שיעור צהריים 07.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2021,

מאמר 838 "אמיתיות ההשגחה"

קריין: "כתבי רב"ש" כרך ג', עמוד 2021, מאמר 838 "אמיתיות ההשגחה".

אמיתיות ההשגחה

"ידוע שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, ואי אפשר לזכות להמטרה, מטרם שיתקן את עצמו עם בחינת השתוות, שנקרא בחינת חסד. ואחר כך יזכה להמטרה, הנקרא בחינת אמת, שאז ניכר אמיתיות השגחתו ית', שהיא בבחינת טוב ומטיב.

אנו רואים, שהפסוק אומר, "מה ה' אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה אותי". היינו שהאדם צריך לזכות לבחינת יראת שמים. ורק זה צריך האדם להשתדל לזכות, כמו שכתוב, "כי אם ליראה". וזה נקרא בחינת אמונה, שהאדם צריך להאמין בה', כמו שאמרו חז"ל, "עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים".

והאדם יכול לבדוק את עצמו, אם הוא מאמין בזה. כי יכול ליקח דוגמא ממורא בשר ודם. למשל, כשאדם מסתכל דרך החלון לביתו של חברו, אז בטח האדם לא יעשה שום מעשה, רק מה שיהיה יפה בעיני חברו, אבל בטח לא יעשה שום דבר, שלא יתאים.

נמצא כשהאדם לבדו בחדר, ואם הוא מאמין ש"עין רואה", בטח שאי אפשר לאדם לעשות שום מעשה, שלא ימצא חן בעיני הקדוש ברוך הוא, כדוגמת שלא יעשה שום דבר רע בזמן שחברו מסתכל עליו.

לכן, אם האדם רואה שעושה מעשים, שאינו לפי רצון ה' יתברך, בטח הוא מוכרח לומר, שאינו מאמין ב"עין רואה", אחרת לא היה באפשרותו לעשות מעשים כאלו.

וכמו כן, אם היה מציאות שחברו יסתכל לתוך מחשבתו, ויהיה לו מציאות מה שחברו חושב, בטח שלא היה חושב שום מחשבות רעות, משום שלא היה רוצה להתבזות בעיני חברו.

ולפי זה, אם האדם מאמין שהקב"ה הוא יודע מחשבות, איך אפשר לאדם לחשוב מחשבות שאינם לפי רצון ה'. ועל כן הוא רואה, שאין לו אמונה אמיתית. לכן זה בדיקה אמיתית, לדעת אם יש לו האמונה.

ובזמן שהאדם רואה, שאין אמונתו בסדר, נבחן אז שחסר לו יראת שמים, והוא זקוק שה' ישלח לו."

שאלה: איך אפשר להרגיש בכל רגע עין רואה, שכל הזמן אתה כמו תחת השגחה של עין פקוחה?

"טיפה וטיפה מצטרפות לחשבון גדול". רגע ועוד רגע ועוד רגע, אפילו שיהיו ביניהם הפסקות, בכל זאת בצורה כזאת אדם מתרגל לזה שכל הזמן הוא נמצא ביראת שמים.

תלמיד: מה זו ההרגשה הזאת ש"עין רואה"?

עין רואה פשוטו כמשמעו.

תלמיד: מה היא רואה?

זו העין של הבורא, העין של העליון, שרואה אדם בכל מיני מקרים, מעשים, פעולות, שהוא יכול לעשות כביכול נגד רצון ה'.

תלמיד: האם יש משהו שהיא רואה יותר, משהו שהיא עוצמת עין כלפיו, או היא רואה הכול?

אנחנו צריכים להאמין שיש עין רואה, וכך אנחנו נמצאים תחת ההשגחה הזאת.

תלמיד: האם זה לא סוגר את האדם שמרגיש שכאילו בוחנים אותו כל הזמן?

זו האמת, זה נקרא שהוא נמצא בעולמו של הבורא.

שאלה: מהי ריאליזציה אמיתית של היראה, של האמונה בכל מדרגה?

הריאליזציה היא בזה שאני בודק את עצמי איך לא להתנתק מהבורא, וכל הזמן רוצה להכיל אותו יותר ויותר אל תוך חיי.

