١٠ - ١٨ ديسمبر ٢٠٢٠

שיעור בנושא "חנוכה", שיעור 4

שיעור בנושא "חנוכה", שיעור 4

١٦ ديسمبر ٢٠٢٠
תיוגים:
תיוגים:

שיעור בוקר 16.12.20 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: חנוכה

חנוכה – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: חנוכה, קטעים נבחרים מהמקורות, קטע מספר 20.

נמשיך, אותו דיבור איך להשיג את דרגת הבינה, דרגת האמונה למעלה מהדעת, הדרגה הרוחנית הראשונה, זה נקרא שמשיגים את החנוכה.

קריין: קטע מספר 20 מתוך אגרת ס"ח של הרב"ש.

"ענין הנס מהו? כל דבר שהוא בטבע אינו נקרא נס אלא מה שהוא למעלה מהטבע זה נקרא נס. וענין טבע הוא מה שהאדם יכול לעשות בעצמו, שזה נקרא בדרך הטבע, מה שאם כן אם אין בידי אדם לעשותו זה כבר נקרא למעלה מהטבע."

(הרב"ש. אגרת ס"ח)

איפה שהוא נדרש לעשות חיבור עם הזולת, ולחיבור עם הזולת הוא לא יכול להגיע אלא אם הוא מקבל מלמעלה עזרה, כוח הבורא, אז יוצא ש"ישראל אורייתא קוב"ה", כל הדברים האלה חייבים להיות מחוברים יחד, ואז האדם מגיע לחיבור, לדבקות, והכול אך ורק על ידי זה שמקבל כוח עליון שזה נקרא "נס". למעלה מהטבע הגשמי זה נקרא "נס". הטבע הגשמי זה הרצון לקבל האגואיסטי שרק נמשך לפירוד, לריחוק, לשליטה עצמית, והטבע הרוחני זה ההיפך, לחיבור ולביטול השליטה העצמית. לכן חנוכה נקרא "נס", שמשיגים את כוח הבינה.

שאלה: מה זה למעלה מהטבע? אם אני מתכלל בעשירייה, נמצא איתם, מקבל מהם כוח לעשות פעולה, זה כבר בטבע, אז מה זה מעל הטבע?

תלוי איזו עשירייה. יכול להיות שאתה נכללת עם חבורת פושעים ואתם הולכים לשדוד בנק, אז זה למעלה מהטבע הגשמי שלך? אתה ממשיך את האגו שלך. למעלה מהטבע זה הפוך מהטבע שלנו שנולדנו איתו.

תלמיד: זאת אומרת, אם העשירייה נותנת לי כוח לבטל את עצמי ולהתחבר איתם ולעבוד איתם ביחד, כמו שרב"ש מלמד אותנו, זה נקרא מעל הטבע?

מעל הטבע זה נקרא ברצון להשפיע, שזה הפוך מהרצון לקבל של כל אחד ואחד. אם למעלה מהרצונות לקבל שלנו אנחנו יכולים להתחבר, אנחנו בונים בזה כלי רוחני. בונים רצונות לקבל שמחוברים ביניהם למעלה מהרצון לקבל, בכוונה על מנת להשפיע.

תלמיד: למעלה מהטבע תמיד חייב להיות מעל התנגדות של האגו, זה נכון?

ודאי.

שאלה: אני מאוד רוצה שיקרה לי נס, כל החיים רציתי שיגרם לי נס, איך לגרום שייגרם לי נס סוף כל סוף?

בשבילך נס זה שאתה חושב "שיקרה לי מה שאני רוצה, אז אני אקרא לזה נס". נניח לא טרחתי, לא עשיתי כלום והרווחתי עכשיו מיליון דולר באיזה פיס, זה נקרא נס. אבל אם טרחתי, אם עשיתי משהו, אז במידה הזאת זה כבר לא נקרא נס.

כאן אצלנו, אנחנו טורחים, אנחנו עושים הרבה ברוחניות, בחיבור, בכול עושים המון פעולות ואחר כך זוכים לזה, מגיעים לזה. למה זה נקרא נס? מפני שאנחנו אפילו לא יודעים קודם למה מגיעים. רק כשזה מגיע לנו אנחנו אומרים "זו רוחניות? לא חשבתי שזה כך, לגמרי לא התכוונתי לזה, אפילו שתיארתי לעצמי אבל לא את זה. זה משהו עוד יותר, ואחר לגמרי". לכן זה נקרא נס.

