שיעור צהריים 09.11.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 538,
מאמר כ"ג "אוהבי ה' שנאו רע"
זה נושא מאוד רחב והוא ברור לנו, מי שאוהב את ה', עם זאת הוא נמצא באותה מידה בשנאת הרע. רע זה הרצון לקבל, האגו שלנו, ובמידה שאנחנו אוהבים את הבורא, במידה הזאת אנחנו צריכים לשנוא את הרצון לקבל. לכן כך הוא כותב, "אוהבי ה' שנאו רע".
כג. אוהבי ה' שנאו רע
שמעתי י"ז סיון תרצ"א
"בפסוק "אוהבי ה' שנאו רע, שומר נפשות חסידיו, מיד רשעים יצילם".
ופירש, שלא מספיק בזה שהוא אוהב ה', שרוצה לזכות לדביקות ה', אלא שצריך להיות גם שונא את הרע.
וענין שנאה מתבטא בזה, שהוא שונא את הרע, הנקרא "רצון לקבל". והוא רואה, שאין לו שום עצה להפטר ממנו. ויחד עם זה הוא לא רוצה להשלים עם המצב. והוא מרגיש את ההפסדות, מה שהרע גורם לו. וגם רואה את האמת, שהאדם מצד עצמו אין בכוחו לבטל את הרע, היות שזהו כוח טבעי מצד השם ית', שהטביע בהאדם את הרצון לקבל.
אזי הפסוק מודיע לנו, מה שיש ביד האדם לעשות. היינו לשנוא את הרע. ועל ידי זה ה' ישמור לו מהרע הזה, כמ"ש "שומר נפשות חסידיו". ומהו השמירה? - "ומיד רשעים יצילם". ואז, כיון שיש לו איזה מגע עם ה', יהיה המגע הכי קטנטנה, אזי הוא כבר איש מוצלח.
ובאמת, ענין הרע נשאר קיים ומשמש בבחינת אחוריים להפרצוף. וזהו רק ע"י תיקון האדם. שבזה שהוא שונא את הרע באמת גמור, על ידי זה מתתקן לבחינת אחוריים.
וענין השנאה נובע מטעם, שאם האדם רוצה לזכות לדביקות השם ית', אזי נוהג את המנהג שיש בין חבירים וידידים. זאת אומרת, שאם שני אנשים באים לידי הכרה, שכל אחד מהן שונא מה שחבירו שונא, ואוהב את מה ומי שחבירו אוהב. אז הם באים לידי התחברות תמידית, בחינת יתד שלא תמוט לעולם.
לכן, מאחר שה' אוהב להשפיע, לכן גם התחתונים צריכים להסתגל לרצות אך להשפיע. וכמו כן ה' שונא להיות מקבל, דאיהו [שהוא] שלם בתכלית השלימות ואינו צריך לכלום, גם האדם צריך לשנוא את ענין הקבלה לעצמו.
היוצא מכל האמור, שהאדם צריך לשנוא את הרצון לקבל בתכלית השנאה, שכל החורבנות שבעולם באים רק מהרצון לקבל. וע"י השנאה הוא מתקן אותו ונכנע תחת הקדושה."
שאלה: איך אפשר לשנוא לחלוטין את היסוד שלך, את הטבע שלך?
אם אתה מרגיש שדווקא הוא מפריד אותך מהבורא, אז אט אט בכך שאתה מהרהר בזה, חושב על זה, רואה את התוצאות, אתה מתחיל לשנוא את האגו שלך ואט אט מתרחק ממנו.
תלמיד: לאן אני מתרחק ממנו?
לכיוון תכונת ההשפעה, לכיוון ההפוך.
שאלה: מה זה אומר שהשנאה לרע מיתקנת כאחוריים?
פנים נקרא השפעה ואחוריים נקרא קבלה. מתוך זה תביני את מה שכתוב.
שאלה: האם השנאה לרצון לקבל צריכה להגיע לידי כבוד לאותו כוח של הבורא?
במידה הזו כמובן שהאדם מתחיל לכבד את כוח הבורא, לאהוב אותו, משתדל להתקרב לתכונת ההשפעה.
