שיעור הקבלה היומי1 ינו׳ 2022(צהריים)
שיעור צהריים 01.01.2022 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
הכנה לכנס "מתעלים על עצמנו"
שיעור מס' 5 - הולכים באמונה למעלה מהדעת
אני חושב, מרגיש, שהשיעור הזה הוא החשוב ביותר מכל השיעורים שהכנו לכנס. לכן בואו נשמע מה כתוב כאן בפסוקים האלו, בהקשבה מלאה, ונשתדל להעמיק בהם ולשייך את עצמנו לכל מה שכתוב כאן.
אנחנו כולנו רצון, רצון לקבל זה מה שהבורא ברא וכולנו כולנו בכל מיני רמות, דרגות דומם, צומח, חי, מדבר, נכללים ברמות האלו של רצון לקבל בלבד. ברצון לקבל הזה אנחנו חיים, קיימים ואותו אנחנו צריכים לשנות. ודאי לא אנחנו אלא על ידי כוח עליון, אבל לפי הרצון שלנו, לפי הבקשה, התפילה שלנו, וכך אנחנו צריכים לראות שהשינויים האלה קורים, מתרחשים בנו. איך עושים זאת? בעצם הדבר מאוד פשוט, אנחנו צריכים לתאר לעצמנו שאנחנו כבר נמצאים בזה, נמצאים בתכונת ההשפעה, נמצאים בחיבור בינינו, כך שהרצונות, המחשבות שלנו הם כולם על מנת להשפיע בחיבור עם הזולת. ואז ככול שאנחנו נמשכים לזה, מחייבים את עצמנו כך לחשוב ולהרגיש, במידה הזאת אנחנו מזמינים את הכוח העליון שיפעל עלינו ובאמת יבצע את המחשבות והפעולות שאנחנו משתדלים לעשות. צריכה להיות התעוררות מלמטה מאיתנו, והבורא כבר יעזור לנו ויביא לנו את השלמת המאמצים שלנו מלמעלה. זו בעצם העבודה שלנו.
לכן התהליך הזה "הולכים באמונה למעלה מהדעת" כולל בעצם שני דברים, שאנחנו נמצאים בתהליך של התחברות בינינו ככול האפשר יותר, אנחנו משתדלים כמה שיותר לאסוף אותנו, לחבר, לאחד בינינו, ומבקשים מהבורא שהוא יגמור את העבודה הזאת, "ה' יגמור בעדי", אני ממש מאוד רוצה להיות בתהליך הזה, וזו בעצם התפילה, הבקשה שלי. אני עושה זאת יחד עם החברים, כי בסך הכול מטרת העבודה שלנו היא במיוחד במאמצים באמונה למעלה מהדעת, והם כולם כדי שנתחבר יחד במוח ובלב, "כאיש אחד בלב אחד" ביחסים של אהבה, ואז הבורא יוכל להתגלות בינינו.
לכן בואו נראה איך מדברים על זה המקובלים ונראה זאת מהפסוקים, כי העיקר בשבילנו זה להשתדל לראות את עצמנו כרוכים, קשורים יחד ובהשפעה הדדית להשפיע לבורא ושיתגלה כוח השפעה בינינו, בואו נרגיש את עצמנו כבר במציאות העליונה.
קריין: קטע מספר 1 מתוך שיעור מספר 5 "הולכים באמונה למעלה מהדעת". כותב רב"ש.
"צריך להאמין למעלה מהדעת ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונת ה' בהרגשה באברים שלו, ורואה ומרגיש שהבורא מנהיג את כל העולם כולו בבחינת טוב ומטיב. והגם כשהוא מסתכל בתוך הדעת, הוא רואה להיפך, מכל מקום הוא צריך לעבוד למעלה מהדעת, ושיהיה דומה בעיניו, כאילו זה נמצא כבר בהרגשה באברים, שכך הוא באמת, שהקב"ה מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב.
וכאן הוא קונה חשיבות המטרה, ומכאן הוא מקבל חיים, היינו שמחה מזה שיש התקרבות לה', ויש להאדם מקום לומר, שה' הוא טוב ומטיב."
(הרב"ש. מאמר 28 "מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה" 1987)
שאלה: המאמר אומר שצריך להידמות לבורא שהוא באמת טוב ומטיב, האם הכוונה לדמיין שזה כך?
ממש לדמיין. אדם צריך לתאר לעצמו שהוא כבר נמצא ברוחניות, בהשפעה, בחיבור, בכל מה שהוא יכול לתאר לעצמו בחיבור עם החברים וגם בצורה טובה ויפה כלפי כל העולם, בכלל כל האנושות, כל הטבע, ועם כל זה הוא רוצה לעלות לבורא שהוא טוב ומיטיב, בצורה כזאת הוא צריך להשתדל להיות, להרגיש את עצמו קיים בצורה כזאת בעולם, ודאי, למרות שהוא לא מרגיש כך, ובאמת לפי הבדיקה שלו גם במוח וגם בלב הוא מרגיש שזה לא כך, אבל הוא מתאר לעצמו שהוא כן מתנהג כאילו הוא נמצא בצורה המתוקנת בכל המציאות. לכן היחס שלו לכל המציאות נקרא "אמונה למעלה מהדעת", למעלה ממה שהוא מרגיש ברגש ובשכל שלו, הוא צריך להתייחס באופן שהבורא הוא טוב ומיטיב וכך הוא מגלה את עצמו כטוב ומיטיב, אבל האדם בתכונות, בכלים שלו, לא יכול לזהות את הדברים האלה כאמת. זה הכול.
תלמיד: מאחר שיש לנו מחקר מדעי אנחנו מודדים, האם הבירור הוא ההבדל בין מחקר מדעי לבין פילוסופיה שבה אני מדמיין דברים?
אתה הולך בצורה ישרה, לא משקר לעצמך, ובזה אתה לא דומה לפילוסופים ולא לפסיכולוגים ולא לדתיים. עושים כאן תרגיל מאוד מיוחד, לפי הרצון לקבל המקולקל שלי אני מרגיש את העולם כמו שאני מרגיש, ולמעלה מזה, למרות זאת אני מתייחס לכל המציאות כביכול שזה טוב ומיטיב, זאת אומרת, אני משתדל להרכיב משקפיים של תכונת הבינה, תכונת ההשפעה והאהבה. ולכן אני נמצא בשתי המדרגות דעת ואמונה, אמונה היא כוח הבינה למעלה מכוח המלכות, כוח הדעת. עוד נדבר על זה.
שאלה: לפי הקטע יש התרשמות שהוא עושה מאמצים ומדמיין, והמאמץ הזה הופך לו את תפיסה המציאות. איך בכל זאת קורה המעבר הזה?
אני לא עובר לשום תפיסה אחרת. אני יודע במה אני נמצא ואיזו תכונת השפעה אני רוצה להפעיל. אלה שתי מדרגות שאני נמצא בהן, בדעת ובאמונה למעלה מהדעת, במלכות ובבינה, ואני לא משקר לעצמי אלא אני מחזיק את שתי המדרגות האלו יחד.
תלמיד: איך ניתן להחזיק את שתי המדרגות יחד?
מתוך ניסיון, מתוך זה שאנחנו מנסים לעשות את זה. כך אנחנו מגיעים למצב שאני נמצא בשתי המדרגות האלה, ואני יודע ש"דעת" מתגלה ברצון לקבל שלי, וכשאני ב"אמונה" זה נמצא רק בדרגת הבינה, בדרגת ההשפעה. אני מתאר לעצמי שאם העולם היה כולו מתגלה כטוב והבורא היה מתגלה כטוב ומיטיב איך הייתי מתייחס למציאות. אני משתדל להתייחס למציאות כאילו שאני מגלה את הבורא שכבר נגלה, וכך אני משתדל להזמין מהבורא כוחות שהם באמת יפעלו עלי ואני אגיע לדרגת ההשפעה, לדרגת הבינה, לאמונה בצורה ריאלית.
שאלה: אם אני תופס שההשגחה לא טובה, האם יוצא שזה לא אותו המצב שאני יכול ללכת למעלה מהדעת?
אני לא יודע על מה אתה מדבר. אם אתה מסתכל על עצמך ועל כל המציאות זה נקרא דעת. אם אתה משתדל להעלות את עצמך למעלה מהמציאות הזאת למציאות הרוחנית, להשפעה, לחיבור, לאהבה, אז זה נקרא אמונה. לכן תשתדל בבקשה להיות בשתי המדרגות הללו.
