שיעור צהריים 30.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1764

מאמר 341, "וירא ה'"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1764, מאמר 341, "וירא ה'".

וירא ה'

נח תשל"ח

""וירא ה'... לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי".

ויש להבין, איך שייך לומר שרק אחר המבול ראה ה' כי יצר לב האדם רע. וכי אפשר חס ושלום לומר שלפני כן לא היה יודע על כך.

ויש לפרש על דרך שיש שני סוגי אנשים. יש אנשים השייכים לבחינת כלל העולם, שהם בחינת "כל העולם אומרים לך צדיק אתה". ויש בחינת "היה בעיניך כרשע".

כי בכדי שהאדם יגיע למטרה הסופית, מוכרח האדם ללכת בדרך האמת, שהיא בחינת לשמה, היינו שכל כוונת העסק בתורה ומצוות היא בכדי להגיע לשמה. אלא שמתחילים בשלא לשמה, היינו שחושבים שאין יותר בעבודת ה' רק לקיים בבחינת המעשה.

ומבחינה זו יכולים לעסוק בתורה ומצוות. אבל לעבוד בכדי להגיע להמטרה שבשבילה ניתנו תורה ומצוות, שהיא בבחינת "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין", לא חושבים על זה. וכל הצטיינותם היא בבחינת הכמות, היינו שמחמירים יותר, ועושים יותר סייגים וכדומה.

ובזה נבין מה שאמרו חז"ל, למה נקרא שמה "ריק" - אפילו ריקנים שבה מלאים מצוות כרימון. ויש להבין אם כן מדוע נקראים ריקנים. אלא, שהם ריקנים מתוכן, היינו חסרה להם הסיבה האמיתית שבשבילה מקיימים את המצוות, כי על הכוונה לא משימים לב.

נמצא שאחרי המבול, שהאדם ראה כי מי שאינו הולך בדרך האמת, הוא מת במי המבול, הנקראים "מים הזדונים", היינו בחינת "מי ה' אשר אשמע בקולו", שזו שאלת פרעה, ושאלת רשע "מה העבודה הזאת לכם", אז רואים שיש יצר הרע. מה שאין כן מטרם שרואים שעל ידי המבול יכולים למות, אז לא רואים שום רע.

נמצא, מה שאומרים שהקדוש ברוך הוא אומר הכוונה היא על האדם, שעכשיו הוא רואה שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליו. נמצא שאצל אנשים שרוצים ללכת על דרך האמת, אין זה נקרא "להכות כל חי", אלא זה נקרא שמראים לאדם האמת. אם כן האדם משיג שזה לא נקרא קללה אלא להיפך."

המאמר קצר ולעניין, מאוד ברור.

שאלה: מהו רצון העשירייה שהבורא רואה, ואיך אנחנו מכינים אותו לתיקון?

אם כולם נמצאים יחד ומכוונים למטרה הרוחנית, אז זה מה שהבורא מרגיש מהם. הם מעלים אליו את הרצון, את המ"ן שלהם, והבורא לא יכול לסרב להם, והוא אז פועל כפי שהם רוצים, כלומר נותן להם את תכונת הלשמה.

תלמידה: איזה תיקון עושה הבורא על העשירייה, במה הוא? האם העשירייה צריכה להרגיש את התיקון הזה?

בוודאי. הבורא עובד על העשירייה באופן שהיא מרגישה מי היא, כמה היא קרובה ללשמה או לא. בהתאם לכך הם משנים את היחס שלהם כלפי החיים, כלפי הבורא, כלפי מטרת הבריאה, כלפי מה שהם מבקשים מהבורא, והוא בהתאם לזה נותן להם כלים אחרים, רצונות אחרים.

תלמידה: מהי התלות הדדית של העשירייה בבורא, ואיך היא צריכה להתממש?

