בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 17.10.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי כ"ד, מיד רשעים יצילם*

1. אם אנחנו מרגישים את עצמנו רע, אנחנו לא צריכים לבקש מהבורא שהוא ישתנה וישפיע עלינו טוב, אלא אנחנו צריכים לבקש ממנו שהוא יעזור לנו לשנות את עצמנו, ואז נרגיש את הבורא בצורה אמיתית, כי הוא טוב ומטיב לכולם. זה הבדל גדול מאוד בתפיסת המציאות, בתפיסת הבורא. חכמת הקבלה מלמדת אותנו *שלא הבורא צריך להשתנות אלא האדם צריך להשתנות, ועל שינוי שלו הוא צריך לבקש מהבורא בלבד, כי הוא צריך להבין שמהבורא מגיע אליו רק טוב, ואם מרגיש הפוך, סימן שהתכונות שלו לא דומות לתכונות של הבורא*.

2. אני צריך להרגיש שאני נמצא בתוך הבורא, אני לא יכול להרגיש אותו כי אין לי תכונות הדומות לו. אם יש לי סביבה, עשירייה, אני מתחבר איתם, במידה שאני מתחבר איתם, ככל שאני נכלל בהם, מתבטל, מבטל את עצמי כלפיהם, במידה הזאת דרך עשירייה אני מתחיל להרגיש את הבורא.
   
   *אני נמצא בתוך עשירייה, במידה שאני מתקשר עם העשירייה, מרגיש אותם, מקבל תכונות שלהם, כך החיבור שלנו יחד מאפשר לי להרגיש את הבורא שעומד אחרי עשירייה, אחרי החברים, וכך אני מגיע לדבקות בבורא. זה מה שאנחנו צריכים לבדוק, וכל הזמן לתאר לעצמנו, וכך להתקדם*.

3. אנחנו צריכים לתאר לעצמנו שאנחנו נמצאים בתוך הבורא, אין עוד מלבדו, ושהוא טוב ומיטיב. לכן מה שאנחנו מקבלים, מה שאנחנו מרגישים ,מה שמתואר בנו במחשבות ורצונות, זה הכל מגיע לנו מהבורא, והבורא הוא טוב ומיטיב. אם אני לא מקבל טוב ומיטיב, אז אני מרגיש רע קודם כל, ואני צריך לבקש מהבורא, אין עוד מלבדו, *אין לי לעוד למי לפנות. את עצמי אני לא יכול לשנות, לא אני בראתי את עצמי ולא שאני יכול לשנות את עצמי. אני רק יכול לפנות לבורא ולבקש ממנו שהוא יעזור לי שאני אשתנה, לא ברצון לקבל שלי, אלא שאני אוסיף על מה שהבורא ברא בי, כוונה על מנת להשפיע. שבכל התכונות, רצונות, נטיות שלי, אני רוצה לעבוד בכוונה על מנת להשפיע. כך אנחנו צריכים להתקדם*.
   
   כלומר *שינויים שאני רוצה שיקרו בי, הם לא ברצונות אלא בכוונות על פני הרצונות. לפי השתוות הכוונות שלי על מנת להשפיע לבורא, אני אגלה אותו, שהוא רוצה להשפיע לי, ואז בכוונות שלי ושלו, שם אנחנו ניפגש, ושם נגלה את הדביקות שלי בבורא*.
   
   ש: אם אני מתפלל ולא מקבל מהבורא כוונה נכונה?
   ר: *מצד הבורא אין שום מחשבה ושום חשבון, אלא הכל תלוי רק בנו. הבורא הוא אבסולוט, טוב ומיטיב לכולם, ואין מצידו שום השהייה. הוא לא מאחר לתת, הוא לא משאיר לאח"כ, אין חשבונות כאלה. הכל תלוי בנו, אם אנחנו מוכנים, אנחנו מקבלים. אם אנחנו לא מוכנים, אז אין לנו איפה לקבל יחס אחר מהבורא, כי בכל רגע יחס שלו אלינו הוא אך ורק כדי לקדם אותנו לדביקות*.

