שיעור צהריים 24.09.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ערב יום הכיפורים תשפ"ד

שיעור בנושא – "יום הכיפורים", קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "יום הכיפורים", קטעים נבחרים מן המקורות, מקטע מספר 14.

קריין: קטע מספר 14 כותב הרב"ש:

"כתוב (תהילים, קמ"ז) "הרופא לשבורי לב". ויש להבין, מהו שה' רופא לשבורי לב. והענין, כי ידוע שעיקר אצל האדם הוא הלב, כמאמר חז"ל "רחמנא ליבא בעי". ש"לב" הוא הכלי המקבל את הקדושה מלמעלה. וזהו כמו שאנו לומדים בשבירת הכלים, שענינו הוא, שאם הכלי שבור, כל מה שנותנים בתוכו, הכל הולך לחוץ. כמו כן אם הלב שבור, היינו שהרצון לקבל הוא השולט על הלב, נמצא, שלא יכול שם לכנס שפע, מסיבת שכל מה שהרצון לקבל מקבל, הכל יוצא להקליפות. וזה נקרא "שבירת הלב"."

(הרב"ש. מאמר 2 "מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה" 1991)

זה המצב שאדם יכול להבין אם הלב שלו שבור או לא. אם הלב שבור, היינו מתחלק לכמה כיוונים, גם לעצמו וגם לאחרים, במקרה כזה הכול יוצא מהלב, גם לקליפה וגם לקדושה, ואם כך האדם לא מגיע למטרת הבריאה, למטרת החיים. לכן מי שמרגיש שהלב שלו שבור, שהוא עדיין חושב על עצמו ולא רק על מטרת הבריאה ואיך להידמות לבורא ולהתקרב אליו, אדם כזה צריך להתפלל, לפנות לרופא.

הרופא ללב שבור זה הבורא, לכן הוא נקרא, "הרופא לשבורי לב". ואת הלב של האדם, שיש לו איזו יציאה לחיצוניים, צריכים לתקן על ידי הרופא, על ידי הבורא. לכן אנחנו צריכים לפנות לבורא ולבקש ממנו, תתקן את ליבנו, את הלב של כל אחד ואת הלב של כולנו יחד, שנחשוב רק על דברים פנימיים, איך להידמות לך, איך להתקרב אליך, ואך ורק אז, בצורה כזאת שאתה תתקן את הלב שלנו, נוכל לחשוב רק על מטרת הבריאה ורק על פעולות ההשפעה.

שאלה: מהם התנאים כדי שהרופא יתקן את הלב השבור?

קודם כל צריכים לפנות אליו, לכן הוא נקרא "הרופא לשבורי הלב", אנחנו פונים לבורא ומבקשים ממנו לתקן את ליבנו.

תלמיד: ולאיזו בקשה הוא שומע?

לבקשה שיוצאת לנו מתוך הלב השבור. אני מרגיש שבתוך הלב שלי יש שבירה וכל מה שיש בלב יכול לצאת החוצה לחיצוניים, היינו לרצון לקבל האגואיסטי שלי, ולא להישאר בלב, לכן אני פונה לבורא שיתקן את הלב, שיתפור אותו, ואז אני יכול להתעסק רק בתיקון הלב ומילוי הלב.

תלמיד: אדם צריך ממש להצטער על זה?

כן, ודאי.

תלמיד: צריך להרגיש שזה שבור, שזה מקולקל?

כן, צריכים לבדוק. צריכים לבדוק האם הלב שלנו הוא שבור, ושאין לנו מה לעשות אלא רק לפנות לרופא שהוא הבורא.

שאלה: האם יש הרגשה שהלב שבור מפני שהלב שלי לא יכול להיות שלם אלא רק כחלק, ובעצם הלב השלם יכול להיות רק לפחות בעשירייה או בכלי עולמי? או שגם בתוך אדם אחד יכול להיות לב שלם?

