שיעור בוקר 06.01.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 10. מאמר "גילוי טפח וכיסוי טפחיים"
(המשך מכותרת "ג. סוד ה' ליראיו")

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם". עמ' 10. מאמר "גילוי טפח וכיסוי טפחיים". כותרת: "ג. סוד ה' ליראיו".

ג. סוד ה' ליראיו

פירושו, שסודות התורה מתבארים רק ליראי שמו ית', השומרים על כבודו ית', בכל נפשם ומאדם, שלא יצא מתחת ידיהם חס ושלום, שום חילול השם של משהו, לעולם.

והוא חלק הג' מהסתרת החכמה. וחלק הזה, הוא היותר חמור בענין ההסתרה, כי רבים חללים הפילו הגילויים ממין הזה, כי מבטנם יצאו כל בעלי השבועות והקמיעות ובעלי קבלה מעשית, הצודים נפשות בערמתם, וכל מיני בעלי המסתורין, המשתמשים בנובלות חכמה, שנפלו מתחת ידיהם של תלמידים דלא מעלי, להפיק מהם תועלת גופני בעדם עצמם או לאחרים, אשר העולם סבלו הרבה, ועדיין הם סובלים מענינים ההם.

ותדע, שכל עיקר ושורש ההסתר מתחלתו, היה לגמרי רק משום זה החלק.

ומכאן לקחו להם החכמים חומרות יתירות בבדיקת התלמידים, על דרך שאמרו ז"ל (חגיגה יג ע"א): "אין מוסרים ראשי פרקים, אלא לאב בית דין, והוא שלבו דואג בקרבו". וכן "אין דורשין במעשה בראשית בשנים, ולא במרכבה ביחיד" וכמותם תמצא רבות, אשר כל זה הפחד הוא, מהמבואר לעיל.

ומטעם זה, מועטים המה היחידי סגולה, שזכו בחכמה זו. ואפילו אותם, שיצאו כל חובתם בשבע בדיקות וחקירות, נמצאים מושבעים בשבועות חמורות ונוראות, מבלי לגלות, בכל אותם הג' חלקים הנ"ל, ולא כלום. (ועיין מזה בהקדמת הר"ר משה בוטריל ז"ל לספר יצירה).

ואל תטעה בדברי, במה שחלקתי כאן ג' חלקים בענין הסתרת החכמה, אשר כונתי, שחכמת האמת מתחלקת בעצמה על ג' חלקים כגון אלו. אלא כונתי על כל פרט ופרט, שבכל מרחבי החכמה. אשר אין לך מלה קטנה בכל מרחבי החכמה הזאת, שלא יסתעפו ממנה ג' חלקים ההם, כי המה רק ג' אופני הביאור, הנוהג תמיד בחכמה זו. והבן.

אולם יש לשאול כאן: אם אמת הוא, אשר תוקפה של הסתרת החכמה הגיעה לידי מדה כזאת, אם כן מהיכן נלקחו כל אלו אלפי החיבורים, שנתחברו בחכמה הזאת?

והתשובה היא, כי יש הפרש בין ב' חלקים הראשונים ובין החלק האחרון. כי עיקר כובד המשא מוטלת רק על חלק הג' הנ"ל, מטעם המבואר לעיל. אולם ב' חלקים הראשונים אינם תחת איסור קבוע. כי מחלק "האינו נחוץ", מתהפך לפעמים ענין אחד, ויוצא מגדר "האינו נחוץ", משום איזה סיבה, ובא לבחינת נחוץ. וכן מהחלק "האי אפשר" נעשה לפעמים בחינת "אפשר", שהוא מב' סיבות:

א. או מבחינת התפתחות הדור,

ב. או על ידי נתינת רשות מהשמים, כמו שקרה לרשב"י ולהאר"י ז"ל. ובשיעורים קטנים גם לקודמים אליהם.

ומבחינות הללו יוצאים ומתגלים כל הספרים האמיתיים שנתחברו בהחכמה.

ולדבר זה נתכוונו במליצתם "גיליתי טפח ואכסה טפחיים". שכונתם, כי קרה להם ענין, לגלות דבר חדש, שלא שערוהו הקודמים לו. ועל כן מרמז, כי רק טפח אחד, כלומר, חלק א' מג' חלקי ההסתרה הנ"ל, הוא מגלה שם. וב' חלקים הוא משאיר בהסתר. והוא להורות, כי קרה לו איזה ענין, שהוא סיבה לדבר גילוי ההוא: או ש"האינו נחוץ" קיבל לצורת "נחוץ", או ש"ניתן לו רשות מהשמים" על דרך שביארתי לעיל. וזהו שמתבטא בהמליצה של "גיליתי טפח".

וידעו המעיינים בקונטרסים האלו, שדעתי להדפיסם במשך השנה, אשר כולם המה חדשות, שאינם מובאים בטהרה ובתוכנם המדויק לאמיתו, בשום ספר מהקודמים אותי. ואני קבלתי אותם פה אל פה ממורי ז"ל, המוסמך לדבר. דהיינו, שגם הוא קבל מרבותיו פה אל פה וכו'.

