שיעור צהרים 27.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תפיסת המציאות - קטעים נבחרים מתוך "זוהר לעם"

קריין: שיעור בנושא - תפיסת המציאות, קטעים נבחרים מתוך זוהר לעם.

זה בעצם העיקר, אנחנו קודם כל רוצים לתפוס באיזו מציאות אנחנו קיימים, מהי המציאות שבה אנחנו מגלים את עצמנו ולאן נולדים? כביכול לא ידוע לנו איפה אנחנו נמצאים, העולם העליון, העולם התחתון, מה קורה עם העולם, איך הוא בנוי, איך הוא מתקיים, איך הוא מנוהל? המון שאלות. אנחנו רואים איך העולם מתקיים אבל מה הסיבה, מה התוצאות, לאן הכול נמשך, את כל זה אנחנו צריכים לגלות. אז העיקר זה תפיסת המציאות.

קריין: קטע מספר 1.

"אין הזוהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות. וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות, שהם למעלה ממקום ומזמן."

("זוהר לעם". וייצא. מאמר "צדיק עליון צדיק תחתון", סעיף 139)

כלומר יש שני עולמות, כדי שיהיה לנו יותר קל להבין מה איתנו, העולם העליון והעולם התחתון, העולם הרוחני והעולם הגשמי. בעולם הגשמי על איך שאנחנו מרגישים אותו, איך הוא מתבאר בחושים שלנו, אנחנו מתקיימים לפי הזמן, והזמן הוא בהרגשה הפנימית שלנו וכך אנחנו מרגישים שהכול מסתובב לפי הזמנים, לפי ההרגשה שלנו. את ההרגשה הזאת אנחנו קושרים לכל מיני סיבות חיצוניות כמו שמש, ירח, כוכבים, לכל מה שיש. יש לנו גם בינינו חושים כאלו שאנחנו מחברים אותם יחד, ואז יש לנו בזה תפיסה משותפת.

מה שאין כן אנחנו לא יודעים מה זה העולם הרוחני, העולם העליון, אבל לפי מה שהמקובלים מספרים לנו, והמקובלים הם אלו שכן מגלים לעצמם עולם עליון, אפילו עולמות עליונים, הם מדברים על כך ששם יש זמנים אחרים וצורות אחרות של קיום, ואנחנו יכולים להשיג אותם, להרגיש אותם, להתקיים בהם, וכך אנחנו נשיג את המציאות הנצחית והשלמה, שאין שם התחלה וסוף אלא הכול למעלה מהזמן ולמעלה מהמקום.

ולכן אנחנו נמצאים גם למעלה מכל תנועה שאנחנו מכירים, כלומר למעלה מזמן, תנועה ומקום, זה העולם הרוחני, ובתוך זמן תנועה ומקום, זה העולם הגשמי. ומתוך זה שהחושים שלנו מסודרים לפי תפיסת הזמן הגשמי, היינו זמן, תנועה, מקום, לכן אנחנו מרגישים רק את המציאות הזאת. ואם אנחנו רוצים באמת להרגיש מציאות אמיתית רוחנית, אנחנו נצטרך לעלות אליה בתפיסה שלנו, בחושים שלנו, ואז בתנועה הגשמית, בזמן הגשמי אנחנו כבר לא נרגיש את המציאות אלא נרגיש אותה בצורה הרוחנית, וכך נתקיים.

אז "אין הזוהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות. וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות, שהם למעלה ממקום ומזמן." זאת ההגדרה.

שאלה: חשוב לנו לתאר את זה למען העבודה שלנו?

לנו מאוד חשוב לתאר לעצמנו מה יכול להיות העולם העליון הרוחני שנמצא למעלה מזמן, תנועה, מקום, ושאנחנו כן יכולים להרגיש אותו, לחיות בו, וממנו גם לקשור כל מה שיש בו לעולם הגשמי שלנו, כך ששני העולמות יהפכו בשבילנו להיות כאחד.

תלמיד: איך לתאר מה זה אומר ש"זמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות"?

אנחנו צריכים להשיג את זה, אבל כשאנחנו נשיג, יהיה לנו מובן מה זה העולם הגשמי ומה זה העולם הרוחני ומה הקשר בין שני העולמות.

