שיעור בוקר 02.02.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

רב"ש א'. עמ' 26. מאמר "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע

שלא יצטרך להתגלגל"

קריין: כתבי רב"ש, כרך א', עמ' 26, "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל

לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל

תשמ"ד - מאמר י'
1984 - מאמר 10

"שאלה: לאיזה דרגה צריך האדם להגיע שלא יצטרך להתגלגל פעם שנית.

הנה בשער הגלגולים (דף י' טור ב') כתוב שם, "שכל בני ישראל מוכרחים להתגלגל עד שיושלמו בכל הנרנח"י. אמנם רוב בני אדם אין להם כל החמישה חלקים, הנקראים נרנח"י, רק נפש בלבד, אשר היא מן העשיה".

משמע מכאן, שכל אחד צריך לתקן רק חלקו ושורש נשמתו, ולא יותר. ובזה נשלם בחינתו מה שהוא צריך לתקן.

והענין הוא, כי צריכים לדעת, שכל הנשמות נמשכות מנשמת אדם הראשון, כי לאחר שחטא בחטא עץ הדעת, נתחלקה נשמתו לשישים רבוא נשמות, זאת אומרת, מה שהיה לאדם הראשון אור אחד, הנקרא בלשון הזה"ק, "זיהרא עילאה", שהיה לו בגן עדן בבת אחת, היא מתפשטת לחלקים רבים.

ועיין בספר "פנים מסבירות" (דף נ"ו, ד"ה וצריך), וזה לשונו "והוא כי אחר שנתערב טוב ורע (היינו לאחר החטא), נעשה לקליפות בנין גדול שיש כח להם להתאחז בהקדושה, וכדי להישמר מהם, נחלק האור דז' ימי בראשית לחלקים קטנים מאוד, אשר הקליפות לא יכולים לינוק מחמת קטנותם.

על דרך משל, במלך שרוצה לשלוח סך גדול דינרי זהב לבנו למדינת הים. והנה כל בני מדינתו גנבים ורמאים, ואין לו שליח נאמן. מה עשה, הלך ופרט את הדינרים לפרוטות ושילחם על ידי שליחים רבים, באופן שלא יהיה כדאי להם הנאת החמס שיפגמו בשבילה בכבוד מלכות".

שבאופן זה, דסדר זמנים בנפשות רבות, אפשר על ידי הארות הימים, לברר כל הניצוצין קדישין שנעשקו בידי הקליפות, מסיבת החטא דעץ הדעת כנ"ל.

וסוד הנפשות רבות הוא, בחינת התפרטות לאורות הפנימיים, ובחינת ימים מרובים הוא, בחינת התפרטות לבחינת אורות חיצוניים, ופרוטה ופרוטה מצטרף לחשבון אור הגדול שחטא בו אדם הראשון, ואז יהיה גמר התיקון.

היוצא מזה, שכל אחד שנולד, נולד רק עם חלק קטן מחלקו של נשמת אדם הראשון, וכשמתקן חלקו כבר לא צריך עוד הפעם להתגלגל. לכן אין אדם יכול לתקן רק מה ששייך לחלקו, ועל זה כתוב בספר "עץ חיים" להאר"י ז"ל, "אין יום דומה לחבירו ואין רגע דומה לחברתה, ואין אדם דומה לחבירו, ותתקן החלבנה מה שלא תתקן הלבונה. אלא כל אחד צריך לתקן מה ששייך לחלקו".

אבל צריכים לדעת, שכל אדם שנולד יש לו עבודה של בחירה, כי אין אדם נולד צדיק, כמו שאמרו חז"ל (נידה ט"ז ע"ב), וזה לשונם "דדריש רבי חנינא בר פפא אותו מלאך הממונה על הריון, לילה שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו, רבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה, גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני, ואילו רשע או צדיק לא קאמר".

אם כן משמע מכאן, שאין אדם נולד צדיק, משום שצדיק ורשע לא קאמר, אלא זה ניתן לבחירת האדם, כל אחד כפי יגיעתו בתורה ומצות, כן הוא זוכה לזכך את לבו ולתקן את בחינתו מה שמוטל עליו מצד שורש נשמתו, ואז הוא נשלם.

הדרגה הראשונה שאדם נולד

"בזהר משפטים (דף ד' אות י"א בהסולם) כתוב שם, וזה לשונו "בוא וראה, אדם כשנולד, נותנים לו נפש מצד הבהמה מצד הטהרה, מצד אלו שנקראו אופני הקודש, דהיינו מעולם העשיה. זכה יותר, נותנים לו רוח מצד חיות הקודש, דהיינו מצד היצירה. זכה יותר, נותנים לו נשמה מצד הכסא, דהיינו מעולם הבריאה. זכה יותר, נותנים לו נפש בדרך האצילות. זכה יותר, נותנים לו רוח דאצילות מצד העמוד האמצעי, ונקרא בן אל הקב"ה, זה שכתוב, בנים אתם לה' אלקיכם. זכה יותר, נותנים לו נשמה שהם בינה, שעליהם נאמר, כל הנשמה תהלל יה. ונשלם בהם שם הויה".

