שיעור בוקר 07.03.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 47, מאמר "גוף ונפש"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם" עמ' 47, מאמר "גוף ונפש", כותרת "הנגלה והנסתר".

הנגלה והנסתר

"המדע של זמנינו, כבר בא לידי התפתחות להבין הדבר הזה, על שיעורו האמיתי, והחליטו, שאין ודאי מוחלט בהמציאות.

אולם חז"ל הבינו את הדבר, ובאו להכרה זו, בכמה אלפי שנה לפניהם. לפיכך בנוגע לענינים הדתיים, הדריכו ואסרו עלינו, לא לבד שלא לקבוע איזה מסקנה על בסיס עיוני, אלא שאסרו עלינו גם להסתייע בעיונים כגון אלה, ואפילו בדרך של משא ומתן בלבד.

חז"ל חילקו לנו את החכמה לשני עניינים: נגלה, ונסתר. חלק הנגלה כולל, כל מה שאנו מבינים מתוך הכרתינו הפשוטה, ואת העיונים הנבנים על בסיס מעשי, בלי שום עזר וסיוע של העיון, על דרך שאמרו חז"ל: "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות".

וחלק הנסתר כולל, כל אותם הידיעות ששמענו מפי אנשים נאמנים, או שיש לנו בעצמנו בחינת הכרה, ותפיסה כללית בהם. אלא אי אפשר לנו להתקרב אליה במידה מספקת לבקורת השכל הבריא, מבחינת הכרה פשוטה. וזהו שנקרא בשם נסתר, שייעצו לנו לקבל הדברים מבחינת "אמונה פשוטה". ואסרו עלינו בכל הנוגע לדת, באיסור חמור, אפילו להסתכל בדברים הגורמים להתעוררות העניין והחקירה בהם.

אולם, השמות הללו: נגלה, נסתר, אינם שמות קבועים, החלים על סוגים של ידיעות מסויימות, כפי שההמון חושב, אלא הם חלים רק על התודעה של האדם, כלומר, כל הידיעות שכבר הספיק לגלותם ולהכירם, מתוך התנסות ממשית, מכונים אצל האדם בשם "נגלה". וכל הידיעות שעדיין לא הגיע לבחינת הכרה כזו, מכונים אצלו בשם "נסתר".

באופן שאין לך אדם בכל הדורות והזמנים, שלא יהיה לו שני החילוקים הללו, כשבחלק הנגלה שלו מותר לו לעיין ולחקור, מתוך שיש לו בסיס ממשי. ובחלק הנסתר לו, אסורה עליו אפילו איזו שמץ של חקירה, מתוך שאין לו שם בסיס ממשי."

שאלה: כתוב, "חז"ל הבינו את הדבר, ובאו להכרה זו, בכמה אלפי שנה לפניהם. לפיכך בנוגע לענינים הדתיים, הדריכו ואסרו עלינו, לא לבד שלא לקבוע איזה מסקנה על בסיס עיוני". מה הם העניינים הדתיים?

ככל שאני מבין, מדובר על יחס האדם לכוח הנעלם, שלא רואים, שלא מרגישים, אבל יש לנו חיסרון פנימי לגלות משהו כזה. לכן אנחנו מתחילים לבנות אותו מתוך מה שחסר לנו, ומלבישים עליו, על הדמות הזאת, את כל מה שנפש האדם רוצה, משתוקקת.

תלמיד: איזו הגבלה הם נותנים לנו?

יש בזה כל כך הרבה דברים, שאי אפשר להגיד שיש איזו הגבלה. אין הגבלות, דווקא ההיפך, ככל שדמיונות האדם מפותחים, כך הוא מתפרע.

שאלה: בעל הסולם מחלק את התפיסה של התודעה האנושית לנגלה ונסתר. כל מה שקשור לנגלה מותר לנו לחקור, כל מה שקשור לנסתר אסור אפילו להסתכל לכיוון הזה, ויש כאן עניין של אמונה פשוטה שאנחנו מצטיידים בה מאנשים שהשיגו כבר את הנסתר. בעל הסולם כותב שנגלה ונסתר אלו דברים לא קבועים ומשתנים. אם לאדם יש את שלושת הדברים האלה, ונגלה ונסתר הם לא קבועים אלא משתנים, איך נסתר הופך להיות לנגלה?

מתוך המחקר שלנו בטבע אנחנו מגיעים לחקירות ולגילוי העובדות שנראות לכולנו בעצם אותו דבר. בדרך כלל זה נקרא מדע. מתוך כך שאנחנו נמצאים בתוך המדע, כך אנחנו פועלים.

