בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 23.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -מתקשרים לעשירייה אחת*

1. היום יש לנו מספר קטעים שאנחנו מדברים על נשמה אחת, על אור אחד, על המצב האחד שלנו שאליו אנחנו נמשכים. נשתדל להבין את זה יותר ולממש בינינו, הכל קשור ונסגר בקשר בינינו בלבד, קשר פנימי, כמה שיותר מבינים, מרגישים, מיישמים אותו, נקרא שמתקדמים לתיקון לגמר התיקון.

2. הכלי שחוזר לחיבור מקבל עוצמת חיבור פי כמה וכמה ממה שהיה קודם, שקודם לא היה מגולה בכלל שיש לו רצון להתחבר, רצון להתאחד, רצון להשפיע זה לזה. דווקא ע"י השבירה הוא רוכש תנאים שיכול להשיג את תכונות הבורא, כלומר חיבור, נטייה לחיבור, השתתפות, ערבות וכן הלאה.
   
   לכן אנחנו צריכים לראות את שבירת הכלי דאדם הראשון, מה שנקרא חטא עץ הדעת, כדבר תיקון גדול שמכין לנו את כל הדרך להשגת הכוח האחד והמיוחד שישנו במציאות, את הבורא. ע"י זה שאנחנו מחברים כל החלקים ע"י היגיעה שלנו, ע"י השתתפות שלנו, אנחנו רוכשים את תכונות הבורא ומתחילים להבין בכל פעולה כזאת של חיבור את הטבע שלו. כמה שהדבר הזה נשמע מיוחד, גבוה, אבל זה מה שאנחנו מסוגלים לעשות וזה הכל בזכות חטא עץ הדעת, מה שנקרא חטא אדם הראשון שהוכן לנו מלמעלה.

3. בסופו של דבר אנחנו צריכים כולנו להתחבר לעשירייה אחת. הבורא ברא רק עשירייה אחת וזה שהיא התחלקה זה כבר כדי שתהיה לנו הזדמנות ביתר קלות להשיג את כל חוקי הבריאה, מהות הבריאה, מילוי הבריאה וכן הלאה. אבל בסופו של דבר אנחנו חוזרים לאותה עשירייה אחת, זה נקרא נשמת אדם הראשון. לכן אנחנו צריכים לחשוב יחד עם זה כמה כל אחד ואחד פועל בתוך העשירייה שלו כדי לחבר את העשירייה הזאת לאחד. כך אנחנו צריכים לפעול, כל עשירייה ועשירייה, כדי להתחבר כולנו לעשירייה אחת. זה הכל.
   
   סה"כ המערכת בעצמה היא פשוטה, הבעיה היא שזה נגד הרצון שלנו, נגד הטבע שלנו, ולכן אנחנו לא יכולים להרגיש את הדברים האלה בצורה ישירה כמו שהם, אבל זה גם מתקרב.

4. ש: תוכל להמליץ להיפגש?
   ר: אני לא יכול להגיד כמה פעמים אתם צריכים לקבוע פגישות ביניכם, אבל בכל זאת ממליץ להיפגש. אבל כמה אני לא יכול להגיד כי יכול להיות שזה יהפוך לבלבול, שמרוב פגישות פתאום ייעלמו הטעם של הפגישה, מטרת הפגישה. יש כאן כמות ואיכות שיכול להיות שנמצאים בניגוד זה לזה, לכן אני לא יכול להגיד לכולם שום דבר. *כל עשירייה צריכה על כך לחשוב ולהחליט, לא פעם אחד לתמיד, אלא פעם בכמה שבועות, להחליט או איכשהו כמה אנחנו נפגשים*.

5. אין היסטוריה, אתה צריך לעלות למעלה מהזמן ומהמקום ולהתחיל להרגיש את המציאות שהיא למעלה מהזמן והמקום, ואז לראות מתי זה קרה, כלומר באיזה תנאים זה קרה. אבל לא מתי לפי ציר הזמן. אין זמן ברוחניות..

6. ש: הגופים נותנים את אשליית הפירוד מהנשמה?
   ר: לא הגופים שלנו אשמים. הגוף הביולוגי שלי לא עושה כלום, זה בהמה. אלא גופים הכוונה לרצון לקבל שנמצא עכשיו בכוונה ע"מ לקבל רק לעצמו, ובזה הוא לא רוצה להרגיש את האחרים, לא לוקח אותם בחשבון. זה נקרא שבירה, שהרצונות נמצאים בריחוק, בניגוד, באנטגוניזם בין זה לזה.