הבורא והעשירייה תלויים זה בזה גם לטוב וחס וחלילה גם לכיוון הרע. העשירייה צריכה להבין שברצון שלה לבורא להתקדם היא משפיעה על הבורא, והבורא בהתאם לזה משנה אותם. לכן העיקר אצלנו הוא להתייחס לבורא כך שהוא יתקן אותנו, ירגיש, יעלה מעלה עוד יותר, ואז נשיג את מטרת הבריאה. בלי זה אין איך.

תלמידה: איך הבורא מדליק את העשירייה מלמעלה?

כשאנחנו בעשירייה משתוקקים למטרת הבריאה, אנחנו בצורה מאוד ברורה משתוקקים לבורא, ושום דבר לא יכול להפריע לנו בזה מלבד אנחנו עצמנו. לכן צריך בצורה מאוד ברורה, חדה, להחליט מה אנחנו רוצים מהדרך, מעצמנו, מהבקשה שלנו לבורא, כלומר תפילה וכן הלאה. וכשאנחנו בודקים את זה, אנחנו יכולים לתקן את עצמנו בדרך למטרת הבריאה, אחרת לא נשיג אותה.

שאלה: האם אנחנו צריכים לתת את הנשמה שלנו לבורא בכל רגע בחיינו, או שהנשמה שלנו גם כך לא שייכת לנו?

אנחנו צריכים לתת לבורא לחלוטין את הכול, כיוון שכל מה שיש בנו קיבלנו מהבורא, גם את הכיוון הטוב וגם את הכיוון הרע. כל מה שקורה בנו, כל מה שמתגלה בנו, הכול מגיע אלינו מהבורא, ולכן אנחנו צריכים לכוון את עצמנו, כל אחד מאתנו וכולנו יחד, לבורא, ואז הכול יצליח.

שאלה: מה זה אומר לתת לבורא לחלוטין את כול מה שמגיע לנו בעולם, בחיים?

אני בחיים, בעולם ובכלל, אף פעם לא רוצה שום דבר מלבד לקבל מהבורא את הכוונה הנכונה, את הרצון הנכון, ולכוון אותם למטרת הבריאה.

תלמיד: אתה אומר שהכול מגיע אלינו מהבורא, גם הטוב, גם הפחות טוב. איך אני הופך את זה לתשובה כלפיו, להשפעה אליו?

בכך שאני רוצה לעלות מעל כל זה כדי להידבק בבורא.

שאלה: במאמר נאמר שהאדם צריך ללכת בדרך האמת, בלשמה, אבל הוא מתחיל משלא לשמה. בשיעור הקודם ענית לנו שהכוונה עבור עצמנו היא קליפה. האם אפשר לומר שלא לשמה זה מצב שהאדם מרגיש בו שהוא עובד על מנת להשפיע לבורא אבל חלקית לא תיקן את הכוונה?

גם כך יכול להיות. אבל בעיקרון לא לשמה זה אומר למענך, לא למען הבורא.

תלמידה: האם תיקון הכוונה קורה מאור מקיף, וכשהבורא מזכה בלשמה כבר יש את האור הישר?

לא צריך להתבלבל בזה, פה את נכנסת לתחום שאינו שלך. לנו חשוב שכל הפעולות שלנו יהיו למען הבורא.

תלמידה: הכניסה ללשמה היא כשהאדם כבר מרגיש חלקית את הבורא?

כן.

שאלה: הכול מתחיל ומסתיים בבורא, ויש לנו את המפתח לזה, החיבור. איך אני מעורר השתוקקות לקשר הזה בינינו, ואיך אני יכול לדרוש את זה כדי שאוכל להגיע למצב שהוא ישמע אותי קורא לו, שישמע אותנו קוראים לו?

רק על ידי הסביבה. אני צריך קבוצה, עשירייה או יותר, שירצו אותה מטרה - להגיע ללשמה, להגיע לקשר כזה עם הבורא שנהיה בהשפעה הדדית אני לבורא והבורא לי, שכך נהיה מתוך העשירייה, וכך אנחנו מגיעים למטרת הבריאה.