שאלה: כאשר האדם יורד לתחתית הרע שלו ובמקביל מגלה שהוא אף אחד, שום דבר, הוא לא יכול להאשים אף אחד, ומתגלה כאן חלל של ריקנות, אז איך לבקש מתוך ריקנות כזאת ובכלל להאמין?
צריך למלא את הריקנות הזאת בתכונת ההשפעה, בהתקרבות, באהבה.
תלמידה: אני מבינה שדרך העשירייה יש פעולות שמתבצעות בצורה טכנית, בתפילה, בכל מה שנדרש בקבוצה, ועדיין הריקנות נשארת.
אז צריך להמשיך וכל הזמן לבקש.
שאלה: יש מישהו בעשירייה שמרגיש את השנאה לרע ומישהו אחר לא רואה את זה ומתייחס לזה ברכות, האם כולם צריכים לגלות שנאה לרע?
תארי לעצמך שהשנאה הזאת כאשר מגלים אותה, כלומר אהבה לעצמך, לאגו, כאשר מגלים אותו, צריך להתחיל לשנוא אותו אפילו בצורה מלאכותית. ואז אט אט תתקרבו לזה שפשוט לא תוכלו לשאת אותו, לסבול אותו. אתם תרגישו את זה.
שאלה: אני מרגישה שכל חברה בעשירייה שלי היא חלק ממני ומהרצונות שלי. איך עליי לעבוד עם הרצונות שלא מסכימים עם העבודה?
אני בכל זאת צריך להמשיך לעבוד נגד הרצון לקבל, להתרחק ממנו ולשנוא אותו ככל האפשר ויותר מזה. וכך לאט לאט אני אברר עוד ועוד אמצעים שעל ידם אני יכול להתרחק מהרצון לקבל.
שאלה: למה אני צריך לשנוא את הרצון לקבל ואת האגו אם בעצם אני משתמש בו ככוח מניע, אם הוא מקדם אותי?
אתה משתמש באגו שלך מפני שהוא מרחיק אותך מהבורא, מפני שהוא מרחיק אותך מהחברים, ולכן אתה שונא אותו. במשך הזמן, זה לוקח זמן, כשאתה יותר ויותר תשנא אותו, תתרחק ממנו, תדחה אותו מעצמך, אז תגיע למצב שחוץ מזה תתחיל גם לכבד ולאהוב את הרצון להשפיע, כמה אתה יכול להתקרב לחברים, כמה אתה יכול להיות איתם יחד. ואז יוצא שאוהבי ה', ככל שאתה אוהב את הבורא, כך תרגיש בזה גם שנאה לאגו שלך, לרע, ובשני המצבים הללו תתקרב יותר ויותר למטרת הבריאה.
שאלה: אומרים לי לשנוא את הרע שהוא הטבע שלי, אז איך מממשים "ואהבת לרעך כמוך"?
אלו שני דברים הפוכים. "ואהבת לרעך כמוך", "רעך" אלו אותם אנשים שאתה יכול איתם יחד להגיע למטרת הבריאה, לכן אתה אוהב אותם. ואותן תכונות שאתה לא יכול לסבול, תכונות אגואיסטיות, אתה דוחה אותן, וכך אתה מתקרב לחברים ומתקרב לבורא ומתרחק מהאגו שלך.
תלמיד: ומה הוא העניין של "כמוך", האם אלו תכונות שכבר תיקנתי?
"ואהבת לרעך כמוך", זה שאתה משתדל להיות קשור לרעך, לחברים שלך, בכל לב ונפש ככל האפשר.
שאלה: איך ליישב את הסתירה - לשנוא את היצר הרע שהבורא ברא? זו בעצם סתירה כי הבורא ברא אותו, אז איך לשנוא אותו?
עלינו דווקא לשנוא את היצר הרע על אף שהבורא ברא אותו, כי הבורא ברא אותו כדי שנשנא אותו, כדי שנתרחק ממנו, כדי שנבטל אותו. לכן במידה שאנחנו רוצים להתקרב לבורא, במידה הזאת אנחנו צריכים להתרחק ככל האפשר מהיצר הרע.
תלמיד: דיברנו לפני השיעור בדיוק על אותה פעולה שעליה מדובר כאן. קודם מוכרחים שיהיה צמצום בכדי להפסיק לקבל הנאה ברצון לקבל, וכשאתה יכול להתרחק ממנו ולראות אותו מהצד, אז זה הכוח שעוזר להתעלות מעל הרצון לקבל.