תלמידה: האם צריכה להיות הבנה מדויקת שסיימתי את המדרגה?

לפעמים זה קורה, אבל לא בהכרח.

תלמידה: איך לבדוק שאני לא סתם משכנעת את עצמי?

אין דרך לבדוק.

תלמידה: איך לבדוק את הרגשת הביטחון שתיקנתי את המצב הזה, שעליתי למדרגה חדשה, שאני לא סתם משכנעת את עצמי בתוך עצמי אלא שבאמת אני מתקדמת?

את כן יכולה לבדוק שאת מתקדמת, אבל שעשית כל מה שיכולת במדרגה הזו ואת ממשיכה, את זה את לא יכולה לבדוק.

שאלה: האם יש קשר בין יראת שמיים ליחס של אדם לסביבתו?

כן, ודאי. אדם שרוצה להצטיין ביראת שמים, מתייחס בהתאם לזה גם לסביבה שלו.

תלמיד: האם זה אומר שיש לו יותר הרגשה של "אין עוד מלבדו"?

כן.

שאלה: אנחנו כאילו כל יום עובדים תחת מצלמות, לא מרגישים אבל כל הזמן רואים אותנו.

בטח.

תלמידה: אם האגו שלי מראה לי משהו בחברה שלי שאני לא אוהבת, האם אני צריכה להגיד את זה או רק לעבוד על זה בפנים?

לא צריך להגיד. תשני את עצמך בצורה כזאת שלא תרגישי שהחברה לוחצת עלייך, מגבילה אותך במשהו.

שאלה: מה הקשר בין אמונה ויראת שמים?

מי שמשתדל להיות כל הזמן בדבקות עם הבורא בלי הפסקות, אז הוא מתחיל להבין מה זו יראת שמיים.

תלמיד: האם אז הוא מבין מה הבורא רוצה ממנו?

כן. מתוך זה מגיעה אליו הבנה, ידיעה, הרגשה.

שאלה: איך היגיעה של האדם משפיעה על ההשגחה?

בצורה ישירה. ככל שאדם מתייגע כדי להתקרב לבורא, בהתאם לכך הוא מרגיש שינוי בהרגשה שלו, שיש לו הרגשה אחרת מנוכחות הבורא בחייו.

תלמיד: האם הבורא הוא זה שנותן לאדם כוח להתייגע, או אחרי נקודה מסוימת האדם ממשיך מעצמו?

כן, הבורא עוזר עד שאדם יכול להמשיך בעצמו. ואדם צריך להשתדל ככל האפשר לקבל מהבורא, ומיד אחר כך להמשיך בעצמו.

שאלה: רב"ש כותב "אם היה מציאות שחברו יסתכל לתוך מחשבתו, ויהיה לו מציאות מה שחברו חושב, בטח שלא היה חושב שום מחשבות רעות, משום שלא היה רוצה להתבזות בעיני חברו". מה זו המציאות הזאת?

מציאות שבה מה שאתה מרגיש, מרגיש גם החבר שלך.

תלמיד: האם צריך לצייר מציאות שהעשירייה כל הזמן רואה את הכוונת שלי, המחשבות שלי, הפעולות שלי, גם כשאני לבד?

זה לא חשוב אם אתה עכשיו לבד פיזית, או נמצא בין החברים, או באיזה מקום. אדם צריך תמיד להשתדל לשמור את עצמו בנוכחות הבורא.

תלמיד: איך לשלב את החברים בנוכחות של הבורא, האם אני צריך כל הזמן לתאר לעצמי שהחברים בוחנים אותי, בודקים אותי, רואים את הלב שלי?

כן. זה מאוד קשה, מבלבל.

תלמיד: איך לעשות את זה נוח יותר, לא להרגיש שכל הזמן בודקים איך אתה, אלא אנחנו איתך יחד במהלך?