4. ש: איך אנחנו מגיעים לחיסרון, לזעקה לבורא?
   ר: גם זה תלוי בעשירייה, מתוך הלימוד ומתוך התקשרות לחברים, אני ע"י קנאה תאווה וכבוד מגדיל את הרצון לקבל שלי. אפילו שאין לי אותו הרצון לקבל הגדול להכרת הבורא, האגו שלי כבד מאוד, אני מעדיף להישאר בתוך האגו, בשקט, ולא להיכנס לכל מיני כאלו מצבים שבהם אני אסבול. אבל בכל זאת אני צריך לעבוד. אני נמצא בעשירייה, עשירייה משפיעה עליי על *קנאה תאווה וכבוד*, וע"י זה אני רוצה לעשות כל מיני פעולות, אפילו להתכלל בהם. הכל כדי להגיע לבורא, ובאמת יוצא שההשפעה לקבוצה, התכללות בקבוצה, זה הכל שלבים שאני חייב לבצע, כדי שיהיו לי כלים להתקרב ולהתכלל בבורא. אחרת לא יהיו לי כלים.

5. ש: איך אני עושה את זה?

ר: אתה מתחיל מביטול. אתה מבטל את עצמך קודם כל כלפי הקבוצה, אז אתה עובר מהייחודיות שלך, לקבוצה, נכלל בקבוצה, ואז מצד הקבוצה יחד איתם אתה כבר נמצא מול הבורא. אחרת אין לך בכלל קשר עם הבורא. לכן מאהבת הבריות לאהבת ה'.

ש: הביטול.. איך אני עובר לדביקות עם הבורא? ..

ר: בתוך הקבוצה. *שאתה נכלל בקבוצה, אתה בתוך הכלי הזה מתחיל לגלות את הבורא. זה לא סתם תנאי שאתה קופץ אח"כ לבורא. אין לך למי לקפוץ, אין לך את מי להרגיש. אתה צריך להכין את הכלי איפה שתרגיש השפעה חיצונה, הבורא*.

אך ורק שאתה נכלל ברצונות חיצוניים ממך, הם גם רצונות אגואיסטיים, לא חשוב, אבל אתה נכלל בהם, מבטל את עצמך. לכן, במידה שאתה מבטל את עצמך כלפי הקבוצה, במידה הזאת אתה יכול להרגיש איך הבורא מבוטל כלפי כל הבריאה, אז בתוך בקבוצה אתה מתחיל לגלות כל מה שקורה לכם.

*זה עובד בצורה מאוד מדויקת. זו מערכת הטבע, אנחנו לא יכולים לשנות אותה. נקיים אותה? נקבל. לא נקיים? לא נקבל את התגלות הבורא*.

*הקבוצה זה הכלי לגילוי הבורא, כי אתה סה"כ נקודה אחת, פיקסל אחד. אתה לא יכול שום דבר לעשות*.

6. ש: למה אני לא יכול לחפש את הפתרון בי, וצריך לחפש אותו בקבוצה?

ר: *תחטט בתוך האגו שלך, אתה סה"כ חתיכת אגו קטן, מה אתה יכול למצוא בו? כלום. מה שיש לנו לגלות זה משהו למעלה מהאגו שלנו. כשאני נכלל בחברה, יש לי בזה קרש קפיצה, איך לקפוץ מעל האגו שלי*, ואז במידה שאני מחשיב חברים, רוצה להיות דבוק בהם, למרות שהם אגואיסטים, כמו התלמידים של *רבי יוסי בן קיסמא*, זה לא חשוב, אם אני מתבטל כלפיהם, אז הם בשבילי הופכים להיות לאותו הכלי שבניתי כדי בתוך הכלי הזה לגלות ביטול שלי כלפי הרצון החיצון שלהם וכלפי הבורא. דווקא בתוך הכלי הזה אני מגלה את הבורא.

*איפה הבורא מתגלה? הוא מתגלה בתוך הכלי של החברים. אבל הם מקולקלים? נכון, הם מקולקלים, אבל אני מבטל את עצמי, ובמידה שאני מבטל את עצמי כך אני מגלה בורא*. אני לא מגלה תכונות החברים, אני מגלה שם את הבורא במידת הביטול שלי כלפיהם. אחרת אין לי שום אחיזה בכוח העליון, אלא רק בצורה כזאת.

