שיעור צהריים 29.05.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הסגולה בלימוד התורה: המאור המחזיר למוטב -

קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "הסגולה בלימוד התורה: המאור המחזיר למוטב", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 9.

קריין: הרב"ש קטע מספר 9.

"צריכים לתת תמיד תשומת לב בעת הלמוד, מה המטרה שלו מלמוד התורה, היינו מה הוא צריך לדרוש מהלמוד התורה. אז אומרים לו, שהוא צריך לבקש קודם על "כלים", היינו שיהיו לו כלים דהשפעה, המכונה "השתוות הצורה", שבזה מסתלק הצמצום וההסתר, שנעשה לגבי הנבראים. ובשיעור זה מתחיל להרגיש את הקדושה, ומתחיל להרגיש טעם בעבודת ה'. ואז הוא יכול להיות בשמחה, משום שקדושה מולידה שמחה, ששם מאיר האור דלהטיב לנבראיו."

(הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)

בעצם הכול כתוב בקטע הזה.

שאלה: בכל זאת מה זה לדרוש כלים דהשפעה? כאילו מה אני דורש פה, חסר לי פה איזה רגש, כאילו זה כללי?

בשביל מה אנחנו לומדים? רק כדי להזמין את המאור המחזיר למוטב ואז אנחנו נשתנה בהשפעת המאור.

שאלה: אז מה בעצם אנחנו דורשים?

אנחנו לומדים תורה כדי למשוך עלינו את התקרבות הבורא, והתקרבות הבורא מגיעה אלינו בהשפעת האור העליון, זה נקרא מאור המחזיר למוטב, כי זו הפעולה שלו, זאת העבודה של המאור שהוא מחזיר אותנו למוטב, לטוב. מקבלה להשפעה, מושך אותנו מעולמנו שהוא קבלה, לעולם שלו, לדרגה שלו להשפעה. וזה מה שאנחנו רוצים שיקרה.

שאלה: ואיך אפשר לשמור על תשומת לב מוגברת בעת לימוד התורה?

קודם כל על ידי זה שאתה מסתכל כמו עכשיו, שאתה יכול לראות את המסך ובו עשרות אנשים שגם הם שומעים ורוצים לדעת איך להזמין על עצמם את המאור המחזיר למוטב, ובצורה כזאת הם יכולים להתקרב לבורא. קודם להתקרב אחד לשני, מפני שכך יש הרבה אנשים שעוסקים בשיטה אחת, ובכך מושכים מהבורא השפעה שנקראת המאור המחזיר למוטב והוא משפיע עלינו ומקרב אותנו להשפעה, להיות במשהו כמו הבורא. וזה התיקון שלנו.

שאלה: ממה נובעת תשומת הלב והדרישה בעת לימוד התורה?

מזה שהמקובלים, המורים שלנו הסבירו לנו מה לעשות, איך אנחנו יכולים להתעלות למעלה מהמצב שלנו, מהמקום שלנו הכי תחתון, הכי חשוך, ואנחנו יכולים לעלות מהדרגה הזאת לדרגה יותר גבוהה, להשפעה, וזה על ידי המאור המחזיר למוטב, כי בזמן הלימוד אנחנו מושכים על עצמנו את המאור.

תלמיד: אני מנסה להבין מה ההבדל בין לבקש בעלמא, שזו דרישה כללית שאני רוצה את זה, לבין לדרוש את זה, לתבוע את הכלים האלה?

כן.

תלמיד: אני יושב בשיעור ואני דורש את זה בכל כוחי?

זה נקרא "כוונת הלימוד", שבזמן הלימוד, אני כל הזמן חושב מה הלימוד צריך להביא לי. ואני כל הזמן חושב על אותה התרופה שנמצאת בלימוד התורה שזה המאור המחזיר למוטב. כי כוח הלימוד מביא לי כוח השפעה ואני מתקרב בזה לבורא. וכך עד שאני מתחיל להרגיש אותו, להבין אותו, אפילו להיות בקשר עימו ואפילו להתחבר עימו, וזאת תוצאה מהשפעת מאור התורה.