הרי ששלימות הנשמה הוא, שיש לו נר"ן מבי"ע ונר"ן מאצילות. וזה השלימות היה לו לאדם הראשון לפני החטא, ורק אחר החטא ירד ממדרגתו, ונתחלק נשמתו לשישים רבוא נשמות, כנ"ל.

ומשום זה נקרא הרוחניות של האדם בשם, נשמה, אפילו בעת שאין לו רק נפש דנפש, משום שיש כלל, כל דבר שמדברים מאיזו בחינה מדברים תמיד על בחינה העליונה, וכיון שבחינה העליונה של האדם הוא דרגת נשמה, לכן באופן כללי קוראים תמיד את הרוחניות של האדם בשם, נשמה.

אבל הגם שכל אדם נולד במדרגה הכי קטנה, יחד עם זה אמרו (עיין בשער הגלגולים, דף י"א טור ב') "כי כל אדם יכול להיות כמשה רבינו עליו השלום, אם ירצה לזכך מעשיו, לפי שיכול לקחת לו רוח אחר יותר גבוה עם רום היצירה, וכן נשמה מרום הבריאה". גם בזה תבין ענין המפורסם בדברי חז"ל, "כי רוחיהון דצדקייא או נשמתיהון באים ומתעברים באדם בסוד, הנקרא, עיבור לסייעו בעבודת ה' יתברך".

וכמו כן מובא בהסולם, (הקדמת הזהר דף צ"ג, ד"ה והענין), וזה לשונו "והענין ההוא דטעין חמרי, הוא סוד הסיוע לנשמות הצדיקים הנשלח להם ממרומים בכדי להעלותן ממדרגה למדרגה, כי לולא הסיוע הזה שהקב"ה שולח לצדיקים, לא היו יכולים לצאת ממדרגתם ולהתעלות יותר למעלה. ולכן שולח הקב"ה לכל צדיק וצדיק נשמה גבוהה ממרומים, לכל אחד לפי מעלתו ומדרגתו, המסייעת לו בדרכו, והוא נקרא, עיבור נשמת הצדיק, וזה נקרא, גילוי נשמת הצדיקים".

היוצא מזה, מה שאומרים, אין בו דור שלא יהיה בו כאברהם יצחק ויעקב, אין הפירוש שהם נולדו כך ושאין להם בחירה, אלא אלו אנשים שמשתדלים ללכת בדרך האמת, ונותנים את היגיעה מה שצריכים לתת, אלו אנשים מקבלים תמיד עזרה מלמעלה על ידי עיבור נשמת הצדיקים, שמקבלים כח לעלות במדרגות עליונות.

נמצא, שכל מה שנותנים מלמעלה הוא בדרך סיוע, אבל לא בלי שום עבודה ובחירה.

וקיום העולם הוא על ידי הצדיקים האלו שממשיכים שפע מלמעלה, וע"י זה יש קיום העולם."

שאלה: הוא התחיל את המאמר עם שאלה, " לאיזה דרגה צריך האדם להגיע שלא יצטרך להתגלגל", ואז הוא נותן תמונה מאוד רחבה של אדם הראשון, ושבירה, ונשמות, והתעלות. מה התשובה לשאלה?

האדם צריך להגיע למצב שהוא מגיע לשורשו.

תלמיד: אבל יש את כלל הנשמות ויש את כלל האדם הראשון?

כן. יש הרבה מדרגות ומצבים, אבל כל אחד צריך להגיע לשורשו.

תלמיד: אני מבין שיש פה גם עבודה אחרי זה. עיבור נשמות צדיקים. אז מה זה נקרא "להתגלגל"?

"להתגלגל", זאת אומרת, לעבור כל מיני מצבים שבדרכו, ממצב שהוא נמצא ועד המצב שצריך להיות. פשוט.

תלמיד: "צריך להיות" זה הוא, או צריך להיות זה נשמת אדם הראשון?

לא. נשמת אדם הראשון זה מצב כללי שכולל בתוכו את כל הנשמות. זה נשמת אדם הראשון. אבל כל אחד ואחד צריך להגיע לשורשו שבנשמת אדם הראשון.

תלמיד: ואין עבודה אחר כך שכולם יגיעו לנשמת אדם הראשון?

אם כל אחד מגיע לשורשו שבנשמת אדם הראשון, אז זה גמר התיקון שלם.

תלמיד: אבל אם רק אחד הגיע?

זה ודאי שלא מספיק.

תלמיד: אז הוא עוד צריך להתגלגל?

לא שהוא צריך להתגלגל. הוא מסייע לאחרים להגיע.

תלמיד: אז להתגלגל זה עד שורשו ומשם הוא מסייע לאחרים?

כן.

