בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 1.9.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*לחיות בעולם של כוונות*

1. *אנחנו צריכים לחיות בעולם של כוונות. איפה שהמחשבות והכוונות של האדם, שם הוא נמצא*.

2. כל המעשים, כל עולם המעשה שאנחנו מרגישים שחיים בו, כולו אך ורק כדי שעל ידי כל הפעולות בינינו נוכל להגיע לכוונות. העיקר זה הכוונה, היא משנה את מהות הפעולה, משנה את כל החיים שלנו.

3. *לעבור מכוונה לכוונה אנחנו יכולים רק על ידי פעולות מאוד מיוחדות שמכוונות את המחשבות שלנו. זה יכול להיות רק על ידי הכוח העליון או קבוצה, סביבה*. לכן הסביבה היא האמצעי העיקרי שיכול לשנות את המחשבות, כוונות, את הנטיה של האדם, לשנות את המטרות שלו בחיים. כל זה נתון אך ורק לסביבה.

4. בואו נלמד מה מקובלים אומרים על הכוונות שלנו. *ככל שיש לנו מעשים, הם כולם צריכים להיות מכוונים רק לתיקון הכוונה*, כי דווקא הכוונה היא שמשפיעה על ההתקדמות והתפתחות שלנו.

5. יש כאן רק דבר אחד, איך מתוך כך שאני נמצא בהשפעת הבורא, בעולמו של הבורא שעושה ממני מה שהוא רוצה וחושב, *איך אשתמש בכל המצבים שאני עובר כך שתהיה לי כוונה לבורא כמו שהכוונה שלו אליי*?.
   
   זאת אומרת אני שומע מהמקובלים שהבורא הוא טוב ומייטיב לרעים ולטובים, לכל אחד ולכולם יחד ורוצה להביא אותנו למצב הכי טוב. *אני צריך בכל המציאות שלי לכוון את עצמי למצב שאני מכוון לבורא בצורה הכי טובה, עם לב פתוח, עם כל החושים וכל הכוחות, עם כל מה שאני יכול באמצעותו לגרום לו טוב, נחת רוח*. אם אני משתדל כך לעשות אז בסופו של דבר אני מגיע למטרה, להיות אני לדודי ודודי לי, אני לבורא והבורא לי. זאת מטרת ההתפתחות שלי.

6. אם אנחנו עוברים את *המחסום*, אנחנו מתחילים לכוון לעל מנת להשפיע. אז *אנחנו מתחילים להרגיש את מה שמחוץ לנו, את הזולת, לא בכלים דקבלה אלא בכוונה דלהשפיע שלנו. זה כבר נקרא שאנחנו מרגישים העולם העליון*.
   
   ש: מה זה מעבר המחסום? מזמן לא השתמשת במונח הזה.
   ר: רק נותנים בהתחלה לאנשים שיבינו את השלב הזה שאנחנו אליו משתוקקים בצורה כללית. אבל אחר כך אנחנו נכנסים לפירוט של המצבים שלנו ולכן כבר משתמשים בהגדרות האלו פחות ופחות.
   
   אנחנו משתמשים בעל מנת לקבל כמה שיותר. אבל אם אנחנו משתמשים במה שיש לנו בכיוון השפעה, אז אני קודם כל דואג לכוונה, שהיא תהיה על מנת להשפיע לזולת, לחברים ולבורא. ככל שיש לי כוונה, כך אני מפעיל את הרצון, כלומר על הרצון אני עושה צמצום, לא משתמש בו עד שלא תהיה עליו כוונה על מנת להשפיע.

7. *בכל מצב ומצב אנחנו צריכים לבדוק את הכוונה ולעדכן אותה, לסדר אותה. רק אחרי זה אנחנו יכולים להגיד שעשינו משהו בכוונה*. הכל מתחיל ומסודר, צריך להיות ונגמר, כל הפעולות שלנו הן רק ברמת הכוונות, כי במעשה אין לנו מה לעשות. לפי הכוונה שלנו כך הפעולות הרוחניות מתממשות.

8. ש: איך להשתמש בעשירייה כדי לשמור על כוונה נכונה?
   ר: *אתה צריך להשתדל לחבר את העשירייה ככל האפשר. במידה שאתה מחבר אותם, מתייחס אליהם בחיבור ורוצה מהחיבור שלהם להתייחס לבורא, לפי זה אתה מייצב את הכוונה שלך*. ככל שאתה מייצב אותה, במידת הכוח שיש לך בכוונה, כך נקרא שאתה משפיע. בכוונה אנחנו מבדילים בין כיוון לעוצמה, כוח. נתחיל בזה לעבוד ונראה. הכל נמצא בכוונות, בית שער הכוונות.