תלמיד: כתוב שכאשר המאור פועל, האדם "מתחיל להרגיש טעם בעבודת ה'".

כן.

שאלה: מה זה?

כשהמאור פועל אז האדם מתחיל להרגיש טעם בעבודת ה', זאת אומרת שעל ידי השמירה על הכוונה שלו בזמן הלימוד, הוא מתחיל להרגיש את הבורא, את נותן התורה.

המאור מאיר לו כך, שהוא מרגיש את המקור של המאור, שזה הבורא, וכך לאט לאט הוא מתקרב לבורא ומתחיל להתחבר עימו, זה נקרא "להידבק בו".

תלמיד: ומה זה ה"טעם"?

זה טעם של השפעה שהם מרגישים שמשפיעים זה לזה.

שאלה: מה ההבדל בין לימוד תורה ומימוש תורה?

בשבילנו זה כמעט אותו הדבר. לימוד תורה זה כמו שאנחנו לומדים עכשיו, ומימוש התורה זה איך אנחנו משתמשים באותו כוח שמקבלים מלימוד התורה.

שאלה: גם הרב"ש אמר, "מטרם שהולך ללמוד תורה הוא צריך להכין את הכוונה." אבל איך אנחנו בעשירייה יכולות כל הזמן להישאר באותה כוונה, כי לא כולן באותה כוונה?

לאט לאט נלמד איך לעשות את זה.

קריין: קטע מספר 10 כותב הרב"ש.

"מועיל להוציא המאור מהתורה, אם הוא מכוון בעת התעסקותו בתורה, שהוא לומד בכדי לקבל את השכר של התורה, הנקרא "מאור". אז מועיל לו לימוד תורה. מה שאין כן כשהוא מסיח דעת מהמטרה של לימוד התורה, אין התורה מועילה לגמור את המלאכה של עשיית כלי דהשפעה, ולא להשתמש עם הכלי קבלה לתועלת עצמו. אחרת התורה שלו הולכת ונעלמת ממנו. כלומר, כח התורה, שהיה צריך להכניע את היצר הרע, הכח הזה מתבטל. וזה שכתוב "וכל תורה, שאין מלאכה", היינו שלא מכוון, שהתורה יעשה את המלאכה, להפוך את הכלי קבלה שיהיו בעמ"נ להשפיע, "סופה בטלה". כלומר, הכח הזה מתבטל."

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)

שאלה: יש הרגשה שאין דבר שנותן יותר סיפוק בחיים מטעם התורה, טעם האור, ואם אני לא מרגיש את זה, זה כאילו להיות מת. וכדי להרגיש את מצב אור התורה אני צריך ללכת לחברים, אני צריך ללכת לעשירייה, אני צריך להתחבר כדי לטעום את זה בכלי שלי. ואני שם לב שאני כל הזמן נמצא במרדף אחרי הטעם הזה בכלים שלי, שזה כלים דקבלה, כי הרי זו קבלה, ואני לא יודע אם הכיוון שלי הוא נכון או לא. בבקשה תוכל לעזור לי?

אני יכול לייעץ לך רק דבר אחד, לבדוק מה עם החברים. האם אתה מחובר איתם והם איתך ואתם חושבים איך להתקרב לבורא ולהשפיע לו, ושעל ידי ההתקרבות לבורא אתם תקבלו יותר מאור המחזיר למוטב. זה מה שצריכים קודם כל לבדוק.

תלמיד: אבל זה מורגש כמו איזושהי התמכרות, אני מרגיש שאם אני לא מתחבר עם החברים, אם אני לא מתחבר לרב בשיעור, אני לא אוכל למשוך את הטעם הזה אל הלב שלי.

נכון.