שאלה: לפני גמר התיקון אדם צריך להשיג דבקות או לברר כל הניצוצין הקדושים שנפלו לקליפות?

על ידי זה הוא מגיע לדבקות.

תלמיד: כתוב "זכה יותר נותנים לו נפש, זכה יותר נותנים לו רוח". האם זה משנה מאיזו דרגה אדם מברר את הניצוצין קדישין ששייכים לבחינה שלו?

לא. למה זה לא משנה? הוא צריך לברר את כול הניצוצין שנמצאים מלכתחילה בנשמתו ואחרי חטא עץ הדעת.

תלמיד: והוא זוכה בנרנח"י לפני גמר התיקון?

איך יכול להיות גמר התיקון בלי שאדם מתקן את הכול?

תלמיד: נראה שיש על מנת לקבל ששייך לכל אדם ואדם והוא מתקן מה שנותנים לו.

כן.

תלמיד: אבל הדרגה שהוא זוכה לה לא ברורה, מה זאת הדרגה שהוא משיג?

הוא משיג את שורש נשמתו.

תלמיד: אדם בתיקון שלו משתדל להעלות רצונות שלו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. מה זה אומר שמתעברת באדם נשמה?

שהוא זוכה כבר לקבל את האור העליון השייך לנשמתו ולהחזיק את האור העליון שיאיר בו.

תלמיד: ומה זה אומר שכל פעם שמתעברת בו נשמה אחרת?

אותה מנה שהוא מקבל כל פעם נקראת "השגת הנשמה".

שאלה: מה זה המשפט האחרון ש"קיום העולם הוא על ידי הצדיקים האלו שממשיכים שפע מלמעלה"?

כי יש כאלו נשמות, שנמצאות בקשר בין הבורא לנבראים, שהן דווקא מושכות שפע מהבורא, מעבירות את השפע מהבורא לנבראים. זה התפקיד שלהן, ובזה נעשה נחת רוח לבורא.

שאלה: מה זה אומר שהאדם מתקן רק את החלק שלו?

את החלק שלו בשבירת אדם הראשון. שלכל אחד יש את חלקו והוא צריך לתקן את חלקו. ליתר הכלי השבור הוא לא שייך.

תלמיד: אבל אנחנו כן עובדים על התכללות.

נכון. אז בזה שהוא מתקן את עצמו הוא עוזר לתיקון של כל יתר הכלים, החלקים.

תלמיד: וזה שאנחנו לומדים שהאדם מתפתח מתוך קנאה, והוא רואה את מה שיש לשאר, וזה נותן לו עוד יותר רצון, זה לא קשור?

לא.

תלמיד: הוא אף פעם לא יוצא מהנתיב שלו, שורש נשמתו?

כן.

תלמיד: אבל כל אחד מאתנו צריך להגיע לדרגת משה. אם נניח יש לנו את שורש הנשמה הייחודי של כל אחד, אבל עוברים דרך המעבר הזה גם של משה? איך זה הולך?

אני עוד לא יודע. כנראה שצריך לעבור דרך אותה נשמה מיוחדת שקושרת את כולם, ומסוגלת לעזור לכולם, ופועלת עבור כולם, שהיא נקראת "נשמת משה". אבל יותר מזה לא יכול להגיד.

שאלה: מה זה שהוא כותב, "אמנם רוב בני אדם אין להם כל החמישה חלקים, הנקראים נרנח"י, רק נפש בלבד, אשר היא מן העשיה".

כן.

תלמיד: זאת אומרת, שלא כל בני האדם צריכים להשיג נרנח"י?

נכון. כל אחד צריך להגיע לשורש נשמתו.

תלמיד: אז איך בעצם אנחנו אומרים שבסופו של דבר מגיעים לעניין השוויון?

על ידי חיבור בהתכללות. יש בזה הרבה דברים.

שאלה: מה גורם לגלגול להיגמר? מה גורם לגלגול להתחיל? האם זה משפיע עלינו איכשהו בעבודה?

להתחיל בגלגול אפשר רק בתנאי שכבר הגיע זמנך ואתה יכול להיכנס לתיקונים הכלליים. לגמור את הגלגול זה רק שאתה מגיע לשורש נשמתך באדם הראשון.

שאלה: כתוב, "אלו אנשים שמשתדלים ללכת בדרך האמת, ונותנים את היגיעה מה שצריכים לתת, אלו אנשים מקבלים תמיד עזרה מלמעלה על ידי עיבור נשמת הצדיקים, שמקבלים כח לעלות במדרגות עליונות." מה זה "עיבור נשמת הצדיקים"?

"עיבור נשמת הצדיקים" נקרא שאדם מתחיל להרגיש שיש בו כוח נוסף מהרגיל והוא יכול לעבוד עימו. יותר מזה לא כדאי להגיד, זה יבלבל.

שאלה: האם רב"ש מתאר פה את גמר תיקון?

לא, זה בדרך.

