שיעור בוקר 30.05.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בנין החברה העתידית – קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם

קריין: קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם, ציטוט מספר 48 כתבי "הדור האחרון".

"כל העולם משפחה אחת היא, ומסגרת הקומוניזם צריך לבסוף להקיף כל העולם ברמת חיים שוה לכולם. אמנם תהליך המעשי הוא לאט לאט, דהיינו כל אומה שרוב צבור שבה תקבל עליהם הבסיסים באופן מעשי, ויהיה להם גורם בטוח לחמר דלק, יכנסו תיכף במסגרת הקומוניזם. "

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

קודם כל, בעל הסולם מכנה קומוניזם, לא את מה שאנחנו מכירים מרוסיה או ממשהו אחר, אלא מהמילה "קומונה", שכולם רוצים להתקיים בצורה שווה. כל אחד לפי כמה שהוא צריך לקיום הגשמי וכל היתר האדם מוסר לחברה. והחברה בצורה כזאת מתחילה להיות בהשתוות הצורה עם הבורא ואז האור העליון שורה בכל החברה ואז הצורה הזאת היא נמצאת בסוף כל המעשים, בסוף כל התיקונים.

לכן הוא כותב, שהתהליך הזה הוא חייב להתקיים לאט לאט. דהיינו, שרוב הציבור מוכן לזה, אז החברה מקבלת על עצמה חוקים כאלה. ולא שאת החוקים האלה, מישהו יבוא אליהם וילחץ עליהם שיקבלו את זה בצורה מחויבת כמו שזה היה ברוסיה נגיד, שרצו להכניס את זה בכוח לאנשים שבכלל לא היו מוכנים לזה. המסגרת הזאת מביאה את כל החברה, שיכולה להיות חברה קטנה, או גדולה להרגשת הא-לוהות וכבר לקיום בדרגה הרוחנית.

זאת אומרת, זה יכול להיות בכל אומה ואומה, ומה שאנחנו רואים, שאפילו אם חלק מהאומה מוכן לזה, הוא יכול [ליצור] לעצמו מצב כזה, שהם כולם יתקיימו בצורה כזאת כמו שהוא קורא לזה "קומוניזם". שכל אחד מקבל לעצמו כמה שהוא חייב כדי להתקיים, וכל היתר הוא מוסר לחברה. ועל ידי זה החברה שנמצאת בזה בהשתוות הצורה עם הבורא, מתחילה אז להרגיש את עצמה שהיא מקיימת הכול, וקיימת כבר בדרגה רוחנית, למעלה מהעולם הזה. זאת אומרת, בגשמיות הם נמצאים בעולם הזה וברוחניות הם נמצאים כבר באיזה מקום בסולם המדרגות.

וזה מה שמעניין, כמו שהוא כותב כאן, בצורה חלקית. ואם יהיה אפילו חלק מהציבור שמוכן לזה, הם יכולים לעשות קומונה כזאת ולהתקיים. הכול נסגר ביניהם בלבד. וכמה שמקבלים את החוקים האלה, החוקים הרוחניים יתקיימו בהם בצורה הגשמית גם כן.

שאלה: מבלי להיכנס לפוליטיקה, אלא ממבט על של מקובל. איך אתה מתייחס לבחירות החוזרות שעכשיו הולכות להיות במדינת ישראל. איך אתה רואה את התהליך, האם זה סימן טוב, לא טוב?

האמת, שאני לא רואה טוב ולא רואה לא טוב. זה דברים שוודאי חייבים לקרות בחברה שלנו שהיא מאוד מקולקלת, שהיא לא יכולה למצוא את עצמה, היא ממש כולה נמצאת בשבירה. יש הרבה גורמים, וגורמים חזקים, שנמצאים בקוטביות זה לזה. לא יודע להגיד.

אני עדיין לא רואה שום דרך. זאת אומרת, אני רואה את הדרך, אבל איך שהיא תתממש אני לא יודע. איך הם יקבלו [הדרך] להתקרב זה לזה למעלה מכל ההבדלים, זה רק על ידי חכמת הקבלה אפשר לעשות. אבל אני לא רואה שם מישהו ש"סופר" אותה, את חכמת הקבלה כאמצעי לתיקון העם, ולתיקון המדינה ולתיקון העולם. לכן בינתיים אני לא יכול להגיד שהבחירות האלה הם יעשו משהו. שום דבר. כרגיל, כמו שזה היה, גם ככה זה יהיה, בינתיים.