תלמיד: אתה אומר שצריך לעבוד בשביל זה?

ודאי לעבוד, כן.

קריין: קטע מספר 21 מתוך אגרת ס"ח של הרב"ש.

"חנוכה היה נס רוחני, וברוחניות צריכים לשאול מה, אחרת לא מרגישים את הנס, לכן אמרו "מאי חנוכה", בכדי שכל אחד ישאל את עניין הנס של רוחניות. היינו, בכדי שידע מקודם את עניין גלות רוחנית, ואחר כך יכול לזכות לגאולה הרוחנית. ומשום זה צריכים לפרסם זאת ברבים, כדי לתת התענינות לכל אחד ואחד, אחרת אין מרגישים לא את הגלות ולא את הגאולה."

(הרב"ש. אגרת ס"ח)

זאת אומרת, אנחנו צריכים לתאר לעצמנו שאנחנו נמצאים בגלות מרוחניות. גלות מרוחניות זה גלות מתכונת ההשפעה, מאהבת הזולת, ושאנחנו מצטערים שאין לנו את זה. אתה מצטער על זה שאין לך אהבת הזולת, אתה יושב ובוכה למה אני לא אוהב את כל החברים האלו שנמצאים עכשיו לפניי, למה אני לא משתוקק לאהוב אותם מכל הלב שלי.

תלמיד: אני זוכר שאתה אמרת שאין ניסים בכלל. אין.

כשאתה תגלה עד כמה שאתה לא יכול להגיע לזה, ובכל זאת אתה צריך להגיע לזה, אז לפי זה אתה תבקש. וכשתגיע אליך איזו הרגשת אהבה אליהם, אז תגיד, "זה באמת נס, זה לא יכול להיות שאני אוהב אותם, אני רק הייתי מגלה כל הזמן שאני דוחה אותם, ואמרו לי להתקרב אליהם, לאהוב אותם ולא יכולתי, ועכשיו על פני החושך התגלה האור." לכן במלחמה הגדולה שאתה תעשה עם האגו שבך, זה נקרא מלחמת המכבים, אתה תגיע למצב שמתגלה לך אהבה לזולת ובתוכה מתגלה אהבה לבורא, ואז אתה מגלה את כל העולם האמיתי, כל המציאות.

תלמיד: מה מיוחד בחנוכה שצריך להיגרם לנו נס?

שאנחנו בכל זאת רוצים חיבור. רוחניות זו נטייה לחיבור. בכל רגע שאתה רוצה להגיע ליתר חיבור ממה שאתה נמצא, זה נקרא שאתה הולך לקראת מטרת הבריאה. בכל רגע האם אתה מרגיש בך שאתה נוטה להגיע לחיבור? בכל הגשמיות, בכל הרוחניות, בכל המצב הזה שהוא כולו עגול, הוא כולו מחובר, אתה מחוצה לזה ואתה רוצה להגיע אליו, וכשאתה מגיע אתה מגלה שכולם בגמר התיקון, איפה אני הייתי? הייתי כאילו מחוץ לכדור הזה. ועכשיו אני רואה שאני נכנס גם כן אליהם ואני נמצא בחיבור איתם. זה הנס הראשון, נס של חנוכה. חנוכה זה כמו חנוכה בית, זה קבלת הכלי.

שאלה: אני מרגיש בכל האיברים שלי שאני לא ברוחניות, אני רק רצון לקבל. אני צריך להתפלל לנס, לצפות לנס?

קודם כל קודם טוב מאוד שאתה מרגיש שזה כך, שאתה לא נמצא ברוחניות, כי הדבר הזה אמת, אבל הוא נותן לך גם יכולת לכוון את עצמך לרוחניות, הפוך ממה שאתה נמצא.

שאלה: איך להגיע למצב שאני ארגיש בושה לפספס הזדמנות להשפיע לעשירייה?

כמה שאתה תשקיע לפי זה אתה תגלה.

קריין: קטע מספר 22 מתוך מאמר "נס חנוכה" של רב"ש.