תלמיד: לא ברור איך בפעולה הזאת של אמונה למעלה מהדעת הוא מקבל חשיבות המטרה?
אנחנו לא פועלים לבד, אלא במידה שאנחנו משתדלים להיות קשורים לדרגת האמונה, במידה הזאת אנחנו מקבלים ממנה השראה, השפעה, הארה וזה משנה אותנו. מתוך המאמץ להפעיל את כוח האמונה אנחנו דורשים, מעלים כביכול חיסרון למעלה שיהיו לנו שתי מדרגות, ואז אנחנו בעצם רוצים שתהיה לנו דרגת אמונה ובאמת נחייה באותה דרגת השפעה שאליה אנחנו נמשכים.
תלמיד: הוא כותב "וכאן הוא קונה חשיבות המטרה, ומכאן הוא מקבל חיים, היינו שמחה".
כן, מזה שהוא שייך לדרגת הבינה.
תלמיד: חיים ושמחה אני מבין, אבל חשיבות המטרה זה כאילו הוא מקבל עוד חסרון דווקא אחרי שהולך למעלה מדעת?
יכול להיות שהוא מקבל תוספת חיסרון אבל זה גם מוסיף לו שמחה.
שאלה: מה זה אומר שאנחנו נשארים בתוך הדעת אבל מתנהגים כאילו היינו בתכונת ההשפעה, שאנחנו מאוחדים עם האחרים ואנחנו רוצים להתחבר, רוצים להשפיע?
זה מה שהוא כותב "ושיהיה דומה בעיניו, כאילו זה נמצא כבר בהרגשה באברים," כך צריכים להתנהג.
תלמיד: אז צריך להתנהג ככה גם אם אני רואה בחברים בעשירייה דברים שהם הפוכים מהשפעה, ואני הולך לפי הדרך שלי שאני רוצה לתת, רוצה להתכלל איתם, רוצה לשרת אותם?
בטח שכך אנחנו צריכים להתנהג עם החברים, כאילו שנמצאים באהבה, בהשפעה, בתמיכה. על זה כבר אין שאלה, זה כתוב בכל מאמרי רב"ש.
תלמיד: וזה מביא אותנו לתפילה?
כן, אחרי כל מיני פעולות כאלו אנחנו מגיעים בסך הכול לתפילה, וכל הפעולות והבירורים שלנו הם בעצם תפילה.
שאלה: העובדה שאנחנו מדמיינים שאנחנו כבר נמצאים במצב האחר, האם זה מייצר איזה אפקט אחר שאנחנו עושים מעבר מתוך הדעת למעל הדעת, או שזה פשוט מין דבר שמאפשר לנו לעשות את המעבר מצד אחד לצד אחר?
אני לא יכול להסביר לכם, זה עניין של הרגשה. אתם צריכים לנסות כל פעם למרות מה שאתם מרגישים, ולהבין שמה שאתם מרגישים זה מגיע מהבורא, שאתם צריכים לעלות למעלה מרמת הקבלה לרמת ההשפעה, לקבל את הרמה הזאת בשמחה ובחיבור אליה, וכך להשאיר את עצמכם כל הזמן בכזה כיוון.
כל פעם ההפרעות בדעת גדלות ואנחנו נתעלה מעליהן באמונה למעלה מהדעת, ואז נבין ונשיג למה הבורא עשה את זה בצורה כזאת ולמה דווקא בצורה כזאת אנחנו יכולים להתקיים ברוחניות. הפעולות האלו, הגישה הזאת, היא הגישה המרכזית בחכמת הקבלה, בגילוי הבורא, בהשגת הרוחניות - אמונה למעלה מהדעת.
שאלה: אמרת בפתיח וגם עכשיו, שהכי חשוב בשיטה שלנו זה ללכת באמונה למעלה מהדעת. בזמן השיעור כשמתרכזים בזה זה איכשהו אפשרי, אבל אחר כך ככל שאתה מתרכז וחושב שאתה תהיה בזה, זה ממש נופל. האם יש לך עצה איך להחזיק את זה גם במשך היום, גם בפגישות?
לא צריך להחזיק, אלא להבין שכל פעם הרצון שלנו משתנה, מתחדש, ואנחנו כל פעם על פני הרצון המתחדש צריכים שוב ושוב לחזור לאותה הפעולה.
שאלה: המקובלים כותבים על ציור, מה זה הציור הזה, מה ההבחנה בזה?
תתאר לעצמך שאתה נמצא בדעת ובאמונה למעלה מהדעת. אין לי בינתיים מה להוסיף, נמשיך ואתם תראו את זה מהפסוקים הבאים.
שאלה: איך אמונה למעלה מהדעת מתבטאת על ידי כל העשירייה או שזו עבודה פרטית של כל אחד?
לא, קודם כל אדם צריך להיות איכשהו מחובר לעשירייה.
שאלה: אנחנו תמיד צריכים לדמיין את המצב הסופי כמדרגה הבאה של העשירייה?
אני לא יודע מה זה המצב הסופי, אנחנו קוראים וצריכים להשתדל לבצע את זה. מה שיהיה בדרך, יהיה. אנחנו צריכים להשתדל להיות במצב שאנחנו ממש מרגישים באיברים, כמו שהוא אומר, "שיהיה דומה בעיניו כאילו זה נמצא כבר בהרגשה באיברים".
שאלה: כדי שנזכה לראות שהבורא הוא רק טוב ומטיב, האם זו צריכה להיות תפילה מיוחדת מצידנו ואיך להגיע אליה?
לעשות את מה שאנחנו מדברים עכשיו. ואז אתן תגלו שהבורא הוא טוב ומיטיב ובצורה כזאת בלבד מתייחס אלינו.
שאלה: שמעתי ממך שאמונה זה מצב הבינה, איך אנחנו רואים את זה בעשירייה?
בהשפעה הדדית זה אל זה. כך צריכים להיות. בחיבור הדדי ובהשפעה הדדית זה אל זה.
שאלה: האם יש משמעות למה שאני מבין ברמה הגשמית?
זה לא חשוב אם אני מתוקן או לא מתוקן, העיקר בשבילי זה לסדר את שתי הרמות האלה, דעת זאת אומרת המצב שיש לי עכשיו, אפילו אגואיסטי, ואני צריך לתאר שאני מתעלה מעליו למצב של נתינה, אהבה וחיבור, ואת שתי הרמות האלה אני צריך לשמור ולהתקדם. וכשיתגלה יותר רצון לקבל, אני אעלה יותר בחיבור בינינו, וכך יותר.
שאלה: מה ההבדל בין "אמונה למעלה מהדעת", לבין "על כל פשעים תכסה אהבה"?
בגישה של "על כל פשעים תכסה אהבה" אנחנו צריכים להגיע ל"אמונה למעלה מהדעת".
שאלה: האם אני אמור לרצות להיות בשתי המדרגות יחד, דעת ואמונה למעלה מהדעת?
כן.
שאלה: מה לעשות אם אני כל הזמן מתאמץ להגדיל את הרצון, עושה את כל מה שכתוב וכל מה שאתה מדריך לעשות, צועק לבורא שייתן רצון להשפיע, ועדיין בפנים אני כל פעם מרגיש שאין באמת רצון לאהוב. איך לקבל רצון לאהוב?
אם אנחנו מגדילים את הדעת אז אנחנו לא מצליחים. אבל אם אנחנו רוצים להגיע לאמונה למעלה מהדעת, אז הדעת שלנו גדלה, וכך אנחנו נעשים חכמים יותר, חריפים יותר.
שאלה: האם למצב של טוב ומטיב אנחנו מגיעים דרך הדאגה לעשירייה ורק אז אנחנו יכולים להרגיש ממש בלב? איך להגיע לזה?
תשתדלו לממש את מה שאנחנו נלמד עכשיו ותראו כמה אתן מקבלות מזה תוצאות חדשות בחיבור ביניכן, ביחס לבורא ובהבנת המציאות.
שאלה: למה מקובלים משתמשים בתיאורים של טוב ורע? האם אפשר לדבר על צדק, על שמות תואר שונים לבורא?
אני יכול להגיד לך רק דבר אחד, למקובלים יש הרבה מאוד אפשרויות להסביר בכל מיני מילים מה קורה בעולם שלנו ובעולם הרוחני, אבל הם בוחרים במילים האלה כי הם רואים שהן הכי קרובות לאותן הפעולות והרגשות שאנחנו עוברים. ולכן אני לא עושה ביקורת על מה שהם כותבים, אני כבר קצת בעל ניסיון וראיתי שהמילים שלהם מאוד מדויקות.