תלמיד: כשהוא מגיע להשלים את נשמתו, מה זה אומר?

כשמגיע להשלים את נשמתו, אפשר להגיד שזה גמר התיקון הפרטי שלו, אבל זה יכול להיות יותר רחוק מגמר התיקון הכללי.

תלמיד: כי זה נר"ן, זה לא נרנח"י.

כן.

תלמיד: זה מה שנקרא "האלף השביעי"?

זה עוד לא האלף השביעי. האלף השביעי הוא דרגה כללית.

שאלה: רציתי לשאול על העקרון הזה שכל אחד מתקן רק את חלקו.

כן. זה לא יכול להיות אחרת, כי זה מה שמתעורר בו, החיסרון השבור.

תלמיד: אבל מה זה חלקו? מה בדיוק כל אחד מתקן?

אף אחד לא יודע מאיפה זה מגיע, אבל ברור שזה מהשבירה. מהשבירה הכללית יש בכל אחד ואחד ניצוצין שהוא צריך לתקן.

תלמיד: אבל כשאנחנו יוצאים לדרך, אנחנו מתחילים כנשמה אחת ונפרדים להמון חלקים.

מתי אנחנו מתחילים כנשמה אחת?

תלמיד: בתחילת הבריאה, כך רב"ש כותב פה.

בתחילת הבריאה כן, אבל אחר כך זו שבירה.

תלמיד: מרגע שיש שבירה כל אחד הוא בפני עצמו?

אם הוא לא קשור לאחרים אז הוא בפני עצמו, אבל בדרך כלל כולם קשורים לכולם בטוב וגם ברע.

תלמיד: ברגע שנוצרת השבירה וכל אחד מתחיל לעבוד על התיקון שלו, במה התיקון שלו משפיע על הכול? כי הרי כל התהליך של התיקון מכוון את האדם לעבוד על החיבור, לחזור לאותה התקשרות אחת.

כן.

תלמיד: למה דווקא לשם לוקחים את האדם אם בסוף הוא צריך לתקן את החלק שלו?

זה שהוא גורם לחיבור של כולם מצידו, זה נקרא שהוא מתקן את חלקו.

תלמיד: אבל זה עדיין לא התיקון של הכול.

התיקון של הכול הוא שכולם יעברו אותם המצבים.

תלמיד: אם כולם עוברים אותם מצבים, איך יש לכל אחד תיקון משל עצמו? נשמע שיש אותו מסלול.

הוא חייב לגלות את החיסרון לתיקון הכללי, וכשכל אחד יגלה כזה חיסרון ויתחברו כולם, אז יהיה התיקון הכללי.

תלמיד: איך התיקון של החלק שלי משפיע על האחרים במערכת?

כולכם חלקים מנשמה אחת, אז ודאי שאם כל אחד מתקן את חלקו, הוא גורם לאחרים להתעורר ולתקן את חלקם.

שאלה: האם ההתכללות זו פעולה שלנו?

כן. גם שלנו וגם מלמעלה.

תלמיד: מה זו התכללות טובה מבחינתנו?

התכללות היא כאשר אנחנו נכללים זה בזה ועל ידי עזרה הדדית גורמים לתיקון של כולם.

תלמיד: כאשר הקריין יקרא את המאמר שוב אנחנו נתכלל איתו, ומה עושים בפנים?

אני לא יודע מה זה נקרא להתכלל עם הקריין. אנחנו צריכים להתכלל ברצונות שלנו כדי להגיע לחיבור.

תלמיד: הקריאה צריכה להיות ברקע.

כן.

שאלה: מה קורה לגוף הפיזי כשאדם מתקן את הנשמה שלו?

לא קורה שום דבר. בגוף הפיזי שלנו אין הבדל בין צדיק ורשע. יש גוף של נשמה שזה הרצון לקבל, והרצון לקבל הזה משיג את יחס הבורא אליו שזה נקרא "אור פנימי של הנשמה".

שאלה: מה זה גלגול נשמות? הבנתי מדבריך בעבר שזה לא קשור רק ללידה ולפטירה של האדם, אלא כשהאדם מתחיל ללמוד קבלה הוא עובר הרבה מאוד גלגולים. האם זה נכון? ומה זה אומר להתגלגל?

רב"ש אומר לנו שהאדם סיים איזשהו תיקון ברמה מסוימת ועולה לרמה יותר גבוהה, וכך יותר ויותר.

שאלה: איך לדעת או להרגיש אם אנחנו מתוקנים?

להרגיש אם אנחנו מתוקנים או לא אנחנו יכולים רק ביחס לחברים. אם כל הרצונות שלנו פתוחים אליהם ואנחנו רוצים לכלול אותם בכל הרצונות שלנו, זאת אומרת בכל הנשמה שלנו, ורוצים בזה ממש להיות קשורים ללא שום גבול, זה נקרא שאנחנו כבר מגיעים לתיקון הנשמה.