"הנס, שבא לאדם, שיכול להכריע לצד הקדושה, הוא לא דבר שבשכל, אלא דוקא מדבר, שהוא מיותר להגוף, שהוא היגיעה, שהגוף מואס בזה, וחשב את כל ענין היגיעה לדבר מיותר. ודוקא מזה הנותר, היינו מה שהאדם משאיר ואינו רוצה וחושק, מכאן היה לו הנס, שהוא נשאר בקדושה. וזהו הפירוש "מנותר קנקנים נעשה נס לשושנים". כי "קנקן" פירוש, כמו שכתוב "שרבי מאיר היה מטהר את השרץ בק"ן טעמים", שפירוש, שבכל דבר יש סברה לכאן, וסברה להיפך. ובמה יכולים לברר. הוא, מנותר. היינו, מדבר המיותר להגוף, מה שהוא לא מחשיב אותה למאומה. וזוהי בחינת אמונה למעלה מהדעת, שרק מזה יכולים להינצל מלנפול ברשת הקליפות."

(הרב"ש. מאמר 7 "נס החנוכה" 1987)

שאלה: האם בכך שאנחנו קוראים למשהו "נס" זה משפיע על איך שהאור העליון פועל על המאמצים שלנו להשיג את אותו הדבר?

כל רגע שאני נמצא עם החברים שלי בשיעור ואנחנו חושבים על מטרת הבריאה, איך להשיג אותה, איך לתקן את עצמנו כדי שהבורא יתגלה בינינו, בכל רגע ורגע כזה אנחנו נמצאים ברוחניות וכבר אנחנו עוברים שם כל מיני מצבים, למרות שעדיין אנחנו לא מרגישים את זה, כי אם היינו מרגישים זה היה מקלקל אותנו.

לכן ילד קטן לא יודע איך הוא גדל, איפה הוא גדל, למה הוא גדל, הוא לא יודע כלום, הוא חי וזהו, כך זו צורת ההתקדמות שלנו. אבל כמה ילד מתקדם בכל שנה ושנה לעומת נער, גדול, או מבוגר? עיקר ההתפתחות היא בדרגות הקטנות, כשהאדם לא מבין את החיים האלה, איפה הוא נמצא ומה הוא עושה, אלא נכלל בהם. לכן מה חשוב לנו? חשוב לנו להתכלל יחד בתוך החיים האלה, שאנחנו מתפתחים יחד, מושכים עלינו את המאור המחזיר למוטב וכך היא ההתקדמות. ואחר כך אתם תבינו איזה צעדים גדולים עשיתם, איך גדלתם, ולא הייתם מודעים אפילו למה שקורה אתכם. זה תהליך נפלא.

שאלה: מהם 150 הטעמים האלה בעבודה שעליהם מדובר בקטע 22?

אני לא יודע, את זה אתה תגלה בדרך.

קריין: קטע 23 מתוך מאמר של הרב"ש "מהו שהתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה".

"נס חנוכה היה על ימין, שנקרא "תיקון הבריאה", היה להם שלימות. וזה נקרא, שהנס היה על רוחניות, מטעם כלים דהשפעה, שנקראים מצד הכלים "רוחניות", שהכלים האלו מתייחסים ליצר טוב. מה שאין כן כלים דקבלה מיחסים לגשמיות, היינו לבחינת יצר הרע, כמו שביארנו "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך", היינו בשני יצריך. היינו הן ביצר הטוב, שהם כלים דהשפעה, צריכים להיות לשם שמים. והן הכלים דקבלה, שהם שייכים ליצר הרע, גם כן צריכים לשמש עמהם לשם שמים. היינו קבלה בעל מנת להשפיע."

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו שהתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה" 1990)

שאלה: המילה "נס" היא המילה "עם" בגימטרייה, יש לה ערך זהה. האם זה אומר שנהיה עם אחד רק אחרי נס חנוכה?

"עם" נקרא קבוצה שמתקדמת בצורה מיוחדת למטרת הבריאה. לכן הקבוצה שלנו שהיא מתקדמת לפי התיקונים שכתובים בחכמת הקבלה, היא נקראת "עם". כל יתר האנושות שלא מתקדמת לזה, זו סתם מסה אחת שאין בזה שום דבר, אין לזה שם. זה נקרא אומות, כך אנחנו מחלקים. רק אלה שמכוונים למטרת הבריאה בעצמם הם נקראים "עם", לכן אין עם חוץ מהקבוצה שלנו.

