שיעור בוקר 05.11.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ב', עמ' 1002,

מאמר: "מהו, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"

קריין: ספר "כתבי רב"ש" כרך ב', עמ' 1002, מאמר: "מהו, סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".

.

מהו, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה

תש"ן - מאמר ט'
1989/90 - מאמר 9

הזה"ק (וירא דף כ"ט, ובהסולם אות נ"ב) אומר וזה לשונו "והנה סולם מוצב ארצה". מהו סולם. הוא מדרגה, שכל שאר המדרגות תלויות בו, דהיינו הנוקבא, שהיא השער לכל המדרגות. (ובאות נ"ג) עיין שם וזה לשונו "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. אלו הם הממונים של כל העמים, העולים ויורדים בסולם הזה. וכאשר ישראל חוטאים, נשפל הסולם, ואלו הממונים עולים. וכשישראל מטיבים מעשיהם, מתעלה הסולם, וכל הממונים יורדים למטה, והממשלה שלהם מתבטלת. הכל תלוי בסולם הזה". עד כאן לשונו.

ויש להבין את כל הנ"ל על דרך העבודה:

א. מדוע הכל תלוי בהסולם. שאם "ישראל חוטאים, נשפל הסולם", וכש"ישראל מטיבים מעשיהם, מתעלה הסולם".

ב. מהי המשמעות שאומר, שהסולם עולה או יורד. מה מלמדנו זה בדרך העבודה.

ידוע שהאדם צריך להשתדל להגיע לדרגת דביקות בה', שענינה הוא השתוות הצורה. ובזמן שהאדם זוכה לדביקות ה', עיין בספר מתן תורה (דף ק"ל, במאמר לסיום הזהר) וזה לשונו, "מעלת האיש, שזכה שוב להידבק בו, שפירושו, שזוכה להשואת הצורה עם ה' יתברך, ע"י זה שבכח התורה והמצות הפך את הרצון לקבל, המוטבע בו, אשר הוא שהפריד אותו מעצמותו יתברך, ועשה אותו לרצון להשפיע, נמצא, ממש בדומה לאותו אבר, שנחתך פעם מהגוף, וחזר ונתחבר שוב עם הגוף, שחוזר לדעת מחשבותיו של כללות הגוף, כמו שהיה יודע טרם שנפרד מהגוף. אף הנשמה כך, אחר שקנתה השוואה אליו יתברך, הנה חוזרת ויודעת מחשבותיו יתברך, כמו שידעה מקודם שנפרדה ממנו. ואז מקויים בו הכתוב, דע אלקי אביך. כי אז זוכה לדעת השלמה, שהיא דעת אלקית. וזוכה לכל סודות התורה, כי מחשבותיו יתברך הן סודות התורה".

ובכדי שתהיה מציאות להאדם, שיבוא לידי השתוות הצורה, והיות שזהו ענין קשה מאוד, מסיבת שהוא נגד הטבע, מה שהקב"ה ברא, כמו שלמדנו, שבכדי שהנבראים יהנו מהטוב ועונג, שהוא רוצה לתת להם, שזו היתה סיבת בריאת העולם, שהוא מטעם שרצונו להטיב לנבראיו, ובלי רצון והשתוקקות אין האדם יכול להנות. לכן עיקר הבריאה, שברא יש מאין, הוא הרצון לקבל לעצמו. וזהו בהפכיות הצורה מהבורא, שרצונו הוא להשפיע להנבראים. לכן התיקון היה בחינת צמצום והסתר, שהאדם מוכרח קודם כל להאמין בה', ואח"כ יכולים לדבר מענין לעבוד לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו.

ובעבודת האמונה יש הרבה שיעורים, כמו שכותב בהקדמה לתע"ס (אות י"ד) עיין שם, "היינו שיש אמונה חלקית ויש אמונה שלמה". לכן עיקר עבודת האדם, שיהיה בידו לבטל את עצמו ולקבל את עול מלכות שמים, תלוי כמה הוא מעריך את גדלות ה', כמו שכתוב בזה"ק, "שעיקר היראה צריכה להיות בגין דאיהו רב ושליט, שפירוש, שהאדם צריך לקיים תו"מ, בכדי לשמש את מלך גדול. לכן עיקר עבודת האדם היא רק לעבוד לזכות לבחינת אמונה שלמה, שרק אז, אם ידע האדם, שיש לו מלך גדול, אז הגוף מתבטל אליו, ויש לו תענוג גדול, בזה שהוא משמש מלך גדול".