תלמיד: אבל עכשיו בשביל העבודה?

עכשיו אין לנו ברירה אלא רק לפתח בנו את החוש הרוחני שבו אנחנו נתחיל איכשהו לאתר, לתאר, לתפוס, לצייר את העולם הרוחני, וגם אחר כך נראה את הקשר בין העולמות. גם נבין למה הבורא ברא אותנו בצורה כזאת שאנחנו תופסים את העולם הגשמי ולמה עשה שנהיה חייבים לעלות לעולם העליון, לעולם הרוחני, ושבין שני העולמות, התחתון והעליון נראה את עצמנו.

תלמיד: איזה שינוי אדם צריך לעבור כדי להתנתק מהתפיסה של הזמן?

העיקר זה לא רק הזמן, זה זמן, תנועה, מקום, כי שלושת הדברים האלה קשורים יחד, ואיך אנחנו מגדירים את זה? לפי החוש שלנו, לפי התכונות שלנו. החוש שלנו הכללי נקרא "רצון לקבל", ומה שמרגישים בתוך הרצון לקבל נקרא "העולם הגשמי", "העולם הזה", ואם אנחנו מתעלים למעלה מההגדרה הזאת זמן, תנועה ומקום, אנחנו מגיעים לתפיסה החדשה, לתפיסה הרוחנית, לעולם הרוחני וכך נתקדם.

תלמי: אבל אי אפשר בכלל לתאר מה זה יכול להיות, כי אנחנו כל כך כבולים בתוך זמן, תנועה ומקום שאי אפשר אפילו לדמיין מה יכול להיות משהוא מחוץ לתפיסה הזאת.

זה נכון, לכן קיימת חכמת הקבלה, החכמה איך לקבל את התפיסה החדשה, את העולם הרוחני שיתגלה בנו, בחושים החדשים הרוחניים שלנו, איך עוברים מהחושים הגשמיים לחושים הרוחניים, זאת בעצם העבודה שלנו. אז יש לנו כאן עבודה, מהי העבודה שלנו בעולם הזה? לעבור מגשמיות לרוחניות. המקובלים ממליצים לנו מה לעשות, כדי שכן נוכל לברר ולבצע את השינוי הזה בכך שמגיעים מהעולם הגשמי שהוא כולו עולם הקבלה, לעולם הרוחני שהוא כולו עולם ההשפעה. אז במידה שאנחנו מחליפים אצלנו את חוש הקבלה לחוש ההשפעה, במידה הזאת אנחנו מתחילים להרגיש את העולם העליון, זאת אומרת, מציאות שהיא נתפסת בחושים חדשים, חושים של השפעה, של חיבור.

שאלה: זכינו בזה שאנחנו לומדים חכמת הקבלה ואנחנו יכולים להתקדם צעד אחר צעד עד להשגת העולם שמחוץ לנו. אנשים בעולם שאין להם שום ידע על חכמת הקבלה מנסים להתחבר זה עם זה, האם דרך החיבור הזה הם גם מושכים את המאור המחזיר למוטב?

כן, מושכים במקצת. ככל שהאדם, ללא ידיעה מהי "חכמת הקבלה", "עולמות", "מדרגות" וכן הלאה, אפילו אם אין לו לזה שום נטייה אבל הוא לפי הטבע שלו או לפי החינוך שלו מתקרב בכל זאת יותר להשפעה, לאהבת הזולת, אז בהתאם לכך הוא מרגיש את המציאות עד כמה היא יותר ויותר פנימית, עמוקה, רוחנית.

תלמיד: כשאנשים מתפתחים בצורה כזו, האם זה בהכרח יוביל אותם לחכמת הקבלה?

לא.

שאלה: זה תלוי בשורש הנשמה שלהם?

זה תלוי בשורש הנשמה ולכן הם לא חייבים להגיע לחכמת הקבלה ולהתחיל ללמוד ספרים של קבלה. למקובלים הראשונים לקח זמן לגלות את השיטה, הרבה חיפוש איך להגיע ולפרוץ את הגבולות של העולם הזה, של המציאות הנוכחית. ולכן יש לנו שיטה קצרה קונקרטית קרובה אלינו שאנחנו יכולים לקחת אותה כמו שממליצים לנו מקובלים ולהמשיך. זה לא תלוי מיהו האדם ואיפה הוא חי ושום דבר, שום הבחנות של העולם הזה לא חשובות כדי ללמוד את חכמת הקבלה ועל ידה לעלות להרגשת המציאות היותר חיצונית, היותר גבוהה.