אם אנחנו עוזבים את עצמנו, אז אנחנו כבר לא יודעים איפה אנחנו נמצאים. אם אנחנו מחזיקים את עצמנו כל הזמן, אז רק בכוח שלנו אנחנו יכולים לשמור על עצמנו. עלינו להשתדל להגיע למצב שהמאמץ שלנו להחזיק את עצמנו בצורה נכונה לא יעלה לנו כוחות. כלומר זה יהיה היחס הרגיל שלי, ואז אני אחיה ברוגע.

תלמיד: מהי הצורה הנכונה שלא תעלה לאדם כוחות, שהוא באמת יחיה ברוגע כמו שאתה אומר?

שאני ארגיש שאני נמצא בשוויון עם הבורא.

תלמיד: אני לא מצליח למצוא את האמצע. אם אני עוזב את עצמי, אני כבר לא יודע איפה אני נמצא. אם אני מחזיק את עצמי, אז זה עולה לי כוחות. איפה להיות באמצע, שאפילו בלי כוחות אני יכול פשוט להתקדם?

זה יבוא כהרגל.

שאלה: איך אפשר להשתמש בעבודה הפנימית, האישית, הפרטית, במצב שבו אני רואה בעשירייה חברה אחת מדברת לא יפה עם חברה אחרת? איך אני צריכה להתנהג במצב כזה באמונה למעלה מהדעת, שאני יודעת שאין עוד מלבדו? מה צריך לעשות שם?

צריך לדעת להראות דוגמה בצורה כזאת, שאותו אדם שלא עושה הכול בסדר ירגיש את הפגם שבו ויתקן.

תלמידה: האם אפשר להעביר את זה לעבודה הפנימית, פשוט לא לקבל לתוך עצמי שום צד?

כן, אפשר גם כך.

שאלה: אם אני עובדת על איזו תכונה וחושבת שזהו, תיקנתי, אבל הבורא מחזיר אותי כמה פעמים לאותו מצב, איך להבין שתיקנתי את המצב הזה?

אז לא תיקנת את עצמך.

שאלה: יש מצבים שקשה להכניס תיקון אפילו בפעולה חיצונית. איך אנחנו יכולים פנימית להתארגן כך, שנחשוב את אותן מחשבות ונרגיש את אותן הרגשות שמתאימות לבורא, שהבורא רוצה אותן?

קודם אתן צריכות לדבר על זה. ואחר כך להשתדל ולהחזיק בזה כמה שעות ושוב לדבר, ושוב להחזיק בזה כמה שעות. כך בהדרגה הרגל הופך לטבע שני.

תלמידה: האם את המצבים הפנימיים נעשה דרך פעולות חיצוניות בעשירייה?

כן.

שאלה: אדם שרוצה להיות ביראה לפני הבורא, צריך בהתאמה להתייחס כך לחברה, לסביבה. איך אנחנו צריכים להיראות בעיני החברים?

מה זאת אומרת איך? איך שהאדם נראה, כך הוא נראה. את רוצה להיראות טוב יותר?

תלמידה: אנחנו צריכים להתכוונן להיות בפני הבורא ביראה, האם גם לסביבה אנחנו צריכים להתייחס כך?

זה מה שתעשו, כן.

שאלה: בתוך האמונה מעל הדעת, כאשר יש הרגשה של תהום ובדידות, איך לדעת מה הבורא רוצה ממני?

הבורא רוצה מאתנו רק שנגיע לאהבת חברים, ויחד כולנו עם כל החברים נגיע לאהבתו, לאהבה שלו.

שאלה: בסוף הפסקה השניה כתוב, "שהאדם צריך להאמין בה', כמו שאמרו חז"ל, "עין רואה, ואוזן שומעת,". מה אני צריך לצייר לעצמי?

שכך אתה קשור עם הבורא, שהעין שלו רואה והאוזן שלו שומעת, "וכל מעשיך בספר נכתבים". כך להאמין, כך להרגיש, שכך זה קורה.

תלמיד: ואם כך קורה?

אז זה ישמור עליך שלא תעשה פעולות מיותרות, או אפילו לא נכונות. אין לנו יותר מעין ואוזן, אז גם למעלה, לבורא, יש את שתי ההבחנות הללו, עין רואה ואוזן שומעת. ואחרי זה "כל מעשיך בספר נכתבים".