ועבודה זו נקראת בזה"ק, שהאדם צריך לעבוד עבודת הקודש, כדי "לאקמא שכינתא מעפרא". וכמו שכתוב בסליחות "אזכרה אלקים, ואהמיה, בראותי כל עיר על תילה בנויה, ועיר אלקים מושפלת עד שאול תחתיה", ש"עיר אלקים" נקראת בחינת מלכות שמים, שהיא בתכלית השפלות אצל הנבראים. וממילא כשהיא בשפלות, איך אפשר לעבוד עבור מלך שפל. מה שאין כן אם המלך הוא מלך גדול, אז יש רצון, לפי חשיבות וגדלות המלך, כן יש אנשים שרוצים לשמשו ומבטלים את תועלת עצמם לצורך טובת המלך.

ובהאמור נבין, שעיקר עבודת האדם הוא, איך להגיע לבחינת אמונה, שיש לו מלך גדול. וזה נקרא, שהשכינה היא בגדלות. נמצא, שהעבודה של האדם היא "לאקמא שכינתא מעפרא". ואז כל מעשיו הם יכולים להיות בעל מנת להשפיע. ואם אין האדם עובד בתו"מ בעל מנת לאקמא שכינתא מעפרא, אלא שהמלכות שמים היא חשובה כעפר, אז יש מקום להסטרא אחרא לשלוט על בחינת ישראל, שהם מכריחים את האדם לעבוד עבור מלך זקן וכסיל, ולא עבור מלך מלכי המלכים.

נמצא, שעיקר עבודת האדם הוא, שהאדם צריך לתת על ענין הכוונה והמטרה, מה שהאדם רוצה להרויח, מזה שהוא עוסק בתו"מ. על זה באה התשובה, שעיקר מה שיש להאדם, עבודה עם היצר הרע, שהוא בא מכח שליטת הסטרא אחרא, היא חסרון אמונה בגדלות הבורא יתברך, כנ"ל, שזה מכונה בלשון הזה"ק "לאקמא שכינתא מעפרא", כמו שאמרו חז"ל "בא חבקוק והעמידן על אחת, צדיק באמונתו יחיה" (מכות כ"ד).

ואמונה נקראת בחינת מלכות, בלשון הזה"ק. ומלכות נקראת בחינת יראה. וזהו כמו שאמרו חז"ל, "מה ה' אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה אותו". זאת אומרת, שהאדם צריך לדעת, שלא חסר לו שום דבר, שיהיה בידו להתקדם בעבודת ה', אלא בחינת יראה, הנקראת אמונה. וזה כמו שאמרו חז"ל (ברכות ו') "כל אדם שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין".

ובפשטיות קשה להבין, והלא הרבה צדיקים היו לישראל, ולמה לא החזירן בתשובה, הלא מי שיש לו יראת שמים, דבריו נשמעין. אלא על דרך העבודה יש לפרש, שהדבר נאמר על אדם פרטי לגבי עצמו, כשהוא רואה, כל מה שהוא אומר להגוף שלו, אינו רוצה לשמוע בקולו, ועושה הכל מה שביכולתו, ואינו יכול להתגבר על הגוף. אז חז"ל אומרים לו, מה שחסר לו, שכן יהיה בידו להשתלט על הגוף, והוא רק דבר אחד, שהוא יראת שמים. שרק בזמן שיהיה לו יראת שמים, אז דבריו נשמעין, אצל הגוף שלו.

ובהאמור יש לפרש דברי הזה"ק, ששאלנו, מהו הפירוש מה שכתוב "מהו סולם, היא דרגא, שכל שאר המדרגות תלויות בו, דהיינו הנוקבא, שהיא השער לכל המדרגות. התשובה היא, כי סולם, שהיא נוקבא, הכוונה על מלכות שמים, הנקראת אמונה, ונקראת יראת שמים. כלומר, שכל המדרגות, שיהיה אפשרות, שהאדם יוכל לזכות בהם, תלויות רק בהסולם. כי היא השער לכל המדרגות. היינו הכל תלוי לפי אמונה, שיש לו כנ"ל. היינו שיש הבדל בין מי שאין לו, רק אמונה חלקית, או אמונה שלימה. נמצא, הכל תלוי בהסולם, שהכוונה על המלכות שמים, שזהו כל הבסיס של הקדושה. וזהו השער לכל המדרגות".

וזה שאומר על פסוק, "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, אלו הם הממונים של כל העמים, העולים ויורדים בסולם הזה. וכאשר ישראל חוטאים, נשפל הסולם, ואלו הממונים עולים". שפירושו, שאם המלכות, שהיא השכינה הקדושה, נשפלת, מחמת החטאים, שענין "חטאים" פירושו, שעוסקים אך ורק לתועלת עצמם ולא לתועלת הבורא, אז הם גורמים, כל אחד בשורש נשמתו, בחינת פירוד.