כן, בדיוק כך זה נעשה.
שאלה: איך אנחנו יכולים לדעת מה הבורא אוהב ומה הבורא שונא?
זה צריך להיות ברור לנו. הבורא אוהב חיבור, אהבה, השפעה, ושונא את ההיפך, ריחוק, שנאה, דחייה. הוא אוהב את הרצון להשפיע ושונא את הרצון לקבל. אם אנחנו רוצים להתקרב לבורא, אז אנחנו צריכים להיות בהתאם לתכונות שלו, להיות קשורים יותר בעל מנת להשפיע בינינו, בעזרה הדדית, ולהתרחק מקבלה ומדחייה.
שאלה: מה זאת אומרת שתכונת האחוריים מחזיקה את תכונת הפנים?
אחוריים זאת התכונה ההפוכה ופנים זאת התכונה הישירה. כלומר מה ששייך להשפעה נקרא פנים, מה ששייך לקבלה נקרא אחוריים.
תלמידה: כתוב כאן שבזכות שנאת הרע נוצרת תכונת האחוריים שתומכת בבחינת הפנים.
אם האדם תומך בתכונות הפנים, כלומר בהשפעה, אז הוא מתקרב לבורא. אם הוא תומך בתכונת האחוריים, אז הוא מתרחק מהבורא.
שאלה: איך לזהות את היצר הרע ואיך ללמוד לשנוא אותו?
את היצר הרע אפשר לזהות בכך שהוא לא נותן לנו להתקרב זה אל זה. כך אנחנו מזהים אותו ולכן משתדלים לעבוד ההיפך ממנו.
שאלה: כשאנחנו מגיעים למצב של תפילה מלב שלם, האם יש עצה מהמקובלים איפה למקד את הרגש שלנו, לא את המחשבות, אלא את הרגש?
אנחנו צריכים להגדיל את החיבור בינינו ולהרגיש ולגלות את הרגש בחיבור בינינו. זה מה ששייך לתיקון על ידי הרגש. ככל שמתקרבים יותר זה אל זה, עלינו להבין שבכך אנחנו מגדילים את הרגש שלנו ומתקנים את עצמנו.
תלמיד: אם כך, אז היצר הרע הופך לעזר כנגדו.
כן.
שאלה: האם אפשר להגיד שהבורא שנמצא בעשירייה ובמסגרת שלנו זה הצד שמושך אותנו לקראתו?
כן.
תלמיד: והבורא שנמצא "מחוץ למסגרת שלנו", אם אפשר כך להגיד, זה הבורא שדוחף אותנו אליו?
לא, יש כאן בלבול. הבורא מושך אותנו לחיבור ולהתקדמות, והצד ההפוך זה האגו שלנו שדוחף אותנו דווקא מהחיבור להתרחקות זה מזה.
תלמיד: אבל הדחיפה לא באה כביכול מבחוץ. המשיכה לדברים אחרים חוץ מהדרך באה מבחוץ, גם מהבורא, אבל לא מהמסגרת.
כן, נכון.
תלמיד: ויש משיכה כלפיו שבאה מהמסגרת.
כן.
תלמיד: אז הוא כביכול דוחף אותנו מבחוץ ומושך אותנו מבפנים.
בסדר, נכון.
שאלה: איך אנחנו יכולים לשנוא את הרע אם הגוף שלנו הוא רק רצון לקבל?
להשתדל בכל זאת לראות עד כמה הרצון לקבל שלנו, האגו שלנו, פועל נגד מטרת הבריאה. עד כמה הוא מרחיק בינינו, דוחף אותנו זה מזה, ועל ידי זה מפריע לנו להתקדם לתיקון.
שאלה: איך אנחנו יכולים לשבור את ההתנגדות שלנו לדבקות ואחר כך להגיע לאהבת החברים?
להשתדל כל הזמן להתקרב ולעזור זה לזה וכך נעבוד יותר בכוח ההשפעה ונתרחק מכוחות הקבלה.
שאלה: האם השנאה ליצר הרע זו שנאה לעצמי?
כן, את צודקת. שנאה ליצר הרע זו שנאה לעצמך, לתכונות האלה שלך.
