שיעור בוקר 10.11.20- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: השלום בעולם

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 461, מאמר "השלום בעולם"

כבר דיברנו על זה, קראנו את זה אבל בכל זאת אני רואה לפי איך שפונים אליי החברים שלנו שהדבר הזה עדיין לא מספיק מובן. ועוד פונים אליי חלק מהתלמידים העוסקים בהפצה שמרגישים ואומרים שיהיה טוב מאוד אם נלמד היטב את המצבים האלו, את התכונות הללו הפועלות בחברה האנושית גם היום, וכך נוכל להסביר למה אנחנו צריכים לשנות את החברה כדי להגיע לחיים טובים. לא מדובר כאן אפילו על גילוי הבורא אלא על איך לארגן את החיים שלנו בחברה האנושית על פני כדור הארץ. איך לסדר את החברה האנושית בצורה נורמאלית שתתאים לכולם, שכולם ייהנו, שנהיה בטוחים שמחר לא יתפוצץ הכדור הזה מכל היחס הרע זה לזה. איך ננהל את עצמנו נכון? סוף סוף אנחנו בני אדם, ויש לנו שכל ורגש ואנחנו פועלים כאילו אין לנו לא רגש ולא שכל נכונים אלא רק כוחות רעים שבהם אנחנו רוצים להרוס את הכול.

כאן הוא מסביר לנו איך בונים חברה טובה, וזה לא תלוי ברוחניות, בכלום, זה לא שייך להשגת הבורא ולכן הדברים האלה הם מאוד מציאותיים, אפשר להגיש אותם לכל אדם ואדם בעולם. לא סתם שם המאמר "השלום בעולם", כי באמת אפשר להסביר אותו לכל אחד ואחד, והוא לא פשוט. לא פשוט להבין אותו כי אנחנו מאוד מנוגדים בין היחס שלנו לעולם למה שהוא כותב, אבל זו לא רוחניות, זה לא למעלה מהדעת, זה לא להשגת הבורא, אלא מדובר פה על איך לבנות בכל מקום, בכל חברה, בכל מדינה חברה טובה, יפה, שבאמת יכולה ליהנות מהחיים ולהתפתח, להוליד ילדים, בקיצור להגיע לחיים נורמאליים. לכן כדאי לנו להתייחס למאמר הזה בצורה מאוד רצינית כי אנחנו נמצאים במצב שבו כל העולם נעשה עגול והפנדמיות האלה, ועוד צרות שמחכות רק להתפרץ בעולם, לא יעברו כול עוד לא נגלה יחס נכון לחיים.

ארבע המדות: חסד, אמת, צדק ושלום בנושאי הפרט והחברה

"לאחר שאנו יודעים היטב את מדת הטוב המקווה כצלמו ודמותו, עלינו להתבונן בדברים והאמצעים העומדים לרשותנו כדי להחיש את הטוב והאושר.

ארבע מדות נמצאים למטרה זו והן: חסד, אמת, צדק ושלום. במדות אלו השתמשו כל מתקני העולם עד כה. נכון יותר, שבארבע מדות אלו עשתה עד כה ההתפתחות האנושית - ממשלת השמים, את דרכה ההדרגתית עד שהביאה את האנושות אל המצב העכשווי.

כבר נכתב לעיל כי מוטב שנקח את חוק ההתפתחות תחת ידינו וממשלתנו, כי אז נפטור עצמינו מכל חומר היסורים שההיסטוריה ההתפתחותית רושמת בעדינו מכאן ולהבא.

לפיכך נעיין ונדון בארבע מדות אלו. כדי לדעת היטב מה שנתנו לנו עד כה ומתוכם נדע מה שיש לנו לקוות לסיוע מהם להבא."