שאלה: בסוף קטע 1 כתוב "ויש להאדם מקום לומר, שה' הוא טוב ומטיב.", על איזה מקום מדובר?
מקום נקרא רצון.
שאלה: האם כדי שנעבור מרצון לקבל למצב של השפעה, מספיק שנרצה את זה בלב כתפילה ובזמן הלימוד יבוא האור ויעשה את ההיפוך?
כן, בעצם כך. אבל כאן אנחנו לומדים איזו תפילה צריכה להיות, ושאנחנו צריכים לממש את התפילה הזאת בקשר בינינו.
שאלה: איך לדמיין דבר שאין לי תפיסה בו?
זה נכון, זה מה שאנחנו לומדים. ככול שאנחנו רוצים לתאר במה שיש לנו את המצב הרוחני, אמונה למעלה מהדעת, למעלה מהמצב הגשמי, בצורה כזאת, במאמצים האלה אנחנו מזמינים מאור המחזיר למוטב.
שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת היא הרגשה שאנחנו קרובים יותר לבורא?
כשנגיע לאמונה למעלה מהדעת נרגיש שאנחנו קרובים לבורא.
שאלה: יוצא שקורה משהו לא נעים ואני מבינה שאגיע למפגש עשירייה וכן אקבל את האמונה למעלה מהדעת, שהיא תתגלה ברגשות שלי שהבורא הוא טוב ומטיב. איך לעשות כך שזו לא תהיה שאיפה אגואיסטית, פשוט להחליף את המצב הרע במצב טוב?
תעשו את מה שאנחנו לומדים ותראו שזה כך, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות.
תלמידה: כלומר לא לפחד שעכשיו אני מתוך האגו שואפת להגיע לעשירייה?
כן, ודאי. תעשו את מה שכתוב בפסוקים האלה, ואז נעלה מהדרגה הגשמית שלנו לדרגה הרוחנית.
שאלה: האם אנחנו צריכות לדמיין שכל החברות בעשירייה נמצאות במצב אחד גם אם האמת שונה?
ודאי שכל אחת עושה פעולות בעשירייה ככול שהיא מסוגלת, בסגנון שלה, לפי האופי שלה. אנחנו לא עושות על זה חשבון, אנחנו מקבלות את כולן כך שהן עושות את מירב המאמצים כלפי החיבור ומתוך החיבור בינינו לבורא.
קריין: קטע מספר 2, כותב בעל הסולם.
"האדם צריך לבטל רשותו מפני רשותו של הקב"ה, ולומר, שהאדם בשביל עצמו אינו רוצה לחיות, וכל מה שהוא רוצה להתקיים, הכל הוא בכדי לעשות נחת רוח להבורא.
נמצא, שעל ידי זה הוא מבטל את רשות עצמו מכל וכל. ואז האדם נמצא ברשות היחיד, שהוא ברשותו של הקב"ה. ורק אז הוא יכול לראות את האמת, איך שהבורא מנהיג את העולם במידת טוב ומטיב. אבל כל זמן שהאדם נמצא ברשות הרבים, היינו שיש לו עדיין ב' רצוניות, הן בבחינת מוחא והן בבחינת ליבא, אין בכחו לראות האמת. אלא שהוא צריך ללכת למעלה מהדעת ולומר: "עינים להם" אבל לא יראו את האמת."
(בעל הסולם. "שמעתי". מ'. "אמונת רבו, מהו השיעור")
שאלה: בקטע נאמר "היינו שיש לו עדיין ב' רצוניות, הן בבחינת מוחא והן בבחינת ליבא, אין בכחו לראות האמת.", אבל אנחנו לומדים ההפך, כשאנחנו נמצאים רק ברצון אחד, רצון לקבל, אז לא יכולים לראות, אבל כשיש לנו גם רצון לקבל וגם רצון להשפיע, אז יש לנו את הקו האמצעי שאנחנו כן יכולים לראות את האמת. תוכל להסביר?
אם אנחנו רוצים לראות את האמת אז אנחנו צריכים להגיע למצב שבו נעלה לדרגת הבינה. גם המלכות תעלה לדרגת הבינה ואנחנו נראה הכול דרך כוח השפעה.
שאלה: איך אפשר לעשות כיול שהאמונה למעלה מהדעת תהיה באותו התדר כמו החיים האמיתיים הגשמיים שלי?
אם אני בכל רגע ורגע בחיים משתדל להעמיד את עצמי ברמת אמונה למעלה מהדעת, אז אני באותו קצב נמצא במאמץ להעלות את כל החיים שלי לדרגה רוחנית, לדרגת הבינה. זה מה שאנחנו צריכים להשתדל לעשות. אני צריך בכל מקום לראות מה אני בתוך הדעת מבין ומרגיש, ואיך אני מבין ומרגיש אם הייתי מקבל השראה מלמעלה שמגלה לי את העולם כטוב ומיטיב שנמצא בשליטת הבורא.
שאלה: כשאני עולה למעלה מהדעת ואומר "עיניים להם אבל לא יראו את האמת", על מי אני מדבר שיש להם עיניים?
כל האנשים שנראה להם שהם רואים את העולם לפי השכל והרגש שלהם, הם במצב שהעיניים שלהם מסתכלות פנימה ולא החוצה, כי הם רואים ומרגישים ומפענחים את הרצונות שלהם שקורים בתוכם. ולכן הם לא רואים את כל הרוחניות, אלא במקום זה הם מרגישים את האגו שלהם, ובצורה שהאגו מתגלה להם, כך הם חושבים שזה העולם.
כשאנחנו עוברים לכוח אמונה למעלה מהדעת, אז כביכול העיניים שלנו מתחילות להיות מכוונות מחוץ לנו, לבורא, ואז אנחנו מגלים אותו וזה נקרא ''גילוי העולם העליון''.
שאלה: כאשר אנחנו נמצאים בין שני המצבים, דעת ולמעלה מהדעת, מהי התפילה הנכונה להעלות מהמצב זה?
שהבורא יעזור לנו לבצע פעולת אמונה למעלה מהדעת, פעולת השפעה, פעולת חיבור.
שאלה: איך להגיע למצב ''שאינו רוצה לחיות עבור עצמו''?
אנחנו צריכים לפרסם בינינו בעשירייה, שבאמת לאדם אין בשביל מה לחיות אם הוא חי את החיים האגואיסטיים שלו, כי זה רק להעביר את הרגעים של החיים האלו בכל מיני מילויים זמניים שמיד נגמרים, ואחר כך הוא מת.
אם אנחנו נמצאים בתכונות השפעה, בחיבור, אז אנחנו מתמלאים עם כוח הבינה שהוא למעלה ממלכות, ואנחנו מתחילים להרגיש את המציאות בצורה נצחית מקצה לקצה.
שאלה: איזו שליטה האדם צריך לבטל אם גם משמאל וגם מימין רק הבורא שולט בו?
אתן צריכות לגלות שאנחנו נמצאים בתוך השליטה של הבורא. בינתיים נראה לי שאני נמצא בשליטה של כל מיני כוחות ובמיוחד הכוחות שלי. ולכן לעלות מדרגת המלכות שזו השליטה שלי, לדרגת הבורא שזו שליטת הבינה, עליה אנחנו מדברים, זה נקרא ''לעלות לדרגת אמונה למעלה מהדעת''.
שאלה: בעבר למקובלים הייתה השגה שהם לא השיגו במאמץ שלהם, לעומת זאת אנחנו אומרים ש"מרבה חכמה מרבה ייסורים", איך שני אלה משתלבים יחד?
על זה אתם תצטרכו לחשוב, ולהשיג במאמץ אמונה למעלה מהדעת. אני לא נותן לכם פתרונות, אני רק מסביר לכם איך להגיע לפתרון.
שאלה: כתוב בקטע שיש להגיע למצב שאני חי רק כדי לעשות נחת רוח לבורא. מה המשמעות שאני מתקיים בהרגשה הזאת?
צריכים להגיע לזה ואז להרגיש ולראות איך זה אפשרי. למה אתה שואל אותי אם עדיין לא הגעת? אמונה למעלה מהדעת, התרגילים שאנחנו לומדים, הם בדיוק אותם התרגילים כדי לעלות לדרגת השפעה לבורא.
קריין: קטע מספר 3 כותב רב"ש.
"בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, ולהאמין באמונת חכמים, וללכת עד הסוף. זה נקרא עיבור, שאין לו פה. ועיבור פירושו "קומת מלכות, שהוא הקטנות היותר מצומצם באפשרות, נקראת בשם עיבור, שהוא מלשון "עברה ודינין", בסוד הכתוב "ויתעבר ה', בי למענכם".