שאלה: אז זה תמיד מאלץ אותי להיות בקשר אבל זה מטעם קבלה, אני מרגיש שאני רוצה לקבל מהבורא.

בינתיים זה מטעם קבלה, אבל לאט לאט מה שאתה מושך יחד עם החברים, זה ישפיע עליך והרצון לקבל יתחיל להתחלף לרצון להשפיע.

שאלה: מה זה אומר להוציא את המאור מהתורה ואיך מוציאים אותו?

במידה שאני רוצה להשתנות, להיות דומה לבורא, להיות משפיע, להיות קרוב לחברים, במידה הזאת המאור משפיע עליי ואז אני מתחיל להרגיש מדי פעם עד כמה אני משתנה. זה מה שאני צריך להרגיש כתוצאה מלימוד התורה.

שאלה: בקטע נאמר שלומדים את התורה בכדי לזכות במאור, אבל משהו חסר, האם מה שחסר זו העבודה הקבוצתית?

כן, קודם כל עבודה בקבוצה ואחר כך כפועל יוצא מהעבודה בקבוצה אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו משתנים ממקבלים למשפיעים, ורוצים יותר ויותר להידמות לבורא בקשר בינינו, להיות יותר קרובים אליו. יותר קרובים אליו משמע שאנחנו רוצים להשפיע זה לזה, להשפיע זה על זה בצורה חיובית, לדאוג אחד לאחר ואז בעשירייה כזאת מופיע, מתעורר כלי אמיתי לקבלת האור העליון.

תלמיד: אם אנחנו פשוט נקרא, נלמד, אבל לא נדאג לקבוצה, לא נשקיע בה, אז יהיה מחסור בעבודה?

כן, אפשר להגיד כך.

שאלה: למה מתייחס הטקסט במשפט, אם לא נאבדת לו התורה? מה זאת אומרת שנאבדת לו התורה או תורתו, האם לכל אחד יש לו את האור שלו?

ודאי שלכל אחד יש את האור שלו שהוא מקבל מהבורא. ואם הוא עוזב את הכוונה שלו, את כוונת הלימוד, להתעלות למעלה מהאגו שלו, להתקשר לאחרים, להיות איתם "כאיש אחד בלב אחד", אם הוא עוזב את הכוונה הזאת אז המאור שבתורה נעלם.

שאלה: אהבת הזולת היא כשאנחנו מרגישים את הזולת כחלק מאיתנו, שאנחנו נשמות קרובות או שייכים לאותה הנשמה?

כן.

תלמיד: זה המצב של הנשמה?

כן.

תלמיד: איך לעשות טרנספורמציה, שינוי בלב, איך לעבוד נכון?

את זה אתם צריכים ללמוד מתוך מה שאנחנו לומדים.

תלמיד: ללמוד איך לפתוח נכון את הלב?

כן, תבקשו ללמוד את זה.

תלמידה: אני במצב כזה שאין לי כוונה ללימוד, יש לי רק הרגשה שמוליכים אותי. כשאני בונה את הכוונה, אז אני פשוט לא מוצאת אותה.

לא חשוב, תמשיכי. אם מובילים אותך אז יביאו אותך.

שאלה: נאמר שברוחניות אין מקום ואין זמן. האם האור המחזיר למוטב נשאר לתמיד, ואם כן, האם אנחנו תמיד מקבלים חטאים?

לא. אנחנו צריכים לצפות למאור המחזיר למוטב וכל הזמן להשתדל להרגיש איך אנחנו יכולים להיטיב את הפעולות שלנו על ידי אותו המאור.

שאלה: בשינוי שאנחנו עוברים בזמן הלימוד נולדים רצונות חדשים יותר זכים. איך להשתמש ברצונות האלה לטובת העשירייה?

