030_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/CJz6scR9?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ד'. עמ' 287, דף רפ"ז. "לוח התשובות לענינים". אות פ"ט.

כאן ביארנו שמלכות מקבלת מבחינה ג' רק אור הזך, בחינת מקיף.

תלמיד: כן.

רב"ש: לא פנימי.

תלמיד: כן.

רב"ש: מקודם למדנו, מה זה ביטוש? אור חוזר היורד, והוא רוצה לקבל אותו מבחינה הזו, בחינה ג', ג' פעם, לפי מה שהוא מפרש עכשיו, הוא בחינת מקיף, לא, לא אור פנימי. אז זה צריכים לבאר, ההבדל הזה.

אתה צריך לדעת לא מה שאתה אומר, מה שהוא אומר. הוא נותן לך כלל, פנימיות נקרא, היא מקבלת מהזיווג של בחינה שכנגדה בראש. אם נעשה זיווג על בחינה ג', אז קומת חכמה נקראת פנימיות. את זה היא מקבלת על מנת להשפיע.

בא הוא ואומר כלל, כל כלי עליונה לגבי תחתונה נקרא מקיף. חוק. מדוע? שיותר זכה ממנה. אם היא, לכן מלכות לא יכולה לקבל רק נפש. רוח נבחן אצלה לבחינת מקיף. לכן יוצא, מה? מלכות לא יכולה לקבל אף פעם בחינת רוח. מה שיקבל בחינת רוח, מבחינת זך ביותר, נקרא מקיף. כך הוא אומר, הרב.

זעיר אנפין יכול לקבל רק רוח. מבחינת נשמה, הוא מקבל רק בחינת מקיף, זה לא בחינתו. אם כן, מה זה לא ממקיף? זה לא בחינתו, נקרא זה ללא מקבל זה בפנימיות, אז נקרא זה שרק בחינת מקיף. ככה השם שלו.

השאלה פט) מהי עלית האורות למאציל.

פט) הזדככות מעביות, מכונה, עליה, מה השאלה שלו? אם היינו אומ... אם אנו אומרים שלמעלה אין מקומות, למעלה ממקום, למעלה מהזמן, אם כן, מה הפירוש עלייה? אז הוא מפרש. הזדככות מעביות, אם הוא לא משמש עם עביות, מכונה, עליה, והזדככות הגמורה, עד שנעשה זך כמו המאציל, מכונה, בדברי הרב, עליות האורות למאציל, כי השוואת הצורה מחברת ומיחדת הרוחניים.

לכאורה זה לפי ההיגיון בסתירה. מה הפירוש הזדככות? שהוא כבר לא יכול להתגבר. אם כן, נעשה יותר עב. זה מבחינת העבודה, מבחינת המשמשים כלי קבלה, זאת אומרת כמו שהמלכות דראש נקרא שלא מקבלת כלום, עכשיו המלכות דגוף גם כן לא מקבלת כלום. מבחינה זו נבחנת שהיא חוזרת לשורשה כאילו, מטרם שהיא ירדה למטה.

לכן אני מכנה זה עלייה וירידה. ירידה, היינו שמקבל, משמש עם עביות, ועלייה שלא משמש עם עביות. אז יוצא לה עבודה ממטה למעלה זה להפך. מה זה ירידה? שלא יכול לשמש עם עביות. מדוע? שלא התגבר בעל מנת להשפיע.

צ) כיצד נמשכת הולדת הפרצופין. השאלה פשוטה ביותר. היא כנראה התשובה.

צ) אור מלכות, שפירושו, המסך והאור החוזר הכלול בו, בשעה שהוא מזדכך ועולה למאציל, יש מלכות שנקראת מקבל על מנת לקבל. מהאור שלה, מתגברת ועושה מסך, וממנה יוצא אור חוזר. זה האור שלה שאנו מתייחסים למלכות. מה שאם כן, אור שהיה, שמקבלת, שהיא צריכה לקבל בבחינת מלכות, זה היה רק בעולם אין סוף, שאתה מקבל על מנת לקבל.

אבל אחר הצמצום, מה נקבע המלכות? המסך והאור החוזר הכלול באור, בשעה שהוא מזדכך ועולה למאציל, הריהו עובר דרך כל הספירות, ומדי עברו בתוכן, הוא נכלל מכל הרשימות, שנשארו בהן, בספירות, מאורותיהן, חוץ מבחינה אחרונה. שהוא לא נכלל. ולמדנו, מטעם מדוע לא נכלל מבחינה אחרונה? שבחינה אחרונה מנחת רשימה. זה נראה אחר כך פשט.