ויש לפרש את ענין עברה ודינין. היות זה שהאדם צריך ללכת בעינים עצומות למעלה מהדעת, הגוף מתנגד לעבודה זו, לכן זה שהאדם צריך תמיד להתגבר, זה נקרא "עברה, וזעם, וצרה", היות שזוהי עבודה קשה ללכת תמיד בהתגברות להיבטל להעליון, שהעליון יעשה ממנו מה שהעליון רוצה. וזה נקרא "עיבור", שהוא קטנות היותר מצומצם באפשרות."
(הרב"ש. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)
שאלה: האם תקופת העיבור אמורה להימשך תשעה חודשים כמו בעולם הגשמי, עד "יניקה"?
זה לא שייך למספר החודשים כמו בעולמנו. זה יכול להמשך יותר, או פחות.
תלמיד: האם בחכמת הקבלה למעלה מהדעת נקרא "קטנות"?
למעלה מהדעת זה לא קטנות, אפשר להגיד שזה קטנות, אבל לא כך אנחנו מודדים את זה. ודאי שאם אני מבטל את הרצון לקבל שלי ומתעלה ל"על מנת להשפיע" ורוצה לראות את כל העולם בהשפעה, אז המצבים האלה הם מצבים של קטנות. אבל זה לא "קטנות" ו"גדלות" שאנחנו לומדים כבר בפעולות רוחניות.
שאלה: מהו המצב "ויתעבר ה' בי למענכם"?
שאנחנו מבינים איך הבורא פועל בנו.
שאלה: למה אם אני הולך למעלה מהדעת זה נגד הרצון לקבל, הרי אני לא מנסה לבטל אותו?
אתה לא מנסה לבטל רצון לקבל כי אתה לא יכול לבטל אותו, אתה פשוט עולה למעלה ממנו. למרות שיש רצון לקבל, אתה רוצה ללכת למעלה ממנו, ההיפך ממנו, וכך אתה תתקדם.
שאלה: אז למה הוא מתנגד לזה? אני בכלל לא עובד אתו.
הוא מתנגד מפני שאתה לא עובד עימו. ודאי. לכן הוא מתנגד.
שאלה: אז יכול להיות שבו זמנית הוא מתנגד, ואני בכל זאת יכול להמשיך לעבוד?
ודאי. ומזה שהוא מתנגד אז אתה כבר מרים ידיים?
שאלה: כתוב "זה נקרא עיבור כשאין לו פה". מה זה אומר שאין לו פה?
שעדיין לא יכול לבצע פעולות, כמו עובר. לעובר יש פה? אין לו, הוא לא מדבר, לא אוכל ולא שותה, כלום. לא עושה שום פעולות עם הפה, אמנם שמאוחר יותר באמצעות הפה הוא פועל בהתקשרות רבה עם העולם החיצון.
שאלה: מה ההבדל בין אמונה למעלה מהדעת בתוך הקבוצה ובין הפעולות היומיומיות בגשמיות?
העבודה בתוך הקבוצה היא עבודה רוחנית. העבודה בחיי היומיום שלנו, כשאנחנו מחזיקים את עצמנו, את המשפחה, זו לא עבודה רוחנית ולא יהיה על זה שום שכר רוחני.
שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת זה חוש, כלי רוחני כדי לתפוס את המציאות שמשתנה תוך כדי תנועה והחוש הזה הוא בעצם כלי כדי להרגיש או לראות את האמת?
נכון.
שאלה: איך אנחנו יכולים להנות לבורא כשהוא מביא אותנו להרגיש זעם וייסורים? אנחנו צריכים לדון את עצמנו?
אנחנו צריכים לבקש ממנו לתקן את הכלים שלנו ובזה אנחנו כבר עושים לו נחת רוח ותענוג.
שאלה: בקטע נאמר שהאדם צריך ללכת בעיניים עצומות באמונה למעלה מהדעת. האדם הולך באמונה למעלה מהדעת לתקופה קצרה ואז הבורא מציל אותו, הרי ללכת ב"עיניים עצומות באמונה למעלה מהדעת" זה מצב של העיבור.
הכול מתחיל מהעיבור, אז קודם כל אנחנו צריכים להיכנס לפעולה הזאת של ביטול עצמנו כלפי הכוח העליון באמונה למעלה מהדעת.
תלמידה: האם זה אומר שהעיבור קורה בכל מדרגה מחדש כשהאדם מתגבר על עצמו?
זה נכון. אי אפשר לעלות לשום מדרגה אלא דרך עיבור באותה המדרגה.
תלמידה: האם יכול להיות שהתקופה שהאדם הולך באמונה למעלה מהדעת יכולה להיות ארוכה?
לא, דווקא להיפך, ככל שאנחנו עוברים מהר יותר את כל המצבים, אנחנו משיגים מהר יותר את המטרה הסופית.
קריין: בקטע מספר 4 כותב רב"ש.
"כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן "למעלה מהדעת". וזה האדם יכול לעשות בכל דבר שנפשו משתוקקת, שאל יגיד שקבל עכשיו דחיה מעבודה, אלא שיגיד, שמהשמיים נתנו לו רצונות ומחשבות, בכדי שיהיה לו מקום להכניס אותם להקדושה."
(הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
זאת אומרת שבכל רגע ורגע, אם אנחנו נרצה, אנחנו נראה כמה מחשבות רעות יש לנו, הפרעות שאנחנו יכולים להכניס אותן לתיקון.
שאלה: כתוב "כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן "למעלה מהדעת"." איך אנחנו יכולים ביחד להעלות את המחשבות הזרות, בו ברגע למעלה?
זה לא פשוט. אתם צריכים להשתדל לעשות את זה כל אחד לחוד, וגם לבקש מהבורא שיחבר ביניכם ואז אתם תעשו את הפעולה הזאת יחד. זו פעולה מורכבת, אינטגרלית, ולכן יש כאן כמה פעולות בפנים.
שאלה: בבוקר הסברת שכאשר יש שאלה מקבלים מיד את התשובה, שהתשובה נמצאת עוד לפני ששאלנו, שברוחניות הולכים משלמות לשאלה. ומצד שני אתה גם אומר תמיד שהשאלות שלנו עוזרות לך, אז מה עלינו לעשות?
אתן צריכות לשאול שאלות, כמו שאנחנו לומדים עכשיו, שהן מביאות אותנו לחיבור בינינו ולבורא, זה הכול. על מה שמדברים, מדברים, אבל בפועל כמו שעכשיו אנחנו לומדים, שהעיקר בשבילנו זה לתאר את עצמנו כנמצאים באמונה למעלה מהדעת.
שאלה: באותו רגע שכל אחד מאיתנו מכיר בכך שהוא אגואיסט, איך הוא יכול להעמיד את עצמו כנגד העשירייה ולעבוד עם העשירייה?
על אף שאני מרגיש את עצמי שאני כולי טבול בתוך האגו שלי, ברצונות, במחשבות, בכל מיני דברים שרק "אני ואני", ואפילו שאני מנותק מהעשירייה, זה המצב, אבל אם אני מרגיש שאני נמצא במצב כזה, זה זמן טוב מאוד לתיקון.
שאלה: איך אתה רואה דוגמאות של חברים שהולכים בעיניים עצומות למעלה מהדעת? איזה דוגמאות רואים בחברים, חברות כאלה, איך זה נראה?
יכול להיות שאני לא רואה אותם כי "עיניים להם ולא ייראו", החברים נמצאים במצבים כאלו שאני לא יכול לזהות אותם, אבל אם אני מזהה אותם, זו כבר דרגה עוד יותר גדולה.
שאלה: שמעתי לפני כמה דקות שאמרת שהשקעה במשפחה לא תביא לנו הצלחה רוחנית. אתה יכול להסביר את זה? אני חשבתי שאנחנו משקיעים את כל החיים שלנו במשפחות שלנו כדי שהם יגיעו לרוחניות וכדי לקדם את העולם.
לא. כל זה יפה וטוב, אבל זה לא יוצא מהגדר הגשמי. מה שלא יהיה, זה לא יוצא מהגדר הגשמי. האימא, האישה שדואגת למשפחה עושה בטוח עבודה חשובה מאוד, ואפילו שהיא תומכת בגברים שלה, בבעל ובילדים שהם עושים עבודה רוחנית, אבל זה לא מספיק, היא חייבת גם במשהו להיות שייכת לזה, לא רק בזה שהיא משרתת אותם.
