בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 13.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - אהבת ה' – קטעים נבחרים*

1. *כל פניה שלנו לבורא, כל מה שאנחנו רוצים לעשות כלפי הבורא, חייב להיות עטוף ביחס שלנו לחברים, לבריות, אחרת זה לא יהיה על-מנת להשפיע ובטוח לא מגיע לבורא*. כל פניה ופניה, כל מה שאנחנו רוצים לעשות באמת כלפי הבורא, עלינו קודם כל לחשוב איך אנחנו עוטפים זאת באותו יחס לחברים, ואחרי זה לכוון לבורא. בצורה כזאת אנחנו באמת שולחים לו, מגיעים אליו במסר שלנו, ויכולים לזכות לתשובה.

2. *כמו שאתה מדבר עם החבר, כך אתה יכול לדבר עם הבורא*, כי זה הכל מצידך כדי שתכייל את הכלים שלך, את הרצונות שלך בצורה נכונה. כאן אנחנו כבר מתחילים להבין שאין ענין הבורא בפני עצמו, אלא *ככל שאתה פונה לחברים, אתה בזה יותר ויותר מוליד ומסדר את מושג הבורא*, בוא וראה. הבורא זה סכום היחסים שלך לעולם, לזולת, לדומם צומח חי מדבר, אבל העיקר זה כלפי החברים. מזה זה נולד.

3. *אנו צריכים לכייל ולסדר את עצמנו כך שאנחנו רוצים את כל הדברים לבצע בעשירייה, בחיבור עם החברים, עם בני האדם, עם הזולת, ואז מאהבת הבריות לאהבת ה,' מאהבת חברים לאהבת ה*'. כך אנחנו צריכים לראות את הדרך שלנו, אחרת זה יהיה סגור בתוך האגו ואנחנו נעשה סיבובים בתוך האגו, ושם נגרום לפילוסופיות חדשות, פסיכולוגיות וכו'. אבל אם אנחנו מכוונים את עצמנו קודם לאהבת הבריות ואח"כ לאהבת הבורא כתוצאה, כסיכום מאהבת הבריות, אז הדרך הזאת באמת מביאה אותנו לדרגה הרוחנית, ללשמה.

4. אנחנו יכולים לעשות זאת אך ורק בתנאי שמודדים את הצעדים שלנו ויודעים איפה אנחנו נמצאים. בטוח אפשר למדוד זאת רק מאדם לחברים, לאנושות, לכולם. אבל במישור שהוא מכיר, מבין, יודע ויכול למדוד, לשקול. מה שאין כן, כלפי הבורא זה תמיד מדרגה יותר עליונה ממנו והוא לא אוחז בה ולא יכול להיות בטוח מה בדיוק הוא עושה או שהוא מדמיין לעצמו את המצב שלו כלפי הבורא, או שזה באמת.

5. ש: במה זהים המושגים אהבת חברים ואהבת ה'?

ר: בהכל. בהכל. אין בורא. אני בונה אותו. כל אותן ההבחנות שאני מרגיש מחוצה לי ומקרב אותן כביכול שהם נמצאים בי, זה נקרא משיג דביקות בהן, כל אותן ההבחנות נקראות בורא, בוא וראה. באמת מה אני עושה? אני מחזיר את החלקים שלי, שהיו שלי לפני שבירת הכלי דאדם הראשון. אני מחזיר אותם אליי ובצורה כזאת מרגיש מה שנמצא באותם הרצונות המתוקנים, המיוחדים עכשיו יחד, וזה נקרא בורא, בוא וראה.

ש: למה זה נקרא אהבת הבריות ואהבת ה'?

ר: כי *אני צריך להשיג את הדברים שאני מסוגל לעבוד איתם, שנמצאים בשדה העבודה, בשדה הראיה, בשדה ההרגשה שלי. מתוך זה אני מתחיל להשיג דברים שנמצאים מעבר לזה, ששייכים לדרגת הבורא, שמתלבשים בחיבור בינינו*. יש דברים שאני עובד עליהם בצורה מעשית, מקרב ומגיע אליהם, עד כדי כך שאני בירידה שלי רוצה להרוג את כולם, ובעליה שלי אני רוצה לחבק את כולם. זה נמצא בהישג ידי ויש תוצאה מתוך זה שאני משיג את ממהות החיבור ומהות השנאה. בזה אני כבר רואה, כבר מרגיש את הכוח העליון, בוא וראה, כתוצאה מהפעולות שלי ומשיגים את הבורא כשהוא מתלבש בקשר בינינו, בעשירייה. *תמיד דיברנו שהוא נמצא במרכז העשירייה. שם אנחנו צריכים לגלות אותו*.