וע"כ, כשמגיע המסך הזה למאציל, דהיינו, למלכות דראש, שכל הגוף בא ממלכות דראש, מלכות דראש נקרא מאציל להגוף, אם כן, מה יש? שהזווג בראש לא נפסק משם לעולם, נמצא נכלל גם הוא באותו הזווג, שבראש, ומקבל משם עביות שממטה למעלה. מה הפירוש עביות שממטה למעלה? כמו בראש, הוא יכול להמשיך האור ולעשות זיווג דהכאה, ודוחה אור לאחוריו, הוא לא מקבל ממנו שום דבר, הוא נכלל גם כן. מי? המלכות דטבור שהיה מקודם מקבל, הממעלה למטה המשיך האור. עכשיו להפך, הוא נכלל מכוחות שבראש. היינו שהוא בעצמו יכול עכשיו להמשיך אור ולדחות אותו … על ידי הזיווג דהכאה.

נמצא נכלל גם הוא באותו הזווג, ומקבל משם, מי? המסך שעלה, שמסך דטבור, מעביות שממטה למעלה, שעי"ז שוב מתעוררות ומתעבות הרשימות שבו, בעביותן עצמן, שהוא ממעלה למטה. תכף נראה. ואז, יורד המסך למקומו לגוף, למקום החזה.

כאן חסר משהו. כאן צריכים ללמוד כך. יש בראש שני עניינים. אחד, שהמסך דטבור נכלל מעביות שממטה למעלה. ב', שהראש בעצמו, נגיד, מסך דגלגלתא שעלה לראש דגלגלתא, הוא דורש שם כוח התגברות, אז הוא מקבל ש... אז נעשה שם שני דברים. העליון ממשיך בשביל התחתון אור על מסך דבחינה ג'. היות המסך דבחינה ג' הוא נותן לו, הוא נכלל בו, בחינה אחרונה נאבדת, אם כן יש כאן שני דברים. אחד, שהמסך דטבור נכלל בעביות שממטה למעלה שנותן לו. ב', שעליון עושה זיווג וממשיך אור על בחינה ג' בשביל התחתון.

שיצא האור בראש דגלגלתא על בחינה ג', כמו מקודם בחינה ד' שהיה זיווג, המלכות היה מתפשט למטה מטבור. עכשיו מלכות, בחינה ד', עלתה משום שאין לה מה לקבל עוד. עכשיו שיצא בראש אור על בחינה ג', ניכר שהוא מסך דטבור, היינו שהוא מקבל, שהוא מקבל עכשיו את האור שיצא במלכות דראש. מי מקבל? מלכות דטבור.

זה נבחן שהוא אומר כאן, ושוב מתעוררות ומתעבות הרשימות שבו, בעביותן עצמן, שהוא ממעלה למטה. שניכר שהוא לא מסך דפה, רק מסך דטבור. אז ממילא, ואז, יורד המסך למקומו לגוף, רק לאיזה מקום? למקום החזה, מדוע? בשביל שיהיה לה רק בחינה ג'.

עכשיו, לאחר שמלכות דבחינה ד' שירדה לגוף, שנכלל מעביות שממטה למעלה גם כן, מתעוררת עכשיו הבחינה השנייה, ממה שנכללה מעביות דבחינה ג' שממטה למעלה. לכן עכשיו נעשה זיווג מחזה.

ומחזה למעלה מוציא ע"ס דראש, שזה נקרא כבר ע"ב החיצון. מה שמקודם נקרא ע"ב הפנימי, היינו, הבחינה ג' שנתפשטו לפנימיות הכלים דגלגלתא. ומחזה למעלה מוציא ע"ס דראש, ומחזה למטה מתפשט שוב לע"ס דגוף, כבתחילה. וזה מכונה התפשטות ב', פרצוף ע"ב, או פרצוף ב', להיותו משונה מפרצוף א', כי חומר הכלים דפרצוף א' הוא מן עביות דבחי"ד כולה, ופרצוף ב' זה, הע"ב החיצון, הנה חומר כלים שלו כולם מעביות דבחי"ג. מטעם, שהמסך שעלה למלכות דראש, בחינה ד', לא היה נכלל כלום מעביות דבחי"ד, שיוכל לקבל עוד הפעם עביות שממטה למעלה, משום מלכות, בחינה אחרונה, לא הניחה רשימה אחר הסתלקותה. אם כן, מי רצה? רק מבחינה ג'.

אם כן, כשאני אומר שנכללה מעביות שממטה למעלה, שיוצא עכשיו על בחינת ראש, על איזה בחינת עביות? בחינה ג'. לכן הוא אומר, פרצוף הראשון נקרא פרצוף ע"ב הפנימי, שהכלים של החומר הוא מבחינה ד'. רק האור שבא הוא מבחינה ג'. מה שכן, ע"ב החיצון, כל החומר שלו רק מבחינה ג', ממה שנכללה מלכות דראש מבחינת ממטה למעלה.

אז צריכים עכשיו להתחיל צ"א.

צא) מהי הסבה להכאת או"פ באו"מ זה בזה.