הכול תלוי בהגברת הכוח שלנו במה שתלוי בנו, בהפצה שלנו, שהעם יותר ויותר יבין את הייעוד שלו, מהות הקיום שלו, מיהו ומהו לפי חוקי הטבע. ובהתאם לזה אנחנו נזרז את ההתקדמות. זה הכול. זאת אומרת, להמשיך את ההפצה בינינו ב"בני ברוך" גם בישראל וגם בעולם כולו.

להמשיך הפצה לעם ישראל, על ידי כל מיני מכשירים אלקטרוניים שיש לנו ועל ידי העיתון שאנחנו מפיצים. אז זהו, זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

ויותר ויותר להסביר בכל זאת "ואהבת לרעך כמוך" בכל מיני צורות, עד כמה שזה שנוא וכולם דוחים, אבל לאט לאט זה חייב ככה להיכנס לתוכם, כי אין ברירה. אנחנו צריכים את זה להביא לעולם.

והעולם ישנא אותנו יותר ויותר עד כמה שהעולם יתקדם ולא ימצא דרך לתיקון. אז יותר ויותר אנחנו נהיה על הכוונת ואנחנו יכולים להינזק יותר.

אין לי יותר מה להוסיף. אני לא חושב שבממשלה ישנם כוחות שיכולים להשתמש לטובה בכל המצב שעכשיו נוצר. לא, לא אכפת לאף אחד. לכל אחד אכפת רק המקום שלו ולא יותר. ולכן לא יצא מזה שום דבר טוב. כולם אינטרסנטים רק לעצמם.

אני לא דורש מהם שום דבר ולא יכול להגיד שום דבר, כי האנשים כולם מקולקלים. כולם, לפי מה שאנחנו לומדים ומרגישים, הם כולם חולי אגו וחייבים תיקון. כך בכל העולם. לא רק הם. אבל הבעיה בעם ישראל שהוא צריך להראות את התיקון לכל העולם ולכן הבעיה היא עלינו והממשלה ועל המדינה יותר משעל כולם.

קריין: קטע מספר 49, מתוך מאמר "השלום בעולם" של בעל הסולם.

"עתה נחדור להבין התנאים הישרים, שיתקבלו סוף סוף על האנושות, לעת הופעת הזמן של שלום העולם; ולדעת במה כוחם של התנאים הללו יפה, להביא את חיי האושר ליחיד ולציבור, וכן את הנכונות שישנה באנושות, לרצות להעמיס על עצמם לבסוף תנאים מיוחדים אלו."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

זאת אומרת, איך להעלות את עצמה לדרגת הבורא. הבורא לא דורש כלום, אתם אל תעשו לו טובות, אל תעשו על מנת להשפיע. כשאתם מביאים את עצמכם לדרגת הבורא, זו השפעה, זה הוא מקבל כתענוג, זה מה שאתם יכולים להביא לו.

כשאנחנו אומרים שאנחנו צריכים לעשות על מנת להשפיע לבורא, אין להשפיע. רק כשאנחנו מגיעים לאותה צורה כמו שהוא, כי באמת הצורה הזאת היא הטובה ביותר, היחידה הטובה ביותר, אז בזה אנחנו בעצם, באותו מקום כשמשפיעים על עצמנו טוב, גם משפיעים טוב לו.

שאלה: הקומוניזם שבעל הסולם מתאר, זה מצב שיש הכרחיות שונה לכל בן אדם, זה השוויון? יכול להיות שבן אדם יצטרך ארבע ארוחות, ואחר יצטרך שלוש ארוחות.

זה לא חשוב, וודאי שכמו שפרצופיהם לא שווים, גם אנחנו בכל דבר. בצורה סגולית כולם מקבלים כמה שהם צריכים.

תלמיד: זאת אומרת, מה שלא עבד בקומוניזם שאנחנו מכירים, שהם ניסו לשים את כולם באותו סטנדרט?

כן, כאן זה אחרת.

שאלה: למה לא כולם מרגישים את עצמם חולי אגו בעצם?