תלמיד: אבל בפועל יהיו עוד הרבה אנשים שלא יגיעו ללמוד את חכמת הקבלה.

יהיו עוד הרבה גלגולים, הרבה דברים, ויש אנשים שמשיגים את זה דרך התכללות עם אנשים אחרים. כל אותם מיליארדי אנשים שלא נמצאים בקשר עם חכמת הקבלה יגיעו בכל זאת למצב, שעל ידי האחרים שמכינים להם את התשתית גם הם יוכלו תוך זמן קצר להשיג. גמר תיקון מובטח לכולם.

תלמיד: אני צריך לעבוד עם הגלגול שיש לי עכשיו, אין לי את הפריבילגיה להסתכל קדימה, אני עובד עם הגלגול שיש כרגע, עם מה שקורה עכשיו.

לפי הגלגול, לפי שורש הנשמה, ולפי התנאים שאתה לא יודע מה הם בדיוק, נתנו לך את האפשרות להכיר את השיטה העתיקה והבדוקה שבאמצעותה ניתן לגלות את המציאות האמיתית שבה אנחנו קיימים.

תלמיד: האם אני צריך להתחבר גם עם אנשים שלא לומדים את חכמת הקבלה כדי לספוג מהם את החיסרון ולהעלות אותו לבורא?

זו שאלה נוספת לשימוש בשיטה. השיטה מדברת על זה שאתה צריך להתחבר עם כל אדם ואדם שיש לו נטייה לאותה המטרה - לגלות את המציאות האמיתית. ההשגחה העליונה, הכוח העליון מסדר אותך קרוב לאנשים שיש להם אותה נטייה לגלות את העולם העליון, ואתה נמצא בקשר איתם וכך מתקדם.

כל אחד מאיתנו עשה כל מיני סיבובים בעולם הזה ובגלגולים קודמים עד שהגיע למצב שיש לו קשר עם השיטה איך לגלות את העולם העליון, את הבורא.

שאלה: אני מודע ואני שומע ממך שיש עולמות נוספים ואני לגמרי מקבל את זה, אך זה עדיין לא מביא אותי למצב שאני ממש ארגיש ואחוש את זה בתוכי. איך לקבל את זה נכון?

אתה צודק. השיטה מתחילה ממש מאפס, מזה שהאדם לא יודע כלום, כמו שאתה אומר על עצמך, ומכינה אותו לתפיסת העולם העליון. יש קורסים למתחילים, יש לך ספרים ויש לך חברים, אתה מגיע למקום שבו הכול מסודר ואתה יכול להתקרב יחד עם כולם להשגת העולם העליון.

שאלה: המדע לא מספק לנו מושג ברור על זמן ותנועה במציאות הסב-אטומית גם היום במאה ה-21. נראה כאילו המערכת הזאת נשלטת על ידי האור העליון. איך ההתפתחות הרוחנית שלנו מתממשת במציאות האמיתית? איך אנחנו מחברים בין שניהם?

ההתפתחות הרוחנית שלנו מביאה אותנו למצב שבו אנחנו רוכשים חוש השפעה למעלה מחוש הקבלה אותו יש לנו מהלידה. מזה שאנחנו רוכשים חוש השפעה כנגד חוש קבלה כך שיש לנו שני חושים, באמצעות שני החושים אנחנו יכולים לפתוח לעצמנו את כל המציאות. שני כוחות יש במציאות, כוח חיובי וכוח שלילי, פלוס ומינוס, כך אנחנו יכולים להתקדם. את כל זה נלמד בחכמת הקבלה.

שאלה: האם זה הכרחי שכל החברים ישיגו את החוש הרוחני באותו זמן, או שיכול להיות מצב שחבר אחד עובר את המחסום והחברים האחרים עוד לא עברו? והאם כשחבר אחד עובר את המחסום זה מזרז את מעבר המחסום גם עבור החברים האחרים?

כל מה שאמרת נכון.

