002-1_heb_o_rb_bs-tes-06_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/qUY9U2Vy?activeTab=downloads&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ו'.

חלק ו' עם אור פנימי

משום שיש להם השתוות עם אור. שמעתם? רק לשמוע.

תלמיד: לא, לא הבנתי.

רב"ש: רק תשמע. בלי שאלות. אם כן, מה הוא אומר? היות שלמטה מטבור זה הכול ו"ק, זו"ן, והיות נקודות נקרא שנזדכך מב' דעביות לא' דעביות, זה זו"ן, כן יש השתוות עם הכלים, אז הכלים מתמלאים מו"ק דס"ג. ברור?

בא הוא ושואל שאלה, איזה דמיון שאתה אומר, זה ו"ק וזה ו"ק? אז זה, זה ו"ק של בחינה ד' וזה ו"ק של בחינה ב'. איך אתה אומר שיש להם השתוות? הוא שואל. הבנת שאלה? רק לשמוע.

תשובה, אם יש השתוות בין ג"ר לו"ק, זה מספיק. אבל בזמן שמאיר, לא ניכר שזה מדרגה קטנה ומדרגה גדולה. הכלים, הוא אומר, צריך להיות השתוות בין ג"ר לו"ק. אבל שהכלי יש לו השתוות עם ו"ק, כבר יכול לקבל ו"ק. אבל שזה מדרגה קטנה, בזמן שאור מאיר, לא ניכר שזו מדרגה קטנה. תשמע רק.

אם כן מה שאנו מבדילים, בחינה ב', בחינה ג', בחינה ד', אם אנו אומרים, שאור מאיר אין שום היכר, הלא אנחנו רואים הבדל, הבחנות גדולות.

תשובה, בזמן שאור מסתלק, שנשאר רשימו, ברשימו יש היכר בין דבר גד... בין מדרגה גדולה או למדרגה קטנה.

מה שאין כן באור, מדוע? אם אנו אומרים, אור נקרא נצחי ובו אין שום חיסרון, בו בעת שבא איזה אור, יש בו חיסרון, כבר לא ניכר לכולו אור. אי לזאת, בזמן שעומד באיזה מדרגה, אז אור מוכ… ל… האור מוכרח למלאות כל השלמות.

יוצא מזה, שהשתוות צריך להיות בין ג"ר לו"ק, בכדי שתוכל לקבל את האור. שמקבלת האור, כבר אין הבדל.

הבנת או לא הבנת? זה תשאלו שאלות. אין הבדל בין… לא ככה. אם אני אומר שמאיר שם אור, אור נקרא שלמות. אם החיסרון, כבר לא נקרא אור. יש מתרץ. הבנת את זה? על זה אתה יכול לשאול. העיקר נהיה שם.

על זה נשאלת שאלה גדולה. הוא אומר לנו, אין, יש היכר כלים, שנזדכך פרצוף גלגלתא ונשארו כלים ריקניים, אז נשאר רשימו בתוך הכלים, יש חיסרון אור. בא המהרח"ו ושואל קושיה ב"עץ חיים", הלא בהתפשטות ב', שבא אור הע"ב, שנתמלא כלים … ואור.

תשובה, הלא שיש רק אור החכמה בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה, נמצא אור הכלי דכתר, אין לו אור שלה, רק אור החכמה. חסר לו כתר, מכאן ניכר ההיכר. לפי זה אם אנחנו אומרים בזמן שאור מאיר, אין שום חיסרון, איך ניכר היכר?

יש, אפשר לתרץ, הרשימו שנשארו שמה, אבל הרשימו הזאת היא לא באה. משל, אנו אומרים כלי דכתר, יש לו ג' דעביות, יש לו אור החכמה. אבל נשאר שם ג' דהתלבשות נשאר בכלי, והג' לא קיבלה מילוי.

אם כן, מה יש כאן, מה כאן? שאנו מדברים, פרצוף גלגלתא, יש שם רשימות של זו"ן, של ד' ג'. ועכשיו בא הזו"ן של א' דב'. נגיד מ"ה ב"ן דב'. גם כן נגיד, מ"ה דב"ן ד… דד' ג' לא מקבלים מילוי, רק מ"ה ב"ן דב'. אם כן, אותו דבר לא קיבלה מילוי. אבל צריך לומר, שכן יש היכר. וכאן משמע בזמן שאור מאיר לא ניכר אם זה מדרגה קטנה, זה מדרגה גדולה. זה קצת קשה.

מה אתה שואל? איך ע"ב …

תלמיד: ...

רב"ש: רגע, איך ע"ב ממלא כלים ריקניים? אומרים, איזה רשימות נשאר? ד' ג'. אתה צודק, זה ד' ג'...

תלמיד: של ד'.

רב"ש: של ד'. ומה עכשיו קיבלנו? אנחנו באים ד' ג', על זה דו... לא ד... זה לא… זה עוד לא קשה. זה ד' ג' דד'. זה ד' ג' אמיתיים. ג' אמיתי, ג', ג' אמיתית. וכאן נשאר ד' ג' ומתמ… אה, זו"ן דד' ג', ו"ק דד' ג', מ"ה ב"ן דד' ג', ואור שבא עכשיו הוא מ"ה ב"ן בג' ב' יכולים לומר.

בג' ב' שנזדכך מה במקום הזה? קומת בינה.