שאלה: איך אפשר לאהוב את הבורא ביצר הרע? הוא כותב "בשני יצריך", איך אפשר לאהוב אותו ביצר הרע?

כשתתקן אותו לעל מנת להשפיע אז גם תאהב את הבורא ביצר הרע, שיתוקן. זאת אומרת, לקבל על מנת להשפיע זה נקרא שתיקנת את יצר הרע בעל מנת להשפיע, ואז על פני זה דווקא מתגלה האהבה. לפני זה יש לך כוח השפעה בלבד, בינה זה לא אהבה, בינה זה רק תחילת החיבור.

שאלה: המנורה דלקה במשך שמונה ימים. האם אתה יכול להסביר את הקשר בין הימים, ספירות ואמונה מעל הדעת?

איזה חכמים אתם, אני מאוד שמח מהשאלות האלה אבל זה לא לעכשיו, נשארה לנו רק רבע שעה. אבל אנחנו נלמד את זה, זה כמו שלמדנו בסוכות שיש לך שמונה ימים בסוכות, שמונה ימים בחנוכה, שמונה ימים בפסח, הכול תיקונים שכך אנחנו עוברים.

קריין: קטע מספר 24 מתוך מאמרו של הרב"ש "מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה".

"נס נקרא, מה שאינו בידי אדם, שישיג את הדבר. כלומר, שבידי אדם אין הדבר באפשרות להשיג, אלא שצריך להיות נס מן השמים, שרק באופן כזה נקרא "נס". לכן, כשהאדם בא במצב, שהוא שכבר יש לו הכרת הרע, שאין זה באפשרותו לצאת משליטת אומות העולם שיש בו, ובחינת ישראל שבו היא בגלות תחתם, ואינו רואה שום מציאות, שתהיה באפשרותו לצאת משליטתם, לכן כשהקב"ה עוזר להם, ומוציא אותם מרשות האומות העולם, ונהפוך הוא, שעם ישראל שולט עליהם, זה נקרא "נס"."

(הרב"ש. מאמר 11 "מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה" 1990)

זאת אומרת כשמגיעים מתכונת הקבלה לתכונת ההשפעה, המעבר הזה שקרה לנו הוא למעלה מהטבע ולכן הוא נקרא "נס".

שאלה: מה זה "לפרסם ברבים" בעבודה רוחנית?

זה נקרא "פרסום הנס" שחייבים לפרסם שלזה אפשר להגיע, שאפשרי לכל אחד ואחד להגיע להידמות לבורא. שזאת מטרת הקיום שלנו בעולמנו לכל אחד, לכל אדם.

קריין: קטע מספר 25, מתוך המאמר "נס החנוכה" של הרב"ש.

"מדוע עשו שמונה ימי חנוכה. הלא על לילה אחד היה להם שמן. והנס היה, שהדליק עוד שבעה ימים. אם כן היו צריכים לקבוע לפי הנס רק שבעה ימים. ותירצו, היות שנשאר בלילה הראשון, ממה שהיה צריך שמן עבור לילה הראשון, וממילא גם בלילה הראשון היה נס, שלא נדלק כל השמן, אלא נגיד חלק מהשמן נשרף, והשאר נשאר לעוד שבעה ימים. זאת אומרת, מה שמצאו את הפך שמן, שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, זה לא נכנס בגדר נס, הגם שהיה נס, שהיונים לא ראו את הפך שמן. היות שהוא חושב הנס, מה שלא היה בטבע, והדבר שנעשה למעלה מהטבע נחשב לנס. היות שהפך שמן היה בעולם, אלא שהם לא ראו. מה שאין כן השמן. השיעור, שצריכים להדלקת לילה אחד, היה דולק רק חלק מהשמן, על החלק הקטן, שנתברך ודלק יותר, זה לא היה בהטבע. היינו, שלא נמצא שמן לפי הטבע, שידליק יותר מן המשוער. נמצא, ממה שנשאר מלילה הראשון, שלא נשרף כל השמן, זה נקרא "נס", היות שזה לא היה בעולם."