שאלה: כשבן אדם מתקן את עצמו, האם הוא עוזב את העבודה? כי לפעמים אנחנו רואים שהחברים עוזבים את הדרך. איך לברר את זה?

אדם שמתקן את הדרך שלו, שמתקן את הנשמה שלו, הוא לא עוזב את הדרך. דווקא ההיפך, הוא נמצא במעגלים יותר גבוהים ומתקן את ההתכללות שלו בנשמות יותר גבוהות.

שאלה: האם אדם שנתעברה בו נשמה יודע על זה?

כן, ודאי.

תלמיד: ואיך זה מורגש אצלו?

שיש לו רצון גדול יותר, רצון חדש, והוא מוכן להשקיע בזה כוחות כדי לממש אותו.

שאלה: מה זו "רגישות לב הצדיק"?

רגישות הלב של הצדיק היא בהתאם לדרגה הרוחנית שלו, עד כמה הוא מרגיש את כולם ובשבילם מוכן לעבוד.

שאלה: מה אני צריך לעשות אם אני לא יכול למצוא את נקודת החיבור עם המאמר?

לקרוא אפילו אלף פעם, זה מה שממליץ רב"ש.

שאלה: כתוב בסוף המאמר, וקיום העולם הוא על ידי הצדיקים שממשיכים שפע מלמעלה ועל ידי זה יש קיום העולם. מה זה אומר "קיום העולם"?

"קיום העולם" זה שהכול מתקיים באור העליון שמקשר את כולם ונותן לכולם את הרגשת החיבור.

שאלה: כתוב כאן שצריך להשיג שלמות בכל נרנח"י כדי לא להתגלגל פעם נוספת. מה זה אומר "שלמות בכל נרנח"י"?

זה אומר לתקן את הכלי שלך ולמלא אותו באופן מוחלט באור שהיה בו לפני שבירת הכלי.

תלמיד: מה זה נקרא לתקן את הכלי שלי עד השבירה? הרי זה היה כלי משותף.

ההתכללות שלך בכולם.

תלמיד: ועד אז, מה זה אומר שאני מתגלגל שוב או נולד שוב?

מתגלגל.

שאלה: כתוב במאמר שמכאן נובע שאדם לא נולד צדיק, וזו לא בחירה שניתנת לאדם. אז לאיזה אדם ניתנת הבחירה, האם למי שהגיע לקבלה, מי שקיבל תורה?

כן.

תלמיד: אז שוב הוא לא בחר, אלא נתנו לו את זה, וזהו.

לבחור או לא תלוי בגובה ההשגה, וזה לא להתחלת התהליך.

שאלה: מה הוא הגוף הגשמי שלנו, ואיך הוא תורם לרוחניות שלנו?

הגוף הגשמי שלנו לא שייך לגוף הרוחני. הוא פשוט בשר ודם שנותן לנו אשליה איך אנחנו מתקיימים בעולם הזה, זו איזו העתקה מקיומנו בעולם הרוחני.

שאלה: אם אנחנו מדברים על השלמת חלק הנשמה שלנו, אז למה אנחנו מדברים רק על דרגת נשמה, ולא מדברים על חיה או יחידה? מה עושים עם המדרגות האלה, עם האורות האלה חיה ויחידה? נראה כאילו הנשמה לא השלימה את תפקידה אם היא לא הגיעה לחיה ויחידה.

נכון, אבל לפחות להגיע לנשמה, זו דרגת הבינה. זה כשאדם מתקן את כול הכלים שלו והוא לא מקבל על מנת לקבל, אלא מגיע לדרגת הבינה. ואחר כך כבר יש לו עוד שתי מדרגות, לקבל על מנת להשפיע, בדרגה פרטית וכללית.

שאלה: איך העשירייה מזרזת את גלגול הנשמה? איך היא עוזרת לנו?

השאלות האלה עדיין לא בשבילכם.

שאלה: מהו אותו חופש הבחירה עליו מדבר המאמר בהתחשב בכך שהכול מגיע מהבורא? כתוב פה, "צדיק ורשע לא קאמר", מהי אותה בחירה שיש לאדם?

כאילו שיש לנו בחירה להיות צדיקים או רשעים.

שאלה: האדם צריך סביבה בשביל לפעול, האם יש סבירות גבוהה שבתוך בני ברוך יתגלגלו אנשים שכבר מגיעים בשביל לסייע?

כן, יש בזה הרבה דברים, אנחנו עוד נדבר על זה בדרך.

שאלה: נשמת האדם הראשון שנשברה התפזרה בכל עולמות בי"ע, האם יש נשמות שבכלל לא מתלבשות בעולם הזה?

אין.

שאלה: האם שורש הנשמה הוא דבר פרטי?

כן.

תלמיד: האם הוא בא לידי ביטוי בנטיות של האדם בעולם הזה?

לא.

תלמיד: אי אפשר לדעת.

לא.

תלמיד: אם לאדם יש נטייה למדע למשל?