תלמידה: אבל יש בזה משהו? כי אם לא, אז בשביל מה להתחתן ולהביא ילדים אם זה לא תורם שום דבר לרוחניות, בשביל מה לעשות את זה בכלל?
לא, אנחנו עושים גם את זה, וגם הגבר חייב להתחתן ולהביא ילדים, לא רק האישה, רק יש תפקיד שונה לגבר ולאישה. אבל לא שהגברים עושים את העבודה ונשים עושות שם משהו, אלא כולנו עובדים על תיקון העולם.
שאלה: בשיעור בוקר אמרת שבאותו במקום שיש לנו צרות במשפחה, עם הילדים ואין לנו כבר כוחות, אנחנו מולידות תיקונים. אתה יכול להסביר יותר מה זה "אנחנו מולידות תיקונים", האם זה בכך שאנחנו סובלות?
אישה שעובדת כדי להחזיק את המשפחה היא באמת נקראת "אשת חיל" בגשמיות. אבל יש עוד דרגה שנקראת "אשת חיל" ברוחניות, שהיא מעלה את הדאגות שלה עבור בעלה והילדים לרמה הרוחנית והיא פועלת בזה גם דרך זה שהיא מתקשרת לבורא, ולבורא אפשר להתקשר רק דרך העשירייה. לכן אנחנו לומדים גם בתורה, עד כמה טרחה מרים הנביאה כדי לחבר נשים ולהביא אותן לתיקון.
שאלה: מה זה אומר להכניס את המחשבות הזרות לקדושה? איך עושים זאת?
שאני לוקח את כל המחשבות ואת כל הרצונות שאני מבין שיש באנושות, אני נכלל מהם ואני מביא אותם לתיקון, כשהם נמצאים בי, כשאני נכלל מהם. לכן אדם בסופו של דבר מרגיש שהוא נמצא כחלק אינטגרלי פנימי במערכת האדם של כל הנשמות ומתוך זה הוא אחראי עליהן ומתקן אותן. וכך כל אחד ואחד מהנקודה הפנימית האישית שלו.
שאלה: בעבודה למעלה מהדעת זה נראה שאדם מתמודד אל מול שקר, אל מול עולם שקרי. איך אפשר לחיות בשלום עם השקר? איך להתייחס נכון למושג הזה "שקר"?
אני מרגיש שהבורא עשה לי את כל העולם המקולקל הזה כדי שתהיה לי אפשרות להעביר אותו לדרגה הרוחנית. ובצורה כזאת, כשאני מתעלה מעל לעולם הזה עם כל מה שיש בו, כך אני מתקן את העולם בעיני. זאת אומרת, אני מתקן את עצמי.
שאלה: אנחנו מודות לך מכל הלב על התרגיל עם התפילה, זו ממש סגולה. באתר הכנס כל יום העשיריות שמות את התפילות שלהן, ולפני השיעור אנחנו קוראות בעשיריות שלנו את התפילות האלה ברוסית ומעלות את התפילות האלה אל הבורא.
זו הרגשה ממש מדהימה של איחוד הלבבות שלנו. כי דרך המילים שאנחנו אומרות בקול עם העשירייה יחד, אנחנו כאילו מחברות את עצמנו אל כל הנשים דרך הכלי הנשי ומעבירות את התחושות האלו לכלי הגברי. ואותה רמת החיבור של הלבבות שאנחנו מרגישות עם כל הכלי העולמי היא מאוד גדולה.
תודה ענקית לכן.
תלמיד: האם אפשר לקרוא לפעולה הזאת תפילה?
ניתן להחשיב את הפעולה הזאת כתפילה. תהיו בריאות.
שאלה: כשפתחת את השיעור היה נשמע שזה פשוט לעבוד למעלה מהדעת, לדמיין את המצב. לא משנה מה קורה, פשוט לדמיין שאנחנו במצב העליון באמונה למעלה מהדעת. מצד שני, אנחנו קוראים פה את הציטוטים על עבודה קשה מאוד, "עברה" ו"זעם" ו"דינין".
תתחיל לעבוד, ואתה תראה. כל העבודה שלנו היא בזה.
תלמיד: אבל זו עבודה פשוטה או שזו עבודה כמו שהמקובלים מתארים?
העבודה היא מאוד פשוטה. כל הבעיה היא שאנחנו צריכים להיות בה באופן קבוע. בכל רגע ורגע לברר את המצב שלנו בעולם ולקבל את כל המצב הזה בצורת השפעה, אהבה וחיבור.
תלמיד: זו פשוט עבודה של תגובה תמידית קבועה לכל מה שאני רואה בעשירייה ומסביב במציאות?
כן.
שאלה: האם להידבק לרצון של הבורא זה אומר לקבל את כל מה שהוא נותן לנו בעולם הזה או לרצות את מה שאנחנו מקווים להגיע אליו בעולם הרוחני?
בין רוחני וגשמי יש רק הבדל אחד, בכוונה על מנת לקבל אתה רואה מבין ומרגיש את העולם הגשמי. בכוונה שלך, ביחס שלך בעל מנת להשפיע אתה מרגיש, מבין ורואה את העולם הרוחני. אז תעבור מדעת לאמונה למעלה מהדעת ותתחיל לאט לאט להרגיש שאתה נמצא בעולם הרוחני. על זה אנחנו מדברים עכשיו.
שאלה: ביחס לבורא אנחנו צריכים לעבוד באמונה למעלה מהדעת ולהרגיש איזשהו אור דקיק ואז אנחנו מרגישים את הטעם בעבודה. אבל איך בכל זאת לחפש כל הזמן את ההזדמנות לעבוד באמונה למעלה מהדעת כדי שהמאור שאנחנו מקבלים יהיה כעזרה?
שאלה יפה, אנחנו נדבר על זה. זאת אומרת, כשאנחנו משיגים דעת, הדעת הזו מכבה את האמונה, ואז אנחנו צריכים לעלות לדרגה יותר עליונה באמונה למעלה מהדעת. כך אנחנו הולכים, זאת אומרת עולים על שתי רגליים, שמאל ימין, שמאל ימין, שמאל ימין, כך אנחנו עולים בסולם. נעשה את זה יחד, אל תדאגו.
תלמידה: כתוב "קנאת סופרים תרבה חכמה". האם אפשר לחלק את התכונות לשליליות ולחיוביות? איך לקבל את גדלות החברות כך שתהיה קנאת סופרים?
את צריכה להשתדל לראות אותן כך שהן נמצאות בעבודה רוחנית יותר ממך. וזו לא בעיה כי באמת זה כך.
תלמידה: איך ללמוד להעריך את העבודה למעלה מהדעת כעבודה נעלה? כי האגו כל הזמן מכסה את כל המצבים ב"אין עוד מלבדו", והוא מנסה להתחמק מהעבודה.
צריכה להיות תמיכה בחברה ושתהיה הרגשה שכולנו נמצאים בעלייה באמונה למעלה מהדעת, וכל אחד "נכווה מחופתו של חברו",1 שיתבייש מהחברים שהם מוצלחים.
שאלה: האם האמונה למעלה מהדעת מפעילה יחס של משיכה לעבר הבורא, ואם כך איך זה מנתק אותנו מהאגו?
אני לא יודע איך זה מנתק אותנו מהאגו, אני יודע שכך כתוב וכך יהיה. ובאיזו צורה האור העליון עושה את הפעולה שלו נדע אחר כך, נגלה בפועל על עצמנו.
שאלה: כשאני רואה אצל חברה הפרעות או מחשבות זרות כמו שכתוב כאן בקטע, איך לא ליפול למצב של לתת לה עצות, איזה תיקונים לעשות? מה העבודה שלי כאן, איך לתמוך בחברה בעבודה רוחנית?
כתוב "כל הפוסל במומו פוסל". אם אני רואה שמישהו לא בסדר, זה סימן שאני לא בסדר, ולכן כך אני רואה זאת בכלים המקולקלים שלי. אני צריכה לדאוג איך לתקן את עצמי כדי לראות את החברה בצורה מושלמת. אני לא צריכה לעזור לה שהיא תשתפר לטובה אלא אני צריכה להשתפר לטובה.
קריין: אנחנו נקרא את קטע מספר 5, אומר רב"ש.
"דוקא ע"י אמונה למעלה מהדעת, היינו אפילו שהוא מרגיש בחינת חושך בדרך הזה, ואף על פי שהוא מבין, שאם היה המלכות מאירה בגלוי ולא על דרך ההסתר, אלא שהגוף היה מרגיש את גדלות ה', היה לו בטח יותר קל ללכת הלאה, ולזכות להיות תמיד במצב עבודה, ולא היה לו שום ירידות, מכל מקום הוא בוחר ללכת למעלה מהדעת."