תלמיד: אני רוצה להתחבר עם הקבוצה שלי, עם בני ברוך, איזה חיסרון אני צריך כדי להתחבר?

להגיע לדביקות בבורא, שם אתה מתחבר גם עם קבוצת בני ברוך.

שאלה: כתוב שהדבר העיקרי הוא שתהיה לאדם כוונה להגיע ללשמה. איך לשים לב לכוונה כך שהיא תהיה בלשמה כל היום?

כל היום לשמור על עצמו לא לצאת מלשמה. כל הזמן להיות בהשפעה דרך החברים, העשירייה, לבורא. זה מה שאנחנו צריכים.

שאלה: יש מצבים שאנחנו צריכים להתעלות מעליהם גם בעשירייה, גם בקבוצה, גם בעולם. מה זה אומר להתעלות? האם אני מבקשת מהבורא שיעלה אותי, או יש לי משהו שאני עובדת אתו כדי להתעלות?

אין לנו שום דבר כדי לעלות, אנחנו צריכים לבקש מהבורא. אנחנו צריכים לבקש מהבורא, והוא צריך להעלות אותנו לזה.

תלמידה: האם אני צריכה לשכנע אותו, אל תיתן לי יותר מחשבות כאלו, או תזיז אותי ממצבים כאלו? מה נכלל במצב הזה לבקש מהבורא?

הכול בכדי להשיג את תכונת ההשפעה לבורא, זה מה שאני רוצה שיהיה לי, ומלבד זה שום דבר.

תלמידה: זה הדיאלוג, התפילה הפנימית שלי עם הבורא.

כן.

שאלה: אם תפיסת המציאות היא תמיד לפי הכלים, האם אפשר במצב של תיקון מלא לתפוס את ההגבלות ככלים שמביעים את הנצחיות, כלים של כל תהליך התיקון, הם מכילים בעצמם את כל האור האינסופי, והמגבלות עצמן הן אלה שמראות את הנצחיות שכבר נתפסת לא כמגבלות אלא כמגע עם האור, ואז הנצחיות של אור הכלי נכללים באחד?

כן, נאמר בצורה מאוד מדויקת. מברך אותך.

שאלה: כשאנחנו במצב של תפילה, אנחנו עוצרים את הכול ומכוונים את המחשבות שלנו לתפילה. אחרי שסיימנו להתפלל אנחנו חוזרים לפעולות שבחיים. איך עליינו להיות בתפילה ועם זאת בפעולות בחיים?

אנחנו צריכים להיות גם בזה וגם בזה כל הזמן. אני רוצה לעלות מהמצב שלי לבורא, להתקרב אליו יותר, כל הזמן להיות בנטייה הזו של התקרבות אליו. זו מטרת החיים שלי שבה אני נמצא כל הזמן.

תלמידה: האם השתוקקות זה מצב של הרגשה ללא מילים, שמרגישים אותה תוך כדי שעושים דברים אחרים בחיים שלנו?

השתוקקות היא כשאנחנו מרגישים שיש לנו נטייה גדולה מאוד לבורא. זה נקרא השתוקקות אדם לבורא.

שאלה: כאשר אנחנו רוצים ללכת בדרך האמת ומתחילים מלא לשמה, אנחנו מנסים להתקדם בעצמנו אבל אנחנו יודעים שהכול הבורא פועל. איך לפי הפעולות שלו להבין מה הוא רוצה מאיתנו?

על כך מדברים כל המקובלים. הבורא רוצה מאיתנו את ההשתוקקות שלנו אליו, שהיא תהיה בהתאם להשתוקקות שלו אלינו. ואז בהשתוקקות ההדדית, כפי שנאמר "אני לדודי ודודי לי", אנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו נפגשים בחצי הדרך עם הבורא. לזה אנחנו צריכים להגיע.