אני לא פגשתי אדם שהוא אומר שהוא אגואיסט, אלא אם כן אמר שהוא אגואיסט, מפני שהוא היה מתגאה בזה שהוא אגואיסט. אבל [לא פגשתי] אחד שאמר, [חבל] שאני אגואיסט כזה שאף פעם לא פגשתי.

תלמיד: השאלה היא, למה זה נסתר מהאנשים?

כי לפי הטבע אין האדם רואה חוב לעצמו. הטבע שלנו זה רצון לקבל, אם אני רואה משהו שאני מזה יכול לסבול, אז אני לא רואה את זה. אתה רואה את הבורא? אתה רואה את העולם העליון? לא. רואה נקרא "מרגיש", למה אתה לא מרגיש? כי אז היית סובל. לכן אתה בעצמך מסתיר את זה.

תלמיד: על פניו זה מאד יעזור להתקדם לתיקון, אם לפחות ירגישו את עצמם כולם שיש להם בעיה של אגו. אבל זה לחלוטין נסתר.

לא, זה יהיה ללא בחירה חופשית. אסור [שיהיה] ככה. אנחנו עוד לא מבינים איך אנחנו מתקדמים, אבל ההתקדמות שלנו היא כולה חופשית. אחרת הבורא יעשה אותנו מלאכים, ואנחנו נקיים כול מה שהוא רוצה באין ברירה. [בבת אחת יעשה] את כולם שיעבדו בעל מנת להשפיע וזה לא [יהיה] בעל מנת להשפיע מצידנו, מהבחירה החופשית, מהרצון שלי, נגד הרצון שלי.

זה לא יקרה, זאת כל הבעיה, שאנחנו צריכים להגיע לזה ולבחור, שאני רוצה לבחור להיות הפוך מעצמי.

שאלה: בכתבי הדור האחרון בעל הסולם מתאר מצב של חברה שיש בה עבר והיא מתפתחת לאיזשהו קשר מיוחד. במציאות שאנחנו רואים, האגו גורם לחוסר נכונות של הצדדים לעשות ויתורים אחד בשביל השני, אפילו בתא המשפחתי רואים שיש גירושים, לא מוכנים לוותר אחד לשני. אם פעם הגורם השלישי, ילדים, היה משהו שמחזיק משפחות, היום גם את זה לא סופרים. כמו בפוליטיקה, טובת העם לא רלבנטית, יש אגו ויש חוסר נכונות לוויתור, וכאילו צריך לבוא איזה גורם נוסף שיאפשר ללכת מעבר לזה וכן להתחבר. מה זה הגורם הזה שצריך לבוא שיביא מצב של חיבור ואהבה ומשהו שלם?

אנחנו רואים בעולם שלנו שאין מעצורים לאף אחד, כלום. אנשים יודעים שהם מתקדמים למלחמה, אז תהיה מלחמה. אבל זה מסוכן, אנחנו יכולים למות? נמות. אבל מה יהיה עם הילדים? מה שיהיה, יהיה. וכמו שאתה אומר, נתגרש? נתגרש. אבל נשארים הילדים פה ושם וכל מיני דברים? מה שיהיה, יהיה. האדם נעשה [אדיש]. והדור הצעיר בכלל, תן לו פיצה ותן לו את המכשיר שלו, גמרנו, אל תתקרב אליו, לא רוצה שום דבר, הוא לא רוצה להכיר בך ולראות אותך. אתה אבא, אתה חייב לתת לי פיצה, קולה ו- Wi Fi, גמרנו, ולך מפה.

מה יכול להיות במצב כזה שאנחנו הגענו, ואתה רואה את זה גם בין המדינות, שלא כל כך עושים חשבון. בתנאים כמו שהיו מזמן, היו במלחמות, בכל מיני ויכוחים, היום כולם נעשים הרבה יותר אדישים. מה יהיה? אני חושב שזה מביא אותנו לחשבון נפש טוב, דווקא, ואנחנו נראה שרק החשבון שהוא למעלה מהחיים שלנו, הוא יכול קצת לשנות את האנושות.

תלמיד: להגיע לחשבון כזה צריך להגיע כנראה למצב שיהיה ממש רע, שתהיה כאילו קטסטרופה, שבן אדם יגיד אין פתרון, או שתתפתח אמונה.