כל הזמן להיות מחובר עם העשירייה, להרגיש שהם נמצאים איתי כל הזמן, באותן כוונות, באותן הפעולות, באותה הקריאה במקורות, וכך נרגיש עד כמה אנחנו מזמינים בזה מאור המחזיר למוטב והוא משנה אותנו, מתקן אותנו.

שאלה: מה זה אומר להיות בקשר עם הבורא? זה אומר לשמוע כל הזמן את קולו בתוכך? להרגיש את הרצון שלו? איך ההתקשרות הזאת קורית?

צריכים להרגיש אותו קרוב יותר, מועיל יותר, עוזר ותומך יותר, שמבינים אותו יותר.

שאלה: ככל שאנחנו לומדים יותר תורה כך אנחנו נמצאים יותר באור. אם כך מהי התפילה הנכונה?

התפילה הנכונה היא שישפיע עלינו יותר מאור התורה ואנחנו נרגיש שאנחנו משתנים ויותר קרובים לבורא.

שאלה: כתוב, "כשהוא מסיח דעת מהמטרה של לימוד התורה, אין התורה מועילה לגמור את המלאכה של עשיית כלי דהשפעה,". רציתי לשאול על הפעולה הזאת, "כשהוא מסיח דעת מהמטרה". אדם נכנס לשיעור עם כוונה נכונה לאחר שעשה הכנה טובה, ופתאום הוא מוצא את עצמו במצב שהמחשבות שלו עפו לכל הרוחות. זו לא פעולה אקטיבית שהוא מסיח דעת, אלא המחשבות עפו לו.

לא, הוא גם אשם. כנראה שלפני הלימוד הוא כל הזמן חשב על כדורגל ועכשיו באמצע הלימוד הוא גם נמצא בכדורגל. אין מה לעשות, אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו ולעשות תיקונים.

שאלה: ואם עכשיו הראש שלי בכדורגל, מה לעשות?

מה לעשות? תתחיל לצעוק עבור מי שאתה נמצא שם, מכבי או משהו אחר. מה אפשר לעשות, הכול תלוי בהכנה, ככל שאתה יותר חושב על זה, כך אתה נמצא בזה.

תלמיד: ואם ההכנה לא הייתה טובה ואני עדיין שקוע במחשבות שלי, בעולם הזה?

אז זה ילמד אותך שאתה צריך לחשוב על זה יותר. והעיקר בזה זו גם עזרת חברים, עד כמה כולם נמצאים בזה.

שאלה: האם האדם צריך להתבטל בפני כל תמונת מציאות שהבורא מצייר או שיש מקום לבקש מהבורא לשנות את התמונה?

ודאי שיש מקום לבקש ולהשתדל שהבורא ישמע וישנה לטובת השגת המטרה.

תלמידה: לבקש ממנו, תשנה למען טובת השגת המטרה?

כן.

שאלה: אם אני עוזבת את כוונת הלימוד להתעלות למעלה מהאגו שלי ולהתקשר לחברות אז המאור שבתורה נעלם. האם עלי להתמקד בכך שאני אישאר בכוונת הלימוד או שעדיף להתמקד בכך שהחברות יהיו בזה?

יותר טוב אם אני עוזרת לחברות. אם תעזרי לחברות מכל הלב, אז זה יהיה יותר מועיל גם לתיקון שלך. כי את כבר נמצאת בהשפעה ורוצה להוסיף עוד בהשפעה כלפי החברות, אז ודאי שזה עוזר יותר.

תלמידה: לעזור לחברות מכל הלב?

כן.

תלמידה: מה זה מכל הלב?

את לא יודעת מה זה מכל הלב?

תלמידה: בערך.

בערך, אז במידה שאת מרגישה, תשתדלי להיות בזה.

שאלה: מהו הסימן להתקדמות נכונה? ההרגשה שאתה משתנה, הופך להיות ליותר משפיע או זה שאתה יותר ויותר רואה את הטבע האמיתי שלך, שאתה אגואיסט?