שאלה: בפסקה השנייה מהסוף רב"ש כותב, "ולפי זה, אם האדם מאמין שהקב"ה הוא יודע מחשבות, איך אפשר לאדם לחשוב מחשבות שאינם לפי רצון ה'. ועל כן הוא רואה, שאין לו אמונה אמיתית. לכן זה בדיקה אמיתית, לדעת אם יש לו האמונה."

אם האדם יודע שזה לא לפי רצון ה' לחשוב מחשבה כזאת או אחרת, והוא מאמין בזה אבל אין לו כוח למשול על יצרו והוא לא יכול לשלוט בו, אז הבעיה היא שחסרה לו אמונה או שהבעיה היא שהוא חלש אופי ולא יכול להתגבר על היצר?

חסרה אמונה או חלש אופי, זה אותו דבר.

תלמיד: אפשר להגיד שאם יש אמונה אמיתית לאדם הוא יכול להתגבר בכל מצב על היצר שלו ולמשול בו?

כן.

שאלה: אם אדם סובל מייסורים גופניים, מחלה או משהו כזה, האם בכוח האמונה להעלים לגמרי את הייסורים, או שהוא ממתיק אותם על ידי זה שהוא מאמין שאלו ייסורי אהבה?

לא, אם יש לו ייסורים גופניים אז הוא צריך לפנות לרופא.

תלמיד: מעבר לפנייה לרופא, אני מדבר על כוח האמונה.

אם חסר לו כוח אמונה אז הוא צריך לפנות לכתבי מקובלים ולקרוא מאמרים, אגרות.

שאלה: לפי הבנתי נראה שיש שני סוגי ירידות לאדם. סוג אחד של ירידה הוא שהכוח העליון מנסה לתקן אותו, והסוג השני של ירידה הוא שהכוח העליון מנסה לקדם אותו. האם יש בכוחו של האדם להבדיל בין שני סוגי הירידות האלה?

לא, זה יכול להיות ממש אותו דבר.

שאלה: יש לי עשרה חברים. בפנינו עומדת בחירה כלשהי, לכל אחד יכולה להיות הדעה שלו. מה אני עושה? אני מתבטל?

העיקר להרגיש אותם, ואחרי זה להרגיש את עצמך ומה אתה רוצה לבחור.

שאלה: ממדרגה למדרגה היראה צריכה לגדול. מהי היראה שגדלה ובמה היא?

אנחנו לא יכולים למדוד את זה, לא כדאי לחשוב על זה. יראה צריכה להיות, אבל עד כמה היא יותר גדולה או יותר קטנה, לפי העמקות שלה, אחרי זה נברר את זה.

שאלה: אפשר להגיד שכשאני מאוד רוצה שכל הרצון שלי יהיה למען הבורא, זו התפתחות האמונה?

היראה, כן.

תלמידה: מה זה רצון אמיתי, רוחני, שהוא למען הבורא, ובמה המימוש האמיתי, המלא של הרצון הרוחני הזה?

בזה שאת ללא הפסק חושבת עליו.

שאלה: האם הקרבה הפיזית לחברות העשירייה משפיעה על ההתקדמות הרוחנית?

כן.

שאלה: אמרת שאדם צריך להשתדל ככל האפשר לקבל מהבורא ומיד אחרי זה להמשיך בעצמו, כלומר הבורא עוזר עד שהאדם יכול להמשיך בעצמו. מה האדם מקבל מהבורא ומה זה אומר שמיד אחרי זה הוא ממשיך בעצמו, את מה הוא ממשיך?

אם הבורא מזיז את האדם ממצב שהיה לו למצב יותר טוב, אז האדם צריך לראות את זה, לקבל את זה, להודות על זה ולהמשיך. זו בעצם הפעולה שצריכה להיות כאן.

תלמידה: המצב יותר טוב בתפיסה שלו את המצב?

כן.

שאלה: איך האדם מפתח ביטחון בהשגחה העליונה ומעלה את האמתיות שלה?

על ידי זה שהוא כל הזמן נמצא עם החברים ועם מאמרי רב"ש.