9. ש: כשאנחנו בשיעור, איך לבנות את הכוונה הנכונה?
   ר: זה מה שאנחנו לומדים על ידי הפסוקים האלה. על ידי שאנחנו מדברים, החברים שואלים ואני עונה להם ואתם שומעים את השאלות ואת התשובות שלי. כך אנחנו מייצבים את עצמנו כל פעם יותר ויותר. *על ידי זה שאני שומע את השאלות שלהם, אני יותר ויותר נכלל מכולם. כך הכוונה שלי מתחזקת ומתעדכנת למרכז המשותף שלנו, של כולנו, וזה הבורא*.
   
   ש: צריך פשוט להתכלל בשיעור, לשבת לשמוע?
   ר: *להתכלל ולשמוע עם כל הלב. לא עם הראש ולא עם האוזניים אלא עם כל הלב לשמוע, ואז תראה איך כל השיעור הוא עבורך*. לא לחכות שאני אענה למישהו ואתה תמתין לשאלה משלך, לא. *אנחנו חייבים להתכלל בכל שאלה של כל חבר, לראות את השאלה כשאלה שלי וגם את התשובה כתשובה אליי. כך אנחנו מתחברים ולפי זה הכלי שלנו גדל*. לפי זה אנחנו רואים יותר, מרגישים יותר איפה אנחנו נמצאים בצורה רוחנית.

10. ש: עשירייה היא זאת שנותנת לי נהמה דכסופא? ..
    ר: המאור המחזיר למוטב מגיע דרך העשירייה מהבורא. *אני מרגיש כמה אני עדיין לא מחובר אל החברים, לא משתתף איתם בכל לב ונפש שלי. כך אנחנו רואים איפה עוד יש לנו מקום לתת יגיעה*.

11. אנחנו משנים לאט לאט את הכוונה שלנו בעל מנת להשפיע דרך חברים לבורא. למה דרך החברים? כי אם זה היה כלפי הבורא, לא הייתי מבדיל האם אני באמת כלפיו או כלפי עצמי. לכן ביני לבורא יש משהו שעל ידו אני יכול להבין, לבדוק ולאתר את הכוונה שלי, האם היא נכונה או לא? האם היא מחוץ לי או בסופו של דבר מכוונת אליי? כי *אם אני חושב על הבורא, אני חושב על עצמי. אני לא יכול להבדיל ביני לבינו. רק על ידי זה שנמצאת בינינו קבוצה, היא עבורי מערכת ביקורת, מערכת בדיקה, מערכת שעל ידה אני בדיוק יודע כמה אני מכוון לעצמי וכמה אני מכוון לבורא, באיזה מקום אני נמצא, באילו כוונות אני נמצא. לכן כל העבודה שלנו היא בקבוצה*.
    
    העיקר להעריך את העשירייה. האדם מזלזל בה בצורה טבעית, וכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. שנאה ודחייה כלפי החברים זה דבר טבעי לאנשים עם רצון גדול, אבל גם העבודה שלהם בהתאם לזה גדולה. הם צריכים להמשיך, להמשיך יותר ויותר בכיוון תיקון היחס שלהם לחברים. בהדרגה הם מגיעים למצב שבאמת תהיה להם אחיזה בבורא בדרגה גבוהה.

12. ש: אם פועלים בהפצה בכוונה אגואיסטית, איך הפצה משפיעה על הכוונה?
    ר: אין לך אמצעי יותר גדול מכך שאתה עושה פעולות השפעה למען הפצה, כי בזאת אתה דוחף את כל הכלי הכללי השבור לתיקון.

13. ש: בכל מה שאני עושה אני מגלה שזה ע"מ לקבל לעצמי.....?
    ר: יפה מאוד, מכאן תפתח תפילה, בקשה לבורא שגם אתה תעסוק בפעולות כמו שאתה רואה בחברים. יפה מאוד, הראיה שלך נכונה, טובה ומביאה אותך קדימה.

14. *להשתדל לאסוף כוחות, מחשבות וכוונות דרך העשירייה, שנחבר את כל העשירייה יחד וכך נזיז אותה לבורא. אנחנו כאילו מביאים לו מתנה גדולה ואז הוא מתגלה בנו ונהנה. זה התענוג היחידי שאנחנו יכולים להביא לו*.