שאלה: בתחילת המאמר כתוב, "ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי". בסוף המאמר להבנתי כתוב שהוא מפסיק להכות את אלה שהולכים בדרך האמת. האם השינוי הוא רק אצלנו, בכך שנראה את המכה כמתנה?

כן. אנחנו צריכים להשתדל להימשך לבורא, ובמשיכתנו לבורא להרגיש את היחס שלו אלינו. זה נקרא "אני לדודי ודודי לי".

שאלה: אני נמצאת בעשירייה, מקשיבה לשאלות של חברים ולתשובות שלך, מודה לבורא שיש לי את כל התנאים כדי להגיע ללשמה. האם בצורה כזאת אגיע ללשמה?

יש לך את האפשרות לזה. אם תגיעי או לא, זה תלוי בך, במידה שתשקיעי בזה את הרצון שלך, את המאמצים שלך והיגיעה שלך.

תלמידה: אם אני משתוקקת להרגיש את המאמר הזה שטמון בו הכל, ואני גם רוצה בתשובה לבורא לאהוב אותו, האם זה יהיה הרצון שלי?

כן, תמשיכי ותצליחי.

שאלה: כתוב בסוף המאמר שמראים לאדם את האמת. האם זה מה שחסר לנו כדי להיות בכוונה נכונה כלפי הבורא, לראות את האמת?

כן. הבורא נקרא אמת, הדרך שלנו נקראת אמת, המטרה שלנו נקראת אמת, ואנחנו רוצים להגיע לדבקות בבורא שנקרא אמת.

שאלה: אם הכול בא ממנו, אז איך אפשר לפרש את הכתוב: "לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם"? מה זה לקלל, האם שלא מאמין בו? כי כתוב "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי".

אומנם האדם רע והוא עושה את כל הדברים הרעים על פני האדמה, אבל האדמה לא אשמה בזה ולכן הבורא לא רוצה יותר להעניש את האדמה, אלא רק את האדם. כך אנחנו צריכים לקבל את זה. לכן מה שאנחנו מרגישים בחיים שלנו אנחנו צריכים לשייך רק לעצמנו, שאנחנו לא בסדר.

שאלה: איך אפשר לתרגל השפעה לבורא בזמן הפגישות של העשירייה?

למה זו בעיה?

תלמידה: מעבר לזמן של הפגישות יש בלבול בחומריות, ונראה לי שחסר לנו משהו בזמן הפגישות כדי שנפתח רצון חזק יותר לכוונה נכונה.

בפגישות שלכן מה שחסר זה קשר הדוק יותר בין כל חברות הקבוצה. ואם תתחברו עוד יותר ועוד יותר חזק, אז יהיה לכן מספיק כוח משותף להגיע לבורא.

תלמידה: האם יש לך עצה שאנחנו יכולים ליישם אותה כבר עכשיו כדי לחזק את הקשר הזה?

כל אחד ואחד צריך להבין שמה שקורה עם העשירייה זה הכול תלוי בו בלבד, שיתקן את עצמו. ואז כל העשירייה בעקבות זה תהיה מתוקנת.

שאלה: מתי אנחנו יכולים להגיד שאדם מגיע ללשמה?

כשיהיו לו את כל הכוונות רק למען הבורא.

תלמיד: האם זה במקטעים?

זה כבר מצב שבין האדם לבורא, בכללות.

שאלה: האם אנחנו צריכים להיות בדרך עם רגשי אשמה כל הזמן, ואם כן, אז האם זה עוזר?

לא. זה עוזר רק בזמנים שאתה עושה ביקורת על מה שקורה לך, מרגיש מצבים שליליים, ומיד מתעלה מעליהם לחיבור עם החברים ודרכם עם הבורא.

תלמיד: אבל בגדול אנחנו צריכים להיות עם רגשי אשמה.

לא.

תלמיד: לא אישית ולא כללית.

לא.