6. *אנחנו צריכים לעשות גם תרגילים עם החברים. מה אתה עושה? אתה אוהב אותם, אתה מתקרב אליהם, אתה באמת רוצה להיות איתם בלב ונפש יחד? ודאי שלא. צריכים להסתכל בצורה נכונה, ויחד עם זה לשחק כאילו אנחנו מאוחדים*.

ש: איך לא לפזול...?

ר: ב-2 עיניים, ב-2 ידיים, ב-2 רגליים, בשניים, בדחייה וקירוב. כך אדם מגלה את זה. רב"ש כותב על זה וגם בעה"ס, שב-2 אלו אנחנו צריכים הרגשה שנמצאת בין התקרבות והתרחקות. אחרת אנחנו אבודים, אנחנו לא יודעים איך לאחוז ברוחניות. אפילו בעולם שלנו אנחנו חייבים להשתמש ב-2 כוחות האלה ולראות איפה היחס הנכון ביניהם. כך מתקדמים ובונים את עצמנו משניהם יחד, חשכה כאורה יאיר.

7. ביחס לבריות אין צורך..?

ר: *את הבורא אתה רוצה בצורה אגואיסטית, אתה חושב שזה מקור החיים שלך וכדאי לך להיות עימו בקשר. מה שאין כן, הבריות רק מפריעות לך בחיים*. אתה רוצה שיהיו מסביב כל מיני כוחות, הזדמנויות שאני יכול להיעזר בהם, להשתמש בהם, לנצל אותם, לנצח אותם וזהו. *אם יש לי כאן איזושהי התחייבות כלפי משהו מחוצה לי, אני לא רוצה את זה. לפי הטבע שלי אני לא רוצה. אני סובל מהם, ולכן יש יחס אחר לבורא ולבריות*.

*כלפי הבורא*, אני חושב שהוא גדול ואני תלוי בו, אז אני כבר מפחד לפתוח איתו, אלא לפעמים יש לי דרישות ואני מתפרץ עליו, גם כמו תינוק. אבל *כלפי הזולת, כלפי החברים*, כשאני מגלה שהם דורשים ודורשים גם ממני, או סתם מסתירים לי את הבורא, מפריעים לי, שלא אני לבד יחיד בעולם, אלא הם מפריעים לייחודיות שלי. אני לא יחיד, אז אני חושב בשביל מה הם צריכים להיות? בא לי לנטרל אותם, בכלל להוציא אותם מהעולם. זה הטבע שלנו.

ש: אז מה עושים איתו?

ר: מה עושים איתו? משמידים את כל החברים, את כל העולם, כמו שאתה רואה.

ש: זו הדרך הקלה, אבל אנחנו רוצים להגיע לאהבת הבריות..

ר: צריכים להבין שזו לא הדרך, ואנחנו לא מסוגלים לעשות זאת למרות שרוצים בפנים, בתוך תוכנו, מתוך האגו שלנו. אלא אנחנו צריכים ללמוד איך אנחנו מגיעים לאמת, שהוא מעלינו, ולא שאנחנו נקבע את סדרי העולם, אלא הכוח עליון. אין עוד מלבדו, הוא סידר את העולם ואנחנו צריכים ללמוד את החוקים ולהשתדל כך לבצע תיקונים. הכל מתחיל מהכנעה..

8. מה זה נקרא משחק? *משחק זה תרגילים למדרגה הבאה, התאמה שלי למצב הבא. אני רוצה להיות בו*. אנחנו צריכים להבין כמה שמושג המשחק ברוחניות הוא חשוב מאוד, כי בזה אני מבטא את הרצון שלי, בזה אני צריך למצוא כוחות שעוזרים לי לעלות לדרגה הבאה. זה יכול להיות בהתעמלות פיזית, או בהתעלמות שכלית, או התעמלות רוחנית. אני רוצה להגיע למשהו שאני עכשיו לא נמצא בו, בכוחות האלה, ביכולות האלו, ואני עושה את זה.
   