בתוך אדם אחד יכול להיות לב שלם, אם מתוך הלב שלו הוא מכוון את עצמו להתחבר עם כל הלבבות של העשירייה ואפילו יותר מהעשירייה. ואם הוא מרגיש שאין לו את הרצון השלם הזה, אז הוא פונה לבורא שיתקן לו את הלב, ועיקר הבקשה הזאת מתקבלת ביום כיפור. לכן בכל 24 שעות של יום הכיפורים אנחנו פונים לבורא ומבקשים ממנו שיתקן את ליבנו.

שאלה: האם בימים אחרים הבקשה הזאת לא מתקבלת, מה הייחודיות של יום כיפור?

המקום לפנות לבורא הוא פתוח, וביתר הימים והשעות לא כל כך. זה נקרא זמן מיוחד לקבלת הבקשות.

תלמיד: אתה אומר שביום כיפור, נאמר 24 שעות, צריכים להיות בדרישה. איך הכי טוב להשתמש ביום הזה בעשירייה כדי שנעבוד בצורה הכי אפקטיבית על הבקשה הזאת?

לאו דווקא במשך 24 שעות אנחנו צריכים לבקש מהבורא בלי הפסקה, אלא להשתדל להיות מכוונים לזה, וודאי שיש לנו הפסקות. לכן לא נורא אם אנחנו הולכים לישון, אם אנחנו קוראים משהו בינינו, ודאי מהמקורות שלנו, הנכונים, כך אנחנו עושים. בדרך כלל יום כיפור זה יום של בקשה, תפילה, חיבור.

תלמיד: אז אולי כדאי לעשות כמו לו"ז תורנויות בתוך העשירייה, וכל אחד בזמן מסוים יהיה חייב להיות בבקשה, כדי שהיום הזה יהיה שונה מיום רגיל?

כך באמת מקובלים ממליצים לנו לעשות. אם אתם רוצים, אז תעשו את זה. תנסו, תדברו על זה, איך אתם יכולים להיות בבקשה לבורא אולי כל 24 השעות לפי התור, ואיך אתם יכולים לבקש אותו, לפי איזה חומר, וכך בטח תצליחו יותר.

תלמיד: איך לבנות את העבודה בצורה כזאת שהתוצאה של יום כיפור תהיה שעבדנו טוב? מה יכולה להיות התוצאה הזאת?

תוצאה טובה מיום כיפור היא שאנחנו נרגיש בליבנו שאת מה שהיה בו כולנו השתדלנו למסור לבורא. כי אם נבקש משהו, ייצא שעבדנו על מנת לקבל.

שאלה: אנחנו פונים לרופא כשמשהו כואב לנו. מה יעזור לנו לפנות לבורא כדי שהוא יתקן את הלב שלנו, יתפור אותו?

אתם מדברים ביניכם ומסכימים איך אתם פונים לבורא ואיך אתם נמצאים כולכם בלב אחד.

שאלה: אם הלב שלי שבור אבל האגו שלי לא נותן לי לראות את זה, איך לעבוד במקרה הזה?

כך שזה מה יש. תנסי לעשות כל מה שביכולתך.

שאלה: אם הבורא ברא את הכול, הוא האבא, הרופא, הכול, הוא ברא את כל המצבים, את היצר הרע שלנו, ממי אני צריך לבקש סליחה ולמי אני צריך לסלוח ביום כיפור?

קודם כל בדרך כלל לפני יום כיפור אנשים מבקשים סליחה זה מזה, כך שכולם יחד, באופן קולקטיבי מבקשים סליחה זה מזה אם עשו משהו לא טוב למישהו. לכן היום זה נקרא יום של כל הסליחות. וחוץ מזה, תפילה משותפת. וכמובן רצוי למלא את כל יתר הזמן במחשבות, קריאת מאמרים שמתאימים לזה.

שאלה: איך לקשור את הסליחה והמחילה זה כלפי זה ואת היחס לבורא בתפילות שלנו, בקריאת המאמרים?

נאמר שאם אנחנו לא מבקשים זה מזה, אז גם אין מה לבקש מהבורא. אנחנו צריכים לפחות בצורה מחשבתית לבקש סליחה מכל אחד שהיינו איתו ביחסים לא טובים.