(הרב"ש. מאמר 7 "נס החנוכה" 1987)

כן, זה נקרא "נס".

קריין: קטע מספר 26 מתוך המאמר "מהם הכוחות, שצריכים בעבודה" של הרב"ש.

"כשהקב"ה עשה להם נס, היינו שהוא עזר להם, אז כולם ראו, שכל העבודה לא עשה להם כלום, כלומר שכל עבודה היתה בחינם, כי לא היו יכולים לכבוש אותם, כמו שכתוב ("ועל הניסים") "מסרת גבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים".

היינו, שמדרך הטבע והשכל, אין שום מציאות, שיכלו לנצח. היות ששם היו חלשים ומעטים. אם כן הם ראו בתוך הדעת, שה' עזר להם. וזה בא ללמדנו, שכשה' עוזר, לא שייך לומר, שדוקא לאדם גיבור הוא יכול לעזור. מה שאין כן לאדם חלש, אינו יכול לעזור לו.

ובהאמור אנו יכולים לראות, איזה כוחות גדולים ומידות טובות צריכים להמצא בהאדם, שה' יעזור לו, שיוכל להתקרב אליו יתברך. ועל דרך עבודה יש לפרש "מסרת גבורים ביד חלשים". היינו, המחשבות החזקות והרצוניות החזקות של היוונים שבאדם, ביד ישראל שבאדם, שהם חלשים במחשבות, שהם אינם בעלי כשרונות.

ושיהיו בעלי רצון חזק, שיוכלו להתגבר על הרצונות של אומות העולם שבאדם, זה אין להם. ומכל מקום אתה מסרת הגבורים האלו ביד חלשים. וזה נקרא "נס", היות שאין זה בידי אדם מצד הטבע, שיוכל להתגבר עליהם."

(הרב"ש. מאמר 11 "מהם הכוחות, שצריכים בעבודה" 1989)

זאת אומרת, אנחנו מגיעים להצלחה במצב שאנחנו מותשים, שאין לנו כוח, שאנחנו רואים שאי אפשר להגיע להצלחה, ואז מתגלה שאנחנו כן יכולים להגיע לבורא, אבל לא על ידי שום דבר אלא שהבורא עושה איתנו נס. אחרי שאנחנו רואים שאין סיכוי להגיע לעל מנת להשפיע, לחיבור, לרוחניות, להידמות לבורא, אין סיכוי לכלום, אנחנו כן מגלים שהסיכוי הוא מפני שזה בא מהבורא, מלמעלה, שזה נס, שזה מתגלה מלמעלה, אבל אחרי שאנחנו משקיעים את כל מה שמוטל עלינו. ככה זה קורה.

שאלה: מהו המימוש של שיעור הבוקר במהלך היום אם אנחנו קוראים את מאמרי רב"ש בכל המפגשים שלנו?

רצוי מאוד אחרי השיעור לשמוע את החלק הראשון מהשיעור, בדרך כלל את השיחה שלי, רצוי את זה לשמוע. מתי אתם מתחברים בפעם הראשונה, מתי בדרך כלל הקבוצות מתחברות? בסביבות הצהרים ואחר כך חיבור שני בערב?

תלמיד: בכל עשירייה זה קצת שונה, נגיד אנחנו נפגשים באחת.

כן, גם אני ככה, בשעה אחת בצהרים ואחר כך בשעה חמש וחצי בערב. שיהיה אחרת, זה לא חשוב. אז לפני זה עַלי, אני כתלמיד חייב לשמוע עוד פעם את השיחה הראשונה שהייתה בבוקר לפני השיעור מהרב. על מה הוא דיבר בחלק הראשון של השיעור, את זה מאוד כדאי לשמוע. וחוץ מזה קוראים מאמרי רב"ש. ואז אתם תראו שיהיו פחות דיבורים ביניכם אולי, ודאי שאין זמן אליהם, אבל שינויים יהיו יותר ויותר בכל אחד ובכולם יחד.

שאלה: היום כל העשיריות מהעולם נפגשות יחד. אנחנו נפגשים עם יפן, איטליה עשירייה 4 וגרוזיה בכזה מפגש שיהיו שם שלוש שפות אנגלית, רוסית ואיטלקית. מה עלינו לעשות? האם לקרוא אולי מאמר אחד של הרב"ש ולעשות ישיבת חברים? ובכלל, איך להתכלל בצורה הכי טובה אם אין לנו מילים משותפות?