תלמידה: מתי האדם מרגיש שיש לו ביטחון מוחלט כלפי ההשגחה, שכל מה שהבורא שולח זה רק לטובתו?

מתי שהוא קורא מאמרי רב"ש, ומרגיש עד כמה הוא מסכים ונכלל בהם. שזה בשבילו כמו ים שהוא שוחה בו.

תלמידה: מה זו אמיתיות ההשגחה בתוך העשירייה? איך להרגיש את אמיתיות ההשגחה בתוך העשירייה?

ההשגחה בתוך העשירייה היא, שכל העשירייה, בחיבור ביניהם, מרגישים אותו דבר.

שאלה: אני מאוד אוהב את הים, ועכשיו אמרת להתייחס למאמרי הרב"ש, כאילו אתה שוחה בים. מה זה אומר?

שזה כל כך קרוב לך, שאתה מרגיש שזה עוטף אותך מכל הצדדים.

שאלה: שמעתי שאמרת שהבורא רוצה מאיתנו שרק נגיע לאהבת חברים, וביחד כולנו נגיע לאהבתו. תוכל להסביר מה זה אהבת חברים ומה חסר לנו כדי לפתח חיסרון כזה?

אהבת חברים צריכה להיות שאני מרגיש את החבר כמו שאני נמצא בו והוא נמצא בי, ואנחנו לא מרגישים את ההבדל בינינו, עד כדי כך.

תלמידה: לגבי זה שהאדם צריך להשתדל כמה שאפשר לקבל מהבורא, ומיד אחר כך הוא ממשיך בעצמו. אז את מה האדם ממשיך בעצמו?

הוא ממשיך את האור העליון כדי שימלא אותו, וידחוף אותו לעשות רק פעולות שהן בהתאם לטבע של האור העליון.

שאלה: בהמשך לכך, הרבה פעמים אני מרגישה את הפער בין היכולת שלי להתייחס למצבים, ולהחלטות בצורה נכונה, לבין מה שבאמת אפשרי לי. הייתי רוצה להחליט או להתייחס כמו שהבורא היה מתייחס, אבל אני עוד לא שם. המוח שלי עדיין פועל בצורה שהוא פועל. מה לעשות עם הפער הזה?

לא לעשות כלום. זה יתוקן לאט לאט על ידי האור העליון.

שאלה: איך להגביר את היראה כלפי החיבור עם החברים?

על ידי החיבור ביניכם. ככל שתעלו את החיבור ביניכם למדרגה יותר גבוהה, תהיו מסורים אחד לשני יותר ויותר, בהתאם אתם תרגישו יותר יראה.

שאלה: אנחנו עשירייה עם מעט חברות. והתחלנו להרגיש שיש כלפינו יחס מוזר, בגלל שאנחנו עשירייה לא גדולה. איך לעבוד עם זה?

איפה האחרות?

תלמידה: יצא שנשארו רק שתיים.

תתחילו לבנות את העשירייה מחדש. אתן שתיים, תנסו למצוא שלישית, רביעית, חמישית, ואט אט תמשכו אותן כך שלפחות תקראו מאמר פעם ביום, לשמוע שיעור מדי פעם. וככה לאט לאט זה יצליח לכן.

תלמידה: זאת אומרת, לא להתאחד עם עשיריות שכבר קיימות, כי כבר ניסינו וזה לא הצליח.

אני מבין. העיקר להמשיך, ואחר כך הפס הזה יעבור הרבה, ויהיה יותר טוב.

שאלה: לכל אחת מאיתנו יש תמונה שלה, לגבי מה זו אהבה. איך נוכל להתקרב ולחוות ביחד את תמונת האהבה האמיתית.

אני לא יודע מה להגיד. אתם לא יכולות להגדיר ביחד מה זו אהבה?

תלמידה: לכל אחד יש תמונה משלו לאהבה. לי יש ציור של אהבה, לך, לה וכולי. איך נוכל להתקרב לתמונת אהבה אמיתית, ומה התמונה הזו?