שאלה: ביום כיפור, יום שכל כך רוצים להיות ביחד, האם יותר טוב להיות מחוברים בפנימיות או להשתדל גם להתחבר בזום, לראות חברים ולדבר ביום הזה, לקרוא ביחד?

כן. לדבר, לקרוא יחד, לפי אותו נושא של יום כיפור.

תלמיד: אני הייתי עושה אולי איזשהו זום גדול של יום כיפור שיהיה פתוח 24 שעות.

אני לא חושב שזה יצא טוב. זה יום שאדם צריך לפנות מתוך ליבו ולכן בקהל גדול, מעורב, זה לאו דווקא יכול להצליח.

תלמיד: אז נעשה את זה בעשירייה. תודה רבה, ונבקש סליחה.

שאלה: אם אנחנו אוספים את הלב השלם שלנו בעשירייה, בכלי עולמי וכל אדם בנפרד, מה הם הקשרים הנכונים בין השלמויות האלה?

אנחנו צריכים לנסות לקשור את כל הלבבות שלנו ללב אחד גדול שאותו יתקן וימלא הבורא.

שאלה: המצב הזה של הלב השבור נראה כמו צעד גדול קדימה, אם רק היינו יכולים להשיג את זה. איך אנחנו יכולים לעודד, לעבוד לקראת המצב של הלב השבור כדי שבאמת ה נוכל לבנות כלי חזק שבו ניתן יהיה לגלות את האמת מהשבירה של האגו? אני לא יודע אם אני תופס נכון את הדברים, אבל זאת השאלה.

אתה מדבר נכון, ובאמת בכיוון זה כדאי לחשוב.

שאלה: כל יום אנחנו כותבות תפילות. מהי התפילה הנכונה להיום כדי להתמקד במרכז של הכול, לקלוע בול? מהו אותו כוח מיוחד שאנחנו יכולים להוסיף לתפילה היום?

זה אותו כוח של אותן התפילות שאנחנו רוצים להעלות מליבנו לבורא. להתקשר בינינו כאיש אחד בלב אחד, ולהעלות את עצמנו לבורא שיתקן את הלב שלנו, יחבר את כל הלבבות, את כל הרצונות שלנו ללב אחד, וכך אנחנו נתקדם.

שאלה: האם האור החוזר, הרצון להשפיע, זה השכר היחיד שעלינו לצפות מהבורא?

כן, אנחנו רוצים לקבל מהבורא רק רצון להשפיע, זה הדבר שיש לו ואין לנו, בצורה כזאת נתקרב אליו, נתחבר אליו.

שאלה: להבנתי אנחנו בעצמנו לא יכולים לרכוש את הרצון הזה אלא אנחנו צריכים לבקש מהבורא, האם זה נכון?

כן, זאת תכונת הבורא.

קריין: קטע מספר 15 כותב הרב"ש.

"אם תפלתו אינו שגורה בפיו, שהפירוש הוא, שאין לו האמונה אמיתית, שה' יכול לעזור לו, ושה' שומע את כל מי שמבקש ממנו, ושלפניו קטן וגדול שוים, דהיינו שעונה לכולם. נמצא, שהתפלה אינה שלימה, לכן הוא צריך לבקש סליחה על החטאים שלו, בזה שלא ביקש עזרה הדרושה מה'. והגם בבחינת הפשט יש תירוצים אחרים, אבל בבחינת עבודה, שהאדם רוצה ללכת בדרך של השפעה ולא בבחינת קבלה, עיקר החטא הוא, בזה שהאדם לא מבקש מה', שיעזור לו לנצח את הרע. ועל זה הוא מבקש סליחה. ומכאן ולהבא הוא מבקש עזרה."

(הרב"ש. מאמר 4 "מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה" 1988)

לפי מה שאנחנו שומעים מהקטע הזה של רב"ש, העיקר בשבילנו זה לבקש. אם אנחנו לא מבקשים מהבורא תיקון, אז אנחנו נשארים באותו רצון לקבל שבו נולדנו, רחוקים ממנו בצורה הפוכה לו. אין לנו אפשרות לצאת מהטבע שלנו אלא אם נשכנע את הבורא, נבקש ממנו, נתפלל שהוא יעזור לנו לצאת מהרצון לקבל שלנו וקצת להתעלות ממנו, להיות למעלה ממנו, להיות בהשפעה.