7. ע"י זה שאתה מחבר דווקא חלקים מנוגדים ביניהם, מתוך זה אתה מוציא מה שיש ביניהם ביסודם ומה שעכשיו, הם מתחברים ומשלימים זה את זה. בין מינוס ופלוס אתה משיג תוצאה שנקראת השגה. השגה זו מחשבה, זה משהו שלא קיים בחומר הזה של משיכה או דחייה, אבל ע"י זה שאתה מקרב אותם, משיכה ודחייה, אתה מוצא בהם מהות חדשה, את השורש העליון שלהם שממנו באים גם הדחייה וגם המשיכה.

8. אם אני מגיע למצב שאני מחובר עם העשירייה שלי בלב פתוח, אני מרגיש את המערכת הזאת, שהיא שלי, ואז אני מרגיש בתוך המערכת הזאת אפילו את כל הבריאה, כל הנשמות, כל העולמות, את כולם, את הבורא בעצמו.
   ש: למה כשחיבור כזה מתקיים זה עושה נ"ר לבורא?
   ר: כי בכך אנחנו משתווים אליו, אנחנו נקראים אדם, הדומים לו.

9. במשך העבודה שלי עם העשירייה אני מתחיל גם לגלות איך כל העולם נכלל באותה עשירייה, איך העשירייה סופגת את כל הכוחות וכל התנאים של העולם. הכל נמצא בתוך העשירייה בסופו של דבר, אין יותר, רק זה מה שאני צריך לעשות. אני חושב שאם אנחנו נעמיד את הדברים האלה בצורה אמיתית ולא נברח מהם, אז כל הזמן אני מרגיש את העשירייה. *דרך העשירייה אני יכול להסתכל על כל דבר שקורה בחיים, ואז אני בטוח שהולך נכון ומתקן צעד אחר צעד את עצמי*.

10. אנחנו צריכים להסתכל על עשיריות אחרות כדי לקנא בהם, וע"י כך כל אחד שיחזק את העשירייה שלו. זה מה שצריך להיות בינתיים.

11. מה הבורא רוצה? איך הוא קשור לזה שאני מעלה את החיבור בינינו?
    ר: *אתה רוצה להגיש לו את הכלי שיחבר, יתקן וימלא אותו ויהנה ממנו. בשבילנו זו עבודה שאנחנו מבקשים, שאנחנו רוצים לחבר, לתקן. לבורא אין שום בעיה, לבורא זה תענוג. לבורא זה תענוג כי הוא מתייחס באהבה, ולכן אין לו בעיה לעשות משהו בשבילנו. אדרבא, שאנחנו מבקשים ממנו אז אנחנו נותנים לו הזדמנות ליהנות*.
    
    תנסה לחשוב על אמא כלפי התינוק, יש לה הכל, לא חסר לה כלום, והוא מבקש ממנה. היא מרגישה שהוא רוצה עכשיו משהו, אז כמה היא מכינה לו, כמה היא עושה לו את זה עכשיו לידו, כמה היא נהנית מההכנה, מהכל. זה ברור כי כל העבודה כלפיו זה בשבילה תענוג.

12. אנחנו צריכים להשתדל לפנות לבורא ולבקש כל הזמן. כלומר אנחנו צריכים כל זמן להכין מקום לבורא שיתקן משהו, שיסדר משהו, להשיג אותו כל הזמן. *הבורא נהנה מהעבודה שלו, מכך שעושה איתנו משהו. רק שנבקש*.
    
    אנחנו צריכים לבקש חיבור בינינו, אז *הבורא נהנה מכך שמחבר אותנו וגם מזה שממלא אותנו ומתגלה בנו. בזה כל התענוג שלו, גילוי הבורא בנברא זה התענוג הגדול ביותר שאנחנו יכולים לגרום לו*.

*חלק 2 – מאמר לסיום הזוהר*

13. *בואו נמדוד כמה ריחוק יש בינינו בעשיריות, כל אחד בעשירייה שלו, כמה הוא קרוב או רחוק מהחברים. יכולים למדוד את זה איכשהו? תנסו ותראו כמה אפשר לקצר את המרחק עד הדבקות, או להשאיר אותו כמו שהוא בינתיים. כדאי בזה להתאמץ ולנסות להגיע לחיבור. הכלל שמור מרחק, כמו שאנחנו שומעים ברחוב שצריך להיות בין המכוניות, כאן לא טוב שהוא יתקיים*.