15. ש: .. אתה נכנס לפגישה ומגלה שאתה רק חושב איזה פרס תקבל?
    ר: מצוין יקירי, מצוין. *הבורא מראה לך מה עוד עליך לתקן כדי באמת להגיע לדבקות עם החברים ועל ידי זה להידבק בו. כך הבורא מסדר לך, זה מצוין, אחרת מה? היית עכשיו גומר הכל? "אני עם החברים, אני עם הבורא, הכל בסדר, איזה יופי, נשב, נשתה קצת, נעשה לחיים" מה שנקרא וזהו? לא, יותר טוב שאנחנו מרגישים מה חסר לי עוד כדי להגיע לדבקות אמיתית בבורא. הוא מראה לי כמה אני לא מחובר עם החברים בצורה מספקת. אז אנחנו באמת יכולים להגיד לחיים. לחיים הכוונה לחיים רוחניים. אנחנו מתחברים בינינו ועם מקור האור שלנו, מקור החיים שלנו, עם הבורא*.

16. ש: ..איך להיפטר מהרגל שיצא משהו מכל פעולה שעושים בינינו?
    ר: אנחנו רוצים שכר, רק שכר שיהיה על מנת להשפיע. אנחנו רואים את זה ששכר. בלי מטרה אדם לא יכול לעבוד, אחרת זה נקרא משוגע שעושה פעולה ואין לו מטרה, הוא לא מכוון את עצמו אליה. אנחנו רוצים שהמטרה תהיה לפנינו ושהיא תהיה חשובה, תהיה מטרה גדולה. זה *הכל תלוי בסביבה, ככל שהסביבה מעריכה את המטרה שלנו, כך אנחנו, אני יכול לכוון את עצמי אליה*. לכן אפילו שלא היתה לי אף פעם חשיבות המטרה, היא הייתה מאוד מעורפלת, אפילו הפוכה ולא קיימת, על ידי זה שאני נמצא בסביבה שמעריכה את המטרה, אני על ידי השפעת הסביבה גם מתחיל להעריך את המטרה הזאת. כך אנחנו משנים את עצמנו מקבלה להשפעה.
    
    ש: איך להחזיר בכל מפגש את מה שהרגשנו בכנס?
    ר: בבקשה, יש לך עכשיו אותו דבר. *למה אתם לא מתקשרים כך, לא מרגישים, לא פותחים את הלב? אני מרגיש אתכם, שכל אחד מוכן לצאת מהריבוע שלו, אני מסתכל עליכם עכשיו, מה מפריע לכם עכשיו לצאת כל אחד מהריבוע שלו ולהתחבר עם אחרים? כך כל אחד קונה את כל הרצון של כולם, את כל הכוונות של כולם. אם אעשה זאת ממש בכמה שאני מסוגל לצאת מעצמי ולקנות את הרצונות האלו, גמרנו, אני אתקן את עצמי. אז בבקשה, קדימה, הכל לפניכם*.
    
    *אל תסתתרו כל אחד בריבוע שלו. זה העיקר. בשבילי זה תענוג גדול להיות בחיבור איתכם בזמן השיעור, כי אני רואה בכך התקדמות. אני מתקשר עוד ועוד ועוד עם כל מיני אנשים ששואלים, לא שואלים, גברים ונשים. אני רואה כמה הלב נפתח, המוח נפתח, הנשמה גדלה*.

17. ש: החברים שנכנסים למרחב האישי דוחים אותי. גם ככה יש לי חיים קשים…
    ר: הבורא מסדר לך גם את החיים הפרטיים שלך וגם את החברים שלך. לכן תקבל את זה כתמונה שלמה. *את כל התנאים האלה, חיים פרטיים קשים, חברים קשים, מורה קשה, לימוד קשה הכל הכל קשה, תקבל אותם כמכלול אחד שמגיע מהבורא אליך כדי לסדר אותך נכון. בסדר? ותגיד תודה לבורא*.

18. להגיע לתפילה אמיתית לוקח הרבה זמן, והעיקר זה החיבור בינינו. כשאנחנו מתחברים בינינו, אנחנו לא יודעים איך, אבל אנחנו מוסיפים זה לזה חסרונות והם בסופו של דבר מתייחסים לחיסרון הנכון. למה? כי *הבורא מלכתחילה מייצב אותנו בעשירייה, בקבוצה, אוסף אותנו מכל קצוות תבל. אנחנו צריכים להבין שכל האנשים שאני נמצא איתם, שמוכנים לקשר איתי, לא שאני בוחר בהם אלא הבורא בחר בהם, קירב אותם יחד. כך אנחנו צריכים לקבל את העשירייה*.
    
    בעל הסולם כותב במאמר הערבות שאנחנו צריכים לראות את עצמנו כמסודרים מלמעלה ולהתקשר בינינו. אמנם אנחנו חושבים שלא, זה אני באתי לקבוצה והם קיבלו אותי ואני אותם וכן הלאה. זה לא בדיוק כך. ודאי שכך אנחנו חושבים, אבל *מאחורי המחשבות שלנו, מאחורי הקלעים הבורא מסדר שכך נהיה יחד. כאן יותר חשוב החיבור הפנימי שלנו. לא מה שאנחנו מדברים אלא כמה אנחנו בפנים, מתוך הלב שלנו מבינים שהחיבור בתוך הלבבות, בין הלבבות, הוא הכלי הרוחני שאנחנו צריכים לייצב לבורא*.