שאלה: אם החיסרון והלב השבור מאוד ברור ומורגש, אבל הבורא לא מורגש, לא ברור לי למי אני פונה עם החיסרון הזה ומה זה בכלל הבורא ממנו אני מבקשת, אז מה לעשות?

הבורא הוא כוח השפעה, ואנחנו לא מרגישים אותו מפני שאין בנו כוח השפעה. אפשר להרגיש משהו שיש בי, ואז לפי מידת השתוות הצורה, במידה שיש לי כוח השפעה, אני יכול להרגיש אותו.

תלמידה: אני לא מבינה בכלל ממי אני מבקשת, אני לא מבינה מה זה הדבר הזה.

נכון. את צריכה להתעלות למעלה מהטבע שלך ולהבין שיש כוח בעולם שהוא כולו משפיע. את לא יכולה להרגיש אותו כי אין בך אותה התכונה, אותו כוח להשפיע שיש בו. לכן את מבקשת מהבורא "תן לי בבקשה לפחות קצת כוח להשפיע, כדי שאני אוכל להרגיש אותך, לגלות אותך, להתקרב אליך, ואני אשתדל להוסיף לזה עוד כוחות. אחרת אנחנו נהיה מנותקים, אתה ברצון להשפיע ואני ברצון לקבל".

תלמיד: מהנקודה שלי עכשיו אני מבקשת מכוח שהוא נעלם מבחינתי.

כן, ודאי.

שאלה: היום של התשובה, האם התפילה האמיתית היא מתנת הבורא?

כן.

תלמידה: האם בזמן התפילה העשירייה צריכה להרגיש שהבורא שומע אותנו?

זה תלוי בעשירייה.

שאלה: איך להיות כל הזמן בתפילה בלתי פוסקת? אנחנו כאילו מגיעים לזה כבר, אבל איך להחזיק בזה.

בעזרת החברות.

תלמיד: ואם זה לא עוזר? אם כולנו משתדלות יחד ועדיין זה לא מצליחות להיות כל הזמן בתפילה?

לפחות עשרים וארבע שעות תחזיקו.

שאלה: האם גדלות הבורא בשכל זה חטא?

זה לא חטא, אבל זה לא מספיק.

תלמידה: האם צריך לבקש שהבורא יתקן את הלב?

כן.

שאלה: מה התפילה המתמדת, העקבית, מפיקה מהשפתיים שלנו?

התפילה קושרת אותנו עם הבורא ומחייבת אותו לעזור לנו להעלות את הבקשה שלנו אליו ולהתקשר אליו. בלי זה אנחנו לא מסוגלים להגיע אליו. צריכה להיות בקשה מכולנו לבורא שיעזור לנו להיות מקושרים בינינו ואליו.

תלמידה: איזה הבדל זה עושה שהתפילה עקבית? מה ההבדל בין תפילה עקבית ללא עקבית?

מדובר על גודל הרצון, עד כמה יש לבני אדם רצון אמיתי. רצוי שזה לא יהיה אדם אחד אלא קבוצת אנשים, מינימום עשרה, כלומר רצוי שתהיה עשירייה. ואז כאשר אנחנו מתחברים ומבקשים מהבורא, הוא בטוח שומע.

שאלה: אני לא מצליח להבין או לתאר נכון את עניין חיבור הרצונות לרצון אחד.

זה לא עניינך, את זה הבורא מסדר. אתם תעשו מה שאתם יכולים.

תלמיד: מה צריכה להיות צורת היחס שלנו, כשבעצם התפילה צריכה להיות חיבור הרצונות?

שאתם רוצים להתחבר בלב אחד, היינו ברצון אחד, בבקשה אחת.

תלמיד: האם זה בסדר שאין לי הבחנה על הרצון האחד הזה מכל אוסף הרצונות?