תלמידה: איך תכונת השנאה ותכונת האהבה מתקיימות יחד?
הן יכולות להתקיים בו זמנית. השאלה טובה אבל זאת דווקא התשובה.
שאלה: אני כמעט ולא מרגישה שנאה, איך אני אמורה להרגיש שנאה? אמנם יש הרגשה של דחייה מדברים מסוימים, אבל האם צריך לפתח שנאה?
צריך לפתח הרגשה של שנאה לאגואיזם שלי, ככל שניתן.
שאלה: אנחנו עוברים בעשירייה כל מיני מצבים. אנחנו מכסים באהבה, משתדלים, מנסים, מתבטלים. אבל נדמה לי שהבורא בודק אותי בעולם הגשמי דרך אנשים ויוצר לי תנאים כאלה שגורמים לי לכעס שאני לא יכולה להפסיק אותו, ואני מרגישה שאני פוגעת בחברים עם השנאה שלי.
את צריכה להתפלל, להתפלל שהבורא יעזור לך להתגבר ולהבין נכון באיזה יחס את נמצאת כלפי החברות שלך.
תלמידה: זה היחס שלי לחברות שלי?
כן.
תלמידה: אבל אני לא מרגישה כלפיהן כעס.
אז מה את מרגישה?
תלמידה: אהבה.
אהבה? אם כך הכול בסדר אצלך.
תלמידה: אבל למה אנשים מרגיזים אותי לפעמים בעבודה?
בעבודה זה לא נחשב. שם את צריכה להתנהג בצורה ניטראלית.
תלמידה: אם אני מעירה למישהו, זה תיקון מהבורא?
תתייחסי בנחת, ברוגע לכולם, ובאהבה רק כלפי החברות שלך שאיתן את הולכת בדרך הרוחנית.
שאלה: מאיזו סיבה אנחנו צריכים לשנוא את הרע? הרי הוא גם מאפשר לנו לראות את הטוב.
רק מפני שהוא מרחיק בינינו ובינינו לבורא.
שאלה: איך האדם מגיע לשנאת הרע שלו?
בכך שהוא חושב מה הרע הזה גורם לו. הרע הזה גורם לו להתרחק מהחברים ומהבורא, לכן הוא שונא אותו.
שאלה: האם נוכל לומר שככל שהקשר שלנו עם הבורא קרוב יותר, כך ברורים לנו אותם מקומות שהבורא מגלה לנו לתיקון?
כמובן.
תלמידה: העיקר לייחס את הכול לבורא ולבקש ממנו כוחות אהבה?
כן, כל הכבוד.
שאלה: לפי הטקסט. כאשר יש שני אנשים, ואחד שונא את מה שהשני שונא, ואוהב את מה שחברו אוהב, ויחד עם זה אנחנו שונאים את עצמנו בגלל שיש בנו רע, כי יש בתוכנו רצון לקבל. אבל אחד את השני אנחנו לא יכולים לשנוא. אנחנו צריכים לאהוב אחד את השני. אז איך זה משתלב ביחד ששני אנשים שונאים את אותו דבר?
זאת לא שאלה, זאת המציאות. אם שני אנשים שונאים זה את זה, הם שונאים את אותה תכונה רק באנשים שונים, זאת אומרת כל אחד בשני.
תלמידה: אז איך בו זמנית לאהוב אחד את השני, ולשנוא את עצמי? אנחנו אוהבים את כל החברים בעשירייה, ואת הרע שלנו אנחנו שונאים.
יכול להיות ככה. תחשבי על זה.
שאלה: אם אני מרגישה שהחברה שלי רעה יותר ממני, ויש לי שמחה מזה, האם זו נקודת אגו גבוהה שאני צריכה לשנוא?
כן.
שאלה: מה לעשות כאשר אדם נמצא בירידה ושום דבר לא עוזר, גם לא תפילה, ותמיד יש ריקנות וחוסר כוחות.
להתחבר עם החברות עד כמה שאפשר יותר קרוב.
תלמידה: ואם אין כוחות?
יופיעו הכוחות, יגיעו כוחות.
שאלה: אני אימפולסיבית, לפעמים אני מתפוצצת מהר, ובעבודה בעשירייה אני והתכונה הזו גורמת לפירוד ולא לאיחוד. אני רוצה לדרוש מהעשירייה לתקן את המצבים האלה, ושהן יעזרו לי לפעול לטובת העשירייה.
