תקציר שיעור בוקר – 26.2.24
צריכים להגיע לדרגת אמונה שתכסה הכול.
גילוי השכינה הוא כדי שהאדם יכסה את עצמו ולא יראה אותה, לכן זה תנאי.
לראות באור האמונה נקרא שהאדם מגיע לכלים דהשפעה שמחליפים לו את הכלים דקבלה.
לכסות את העיניים הכוונה שהאדם לא צריך לקבל אור מהבורא, אלא הוא אומר, "כך אני נשאר".
כל עבודת האדם היא להגיע למצב שהוא יכול לחיות באור החסדים, באור האמונה, ולא באור החכמה.
איך מגיעים למצב שמצד אחד אתה ריק ומצד אחר אתה מאמין? אור האמונה ממלא אותך.
אני לא צריך את אור החכמה שיכול להתגלות עכשיו, אלא אני מסתיר את עצמי ורוצה לקבל במקומו את אור האמונה, אור החסדים.
אור האמונה הוא אור הבינה.
הבורא הוא בעל הבית על הרצון, אבל האדם אומר שהוא לא צריך את מילוי הרצון מפני שיש לו סיפוק, הרגשה השלמה שהוא נמצא בהשפעה.
מה ההבדל בין לרצות להיות באמונה לבין להרגיש את מציאות ה'? גם אמונה היא אור. באור האמונה אתה לא מרגיש ולא זקוק לשום דבר, אבל ההארה מלמעלה לא מבטלת לך את כל הכלים, אלא יש לך כלים ואתה רוצה להרגיש בהם את נוכחות הבורא.
אפילו אם אתה נכנס לעצלות, אתה לא נכנס בגלל התפילה שלך, אלא בגלל שהבורא מסדר את העניינים.
אדם צריך להשתדל לגלות באילו כלים הוא מרגיש את מציאות הבורא.
אדם לא מסוגל לעשות צמצום ולא כלום – הכול משחק עם יחס הבורא אליו.
בניין העולם הוא התיקון הכללי של השכינה.
מאיפה האדם מוצא כוח לבקש? דווקא במצב שאין לאדם קשר עם הכוחות, הוא מבקש שיהיה לו, אפילו אור קטן של חסדים.
מהם המעשים הטובים שהאדם יכול לעשות כשאין לו כוח להתקדם? להתבטל בכל הכוחות שלו, זה מה שהוא יכול לרצות.
מאיפה לקחת כוח בזמן שאדם מרגיש שמציאותו מתבטלת ואין לו כוח? ביטול ודבקות.
האם השכינה צריכה להיתקן או שהאדם צריך להיתקן? האדם הוא חלק מהשכינה.
לזכות לחיים זה לראות את השכינה שמקבלת את כל האורות של הבורא, מגיעה אליו בהתאמה שלמה לזיווג נצחי.
מה ההבדל בין מציאות שיש אור חסדים למציאות שיש אור חכמה? שלמות ממילוי או שלמות מכוונה.
אור חסדים הוא אור שמאיר לכלי ונותן לו הרגשת שלמות כשהוא ריק.
כשחסרים חסדים, חסרה במציאות דבקות של הכלי בבורא.
הכלי לא תמיד ריק. אם הוא רוצה להיות דבוק בבורא, אז הוא צריך לקבל אור חסדים.
אור חסדים מופיע בכלי וממלא את כל החללים שבו, מהם האדם משתוקק לדבקות.