זה לא שייך.

תלמיד: לפעמים יש הרגשה שאתה פוגש חבר בדרך ואתה מרגיש איתו חיבור מאוד פנימי, האם זה קשור לשורש נשמה?

לא.

תלמיד: האם יש שורש לעשירייה?

כן, אבל אנחנו עוד לא יכולים לגלות אותו.

תלמיד: מה האדם צריך לעשות עם המושג הזה "שורש נשמה", איך הוא חוקר אותו, בודק אותו, כדי לתקן את עצמו טוב יותר?

לתקן את עצמו כמה שיותר טוב בקשר עם החברים.

תלמיד: האם הוא לא צריך להתעסק בשורש נשמתו?

זה נקרא שהוא מתעסק, רק עדיין לא בשורשו, אבל מתעסק, מתקרב לשם.

שאלה: מה בן אדם מגלה בשורש נשמתו?

כל אחד מגלה את תפקידו המיוחד בנשמה הכללית.

תלמיד: האם התפיסה שלו מתרחבת לראות את כל המערכת?

ודאי.

תלמיד: האם בשורש הוא מגלה אותיות?

לא. אני לא רוצה להיכנס לזה.

תלמיד: והכלים שהוא מגלה בשורש נשמתו.

הוא עוד לא מגלה את הכלים, הוא רואה בכללות את הדברים.

תלמיד: במאמר כתוב על להפיץ את אור הנשמה לאחרים.

יכול להיות שהוא רואה קצת בצורה כללית, באור הנפש.

תלמיד: איך להפיץ אור נשמה?

אנחנו לא יכולים להפיץ עדיין, אין לנו כלים לזה.

תלמיד: האם הכלים מחכים בשורש הנשמה?

כן.

תלמיד: זה מה שאנחנו מבקשים, את הכלים שבהם נגלה את שורש הנשמה.

כן.

שאלה: בשורה הראשונה במאמר רב"ש כותב שאלה, "לאיזה דרגה צריך האדם להגיע שלא יצטרך להתגלגל פעם שנית". מה הוא שואל?

איך באותו גלגול שבו אני עכשיו נמצא לבצע את מה שמוטל עלי.

תלמיד: מה זה "שלא יצטרך להתגלגל פעם שנית"?

שעכשיו הוא יגמור את מה שמוטל עליו.

תלמיד: מה זה "להתגלגל פעם שנית"?

שלא יצטרך לתקן את הגלגול שלו שוב, אלא יגמור עכשיו את כל הגלגול.

תלמיד: מה זה גלגול?

גלגול זה כל הכלי השבור שלו.

שאלה: איך לבצע את מה שמוטל עלי?

על ידי מה שהמקובלים אומרים, לימוד, עבודה בעשירייה, חיבור בעשירייה, תפילה. כל הדברים האלה מביאים את האדם לתיקון, לקשר עם נשמות החברים, עד שיחד הם מושכים מאור המספיק לתיקון הכללי שלהם.

תלמיד: זו העבודה של כולנו.

כן. גם של כולם וגם פרטית.

תלמיד: האם לכל אחד יש עבודה מיוחדת משלו?

כן.

תלמיד: ואיך הוא יודע מהי?

מה שמתגלה ברצון שלו, מתגלה הבעיה הפרטית שלו.

תלמיד: לכל אחד מאיתנו יש הרבה רצונות, איך הוא יודע שהרצון שהתגלה בו עכשיו זה רצון שקשור לתיקון שלו, למה שמוטל עליו לעשות?

אנחנו לומדים מהמאמרים מה אנחנו צריכים לעשות, איך אנחנו מבררים את הרצונות שלנו, מחברים אותם יחד ומעלים אותם לבורא.

תלמיד: איך אדם יודע מה התפקיד שלו במערכת?

התפקיד שלו במערכת הוא לגרום לחיבור של כל המערכת.

תלמיד: ואיך הוא יודע באיזו צורה מסוימת לו הוא צריך לעשות את זה?

בלהתקרב לחיבור כמה שיותר מושלם, הוא מוציא את עצמו בחיבור הזה.

שאלה: האם בזה שאני לא מתקן את החלק שלי אני יוצר פקק, גורם נזק לחברים?

כן.

שאלה: כתוב "היוצא מזה, שכל אחד שנולד, נולד רק עם חלק קטן מחלקו של נשמת אדם הראשון, וכשמתקן חלקו כבר לא צריך עוד הפעם להתגלגל. לכן אין אדם יכול לתקן רק מה ששייך לחלקו, ועל זה כתוב בספר "עץ חיים" להאר"י ז"ל, "אין יום דומה לחבירו ואין רגע דומה לחברתה, ואין אדם דומה לחבירו, ותתקן החלבנה מה שלא תתקן הלבונה. אלא כל אחד צריך לתקן מה ששייך לחלקו"." אני לא מצליח לחבר את זה, אני לא רואה את היחס, את הגישה ואת הכיוון שלי.