אל תעשה מעצמך מומחה גדול כך שאתה עכשיו הולך לסדר את הרצונות, לחבר ביניהם ולהעלות אותם לבורא. תעשה מה שכתוב.

שאלה: האם אנחנו צריכים להרגיש אשמה כשאנחנו מבקשים סליחה, או כשאנחנו מבקשים מהבורא תיקון ולא מרגישים אשמה, אלא פשוט עושים איזה צעד למצב היותר טוב שלנו? אנחנו רואים את הקלקול, מבינים שהבורא עשה את זה, אבל לא מרגישים אשמה, ויוצא שהיום אנחנו צריכים להרגיש את האשמה.

כן, לא רק היום. אנחנו צריכים לבקש סליחה על כך שאנחנו לא מספיק מבקשים מהבורא על התיקון שלנו.

קריין: קטע מס' 16.

תפילה

"זה שהקב"ה הודיעו, שיתפלל, יהיה הפירוש, שנתן לו כח להתפלל. זאת אומרת, אם אין הקב"ה נותן כח להתפלל, אין האדם מסוגל להתפלל.

נמצא לפי זה, שגם זה שהאדם מתפלל לה', שימחול לו על חטאיו, גם זה בא מצד ה', שה' נותן לו כח ורצון להתפלל. נמצא כנ"ל, שהכל עושה ה'. כלומר, אפילו זה שהאדם מתפלל לה', שימחול לו על חטאיו, גם על זה רמזו כנ"ל "אין קדוש כה'" מטעם "כי אין בלתך", שיהיה לו כח של קדושה. אלא הכל בא מה'.

(הרב"ש. מאמר 26 "מהו, 'אין קדוש כה' כי אין בלתך', בעבודה" 1990)

שאלה: מה מהות העבודה שלנו אם הכול עושה הבורא?

מהות העבודה שלנו היא בבקשה. הבורא עושה את הכול, יעשה את הכול, אבל אני צריך לבקש ממנו את זה.

שאלה: מהי תפילה אמתית?

התפילה האמתית היא זו שיוצאת מהלב של האדם, מחוברת עם כל הלבבות של החברים ועולה לבורא. זו התפילה האמתית.

שאלה: אם גם את התפילה מפעיל הבורא, אז מה האדם עושה שגורם לבורא להפעיל אותו שיתפלל?

עליו לבקש שהוא רוצה להתקרב, שהוא רוצה להתפלל, שהוא רוצה להיות ממש בלב אחד עם כולם, עם כל החברים.

תלמיד: זו עדיין לא תפילה.

זו עדיין לא תפילה, זו "תפילה לפני תפילה", כך זה נקרא.

שאלה: האם תפילה קודם תפילה היא דבר חיוני, הכרחי?

כן.

קריין: נקרא תפילה מס' 17, כותב הרב"ש:

"מאחר שמשמים אינם נותנים חצי דבר לכן מוכרח האדם להתפלל לה' שיתן לו עזרה שלמה. זאת אומרת שהאדם בזמן תפילתו שאז הוא מסדר מה שבליבו, כי תפילה היא עבודה שבלב, מוכרח האדם אז להחליט בעצמו שרוצה שה' יתן לו רצון להבטל אליו מכל וכל, היינו לא להשאיר תחת רשותו שום רצון אלא שכל הרצונות שבו יהיו רק לעשות כבוד שמים. וכשהחליט בלבו על ביטול שלם, אז הוא מבקש לה' שיעזור לו שיוציא זה מכח אל הפועל - בבחינת כח. זאת אומרת הגם שבבחינת כח המחשבה והרצון הוא רואה שאין הגוף מסכים לזה שיהיה מבטל כל רצונותיו לה' ולא לטובת עצמו, אז הוא צריך להתפלל לה' שיעזור לו שירצה להבטל אליו עם כל הרצונות ולא להשאיר לעצמו שום בחינת רצון. וזה נקרא תפילה שלמה."