שאלה: הוא כותב, "כי מוטב שנקח את חוק ההתפתחות תחת ידינו וממשלתנו, כי אז נפטור עצמינו מכל חומר היסורים שההיסטוריה ההתפתחותית"? מה זאת אומרת שאנחנו ניקח בידיים שלנו את חוק ההתפתחות ומה זה חוק ההתפתחות?

אם אתה רוצה או לא כך אתה עושה. אם נסתכל על דומם, צומח וחי, הם חיים לפי כוח הטבע שנמצא בהם, נניח הזרעים, אם יש להם תנאים טובים הם גדלים, החיות, גם מתפתחות, מתרבות לפי התנאים. אם אין תנאים, אז אין, אם יש תנאים, אז יש. האדם מעבד את הסביבה שלו, הוא משנה אותה כך שיהיה לו טוב, לכן אם אין לו מצב טוב הוא עושה ממנו מצב טוב, הוא מביא מים למקום שאין מים, הוא מדליק אש וחימום או אפילו מקרר ועושה הכול כדי לבנות לעצמו תנאים טובים. אם לא היינו בונים לעצמנו תנאים טובים לא היינו מתרבים כמו עכשיו, במשך מאה השנים האחרונות גדלנו פי ארבעה, היו שני מיליארד אנשים בתחילת המאה העשרים, [ועכשיו] בתחילת המאה העשרים ואחת, שמונה מיליארד, איפה ראית דבר כזה בטבע? זאת אומרת, בני האדם משתוקקים לשנות את הטבע, את הדומם, הצומח והחי שסביבם, כדי לבנות לעצמם סביבה כזאת שבה הם יוכלו להרגיש יותר נוח, יותר טוב וכן הלאה. לפי האגו שלהם, לפי הרצון שלהם.

יש להם עדיפות על פני כל חלקי הטבע האחרים בזה שהם יכולים ממש לשנות, לסדר את הטבע בהתאם למה שהם מרגישים כטוב להם. אין סוג, זן או מין אחר בטבע שעושה דבר כזה. [אולי] רק בצורה מוגבלת, הם בונים לעצמם איזה מקום להסתתר, אפילו אוגרים אוכל לזמן מה וכן הלאה, אבל לא כמו בני האדם. הם לא בונים תחנות כוח, תחנות דלק ועוד ןעוד, הם משתמשים באותם הכוחות שקיבלו מהטבע בלבד, והם לא הולכים לשפר את הכוחות האלה ולבנות על ידם כל פעם עולם יותר ויותר משופר. את זה רק אדם יכול לעשות.

תלמיד: כן, אבל למה מתכוון בעל הסולם כשהוא אומר "כי אז נפטור עצמינו מכל חומר היסורים שההיסטוריה"? מה זאת אומרת, במעשים שלנו נפטור את עצמנו מכל הייסורים?

אם אנחנו נתקדם נכון, נשתמש נכון בכל מה שהטבע נתן לנו נוכל לפטור את עצמנו מכל הייסורים לגמרי. ודאי. אבל אם נשתמש נכון בכל אותם היוצרות שיש בנו.

תלמיד: אז הוא מדבר על חכמת הקבלה, אתה אמרת קודם שאין קשר.

הוא לא מדבר על חכמת הקבלה.

תלמיד: אז על מה הוא מדבר?

איפה הוא דיבר על זה?

תלמיד: אז למה הוא מתכוון כשהוא אומר חוק ההתפתחות?

לא יודע, אני לא חכם כמוך. אני לא יודע, אני לא רואה במאמר הזה שהוא בכלל מדבר על חכמת הקבלה. הוא מדבר במאמר הזה על חיבור נכון בין בני אדם, שעל ידי זה הם מתקנים את הטבע שלהם ונכנסים ליחס הנכון ביניהם, ואז הם מגיעים לאנושות יפה, טובה. רק על זה הוא מדבר.

תלמיד: רק על החיבור בינינו.

רק על החיבור בינינו.

תלמיד: למה הוא הסתיר כך את הכול?