שאלה: אנחנו מבינים שהעולם הגשמי שונה מבחינת הקונספט מהרוחני. איך אנחנו חיים את ההגדרות ואת המושגים של העולם הרוחני?

אנחנו לא חיים בעולם הרוחני, אנחנו חיים בעולם הגשמי. העולם הרוחני נמצא מחוץ לנו, הוא מקיף אותנו ואנחנו צריכים לעשות מאמצים כדי לשנות את החושים שלנו לחושים רוחניים. ככל שנצליח לשנות אותם, כך נתחיל להרגיש שנמצאים יותר במציאות הרוחנית.

שאלה: בווידאו שראיתי בעבר הסברת את העולם הגשמי לפי התורה, ואמרת שהעולם הגשמי הוא איך שחווים את העולם הרוחני. תוכל להסביר לגבי הזמן הרוחני, מה החוויה שמרגישים?

יש לנו ארכיון ושם יש סרטים והסברים, תוכלו למצוא את זה שם.

שאלה: חכמת הקבלה משתמשת בשפת הענפים כדי לתאר את המציאות הרוחנית. איך שפת הענפים תומכת או עוזרת לנו להגיע לתפיסת המציאות האמיתית של העולמות הרוחניים?

אם אנחנו משתמשים בשפת הענפים, אומנם אנחנו לא מבינים בדיוק במה אנחנו נוגעים, אבל אנחנו מעוררים את המקורות, את השורשים, לכוחות שפועלים עלינו. אותם כוחות שפועלים עלינו מפתחים אותנו לכל מיני צורות רוחניות, וכך אנחנו מתקדמים.

תלמיד: האם ככל שאנחנו משתמשים בשפת הקבלה, כך אנחנו מתקרבים אל ההשגה של המקובלים ומתקרבים לעולמות הרוחניים?

נכון.

שאלה: הכוונה היא שמעבירה אותנו בין העולם הגשמי לעולם הרוחני, איך אנחנו יכולים לייצב אותנו במעבר הזה?

ככל שאנחנו מתחברים בינינו, מתקרבים בינינו ומתרחקים מהרצון האגואיסטי שלנו, במידה הזו אנחנו מתקרבים לעולם העליון, לרוחניות, שהיא כולה בנויה על החיבור בין ההפכים.

שאלה: העולם הרוחני נמצא מעל מהירות האור?

הוא מחוץ למהירות האור.

תלמיד: בכלל אפשר לתאר את זה לעצמנו עכשיו?

כבר לפני הרבה שנים הרמב"ם כתב שהרוחניות נמצאת מעל מהירות האור.

שאלה: האם מה שאנחנו מדמיינים לעצמנו, זה להרגיש את העולם הרוחני?

זה בכלל לא דומה לדמיון.

קריין: קטע מספר 2.

"הכול הוא אלקיות, למעלה מזמן, ממקום, ומשינוי. וכל אותם המדרגות והתיקונים, שאנו מבחינים באלקיות, הם כולם רק מיני העלמות וכיסויים כלפי התחתונים. כי ע"ס הן עשר מיני כיסויים על עצמותו. וכן כל התמונות המדומות מזמן ממקום וממעשים, כולן אינן אלא רק מיני כיסויים על אלקותו, הנראים כך לעיני התחתונים.

וכמו שהאדם אינו מתפעל ואינו משתנה במשהו מחמת הכיסויים, שהוא מתכסה בהם, כי רק חבריו מתפעלים מהעלמותו או מהתגלותו. כך אלקותו אינו משתנה ואינו מתפעל משהו, מתוך אלו המדרגות והתיקונים והשמות, שבזמן ובמקום ובשינוי מעשה, שהתחתונים מבחינים בכיסויים שלו. אלא שיש לדעת, שכיסויים אלו משמשים ג"כ לגילויים.

ולא עוד אלא לפי מידת הכיסוי, שיש בכל שם ותיקון, כך היא מידת הגילוי הנמצא בו. ומי שזוכה לקבל מידת הכיסויים כהלכתם, זוכה אח"כ שהכיסויים נעשו לו למידות גילויים. והלומד צריך לזכור דברים אלו בזמן הלימוד, ולא ייכשל במחשבתו."

("זוהר לעם". נשוא. מאמר "האידרא רבא קדישא", סעיף 299)

שאלה: שמעתי שהעולמות הרוחניים בנויים על חיבור בין הפכים. מה הם ההפכים הללו, על איזה הפכים מדובר?