*הקבוצה זה לא סתם אמצעי שמתוכו אני קופץ הלאה לדרגת הבורא. לא. כך הנטיה שלי אבל הפגישה שלי עם הבורא היא בזה שאני מגלה את הבורא בתוך הקבוצה, במידה שאני נכלל בה*. לא רק הבורא, כל הרצון הכללי שנמצא במציאות בדרגות דומם צומח וחי ומדבר, של כל מה שבורא ברא, הופך לאותו חומר שבו אני מגלה את הבורא. הוא לא יכול להתגלות בצורה אחרת. לכן כדאי לנו להתבטל כמה שיותר בקבוצה, בכוונה שאנחנו פועלים בזה כלפי הבורא, ובתוך הקבוצה רוצים שכל אחד ואחד בונה את ההסתכלות שלו על הקבוצה בצורה כזאת שהבורא שם יכול להתגלות.

7. *אתם צריכים כך כל הזמן לחשוב על המצב שלכם. כל אחד ואחד זה אדם, סביבו קבוצה. במידה שהוא מתבטל כלפי הקבוצה, הוא מכין את עצמו להשפעה כלפי הבורא ולקבלת ההשפעה מהבורא. אם אנחנו נמצאים במצב של הקבוצה, אז אנחנו מוכנים לקבל השפעה מהבורא*. הבורא משפיע לנו ואז אנחנו מתחילים כבר לבנות 10 ספירות, נשמה שבה אנחנו מגלים את הבורא. לבורא עצמו אנחנו לא מגיעים אף פעם. אנחנו רק מעלים מ"ן, תפילה, ומקבלים ממנו מ"ד.

8. *למי העולם יותר נברא? לרשעים גמורים, מי שחושבים שהם באמת רשעים, שאין להם שום דבר טוב, והם זקוקים לחברים ולבורא כדי שיוכלו לתקן את עצמם ולהגיע להשפעה חלוטה לכולם, ולא לחשוב על עצמם. ברור? אבל מי שחושב לעצמו שהוא צדיק, הוא מת, אין לו דרך ,אין לו פתח. פשוט זה העונש הגדול ביותר*. יכול להיות שהוא מקבל איזושהי סתימה מהבורא שסותם אותו, ולא רוצה שיפנה אליו כשאדם חושב שהוא צדיק..
   
   כמה טוב להיות רשע. לכן כתוב אוהבי ה' שנאו רע. איפה הם שונאים את הרע? בתוכם, וכנגד זה אוהבים את הבורא. אז מ-2 הקצוות האלה הם מתקדמים. תחשבו על זה עוד.

9. את הרצון לקבל לא מבטלים, לא מוחקים ולא שום דבר. זה לא טוב. אנחנו לא עושים את זה, אנחנו לא טבעונים. אני לא רוצה להגיד כנגדם משהו, אבל אנחנו לא מוחקים את היחס שלנו לשום דבר, כי הכל בא מהבורא. שיהיה לנו יחס נכון לכל הבריאה. גם רע וגם טוב צריכים להיות באיזון ביניהם, קו שמאל וקו ימין במלואם, וביניהם נגלה את הבורא.
   
   ש: מעשית בעבודה בעשירייה. מה זה לבטל את הרע כלפי העשירייה?
   ר: רע נקרא כוונה לעצמו, אבל לא הרצון עצמו. גם כוונה לעצמו אנחנו צריכים אותה כדי לבנות מעליה כוונה לעומת זה, לאחרים. לכן יצר הרע נשאר לנו, הוא עומד ביסוד, באחוריים של הקדושה, של הנשמה, של הפרצוף, ודווקא מעליו אנחנו בונים יחס טוב. כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. אנחנו לא הופכיםאת הרצון מרצון לקבל לרצון להשפיע. רצון לקבל נשאר רצון לקבל, אנחנו משנים רק את הכוונה שלנו להשתמש בו.