הוא לא הסתיר את זה, הוא מסביר לך. רק אתה לא מסוגל להבין אותו, למרות שזה המקצוע שלך.

תלמיד: למי הוא כתב את זה?

הוא כתב את זה לבני האדם הרגילים. אתה רואה מה הוא כותב, עיונים וביקורת בשאלות גורמות להעדר שלום מהעולם וכן הלאה, ושום דבר הוא לא מדבר על חכמת הקבלה. שום דבר.

שאלה: נכתב שיש ארבע תכונות, חסד, צדק, שלום ואמת. האם זה איכשהו מתאים לארבע בחינות דאור ישר, איך הוא הגדיר שדווקא אלה ארבע התכונות ולא טוב לב אולי. למה דווקא השמות האלה?

לא יודע, אנחנו נקרא את זה הלאה ונשתדל להבין. ואפילו אם הייתי יודע לא הייתי מספר לך את זה, כי כך אנחנו רק יכולים להבין יותר.

תלמיד: בעל הסולם כותב שבאמצעות ארבע התכונות האלה האנושות סללה את דרכה עד עכשיו. האם זה אומר שכבר מיצינו את כל אותן ארבע התכונות?

בצורה אינסטינקטיבית האנושות משתמשת בחסד, אמת, צדק ושלום עד כמה שהיא מבינה שכך צריכים להשתמש. בסופו של דבר מה שרואים היום בחברה האנושית זה שהמצב הזה שהשגנו הוא תוצאה משימוש לא נכון בארבעת הגורמים האלו, בארבע המידות האלו.

שאלה: נראה שהמידות האלה זו המצאה אנושית, האם אנחנו יכולים לראות דוגמאות בטבע של המידות האלה?

לא, אין דבר כזה. בטבע זה פועל בצורה אינסטינקטיבית, אם זה נמצא במשהו, ולכן אנחנו לא מבדילים את זה כמידות.

שאלה: כנראה שאם היינו בהשפעה אחד כלפי השני לא היינו צריכים את כל החוקים האלה, המידות האלה וכל זה היה נעלם, כי פשוט בצורה טבעית היינו רוצים לעשות טוב אחד לשני.

ודאי, אתה צודק.

שאלה: בעל הסולם כותב שבאמצעות המידות האלה הטבע הביא אותנו למצב שבו אנחנו נמצאים. אז בעצם אנחנו צריכים ללמוד אותן המידות כדי להשתמש בהן, כדי להשפיע למצב שבו אנחנו נמצאים?

בצורה אינסטינקטיבית משתמשים במשהו, בחסד, אמת, צדק ושלום, אבל אנחנו לא יודעים איך להשתמש בזה נכון. אבל זה מה שנמצא לנו בחברה האנושית, בחברה. ולכן אנחנו צריכים עכשיו ללמוד, האם אנחנו יכולים על ידן לסדר חיי חברה נכונים טובים, או לא. אבל אין לנו יותר מארבע המידות האלו.

אומר בעל הסולם, "לאחר שאנו יודעים היטב את מדת הטוב המקווה כצלמו ודמותו, עלינו להתבונן בדברים והאמצעים העומדים לרשותנו כדי להחיש את הטוב והאושר." הוא אומר כך, כדי להגיע לטוב יש לנו "ארבע מדות נמצאים למטרה זו והן: חסד, אמת, צדק ושלום." אם אנחנו נדע איך להשתמש בזה נכון אנחנו נוכל להגיע לחיים טובים, לכל דבר. כך הוא אומר.

והלאה הוא מסביר לנו מאיפה הוא לוקח, למה הוא בטוח שזה כך.

תלמיד: תגיד בבקשה, בשתי מילים, מה הן אותם המידות?