והגם שקבלתי אותם בכל התנאים של כיסוי ושמירה כנ"ל, אולם מתוך ההכרח, שהבאתי במאמרי "עת לעשות" הנ"ל, נתהפך לי חלק "האינו נחוץ", ויצא והיה לבחינת "נחוץ". ועל כן "גליתי טפח" זה בהיתר גמור, כמו שביארתי לעיל. אמנם ב' הטפחים, אותם אשמור, כמצווה עלי."

שאלה: בפסקה הראשונה כתוב, "השומרים על כבודו ית', בכל נפשם ומאדם, שלא יצא מתחת ידיהם חס ושלום, שום חילול השם של משהו". מה זה "חילול ה'"?

אני לא יכול לתת הגדרה, לא מכיר. יש הרבה כאלו שכותבים ולא מתכוונים לכבד את הבורא כפי שמגיע לו.

שאלה: מה אנחנו יכולים ללמוד מהמאמר הזה?

שלא לכולם ניתנה רשות לגלות משהו מהבורא, ולדבר בצורה כזאת שהם כביכול מגלים אותו, ועל זה בעל הסולם רוצה להזהיר.

תלמיד: אבל אנחנו כבר כאן, אנחנו עוקבים אחרי מקובלים, אחריך, אין לנו ספק במה שניתן לנו או לא ניתן לנו.

זה לא אומר כלום.

תלמיד: האם אני צריך להסתכל על כל מאמר שאנחנו קוראים ולשאול את עצמי, מה ניתן, מה לא ניתן? איך אני משתמש במאמר הזה לעבודה, באיזו צורה?

יש כמה מקובלים במשך כל הדורות שכן יכלו לקחת על עצמם את התפקיד הזה לגלות את הבורא לכל יתר הנבראים ככל האפשר לפי החוקים והשמירות, והם עשו את זה ואנחנו אחריהם.

תלמיד: אנחנו תמיד אומרים שאסור לגלות זה "אי אפשר לגלות", כי כביכול אין כלים, אתה לא יכול לגלות למישהו. אבל פה הוא אומר שיש דברים שבאמת אסור גלות, מה זה אומר מבחינתנו?

אם קיבלת כלים לגלות את הבורא לעצמך, זה לא אומר שאתה יכול לגלות אותו לאחרים. אתה צריך לקבל עוד רשות מהשמיים.

תלמיד: זה בדיוק מוביל לשאלה הבאה. האם בהתעסקות שלנו כלפי חוץ יש דברים שאסור לנו לגלות?

לא, אנחנו לא מגיעים לזה.

תלמיד: זאת אומרת, זה רק כלפי היחס שלנו לבעל הסולם והמקובלים?

כן.

תלמיד: כשמסתכלים בחוץ על ספרי קבלה ובכלל, העולם מלא בכל כך הרבה זבל, זאת אומרת, היום כל אחד יכול להוציא כל דבר. האם יש דרך לדעת מה האמת ומה לא?

לא, אין דרך.

תלמיד: יש דרך להתעלות מעל הבלגן הזה שכל אחד פשוט מוציא, מקיא החוצה כל מה שיש לו בבטן?

לא. אני לא מכיר שיטה איך לנקות את העולם מכל הזבל. אולי לשרוף.

תלמיד: אבל בכל זאת אנשים לפעמיים שואלים, הם רוצים להתקרב לאמת, האם זו רק הרגשת הלב והמורה, זו הדרך היחידה?

זו דרך מלמעלה. הבורא מתכוון אל האדם ומביא אותו למקום הנכון. אבל לא שהאדם בעצמו בוחר, עושה משהו.

שאלה: בעל הסולם הוא בעל השגה, האם הוא הכניס את המאור המחזיר למוטב לתוך מה שכתב?

כן.

תלמיד: איך אנחנו מושכים את המאור הכי טוב בינינו?

בזה שאנחנו מגיעים לכלים שיכולים לקבל את המאור. זאת אומרת, אנחנו מחוברים, כמו שהוא כותב, לפי חוקי העשירייה, ונמשכים אליו, וכך מגיעים למצבים שכן יכולים לקבל את האור העליון שייתקן אותנו, יחבר אותנו וילווה אותנו.

תלמיד: זה בעצם מה שהוא מסתיר ורוצה שנגלה כל הזמן יותר ויותר?

כן.

שאלה: איך נכון בפנייה לבני אדם לגלות להם טפח ולכסות טפחיים?

אנחנו לא יכולים. אנחנו לא יודעים מה זה טפח ומה זה טפחיים, מה לגלות ומה להסתיר, אין לנו שום אפשרות, לכן אנחנו לא מתנהגים כך.

שאלה: בהמשך לזה, עד כמה המאמר "גילוי טפח וכיסוי טפחיים" אקטואלי עבורנו, אם היום מותר כבר לפרסם את כל חכמת הקבלה ואין הגבלות?

כל מה שאנחנו מפיצים זה מותר.

תלמיד: אז על מה המאמר הזה, בשביל מהו בכלל?

אלו המאמרים של בעל הסולם, ומה שהוא השאיר לנו, בזה אנחנו משתמשים.

(סוף השיעור)