(הרב"ש. אגרת ס"ה)

שאלה: את כל העבודה עושה הבורא. הוא נותן רצון להתפלל, הוא נותן לנו להרגיש את המחשבות הזרות. האם האדם בכל מדרגה חייב בהכרח להרגיש את המרירות של המחשבות הזרות המנוגדות לבורא? האם הוא חייב ממש להיכנס ולשקוע בתוכן כדי לרצות להידבק בבורא?

כן. את בעצמך משיבה על השאלה שלך.

תלמידה: האם אפשר איכשהו להתרגל לזה שנותנים לנו מחשבות זרות כדי שנבקש לבטל אותן? כשספורטאי מתאמן הוא מתרגל, האם גם בעבודה שלנו זה קורה?

כן.

שאלה: אם במהלך היום המשמעותי הזה אנחנו פיזית לא יכולים כל הזמן להימצא בתפילה כקבוצה, אבל כל אחד מאתנו יכול כפי יכולתו לפנות לבורא ובזה לכלול את כל הקבוצה בתוך זה, אז האם זו תהיה תפילה שלימה ואמתית מהקבוצה לבורא?

מה שייצא מהלב שלכם זו תהיה תפילה אמתית ובהכרח הבורא ישמע אותה.

שאלה: לפעמים אנחנו מרגישים את הטיפול האינטנסיבי שהבורא עושה עלינו מלמעלה. לפעמים אני שמה לב שהתפילות שלנו נענות, גם אם זה לוקח זמן. אבל אני אישית מוצאת את עצמי הרבה פעמים פוחדת מהעוצמה של הבורא, של התגובה שלו. איך לא לפחד?

יחד עם החברות אין לך מה לפחד. אם אתן מתחברות יחד, אז אין לך מה לפחד.

שאלה: מה הפירוש לעשות סדר בלב בזמן התפילה?

צריך להרגיש את הלב, להרגיש במה הוא עסוק, איזה רצונות יש בו, ובהתאם לזה לבקש מהבורא, ולסדר את הלב בצורה נכונה.

שאלה: הרי הבורא ברא את האדם שלם, כשהלב שלו שלם, ורק לאחר מכן הוא החליט לשבור אותו. מה זה היה? זאת הייתה טעות של הבורא, או מחשבה גבוהה, תוכנית גבוהה שאנחנו לא יכולים להשיג בשכל אלא רק באמונה?

ראשית, אנחנו משיגים את הכול. אנחנו נהיה באותה דרגה עם הבורא מתחילתה ועד סופה של הבריאה, בהכול. אל לנו לחשוב שיהיה משהו שאנחנו לא נשיג. הבורא נותן לנו, פשוט לחלוטין מוסר את כל הבריאה לידינו. וזה מראה על הדבקות המלאה בין האדם לבורא.

שאלה: כשבאות מחשבות זרות, איך כל הקבוצה יכולה לעזור לאדם לצאת ממחשבות זרות?

על ידי המחשבות שלנו אנחנו מתחברים זה עם זה, אפילו בלי מילים. לכן בואו נשתדל במשך יממה להיות מקושרים עד כדי כך שלא תעבור אצל אף אחד שום מחשבה זרה.

שאלה: אנחנו עושים את הפעולות. אבל מהי אותה עבודה נסתרת שהבורא עושה בעדנו?

תשאיר את זה לבורא. אנחנו צריכים לעשות את מה שמוטל עלינו.

שאלה: עד כמה חשוב בעשירייה להתפלל בקול, או שעדיף לעשות את זה בשקט?

איך שתסכמו ביניכם. לבורא זה לא משנה. מה שמשנה זה האדם, עד כמה הוא פותח את הלב שלו בצורה שלמה יותר.

תלמידה: לפעמים בכתב זה גם עוזר.

כן. אבל ביום כיפור לא צריך לכתוב. זה יום שבו אנחנו מבקשים רק בעל פה.

שאלה: יש לנו כביכול שתי פעולות. לעשות את כל מה שבכוחנו, להרגיש שאנחנו לא יכולים, ואז לפנות לבורא לבקש עזרה. האם הפנייה עצמה היא כבר תיקון, או שעלינו לעשות עוד משהו?