כלומר, במקום שצריכים לעשות יחוד ע"י עבודה בתו"מ, והם גורמים פירוד. כלומר, כל אלו, היינו "הממונים של אומות העולם", שכל רצונם הוא בהרצון לקבל לעצמו, הם עולים בחשיבותם. לכן הם שולטים. כי מי שהוא חשוב, הוא השולט. לכן כשעם ישראל עוסקים בהשפעה, הם גורמים בחינת אתערותא דלתתא, שהקדושה תתגלה, היינו מלכות, מבחינת שהיא רוצה להיות ביחוד עם בחינת קודשא בריך הוא, היא תעלה. וממילא הסטרא אחרא, שהיא בחינת קבלה לעצמה, יורדת מהחשיבות.

וזה נקרא "וכל הממונים יורדים למטה, והממשלה שלהם מתבטלת, והכל תלוי בהסולם". שפירושו כנ"ל, שהכל תלוי לפי גדלות האמונה, הנקראת סולם. וזה שאומר, "וכאשר ישראל חוטאים, נשפל הסולם", שפירושו, שהם גורמים שהשכינה מושפלת, שזה נקרא, שהסולם נשפל, "והס"א והקליפות עולים בחשיבות", שפירושו, שכל מה ששייך לאהבה עצמית, זה עולה בחשיבות, וכל מה ששייך לתועלת הבורא, האדם מרגיש בחינת טעם של שפלות ומצב של אי נעימות, ואי אפשר לעשות שום דבר, מה ששייך רק לתועלת ה'. וזה נקרא "שהסולם נשפל".

"וכשמטיבים מעשיהם, מתעלה הסולם". היינו, שעל ידי אתערותא דלתתא, הם גורמים בחינת לאקמא שכינתא מעפרא. וכל הממונים יורדים למטה, שפירושו, כל המחשבות והרצונות והמעשים, השייכים לס"א, היינו כל מה ששייך לקבלה עצמית, נראה בעיניו לבחינת שפלות, ולדבר מאוס, ולדבר בזיון, אם הוא יעסוק בדברים אלו, השייכים לקבלה עצמית.

ובהאמור יוצא, שהסולם הוא כמו מאזניים, שאם כף אחד עולה, כף השני יורד. לכן, אם יש מעשים טובים, היינו שעוסקים, שהמעשים יעלו למעלה להבורא, זה נקרא, שהסולם עולה, היינו המלכות שמים היא אצלו בעליה. ואז כף השני, השייך לקבלה עצמית, שהוא בחינת ההיפך מהקדושה, יורד. היינו, הממונים של אומות העולם יורדים. כלומר, שיורדים מהערך שיהיה כדאי לעבוד בשבילם, שזה נקרא, שבחינת ישראל שבאדם שולטת עליהם, היינו על המחשבות ורצונות של אומות העולם שהם בחינת קבלה עצמית.

ואז האדם, כל דאגותיו הן איך לעשות נחת רוח להבורא. ובזמן שבאות לו מחשבות של קבלה עצמית, תיכף עם שליטת האמונה, שהיא בחינת הסולם, מבטלת אותם. לכן כל עבודת האדם, מה שהוא עושה, הוא צריך לכוון, שזה יביא אמונה, איך להאמין בגדלות ה'. ומזה הוא יגיע להמטרה, כי זה הוא השער לכל המדרגות שהאדם רוצה לזכות בהם.

ובזה"ק באדרא זוטא (דף נ"ט, ובהסולם אות קל"ה) אומר שם, "כענין המעשים, שהתחתונים עושים, כך מתראה למטה, או לטוב או לרע". וזה לשונו, "העינים של ז"א הוא סוד השגחה בשכר ועונש. ופעם הוא נגלה ופעם הוא נסתר. כי בעת שהתחתונים מטיבים מעשיהם, זוכים להשיג השגחתו (היינו שהשגחתו יתברך היא בבחינת טוב ומטיב), והוא ער, ולא ינום, ולא ישן. ואם מריעים מעשיהם, ההשגחה נסתרת, ואומרים, לא יראה יה, ולא יבין אלקי יעקב, שזה נבחן, כשינה, בסוד "אלהיהם ישן הוא". כי בעת שמריעים מעשיהם, נמצאים מגבירים קו שמאל על הימין, ואז העינים נסתרות מהם, ואומרים, לא יראה יה. ועל כן אינם שומרים את עצמם מהם, שאינם מפחדים לחטוא. וזה שאומר, דניימין ולא ניימין, שלרשעים הם ניימין, ולצדיקים לא ניימין".

