שיעור בוקר 27.06.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

משנה, "פרקי אבות", פרק ג', אותיות א', ב'

קריין: משנה, "פרקי אבות", פרק ג', אות א'.

"א. עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:"

שאלה: מה זה לתת דין לפני מלך מלכי המלכים?

אני לא יודע, אבל הוא אומר שבעתיד אנחנו נצטרך את זה.

תלמיד: האם זה קורה מתישהו, איפה שהוא? מה זה בעתיד?

אתה מקבל פתק להגיע לבית משפט, במצב כזה, בשנה כזאת, לאן? לשם ושם.

תלמיד: ומה קורה שם?

תתאר לעצמך, אני לא יודע.

תלמיד: האם אנחנו יכולים לעבוד בעשיריות עם הדברים האלה, במפגש של העשירייה לשחק במצב כזה, לדון בו, לקרב אותו אלינו?

כן, לחשוב על המשפט הזה.

שאלה: אפשר היה לחשוב שמדובר פה בגלגול חיים שלנו. אבל אם מתעמקים בזה, אז אפשר לראות איך יכול להיות שמשהו שבא מטיפה סרוחה ייתן אחרי זה דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים. למה אנחנו צריכים לדעת מאיפה הרצון לקבל שלנו? למה המקובלים תמיד מדגישים לנו שנברא רצון לקבל?

כי אנחנו נמצאים בטיפה סרוחה, וחוץ ממנה יש את החומר סביבה שאנחנו צריכים לסדר אותו, לקדש אותו, וכך אנחנו מגיעים למימוש של אותה הטיפה.

תלמיד: יש גם את החלק האמצעי שהוא כותב שאתה הולך לרימה ותולעה, אם אפשר להקריא.

קריין: "וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה".

תלמיד: הוא כותב, תשים לב לאיפה אתה מגיע, לאן אתה הולך. מה זה לאן אתה הולך, האם הכוונה שבכל מקרה אין טעם לחיים?

נגיד שכן. "וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:"

שאלה: בדין וחשבון הזה, מה עומד לטובתך ומה לרעתך?

כל החיים שלך עומדים עכשיו בחשבון, איך השתמשת בהם.

תלמיד: מה יטען פה הסנגור ומה יטען פה הקטגור?

אני לא יודע. שייחשב לכל אחד ואחד.

תלמיד: כל החיים אנחנו מקבלים הזדמנויות, אחרת לא היינו פה. מה זה שימוש נכון שהוא לזכות, ומה זה שימוש לא נכון שהוא לחובה? איך אפשר לשקול אלה כנגד אלה?

להיות יותר דומה וקרוב לבורא זה לזכות, וההיפך זה לחובה.

תלמיד: ומה בתוך כל אלה אפשר לייחס לאדם עצמו?

את ההזדמנויות שהוא מקבל.

תלמיד: הזדמנויות הוא מקבל מלמעלה, זה לא הוא.

הוא מקבל, אבל ודאי שזה נשלח מלמעלה.

תלמיד: בבית הדין לא שואלים אותו מה נשלח מלמעלה, שואלים אותו איך הוא השתמש בהזדמנויות.

כן.

תלמיד: אז מה זה שהוא לא השתמש נכון, ומה זה שהוא השתמש נכון?

כנראה שכדי להידמות לבורא זה לנכון, וההיפך זה לא נכון.

תלמיד: האם זה לפי כמות ההזדמנויות, לפי איכות ההזדמנויות, לפי מה מודדים?

כמות ואיכות יחד. כך אני מבין.

תלמיד: אם רואים את זה מול העיניים כל הזמן, אז אלו חיים מאוד מדויקים.

כן, בן אדם יכול בכל רגע ורגע לעשות לעצמו דין וחשבון, ולהגיש דיווח לבורא על כל רגע שקיבל ממנו.

תלמיד: מה יגרום לו לעשות כל רגע דין וחשבון?

להיות בדין וחשבון.

תלמיד: את הפסוק הזה בדרך כלל קוראים בלוויות, ככה פותחים לוויה.

כן.

תלמיד: האם אדם צריך להיות כל רגע כביכול בלוויה?

זה למקום הטוב שמלווים את הנשמה.

שאלה: האדם נולד, עובר חיים שלמים ומת בסוף. אני מוקף באנשים שלא שמעו על חכמת הקבלה, לא מתעסקים בתורה ומצוות, חיים את החיים שלהם. חיו, מתו, הגיעו לבית הדין הזה, על מה ישאלו אותם? כל מה שהם עשו אין עוד מלבדו קבע, הזדמנות אולי הם קיבלו אבל הם בטח לא מימשו אותה כי לא נכנסו אף פעם ללימוד. על מה יש בכלל לבוא איתם בדין וחשבון?

אין להם עם מה להיכנס לדין וחשבון. לא הייתה להם הזדמנות.

תלמיד: הדין וחשבון הוא רק עם אותם אנשים שקיבלו את ההזדמנות, נכנסו למשחק כמונו, ובסופו של דבר מה יצא מהם, על זה מדובר.

כן.

תלמיד: עם רוב האנשים אין דין וחשבון, אומנם קוראים את זה בלוויות, אבל רוב האנשים שנמצאים שם אין איתם שום דין וחשבון.

נכון.

שאלה: הוא מתחיל בזה שאם תשים לב לשלושת הדברים האלה, אז לא תגיע לידי עבירה, למה?

כן, כי אז "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ", שאתה תחשוב על זה, וגם "וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן". זה ממלא את שאלתך, השאלות האלה הן ממלאות את המוח והלב שלך, ואז אתה תדע איך לכוון, לנהל את האגו שלך.

שאלה: אם אני אעשה דין וחשבון היום ולא אחכה לעתיד, ואני רואה שאני באמת בדין ובחשבון, מה לעשות? בכל מה שהיה זה ברור שאני עבריין.

תבקש תיקונים. תבקש להבין איפה סטית מהדרך, איפה אתה יכול לעשות תיקונים, לאיזה מצב אתה צריך להגיע.

שאלה: "לאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה", האם זה דומם, צומח וחי?

אני לא יודע, זה לא חשוב.

"ב. רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. רַבִּי חֲנִינָא בֶן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר, שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א) וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג) אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג) יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו:"

(סוף השיעור)