שאלה: כתוב "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם", ובזוהר אנחנו קוראים שהבורא כועס. אנחנו יודעים שכעס הוא לא טוב עבורנו כנבראים. איך אנחנו תופסים שהבורא כועס?

אנחנו מרגישים את זה. בתוך היחס שלנו לבורא אנחנו מרגישים בחזרה את הכעס שלו.

תלמיד: האם אנחנו יכולים גם לפייס את הבורא ברגע שאנחנו מרגישים את הכעס שלו?

כן. אנחנו מיד צריכים להעלות סליחה לבורא, ולהשתדל לעשות פעולות כאלו שהוא יראה כמה אנחנו אוהבים אותו.

תלמיד: ביום השני של הבריאה הייתה הבחנה בין מים למים. איך אנחנו בימים שלנו בעצם מבינים את המבול?

אנחנו מבינים שאף על פי שמים יכולים להביא לנו, לכל האנושות דבר טוב, למשל צמחים, אנחנו יכולים גם לקבל ממים מכות. וזה מה שאנחנו מבקשים, שהבורא ישלח לנו מים, אבל מי ברכה.

תלמיד: הבורא סובל כשהוא צריך בעצם למחוק את החטאים, את העוולה. הוא ברא אותו, אז איך להצליח לא למחוק את החטאים?

שלא צריך למחוק חטאים? איך זה יכול להיות? אני חייב למחוק את החטאים. ואני מודה לבורא שהוא מצביע על כל החטאים שלי ואז אני יודע מה אני צריך למחוק.

שאלה: זה שהכול מגיע מהבורא נותן גדלות ענקית של הבורא. כנראה אנחנו יכולים להיות בקשר עם החברים רק דרך הבורא וזה מה שיהיה נכון כי זה ייתן לנו ביטול זה כלפי זה, אנחנו בינינו צריכים לשים את גדלות הבורא לפנינו כל הזמן ואז זה יהיה נכון?

זה אולי עדיין ליד, אבל בעיקרון אנחנו צריכים להגיע לזה. אני מאוד שמח שאתה שואל.

שאלה: אני לא יכולה בלי הפסקה להחזיק את עצמי בהכרת גדלות הבורא. כל פעם שוכחת הכול, נופלת לאגו וככה שוב ושוב. אז איך לצאת מהמעגל הזה ולתמיד להיות בגדלות הבורא וברצון לשרת אותו?

להתפלל, לבקש.

שאלה: איזה עומק של אמונה למעלה מהדעת צריך להיפתח באדם כדי שהוא יידע שהוא באמת נמצא בקשר עם הבורא, שהוא באמת מדבר עם הבורא?

עומק האמונה למעלה מהדעת צריך להיות כך שכל המחשבות האגואיסטיות של האדם יתבטלו.

שאלה: קודם הבורא ברא את העולם בדינים, ואז הפך את הזעם לרחמים, והכניס איזשהו תיקון למערכת שלו או שמלכתחילה זה היה מתוכנן כך, דינים ואז רחמים?

זה מלכתחילה.

תלמידה: כתוב, רצון האדם רע מנעוריו, "יצר לב האדם רע מנעוריו", למה מנעוריו ולא מילדותו מלכתחילה, מהילדות?

אפשר להגיד מלידה, זה היינו הך.

שאלה: אנחנו יוצאים לכזאת דרגה של התקיימות בטבע שמהקשר בעשירייה שלנו תלוי איך משתנה העולם עכשיו?

בטוח שכן.

תלמידה: ואנחנו ברצונות שלנו ובתפילות שלנו משפיעים על כל זה?

כן. כן.

תלמידה: נחשוב על מה להשתוקק ואיך להתפלל.

שאלה: למה האמת זה דבר שנסתר מאיתנו?

כי אנחנו לא יכולים לקבל אותה בצורה כמו שהיא יכולה להאיר לנו.

תלמידה: כתוב פה בקטע שאנחנו הולכים בדרך האמת, והבורא מראה לנו את האמת.