עניין שהוא ממש ממש רע, זה לא צריך להיות סתם שתבוא איזו פצצה וכולם ימותו. ממש ממש רע זה צריך להיות בהכרה, צריכה להיות עוד דרך ועוד כל מיני השפעות על האדם ושהוא יגיב אליהן גם מצד הטוב, גם מצד הרע. צריך להיות כאן איזה תהליך מגוון. והבעיה היא, אני תולה את זה רק בנו, שאנחנו לא מספיק מפיצים, וגם בינינו אנחנו לא מתחברים בעוצמה, וגם לא מפיצים מספיק לכל העולם. העולם מתקדם הרבה יותר ממה שאנחנו מביאים לו כוח התיקון.

תלמיד: ניקח סיטואציה של אדם שמיואש לגמרי מהחיים, מה יש לך להציע לו בנקודה שכבר אין לו כלום, ייאוש טוטאלי, מה עכשיו אתה מביא לו, בריאות, בורא, להשפיע?

כלום. אני לא רוצה לפגוש אותו. אני רוצה להשפיע עליו במאור המחזיר למוטב, ולא שאני אדבר אליו. במאור המחזיר למוטב בעיקר, יחד עם זה, זה צריך להיות מלווה באיזה הסברים, אבל באמת, רק המאור המחזיר למוטב. רק דרך החיבור בינינו.

אתה רוצה להשפיע על העולם, בבקשה, אל תפתח את הפה, אלא תשפיע. מתוך ההשפעה שלך לחברים אתה תגרום שממך זה ישפיע עליו בצורת המאור המחזיר למוטב, אך ורק. אני לא מאמין במילים, אני לא מאמין בכלום, גם לא בעיתונים, לא בקמפוסים, בשום דבר. זה הכול טוב, זה עוזר לנו יותר להתארגן, אבל באמת, רק במאור.

תלמיד: אני לא מחפש הסבר רציונאלי, אבל אני לא מבין מה הקשר בין קבוצה שמתחברת באמת ורוצה להביא אור לעולם, לבין עולם אגואיסטי שמגיע לשיא של השפלות שלו ומשתנה?

אתה לא, אבל אני אומר לך שכן.

קריין: קטע מספר 50, מתוך כתבי דור האחרון של בעל הסולם.

"תחילה יש לעשות מוסד קטן, שרוב צבור שבו יהיו מוכנים לעבוד כפי יכולתם ולקבל כפי צורכם מטעם דת, ויעבדו בחריצות כמו עובד בקבלנות, וכן יותר ממדת העבודה של 8 שעות, וכן יהיה בו כל הצורות של הנהגת מדינה שלמה. במלה אחת, שכל הסדר של החברה הקטנה ההיא יהיה מספיק למסגרת בשביל כל אומות העולם כולם, בלי לגרוע ובלי להוסיף." אותה צורה יכולה להתפשט בכל העולם לא חשוב על איזה עמים וחברות. "והמוסד הזה יהיה כעין נקודה מרכזית, ההולכת ומתרחבת על עמים ומדינות עד סוף העולם. וכל הנכנס למסגרת ההיא, יקבל עליו אותה הנהגה ואותה התכנית של המוסד, באופן שכל העולם יהיה עם אחד לריווח והפסד ולתוצאות."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

זאת צורה שבכל זאת תתקיים. מתי? זה תלוי בנו, אנחנו מזרזים את הזמנים.

קריין: קטע מספר 51, גם מתוך כתבי דור האחרון.

"הצורה הדתית של כל האומות, צריכה לחייב בראשונה את חבריה את ההשפעה לזולתו," דת ממש זו השפעה לזולת. "בצורה (שחיי חברו קודמים לחייו) של "ואהבת לרעך כמוך", שלא יהנה מהחברה יותר מחבר הנחשל. וזהו דת כולל לכל האומות שיבואו במסגרת הקומוניזם. אבל חוץ מזה, יכולה כל האומה ללכת בדתה היא ובמסורת שלה, ואין לאחת להתערב בחברתה."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

זה עניין פנימי, זה עניין של הרגלים, תרבות. מה זו דת?