19. ש: איך להחזיק במהלך היום כוונה ביחד בעשיריה?
    ר: *צריכים לסכם ביננו שמדי פעם אנחנו חוזרים לפחות על אותה הכוונה. אפשר לעשות צלצול כזה בטלפון, שעושה פיק ואז אני נזכר. אחר כך ההרגל נעשה טבע שני, ואפילו בלי טלפון ובלי צלצול אני חושב על זה. יש גם אנשים שכל שעה נגיד או חצי שעה בטלפון שלהם עולים כל מיני פסוקים שלמדנו והם קוראים את הפסוק ובעוד חצי שוב. כך הם עוברים על הרבה פסוקים במשך היום וזה מחזיק אותם בכוונה הנכונה. אחר כך יש לנו בכל זאת שיעור צהריים ועוד התקשרות עם החברה* וכן הלאה.

*בעה"ס, הקדמת פי חכם*

20. עצות זה שאנחנו רק מגיעים להשפיע לעל מנת להשפיע, לדרגת הבינה. פקודות זה שאנחנו כבר נמצאים בקבלת האור בפיקדון, אנחנו מקבלים האור העליון בעל מנת להשפיע, דרגת לקבל על מנת להשפיע, דרגת חכמה. כך אנחנו מגיעים ל-2 מדרגות, מדרגת חסדים ומדרגת חכמה. במדרגת החסדים אנחנו נמצאים במצב של תיקון חלקי, ואילו כשמקבלים על מנת להשפיע זה כבר תיקון שלם. זה הבדל בין דרגת הבינה, להשפיע על מנת להשפיע, ודרגת החכמה, לקבל בעל מנת להשפיע. בקיום שניהם מגיעים לכתר.

21. *עולמך תראה בחייך* משמעותו שאני צריך לגלות את כל העולם העליון, כל הכלי שבו נמצא הבורא במלואו. אני מגלה זאת בצורה חיה. לא מדובר על החיים הגשמיים שלי עכשיו, אלא על כך שאני צריך לגלות את זה בחייך, כלומר בצורה שהבורא מתגלה כאיש חי.. אתה תקבל תיקון על מנת להשפיע על כל הרצונות שלך. לפי זה אתה מגלה את הבורא. זה נקרא עולמך תראה בחייך.

22. ש: למה לאחר כנס כ"כ פיזי מלא חיים …?
    ר: כי שעכשיו בהרגשת החיסרון הגדול אתם תמשיכו אותו המילוי עוד יותר מזה שהיה לכם בכנס, שאתם שאתם תבדילו את הדברים ממה שהיה קודם ואחר כך למה לא? למה אתם חושבים שהכל צריך לבוא בצורה נוחה, תעבדו על זה, תנסו עכשיו להתקשר ביניכם כמו בכנס ואתם תשיגו הרבה יותר ממה שבכנס, ואל תסכימו עם כל הירידה שאתם מרגישים עכשיו, הירידה הזאת היא דווקא לצורך עלייה, שאתם תרצו לעלות למעלה מהמצב הזה, ועל ידי מה? על ידי החיבור ביניכם יש לכם מקום איפה שאתם יכולים להתחבר? תדברו על זה תתחברו תכתבו תשירו תעשו כל מיני פעולות, מה מה בכנס היה מיוחד? שאתם לא יכולים לעשות את זה עכשיו ביניכם? לא, אל תכניעו את עצמכם

23. ש: זהו תודה

24. ר: אני, אני מאוד אני מאוד מודאג לשמוע דברים כאלה, זה נקרא שאין לי כל כך אנשים גיבורים, נשים כאלה שיכולות להתגבר ולהראות דוגמה ולחזק את הגברים וכולם זה זה לא בסדר אתם חייבות ממש להרגיש את עצמכם אחראיות על העתיד וזה הכל תלוי בידיים שלכם אז אפילו להזכר מה שהיה בכנס, מאיפה זה התחיל? מתוך זה שאתם היו צריכים להתכלל עם האנשים חדשים שאז ועכשיו לא? וכל אחד ואחד מיום ליום זה לא אדם חדש? קדימה, אנחנו נסיים בזה את השיעור שלנו, ותהיו בריאים ,בריאות ונתחזק עד מחר בינתיים יש לנו היום גם כן שיעור צהריים ואני מחבק אותכם ומברך אותכם, בהצלחה