(הרב"ש. מאמר 6 "מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה" 1991)
אנחנו צריכים לכבד את דרגת אמונה למעלה מהדעת, את פעולת אמונה למעלה מהדעת, כדבר הכי גבוה, ולהשתדל לבצע את אותו מצב של אמונה למעלה מהדעת, אותה הפעולה בכל רגע, כל הזמן.
שאלה: במצב שאני לא יכול, או לא מצליח לקחת כוחות מהעשירייה, האם אני גם יכול להתאמץ להיות בלמעלה מהדעת?
תתאמץ להיות באמונה למעלה מהדעת ותבקש מהבורא את הכוחות האלה, וודאי שתקבל אותם, גם אם אתה מרגיש או לא מרגיש, אתה תקבל אותם מלמעלה דרך הקבוצה.
קריין: קטע מספר 6. כותב בעל הסולם.
"זה שבא לאדם, אלו המחשבות של ריקות, הוא בכדי שהאדם יהא לו צורך לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת. ולזה צריכים את עזרת ה'. היינו, שהאדם מוכרח אז לבקש מה', שיתן לו את הכח, שיוכל להאמין למעלה מהדעת. נמצא, שדוקא אז האדם נצרך להבורא, שיעזור לו. וזהו מטעם, היות השכל החיצוני נותן לו להבין את ההיפך.
לכן אין עצה אחרת להאדם אז, אלא לבקש מה', שיעזור לו. ועל זה אמרו "יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא אין הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו"."
(בעל הסולם. "שמעתי". י"ג. "ענין רמון")
שאלה: זו לא פעם ראשונה שאני שומעת ממך שצריך להעלות את הדאגה לרמה הרוחנית, אבל אנחנו לא מבינים איך לעשות זאת בפועל. למשל, אצל חברה בעשירייה יש ילד חולה, איך להעביר את זה דרך הקשר עם הבורא?
זה פשוט, אתם צריכים לחבר את כל הרצונות שלכם לבורא ולבקש שיטפל בתינוק החולה. אם באמת תתחברו, אז לתינוק שהוא הסיבה לחיבור שלכם יש סיכוי גדול להבריא, כי הוא גרם להכנה רוחנית, לפעולה רוחנית, לפנייה לבורא. לכן וודאי שתקבלו דרכו בחזרה את המאור המחזיר למוטב שיבריא אותו.
שאלה: בהרבה מקומות כתוב שכל העולם בורחים מהעבודה הזאת. איך אנחנו עוזרים אחד לאחר לא לברוח מהעבודה?
תזכירו זה לזה כל פעם שזו העבודה העיקרית. אם אנחנו לא מעלים את עצמנו מדרגת מלכות לדרגת בינה, מדרגת דעת לדרגת אמונה למעלה מהדעת, אם אנחנו לא עושים את פעולת ההשפעה בכוח, אז אנחנו לא מתעלים ולא יכולים לזכות לשום עזרה מלמעלה. העזרה מלמעלה מגיעה מתי שאנחנו משתדלים, מתאמצים לעשות את פעולת ההשפעה ומרגישים שלא מסוגלים, ואז אנחנו צועקים והבורא עוזר.
שאלה: נובע מהקטע שכאשר אנחנו פונים לקבוצה, לספרים, אז תמיד עלינו להחזיק בכוונה שאנחנו פונים לבורא?
בוודאי, אלא למי אנחנו פונים? מיהו הסיבה לכל מה שקורה לנו, ולמי אנחנו פונים בחזרה עם מה שקורה? רק אליו. וכל יתר העולם הוא העלמה והסתרה.
שאלה: פנייה לבורא זה משהו שצריך לבוא באופן טבעי, או שאנחנו צריכים להעלות את זה?
בכוח מאיתנו, כשאנחנו מקבלים את ההסברים מהמקובלים.
שאלה: האם לעלות מעל המחשבות הזרות, זה אומר לתקן אותן, או שלא ניתן לתקן מחשבות?
ניתן להעלות מ"ן וכתוצאה מזה המחשבות שלנו יתוקנו.
שאלה: האם עלינו לעשות תיקונים למען הקבוצה, או למען הבורא?
הכול למען הבורא.
שאלה: כתוב "בזמן שאדם יכול ללכת בעיניים עצומות למעלה מהדעת ולהאמין באמונות חכמים וללכת עד הסוף". מה זה אומר ללכת עד הסוף?
זה אומר ששום דבר לא מגביל אותו ולא יכול לעצור אותו. הוא הולך כדי לפרוץ בתפילה לבורא, שיעזור לו להגיע לאמונה למעלה מהדעת, לתכונות ההשפעה למעלה מתכונות הקבלה.
שאלה: האם יצירתיות האדם טמונה בהפיכת תפיסת המציאות הרעה לטובה בעזרת כוח הדמיון שלו? זו עבודה של האמונה?
לא, בכלל לא, זו טעות. הבורא מסדר לנו את תפיסת מציאות העליון, בזה שאנחנו עושים מאמצים להיות באמונה למעלה מהדעת, בתכונת ההשפעה על פני תכונת הקבלה.
שאלה: כשמגיעות מחשבות זרות, אנחנו יכולים להגיע למצב שאנחנו שוכחים לפנות לעזרת הבורא. איך אנחנו יכולות לעזור אחת לאחרת להיזכר מהר יותר בבורא ולצאת מהמצב הזה?
זה תלוי בכמה תחשבו על זה, המחשבות שלכן ישפיעו על כולן.
תלמידה: ובצורה יותר ברורה, גלויה, אנחנו יכולות להזכיר?
כן, אתן יכולות להזכיר מדי פעם.
שאלה: יחס נכון לעשירייה הוא ש"כל הפוסל במומו פוסל". ומה עם כל מי שמחוץ לעשירייה, מה היחס הנכון אליו?
להתייחס כאילו הוא לא קיים, בצורה פשוטה ואדישה, לא רע ולא טוב. אם אתה מדבר על הכלי הכללי של "בני ברוך", אז בשבילי זה קיים כך, הכלי שלי, העשירייה שלי, וסביב העשירייה שלי כל "בני ברוך" העולמי, ואחר כך כל האנושות. כאן אנחנו לא מדברים על האנושות, אנחנו מדברים עכשיו על העשירייה, איך כל אחד פועל בה, ואיך בזה אנחנו גם משפיעים על כל הכלי של "בני ברוך", נגיד שיש אלף עשיריות.
שאלה: מה נחשב למחשבות זרות שבאות מהיצר הרע, ומה האדם יכול לעשות בהן?
מחשבות זרות, מחשבות רעות, זה כל מה שמפריע לנו להתחבר בעשירייה.
שאלה: אמרת שהמימוש ללכת למעלה מהדעת זה בעזרת תפילה משותפת בינינו.
זה דבר מאוד רחוק ומאוד קיצוני. המאמץ ללכת באמונה למעלה מהדעת שייך בינתיים לכל אחד ואחד בצורה אישית, אינטימית. וזה כשאני מרגיש את עצמי כמה אני אגואיסט וממש שקוע בקליפות, ואני משתדל להעלות את עצמי מהמצבים האלו למצב כאילו שאני מתוקן. ואז, איך אני פונה לחברים, איך אני פונה לבורא, איך אני מסדר את היחס שלי לכל המציאות, לכל העולם.
תלמיד: אז פרקטית, מה אני בעצם עושה?
פרקטית, אני משתדל להתנהג כלפי כולם מבפנים וכלפי חוץ כאילו שאני מתוקן.
תלמיד: אבל אני יודע שאני לא.
אתה יכול לדעת מה שאתה רוצה. אנחנו לא מדברים על מה שאתה באמת, אלא על מה שאתה רוצה שיקרה ולכן אתה כך עושה. אתה נמצא במלכות, ובכוח מעלה את עצמך לדרגת בינה שלמעלה ממלכות.
תלמיד: ומאיפה תבוא שמחה בסיפור הזה? כי הכול בעצם זה גילוי הרע, אני רק מגלה רע על עצמי כל הזמן.
אתה מגלה שמחה בזה שאתה מצליח בכל זאת לעשות פעולות השפעה על פני פעולות קבלה.