שאלה: אני מבין איך אפשר להעביר לעולם מילים, עיתונים, קליפים. אבל איך אפשר להעביר לו מאור המחזיר למוטב?

בלי עיתונים וקליפים.

תלמיד: איך כן?

ברצון, הרצון הוא שפועל, הרצון הוא חומר העולם. כשאתה מסתכל על העולם, מה אתה רואה? אתה רואה רצון אחד שנמצא בכל מיני שכבות, כמו גוף שיש בו כל מיני מערכות, אבל זה גוף אחד. אתה רוצה לעורר בגוף הזה יותר חיים, בבקשה, זה נמצא אצלך בידיים. אם אתה עולה עכשיו עם החברים שלך לדרגה רוחנית משמעותית, אתה רוצה או לא רוצה אתם קשורים לכל העולם, אתם ישירות משפיעים לעולם תוספת אור, העולם מתחיל להשתנות.

תלמיד: אם אנחנו רוצים להעביר לעולם מאור המחזיר למוטב, המאור הזה יעבור לעולם?

כן, אבל זה יכול להיות רק בתנאי שאתה מחובר בצורה נכונה עם החברים שלך, ובאמת אתם יכולים להיות כלי שמשיג את המאור לזולת. אז יש כאן עליון, אמצעי ותחתון.

תלמיד: אם אנחנו מתחברים כדי להעביר מאור המחזיר למוטב לעולם, זה יעבור אליו?

זה יעבור בטוח, אבל אתם צריכים גם להיות במשהו קשורים עם העולם. אבל אתם קשורים, לעת עתה זה מספיק.

יש לנו קשר עם העולם, אנחנו סובלים יחד עימו, אנחנו מרגישים את כול סבל העולם, זה קשר. אם אנחנו מתחברים בינינו בצורה רוחנית, האור משפיע דרכנו גם לעולם ובזה העולם מתקרב לתיקון.

שאלה: מבחינה אחת אתה אומר שרק לעבוד על הקשר בינינו וזה יביא תיקון לעולם.

לא, צריכים להיות מקושרים עם העולם, קודם כל מה זה עולם, עם הקבוצות שלנו כן זה אנחנו, כל הקבוצות בישראל, כל הקבוצות שלנו בחו"ל, על זה אין ספק, אנחנו צריכים להיות מקושרים, דבר אחד.

דבר שני, שאנחנו בכל זאת גם משפיעים לעולם, ל"באי עולם" מה שנקרא. אתה מתפרסם בכל מיני כלי תקשורת כלליים שבעולם, אתה רוצה להגיע אליהם ואתה נמצא מקושר עם העולם, אתה לא מלאך. אז ודאי אם אתה משיג בעשירייה שלך איזה כוח רוחני הוא מתפשט דרכך גם לאומות העולם.

תלמיד: כן כי אנחנו רואים שאתה יום ולילה עובד בהפצה בטוויטר בראיונות וזה לא שאתה יושב פה עם כמה תלמידים ועובד רק על החיבור בינינו. אני שואל כי בן אדם יכול לראות את זה כבואו נתמקד בחיבור בינינו ולא ניכנס עכשיו להפיץ או דברים כאלה.

לא, צריכים גם את זה. תיראו גם את בעל הסולם כמה שהוא עשה. אנחנו צריכים להפיץ, בהפצה שלנו יש גם רצון שיתחברו אלינו עוד יותר ויותר אנשים בכל זאת מצד אחד. ומצד שני שאנשים ידעו מה מטרת החיים, מה מטרת חכמת הקבלה, לאיזו צורה אנחנו צריכים להגיע, מה הסיבה לאנטישמיות ולכל מיני דברים כאלה. אנחנו חייבים את זה להפיץ, אנחנו מקדמים בזה את העולם. תאר לעצמך אם בעל הסולם לא היה עושה מה שעשה, באיזה מצב העולם היה היום. אנחנו הקשר של העולם עם הא-לוהות חייבים לעשות הכול. גם מי שמסוגל צריך לחבר את החומר, לסדר את החומר שלנו לדורות הבאים, לכתוב ספרים וכן הלאה. צריכים.

שאלה: האם אני מבין נכון שהרצון לקבל לא יעלם והוא לא מתבטל בעצם באדם, כלומר צריכים להיות איזה תנאים שיכוונו אותו בצורה נכונה ולא יאפשרו לו לפעול באופן שיהרוס? כלומר זו לא איזו חברה עם קלות דעת.