תלמיד: המדע שייך לנגלה, אפשר לחקור בו, לעשות ניסויים, ואז על בסיס ניסיוני ולא עיוני להסיק מסקנות ולהתפתח. אבל נסתר הוא דבר שנסתר מהחושים שלנו, נסתר מהכול, ואסור לעסוק בו, חוץ מלהצטייד באמונה פשוטה, שאותם חכמים שהשיגו את הנסתר מסרו לנו. בשבילי אמונה פשוטה היא שהרב שלי אמר שכך זה ברוחניות ואני מקבל את זה, וזה דבר קבוע ולא משתנה, ואילו כאן הוא כותב שנסתר ונגלה משתנים. איך פתאום אותו נסתר הופך להיות נגלה?

זה שקובעים שזה נסתר וזה נגלה, זה תלוי באדם. לכן אם אנחנו מתפתחים במשך הדורות, אז גם נסתר ונגלה משתנים והגבולות שלהם ודאי שמשתנים.

תלמיד: יוצא שבאדם אין שום חלק בעניין הזה, אלא זה בא מלמעלה, מכוח הטבע הכללי שמפתח את כל המציאות, ואז התודעה האנושית משתנה.

זה לא תלוי בהתפתחות האדם.

שאלה: יש פה שתי הבחנות. האחת זו חקירה שהיא אסורה, והאחרת היא העניין שנקרא התנסות ממשית. איך זה משתנה בחוויה של האדם, מכך שהוא מרגיש את זה, אסור לחקור את זה, אבל הוא נותן לזה לקרות, עד שזו ממש התנסות וזה בא למצב נגלה שאחר כך אפשר לחקור?

נקרא ואז אולי נבין.

שאלה: מה ההבדל בין חיסרון לחקירה?

חיסרון זה כשלא יודעים, וחקירה היא כשאנחנו מתחילים עם כל הנתונים שיש לנו להיכנס פנימה, לחקור את הסיבות, לקשור ביניהן תוצאות, על מנת להגיע לאיזו תמונה.

תלמיד: האם יהיה נכון להגיד שחקירה של חיסרון, לברר אותו, לפתח אותו, כן מותר לנו?

כעיקרון מותרות לנו חקירות, רק בדברים שממש נמצאים בחושים שלנו.

תלמיד: נגיד שאין לי חיסרון גדול לרוחניות, אני מזהה את זה ואני רוצה לפתח אותו. האם מותר לי לחקור איך להגיע לחיסרון נכון?

כן.

שאלה: האם יש נגלה ונסתר אובייקטיבי או שהכול תמיד סובייקטיבי כלפי אדם?

השאלה היא כך, האם יש הגדרה מה זה נגלה ונסתר, והאם הגבול הזה יכול להשתנות.

תלמיד: זה יכול להיות מוסכם על כולם, או האם כל אדם צריך לעשות את הבדיקה אצלו?

כן, כך זה נראה.

תלמיד: אני שואל כלפי אנשים בחוץ, בכלל במציאות. האם צריך לעודד היום אנשים להיפתח יותר לעובדה שיש נסתר שהם לא מכירים בו ולרצות שהנסתר הזה ייפתח להם, יתגלה להם, או אנשים צריכים להתמקד בלחקור, לסדר, לארגן את הנגלה?

אתה שואל מה עלינו לעשות?

תלמיד: מצד אחד יש בריחה מכל הדברים שהם הנסתר, אנשים רוצים פתרונות רציונליים, יש התרחקות מכל הדברים שאי אפשר לגעת בהם, לראות. מצד אחר, אנשים שחוקרים את הנושא רואים שיש הרבה התעוררות לזה. אבל אנשים מפחדים, לא רוצים להכיר שיש דברים נסתרים, שיש דברים לא מוסברים, שיש דבר מעבר. אבל כשאתה מדבר עם אנשים אחד על אחד, לאנשים יש חוויות כאלה, יש להם איזו תחושה בזה. השאלה, האם צריך לעודד אנשים להיפתח יותר לנושא הזה של הנסתר, של הלא מסבר, הלא נגיש בינתיים אבל נמצא, או להתמקד בארגון וסידור המציאות הנגלית?

אני חושב שזה לא תלוי בנו, אלא החסרונות שבני אדם ירגישו, אותם חסרונות ידחפו אותם לחקירות.

תלמיד: יוצא לי לדבר עם אנשים שונים והם מדברים על כך שבעולם המערבי הרבה צעירים נמשכים לפונדמנטליזם, לקיצוניות, והטענה היא שבמסגרת שלהם אין להם שום סיפוק רוחני, פנימי, נעלה, קשר עם הנסתר הזה. האם חיזוק הקשר הזה, הפתיחות הזאת, אפילו שאתה לא יכול להסביר אותה, אבל רק להיות קצת רגיש אליה, יכול לעזור, לאזן את הבריחה לקיצוניות?