   *איזה משחקים אנחנו צריכים כדי להידמות לבורא? ללמוד איך להידמות לבורא? בואו נעשה. אנחנו נציג כלפי אנושות. מה ניתן להם, כמו לילדים קטנים, במה לעסוק כדי שהם יבינו את הרעיונות הרוחניים, כדי שהם ישחקו בזה, יתעלו ויתקדמו. זאת העבודה שלנו. אנחנו חייבים לפתח כאלה תרגילים, לא משחקים אלא תרגילים, שעל ידם נוכל עם האנושות לעשות כמה צעדים קדימה. אלו התיקונים שלנו, ואנחנו עושים אותם בקבוצה*.
   
   הכל נברא כדי שאנחנו נתקדם. *למה אני מדבר על זה עכשיו? כי אנחנו נמצאים עכשיו בשלב מאוד חשוב. אנחנו צריכים להתחיל לבצע את הדברים האלה בהבנה יותר יסודית בינינו של החיבור, וגם לצאת עם זה לעולם החיצון*. כי העולם, לפי הסימנים שלו, מראה לנו סימנים שהוא מגיע להתקוטטות גדולה בין כל המדינות, וכולם מדברים על מלחמה, מלחמת עולם ומי יודע מה. צריכים להבין שאנחנו מגיעים לשלבים שחייבים מהר ללמוד את צורות ההתקשרות הנכונות בינינו ואיך אנחנו מסבירים זאת לעולם.

9. לא יכולה להיות אהבת ה' אם אתה לא מגיע לאהבת חברים. *אהבת ה' מתגלה מתוך זה שאתה ממש עובד חזק על אהבת החברים, משקיע את עצמך בזה, וסובל שאתה לא יכול להשיג את המהות של אהבת החברים. בחיסרון לזה אתה מגיע לתחילת הגילוי שלך לאהבת ה*'.
   
   בא לך פתאום רצון להתייחס לבורא, לאהוב אותו כביכול. אתה בצורה אגואיסטית וודאי, אבל אתה מתחיל עכשיו לחשוב עליו. הוא מתחיל להיות לפניך, אתה מתחיל להרגיש שהקשר עימו חשוב לך. היחס שלך אליו דווקא, חשוב לך. ככל שאתה מתייחס אליו, ככל שאתה רוצה לגרום לו טוב, כבר חשוב לך לעשות פעולות שמהן הוא יהנה. את הדברים האלה אנחנו צריכים לתפוס ולפתח.

10. *מה זה נקרא לאהוב את החבר? בינתיים אתה צריך לשכנע עצמך שבלי חיבור עם חבר, בלי עזרה שלו, אתה לא מגיע למטרת החיים. אז החבר נעשה לך שותף בחיים בצורה שבלעדיו אתה לא משיג שום דבר. במידה הזאת אתה רוצה שהוא יתקיים, שיהיה לידך, שיהיה בריא. בצורה אגואיסטית, אבל בכל זאת אתה מתחיל לייחס לו חשיבות*.

11. ש: איזה מעשים מביאים להרגשת אהבה בעבודה?

ר: בהתאם למה שהם כותבים. הרב"ש כל כך טרח על זה לכתוב שאני לא יודע מה יש כאן להוסיף. *כל הפעולות שאנחנו רגילים לעשות בקבוצה, בחיבור. ישיבות, סעודות, בכנסים, כל הפעולות האלו וגם כל שיעור ושיעור שלנו זה כמיני כנס. כל יום אנחנו עושים את זה וקמים בלילה, או אולי בזמן אחר, אבל תמיד זה לא נוח, ומוותרים. מבטלים עצמנו, את אגו שלנו, את הזמן שלנו מעבודה, ממשפחה, מכל שעות הפנאי, כדי להתחבר וללמוד. זו השקעה מאוד גדולה ובמשך זמן. בזכות זה אנחנו מתקדמים*.

ש: יש עוד מעשה שיכול להאיץ את התהליך?