לא, רק לבקש.

תלמיד: הפנייה עצמה כבר נחשבת תיקון?

כן. אם אנחנו בטוחים בזה שהבורא שומע ומתקן אותנו, בתשובה לבקשה שלנו, אנחנו צריכים להיות בטוחים שהתפילה שלנו היא כבר חלק מהתיקון.

תלמיד: החטא הוא שאנחנו לא פונים, לא במקשים עזרה מהבורא. נכון?

כן.

תלמיד: אז לגבי הכנס. בהתאספויות של חברים יש התרוממות רוח והתפעלות גדולה מאוד, וזה קצת מטשטש את עניין הפנייה לבורא. האם יש לך עצה איך להתגבר על זה?

זה לא שייך ליום כיפור. זה שייך לכנס, אבל לא ליום כיפור.

תלמיד: אני מתכוון לפנייה לבורא.

הפניה לבורא צריכה להיות מלב מאוחד, מהלב הכללי של כל הגברים והנשים, כשכולם שמתחברים בלב אחד.

תלמיד: אז אנחנו פונים כמשפחה אחת?

בסדר. כן.

שאלה: האם התפילה היא התחלה של משהו, או שזה תהליך?

התפילה היא הכול, לא התחלה, ולא סוף. אלא להשתדל כל הזמן לפנות לבורא עד כדי כך שחוץ מזה אין לנו כלום. כי את הכול עושה הבורא, חוץ מהתפילה. ואם אנחנו לא מרגישים שמשהו משתנה, הבעיה היא בבקשה שלנו.

שאלה: אם אני מזהה נקודה שבה אני רואה שהבורא נתן לי את האמונה ואני לא השתמשתי בהזדמנות, זה חטא? אם אני מזהה את החטא איך בנקודה הזאת אני יכול להגיע לתפילה?

אם אתה מזהה חטא במאמצים שלך, אז יש לך מזה אפשרות להעלות תפילה ולבקש מבורא תיקון ואז אתה תתפלל מכל הלב.

שאלה: מה אם למרות כל תפילותיו האדם לא יכול לשכוח את העבר שלו, את הפחדים על העתיד שלו?

להמשיך בתפילה בכל זאת, ולאט לאט הלב יתמלא בכוח התפילה יותר ויותר, לא להפסיק בתפילה.

שאלה: האם אנחנו צריכים לדעת בצורה ספציפית איפה או איזה חטא עשינו, או מספיק לדעת באופן כללי שאני שבור וככה זה?

גם וגם.

שאלה: מחר זה יום מאוד עוצמתי לתפילה, מחר יש לנו הזדמנות גם להתכנס כארבע בנות כדי להתפלל. איך אתה ממליץ להתפלל, כל אחד לבד או שארבע בנות ביחד לתפילה להיפגש יותר טוב?

יותר טוב להתכנס יחד, אבל לא להתפלפל אלא באמת ככל האפשר להתפלל, לקרוא, לדבר על התיקון.

תלמידה: לקרוא תהילים מחר?

כן.

תלמידה: התפילה שלי היומיומית היא הלוואי ונתפלל כל היום. איך אפשר להגיע לכך שבאמת לא להפסיק לחשוב על התפילה, להתפלל כל היום?

תנסו כך שכל אחת תחזיק את האחרות.

שאלה: האם אפשר לומר שגדלות הבורא שמתגלה לנו זה בעצם רוחב ההרגשה שלי בכלים שלי?

כן.

שאלה: בדרך כלל אנחנו מבקשים כביכול תשובה שנמצאת מחוץ לנו. האם זה לא נכון? האם גם התשובה וגם הבורא נמצאים בתוכנו?

לא כדאי להתבלבל.

שאלה: במצב של תפילה יש מצב של עמקות הלב, כמה חשיבות יש לביטול הגוף או הכנעת הגוף?

אנחנו לא מדברים על הגוף, אנחנו מדברים על הרצון של האדם, אז הכנעת הרצון, זה דבר מאוד חשוב.