ככל שאני יותר קרוב לחברים שלי, זה הסימן הטוב ביותר בשבילי שאני מתקדם.

שאלה: אנחנו החברים דנים יחד איך האור פועל עלינו, משנה אותנו. אנחנו רואים שינויים בעצמנו ובחברים, שאנחנו משתנים לטובה כל הזמן, משתוקקים יותר לחיבור. לפעמים יש לי הרגשה, כמו אתמול בערב איחוד, שאני זה החברים ולא רק שאני זה החברים אלא אני כולכם ובכלל כל האנשים שאותם אני מרגיש. אחר כך זה עובר, ואני אפילו לא זוכר איזו מן הרגשה זאת, אני רק זוכר שהיה לי הרגשה כזו. אפשר לחזור לזה?

כן. תנסה או תנסו להיות עם כולם יחד כל הזמן ככל שזה אפשרי. תדברו על זה עם החברים וביחד תנסו, זה נקרא להיות כולם יחד בלב אחד.

שאלה: אתמול הגענו בכזו הרגשה אלוהית לערב איחוד וכבר ברכב התחלנו להתפלל למען החברות, ואחרי הדברים שלך התחלנו להתפלל למענך, שמחבר אותנו, מלמד אותנו. כשמארחים בבית עשרה אנשים זה כל כך קשה, ופה החברים הכינו אוכל לכמות כזו גדולה של אנשים. הרגשנו את עצמנו בבית המקדש. התפללנו עבור כל בני ברוך, בתפילה ובהודיה לבורא עולם שיש לנו מקום כזה שכולנו יכולים לבוא ולהתחבר. תודה ענקית לך על כך שאתה תמיד עובד למענינו, ולמען כל ישראל.

תודה גם לכם. בהצלחה.

שאלה: לגבי התפילה הרגילה, מה היחס לגבי שלושת הקווים - גבורה, רחמים וחסדים כדי שתהיה תפילה יותר אפקטיבית?

אנחנו רוצים להיות מחוברים יחד "כאיש אחד בלב אחד". זה מה שאנחנו רוצים, שלא נרגיש שיש מחיצה בינינו, ואז בתוך הכלי שלנו, כשאנחנו גורמים לחיבור, נרגיש את הבורא, שגם נמצא איתנו.

שאלה: כתוב שאנחנו צריכים לעבוד לשם ההנאה שבתורה, איך להבין שאנחנו צריכים לקבל הנאה, תענוג מהאור?

אתם צריכים לקבל את המאור המחזיר למוטב והוא ישנה אתכם. תתכוונו אליו שישפיע עליכם, שיקרב ביניכם ויקרב את כולכם לבורא.

שאלה: אני מרגיש שאני אוהב את החברים שלי יותר מדי, אבל עם הבורא אני לא יכול להגיע לשום הסכמה. אני חושב או מרגיש שהחברים נותנים לי אושר ושמחה ומחזיקים אותי בדרך הרוחנית, אבל הבורא תמיד מעצבן אותי, אני תמיד רב איתו. מה עלי לעשות, פשוט להמשיך עם התמיכה של החברים בלי הבורא?

אולי תדבר על זה עם החברים, תגיד להם שאתה לא יכול להתכוון לבורא בצורה נכונה וטובה, ואולי הם יוכלו לייעץ לך מה לעשות. אני יודע שיש תקופה כזאת, והיא יכולה להיות די ממושכת, שבה אדם לא יכול להתייחס לבורא כקרוב. אבל אחר כך זה עובר והוא מתחיל להרגיש כמה הבורא יותר ויותר קרוב אליו וגם הוא מתקרב.

שאלה: מה זאת סגולה בקשר בינינו?

מתוך זה שאתם מתקרבים זה לזה, אתם מתקרבים גם לבורא.

תלמידה: איך התורה יכולה לתקן אותנו אם אנחנו אומרים שטויות ומאמינים שאנחנו עושים את הדבר הנכון בעשירייה?