10. *מתי שתתחיל לעבוד עם הרצון לקבל כלפי הזולת, אז תראה אם אתה עובד עימו או לא. תשאל תמיד את עצמך, אני עובד עכשיו עם הרצון לקבל שלי, ועכשיו אני רוצה לעבור ממנו לרצון להשפיע. איך אני בונה את הרצון להשפיע*? ע"י זה שאני רוצה להתעלות למעלה מהרצון לקבל שלי ולעבוד כנגדו. אין לי רצון להשפיע, רצון להשפיע זה הבורא. אני יכול לבנות אצלי דימוי של רצון להשפיע מתוך זה שאני רוצה לקבל, ואז אני עושה ממנו רצון להשפיע. כאילו שאני נמצא בהשפעה, אבל ההשפעה שלי היא *כמו כפפה* שאני הופך אותה, במקום אותו רצון לקבל שאני מרגיש שנמצא בי, איך אני יכול לעשות פעולות הפוכות? אני עושה צמצום על השימוש הקודם ברצון לקבל האגואיסטי, ומשתדל לבנות ממנו פעולת השפעה, מסך ואור חוזר.

11. הקבוצה מרוויחה מזה שיש לה חבר שנמצא מכוון נכון למטרת הבריאה. שנית, אתם צריכים יחד לעבוד על כל הדברים האלה. כל אחד מוסיף בצורה האישית שלו, אבל חוץ מצורה אישית אתם גם בונים, למשל אתם עושים יחד סעודה. כל אחד מביא לסעודה משהו אחר, כך אתם נמצאים יחד בשולחן של הכנת הסעודה. מכל הדברים שהבאתם, אתם עושים מנה משותפת, דבר משותף. זה משהו אחר.
    
    *כל אחד צריך לדאוג מה הוא מביא לקבוצה, ואיך הקבוצה יכולה להתכלל עם מה שהוא מביא. שזה יהיה לטובת הקבוצה, ואז איך אתם נהנים יחד ממה שהכנתם. לא יכול להיות לאף אחד יותר או פחות, אלא מה שהכנתם, מזה אתם חיים. ואז נקרא שהתחברתם כבר לפרצוף, ל-10 ספירות, ואז בתוך הפרצוף הזה כבר הבורא מתחיל להתגלות בצורה שלמה. יכול להיות בצורה קטנה, אבל שלמה*.
    
    יש מספר אופנים ביחסים שלו אליכם, עוד נדבר על זה, זה לפנינו. איך הוא מתייחס? מה הוא רוצה וע"י מה הוא משפיע עליכם? איך אתם בשינויים מתחילים לסובב את עצמכם בעשירייה, משפיעים עליו בכל מיני צורות.
    
    *זה ממש הופך להיות לשיחה הדדית ביניכם לבורא. גם אתם לבורא וגם בורא אליכם. איפה אתה מרגישים את זה? בשינוי היחסים ביניכם, בעשירייה. אתם תתחילו להרגיש מה הוא רוצה להגיד, וע"י זה שאתם מגיבים על זה ומשנים את היחסים שלכם בעשירייה, כך אתם מדברים עימו. אז יש לכם מכשיר שעל ידו אתם מתקשרים לבורא והוא מתקשר אליכם. המכשיר הזה נקרא נשמה*.

12. ש: איפה בדיוק אני עושה מעבר משנאה לאהבה?
    ר: אתה לא מפסיק לשנאו את האגו, אתה ממשיך לשנאו את האגו ואתה רוצה להיות למעלה מהשנאה, באהבה לחברים. מתוך זה אתה מתחיל לרכוש כלי לכזאת פנייה לבורא. *כמו שרב"ש כותב על החברים, לפני שאתה לא מגלה בך כאלו נטיות לחברים, אין לך מה לחשוב על הבורא, זה בכלל לא רלוונטי, זה פנטזיות שלך*.

13. ש: כיצד אני מתגבר על הטבע שלי ומתחיל לשנוא קבלה?

ר: צריכים לחשוב על זה, לדבר על זה, לקרוא מה שכותבים מקובלים על זה. *הכי טוב זה לדבר בתוך הקבוצה כמה אנחנו צריכים לגלות את הרע בתוך הטבע שלנו*. ברור לנו שישנו, אבל זה לא מספיק כדי לשנאו אותו, כדי להתרחק ממנו. שנאה זה נקרא שאני מתרחק. כמה אני מתרחק? לפי גודל השנאה. במה תלויה השנאה של הרצון לקבל? ככל שאני מודע שהרצון לקבל עושה לי את כל הצרות, שאני ממש שונא אותו, אני סובל ממנו, אני מרגיש אותו כשונא שלי אישי, במידה הזאת אנחנו כך נתקדם.