שאלה: האם אנחנו יכולים להפוך לרוחניות גם פעולות של נתינה שאנחנו עושים בגשמיות? למשל בעבודה, אנחנו נותנים לאנשים אחרים מבלי שנערב את העשירייה בפעולות הגשמיות, הפרטיות שלנו.
תנסו ונשמע על זה אחר כך.
שאלה: לפעמים המחשבות הזרות מגיעות בצורה סמויה, אנחנו מאמינים שהכול בסדר ואין שום בעיה, אבל זה יכול להביא אותנו לכיוון ההפוך, המוטעה. איך אנחנו יכולים תמיד להחזיק את המטרה הנכונה?
רק על ידי דאגה קבוצתית שנקראת, "איש את רעהו יעזורו". אני יכול להבטיח את ההתקדמות שלי אם אני דואג להתקדמות של העשירייה, וכך כל אחד ואחד. יוצא שכל אחד דואג לכולם ועל ידי זה אנחנו עולים.
שאלה: כשמגיעים לעבודה מעל הדעת ולא מרגישים התנגדות מיוחדת, זו הרגשה מאוד נעימה, אני מאוד נהנה לחשוב שכולם מתוקנים והבורא שומר עליהם. האם זה בסדר, או צריך להרגיש התנגדות?
העיקר להתקדם. מרגישים התנגדות או לא מרגישים, זה דבר משני, העיקר כל הזמן רוצים לראות איפה אני ובמה אני רוצה להיות. ולהשתדל להעלות את עצמי לדרגה שאני רוצה להיות בה, כאילו אני כבר נמצא בה.
תלמיד: כשאני מתאר שאני נמצא בה אני מרגיש טוב, כמו ילד.
בסדר גמור, תשחק בזה כאילו אתה נמצא בדרגת ההשפעה. תראה מה המקובלים כותבים לנו ויש עוד הרבה פסוקים כאלה על אמונה למעלה מהדעת. זו הפעולה העיקרית בחכמת הקבלה כדי להגיע לדרגת האמונה, לדרגת הבינה, לדרגת התיקון.
שאלה: מפתיע אותי למה יש כל כך הרבה ניואנסים כדי להתחזק באמונה למעלה מהדעת, למה זה לא יכול להיות כמו בצבא, נשבעת וזהו?
למה? ככה. זו התשובה.
שאלה: לפעמים המחשבות הן כל כך חזקות שהן מעוורות אותנו. לא שומעים ולא מקשיבים לשום דבר מבחוץ. איך לשלוט במחשבות האלה, כדי לצאת מהר מהמצבים האלה מהר?
בעיקר לראות במה אני לעת עתה לא בסדר ולהשתדל להעלות את עצמי לדרגת ההשפעה. הנושא הזה הוא מאוד חשוב. תשתדלו לקרוא ולחזור על כל הקטעים האלו ועל עוד קטעים שונים שמדברים על אמונה למעלה מהדעת. נבקש שיכינו לנו עוד הרבה פסוקים ובכלל הרבה חומר ומאמרים גדולים, על כל מה ששייך לאמונה למעלה מהדעת. אם אנחנו כבר נכנסים לזה, אז נחרוש את זה, נרכוש את זה.
קריין: קטע מספר 7. כותב הרב"ש.
"העיקר הוא התפלה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. ובאיזו שמחה היתה אז עבודתו, כמו כן הוא צריך לבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף.
כלומר, אף על פי שהגוף לא מסכים לעבודה זו בעל מנת להשפיע, רק הוא מבקש מה', שיהא בידו לעבוד בשמחה, כמו שמתאים למי שמשמש מלך גדול. ואין הוא מבקש מה', שיראה גדלות ה', ואז הוא יעבוד בשמחה. אלא הוא רוצה, שה' יתן לו שמחה בעבודה דלמעלה מהדעת, שיהיה חשוב אצל האדם, כאילו כבר יש לו דעת."
(הרב"ש. מאמר 12 "הנרות הללו קודש הם" 1991)
קריין: קטע מספר 8. כותב רב"ש.
"העבודה למעלה מהדעת צריכה להיות כניעה ללא תנאי, כלומר שהאדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים בבחינת למעלה מהדעת. שהאדם צריך לומר "אני רוצה להיות עובד ה', אפילו שאין לי שום מושג בעבודה, ואין לי שום טעם בעבודה, ומכל מקום אני מוכן לעבוד בכל כוחי, כאילו שהיתה לי השגה והרגשה וטעם בעבודה, ואני מוכן לעבוד ללא שום תנאי". ואז האדם יכול ללכת קדימה, ואין לו אז שום מקום, שיוכל ליפול ממצבו, מטעם שהוא מקבל על עצמו לעבוד אפילו כשהוא מונח ממש בארץ."
(הרב"ש. מאמר 24 "מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה" 1991)
שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת זה מצב של הארה או מצב של חושך?
תלוי על מה אנחנו מדברים. על זה שאנחנו משתדלים להגיע לזה או שכבר הגענו. אם הגענו זה כבר אור, הארה. אם לא הגענו אז עדין לפנינו כבעיה, כחושך, כדבר שאנחנו צריכים עליו להתגבר.
שאלה: איך ממצב של ריק בצורה פרקטית לעבור לאמונה למעלה מהדעת? כי בפועל כשמגיע מצב כזה אין כוחות.
אני לא מסכים. אני נמצא במצב הרגיל, נגיד ורואה שאני מתייחס לכל המציאות דרך האגו שלי. ואז אני משתדל עכשיו לבקר את המצב שלי ולהשתדל לשנות את היחס שלי לכל המציאות בכוח השפעה, באמונה למעלה מהדעת, בזה שאני רוצה לעשות דרך הקבוצה השפעה לבורא, לכל העולם. אלה פעולות שאני משתדל לבצע כאילו שאני נמצא בכוח השפעה. תשתדלו כך לבנות את עצמכם, את היחס שלכם למציאות דרך העשירייה, קבוצת בני ברוך הכללית ואתם תראו מה יש בזה.
שאלה: כדי לא להעלם כמו נר בפני אבוקה, שתהיה לנו יכולת להשפיע כדי שלא נסבול, האם כל זה כדי להיות מורים לאנושות?
לא רק. קודם כל לתקן את עצמנו, לגלות את הבורא, להתקרב אליו, להתחבר עמו וכשאנחנו נמצאים במצבים כאלה אז להיות גם אור לכל העולמות, לכל העמים.
תלמידה: לגבי אמונה למעלה מהדעת בעבודה בעשירייה. שמתי לב שהצורך לבקש מהבורא כוח לעלות למעלה מהדעת, לא עולה מיד. הוא נוצר כשאנחנו מתווכחות, משהו לא מסתדר לנו. האם יש דרך אחרת לבקש כוחות לעבוד באמונה למעלה מהדעת וליצור חיסרון לבורא או שזה רק כך?
אנחנו פונים לבורא מתי שאנחנו רואים שבעצמנו לא יכולים להצליח, זה כל העניין.
תלמידה: כן, זה באמת כך, אבל לרבות מאיתנו זה מאוד כואב.
תעשו את זה יחד בקבוצה ואז זה יהיה מהר וקל ואפילו נעים.
שאלה: למה יש לאחת מהחברות בעשירייה יותר הפרעות מאחרות, ואיך העשירייה יכולה לעזור לה ללכת למעלה מהדעת אם היא לא רוצה שיעזרו לה?
זה שיש לאחת בעיות יותר מאחרות אלה דברים שקורים כל הזמן, כי אף אחד מאיתנו לא דומה לשני וכך אנחנו צריכים לקבל את זה כנתון מלמעלה. וכך אנחנו צריכים גם לעזור אחד לשני. אם אנחנו מתחברים כולנו אז אנחנו נראה שלכולם תהיה אפשרות להגיע למטרה הסופית. שם כולנו נהיה מחוברים, מחובקים, מלאים באור העליון ולמעלה מכל החסרונות.
שאלה: מה לעשות כשהאגו ממש משתולל?
להשאיר אותו כמו שהוא, לא להילחם נגדו, ולמעלה ממנו להרכיב התנהגות של השפעה ואהבה. זה לחוד וזה לחוד.
שאלה: נאמר שבזה שאנחנו מעלים מ"ן זה מתקן את המחשבות. האם זוהי הסיבה שהאגו מנסה להתנגד לתפילה כי הוא מרגיש שהתפילה יותר חזקה ממנו?
ודאי שזו סיבה. כן, נכון.