14. ש: מהי בדיקת השתוות הצורה עם חבר בעשירייה?
    ר: *הבדיקה פשוטה, כמה אתה רואה שאתה באותו ראש עימו? לפי הלב אין לנו מה לדבר בינתיים, אבל לפי הראש, כמו שאתה חושב גם הוא חושב, אתם לומדים יחד, מבינים זה את זה, מבינים את הכותב*.

15. ש: כותב בסוף המשפט: צורת מידותיו של הבורא..?
    ר: ע"י זה שאתה בודק את עצמך כלפי הבורא. כלפיו אתה לא יכול למדוד, אבל כלפי החברה כן. הקבוצה לפניך, אתה צריך לקחת לקבל אותם כמו צורה של הבורא.

16. ש: נתת תרגיל למדוד את הריחוק בעשיריות.......?
    ר: מדובר על נטייה הדדית לחיבור במרכז ביניכם כדי לגלות את הבורא מתוך הוויתור של כל אחד ואחד. *אתם מביאים למרכז ביניכם את הוויתורים שלכם על הרצון לקבל של כל אחד ואחד, ומהוויתורים האלו אתם מרכיבים את הבורא*. הוא לא קיים, אבל עכשיו אתם עשיתם אותי.
    
    ש: ויתורים על מה?
    ר: ויתורים על הכל. *חוץ מעל הבורא אני מוותר על הכל, על החיים שלי, הנטיות לכל מיני דברים, רצונות, מחשבות, כוונות. שום דבר, אני רוצה רק להיות בהתעלות מעצמי לחיבור עם החברים, ואת זה להביא למרכז בינינו. מכאלו פעולות מתוך חברי הקבוצה אנחנו מרכיבים משהו שנקרא בו-רא*.
    
    ש: לא מובן על מה נבחן קירוב בינינו …?
    ר: שאנחנו מוכנים לבטל כל אחד את עצמו כדי להיות מחובר עם האחרים, עם החברים בקבוצה.
    
    ש: פרקטית נגיד שיש דעות שונות, זה לא שייך לחיבור?
    ר: יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אבל אנחנו צריכים להשתדל להיות בראש אחד לקראת המטרה, אפילו שאנחנו יכולים להיות בשינוי בינינו.
    
    ש: אם אנחנו מבינים דרך למטרה, אבל יש מחלוקת על הדרך למטרה?
    ר: זה לא יכול להיות, כי אלה כללים שלא תלויים בנו, זה מה שהמקובלים מכתיבים לנו. הדרך למטרה היא שאנחנו מתחברים למעלה מכל ההפרעות והניגודים בינינו. מתחברים יחד כל פעם יותר ויותר על פני ההפרעות שגם מתגלות יותר ויותר. כך אנחנו פוסעים קדימה, ומזה אח"כ יש לנו קו ימין וקו שמאל, עביות וזכות, 2 חלקים.

17. ש: איך למדוד.. כמותית, איכותית?
    ר: *אנחנו צריכים להגיע למצב שכל אחד ואחד נותן מקסימום, כמה שהוא מסוגל, כוחות כדי להגיע לחיבור, וזהו. אין כאן יותר מה לעשות. אנחנו לא מודדים מי יותר ומי פחות, כי כל אחד לפי הטבע שלו שונה מהאחרים. רק שכל אחד ייתן כמה שמסוגל. על זה מדובר*.

18. ש: מארק מציג את מערכת הערבות, תשלומים, הרשמה וכד.....
    ר: *אני חושב שחובה על כל אחד ואחד להשתתף, כי אנחנו לומדים שרק ע"י שיתוף בינינו אנחנו מתקנים את הכלי ומתקרבים לתיקון. חבל להיות בשיעורים ולא להשתתף בצורה פרקטית בחיבור ובתיקון*.
    
    לכן אני מאוד מבקש, אפילו שאנחנו מרגישים כאן קושי להשתתף, להתחבר ולהיות בפעולות כלשהן, בשיעור זה דבר יותר נוח, אני יכול להיות, יכול לקום, לחזור שוב למסך. *אני מבקש, תהיו קצת יותר רציניים, דווקא דברים האלה שאנחנו לא מרגישים בהם חשיבות, הם המועילים ביותר לתיקון הרוחני*.