ר: *אני לא חושב שלפי שעות אנחנו צריכים להוסיף לפעולות שלנו, לא חושב*. יכול להיות שיהיו כאלו זמנים, נגיד שיבוא עכשיו איזה וירוס וכל העולם ייכנס להקפאה וכולם ישבו בבתים. אז אנחנו נעשה כבר עוד שיעור אחד ביום חוץ משיעור הבוקר, נעשה גם שיעור נוסף. גם ישיבת חברים אפשר לעשות יום יום. *הבעיה לא בזה, הבעיה היא לא לחייב את האנשים אלא שהם יעשו את זה ברצון, בהבנה, מכך שירגישו בזה הכרחיות*.

ש: מתוך מה תגיע ההבנה הזאת

ר: מתוך הכרה בחשיבות המטרה, ובאמצעי בחיבור בינינו כאמצעי למטרה.

12. אנחנו צריכים לאהוב את האגו. לא בגלל שהוא טוב, אלא בגלל שהוא מתגלה ומראה לנו איפה אנחנו נמצאים, ומתקדמים.

*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה*

13. כל התיקון של הרצון לקבל הוא שתהיה לו כוונה אחרת. לשנות ממש את הרצון לא משנים. אי אפשר לשנות את הרצון, אחרת לא יהיה נברא. אלא נשארים ברצון לקבל ובתיקון הכוונה, איך אנחנו משתמשים ברצון לקבל כדי להשפיע. כאן כל התיקון שלנו. כדי לתקן את זה הבורא שובר את הכלי שלנו ונותן לנו בזה אפשרויות שהאור העליון יכנס בתוך הכלי, בתוך הרצון, ויתחיל להיות מקושר עם הרצון. אז אור העליון שכוונה שלו ע"מ להשפיע בלבד, מתערב עם הרצון, שכוונתו היא ליהנות לעצמו בלבד, ובערבוביה בין האור ורצון, בזה נעשית תחילת התיקון של הכלי. לכן השבירה היא דבר הכרחי.

14. ש: איך אני משנה את הכוונה?

ר: הכוונה יכולה להשתנות רק ע"י המאור המחזיר למוטב. אחרי השבירה יש לי כוונה ע"מ לקבל. כך אני לומד שהבורא הכין לי את כל הבריאה שכולה שבורה, הרוסה, ואני צריך לאט לאט לעשות פעולות, למשוך האור העליון, המאור המחזיר למוטב. כך אני מתקן את עצמי.

ש: אני בעצמי לא יכול לשנות את הכוונה?

ר: אתה בעצמך? איך תעשה? ע"י מה?

ש: ע"י החברים.

ר: *לא בך ולא בחברים אין שום דבר שאתם יכולים לתקן. אתם לא יכולים אפילו לזהות מה לתקן*.

15. צמצום ב' אומר כך: אם יש לך כלים שיכולים לקבל ע"מ להשפיע, תשתמש גם בהם. אבל אם אין לך כלים כאלו, לקבל ע״מ להשפיע, אתה חייב להשתמש רק בכלים דהשפעה...

16. *אם אתה רואה שיש לך כוחות ברוחניות, אתה לא יכול להשתמש בחצי ממה שיש לך, אלא אתה רוצה להשפיע ב-100% מהאפשרויות שיש לך. אם הם מגלים שהם מסוגלים לקבל ע״מ להשפיע, אז הם ממש שמחים מזה, כי זה ע״מ להשפיע, והם הולכים על זה בכל הלב ונפש. מוכנים הכל לעשות ממש במסירות כזאת*.
    
    אבל לא יכולים לגלות שיש שם עוד כלים דקבלה שלא קיבלו תיקון, כי האור העליון לא יכול לבוא אליהם, הם נמצאים למטה מפרסא. הידיעה הזאת *שלמטה מפרסא* האור העליון לא יכול להגיע ולתקן שם את הרצון לקבל, לא הייתה. זה נקרא שלא היו רשימות מזה. עכשיו, ע"י השבירה, כלים נשברו ויפלו כולם למטה מפרסא ויהיה בהם *רשימות*, רושם, זכרונות מזה שהם עברו על הפרסא בלקבל ע״מ להשפיע, אבל קיבלו בפועל בע״מ לקבל. אז הם לא יעשו את זה יותר. מתוך זה יהיה לנו תיקון. רק להעלות את כל הכלים האלה מלמטה מהפרסא ללמעלה מהפרסא, ולהשתמש בהם רק *כאח״פ דעליה*.

17. ש: הם לא ידעו שאסור להעביר את האור למטה מפרסא?