זה מה שמבדיל בין אדם לבהמה ועל ידן אנחנו בונים את החברה האנושית. אין מושג כזה "חברה" בדומם, צומח וחי. אמנם הם חיים כך, כמו נגיד נמלים, חיות למיניהן במשפחות גדולות, בעדרים גדולים, הם חיים כך, אבל אין שם יחס כזה. הכול אינסטינקט שנפעל על ידי הטבע.

מה שאין כן אם אנחנו רוצים לחיות טוב בחיי החברה, ואי אפשר בלי חיי חברה מסודרים, אנחנו צריכים את ארבע המידות האלה, חסד, אמת, צדק ושלום. ואין ברירה, את זה אנחנו צריכים לסדר. ואז תנו לו להסביר למה אנחנו לא יכולים להסתפק במשהו.

הוא הסביר לנו שהאמת זה הדבר הנכון, "אמת" זה נקרא שם הבורא, א', מ' ו-ת'. א' זה האות הראשונה, מ' מסבירה לנו על בינה, מ', אמצע, והאות האחרונה באלף בית היא ת', "אמת", שם הבורא. שבכל המילה הזאת, בכל האותיות הללו הוא כולל את כל הבריאה.

אבל אנחנו לא מסוגלים לנהל את עצמנו על ידי מידת האמת, ולכן במקום מידת האמת יש לנו חסד, צדק ושלום, שאז אנחנו קצת משתמשים אולי באמת, במקצת, אבל לא יכולים להשתמש בה במלואה ולכן אנחנו לא יכולים להתנהג לפי הטבע של השפעה, שזה נקרא אמת. אמת זה נקרא שהכול בהשפעה גמורה, זה הטבע של הבורא. אם לא מסוגלים אז אנחנו משתמשים במשהו, איכשהו כדי לא לאכול זה את זה, שזה נקרא חסד, צדק ושלום. אלה דברים שהם לא שלמים אבל מאין ברירה לפחות איכשהו להחזיק את עצמנו באיזו התקשרות שנקראת אנושות. זה מה שנעשה.

שאלה: אני לא מבין. שמענו ממך שנים שהבורא ברא רצון לקבל כלפי ארבע התכונות האלה, וכל הביטוי שלהן הוא מתוך אותו רצון לקבל. מה שלא נעשה, נדפוק את עצמנו. אין לנו נגיעה בהשפעה, אז איך שלא נתעסק עם ארבע התכונות האלה כלפי האנושות, איך שלא נעשה, בסופו של דבר השורש שלנו, שזה רצון לקבל לעצמנו, זה מה שייצא החוצה, וזה ייצא נגדנו בכל מקרה.

נראה. את זה בעל הסולם הולך עכשיו להסביר, בדיוק לפי מה שאתה שואל, "הקשיים המעשיים בקביעת "האמת"".

שאלה: נראה שאותן ארבע המידות עוזרות לאנושות להתפתח, הן הביאו אותנו עד למקום שאנחנו נמצאים בו היום, ועכשיו הן הוסיפו התפתחות אגואיסטית משמעותית מאוד. היום אנחנו נמצאים פה בשיעור, מנסים לשמוע על המידות האלה וליישם אותן ברמה רוחנית. האם זאת עבודת המקובלים, שבעל הסולם מספר לנו, שאנחנו צריכים לקחת את המידות האלה לעשיריות שלנו ולתת להן משמעות חדשה, חיים חדשים, ואז העולם יתחיל להרגיש את זה?

אנחנו נראה את זה אחר כך, איך אנחנו צריכים לעבוד עם ארבע המידות האלה. תן לי קודם ללמוד מה הן ארבע המידות. אתה כבר קופץ קדימה, ואני עוד לא יודע עם מה אנחנו קופצים. אני לא מכיר את ארבע המידות האלו, הוא רק מסביר לנו שעל ידן האנושות מתקדמת. זאת אומרת, ההבדל בין אדם לדרגת חי הוא, שדרגת חי פועלת לפי אינסטינקטים וכך אנחנו היינו פועלים, לפי אינסטינקטים. אבל כשהתחלנו להתרבות ולהיכנס לתוך משפחות וגם לקשר בין משפחות, לקשר בין עמים, מדינות וכן הלאה, אז אנחנו צריכים כבר לסדר בינינו קשרים אחרים, שהם על פי חסד, אמת, צדק ושלום. אין דבר כזה אצל חיות. אז נבדוק איך אנחנו עושים את זה.