כל דבר שהוא הפוך מהשני לפי התכונות שלו, אור חושך, פלוס מינוס, נתינה קבלה, כל מיני דברים ובכל מיני צורות ואופנים, כל ההפכים האלו בסופו של דבר מצביעים לנו על שינויים ביניהם שאנחנו יכולים למחוק אותם כביכול. זאת אומרת, לא חשוב לי השוני, חשוב לי החיבור. ואם אני מעלה את ההבחנות האלו למעלה מהשינויים, מההפכיות שיש ביניהם לחיבור אז אני מגלה את השורש העליון המשותף ביניהם שבעצם שווה לשניהם. וכך אני מגלה את הבורא, את הכוח העליון המשותף, ובצורה כזאת אני מגלה מציאות עליונה. כל ההבדל בין העולם העליון לבין העולם התחתון הוא שהעולם העליון הוא כולו המשפיע, הנותן, המחבר, האוהב, והעולם התחתון הוא ההיפך, הדוחה, השונא וכן הלאה.

תלמיד: אז בפועל ההפכים הללו, זה הרצון לקבל והרצון להשפיע. על ההפכים האלה מדובר?

כן.

שאלה: איך עובד ההיפוך הזה שעכשיו תיארת, מכיסוי לגילוי?

מחושך לאור, כך בחכמת הקבלה מדברים על זה בצורה כללית. אנחנו צריכים להגיע למצבים שאנחנו מחברים את עצמנו, את כולנו "כאיש אחד בלב אחד". שאין בינינו שום הבחנות שמתנגדות ביניהן אלא ההיפך, אנחנו רוצים כל הזמן להתחבר לפי החוק הרוחני ולהשלים. ואם אנחנו לא מסוגלים, אז אנחנו מבינים שכך נולדנו, וכך אנחנו צריכים לחיות, ואנחנו צריכים רק לשפר את הקשר בינינו.

העניין הוא שאנחנו לא משנים את הטבע שלנו מקבלה להשפעה, אלא משנים את הטבע שלנו מקבלה לקבלה על מנת להשפיע, זה כל העניין. שום דבר לא משתנה, רק הכוונה שאותה אנחנו צריכים לתקן. ואם את כל הפשעים, את כל הנטיות שלנו לקבל וליהנות ממשהו זר, אנחנו מכסים בכוונה על מנת להשפיע לזולת, בזה אנחנו מתקנים את הרצון שלנו, והוא כבר עובד בכוונה על מנת להשפיע, על אף שהוא בעצמו רצון לקבל, וכך אנחנו מתחברים.

שאלה: כשאנחנו אומרים עשירייה, העשירייה במצב המתוקן שלה היא בעצם העולם הרוחני, כי הכוונה להשפיע לחברים מייצרת את הרשת הזאת של חיבורים רוחניים בינינו. האם בגלל זה אתה תמיד אומר לנו להתחבר, להתחבר, על כל השאלות שאנחנו שואלים?

כן, זה מה שאנחנו צריכים לעשות. להתחבר ולהתחבר עד שאנחנו מגיעים לקשר כזה בינינו, שמתחילים לגלות בינינו את העולם העליון ובו הבורא.

שאלה: האם התכונות הגשמיות שלנו הן התכונות שאנחנו צריכות לתקן בשביל ההתקדמות הרוחנית?

נדבר על זה, זה עניין לא קצר. אבל בעצם זה לא כל כך חשוב איזה תכונות גשמיות יש לנו, העיקר להגיע לתכונות רוחניות.

שאלה: בדרך כלל היינו עושים כנס ערבה ואחרי זה עושים כנס בגני תערוכה, והיינו מביאים את החיבור בינינו מכנס הערבה לגני התערוכה ושם מפיצים אותו. והיום אני רואה שאנחנו עושים את כנס הערבה, ואני רואה שהנשים שלנו איתנו בכל יום, בכל שיעור, בכל מצב. אולי יותר נכון שכולם יעשו ביחד את כנס הערבה, ושנמצא איזה סידור שגם נשים וגם גברים, כולנו יחד נעשה כנס ונגיע לגמר תיקון?