זאת מערכת שלמה של תיקון, אבל בראש ובראשונה את צריכה להרגיע את עצמך, ואחר כך להמשיך ולהתקדם לקראת החיבור עם החברות.
שאלה: קיימת הרגשה פנימית של ניתוק, של משהו שמנותק אחד מהאחר, כמו שאנחנו קוראים לו טענות הגוף. כל מיני פחדים, כל מיני צביטות, ומצד שני יש אותה הרגשת שלמות. אם פעם שניהם היו קיימים ביחד, עכשיו הם מתרחקים אחד מהשני. האם על זה מדובר במאמר, על פיצול המצבים, ולשנוא את הרע?
כן, אפשר להגיד ככה.
שאלה: האם היצר הרע צריך לדעת שאנחנו שונאים אותו?
כמובן. בטח שכן, לא צריך להסתיר את זה.
שאלה: פעם אמרת שאנחנו לא מספיק שונאים את הרע. איך לעבוד כדי להגביר את השנאה אל הרצון לקבל?
אם את מחוברת עם החברות, את יכולה לעורר את הרע, ולא לפחד שהוא יתנפל עלייך כמו כלב רע. העיקר להיות בקשר עם החברים, ואז הכול יסתדר לך.
תלמידה: אנחנו יודעים שללא אהבה אין שנאה, וללא שנאה אין אהבה, ושני הדברים קיימים. איך להשתמש בחוק הזה כאן?
אתן צריכות לאהוב את האהבה, ולשנוא את השנאה. מה יש כאן? לדחות מעצמכן את הרגשת השנאה, ולמשוך אליכן את תכונת האהבה, את הרגשת האהבה.
שאלה: היום בשיעור בוקר אמרת שאנחנו לא נותנים לשנאה לאהבה לחדור ללב. איך לתת לזה להיכנס יותר ללב, להרגיש את השנאה הזאת?
לא צריך, יותר טוב לפתח אהבה. יותר טוב שתפתחו את האהבה.
שאלה: האם יש לי דרך להרגיש איך הכוונה שלי, השנאה או האהבה שלי משפיעות על הסביבה שלי, ועל העולם?
עוד לא. אבל אחר כך תרגישי.
שאלה: איך לתת את אהבה לבורא, כי הדרך לבורא היא דרך אהבה לחברים.
צריך להתאמן על זה.
תלמידה: וזו תהייה תכונת ההשפעה.
כן. זאת תהייה תכונת ההשפעה.
שאלה: כתוב "ואהבת לרעך כמוך". אנו מגלים כל הזמן שכבה אחר שכבה את האגו הרע בתוכנו עד לנקודה שבאמת אתה מתחיל לשנוא את עצמך. אז איך אפשר לאהוב את רעך כשאתה שונא את עצמך?
זו שאלה ממש טובה. זאת אומרת, את צריכה לנסות לאהוב את הזולת. לאהוב "לרעך". כמו היום כשאת נמצאת עדיין בהרגשה אגואיסטית, ואוהבת את עצמך, באותה מידה תתחילי לאהוב את האחרים. זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך".
שאלה: כתוב כאן שאם שני אנשים באים לידי הכרה שכל אחד מהם שונא מה שחברו שונא, ואוהב את מה שחברו אוהב, אלה התנאים הרוחניים לחיבור בין אנשים בעשירייה?
כן.
תלמידה: וממה אנחנו מתחילים?
מכך שרוצים לאהוב זה את זה. כולנו ביחד רוצים לאהוב זה את זה בעשירייה.
תלמידה: ובגלל שזה חשוב, אנחנו יכולים לצמצם את מה שקודם היה מאוד חשוב לכל אחד מאיתנו?
כן.
שאלה: אם למרות כל התחנונים והמאמצים להתחבר, החברה לא רוצה להתחבר. יש לה כמה חברות, אבל היא מתעלמת מהאחרות. מה הדרך הכי טובה לעבוד במצב החשוב הזה?
לקחת אותה למעגל, ולהראות לה שכולכם אוהבים זה את זה, עוזרים זה לזה, וקרובים זה אל זה. ואז היא תתחיל לקנא, שאליה לא מתייחסים כך.