שאלה: למה בעל הסולם מציין את ארבע המידות האלה, כי מה ההבדל בינינו לבין אנשים הרגילים שברצון לקבל, שגם הם מדברים על ארבע המידות האלה?

אין הבדל, בכל אדם ואדם ישנן את ארבע המידות האלה. הוא לא מדבר כאן על המקובלים. תראו כמה אנחנו עדיין לא מבינים איפה אנחנו נמצאים. בעל הסולם לא מדבר כאן על המקובלים, הוא לא מדבר על השגת הבורא, הוא מדבר איך לבנות חברה גשמית, בני אדם. זה לא חשוב אם זה בטורקיה או בסנטיאגו, או בקליפורניה, ניו יורק, חיפה, לא חשוב איפה, אלא איך לבנות חברה, אנושות, בצורה כזאת שלא יאכלו זה את זה כמו חיות, אלא שיחיו יפה וטוב בלי שום חכמת הקבלה. על זה מדובר.

אתם מבינים איפה אנחנו נמצאים, אנחנו נמצאים בדור האחרון, שאנחנו צריכים להסביר לכל העולם איך נכון וטוב לחיות, ולכן המאמר הוא כל כך חשוב. אנחנו לא מבינים עדיין איך לגשת אליו, תראו עד כמה גם אנחנו מטומטמים, לא מבינים מה נדרש מאיתנו, מבני האדם הרגילים, לא ממקובלים.

שאלה: אם האנושות תלמד להשתמש במידות האלה, האם בזה הם ירכשו את חופש הבחירה?

אני לא יודע, אני צריך ללמוד קודם מה שכתוב כאן. מה אתה קופץ לסוף אם אתה לא יודע מה כתוב בהמשך המאמר?

שאלה: מה זה הקריטריון של "אמת" בחברה שלנו?

אנחנו עכשיו עומדים לפני הקטע במאמר שנקרא "קשיים ממשיים בקביעת "האמת"".

למה אתם לא רוצים ללמוד צורה נכונה של הלימוד, איך לגשת למה שכותבים מקובלים, איך להבין מה הם כותבים, על מה מדובר, שאני מסביר לכם כבר במילים ברורות ואתם לא רוצים לשמוע. אתם שואלים מה יהיה בסוף המאמר, או בכלל על השגת הבורא, או תכף תתחילו לשאול אותי על אמונה למעלה מהדעת, זה לא שייך לזה. זה שייך איך האנשים יכולים לארגן את החברה שלהם בכל מקום שעל פני כדור הארץ, ללא שום קשר לחכמת הקבלה.

בעל הסולם אפילו נסע לפולניה לדבר שם עם הפועלים, היה שם מהפך, זמן מיוחד, כדי להסביר להם איך לבנות את המדינה אחרי המהפך, שיהיה להם טוב. אז מה, הוא נסע למקובלים? לא. הוא היה מהפכן, הוא היה אדם שרצה ממש לבנות את זה בפועל, והוא היה פונה לאנשים רגילים.

שוב, במאמר "השלום בעולם" אנחנו מדברים רק על מה שצריך לדבר לאנשים הרגילים. לא מדובר כאן על חכמת הקבלה. לכן זה כל כך חשוב לנו, כי אנחנו יכולים עם המאמר הזה, אחרי שאנחנו נלמד אותו טוב, היטב, נחלק אותו לחלקים קטנים, למנות קטנות, נוכל לצאת עימו להפצה רחבה ביותר ולהסביר שכך צריך לעשות ויהיה טוב לכולנו. ובלי שום חכמת הקבלה ואמונה למעלה מהדעת.