כמו עם תינוקות, אתם יודעים מה זה, צריכים להמשיך עוד ועוד עד שיגדלו.

תלמידה: גם אם אנחנו מדברים ועושים שטויות?

כן. מה לעשות? זה נקרא "צער גידול בנים".

שאלה: מה ההבדל בין משיכת המאור בעת הלימוד לבין משיכת המאור כשאנחנו לא בשיעור?

ההבדל הוא גדול, כי זה תלוי בקרבה לבורא. אז צריכים להשתדל להימצא ככל האפשר בכוונת הלימוד.

תלמידה: למה בזמן השיעור אנחנו בקרבה לבורא ובזמן שאנחנו לא ביחד בשיעור זה משהו אחר?

ודאי שבזמן השיעור זה הכי מועיל, מפני שאנחנו יחד.

קריין: קטע מס' 11, כותב לנו הרב"ש.

"אם אין בתחילת לימודו, שהאדם הולך ללמוד, שרוצה על ידי זה להגיע לבחינת "אמונה שלימה". שזה יכול להשיג על ידי המאור שבתורה, בזה שהוא רוצה להתדבק בהלובש, שהוא מלובש בהתורה. שהוא נותן את מאור התורה, ולא אחר. נמצא, שהוא לומד תורה, שהם לבושיי של הקב"ה. ועל ידם הוא רוצה להגיע לאמונה שלימה, להתדבק בהלובש, שהוא הנותן התורה.

ויש כבר כאן ייחוד של ג' בחינות:

א. אורייתא, שהם לבושיי הקב"ה,

ב. קוב"ה, שהוא מלובש בהתורה,

ג. ישראל, האדם, הלומד תורה על הכוונה הנ"ל.

וזה נקרא "ייחוד", הנקרא "אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא"." 

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)

שאלה: מה זה שהבורא מלובש בתורה?

כוח ההשפעה שמלובש בכל מיני לבושי התורה. במילים, בפסוקים, בפעולות, בתוצאות, בכל מה שאנחנו לומדים יש בפנים כוח השפעה מהבורא, והכוח הזה מתקן אותנו.

תלמיד: איך להרגיש את הכוח הזה במילים?

תתקרב לזה ככל האפשר על ידי הרצון שלך. ככל שתרצה להיות יותר קרוב לזה כך תרגיש.

תלמיד: נאמר שאני קורא איזה קטע, איך אני צריך לקרוא אותו כדי להיכנס ולמשש את אותו הכוח?

תנסה לפתוח את עצמך, את ליבך לקראת מה שאתה קורא, שזה ייכנס אל תוך הלב שלך וישנה בך משהו. מזה תתחיל להרגיש יותר ולהבין מה הלימוד עושה בך.

שאלה: התורה, הבורא וישראל הם אחד. האם ההרגשה בכל אחד מהמצבים האלה היא אותו דבר?

לא. ההרגשה שונה כל רגע. היא משתנה כל רגע אך ורק בהתאם למצב שבו האדם נמצא.

תלמיד: אני מרגיש שיש הבדל ביניהם. אני מרגיש בתורה קבלה, בבורא אני מרגיש השפעה ובישראל אני מרגיש את החיבור של השניים. האם ההרגשות האלה נכונות?

זה יתברר במשך הזמן. בינתיים עוד מוקדם לנו לעשות על זה משפט.

שאלה: מה זו אמונה שלימה?

זה אינדיווידואלי לכל אדם.

שאלה: מדוע כל כך קשה לנתב מחדש את האגו אם אנחנו כבר עובדים ומחוברים בעשירייה?

כנראה שאתם לא מחוברים.

שאלה: מה יכול לעזור לנו להידבק במלובש, ואיך לעשות את זה בצורה נכונה?

רק כשכולכם יחד, ואז אפשר לגלות את הבורא בקלות במרכז הקשר שלכם, ולהידבק אליו.