זה לא אליי. אני לא מארגן כנסים, אני לא מארגן את המקום, אני לא מוצא לכם איפה אתם תתאספו ותישנו ותאכלו ושום דבר, אני לא שייך לזה, אני שייך רק לשיעורים שלי.

תלמיד: אבל זה נכון לעשות כולם ביחד או לא?

תפנה אל המארגנים ותברר.

שאלה: מה הכוונה לזכות להתייחס להסתרה כראוי?

שאני מכסה את האגו שלי בכזה מסך, שסך הכול תכונת הקבלה שלי תקבל צורה כתכונת ההשפעה. זה נקרא להיות תחת הצמצום, מסך ואור חוזר.

תלמיד: האם אפשר להגיד שהכיסויים בעצמם אלה השאלות שנולדות בי?

זה לא מספיק.

שאלה: אמרת קודם שאנחנו יכולים לקבל, ומה שאנחנו צריכים לשנות זה את הכוונה על מנת להשפיע. באיזה שלב אנחנו משנים את הכוונה? כי אם אנחנו מקבלים אז הגוף שמח. זה נראה שגם כשאנחנו מקבלים אנו צריכים לשנות את הכוונה בקבלה?

את צודקת. נמשיך ונראה איך זה קורה איתנו.

שאלה: איך בצורה קונקרטית אנחנו קונים את התחושה או את התפיסה החדשה הרוחנית? כי בעולם הזה אין לנו דוגמה לקנייה של תפיסה נוספת, אז מהו המכניזם של קניית תפיסה חדשה?

המכניזם הוא פשוט. אנחנו חייבים להימשך לחיבור בינינו, ואיפה שאנחנו רואים שאנחנו לא מסוגלים, אז מתפללים לבורא, צועקים אליו, דורשים ממנו שיעזור לנו. בסך הכול שתי פעולות, לפנות לבורא כדי להתחבר בינינו, ולפנות לבורא כדי שיעזור לנו ויחבר אותנו. ואז אנחנו מגיעים כבר לכלי שאנחנו מחוברים על אף שאנחנו הפוכים זה מזה. תנסו את זה ותראו שזה דבר קצר, זה צעד אחד קדימה בלבד, או שני צעדים, וזה הכול. אז בואו נעשה את זה ונסיים.

שאלה: למה אין הרגשה של חוסר?

תמשיכי ותזכי לראות אותו.

שאלה: האם כשאדם מבין את האופי שלו הוא רוצה למות?

השאלה לשם איזו מטרה הוא קיים. הוא יראה בשביל מה הוא צריך לחיות, מי שולח לו אכזבות מהחיים ובשביל מה, ואז הוא ידע שכל מה שעובר עליו עובר מהבורא, ולמרות כל המחשבות הללו, כל המקרים שעוברים עליו, הוא צריך רק ללכת קדימה לחיבור בתוך העשירייה ומתוך העשירייה לבורא. יש לנו שני צעדים קדימה, חיבור בינינו ומבינינו לבורא, זה הכול. ואז אנחנו מגלים בדרך עולם אחר, לא העולם שאנחנו חיים בו היום. זה מה שעומד לפנינו, כמו שבעל הסולם נותן לנו דוגמה של התולעת שחיה בתוך הצנון. זה מה שאנחנו צריכים, למרות זאת ללכת קדימה ולשבור את הכול.

אני מבין שיש אכזבות ולא פעם אנשים פונים אליי שהם לא רוצים, מי רוצה את הדרך הזאת? כולם רוצים את המטרה, איך שהם מדמיינים את המטרה בכלים האגואיסטים שלהם, אבל אנחנו חייבים להמשיך ולראות שהכול לפנינו. לפי כל ההיגיון האמיתי הרוחני, אם אנחנו נמשיך אנחנו נקבל את הדברים. בסך הכול אנחנו מתקדמים.

שאלה: למה האגו מתגבר כשבן אדם מתאמץ לעשות הכול ומכוון את כל החיים שלו כדי להיות בעשירייה ולהיות עם חברים והאגו הורס הכול? איך לעבוד עם זה? כי זה קשה.