תלמיד: כל הקומה, כן, כל הקומה.

רב"ש: זה מ"ה ב"ן, זה מ"ה ב"ן, נגיד אחרת. זה מ"ה ב"ן שנשאר מעביות דבחינה ד', זה מ"ה ב"ן שנשאר מעביות דבחינה ב', ס"ג.

אבל למעשה אתה צודק. יכולים להישאר עוד מדרגה.

בזה יכולים לתרץ. תסתכל. כשאנו אומרים, פרצוף גלגלתא, היה לו ד'. וכל הד' נזדככה או לא? בפרצוף גלגלתא, כל הד' נזדככה, כן?

תלמיד: כן.

רב"ש: אם נשאלה הש… מה נשאר בגלגלתא? רק ג' אמיתית. זה נשאר לה. אין לה ד'. ד' נזדככה.

מה זה רשימו? היא נתרשם על איזה מדרגה היא יכולה עכשיו להתגבר. אם אומרים, על ד' עביות דכתר, עביות דשורש ד' גם כן לא יכולה לכוון על מנת להשפיע, אם כן, מה את רוצה? רק ג' פשוטה. מי רוצה ג'? מלכות דטבור דגלגלתא.

מה אתה רוצה?

תלמיד: בסדר, זה עוד …

רב"ש: לא שנשאר רשימו. מה ש... רשימו דד' דהתלבשות, זה נשאר רשימו ד' דהתלבשות, לא אור. אבל עביות לא נשאר שום דבר, אל תשכח. אצל מי לא נשאר? לא בע"ב אני מדבר.

תלמיד: ...

רב"ש: בפרצוף גלגלתא לא נשאר.

תחשוב.

תלמיד: מה זה אומר, בכל אופן זה קשה ...

רב"ש: השאלה הוא כך, זה שאני אומר שנעשה זיווג על ג' דעביות שהוא ג', לא ג' שבד', אצל מי נשאר זה, אצל ע"ב או אצל גלגלתא? אני שואל. אצל גלגלתא, מה אתה רוצה? אני שומע. אתה שואל אותי, אם אני אומר שלא נשאר, רק עביות דבחינה ג' ...

תשמע, אנו לומדים שאור מסתלק, נשאר רשימו מהכלים, כן או לא?

תלמיד: כן.

רב"ש: איזה רשימות אני שואל נשאר? יותר מהתלבשות? התלבשות נשאר. אבל עביות לא נשאר. אם כן, אני יכול לומר שבא אחר כך אור החכמה, ג' דעביות וכלי דכתר שיש שם רשימו ד' דהתלבשות, נקרא חיסרון. מדוע אם כן נקרא חיסרון? שנשאר רשימו ד' דהתלבשות ולא קיבלה מילוי.

עכשיו, מה רואה שם? מה היה שם? נשאר רשימות בלמטה מטבור דגלגלתא, ו"ק של ד' ג'. היינו, מה זה ו"ק ד' ג'? עוד הפעם, למעלה מטבור מתמלא על ידי ע"ב ס"ג, ולמטה מטבור שנקרא ו"ק, עוד לא נתמלא. נמצא, איזה רשימות נשאר בכלים ההם? ד' דהתלבשות, רק ו"ק של ד' דהתלבשות, וו"ק של ג' דעביות בכלים שלמטה מטבור דא"ק.

ואחר כך אנו לומדים, נקודות דס"ג. מה גובה הקומה של נקודות דס"ג, למטה מטבור? גם כן מ"ה ב"ן ו' ה', אלא הם ו' ה' של איזה דעביות? של ב'. אז הוא שואל, מה אתה אומר שיש השתוות ו"ק דב', וו"ק דג'? הלא זה ג' וזה ב'. אז הוא מתרץ, בזמן שאור מאיר לא ניכר שהוא מדרגה יותר קטנה. אלא מתי ניכר שהוא מדרגה יותר קטנה? שאור נסתלק. אבל כשמאיר נמצא כמו שהיה ד' ג'.

אם כן, נשאלת שאלה שם, שאור מאיר על ג' דעביות בפרצוף ע"ב נשאר רשימות ד' שלא קיבלו מילוי, אבל מאי הבדל אומרים, זה שאלה.

הוא שואל אותו דבר. אנו אומרים שע"ב ממלא את הג' דעביות שנשאר בפרצוף גלגלתא. ס"ג ממלא ב' דעביות שנשאר בפרצוף ע"ב. ואנו אומרים שס"ג ממלא אותו, את מי? את הג'. איך? צריכים גם כן לתרץ אותו תירוץ מה שהוא מתרץ כאן, בזמן שאור מאיר לו מכתר.

תלמיד: אני לא שואל.

רב"ש: שאלת כאן, בשלמא ע"ב שהוא לא מאיר לגלגלתא שהוא ג'? אנו אומרים שגלגלתא מתמלא על ידי ע"ב וס"ג. מה יש לס"ג? ב'. איפה הב' ממלא ג' שיש בגלגלתא?

תלמיד: בגלגלתא. עכשיו כל ה...

רב"ש: מה הוא מתרץ? כל זמן שאור מאיר, לא נקרא שזה מדרגה קטנה גדולה. באור אין חיסרון. אלא מתי נקרא חיסרון? בזמן שאור מסתלק. כך כתוב שם.

תלמיד: כן.