אנו רואים, שענין השגחתו יתברך הוא במצב המנוחה מצד העליון. כמו שכתוב (איכה ג') "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, אלא הכל תלוי במעשי התחתונים". וזה שאומר "כענין המעשים שהתחתונים עושים, כך מתראה למטה, או לטוב או לרע". שפירושו הוא, שמצוה גוררת מצוה. כלומר, אם הם מטיבים מעשיהם, זאת אומרת, שאם התחתונים עושים מעשים טובים, היינו שכוונתם היא לתועלת הבורא, וזה בודאי נקרא מצוה, זה גורר אחריו עוד מצוה, היינו שמרגישים, שהבורא משפיע להם רק טוב, שזה נקרא השגחה גלויה. כלומר, שרואים את הטוב ועונג מה שהם מקבלים מהבורא. אז כולם עומדים ומשבחים את הבורא.

מה שאין כן אם התחתונים מריעים את מעשיהם, היינו שכל אחד דואג רק לעשות מעשים שתצמח מזה תועלת עצמם, אז עבירה גוררת עבירה. היינו, שמדברים על ההשגחה, שאינו בבחינת טוב ומטיב. והם מרגישים רק הסתרת פנים. ואומרים, שחס ושלום שהבורא אינו שומע תפלה, היות שהם בקשו ממנו הרבה פעמים, ולא נענים. לכן אומרים "לא יראה יה ולא יבין אלקי יעקב". וזהו מטעם, שעבירה שעשו מקודם, היינו שרוצים הכל בעל מנת לקבל לעצמם, שזה הוא הגורם להסתרת פנים.

והגם שהאדם אומר לעצמו, אני רואה, שכבר עשיתי הרבה תפלות, שה' יתן לנו את הרצון להשפיע, כלומר, שאנו מבקשים מה', שיתן לנו רצון, שנרצה לעשות בעל מנת להשפיע, אם כן אין אנו מבקשים, שה' יעזור לנו, שנוכל לעבוד לתועלת עצמנו, אלא אנו מבקשים, שנוכל לעבוד לתועלת ה'. ומדוע הוא לא עונה לנו על התפלות שלנו. אם כן איך אנו יכולים לומר, שהוא שומע תפלת כל פה.

אלא אנו צריכים להאמין למעלה מהדעת, שהבורא הוא כן שומע תפלת כל פה. ובתוך הדעת, אם האדם רוצה להבין את סדר דרך העבודה, אז האדם צריך לומר, שמשמים הודיעו לו, מהו לשם שמים ולא לתועלת עצמו. כלומר, שניתן לו מלמעלה להרגיש מה היא לא לתועלת עצמו. וכשהאדם מרגיש זה, היינו שלא צריכים להשאיר בשביל עצמו כלום, אז האדם רואה, שאין הוא מסוגל לזה, כי כל זמן שאין אדם יודע מהו, שלא לתועלת עצמו, אז הוא מבקש שהבורא יעזור, שיהא בידו לעבוד לתועלת הבורא ולא לתועלת עצמו.

מה שאין כן בזמן שהוא מקבל מלמעלה הרגשה, מהו רק לעשות הכל כולו לה', אז האדם לא רוצה, שהבורא יתן לו הכח הזה, והוא מתנגד בכל כוחו. לכן כשהאדם מתחיל לבקש מהבורא, שיתן לו כח להתגבר על הרצון לקבל, עוד אין להאדם את כל כח התנגדות מצד הגוף, היות שהוא עוד לא יודע מה זה כולו לה'.

לכן כשעונין לו מלמעלה על תפלתו, על מה שהוא מתפלל, נמצא, מה עונים לו, התשובה באה מלמעלה, שמראים לו, שידע את מה שהוא מבקש, כאילו שאין כאן רמאות, שיהא בידו לומר אח"כ, שלא ידעתי מה אני מבקש. לכן האדם, עליו לדעת, שה' הוא שומע תפלה. ומה שהוא רואה, שהוא עכשיו יותר גרוע מזמן שלא נתן תפלה, על כח התגברות על הרצון לקבל, זוהי תשובה מלמעלה על התפלה שלו.

אם כן אין על האדם לומר, שלא שומעים את תפלתו. אלא עליו לומר, שהתשובה באה מלמעלה, לא מה שהאדם מבין, אלא מה שמבינים למעלה, מהו לטובתו, שידע. היינו שהאדם צריך לדעת, עד כמה שהוא רחוק מהשפעה, וכל אברי הגוף הם מתנגדים לזה. והאדם מבקש מה', דבר שאין הוא מוציא שום בחינה בגוף, שתסכים להבקשה שהוא מבקש מה'. ואז האדם רואה דבר חדש, מה שלא ידע, מטרם שהתחיל לבקש מה', שיתנו לו כח התגברות על הגוף, שכך יהיה בידו לעשות מעשים אך ורק לתועלת הבורא ולא לתועלת עצמו.