אז אתן לא מודעות לזה. אהבה זה נקרא שאני נכלל מכל מה שיש בחבר, והוא נכלל מכל מה שיש בי. ואז יוצא שאמנם אנחנו שניים, הוא בגוף שלו, ואני בגופי, אבל כשאנחנו חושבים על התחברות, אנו מרגישים את עצמנו כנמצאים בגוף אחד. ואין שלו, ואין שלי, אלא שלי שלו, ושלו שלי.

שאלה: מה המקום המשותף הזה, האהבה המשותפת?

זה המקום המשותף שאנחנו בונים בינינו.

תלמיד: וזאת אהבה, המשותף בינינו?

כן. זה מקום האהבה.

תלמיד: ואיפה הבורא?

הבורא מלמעלה.

תלמיד: מה נשאר ממני, ומה נשאר מהחבר, אחרי שהתחברנו?

מה שאנחנו יכולים לחבר בינינו.

תלמיד: גמר תיקון זה בעצם מצב של אהבה שלמה, שאין אני ואין הוא, שאני כאילו לגמרי נעלם?

נכון, לגמרי.

שאלה: סליחה אם השאלה שלי חזקה מדי. איך לעבוד עם מצב שיש חבר שמסובב את הכול לטובתו. אנו צריכים להמשיך להשפיע לו?

לא. אולי להשפיע לו, ולהראות לו שכך אנו עושים כדי להביא אותו לבדיקה עצמית. מה הוא עושה, האם הוא עושה כך או לא?

שאלה: כשאדם מבין שהבורא צופה בו, שהוא רואה הכול, ושומע הכול, בדרך כלל יש הרגשת בושה. איך להפוך את הרגשת הבושה הזאת ליראה מהבורא?

לא צריך להתבייש בהרגשת הבושה כלפי הבורא. צריך פשוט להיות כנה עם הבורא, כדי שלא תרגישי בושה, כזו אני. עד לרמה מסוימת האדם יכול להרגיש שזה בא מהבורא, ואין מה לעשות כאן, זה הוא. אבל החל מרמה מסוימת או דרגה מסוימת, האדם כבר לא יכול להסכים עם כמה שהוא מקולקל, שפל, דוחה וכן הלאה.

לכן הכי טוב להיות לגמרי כנה וגלוי עם הבורא. ואז לא יהיו לך שום נקיפות מצפון. אלא תגידי את הכול כמו שהוא בצורה כנה, ישירה, אמיתית ופתוחה לבורא. כדאי שתתרגלו לזה.

תלמידה: האם כדאי להתבייש מהעבר?

לא, בשום פנים ואופן לא להתבייש בעבר. מה שהיה היה, וזהו.

שאלה: היום יש לנו מפגש מיוחד, הראשון מעשרה מפגשים לבנית חזון החברה. משתתפים בזה כולם, זה מאוד מרגש, זו מדרגה חדשה ממש מעוררת יראה.

איך מצד אחד להגיע למפגש ולהתבטל לגמרי לחברים, ולמה שיש להם לתת. ומצד שני להצליח למסור לגמרי את כל מה שיש בלב, שרוצה לצאת, כדי לבנות את החברה שלנו כך שהיא תהיה חברה של מציאות ה'.

מצוין. לעשות כמו שאת מספרת. להשתדל כמה שיותר, ואם תחשבו על זה יחד, זה יהיה כתפילה ואז תרגישו שאתם לאט לאט מבצעים את הפעולה הזאת.

שאלה: כשחברה מבטאת את עצמה, אני מבינה שיש הבדל, האם נכון לחשוב שזה כדי להשלים אותה, או שאני צריכה להרגיש אותה במלואו?

לא, כמה שאת יכולה.

שאלה: יראה זה שאני מרגישה את עצמי כמקבלת, על פני מישהו שמשפיע. ויוצאת לי רק בקשה, "הבורא פשוט תציל". ואני רוצה לעשות את המאמץ הבא כדי להתקדם לסוף המעשה. אז אני מחכה שהיראה פשוט תעבור, או שהפניה שלי היא איכשהו להימצא במצב הזה?

במה זה מפריע לך?

תלמידה: לפעמים זה מורגש כמו פחד, כמו מין מתח. אפילו עכשיו כשאני אומרת את זה, ואני מרגישה שאני לא יכולה להיות הרבה זמן במצב הזה.