שאלה: בהמשך לשאלה של חבר שדיבר על יחס לחברים בתוך העשירייה ומחוץ לעשירייה. בחלק מהעשיריות רק נשים בודדות נמצאות פיזית בשיעור הבוקר ב"ערבות", ושאר החברות שומעות מ"סביבה טובה" בשעות אחרות של היום. חברה אחת מרגישה ממש מבולבלת שכשהיא נמצאת בשיעור בוקר יש שם אווירה ממש של חיבור עם חברות מעשיריות אחרות. וכשאחר כך כשהיא נמצאת בעשירייה שלה היא מרגישה ממש בודדה ולא יודעת איך באמת להתייחס לדואליות הזאת. מה אתה ממליץ עבור חברה הזאת ואולי גם עבור חברות מעשיריות אחרות במצב כזה?
אנחנו נמצאים בשלבי תיקון, שלבי מעבר, ולכן בינתיים להשאיר כמו שיש ולהשתתף גם כאן וגם שם. בכל זאת יש אפשרות להיות אפילו בכמה עשיריות, בכמה מקומות, אם בן האדם לא יכול להיות ממש בשיעור בוקר ולנשים זה מאוד אקטואלי, אז תשתדלו להיות גם שם וגם כאן.
שאלה: איך אתה עושה את ההבחנה בין מעל הדעת לבין עבודה בקליפות?
אני פשוט בונה את היחס הרוחני כמו שאני מתאר אותו בהשפעה, באהבה דרך החברים לכל המציאות. בצורה כזאת אני בונה את צורת היחס שלי וזה נקרא אצלי אמונה למעלה מהדעת.
תלמיד: זאת אומרת, אני יכול להקריב מעצמי כמה שיותר ולהיכנס למצבים מסובכים, אבל כל עוד אני עושה את זה בשביל העשירייה זה למעלה מהדעת?
כן.
שאלה: האם במצב של אמונה למעלה מהדעת זה נראה שאני מרמה את האגו שלי, הרי האגו לא אומר לי שום דבר טוב ואני מרמה אותו.
כתוב מה שאת צריכה לעשות, תעשי וגמרנו. אנחנו מכירים זה את זו כבר שנים רבות, אז בבקשה תעשי מה שכתוב. מה שצריכים לעשות ברור? ברור, אז תעשי. לעשות מה שהם אומרים, נקודה.
תלמידה: האם זה אומר שאני צריכה להאמין לעשירייה?
לא צריכים להאמין לשום דבר, צריכים לעשות מה שכתוב. לא כתוב כאן מילה של אמונה. אמונה למעלה מהדעת זו דרגת בינה שנקראת אמונה, דרגת השפעה שאנחנו מעלים אותה למעלה בחשיבות מהקבלה שזה המלכות.
שאלה: מה לעשות כאשר חלק קטן בעשירייה חושב שיותר חשוב קודם להתפלל עבור בני ברוך הכללי ורק אחר כך עבור העשירייה שלנו הפרטית?
אנחנו נברר את זה בדרך.
בעשר הדקות שנשארו לנו עד סוף השיעור אני רוצה שנדבר על איך אנחנו בכל זאת מכינים את עצמנו לקראת הכנס. איך אנחנו צריכים לבנות את היחסים שלנו באמונה למעלה מהדעת כדי לקבל את הכנס, להיכנס אליו בגישה רוחנית.
שאלה: אני רוצה לשאול שאלה מטעם הצוות האחראי על ההרשמה בכנס. כבר הרבה זמן קיימת תופעה שאנחנו לא יודעים איך להתייחס אליה. הנהלת הארגון מבקשת מאנשים להירשם לכנס, כי לא כולם במערכת, הרבה נמצאים בסביבות פתוחות ואנחנו רוצים שיירשמו כדי להבין כמה אנשים יש, מאיפה הם, איך להכין את הכנס הבא יותר טוב. ואז חלק נרשם מיד, וכ- 30% 40% לא נרשמים וצריך לעשות שמיניות באוויר כדי שהם יירשמו, הם שואלים שאלות, שולחים הודעות, צריך לעשות כל מיני משימות, וזה עדיין לא עוזר, עד ממש הדקה האחרונה.
לכן אנחנו בצוות דנו בנושא, ורוצים לברר איתך, האם צריך לעורר אותם או שמי שנרשם נרשם וזהו?
מצד אחד מי שנרשם, נרשם. ומי שלא נרשם הוא גם לא נרשם איתנו יחד, זאת אומרת ברוחניות בשמיים הכול ידוע וברור ולכן הוא סתם מרמה ומשקר את עצמו ומזיק לעצמו בזה שלא עושה פעולות כמו שעושים כל החברים שלו בבני ברוך. לא צריך לעקוב אחריו ולשכנע אותו ולהפעיל לחץ. הוא לא עושה, מצידי לא צריך, בסך הכול הוא מפסיד ומפסיד בגדול, כי הוא בזדון לא רוצה להיות איתנו אפילו בפעולה הזאת הקטנה.
דבר נוסף, אם הייתי יכול, ברגע האחרון לפני הכנס הייתי מנתק אותם מהכנס, ולא נותן להם לראות ולשמוע. אני לא יודע אם טכנית זה אפשרי, אבל אולי כך הייתי מלמד אותם, אומנם זה לא רוחני לעשות כך מצידנו, אבל שהם יידעו שחוסר השתתפות בהכנה הכללית שלנו לכנס ובפעולות כלליות בכנס, ממש מזיק לכולם והנזק הזה חוזר אליהם פי כמה, זה מאוד מאוד מעכב אותו אחר כך בהתקדמות הרוחנית.
תלמיד: אופציית הסגירה קיימת, אבל אנחנו בכוונה לא סוגרים כי אנחנו לא רוצים לפגוע באנשים, אני לא יודע מה הסיבה, למה נרשמים. תמיד יש גם את אופציית ההרשמה בחינם. האם זה עניין רוחני?
זה רוחני, זה ודאי לא שייך לכסף ויש באמת אפשרות להיכנס ובלי כסף. אבל זה עניין רוחני, העניין הוא פשוט שאדם לא רוצה להשתתף, מזלזל בזה, זה דבר גרוע מאוד, ואחר כך יהיה כבר מאוחר להגיד "לא ידעתי, לא רציתי, לא חשבתי, לא שמעתי". הוא יקבל תשובה שלילית מהשמים בנוגע להתקדמות הרוחנית שלו, ואז שיידע שאת זה הוא גרם בעצמו לעצמו, ושאת התיקון הוא כבר יצטרך לעשות פי כמה יותר בפעם הבאה.
תלמיד: ויש עוד תופעה שנתקלנו בה, יש הרבה אנשים שאומרים, "כשהיו כנסים פיזיים היה ברור, לקחנו חופש מהעבודה, קנינו כרטיסים, השכרנו מלון, שילמנו על כנס הרבה כסף, למה? כי הייתה התאספות פיזית שמילאה אותנו, עכשיו זה וירטואלי, אנחנו נהיה בשיעורים, עזבו אותנו עם כל שאר הדברים", הם לא רוצים להירשם.
אנשים שלא מפותחים בצורה רגשית, לא רוצים לפתח את עצמם בהתקרבות לרוחניות, ולכן הם חושבים שמרחק או מקום פיזי שייכים. ברוחניות אין הבדל, אין מקומות ואין קשר פיזי דרך חוטי אינטרנט או משהו אחר. לכן אני ממש לא מבין אותם, למה הם לא רוצים להירשם, אבל באמת, אם הייתי יכול, ברגע האחרון הייתי מנתק אותם מהכנס. צריך ללמד אנשים, צריך לתת לאגו מכות. בואו אולי נעזור להם לתת מכות לאגו שלהם. כי הם לא יכולים בעצמם ללמד את עצמם, וכך "איש את רעהו יעזורו". נרביץ להם.
תלמיד: תמיד מלמדים שצריך רק לעורר.
לא, אני לא חושב שזה טוב, אגואיסט צריך לדעת שרק בצורה כזאת. יותר טוב שאנחנו ניתן לו מכות והוא יצטרף לכיוון הנכון, בצורה נכונה לכנס, מאשר אחר כך יעכבו מהשמיים עוד שנה, שנתיים, את ההתקדמות שלו, והוא לא יידע על מה ועבור מה, אבל כך יהיה. נקווה שמישהו ישמע, ומי שלא רחמנות עליו.
טוב חברים, בעצם עברנו על השיעור, כל טוב לכולם, אני מחבק אתכם מכל הלב ובואו נכין את עצמנו לכנס טוב, חזק, ובאמת נשתדל להעלות את עצמנו לאמונה למעלה מהדעת.
(סוף השיעור)
-
במסכת בבא בתרא↩