כן.

תלמידה: לפי הרגשתי לכל אחת מאיתנו יש אמת שונה.

כן.

תלמידה: וההבנה שאנחנו צריכים להגיע לאמת שהיא אמת אבסולוטית לכולנו, שלא יהיה ספק לאף אחד ולא יהיה דיון אפילו.

כן.

תלמידה: מה יביא אותנו לשם? פשוט יש רצון מאוד חזק, שאנחנו כבר נגיע לזה.

אז תחשבי ובפעם הבאה תשאלי.

שאלה: איך כוונה עבור עצמי בקליפות שונה מכוונה עבור עצמי בלא לשמה?

למעשה זה אותו דבר.

שאלה: אז כשהבורא היה מראה לאדם את האמת שאין לו עדיין את הכוונה הנכונה להנות לבורא, יכול להיות שהוא מראה לו את זה בצורה של מה שמורגש לי כאיזו שנאת חינם?

בדרך כלל אדם לא מרגיש את זה.

שאלה: למה את הקשר עם הבורא האדם מרגיש רק במצבים קשים, בדפרסיה, האם יש בזה משהו?

בגלל שבמצבים טובים הוא לא מרגיש. זה לא בראש שלו כרגע.

תלמידה: איך אנחנו מוחקים את החטאים, באיזה פעולות?

כשאנחנו מעמידים את עצמנו למעלה מאחרים.

תלמידה: אנחנו מתקנים את החטאים כששמים את עצמנו מעל האחרים?

כן.

תלמידה: למה לא למטה?

איך זה מתחת? מתחת שמים את עצמם ביחס לאחרים רק הצדיקים.

תלמידה: למחוק את החטאים, זה לשים את עצמנו למעלה מאחרים?

לא, את זה אני לא שמעתי, למחוק את החטאים.

תלמידה: איך אנחנו מוחקים את החטאים, באיזה פעולות?

אנחנו מוחקים את החטאים רק על ידי התשובה שלנו.

שאלה: מה המוטיבציה העיקרית של הבורא ביחס לאדם כשהוא לא נותן לו כוחות לרוחניות?

אין דבר כזה, הבורא שולל זמנית, כדי לעורר את האדם טוב טוב.

תלמידה: אם האדם היה במצבים של חוסר כוחות, דחייה, הרגיש שהוא צריך לעשות פעולות מסוימות, עשה את הפעולות האלו והתחיל להרגיש טוב ועלה. עכשיו הוא צריך או עבודה אחרת, או חסרה מידה מסוימת, או בקשה לא נכונה, או אדם לא נכון. מה שהוא לא עושה, הוא מגיע לעיוות כלשהו, הוא לא רואה, יש בו חוסר טעם להשפעה. האם אלו התנאים שנותנים לאדם?

זה כדי שהוא יחשוב למה אין לו קשר עם הבורא, ובלי הקשר הזה הוא אף פעם לא יתוקן.

תלמידה: למה אין לו קשר? האם זו בעיה שלו, הוא עושה משהו לא בסדר?

לא, זאת הבעיה שהבורא יוצר באדם.

תלמיד: למה הבורא יוצר את הבעיה הזאת?

כדי שהאדם יחשוב על מה שהבורא עושה לו, למה הוא עושה.

שאלה: מיהו הבורא ומה העבודה הזו כשהאדם מתחיל לראות שיש לו יצר הרע, או יותר במדויק מתחיל לראות שזה עבור עצמו, עבור שכר, ומחליט שהוא לא רוצה שזה יתלבש כך ובוחר איך זה אמור להתלבש ובמה. מה אני יכולה לבדוק כשאני מבקשת את הלבוש הזה?

אני לא יודע, את צריכה לברר, אמרת עכשיו כל כך הרבה דברים שאי אפשר לענות על זה.

תלמידה: לפחות אפשר לברר?