ר: צמצום ב' אומר שאסור להשתמש באח״פ, כי באח״פ שהיה, לא היה להם כוח לקבל. הם הצטמצמו מבחינה ד׳. אבל עכשיו, כשבונים מבנה חדש, זה נקרא עולם הנקודים, אז אין להם אותה בעיה. *אין איסור, אם אתה יכול לקבל ע"מ להשפיע, בבקשה, תקבל*. הם חושבים שכמו שמותר לקבל בכלים שלמעלה מפרסא להשפיע ע״מ להשפיע, יהיה מותר בחלק השני של הפרצוף לקבל ע"מ להשפיע.

קח בחשבון שכל הפרצוף הזה של עולם הנקודים מגיע מהזיווג שנעשה קודם כל בנקבי עיניים דראש דס"ג, בצמצום ב'. עכשיו הוא יכול עוד להוסיף ביטול של צמצום ב' ולקבל גם ע"מ להשפיע. אין שם שום איסור, ההיפך, יש תוספת, הם רוצים להגיע לקבל ע״מ להשפיע, זו השפעה הרבה יותר גבוהה, ואין להם שום נתונים. *ברוחניות זה חוקים, כמו בפיזיקה. יש או אין? אין רשימו שאסור לי, אז אני פועל לפי מה שיש לי, מותר לי. ברוחניות יש לך רק כמה חוקים, ושום דבר חוץ מזה. כל היתר זו תוצאה*.

18. *אצלנו כבר לא יכולה להיות שבירת הכלים, כי אנחנו כולנו תוצאה מהשבירת הכלים שקרתה לנו קודם. לכן אנחנו רק נמצאים בתיקון. אבל אנחנו משיגים את השבירה שבנו, שהיתה קודם, ומתקנים אותה. בכל דרגה ודרגה משיגים את השבירה ומתקנים. משיגים את השבירה ומתקנים*.

19. ש: שבירה.... למה הדרמה הזאת?

ר: זה נכון וצריכים את המשחק הזה. זה נקרא באמת משחק של הבורא עם הלוויתן, עם כל הבריאה ועם כל הרצון שברא. המשחק הזה חייב להיות, מפני שכמו שאנחנו משחקים עם הילדים, אנחנו צריכים לגלות להם משהו, אנחנו יודעים, אבל מסתירים מהם ורוצים שהם בעצמם יגלו, בעצמם ישלטו במשהו, כך עד שמגיעים לאותו מצב שמבינים אותנו לגמרי, עושים כמונו ואפילו יותר מאיתנו. *זה נקרא נצחוני בניי*. וודאי שזה משחק, אבל אין בזה שום דבר כאילו שפלות כלפי נבראים, כי הבורא כך רוצה לגדל אותם עד הדרגה שלו, עד דרגת נצחוני בניי, שאנחנו נעשים אפילו יותר מהבורא, כי מתחילים להשתמש בכוח שלו, בבחירה חופשית שלנו ומגיעים לדרגות שאין לנו שום פחיתות.

20. ש: אמרת שסכסוך בין חברים מזיק לכל העשירייה?

ר: ודאי. כל שינוי ושינוי שיש בין החברים משפיע על כולם.

ש: עד לא מזמן דיברת על לעשות איזהו צוות שאחראי על קונפליקטים?

ר: *אתם צריכים לדאוג שיהיו כל מיני כאלה מערכות*. היו לנו פעם במשך עשרות שנים שאנחנו קיימים. אתם צריכים לברר את זה ולראות. יש הרבה מערכות שהתבטלו בגלל הקורונה, אנחנו כבר לא מחוברים כמו שהיה קודם. אולי מערכות חדשות? אבל אתם חייבים את זה לברר. אולי כדאי, אני לא יודע. חבר'ה, אתם קוראים מאמרים של הרב"ש ואפילו של בעל הסולם. מתוכם אתם צריכים לראות מה נחוץ לכם כדי להגיע למטרת הבריאה, למטרת החיים שלכם.

*אז תהיו גברים ותעשו. מה השאלה? תעשו מה שצריך. מה אתה כמו תינוק עומד ובוכה? אני לא מטפלת, אני לא אטפל בזה. אתם צריכים בעצמכם להרכיב מערכות לטפל בעצמכם, להגיע לחיבור הנכון, לגלות בו בורא, וכך עד גמר התיקון*.