שאלה: לאהוב את הבורא מרחיק אותנו מהרצון לקבל, האם להיות במריבה פנימית לקראת הרצון להשפיע, זו כבר צורת פנים?
לא, כולנו צריכים להתחבק יחד, כל החברות, ולהשתדל כל הזמן להיות ככה ביחד. תנסו.
שאלה: אם בעשירייה ממש נרצה לשנוא את הרע, ממש נרצה לעקור את הרצון לקבל שלנו, ונפנה לבורא, האם זה ישפיע על כך שנראה פחות שנאה בחוץ? זה יכול להשפיע אם כל אחת תעשה את העבודה הזאת בעשירייה שלה?
כן. אנחנו נראה גם את זה. כן, את צודקת.
שאלה: לפעמים אני מרגישה שאנחנו בפוקוס גדול מידי על הקשר בינינו בעשירייה, על החיבור בינינו, ואם אנחנו מתקרבות או מתרחקות. כמה זה חשוב שנחזיק כל הזמן את הבורא במחשבות שלנו בעבודה?
רצוי שנהייה מחוברים בינינו, ואחר כך נבדוק אם כולנו מחוברים עם הבורא. החיבור בינינו, והחיבור עם הבורא יהיה ממש באותו כוח. באותו כוח. נתחבק בינינו בצורה כזאת כשכולנו מחוברות זו אל זו, וגם מחוברות עם הבורא.
שאלה: האם אני יכולה לשתף פעולה עם האגו שלי, כאילו לשחק איתו משחק, ולהגיד לו שאין לו ממה לחשוש, ושיהיה לו טוב אם הוא יהיה בנתינה? האם כדאי להגיד לו שהוא יהיה שמח מזה שהוא יעבוד את הבורא, או שזה סתם בזבוז של זמן?
כן, יפה מאוד. תעשי כך ואחר כך נראה מה יוצא מזה. אבל בינתיים תעשי כך.
שאלה: שמעתי שאמרת שאם שני אנשים שונאים זה את זה, זה אומר שהם שונאים את אותה התכונה רק כל אחד באדם השני. אז מה בעצם התיקון של המצב הזה, כל אחד צריך לשנוא את אותה התכונה בתוכו?
לא לשנוא, אנחנו לומדים אהבה, ולא שנאה. אנחנו רוצים להתחבר באהבה זה אל זה. ולא בשנאה זה אל זה.
תלמידה: יחד עם זה אנחנו לומדים, שצריך לשנוא את האגו שנמצא בתוך כל אחד?
כן.
תלמידה: אם אדם שונא מישהו בגלל תכונה מסוימת, זה תמיד אומר שיש בתוכו, בעצמו אותה תכונה, והוא צריך לטפל בה?
כן.
תלמידה: ואם האדם לא רואה את התכונה הזו בעצמו, הוא רואה אותה רק באחר, ובטוח שבו אין אותה. זה אומר שהוא עוד לא גילה את זה?
כן.
שאלה: אם אנחנו בעשירייה לא מרגישים לא את הפנים ולא את האחוריים של הבורא?
תאהבו זה את זה, ותמצאו את הבורא ביניכם.
שאלה: אני מרגישה שיש אני, יש את היצר הרע, ועלי לבקש מהבורא שיהפוך את זה ליצר טוב, נכון?
כן.
תלמידה: הבעיה שלי שאני לא מגלה את הרע, אלא אני מגלה רק את הטוב בחברות בעשירייה, והרע ממש נסתר ממני.
אז אל תגלי, אל תנסי לגלות את הרע. תנסי לגלות את האהבה, שאת אוהבת אותם.
תלמידה: איך אני עושה תיקון על היצר הרע?
זה יהיה. אם את רוצה להיות באהבה, אז תהיי באהבה. ממילא גם הרע יתוקן.
תלמידה: איך אנחנו בעשירייה בונים מסך משותף כדי להעביר את כל הפעולות שלנו שיהיו בתוך אור חוזר, כאילו משפיעים עליו?
אתן צריכות להתחבר ביניכן ולסכם שאתן רוצות לפעול באהבה ובחיבור ביניכן ולבטל את הרע שנמצא ביניכן. אם אתן תבקשו כך, אז אתן תתקדמו.