את יכולה לבקש בירור ככל שאת רוצה. האם יענו לך? כבר צריך לבדוק אם יש רשות לענות לך.

שאלה: היום הייתה שאלה על זעם הבורא, אבל הבורא הוא טוב ומיטיב, זו אהבה מוחלטת. כשאנחנו מדברים על הזעם שלו, יש פה פשוט אי השתוות בין התכונות שלנו לתכונות הבורא, ואת זה אנחנו מרגישים כזעם, זאת אומרת זה ביטוי של האגו שלנו. אם כך למה אנחנו כל כך עושים האנשה לבורא, שהוא בזעם וכן הלאה?

כדי שיהיה לנו יותר ברור המצב שלו שאליו אנחנו צריכים להידבק.

תלמידה: יהיו יותר מובנים המצבים שלו או המצבים שלנו, אי ההשתוות שלנו?

אי ההשתוות, חוסר ההתאמה שלנו.

שאלה: אנחנו תמיד מדברים על הבושה, אבל הבורא שלח לי תענוג בעולם הגשמי וברגע הזה אני מרגישה בושה. איך ברגע הזה אני יכולה להעביר את התענוג הזה לבורא?

את לא יכולה כי את לא נמצאת בכזאת תכונה.

תלמיד: אנחנו הרי חווים תענוג.

במצב כזה את לא יכולה לתת לבורא שום דבר.

תלמיד: אז איך אני יכולה להשפיע לו?

בשביל זה את צריכה לעבור למצב שבו תתחשבי בזה שאת רוצה לקבל ורק בשביל הבורא.

תלמידה: נניח שיש לי כוונה שאני רוצה לקבל רק עבורו, האם ברגע הזה אני לא צריכה להרגיש תענוג?

למה?

תלמידה: אתה אומר שאם אני מרגישה תענוג, אז במצב הזה אני לא יכולה להשפיע לו, להעביר לו את התענוג הזה?

אם הכוונה שלך תהיה לקבל תענוג בשביל הבורא אז זאת תהיה מדרגה גבוהה מאוד.

שאלה: יוצא שבמאמץ משותף אנחנו מתכוננים לכנס בנושא הלשמה, זה מצב מאוד נעלה, כמו אליפות העולם בהשפעה או כמו לשגר איזשהו טיל למאדים. מאיפה לקחת את הביטחון שכל אחד מאיתנו, כמו שאמרת, יהיה אחראי על העשירייה ויבין שהכול תלוי במאמצים שלו והוא יהיה מוכן להיכנס למצב הזה כדי שתהיה לכולם הרגשה של בטחון?

בדיוק כך, תחשבו שזה מה שצריך לעשות ושכל אחד יבדוק את עצמו הרבה פעמים.

תלמיד: אבל נאמר שאין אדם חפץ בבת מלך, שאני כזה קטן והלשמה הזה הוא אי שם בשמיים, הוא נועד למקובלים גדולים. האם כל אחד מאיתנו בפנים מוכן להיכנס לזה?

תהיו מוכנים לזה ותיכנסו.

תלמיד: אתה אומר את זה כך בנחת. איך להתכונן לזה? איך לעורר? מה זה אומר?

מה שכתוב. מה עוד אני יכול להוסיף? זה תלוי אך ורק ברצון העיקש שלך להבין ולהיכנס למצבים כאלה.

שאלה: בפסקה השלישית כתוב "ויש לפרש על דרך שיש שני סוגי אנשים. יש אנשים השייכים לבחינת כלל העולם, שהם בחינת "כל העולם אומרים לך צדיק אתה". ויש בחינת "היה בעיניך כרשע". על אילו סוגי אנשים מדובר פה?