14. *איך אנחנו יודעים מהן תכונות הבורא, הן מלכתחילה, אפריורי הפוכות מהתכונות שלנו. מה יש לי לעשות? אני פשוט צריך לקחת את עצמי כמו כפפה, ולהפוך מפנימה החוצה ומהחוצה פנימה. אז אני אראה מי אני, מה שם נסתר בי, ואז אני אברח מזה, מהצורה שלי האמיתית הפנימית. לא צריכים יותר כלום, רק להכיר את הרע, ואז אני אשנא אותו וכנגד זה אני יאהב את הבורא*.

15. ש: איך אני הופך שנאת זולת לשנאת עצמו?
    ר: צריכים לחשוב על זה. שנאת הזולת זה הבורא, כי חוץ מאדם ובורא אין כלום. מה שנראה לך זולת, אנושות, במיוחד קבוצה, כי *הקבוצה ניתנת לנו בכדי שעליה נרכוש תכונת החיבור, שזה תכונת הבורא. כאן אין וויתור. מי מפריע לי? אני מפריע לעצמי. אני צריך לשנאו את התכונה שמפריעה לי להתחבר עם החברים, פשוט חייב. בלי זה אני לא מתקדם*.
    
    ש: איך אני עושה את המהפך הזה?
    ר: *תחשוב. ע"י המחשבה. הכל במחשבה יתבררו. תחשוב שרק האגו שלך הוא שמפריד אותך מהמצב השלם, מהדבקות בבורא, מכל מה שאתה יכול לתאר שטוב ברוחניות. אחרת תמותו ולא בחכמה*, כמו שכתוב.

16. מפני שיש רק בורא ונברא, ואומרים לנו שהבורא טוב ומיטיב, אז האדם תמיד מרגיש את הבורא ותמיד מקבל מהבורא את הטוב. אם הוא מרגיש את עצמו ברע, זה מפני שהוא בתכונות שלו הפנימיות מקלקל מה שמקבל מהבורא. לכן הוא פונה לבורא שיעזור לו לשנות את התכונות הפנימיות שלו מרע לבורא, לטוב לבורא. בזה שהוא מבקש שהבורא ישנה אותו. אז האדם יתחיל להרגיש את הבורא כטוב ומיטיב.

*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה*

17. ש: מה גורם לצמצום ב' להיות שונה מצמצום א' ?
    ר: לא. זה לא צמצום מיוחד, זה המשך של צמצום א', שאסור לקבל על מנת לקבל. לכן באותם חלקי הכלים, חלקי הפרצופים שיש בהם רצון לקבל ואין עליו מסך, אז שם שורה אותו צמצום. אבל מפני שאז היה צמצום על המלכות, על הרצון לקבל, עכשיו הוא צמצום על השפעת המלכות על יתר הספירות למעלה ממלכות, שזה מחצי בינה ומטה. כי מחצי בינה ומטה מתחילים להתפתח כלים דקבלה, אמנם שהם עדיין לא שייכים ממש לקבלה.
    
    זה כמו בינה שיש לה רצון לקבל, אבל זה הכרחי בה כדי לטפל בתחתונים. היא לעצמה לא רוצה את זה. לכן אמנם שזה צמצום ב' ואסור לה שם לקבל, אבל האיסור הוא זה לא בגלל עצמה, בינה, אלא בגלל שבכל זאת אסור להשתמש בכלים דקבלה, כי על זה ע"י זה היא יכולה לגרום למיתה של התחתונים. לכן מאמצע בינה ומטה כבר נמצא הצמצום. אבל ודאי שצמצום ב' הוא המשך של צמצום א', רק בתנאים אחרים, במקומות אחרים, בתכונות אחרות. אבל זה אותה מלכות המצומצמת שעולה ומגבילה את הכלים החדשים שלא היו מצומצמים, בגלל שהמצב משתנה.