זה שיש ריקנות בדור הצעיר, זה בטוח, על זה אין מה לדבר, זה ברור. אבל על ידי מה אתה יכול למלא את הריקנות הזאת. ככל שאנחנו לומדים, מבינים, פותחים את זה, חוקרים את זה, אז אנחנו רואים שבסופו של דבר תצטרך להביא להם את השגת האלוהות. כל היתר לא יספק אותם בסופו של דבר. והשגת האלוהות, אנחנו לא רואים בעולמנו עד כמה ואיך אנחנו יכולים להשיג זאת. אלא רק אם נחקור את חכמת הקבלה ונגלה שהיא באמת מדברת על גילוי האלוהות לבני אדם, לפי הגדרת חכמת הקבלה, שזה גילוי אלוהותו לאדם בעולם הזה, כלומר רק אם נהיה בטוחים שיש לנו בידיים כזאת טכניקה.

תלמיד: האם בהפצה שלנו אנחנו צריכים לעודד אנשים לכיוון הזה שהוא כרגע מבחינתם נסתר, לעודד להיפתח, לרצות, או שיראו רק איך המציאות הזאת מתארגנת, את מה שמולם, מה שבחושים שלהם?

אבל מה המטרה?

תלמיד: אני שואל, מה יקרב את האדם למטרת הבריאה, האם לנסות להראות לו שיש היגיון וארגון במה שנגלה לו, או להגיד לו שיש דברים שהוא לא רואה עדיין, לא מרגיש, יש עולמות שלמים? האם הכיוון הזה נכון?

אני חושב שכיוון נכון או לא נכון, את זה אנחנו צריכים לראות לפי השאלות והחסרונות שמתגלים בדורנו. לפי מה שהדור שואל יכול להיות שמספיק לו רק לגלות בצורה פשוטה את הבורא, איך להשיג אותו, והאם ניתן או לא ניתן, למי כן ולמי לא. הרוב מהם אולי יתקרר מזה ויעזוב את זה לזמן מה, אומנם בסופו של דבר כולם יגיעו.

אני יודע שאפילו אם נפיץ את זה עכשיו בכל האפשרויות ונכסה את כולם בחומר הכי טוב, יותר מבעל הסולם ואר"י ורב"ש, בכל זאת לא נוכל למשוך לזה את כולם. לכן איזה גילוי צריך להיות שימשוך את כולם? רק גילוי הבורא עצמו.

תלמיד: זו בדיוק הנקודה, בשיחה עם בן אדם אתה מגיע לאיזה צומת ואתה לא יודע אם לומר לו שיש משהו מעבר, יש איזו תכנית, יש איזו מטרה או לא, אתה לא יודע אם לעורר את זה, לגרות את הנקודה הזאת, או להגיד לו, "אנחנו נהיה מאוחדים, זה מתאים לחוקי הטבע", ארגון ברמה הזאת.

צריכים לגרות את הנקודה. בלי ספק אנחנו צריכים לגלות את הנקודה המרכזית לחיסרון גילוי הבורא בעולם הזה.

תלמיד: האם אפשר ללכת עם זה גם לאנשים שלכאורה אין להם נקודה שבלב אלא הם רק בבלבול כללי יותר?

אפילו שאין, שיצטרפו ככל שיכולים. כמו שהבורא ברא את כולם ונתן חסרונות לכל אחד, כך אנחנו צריכים לראות שהם מסוגלים לגלות את מה שהבורא נתן.

תלמיד: כלומר להדליק את היחס הזה למשהו כביכול נסתר, לגרות את זה.

כן.

שאלה: המדע חקר וגילה את כוח המשיכה של כדור הארץ, למה המדע לא יכול לחקור את כוח האהבה וההשפעה?

אתה יכול להסביר לי לפי המדע מה זו אהבה? לא. כלומר זה בכלל לא שייך למדע. המדע שלנו, בן זמננו, לא יכול לגלות לנו שום דבר ששייך לרגש. לכן אנחנו עוזבים ולא נוגעים באותן השכבות שאותן המדע צריך לכסות, למלאות, אין לנו לזה שום גישה.

שאלה: כיצד מתיישב האיסור על חקירת הנסתר עם האמונה מעל הדעת?

אין איסור על שום דבר מלבד שזה לא יבלבל את בני האדם. החכמים הגיעו בעצמם לכל מיני גדרים וקבעו לעצמם שעד כאן מותר, עד כאן אסור. לכן אנחנו צריכים לשמוע אותם כדי לא להתבלבל.

שאלה: מהי אמונה פשוטה?

זה הדבר הכי קשה. אמונה פשוטה זו הרגשת הבורא בצורה פתוחה מתוך האדם שממלאה את ליבו ללא הגבלה. אפשר להגיד אחרת, שזה המילוי הכי גבוה ושלם על כל רצונות האדם שמתגלים בליבו.

(סוף השיעור)