נכון. למה את לא פונה לבורא? הוא עושה לך את זה, "אין עוד מלבדו". לכן תפני אליו ותבקשי שיעזור לך להתגבר על האגו שלך ושאת רוצה שהוא יהיה השותף. הוא עשה את זה, אז שהוא יתקן. אל תפחדי, תפני אליו ותדרשי, תעשי את זה.

שאלה: אם אנחנו נמצאים בעולם שהוא מורכב משלושה ממדים, אז האם אפשר להניח שעשר הספירות שהן כיסויים של האלוהות הן עולם שמורכב מעשרה ממדים?

אתה יכול כך להגיד אבל אין לזה שום הצדקה, בשביל מה? לא כדאי להתבלבל. תעשה בדיוק מה שמקובלים ממליצים לך לעשות כי הם כבר עברו את הדרך. לכן תעשה כמוהם, ואחרי שתשיג אפילו את המדרגות הרוחניות הראשונות, אתה כבר תבין שמה שהם אומרים זה נכון.

שאלה: מה זה אומר לגלות חברה בעולם הרוחני? בינתיים אני רק מגלה התנגדות. איך לשבור את ל"ב האבן?

תדברו ביניכן ותחליטו שאתן חייבות להגיע לעולם העליון, לבורא, לרוחניות, ושזה הרבה יותר גבוה מכל הטענות האגואיסטיות הקטנטנות שלכן. ואז תתחבקו יחד ותצליחו. דברו ביניכן, זה מאוד חשוב, ואל תסתירו שום דבר בדיבור, תדברו על הקשר ביניכן עד כמה הוא הכרחי.

שאלה: מישהו שמבקש עבור עצמו לא נמצא בשיעור כשיש לו את הזדמנות לעשות את זה, האם זה בגלל שהוא לא רוצה לשנות את המציאות שלו?

כן, יכול להיות. העיקר להתקדם, ואז אתה תברר בעצמך עד כמה אתה צודק ומה צריך לשנות.

שאלה: האם מציאות אמיתית אנחנו תופסים ברגע ההשפעה? מתי שהבורא נותן הזדמנות להשפיע לזולת, האם הוא נותן הזדמנות להרגיש את המציאות האמיתית?

כן.

שאלה: בעולם הגשמי יש התפתחות שונה בין אנשים, אני למשל שומע יותר טוב כי אני מוזיקאי, ומפותח מאחרים לתפוס את המציאות בצורה מסוימת. האם ברוחניות תפיסת המציאות משתנה לפי שורש הנשמה של כל אחד, או בסופו של דבר כולם תופסים אותו דבר?

כל אחד תופס לפי שורש הנשמה שלו. כמו שאתה תופס את העולם הגשמי שלנו בצלילים, באקורדים, בכל מיני צורות כאלה, והצייר תופס אותו בצבעים, בכל מיני צורות אחרות, וכל אחד לפי איך שהרצון לקבל הכללי שלו מפותח לצורות ספציפיות ולתפיסה ספציפית גשמית, כך גם ברוחניות יש לנו צורות רוחניות ספציפיות. לכן כל אחד שמתפתח בצורה רוחנית תופס את העולם הרוחני בתפיסה הספציפית שלו. אנחנו לא מחייבים כל אחד שיהיה כמו כולם, אלא כל אחד שיפתח את תפיסת העולם העליון שלו מתוך עמקות הנשמה שלו.

תלמיד: האם זה נכון גם אם יש השגה משותפת בתוך הקבוצה?

השגה משותפת ודאי שיש. כמו שבעולם שלנו יש אנשים שעוסקים במוזיקה, בציור, בחינוך, ברפואה ובכל מיני דברים, אבל יש להם השגה משותפת, כך זה ברוחניות.

שאלה: מהו המנגנון שמניע אותנו למצוא את האיזון בין ימין ושמאל בדרך, למרות שהבורא שם לנו מחשבות שליליות בתוכנו?

דווקא בגלל המחשבות השליליות שאנחנו צריכים לבדוק אותן, שאנחנו לא רוצים אותן, בורחים מהן, מסדרים תמיד משהו חדש, דווקא בגלל דבר והיפוכו שמתגלה בנו, בזכות זה אנחנו מגיעים להבדלים הנכונים בין אור וחושך. ואז ביניהם אנחנו בדיוק רואים את המציאות הנכונה, האמיתית, הרוחנית.