לאיפה להכניס את עצמי כדי לצאת מזה, אבל לא לצאת, אלא באמת לעשות את הצעד הבא? כאילו לתפוס את זה, ואז הצעד הבא יבוא, חוץ משתי המילים האלה, "הבורא תציל", שאני איכשהו אבנה לעצמי מה שאני מקבלת, זה מה שאני צריכה לבקש. אולי "תן לי להסכים לקבל מה שאתה נותן".

זו תפילה נכונה. תמשיכי. תחזיקי חזק, והכול יהיה טוב.

שאלה: אם יש כל מיני מקרים מאוד קשים בחיים, יש כאלה בדיקות, כאלה תיקונים שהבורא נותן, שמאוד קשה להסכים עם ההנהגה שלו, ולהצדיק ולקבל. אבל אני מרגישה שצריך להתאסף, ואז נתפס בתפילה לאיחוד ופשוט, "תעזור. תן כוחות". אז איזו תפילה יכולה להיות? לשם מה להתאסף? במה להחזיק? מה אני מבקשת מהעשירייה שהם יעשו?

צריך להמשיך ויהי מה, ולחכות מתי המצב הזה יתחלף לאחר. ובמצב האחר, הבא, להבין את הקודם. ובסופו של דבר תראי שהכול נעשה אך ורק כדי להעלות אותך. הבורא עושה את הכול אך ורק כדי להעלות אותנו אליו.

תלמידה: הבורא נותן לנו מחשבות. וברגע הזה אני צריכה להבין שהוא מחכה ממני, הוא מסתכל איך אני מגיבה על המחשבה הזאת.

כן.

תלמידה: ואם אני לא יכולה לקבוע איך נכון לפנות כלפי אותה המחשבה?

תבקשי שהוא יגיד לך איך את צריכה לנהוג. תהיי פתוחה בכל, גלויה עם הבורא בכל.

תלמידה: הנקודה הזאת של השתוות הרצונות שלנו עם הבורא, וכשהוא מראה לנו את האגו הגדל שלנו ואנחנו מבקשים ממנו לתקן, שאנחנו כבר לא יכולים לסבול אותו, זו נקודה כזאת?

כן.

שאלה: איך אפשר להצדיק את הבורא על כל מה שהוא עושה איתנו, אם אנחנו מצדנו כל הזמן בתפילה עושים כל מה שביכולתנו?

אל הבורא לא היית מתנהגת בצורה כזאת, שהנה, אין לך שום פגמים. כך שתנסי לעשות על עצמך עבודה ואחר כך לבקש מהבורא.

שאלה: אמרת שאהבה זה להתכלל זה בזה, שצריך להתכלל בכל מה שיש בחברות ובכל מה שיש בתוכי. ואני חושבת שזה אפשרי, הרי אם זה מתוך אהבה אליו זה חיבור אמיתי, נכון?

בטח.

תלמידה: ועכשיו, בדרגה הנוכחית, אנחנו עוד לא נמצאים באהבה?

תתארי לעצמך, שבכל זאת, ביניכן נמצא הבורא.

תלמידה: לתאר את המצב הזה?

בטח, בהכרח. ביניכן נמצא הבורא.

שאלה: בתחילת המאמר הוא כותב ש"ובזמן שהאדם רואה, שאין אמונתו בסדר, נבחן אז שחסר לו יראת שמים, והוא זקוק שה' ישלח לו.". מה זה ש"ה' ישלח לו"? כאילו, באיזו צורה אנחנו יכולים באמת להגביר את האמונה?

אדם שמרגיש שחסרה לו יראת שמים, הוא פונה לבורא ומבקש שהבורא ישלח לו יראת שמים.

שאלה: כשבעשירייה קורה איזה בירור, ואנחנו רואים שהבירור שלנו משפיע על כל אחת מהחברות והוא מעורר תוצאות שליליות, אנחנו מחליטות להפסיק את הבירור הזה, פשוט כדי שיהיה איזה שלום בינינו, אז אנחנו מפסיקות את הבירור אבל אז הוא נשאר לא סגור. איך להעביר את הבירור וגם לשמור על שלום, שזה לא יעורר תוצאות שליליות?