שאלה: יש לי בעיה עם דברים שפעם נראו כלא בסדר שאני עושה כלפי העשירייה אבל עם הזמן התרגלנו אליהם והם כבר לא כל כך נראים לא בסדר. מה יכול לעזור לעורר עוד פעם את ההרגשה שזה לא בסדר? לדוגמה התרגלתי לא להדליק מצלמה, בהתחלה זה נראה לי לא בסדר ואחרי כמה זמן שלא הדלקתי כבר התרגלתי.

כך אנחנו תמיד מרגישים "עשה עבירה ושנה" זאת אומרת ועשה שוב, אז "נעשה לו כהיתר", הוא כבר לא מרגיש שזה אסור.

תלמיד: אז מה כן יעזור לנו להרגיש שזה לא בסדר?

יעזור לך להפסיק במקום בכל דבר שאתה יודע שזאת עבירה.

תלמיד: להיצמד לחברים ולדוגמה שלהם?

על זה בכלל אין מה לדבר, זה חובה.

שאלה: למה הבורא נותן לנו רצונות אגואיסטיים אם הוא רוצה את ההיפך? ואיך להגיע לתפילה שלמה בעשירייה?

הבורא בכוונה נתן לנו רצון אגואיסטי, ההפוך ממנו, כדי שאנחנו נבקש ממנו לתקן את עצמנו וכך נגיע לדביקות בו. לכן אין לנו מה לעשות חוץ מאשר יחד כולנו לפנות לבורא ולבקש שהוא יחליף את הטבע שלנו מלקבל ללהשפיע.

תלמידה: אז איך מצליחים לעשות את זה אם אנחנו רואים שיש לנו רצונות אגואיסטיים?

לאט לאט לבקש שהבורא יתקן.

תלמידה: איך מבחינים שאנחנו נמצאים בהכנה בתפילה קודם תפילה ולא בתפילה בעשירייה?

את זה אנחנו עוד נלמד.

שאלה: אני מרגיש שאני אדם מאוד חלש, מאוד קטן, כי כול הכוח שבתוכי מהבורא,

ובלי אור אין לי כוח, אני אדם פשוט רצון לקבל ואני לא שמח בזה, מה לעשות?

קודם כל תגיד תודה לבורא שהוא נתן לך את ההרגשה הזאת כי היא הרגשה האמיתית. קודם כל תגיד לבורא שמה שהוא עשה בך הוא עשה נכון, אתה אגואיסט, אתה רק רוצה לקבל, ואתה מבין את זה. ההרגשה הזאת, הידיעה הזאת, שאתה אגואיסט וחושב רק על עצמך, זה הבורא נותן לך כמתנה, אז תגיד לו על זה תודה. זה דבר גדול. שנית, שאין לך כוחות לכלום, אז בבקשה שוב תפנה לבורא ותבקש ממנו שייתן לך כוחות להשפיע, כוחות להתחבר, כוחות להתעלות למעלה מהאגו שלך ואז תראה מה שהוא יעשה.

תלמיד: אבל אני רוצה להרגיש את עצמי כאילו אני מלך העולם.

נכון, ככה זה כל אחד כי האגו שבכל אחד אומר כך לאדם שהוא הכי חשוב והוא היחידי, וכל היתר קיימים רק כדי לשרת אותו.

תלמיד: וגם האפשרות כלפי התפילה לא תלויה בנו.

תשתדל לבקש מהבורא משהו יומיום, על תיקון אני מתכוון. יומיום תבקש שהבורא ייתקן בך משהו.

תלמיד: אני מבין, אבל איך אנחנו יכולים להשיג מצב של פתיחת הרשימו?

אז תתחיל לקבל רשימות.

כל טוב לכם, תשתדלו להתקרב ולהכין כל אחד את עצמו ליממה של הבקשה לבורא. נתחבר יחד ונרצה מתוכנו, מלב אחד, לפנות אליו שיתקן אותנו. כל טוב לכם כולם, כל טוב. שהבורא יקבל את הכול התפילות שלכם ויעלה אותנו אליו על כנפי נשרים.

(סוף השיעור)