שאלה: אמרת שצריך לפתוח את הלב, שננסה לפתוח את הלב בזמן הקריאה. איך פותחים את הלב בזמן הקריאה?

אני לא יודע איך לתאר לך את זה במילים אחרות. את רוצה לקבל את הטקסט ישר לתוך הלב, בלי שום בחינות, בדיקות, את כל מה שמגיע מהטקסטים של רב"ש ובעל הסולם.

תלמידה: לקבל בלב זה להאמין ללא תנאים?

לקבל, זה לא להאמין. אלא פשוט לקבל את זה, שזה יכנס ללב, ויחיה בו.

שאלה: האם אני מבקשת מהבורא שיפתח את הלב שלי כדי לעשות חלל בתוכו, או לתת את כל הלב?

זה כבר תלוי בך.

שאלה: פעם הצעת לנו לבקש שהבורא יבטל אותי מתוך הרצון שלי. מה המחשבה שמחזיקה אותי כאן בכוונה?

תדברי עם החברות, והן יסבירו לך.

שאלה: האם נכון להיכנס לשיעור עם המטרה למשוך את המאור, ושהוא יתקן אותנו?

כן. זאת המטרה, למשוך את המאור כדי שהוא יתקן אותנו.

קריין: קטע מספר 12 כותב הרב"ש.

 "עיקר העבודה שלנו היא להגיע לידי דביקות ה', כמו שכתוב "ולדבקה בו", יוצא שהתורה הוא אמצעי להגיע להדבק בו יתברך. כלומר, בעת לימוד התורה צריך להיות הכוונה, שנזכה להתחבר עם הלובש. וזהו ע"י אמצעית הלבוש, שהוא התורה, שהקב"ה מלובש בה." 

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)

שאלה: אמרת שאם כולנו יחד אז אפשר בקלות לגלות את הבורא, את מרכז הקשר בינינו, ולהידבק אליו. האם "כולנו יחד" הזה, זה מאמץ מסוים שכולנו צריכות לעשות יחד?

כן. כולנו בקבוצה צריכות לעשות מאמץ להתחבר, להרגיש את החיבור הזה יחד, וממנו והלאה להתכוון לבורא, להתחיל להתקרב לבורא.

תלמידה: המאמץ להתחבר הוא מאוד מעורפל, בשבילי בכל אופן. מה זה המאמץ להתחבר הזה, במה הוא מורגש? האם צריך להרגיש דווקא בצורה הפוכה, להיות בהרגשה שאין יכולת להתחבר, וכנגד החוסר היכולת צריך לשים מאמץ להתחבר?

צריך לעשות מאמץ ודאי, חייב להיות מאמץ להתחבר.

תלמידה: האם זה חייב לבוא על פני הרגשה, שאין יכולת ורצון לחיבור?

נכון. את כבר מרגישה את הדברים האלה, יפה. אז תמשיכי, ועוד מעט תרגישי מה זה נקרא להיות לא מחוברת, קצת מחוברת, או בכלל מחוברת.

שאלה: כשאתה אומר לדבר עם חברות ושהן יסבירו, בזמן ההסבר אני צריכה להתבטל ולקבל את החברה כחלק מאותו הכלי שאני רוצה לחבר?

כן.

תלמידה: באותו רגע אני מתייחסת למה שהחברה אומרת, או אני עושה את העבודה שלי של לחבר את החברה אלי, ואותי אליה?

לבטל את עצמך, זה מה שאת צריכה, וזה מתייחס ספציפית כלפייך.

תלמידה: זאת אומרת להיות בביטול תמידי?

נאמר שכן.

קריין: קטע מספר 13 כותב בעל הסולם.