תשובה. כבר ידעת, שאע"פ, שכל עיקר זווג דהכאה הוא במסך שבמלכות של ראש, עכ"ז כל הדחיה והעיכוב שבמסך ההוא, אינה כלל בפועל ממש, אלא רק מבחינת "כח". מדוע? שהיות שאנחנו לומדים, במסך יש ב' בחינות, הוא משמש עם עביות. נמצא, מצד אחד דוחה, מצד אחד מקבל, ראש ב... בראש, בעודו בראש הוא עוד לא מקבל שום דבר. לכן כמו שהקבלה התלבשו בכוח, גם הדחייה, גם כן בכוח.

וע"כ לא יתכן, להבחין שם כלל ענין של או"פ ואו"מ, שנגיד, את החלק שהוא מקבל נקרא או"פ, והחלק שדוחה ולא מקבל אותו נקרא או"מ. ולפיכך, נמצאים האו"פ והאו"מ מחוברים יחד בפה, דהיינו, במלכות של ראש. אלא אחר כך, כשההלבשה והדחיה שבראש, יצאו מן ה"כח" אל ה"פועל" בגוף, במסך דטבור, דהיינו, שממסך שבטבור למעלה, דהיינו, בט"ס ראשונות שבגוף, נתלבשו האורות בכלים. שם הוא אומר, אני כן רוצה לקבל, מטעם שרוצה להשפיע.

וממסך שבטבור למטה, דהיינו במלכות שבגוף, שנקרא טבור, נדחו האורות ולא נתלבשו, שהוא אמר, אני לא רוצה לקבל יותר, משום שאני אם אני אקבל, יהיה זה בעל מנת לקבל. אז ממילא. ונתגלו כאן או"פ ואו"מ בפועל ממש, שהאורות שבאו בכלים שמטבור למעלה הם או"פ, והאור שהיה ראוי לבא מטבור למטה, ונדחה משם, מחמת עיכובו של המסך שבטבור, הוא או"מ.

ולפיכך נעשו הכאה וביטוש בין או"פ, דהיינו המסך ואו"ח המלביש לאו"י, זאת אומרת שהוא מקבל אותו, ובין או"מ. פירוש הדבר, כי או"מ, שהתחיל להרגיש כאן, הכח והדחייה שבעביות המסך, הכה בו ובטש בו, מי? אור מקיף, בזמן שהוא התחיל, שהוא דוחה אותו, כדי לזככו, ולבטל את כח הנבדל שבו, הגבול שבו, שיכול לבא גם הוא לפנימיות הפרצוף.

מה הוא אומר לנו כאן? השאלה הייתה, מהו הסיבה להכאת אור פנימי באור מקיף זה בזה? צריכים להוסיף עוד מילה, דווקא בטבור. למה לא היה בראש? נבין יותר טוב את התשובה. בראש לא יכול להיות ביטוש אור פנימי באור מקיף, משום שבראש עדיין לא אור פנימי ולא אור מקיף, עוד מחוברים זה בזה, שיוכל לומר חלק מקבל, חלק שלא מקבל. הלא הוא לא מקבל שום דבר, וממילא לא ניכר הגבול על שום דבר.

אלא כשמתפשטים בפועל, דהיינו בגוף, איך הסדר בגוף? שמטבור למעלה הוא מלביש אותו, מקבל אותו. זה שמקבל נבחן לאור פנימי, והחלק שלא רוצה לקבל אותו, שנקרא מסך דטבור, מסך דגוף, שהוא מטבור למטה, שבאמת האור היה צריך להתפשט גם מטבור למטה, רק מסך שבעביות הוא לא נותן לו. לכן בזמן שמראה שהוא לא נותן לו להתפשט, אז הוא דוחה את המסך ואומר, הכה בו ובטש בו, כדי לזככו, מבטל את כוח הגבול בכדי שכן יוכל לבוא, שיוכל לבוא גם הוא לבוא בפנימיות. זה למדנו שהיה דווקא בטבור.

הוא אומר הלאה. ותדע שכאן גבר או"מ על או"פ, ואותו מסך שבטבור, נזדכך ועלה לפה, ושם נתחדש, המסך הזה, עד שהוציא ממנו ומטה, התפשטות חדשה של רת"ס, שנקרא פרצוף ע"ב דא"ק. הרי שגבר או"מ על כח הגבלה שבמסך, כי עתה עבר ממנו למטה, בפרצוף שלם וגמור, שנקרא ע"ב, כנ"ל.

מה הוא מסביר לנו? הוא אומר שהמסך, שהאור מקיף ביטל את הגוף שבמסך. איך ביטל אותו? הלא אנחנו לומדים להפך. כן ביטל, עוד הפעם. מה אור מקיף רוצה? הוא רוצה להאיר. אנחנו לומדים שעל ידי זה שמ... שעל ידי זה שזיכך את הגבול, אז אור מקיף יכול לבוא בפנימיות. איך? בשביל מה נקרא אור מקיף? בשביל שלא יכול לקבל אותו, מטעם השתוות הצורה. ואנחנו רואים שהוא ביטל את הגבול, אין לו שום דבר. איך אני יכול אומר, מתי מגיע אור מקיף? על זה הוא באה כאן התשובה. היות שעל ידי זה שעלה לפה דראש, שוב נתחלק...