שאלה: כדי להרגיש את המציאות הרוחנית אנחנו צריכים חושים נוספים. האם אנחנו צריכים כוונה להתנתק מהגוף ולחשוב רק על הלב ושהלב יהיה מקושר לחברים ולבורא, ואז להגיע למצב שאנחנו רוצים למסור לבורא ולחברים את הלב, את הנשמה ואת הגוף שלנו?

נכון. את מדברת מאוד גבוה ואומרת אמת.

שאלה: האם יש הבדל בין בירור שאני עושה בכתב או בתוכי בשקט או בקול רם?

לא, אין הבדל.

שאלה: אנשים שאף פעם לא ידעו לצייר, לא כתבו שירים, בזמן שהם לומדים קבלה נפתחים אצלם הכישורים האלה, האם זה גילוי כלים חדשים?

לא, אין שום דבר מיוחד בזה שאנשים פתאום רוכשים תכונות חדשות בזמן לימוד הקבלה, זו פשוט התפתחות רגילה.

שאלה: כאשר תתלבש בנו תכונת ההשפעה בדרגה הראשונה, האם תפיסת המציאות שלנו תשתנה בבת אחת או בהדרגה לפי ההתקדמות ב-125 מדרגות?

בהדרגה, לפי ההתקדמות שלנו בהתאם לחיבור בינינו.

קריין: קטע מספר 3.

"כמה גדולים הם מעשיו של הקב"ה. כי האומנות והציור של האדם הוא כמו אומנות וציור של העולם. כלומר, שהאדם כולל בתוכו כל מעשה העולם, ונקרא עולם קטן."

("זוהר לעם". לך לך. מאמר "כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלוקינו", סעיף 330)

מה שקורה בכל אחד ומה שקורה בכולם, בכולם יחד ובכל העולם, בסופו של דבר הכול נכלל בצורה שנקראת "אדם הראשון", "אדם". ואנחנו צריכים להגיע לאותה צורת אדם שדומה לבורא, לכן הוא נקרא "אדם". לפי זה אנחנו מגלים את המעשים של הבורא כגדולים – הוא ברא אותנו, נתן לנו אפשרות להתחבר לצורה אחת שכולה כוללת את כל העולם ודומה לבורא.

שאלה: בספר "קבלה ומדע" כתבת על שלוש צורות של הסתרת הידע, ושחלק אפשריות לגילוי וחלק לא אפשריות לגילוי. איך אנחנו יכולים להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי ולגלות את הדברים הנסתרים? אני מרגיש שהכוח שלנו כבר מספיק בשביל זה.

ככל שאנחנו מתקדמים בחיבור בינינו ובעבודה הקבוצתית, בהתאם לזה אנחנו מתחילים להכיר מה אנחנו מקבלים תמורת החיבור, עד כמה החיבור מגלה לנו את צורת הבורא, זה מה שאנחנו צריכים לגלות. אין לנו יותר מה לגלות, רק להתחבר עד שנגלה בנו את צורת הבורא. לכן אנחנו נקראים "אדם", לפי המטרה שלנו להיות דומים לבורא.

שאלה: איך אנחנו יכולות בעשירייה לחבר את כל התכונות של החברות ולהתעלות מעל המחלוקות? אחת אומרת שרק הרגש חשוב, אחרת אומרת שחשוב לקרוא, להפיץ. איך לבנות מזה משהו שלם?

תעשו את הכול באופן שלם. אם לא הייתי עוסק בהפצה, אז לא הייתי משיג שום דבר, אני אומר לכם בכל הרצינות.

תלמידה: האם כל אחת צריכה כך להשתדל?

כן, כך כל אחת, כמובן. אנחנו צריכים להבין למה הבורא נתן לכל אחד מאיתנו כזאת פריבילגיה לגלות אותו בצורה הדרגתית. לשנות את עצמנו, ולהסיט אותנו מהדרך הכללית של כל האנושות באגו שלה לאיזו דרך אחרת, לדרך נכונה, יותר צדדית, שהולכת לתיקון של כל האנושות. אנחנו צריכים להבין שאם קיבלנו את זה, אז אנחנו צריכים להיות אחראים על זה, להחזיר הודיה לבורא, זאת אומרת, לקרב אליו כמה שיותר אנשים.

(סוף השיעור)