שאלה: אם נסתכל על חסד, אמת, צדק ושלום, מצד האזרחים הרגילים, נראה שאנחנו עוברים מניפולציות על ידי הכוחות האלה. איך אנחנו עושים ככה שהכוחות האלה, המידות האלה שומרות אותנו יחד ולא מפרידות בינינו?

אנחנו עוד מעט נלמד אם אתם תרשו לי לגשת לטקסט ולהתחיל ללמוד אותו. זה דבר אחד. דבר שני, חסד, אמת, צדק ושלום, הן ארבע מידות שמבדילות אותנו מדרגת חי, ואם נתחיל להשתמש בהן נכון, אנחנו נתחיל לבנות מעצמנו דרגת המדבר. אחרת אנחנו נשארים בדרגת החי, חיות שרוצות ממש עם כל האמצעים המודרניים לשלוט זו על זו.

שאלה: אתה אומר שבעל הסולם כתב את המאמר הזה לכל האנושות. אבל אם אנחנו קוראים את הפסקה הראשונה, אני לא יודע אם יסכימו איתנו. כאן הוא כותב, "לאחר שאנו יודעים היטב את מדת הטוב המקווה כצלמו ודמותו". אני לא יודע אם האנושות תסכים איתך שהוא מידת הטוב.

בסדר, אל תעביר. אני לא אלך להתווכח איתך. אני אומר שאת המאמר הזה אפשר להעביר לכל הקהל, וזה יהיה מובן לכל אחד ואחד. אז תוציא כמה מילים.

תלמיד: אבל הוא יוצא פה מתוך הנחה בסיסית שהוא טוב ומטיב, שהם לא מכירים בזה. את זה אנחנו מכירים אבל אתה אומר שזה לכל האנושות.

אף אחד לא מכיר טוב ומטיב, אלא אנחנו יכולים להגיע לחיים של טוב ומטיב.

שאלה: רציתי להודות לך ולבעל הסולם, עד כמה מדובר כאן באופן כל כך פשוט ועמוק לאדם הפשוט, שבאמת האדם הרגיל חי עם התכונות האלה, המידות האלה, ועל זה כתוב, וזאת מתנה לחינוך האינטגראלי.

תודה.

אני מבקש שתקראו את המאמר הזה מההתחלה עד הקטע הזה של "קשיים מעשיים", כי מחר אנחנו נמשיך.

שאלה: למה כל כך חשוב למקובל לסדר את החברה האנושית?

כי דווקא על ידי החברה האנושית אנחנו עושים נחת רוח לבורא. דווקא על ידי זה. כי הבורא רוצה לסדר את כל האנושות שהיא תהיה קשורה, דבוקה אליו. הוא לא נהנה מזה שיש לו קבוצת "בני ברוך", או עוד איזה קבוצות שמתקרבות אליו ורוצות להשפיע לו נחת רוח, הן רק אמצעי, כמו שהוא מסביר לנו מי זה נקרא "ישראל", שזה רק אמצעי כדי לקשור את כל האנושות לבורא. אבל הבורא נהנה דווקא מכל האנושות שפונה אליו, משתוקקת ומתחברת אליו.

לכן אנחנו צריכים להבין שכל העבודה שלנו היא בעיקר, במיוחד באלף השישי, להפיץ את שיטת החיבור עם הבורא לכל האנושות. זה מה שהבורא מצפה מאתנו, ולפי זה הוא שוקל עד כמה אנחנו מצליחים בזה ובכלל אם אנחנו מוצלחים או לא.

אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעשות לו נחת רוח. אנחנו צריכים לעשות לו נחת רוח בזה שאנחנו מקרבים אליו את כל באי העולם, סך הכול, אך ורק. ולכן אם אנחנו עושים חיבור בין כל בני העולם ומחברים אותם לבורא, זאת העבודה שלנו, זה מה שאנחנו צריכים לבצע. אז בבקשה תחשבו על זה טוב, שמאמר השלום שמדבר על זה הוא בדיוק, בדיוק, הולך לפי הכיוון שלנו.

שאלה: אם אפשר להבין את המאמר הזה כאלגוריתם לבניית חברה שבה כל אחד יוכל לחיות טוב, איך אפשר לעשות כך שכל אדם יוכל להבין אותו, שהוא יוכל להבין מה לעשות כדי שירגיש טוב בחברה?

זה בדיוק מה שאני מקווה שאנחנו נעשה. אנחנו נלמד טוב טוב ונחלק אותו, נעשה אנליזה וסינתזה על כל מה שבעל הסולם כותב כאן ומתוך זה אולי נוכל עוד יותר לפתוח, לחדור לתוך פנימיות המאמר ולהבין מה עלינו לעשות כדי לבצע את זה.

שאלה: כדי להכין את עצמינו לקראת המאמר הזה, אולי תוכל עוד קצת לחדד לנו. כי הוא לא אומר בצורה ברורה במאמר איך המערכת הזאת שהוא מציג לנו פה, חוץ מזה שהיא תסדר נכון את היחסים בתוך החברה האנושית, איך זה יעזור לה גם להכיר את הבורא, להיות דבוקה בו שזאת בעצם המטרה האמתית שעומדת מאחורי הבריאה?

למה צריכים את זה? אנחנו לא צריכים לדבר על הבורא עם אנשים שאין להם נקודה שבלב, לא צריכים בכלל לדבר עם האנושות על הבורא, אף אחד לא צריך אותו. אלא מתוך כך שהם יתחברו ביניהם בצורה נכונה כדי לא רק לשרוד אלא לחיות חיים טובים, הם יגלו שצורת הקשר ביניהם נקראת "בורא", בלי שמראש הם ישתוקקו לזה כי לא היה להם ואין להם רשימו להשתוקקות לבורא.

אתה פועל כדי לגלות את הכוח העליון, הם רוצים לגלות את החיים האלו כטובים. ומתוך זה שהם יגלו את החיים הטובים האלו, הם יגלו שזה נקרא "בורא" ובאמת לא יותר מזה. כוח החיבור בינינו שמחבר את כולנו בהשפעה הדדית שלמה, זה נקרא "בורא", כוח עליון. לזה אתה צריך להתפלל, זאת אומרת לבקש, להשתוקק לקרב אותו אליך, ושום דבר אחר חוץ מזה לא נדרש ממך. כל היתר זו עבודה זרה.

תלמיד: אז המידות האלה שבעל הסולם מציג בפנינו, המערכת הזאת, היא שונה מאותה מערכת שהמציאו למשל בקומוניזם או בדברים אחרים, כי היא בעצם תביא את האנושות להרגשת הטוב מהבורא. זאת אומרת בזה הבורא מסכים לפעולה הזאת, לצורה הזאת.

לא הבורא, למה אתה חושב "בורא"? תפסיק לחשוב עליו, הבורא לא נמצא ללא נברא. אלא אתה צריך לסדר את הנבראים בצורה כזאת שיתגלה בהם כוח עליון המחבר ביניהם, שהם יגלו אותו. אחרי שהם יתחברו כולם יחד, הם יגלו שיש כוח עליון כזה בטבע שהוא היה הקודם להם, אבל זה אחרי שהם יגלו אותו, ביניהם.

תלמיד: אז גילוי הכוח העליון בשיטה הזאת יעבוד, לעומת כל השיטות הקודמות שבהן האנושות ניסתה להביא לעצמה אושר, זה יביא לה את הגילוי של הכוח העליון בתוך החברה.

נכון. זאת עבודה זרה.

(סוף השיעור)