תתחיל ותראה עד כמה זה בעצמו נפתח לך.

תלמיד: איך אני יכול להתחיל הכי טוב?

כשאתה רוצה להתחבר עם כל החברים ולעזור להם במה שהם צריכים, בזה בעצם אתה מתקן את עצמך.

שאלה: יש הרבה דוגמאות שנותנים, וגם אתה נתת, נניח על מחלת העור שממנה סבלת, שבכל זאת לסבל של הבהמה כן יש איזו תועלת רוחנית להתפתחות. אז מתי הגשמיות היא מיותרת, ומתי היא כן קשורה לרוחניות?

אנחנו חייבים לתקן כל דבר שמושך אותנו מהטיפול הרוחני, אפילו אם זאת תהיה מחלה גשמית.

תלמיד: אתה סיפרת איך פעם כאב לך הגוף כשהיית ליד הרב"ש, והוא אמר, "אתה לא מבין כמה אתה מרוויח בזה". מה הרווח פה, מה הקשר?

הרווח הוא מזה שהרצון לקבל הכללי שנקרא "גוף" הוא סובל.

תלמיד: איפה הגבול בין שזה גשמי וצריך להתעלם לבין שזה תורם לתיקון שלך?

זה אותו דבר, או להתעלם מזה או להשקיע בזה כוחות, בכל זאת אתה מטפל.

תלמיד: אנחנו יושבים פה בעשירייה, מנסים להתחבר, איזה חלק בנו כן קשור לרוחניות?

רצון.

שאלה: שמעתי שאמרת קודם, שאנחנו מחברים את הרצונות שלנו יחד ומעלים אותם לבורא. מה זה לחבר רצונות יחד אם כל הרצונות שלנו שונים, אפילו מנוגדים?

אבל אנחנו בסך הכול בני אותו מין מהטבע, ויש לנו את אותם הרצונות. וזה שבכל אחד כל הרצונות האלה מעוררים רגשות שונים, זה לא חשוב.

תלמיד: הרצונות לא באמת מתחברים, אז האם להעלות אותם לבורא זה לחבר את ההשתוקקות שלנו ושהוא יחבר?

כל רצון ורצון הוא הזדמנות להעביר תענוג לבורא.

תלמיד: כל רצון של חבר?

של חבר, או שלי, זה לא חשוב.

תלמיד: האם כל רצון שלי הוא הזדמנות לעשות נחת רוח לבורא?

כן.

תלמיד: אבל אנחנו מדברים על הרצונות של החברים.

גם של החברים.

תלמיד: את כל אוסף הרצונות אני מעלה לבורא. מה זה להעלות לבורא את הרצונות האלה?

"להעלות לבורא" זה נקרא שאתה שואל את הבורא על הרצונות האלה, רוצה לקבל עליהם תשובות, רוצה להתחבר על ידם לחברים.

תלמיד: מה זה לשאול את הבורא, האם זו פעולה?

כן. אני לא יכול עדיין להסביר לכם את זה. חסרה פה עוד הבנה משותפת.

שאלה: האם קיימת תלות בין נשמות ברמה כזאת שנשמה אחת לא תתחיל תיקון לפני שנשמה אחרת תוקנה?

נכון, יש דבר כזה.

שאלה: אני מאוד רוצה שזה יהיה הגלגול האחרון שלי, אני לא רוצה להתגלגל שוב. אם אני נניח משתנה, מפסיק להעביר ביקורת, מפסיק להתלונן, ממש מתבטל, שזה שינוי מאוד גדול בשבילי, ואני שותק, אפילו לא שואל שאלות, לא שולח מיילים, מסכים עם הכול עד סוף הגלגול שלי, האם זה יספיק כדי שאני לא אתגלגל שוב?

כן. אם תשתוק ותבטל את עצמך לגמרי, אז ודאי שזה יגרום להתקדמות בתיקון נשמתך.

תלמיד: עד הסוף, זה מספיק כדי שאני לא אתגלגל שוב.

לא צריכים יותר שום דבר. נראה אותך.

שאלה: לגבי הרצון המשותף שאנחנו מעלים לבורא, איך לעבוד עליו כדי שהוא יהפוך למ"ן?

אם אנחנו מתחברים יחד ברצונות שלנו ומעלים אותם כרצון אחד לבורא, אז זה מאוד מחזק את התפילה שלנו.

תלמיד: וזה מ"ן?

כן.

שאלה: נניח שאדם עבר גלגול וחזר שוב, בתוך החיים, הוא עשה איזו טעות, עשה תיקון, ויש לו הרגשה שהוא חזר פעם שניה.

ההרגשה שלו לא אומרת כלום, לכן אין על מה לדבר.

שאלה: אמרת שכדי להרגיש שאנחנו מתוקנים, עלינו לכלול את כל הרצונות של החברים. איך לעשות את זה אם לחבר בעשירייה יש רצון נסתר לחיבור, הוא לא מגיע לשיחות?