אנחנו מדברים על שני סוגי אנשים, כמו שכותב כאן רב"ש. יש אנשים ששייכים לכלל, ויש אנשים ששייכים לסוג מיוחד של אנשים. אלו אומרים שאתה צדיק, וכנגד זה אתה צריך להרגיש את עצמך רשע. אחרי זה הוא אומר שכדי להשיג את התיקון, את גמר התיקון, את התיקון השלם, אתה צריך להתקדם בדרך האמת, שזה לשמה. שכל הכוונות שלך בתורה ומצוות יהיו רק כדי להגיע ללשמה. אבל אנחנו מתחילים מלא לשמה, הוא ממשיך ואומר, שאנחנו חושבים שאין השגה גדולה יותר מאשר להשפיע בעשירייה.

שאלה: למה יש כזאת תחושה שכל העולם אומר שאתה צדיק, ובעיניך אתה צריך להיות כרשע, האם זה נאמר על כל אדם?

כן, על כל אדם. הפנייה היא לכל אדם.

תלמידה: כל המשפט הזה מבדיל אותו ומשייך לשני סוגי אנשים, למה זה מובדל פה?

כך הבורא מבדיל את שני סוגי האנשים. הבורא הוא שמבדיל.

שאלה: איך אנחנו יכולים לתפוס את עצמנו בגבול שבו אנחנו עוד יכולים לקבל משהו עבור הבורא, ואיפה כבר תהיה נפילה עבור עצמנו?

אנחנו יכולים להבדיל את זה רק באור הבורא. הבורא מאיר לנו באורו, ובאור הזה אנחנו מבדילים בצורה מאוד ברורה איפה אנחנו למען אחרים ואיפה אנחנו למען עצמנו.

תלמידה: והאור הזה שמאיר עלינו, האם אנחנו צריכים לתפוס אותו בקשר בינינו?

לא, אתם לא יכולים להרגיש את זה יחד, אלא כל אחד כתוצאה מהיגיעה שלו בהשפעה.

שאלה: לגבי האחריות העצמית שלי לעשירייה. אם אני רואה חברה שלא עושה מספיק יגיעה ולכן היא טוענת שהיא לא מרגישה חיבור, האם עליי לקבל אחריות ולעשות מאמצים לקרב אותה יותר, או שאני צריכה להעיר לה שהיא צריכה לעשות יותר יגיעה כדי שתרגיש יותר חיבור אלינו?

גם וגם.

שאלה: שמעתי שיש מקום שצריך להפסיק לבקש ופשוט להרכין את הראש ולהודות. איפה אותו המקום שאני יכולה לבדוק אם אני צריכה ברגע הזה לבקש, או לא?

כאלה מקומות אנחנו עוד לא רואים. אחר כך יהיו לנו עוד הרבה כאלה הזדמנויות.

תלמידה: האם אפשר לבקש על הכול?

על הכול.

שאלה: כשאנחנו שואלים את השאלה של הרשע, "מה העבודה הזאת", אנחנו צריכים ברגע הזה להבין שעלינו לתפוס את השאלה הזאת כמתנה מהבורא, שמראה לנו שפה צריך לעבוד.

כן, כך.

שאלה: נתת הסבר על תשובה. אנחנו מבינות שזה לא צער על השגיאות הקודמות. איך לבנות את זה במרכז העשירייה כדי לתת עוד דחיפה לקשר עם הבורא?

רק דרך הקשר ביניכן. מתוך הקשר ביניכן, כאשר אתן מתחברות עוד יותר, אתן צריכות לפנות לבורא.

שאלה: הבורא עושה בנו הכול. בשביל מה הוא לוקח מאיתנו את המחשבות עליו?

כדי שתתחילי ממדרגה חדשה.

שאלה: איך אדם עושה תשובה על החטאים שלו?

הוא מבקש מהבורא שייקח את החטאים.

שאלה: אמרת שלא לשמה זה כשהוא מתבלבל שבעבודת ה' אין שום דבר חוץ מהשפעה לעשירייה. מה זה הבלבול הזה?

יש לו כל מיני מחשבות כאלה, ולכן הוא לא יודע בדיוק איך לפנות לבורא.

(סוף השיעור)