והידיעה החדשה שהאדם משיג היא, שזה שהוא רואה, שאין הגוף מסכים לתת תפלה כזו על ביטול רצון לקבל לעצמו. אם כן נשאלת השאלה, מדוע לפעמים האדם כן רוצה לביטול הרצון לקבל לעצמו, כלומר שהרבה פעמים האדם רואה, שבזמן שהוא מבקש מה', שיתן לו כלים דהשפעה, כל הגוף הוא מתנגד, ומה שהוא מתפלל, הוא משפה ולחוץ, היינו סתם דיבורים בעלמא. ומכל מקום הוא רואה, שיש זמנים שהוא כן יכול להתפלל בכל הלב. התשובה היא, זהו כבר עניית התפלה, היינו שהבורא נתן לו כח, להתפלל על זה בכל הלב. לכן מוטל על האדם להיות בתקוה, שה' יקרב אותו."

שאלה: האם בזה שאנחנו נוכחים כל יום בשיעור מתגלה לנו איך אנחנו מקבלים סודות ועצות שמאפשרים לנו להרים את השכינה מעפר?

כן. יום יום אנחנו מוסיפים ומוסיפים לבקשות שלנו, לדרישות שלנו, למה אנחנו רוצים, איך אנחנו פונים לבורא, הכול נאסף יותר ויותר, עד שמגיעים לגילוי.

תלמיד: בשיעורים איתך אנחנו מקבלים הוראות איך להתנהג בעשירייה ולהגיע לבורא?

כן. לא שמעת את זה ממני? למדנו, קראנו את זה במאמרים של בעל הסולם ורב"ש.

שאלה: מהי "תפילת כל פה" שעליה מדובר כאן במאמר?

שכל פה שרוצה להידבק לבורא יכול להגיד אותה התפילה. זה חיסרון כללי שמתעורר ומתגלה דרך המלכות הכללית.

שאלה: כתוב במאמר שהכי חשוב לאדם זה להגיע לאמונה בגדלות ה'. למה לא כתוב שזה חשוב לקבוצה שלמה? הרי האדם לבד לא יכול להשיג שום דבר.

כיוון שכל אדם צריך לדאוג איך הוא משיג אמונה בה'. כמובן שזה חשוב גם לקבוצה, הקבוצה צריכה להשתוקק לתנאים כאלה שכל אחד יקבל את הכמות ההכרחית של אמונה בה' שהוא צריך.

שאלה: אמונה חלקית ואמונה שלמה, זה כוח שמתעצב לפי כוח האיחוד בינינו או שזו השגה פרטית של כל חבר?

זאת השגה פרטית של כל חבר, אבל היא מתעצבת ונבנית בינינו.

שאלה: אפשר להגיד שכשאנחנו מבקשים מהבורא פתרונות רוחניים לבעיות גשמיות זה בשביל להיות תלויים בבורא והתפילה הזאת היא תיקון?

חלקית, באופן פרטי אפשר לומר כך.

שאלה: איך אנחנו יכולים לבנות בעשירייה סולם שיוביל אותנו לקדושה?

על ידי חיבור בינינו ולימוד משותף של מה שאנחנו לומדים אנחנו כבר נכללים בסולם.

שאלה: בתחילת הטקסט מדובר על מלאכי ה' שעולים ויורדים בסולם, ואחר כך נאמר שנותנים לנו מלמעלה מה שלטובת האדם. מי הם המלאכים האלה ואיך הם משפיעים על החיים שלנו במלכות?

מלאכים הם חלקי המלכות, לכן הם נקראים כך, ובהתאם לעבודה שלנו הם עולים או יורדים. על ידי העליות והירידות שלהם אנחנו כל הזמן נמצאים בשינויי המצבים ומתוך זה מתחילים להבין איפה אנחנו נמצאים ומה יכול להשפיע עלינו ואיך אנחנו יכולים להשפיע על המלכות הכללית.

שאלה: איך קשורים היראה בפני ה' והמדרגות רוחניות, ההרגשות האלה קשורות?

כן, הן קשורות, יש קשר בין יראת ה' ובין מדרגות רוחניות. ככל שאנחנו קרובים יותר לבורא כך יש בנו יותר יראה, ובהתאם לזה גם הקשר, התפילה שלנו, הפנייה אל הבורא, תחושת התלות בו גם הם גדלים.

תלמיד: אז אפשר להגיד שאנחנו מתעלים במדרגות הרוחניות ככל שאנחנו רואים את הבורא בכול?

כן.

שאלה: כתוב בטקסט ש"ז"א הוא סוד השגחה בשכר ועונש". מה המשמעות?