כשבאים לחיבור בין הקבוצות רצוי לקרוא רב"ש על החיבור, על הקבוצה, התנהגות בקבוצה, משהו קצר, ואחר כך לדבר.

שאלה: האם ניתן להסביר ביחס שלי כלפי העשירייה וביחס שלנו כלפי בורא שיש מידה הכרחית שהיתה צריכה להישרף בלילה הראשון?

אותו רצון לקבל שהיו צריכים להתגבר עליו ולהתקדם, להביא אותו מגשמיות לרוחניות, הוא לא נשרף לגמרי אלא הוא נתן ליתר הרצונות לקבל להתגלות ואז הם יכלו אחרי כל הימים האלו, כל שבעת הימים, לקדש את כל הרצון לקבל בעל מנת להשפיע.

סיימנו את הפרק הזה, בואו נלך עכשיו ל"פך השמן".

קריין: קטע 27 מתוך מאמר "נס חנוכה" של רב"ש.

"ענין פך השמן, שמצאו, שהיה חתום בחותמו של כהן גדול. "כהן" נקרא חסד. "גדול" נקרא חסד שנעשה לחכמה. היינו שפע דמין החסדים, הנקרא בחינת "כהן", שכהן הוא מדת החסד, שהחסד מראה על האמונה למעלה מהדעת. שזהו ענין, שאברהם, שהוא מידת החסד, הוא אב האמונה. ובחינת אמונה אין היוונים יכולים לראות, מטעם שהם רואים רק עד הדעת, ולא למעלה מהדעת. ומשום זה, בה בעת שהם הלכו למעלה מהדעת, כבר אין היוונים יכולים לשלוט. וזהו ענין, שהיונים לא ראו את פך השמן. וענין הנס, שהיה מאיר ח' ימים, זהו רמז, שהיה מאיר בחינת חסדים שבבינה. שמבינה עד המלכות יש שמונה ספירות. אבל חכמה דחכמה לא היה מאיר. ולכן קבעו לשמונה ימים, היות שהיה מאיר רק מבחינת שמונה. וזה שכתוב "בני בינה ימי שמונה, קבעו שיר ורננים"."

(הרב"ש. מאמר 7 "נס החנוכה" 1987)

פשוט אין לנו יותר כלים אלא משמונה ימים שזה להשפיע על מנת להשפיע ובזה אנחנו מסיימים את החג של חנוכה.

קריין: היום בשעה חמש יהיה חיבור בין כל העשיריות, נשלח לינק לכולם עם השיבוץ ונוכל להתכלל ביחד.

מחמש עד מתי?

קריין: בדרך כלל המפגש הוא חצי שעה.

ובין כל העשיריות?

קריין: בין כל העשיריות בכל העולם.

אבל זה רק עשיריות. ואם אני לא נמצא בעשירייה? למי אני פונה?

קריין: קודם כל לכתוב למייל [email protected], ומי שאין לו עשירייה ימסרו לו עשירייה שאליה הוא יוכל להצטרף.

ואז נדבר על משהו, נשיר, מה זה יהיה?

קריין: כמו שאתה המלצת, לקרוא חלק ממאמר של רב"ש.

מי אחראי על זה?

קריין: על הכנת החומר אחראי הצוות החברתי שלנו.

אז הם יבחרו איזה חומר נקרא. אני פסיבי, אני אהיה אחרי הפרגוד, אחרי המסך אבל אני מאוד רוצה להשתתף בזה. אז אולי יש כאן כאלו אנשים שלא נמצאים עכשיו איתנו בקשר, לא יודע, אני מקווה שזה מטעם סיבה מוצדקת. אז בוא נשלח לכולם, נפרסם לכולם, שכל מי שנמצא באיזו עשירייה שיכנס לתוך עשירייה והעשיריות שיתחברו. יופי, אני מאוד שמח לשמוע את זה.

שיהיה לנו יום טוב, יום של חיבור, עד כדי כך שיהיה חיבור, שנגלה בו את הבורא, ממש כך.

(סוף השיעור)