שאלה: לפי חוקי הפיזיקה שני קטבים מגנטיים שיש להם אותו מטען חשמלי דוחים זה את זה. איך אני אוכל להגיע להשתוות הצורה עם הבורא שהוא מטען חיובי תמיד ללא תנאי? האם זה לא ידחה אותי?
זה לא ידחה, לכן הוא ברא אותך ברצון לקבל. אתה לא זורק את הרצון לקבל אלא אתה משתמש בו בעל מנת להשפיע. לכן אתה נמשך לבורא והבורא נמשך אליך.
תלמיד: הטבע שלי הוא רצון לקבל, ואמרת שאני צריך לשנוא את הרצון לקבל, אבל זה הטבע שלי, אז איך אפשר לשנוא?
יכולים. אם אני רואה שהרצון לקבל שלי מפריע לי להרוויח משהו, אז אני אשנא את הרצון לקבל שלי, מפני שהוא מפריע לי להגיע לרווח.
שאלה: אני מכירה את הרגשת השנאה לרע שבי, אבל לאחר שעובר זמן מסוים אני לא מרגישה את הרע והכל טוב. אם רק הבורא מגלה את הרע אלי, אז איך אני מגלה בעצמי את הרע?
בשום דרך את לא יכולה. תתחילי להסתכל על עצמך מהצד כדי לעקוב איפה בך נמצא האגו הזה.
שאלה: אם אין עוד מלבדו, אז איך לשנוא משהו שהוא גם הבורא? האם האגו גם בא ממנו?
לא, מהבורא אף פעם לא יוצאות כלפינו פעולות רעות אגואיסטיות, לא יכול להיות, כי הטבע שלו ב- 100% הוא רק השפעה ואהבה ולא יותר.
תלמידה: אם אני שונאת את תכונת הקבלה שמתבטאת על ידי שליטה אצל חברה, אז מה לעשות? האם להתפלל לראות את זה נכון, או להתפלל על תיקון ושל מי, או על זה שאני אוהב את תכונת השליטה אצל החברה?
להתפלל שהבורא ייתן לך כוח לאהוב אותה בכל זאת כמו שהיא.
שאלה: כתוב "היוצא מכל האמור, שהאדם צריך לשנוא את הרצון לקבל בתכלית השנאה, שכל החורבנות שבעולם באים רק מהרצון לקבל. וע"י השנאה הוא מתקן אותו ונכנע תחת הקדושה". מהן שתי ההבחנות במשפט "ועל ידי השנאה הוא מתקן אותו ונכנע תחת הקדושה"? מה זה ''מתקן'' אותו, ומה זה ''נכנע'' תחת הקדושה?
הרצון לקבל לא ירצה יותר להראות את עצמו ולהיות בשנאה לאחרים כי הוא מבין שהוא גורם לחורבנות בכולם. דווקא ההיפך, כשהאדם שונא את הרצון לקבל, אז בזה הוא מכניע את עצמו תחת הקדושה.
שאלה: אמרת שהרצון לקבל שלי מפריע לי להגיע לרווח וזה מה שאנחנו צריכים לשנוא. מי מתאר את הרווח הזה, האם זה הרצון להשפיע או גם הרצון לקבל?
הרצון להשפיע. אני רוצה להגיע לרווח ברצון להשפיע, שאני אהיה יותר דומה לבורא, והרצון לקבל מפריע לי בזה. לכן אני יותר ויותר שונא אותו ויותר ויותר מכבד את הרצון להשפיע.
שאלה: מה שאני רואה במציאות זה שהאדם לא יכול לשנוא את הרע אם זה בתוכו. אם אני רואה משהו בתוכי, אז הכול טוב, אבל כשאני רואה את הרע באחרים, רק אז אני באמת יכול לשנוא את הרע. האם אפשר לומר שכל המציאות שאנחנו רואים היא כדי שנזהה את כל הרע ונתרחק ממנו? כי אם אני לא אראה את הרע מחוצה לי, אז אני אף פעם לא אשנא אותו. האם בקבלה אנחנו עובדים כעשירייה כדי שנשתדל להתקרב, ואז נזהה את התכונות הרעות ונתגבר עליהן אחת, אחת?
נכון. מאה אחוז. טוב מאוד.
(סוף השיעור)