זה אומר שיש לו רצון, ושהוא צריך להצטרף לרצון שלו.

תלמידה: במה תלוי התיקון שלי, האם בזה שאני אתקן את היחס שלי אליו למרות הביטוי החיצוני?

התיקון שלך תלוי במידה שבה תבטלי את עצמך כדי להתחבר אתו לרצון אחד.

שאלה: האם הבנתי נכון, שכשאדם עולה לרוחניות הוא מושך אתו את הנשמות שקשורות אליו ביותר?

נניח שכן.

תלמידה: האם הקרובים אליו הם אלה שמלכתחילה נקבעו כקרובים ביותר אליו, או שזה לפי השתוות הצורה, מי שדומה לו במוכנות שלו?

מי שיש לו מוכנות להתקדמות, להתעלות.

שאלה: האם גלגול הנשמה זה דבר אופציונלי או כל נשמה חייבת להתגלגל?

כל נשמה חייבת להתגלגל עד שמגיעה לשלמותה.

שאלה: אם הכול נמצא בי, כל המציאות, כל הקיום נמצא בתוכי, איך העשירייה יכולה להשפיע עלי כדי להגיע למטרה הרוחנית?

היא מחייבת אותך להגיע לחיבור הכללי.

שאלה: אם למשל שורש הנשמה של האדם זה רוח, והוא הגיע לדרגת נפש, יותר קטנה, האם ההתקדמות שלו כבר הכרתית או לא?

אני לא יכול להגיד, זה תלוי בהרבה תנאים.

שאלה: מה קורה לאנשים שמתים עם הרצון לקבל שלהם?

הרצון לקבל לא מת ואנשים לא מתים, הגופים מתים ובמקומם החיסרון מתגלה בגופים אחרים. מה ההבדל בין זה שאתה קם בבוקר ומרגיש חיסרון, לבין זה שאתה מת והחיסרון שלך מתגלה בגוף אחר? אין בזה שום בעיה.

שאלה: האם הרצון שלי לרוחניות נמצא בקשר עם החברים, בדאגה להם?

כן.

שאלה: איך אני יכולה לכלול בעבודה שלי את כל הרצונות שלא שייכים לרוחניות?

יש המון רצונות שלא שייכים לרוחניות, בשביל מה למשוך אותם?

תלמידה: אם יש לי רצונות גשמיים שלא שייכים לרוחניות, אז איך אני משתמשת ברצונות כאלה בעבודה, או האם הם שייכים לרוחניות שלנו בכלל?

משתדלים לא להשתמש בהם, קודם כל, אחר כך נראה איך לטפל גם בהם.

שאלה: האם אפשר להגיד שאנחנו צריכים להתמקד רק ברצון אחד, בנקודה שבלב שלנו, רק לרוחניות?

אנחנו צריכים לראות את הרצונות שבלב ולהשתדל לחבר אותם יחד לרצון אחד.

שאלה: איך אנחנו יכולים לעשות כך שחברים לא יעזבו את הדרך ולהפוך את הסביבה שלנו למכילה, לעוטפת את כל החברים?

אנחנו צריכים לדבר על זה יותר ולתת בטחון לכל אחד, שהוא נמצא במקום שהוא מפתח את הנשמה שלו מיום ליום. בצורה כזאת הוא מתקדם לביטוי הנצחי של עצמו, ומגיע למצב שמתחיל להרגיש את כול הנשמות מחוברות יחד ומשפיעות זו אל זו ובמרכזה מתגלה הבורא.

שאלה: איך ייסורי הגוף הגשמי מועילים לתיקון?

בזה שאנחנו בורחים מהייסורים וכך מתקרבים בעל כורחנו לתכונת ההשפעה.

שאלה: מה תפקיד הקבוצה בעזרה לתקן את שורש חברו? הרי כל אחד צריך לתקן את שורשו, במה הקבוצה יכולה לעזור לו?

תפקידה של הקבוצה למשוך ככל האפשר את החבר לתיקון, להעלות אותו למעלה מההבחנות הבהמיות של העולם הזה, וכך לעזור לו לטפל בנשמה.

שאלה: אם אני מפעיל את הרצון לקבל שלי כדי להתכלל ברצון החבר, האם כך אני מתקן את שורש נשמתי?

כן.

תלמיד: האם זאת פעולת השפעה לבורא?

כן.

שאלה: אם האדם מתקן את שורשו, אז האם הבורא מראה לו את הייעוד שלו בתיקון הנשמות האחרות?

כן.

שאלה: המלאך שגורם לקליטת הזרע נקרא לילה, האם יש קשר בין השעות שאנחנו לומדים בלילה והמלאך הזה? ולמה כל כך חשוב שנלמד בשעות הלילה האלה?

זה טוב שאנחנו לומדים כשרוב העולם ישן, כך המקובלים ממליצים.

(סוף השיעור)