כל מה שאמרת קיים בתפילה שלנו, כך שפשוט תבקשי. והיתר, כבר יתחבר לזה.

שאלה: מה לעשות אם אני מרגישה שעשיתי משהו לא בסדר, אבל אני לא בדיוק מבינה מה?

צריכים לבקש מהבורא שיברר לי במה אני לא בסדר, מה עשיתי לא בסדר, איך אני יכולה לתקן את זה? לפנות לבורא עם התפילה.

שאלה: האדם צריך לחשוב על הבורא כל הזמן. אבל יש ביום יום המון פעולות ששם אני אפילו לא יודעת איך לחבר את הבורא. אז אני כאילו מפרידה, אבל אני לא צריכה להפריד.

לא. בינתיים את לא יכולה. לא נורא.

שאלה: אני מבינה שהחיסרון של החברות הוא האמצעי לחיבור. אז איך אני מתחברת לחברות שלא מראות כלפי חוץ שום חיסרון?

פשוט, כמו שהם ככה את.

שאלה: לגבי אהבת חברים, שצריכים להגיע לזה שמרגישים את החבר כמו שאני נמצא בו, הוא נמצא בי ואנחנו לא מרגישים את ההבדל בינינו. השאלה לגבי ההבדל בינינו, איזה הבדל בינינו אנחנו צריכים לגלות שהוא מטרתי, רוחני, שהוא זה שבעצם מתפוגג?

אנחנו רוצים שהפער בינינו, ההבדל בינינו המרחק בינינו, יהפוך להיות לקשר בינינו, שהמינוס יהפוך לפלוס, ואז אנחנו נתחבר יותר חזק מקודם.

שאלה: האם זה פער בדעות או בתכונות, או שזה פער בהרגשה שאנחנו גופים נפרדים?

כן, זה פער בהרגשה שאנחנו גופים נפרדים. והדעות והשוני נשאר ודווקא זה מה שמחזק את האהבה בינינו?

כן.

שאלה: לפעמים אני מרגישה כמו שק חבטות, בגלל כל המצבים שאני עוברת. ואני לא מצליחה להגיע לתנאי הזה שפשוט, לא משנה מה קורה אני ממשיכה קדימה. מאוד קשה לי עם כל המצבים המשתנים?

אז את צריכה להתאמץ במוח, ולקשור את עצמך למה שאת צריכה. אני לא רואה בך משהו יותר מזה. אולי את יכולה להסביר במילים שלך.

תלמיד: אם הבנתי את המצב שהיא מתארת, לפעמים היא מרגישה שהיא שק חבטות, היא חוטפת מכות כביכול. זו הרגשה כזאת שעוברת עליה, ואז קשה לה להמשיך לממש את כל התנאים שאנחנו לומדים עליהם, המצב הזה משתק אותה. איך היא יכולה להמשיך במצב כזה של שיתוק, אחרי מכה שהבורא נותן?

לבכות. להוציא את זה בדמעות או בתפילה, וכך לראות את עצמך שאת מתקרבת לבורא בכל זאת.

שאלה: אני מסתובב כל הזמן עם התחושה שאני לא יודע אם אנחנו עושים לו מספיק נחת רוח בעשירייה, בקשר בינינו אליו, כל היום אני מבקש מהבורא, אני ממש רוצה שיכוון אותי ולהבין אם אני באמת מספיק עושה לו נחת רוח. ולא תמיד אני מסופק במחשבה. האם זה בניית הכלי של היראה האמיתית לבורא?

כן, ככה זה, לאט לאט.

שאלה: אנחנו בעשירייה שלנו מרגישות שהתקרבנו מאוד מאוד זו לזו. אפילו מרגישות אחת את השנייה בדיבור, בכל מיני כאלו דברים. אבל יש לנו קושי עם החיבור לבורא, הייתי רוצה איזו עצה שתיתן לנו, איזה טיפ.

זה יבוא בשיעור הבא.

(סוף השיעור)