שאנחנו מתקדמים ובכלל מרגישים שמשתנים רק על ידי שכר ועונש, וזה מגיע לנו מדרגת זעיר אנפין. וכך אנחנו מרגישים את עצמנו, עולים או יורדים, אבל שני המצבים פועלים לטובתנו, כי אנחנו מרגישים שינויים ועל ידם אנחנו כל הזמן גדלים.

שאלה: איך נגיע למצב שאנחנו מקבלים כדי שהעולם יתמלא עם ידיעת הבורא, ויגיע לגאולה ולהשגה השלמה?

על ידי העבודה שלנו יחד. כשאנחנו מתחברים יחד אנחנו נכללים יותר ויותר במלכות הכללית ומתחילים להרגיש את השינויים שבה, וההרגשה הזאת מביאה לנו ידיעה על כל המציאות.

שאלה: אמרת כמה פעמים שאנחנו נכללים במלכות הכללית, או משפיעים על המלכות הכללית. מהי המלכות שאנחנו עובדים איתה?

זה המקום שממנו אנחנו נולדים, יוצאים, המקום שמתוכו מתחילים להתפתח.

תלמיד: אבל זה רצון כללי או שזה החיבור הקבוצתי שלנו?

זה הרצון המשותף שלנו, זה החיבור בינינו, זו האם הרוחנית שלנו.

תלמיד: אבל זה החיבור שלנו בעשירייה או של כל העולם?

גם וגם, תלוי באיזו דרגה אנחנו נמצאים.

תלמיד: וממה כדאי שנתחיל בשביל שנתקרב?

אנחנו צריכים להתחיל מהחיבור בינינו, זה ברור.

תלמיד: אבל מה ההבדל בין המלכות כללית לבין ההרגשה שלנו בעשירייה?

כשאנחנו מרגישים את המלכות הכללית אנחנו מרגישים כבר את הבריאה המשותפת, באיזה מצב היא נמצאת ואיך היא צריכה להיות כדי להתקרב לבורא.

תלמיד: איך עלי לפעול בעשירייה בשביל לכוון את עצמי למלכות הכללית?

אתה צריך להתקרב לחברים, אין שום דבר אחר, ובמידת ההתקרבות לחברים אתה תרגיש ותקבל מהם יותר ויותר התעוררויות מסוגים שונים.

שאלה: במאמר כתוב - כך גם הנשמה לאחר שמשתווה צורה עם הבורא מכירה את מחשבותיו לפי שידע לפני שנפרדה ממנו¹. מה זה מחשבות הבורא?

מחשבות הבורא, אלה חוקי הטבע.

שאלה: מה נקרא חטא של עם ישראל ומה זה חטא עבור אומות העולם?

גם זה וגם זה - אגואיזם. האגואיזם של עם ישראל הוא המרכזי, הוא יסודי ואילו אגואיזם של אומות העולם הוא הרבה יותר קטן ולא עד כדי כך תלוי הדדית.

שאלה: לפי המאמר, יוצא שהבורא כל פעם עונה לאדם והאדם אינו מבין את שפת הבורא. איך לזכות להבין את שפת הבורא, כשהוא מדבר איתנו ועונה לתפילות שלנו?

ככל שתתקרב לחברים, דרך זה תתחיל להרגיש מה הבורא אומר לך.

שאלה: האם אנחנו מושפעים על ידי המלאכים כדי להחליף את המצבים שלנו?

כן.

שאלה: איך אדם יכול להיות בטוח שהוא עובד לא בשביל לקבל אלא רק לחיות תחת שליטת הבורא?

רק אם הוא נמצא במרכז העשירייה. אין לו שום אפשרות לכוון את עצמו אחרת, רק בדבקות לעשירייה.

שאלה: נאמר שהבורא ברא רצון לקבל וזה הבסיס של הבריאה ועליו אנחנו צריכים לבנות את הסולם, את כוח האמונה וחשיבות הבורא. יש לי פחד פנימי שהיסוד שקיים בתוך הנבראים לא ננצח אותו. איך לבנות כוח אמונה חזק באותה מידה כמו הרצון לקבל החזק בנו, מה עושה האדם?

להתפלל.

תלמידה: האם זה מספיק כדי לבנות את כוח האמונה?

זה מספיק בכלל, לכל המקרים בגלל שזו פנייה לבורא.

תלמידה: אנחנו יודעים שהוא בורא את הטבע השני.

כן.

שאלה: מה זאת אומרת שפעולות שנעשו לעיל נראים למטה ואיך זה משפיע על הגורל הכללי שלנו?

בצורה כזאת זה עובד. אנחנו צריכים לגלות את זה ולראות ומזה נלמד איך להשתמש בזה.