"הבורא ב"ה, שברא אותו, ונתן לו ליצה"ר את תוקפו, ברור, שידע גם כן, לברוא את התרופה והתבלין, הנאמנים להתיש כחו של היצה"ר, ולמחותו כליל. ואם מי שהוא, עסק בתורה, ולא הצליח להעביר היצה"ר ממנו, אין זה, אלא: או שהתרשל, לתת את היגיעה והעמל, המחויב ליתן בעסק התורה, כמ"ש: "לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין". 

או יכול להיות, שמילאו את "כמות" היגיעה הנדרשת, אלא שהתרשלו ב"איכות", כלומר, שלא נתנו דעתם ולבם, במשך זמן העסק בתורה, לזכות להמשיך את המאור שבתורה, המביא האמונה בלב האדם, אלא שעסקו בהסח הדעת, מאותו העיקר הנדרש מהתורה, שהוא המאור, המביא לידי האמונה, ואע"פ, שכיוונו לו מתחילה, הסיחו דעתם ממנו, בעת הלימוד."

(בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות י"ח)

שאלה: האם התורה יכולה להיות לי גם כחברה?

התורה היא אמצעי לחבר בין החברים, ובין כולנו לבורא.

שאלה: בטקסט הקודם כתוב שהתורה היא אמצעי לדביקות בבורא. האם גם העשירייה היא אמצעי לדביקות בבורא?

כן.

שאלה: אם אני מקדישה את עצמי לתורה, ואז נהיה הבדל בין העבודה כלפי העשירייה שלי, האם אני ממשיכה בעבודה כלפי הדבקות?

כן. יש הבדל. תורה זה כוח ועשירייה זה הכלי שצריך את הכוח הזה כדי להתקרב לבורא.

שאלה: אתמול אחרי ערב האיחוד פתחנו את הלב, אבל אחר כך לא יכולנו לדבר בגלל שכולנו בכינו בגלל החיבור שנוצר, הרגשנו כל כך קרובות. האם ניתן להחשיב את זה כמתנה מהבורא, מהי מתנה מהבורא?

כן, ודאי שזו מתנה מהבורא. התפרצות הרגשות, זה טוב מאוד. טוב מאוד. אין מה להתבייש מהבכי.

שאלה: האם נכון לחשוב שהמקובלים הגדולים למדו את הטקסטים של התורה ונתנו לנו הכול כדי שאנחנו נוכל לחלוטין לשלוט בתורה מתוך לימוד הטקסטים? מתוך זה אנחנו לומדים את מה שהם נתנו לנו להשיג את המצב של השפעה חלוטה שלה עלינו.

כן.

שאלה: איך אנחנו יכולות למשוך את המאור המביא לידי אמונה?

על ידי חיבור עם החברות, שכולכן תרצו אותו דבר.

שאלה: בתשובה לאחת החברות אמרת שהמאור בזמן השיעור יותר אפקטיבי כי אנחנו יחד. איך האור עובד בזמן שאלות?

צריך להתחבר יחד. אין משהו אחר לעשות.

שאלה: אתמול בהתאספות שלנו במוסקבה ממש התחברנו עד כדי כך שבהרגשה שלי אני יכולה להגיד כאילו שכבה מאוד עבה שהסתירה את לבי פשוט הזדככה. ועכשיו משום מה יש הרגשה של פחד. נותר רובד, או כיסוי דק, והרגשה כאילו גם זה יישבר.

וזה יגלה את ליבך?

תלמידה: כן.

אל תפחדי, הבורא יגן. הבורא מגן. זה מצוין. אני בטוח שהכול יסתדר בצורה הטובה ביותר.

שאלה: האם יש מספר דרגות באמונה?

כן, ודאי, באמונה יש הרבה דרגות. אנחנו עוד נלמד את זה.

אני מחבק את כולם ומחזיק את כולכם על הידיים ממש, ואל תפחדו. הלב של כל אחד ואחד מתקרב לבורא ותראו שזה יגן עליכם. אני מחבק את כולם.

(סוף השיעור)