הרצון לקבל הוא כל הבריאה, אם אין רצון לקבל, אין בריאה. אפילו אין בורא, כי הבורא מופיע רק בתוך הרצון לקבל. הרצון לקבל הוא חומר מחויב שהוא קיים ולא נעשה עימו כלום, אנחנו מדברים רק על התיקון עליו שיהיה דומה לבורא בהופעתו, שהוא יהיה רצון לקבל בעל מנת להשפיע. ובזה הוא מגיע להשתוות הצורה עם הבורא לדרגה של הבורא, זה הכול.

שאלה: עם כול הפירוד והשנאה שיש עכשיו בעם היהודי בתוך ישראל, אז מה אנחנו בעצם כבני ברוך יכולים להציע לממשלה או לעם היהודי?

אנחנו צריכים בינינו להתקשר כמה שיותר חזק וטוב, רק בינינו וזה ישפיע על הכול, אין לנו מה לעשות. אנחנו כותבים מאמרים, כותבים עיתונים אבל זה הכול ככה משפיע בצורה חיצונה מאוד על הכול. מה שאין כן באמת ההשפעה שלנו העיקרית היא דרך החיבור שלנו על ידי המאור המחזיר למוטב.

שאלה: ברשותך היינו רוצים לרומם את רוחם של החברים בכלי העולמי, האם תרשה?

אני מרשה, ודאי, לדבר כזה ודאי.

תלמיד: מה יקרה אם ממש עכשיו אנחנו נחשוב יחד ונבקש עבור אותה הנקודה שבינינו והבורא, שרק אהבה בינינו יכולה לתקן?

זה טוב מאוד, כדאי להיות בזה כל הזמן. יש לנו עוד שלושה חודשים עד הכנס.

תלמידים: יש עוד שלושה חודשים פלוס.

יוני, יולי, אוגוסט אם אני לא טועה, שלושה חודשים. אנחנו צריכים לחשוב, איך אנחנו רואים את הכנס הזה, מה הייעוד שלו, מה הוא בכלל. זה מעניין מאוד. מי מגיע לשם, איך נעשה אותו? מאוד חשוב. רצוי להתחיל כבר לחשוב עליו. ואחר כך לתקן, לשדרג אותו. אולי לא על זה, אלא על משהו אחר לדבר, על משהו אחר לעשות, אבל כל ההכנות האלה הן דווקא טובות שיהיו.

שאלה: היה לנו כנס מדהים, אני מרגיש שגילינו לא רק את האגו הפרטי שלנו, אלא ממש את האגו הקולקטיבי. ועכשיו אנחנו ממש צריכים להתחבר יחד כחברים, לנעול את עצמנו בחדר ולהתחיל לכתוב את הספרים עבור הדור החדש. האם לדעתך זה יועיל שיהיה לנו כנס אחד לפחות שבו כולנו נהיה ביחד ופשוט כולם ישבו ויכתבו במשך שלושה ימים, עד שיצא לנו דברים טובים, רציניים.

על דברים כאלה אני לא יודע, אתה צריך להתייעץ עם החברים, אתה צריך לשאול את החברים, מה שהם יגידו תדברו ביניכם, אני אחרון שאני אשמע כבר תוצאה מזה. לא יודע. אין לי כאלה החלטות ואין לי דעות.

רק מה שאני מבקש, שימו לב שאחרי הכנס אם אתם אומרים שהוא היה מוצלח, עד כמה שיש לכם ירידה, נפילה, הרגשת דחייה, שאתם לא רוצים להיות בקשר, אתם מגלים שמשהו דוחה אתכם. זה חשוב מאוד, זה טוב מאוד, זה נקרא שעודף האור שקיבלתם בזמן הכנס הוא פועל כדי להרחיב את הכלים שלכם. וזה טוב. צריכים בסבלנות לעבור את הדברים האלה כמה ימים, ואתם תתחילו להרגיש עד כמה שיש לכם במקום דחייה דווקא משיכה זה לזה. תתחילו להיות קצת יותר רגישים למה שקורה בכם.

(סוף השיעור)

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/noTzUc6g?language=he