שאלה: יש לנו עכשיו מצבים קשים בינינו. יש לנו קצת ירידה בעשירייה ואנחנו לא יודעים מה אנחנו יכולים לעשות. אמרתי לחברים שאנחנו יכולים להשיג חיבור כאילו עשירייה של רשב"י. תן לנו כיוון, איזה דרישה אנחנו צריכים לעלות כדי לחזק את עצמנו, מה חברי טורקיה 4 צריכים לעשות?

לבקש מהבורא שיחבר ביניכם שאתם כולכם תתחבקו ותבקשו מהבורא שיבצע את החיבור, זה מה שצריכים לעשות.

שאלה: כאן נאמר לנו, שכשמגיעה התשובה מלמעלה, זה מראה לנו מה באמת אנחנו מבקשים ואז הגוף מתנגד עם כל הכוחות שלו. האם זה הרגע שבו אנחנו צריכים להחליט לבחור בכל הכוח את הבורא ולעזוב את הגוף שמתנגד לנו?

אם אנחנו יכולים לעשות כך, מה טוב. ודאי שזה הכי טוב.

שאלה: כתוב כאן, ש"בעבודת האמונה יש הרבה שיעורים, ... "היינו שיש אמונה חלקית ויש אמונה שלמה"". מה זאת אמונה חלקית?

כשהיא לא שלמה היא נקראת חלקית. היא לא על כל ההבחנות שמתעוררות.

תלמיד: או שיש אמונה או שאין אמונה.

יש אמונה שלמה ויש אמונה חלקית.

תלמיד: ואיך עוברים מאמונה חלקית לאמונה שלמה?

על ידי התגברות.

תלמיד: רב"ש גם אומר ש"בעבודת האמונה יש הרבה שיעורים", אבל הוא נותן פה רק שתי דוגמאות, למה הוא אומר הרבה ונותן רק שתי דוגמאות כשיש עוד רבות אחרות?

אני לא יודע למה הוא לא נותן יותר, כנראה שאנחנו לא צריכים את זה בינתיים.

שאלה: כולנו זוכרים את הסיפור שסיפרת בספר "תמיד איתי", איך חיפשת את הסולם ואיזו שמחה היתה לך כשמצאת אותו. איך אנחנו רוכשים את הסולם הזה שעליו מדובר במאמר?

אנחנו נדבר על זה בנפרד עוד הרבה מאוד פעמים. אנחנו רוכשים את הסולם הזה באמצעות זה שאנחנו רוצים למצוא את הקשר הזה בינינו ולאחר מכן מחפשים איך לממש אותו. אז אנחנו מוצאים את הסולם.

תלמידה: יש לי ממש צעקה פנימית איך אנחנו מתגברים על המחיצות האלה, האם אפשרי לעשות זאת באמצעות איזה מאמץ, מה אנחנו צריכים לעשות, איך אנחנו צריכים להתפלל? כי שמעתי שאנחנו יכולים לעשות את זה ברגע אחד, אבל ההרגשה היא שצריך שנים כדי להתקרב. מה לעשות, איך להתפלל, מה חסר לנו?

המילים שלך, מה שאת חושבת שחסר לך כדי להיות דבוקה לחלוטין בחברות שלך בעשירייה קשה כזאת ובבורא, מה שחסר לכן. ומצד אחר, מה שיש לכן באגו בעיקרון, שממנו הייתן רוצות להפטר כדי לחבק את כל החברות ולחבק את הבורא.

תלמידה: אבל יש ממש שנאה לאגו הזה, אתה רואה עד כמה אתה לא מסוגל. זה יחס נכון?

מצוין, זה אומר שיש לך על מה לבקש.

שאלה: המלכות היא חיבור של החסרונות של היחיד או חיבור של החסרונות בעשירייה?

בעשירייה.

תלמידה: כשבאמת נוצרת מלכות בעשירייה, איך מתבטא הקשר בינה לעליון, איך בכלל נוצר מבנה כזה של קשר, בין חיבור חסרונות העשירייה לכוח שמעלה אותה?

מתחילים להתקשר דווקא דרך החסרונות המשותפים ואחר כך הם הופכים לא לחסרונות, אלא לחיבור.

שאלה: האם המלאכים שעליהם מדובר בסולם מקשרים אותנו לבורא, הם הקשר בינינו לבורא?

כן.

תלמידה: האם המלאכים שומרים עלינו מפני היצר הרע?

גם. יש מלאכים טובים, יש מלאכים לא כל כך טובים, כל אחד לפי התפקיד שלו.

שאלה: אם אדם רואה שהוא מתפלל על מנת להשפיע לבורא ורואה שהגוף מתנגד לזה, באיזה מצב הוא נמצא?