18. אותם הכלים בבינה, שהם זו"ן דבינה, ז"א ומלכות שבבינה, הם נכנסים לצמצום ב' מפני שאסור לספק אורות למטה. לכן בינה בעצמה לא מצטמצמת, היא מצמצמת את הכלים שלה שמטפלים ברצונות לקבל שבתחתונים. לדוגמא, יש לך אישה ויש לה חלב, אבל הרופא בדק את התינוק ואמר שאסור לו היום ומחר לקבל את החלב. יש לו קלקול. אז אמנם שהיא מצטערת, אבל היא מצמצמת את עצמה. לא שהיא לא יכולה לתת, הם לא יכולים לקבל, זה יהיה לרעתם.

19. צמצום א׳ זה איסור טכני. מלכות דא״ס כוללת את כולם בתוכה, היא מחליטה שכל מה שיוצא ממני רק פעולות על מנת להשפיע. צמצום ב׳ רק מפריד בין אותם הכלים שישתמשו בעל מנת להשפיע וכלים שלא יכולים עכשיו לקבל על מנת להשפיע. הפרסא מסבירה לנו שעד כאן היה ניתן לקבל על מנת להשפיע אור העליון, לעשות בזה נחת רוח לבורא, ולמטה מפרסא אי אפשר. לכן למטה מפרסא מתגלים עולמות בריאה יצירה עשיה, ומה שיהיה בהם זה רק כדי לעלות למעלה מפרסא, לעולם האצילות כל מיני חלקים, רצונות, חלקי רצונות, ושם לצרף אותם למעלה מפרסא, להרכיב אותם ולמלא אותם. זה כל מה שצריכים לעשות.

20. זיווג נעשה על גדלות, בפה, על כל הספירות, על רשימות ד/ג. ואז יוצא עוד אור של גדלות והוא עובר דרך כל הפרצוף, יוצא האור מלמעלה עד למטה והאור הזה עובר דרך הפרסא. כשהוא עובר דרך הפרסא, במקום הזה מתחילה להיות *שבירה*. שבירה כי האור גדול של ד/ג נכנס למטה בפנים לכלים דקבלה, והם קיבלו אותו על מנת לקבל, כי אין להם מסך לקבל אותו בעל מנת להשפיע. עוד נלמד למה זה קרה כך, איזה טעות, מי סידר את הטעות ומה התוצאה ממנה. נלמד את זה.
    
    בשבירה כל הפרצוף הזה, גם למעלה מה שהיה גלגלתא ועיניים, וגם למטה שהיה אח"פ, כל הכלים האלה נשברו וכולם נפלו, התערבבו ונפלו. ואז יש לנו כלים של בינה וכלים של מלכות, כי הם כלים של בינה, ואלו כלים של מלכות, הם כולם התערבבו ביניהם ונפלו למטה. יוצא שאותם הרצונות שהיו כולם לקבל, והיו צריכים להיות מנותקים מרצונות דלהשפיע, שהיו מנותקים זה מזה דרך הפרסא, שהיה גבול ביניהם, עכשיו התערבבו כולם, ואז בכל כלי וכלי, בכל חלק וחלק, בכל חלק וחלק יש להם גם כלים של בינה וכלים של מלכות. אם אנחנו עכשיו נאיר עליהם באור העליון, אז נתחיל לברר מתוך הכלים האלו מה ששייך לתיקון ומה שייך לקליפה.
    
    העבודה הזאת היא עבודה שמיועדת לבני אדם. הם נמצאים בשבירה הזאת, אנחנו צריכים להתעסק בזה. בהתאם, כשנגמור את העבודה הזאת וכל הכלים של בינה יעלו למעלה, וכלים של מלכות ירדו למטה, אז אנחנו נגמור את כל הכלים האלו, ואז יהיה בירור הסופי. אז יבוא האור העליון, הגדול, המיוחד מאוד וישפיע על כל הכלים, על כל הפרצופים, על כולם. זה יהיה גמר תיקון.

עד שאין כאן אצלנו ערבוביה בין הכלים ואין שבירת הכלים, אז אין עדיין בכלל מקום שהאדם צריך להיות. אלא אחרי כל המצבים האלו, אנחנו אז נלמד איפה האדם, איזה מקום יש לו, ומה הוא צריך לעשות.