הוא נמצא במצב לא טוב מבחינה זו שהגוף מתנגד להתקרב לבורא, אבל מבחינה אחרת, הוא רואה את המצב שלו, וזה כבר טוב מפני שאז הוא צריך להתפלל לבורא שיעלה אותו מהמצב הזה.

שאלה: במאמר כתוב, שמלכות זאת אמונה ואמונה זאת יראה, אז איך להתפלל בצורה עקבית כדי לקבל את היראה הזאת?

רק על ידי חיבור טוב ונכון עם הקבוצה האדם יכול לקבל כל פעם תוספת חסרונות נכונים שמהם הוא יוכל להתפלל.

תלמידה: כשאנחנו עומדים להתפלל, האם אנחנו יכולים לבקש מהבורא שייתן לנו אמונה ויראה, ושיבטל את כל המחשבות על עצמנו כדי שנוכל להביא אחדות בין כל חלקי הבריאה, כדי שהבורא יוכל לסיים את המלחמה בינינו? האם זאת צריכה להיות הגישה שלנו כשאנחנו הולכים להתפלל?

כן. אנחנו רוצים שהבורא יהיה אותו הכוח, הדבק, שידביק, שיחבר אותנו יחד ואז נוכל להתפלל בשמו.

שאלה: אם אין שום איבר או רצון שרוצה לבקש לעבוד כולו לה', אז באיזה רצון הבורא נותן לאדם כוח להתפלל בכל הלב?

במה שנותן, בזה משתמשים.

שאלה: איך אפשר להתבטל כלפי הבורא בלי לאבד את הכוחות ואת הזהות שלך בעולם שהוא כולו יצר הרע?

אם אני קשור לחבריי ופונה לבורא, הכול מסתדר בצורה הטובה ביותר, הנכונה ביותר.

שאלה: מה זה אומר שאני צריך לגלות שאני לא מרמה את הבורא? רב"ש כותב שרק אחרי תפילה שהיא כביכול אמתית, אני אמור לגלות שאני לא מרמה את הבורא.

כן.

תלמיד: מה זה אומר?

כי אתה מגלה את עצמך, אתה רואה לעומק הלב שלך, ואז אתה רואה אם אתה מרמה או לא מרמה.

תלמיד: כלומר, אני צריך לבוא באמונה שלמה ובידיעה מראש שבאמת הבורא עונה לי על התפילה?

בעצם כן.

שאלה: אנחנו לומדים שהמערכת כל הזמן בתנועה, ופה כתוב שהבורא במנוחה. במצב של מנוחת העליון אנחנו מרגישים את הייסורים?

הכול מדובר כלפינו, אם אתה מרגיש ששום דבר לא משתנה, אין לך על מה להתפלל, קשה לך אז למצוא את החיסרון.

תלמיד: באיזה מצב מורגשים הייסורים?

במצב שאתה נמצא.

שאלה: אמרת שמשתנים על ידי שכר ועונש ועל ידי זעיר אנפין וכך גדלים. מה עושה חבר שלא מרגיש שכר ועונש, שעוד יום ועוד יום עובר, מה הוא צריך לעשות?

להתפלל על זה שהוא לא מרגיש, שהבורא ייתן לו הרגשה.

שאלה: כשאנחנו משפרים את הפעולות שלנו כלפי הבורא, אנחנו לכאורה נהיים יותר צדיקים בעשירייה, הסולם עולה. מה זה אומר שהסולם עולה? האם הסולם עולה למעלה ולמטה או שאנחנו עולים בסולם? האם הפעולות האלו באות לידי ביטוי בעשירייה ואם כן, באיזו צורה?

כן, כך אנחנו, ודאי שהכול כלפינו. זה לא שלסולם יש חופש תנועה והחלטות וכן הלאה, הכול אנחנו.

שאלה: על ידי מה ניתן לשפר את עוצמת התפילה כך שהתפילה תתקבל?

על ידי חיבור בין החברים.

שאלה: שמעתי שאמרת עכשיו שאדם שמחובר טוב לקבוצה יכול כל הזמן להתפלל כי הוא כל פעם מקבל חסרונות חדשים מהקבוצה.

נכון.

תלמידה: אנחנו יודעים שבכל זאת יש עליות וירידות בעבודה, אז איך אמורה להיראות ירידה במקרה כזה?

האדם נכנס לאיזה טמטום, קהות חושים, ריחוק מהחברים, אלה סימנים של ירידה, ויש עוד ודאי.

תלמידה: איך להילחם בזה כשזה קורה?

גם כן על ידי חיבור. הכי בטוח ומועיל זה החיבור.

(סוף השיעור)

---

1. "אף הנשמה כך, אחר שקנתה השוואה אליו יתברך, הנה חוזרת ויודעת מחשבותיו יתברך, כמו שידעה מקודם שנפרדה ממנו".↩