שיעור בוקר 30.12.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "זוהר לעם", כרך א', עמ' 232, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "חכמה, שהעולם עומד עליה"

כמו שאמר לי רב"ש לפני שהתחלנו לקרוא עימו את הקדמת ספר הזוהר, שההקדמה הזאת כוללת בתוכה את כל ספר הזוהר. כי חכמת הקבלה מסבירה לנו איך הבורא שהוא הכוח העליון ברא את כל המדרגות שבהן הכוח שלו משתלשל ובא אלינו לעולם התחתון, לדרגה התחתונה, כדי שנוכל לעלות בדרך חזרה מהעולם התחתון לעולם העליון. זה מה שמספרת לנו כל חכמת הקבלה, מספר לנו ספר הזוהר, ובמיוחד ההקדמה הזאת. היא כביכול מכסה את כל חכמת הקבלה ואת כל ספר הזוהר, וגם משתדלת להסביר לנו את כל עניין המדרגות, את ירידת האורות והכלים מהבורא, מעולם אין סוף, לעולמנו. גם המאמר הוא מאוד מיוחד, "חכמה שעליה עומד העולם".

קריין: ספר "זוהר לעם", הקדמת ספר הזוהר, עמ' 232, מאמר "חכמה, שהעולם עומד עליה". קטע 40.

חכמה, שהעולם עומד עליה

[חכמה דעלמא קיימא עלה]

".40 בראשית, פירושו בחכמה, שהעולם, ז"א, עומד עליה, להיכנס בתוך הסודות הסתומים העליונים, באורות הבינה. וכאן נחקקו שישה קצוות גדולים עליונים, ו"ק דבינה, שמהם יוצא הכול. ומהם נעשו שישה מקורות ונחלים, ו"ק דז"א, להביאם לתוך הים הגדול, למלכות. כלומר, ברא שית (6), הרמוז באותיות בראשית. כי שישה קצוות נבראו מכאן. ומי ברא אותם? אותו שלא נזכר, אותו הסתום שאינו ידוע, א"א.

ביאור הדברים. יש ב' חכמות באצילות:

א. חכמה קדומה, חכמה דא"א, הנקראת חו"ס,

ב. החכמה דל"ב (32) נתיבות. שהיא הבינה, העולה לראש דא"א, ונעשית שם חכמה, כדי להשפיע לז"א.

ובראשית, פירושו בחכמה. כי ראשית הוא שם החכמה, אבל לא החכמה הקדומה דא"א, אלא חכמה, שהעולם עומד עליה, חכמה דל"ב נתיבות, שהעולם, זו"ן, עומד עליה, שמקבל ממנה ומתקיים בה. משא"כ החכמה דא"א עצמו, אין ז"א יכול לקבל ממנה כלום, ולא נברא העולם על ידה. וע"כ כתוב, בראשית ברא, הכוונה היא על החכמה דל"ב נתיבות, שהיא בינה, החוזרת להיות חכמה, ע"י עלייתה לראש א"א.

בעת שהזו"ן, העולם, מקבלים מהחכמה דל"ב נתיבות, הם עולים לאו"א עילאין. ואו"א נקראים סודות הסתומים העליונים. ע"כ נאמר, חכמה, שהעולם, ז"א, עומד עליה, להיכנס בתוך סודות הסתומים העליונים. עומד, פירושו, השגת מוחין. שע"י המוחין, שמקבל מהחכמה, זו"ן מתקיימים, ועולים על ידה לסודות סתומים עליונים, שהם או"א, ומלבישים אותם, כלומר שנעשים כמוהם. כי תחתון העולה לעליון, נעשה כמוהו.

וכאן נחקקו שישה קצוות גדולים עליונים, ו"ק דבינה עליונה. כלומר, ברא שית (6). כי בראשית אותיות בר"א שי"ת. ושישה קצוות, ו"ק. בחכמה זו נחקקו שישה קצוות גדולים עליונים, שהכול נאצלים ויוצאים מהם. כמ"ש, כולם בחכמה עשית.

כי חכמה זו, היא בינה שיצאה מראש דא"א, כי אבא הוציא אמא לחוץ אודות הבנים, ואבא עצמו מיתקן כעין זכר ונוקבא. שחכמה דא"א ואבא דאצילות נתקנו בעצמם כעין זכר ונוקבא, ע"י המלכות שעלתה להם במקום בינה. ונמצא, שבינה עצמה יצאה מראש דא"א ומאבא, ונעשתה לגוף דא"א חסר ראש. כי בעומדה בגוף דא"א, אינה יכולה לקבל מג"ר דא"א, ונעשתה לו"ק חסרת ג"ר.

הרי שהבינה נחקקה ונעשתה שישה קצוות בלי ראש. וכאן נחקקו שישה קצוות גדולים עליונים, שמהם יוצא הכול. כי בחכמה דל"ב נתיבות, שהיא בינה, נחקקו בה ו"ק בחסר ג"ר, מפאת יציאתה מראש דא"א. ואח"כ ע"י מ"ן מתחתונים, חוזרת לראש דא"א, ומקבלת ג"ר דחכמה מא"א. והיא משפיעה לזו"ן, שהם משפיעים השפע לכל העולמות."

שאלה: מה זו חכמה של 32 נתיבות, כלומר בינה?

כדי להשפיע לתחתונים בינה צריכה את אור החכמה כדי שיהיה לה מה להשפיע. באור החסדים אי אפשר להשפיע, אור החסדים בא מבפנים, זה הרצון של הכלי עצמו. אבל להשפיע מלמעלה למטה אפשר רק במה שאפשר למלא את הכלים, זאת אומרת באור חכמה. לכן חכמה שמשפיעה אור חכמה היא משפיעה את זה בל"ב נתיבות, ועוד נראה הרבה פעמים את המספר ל"ב, מאיפה הוא מגיע.

יש לנו 32 נתיבות חכמה שבהם אור החכמה יורד מחכמה למטה דרך בינה לתחתונים. למה הוא יורד כך? מפני שאת חכמה אי אפשר לקבל בצורה ישירה אלא רק כשהיא מלובשת באור החסדים, בעל מנת להשפיע. רצון העליון הוא להשפיע, רצון התחתון הוא לקבל כדי להשפיע, כמו בדוגמה של אורח ובעל הבית, לכן יוצא שהתחתון יכול לקבל. החכמה שהוא מקבל היא חכמה דל"ב נתיבות, חכמה ב 32 נתיבות.

תלמיד: מה זה אומר להעביר את אור החכמה לתחתונים?

זה כדי שהם יוכלו לקבל בעל מנת להשפיע. אם הם מוכנים בתיקון הכלים שלהם לקבל בעל מנת להשפיע, אז העליון מאיר להם את אור החכמה. הם מקבלים אותו בעל מנת להשפיע, ומתמלאים בכלים שלהם על מנת להשפיע לעליון, כלומר כל הקבלה שלהם היא כדי להשפיע לעליון. הם עושים צמצום, מסך, אור חוזר, ובאור החוזר הם מתחילים לקבל אור חכמה כדי להשפיע לעליון תענוג שמקבלים ממנו.

תלמיד: האם אני יכול למסור אור חכמה לחברים שלי?

אם תתחברו יחד בצורה נכונה, אז ודאי שכן. אתם תהיו ככלי אחד וכל אחד יוכל למסור לאחר את מה שיש לו, וכך תתחברו בקבלה ובנתינה זה לזה. אחר כך בחיבור ביניכם תמסרו את זה לבורא.

תלמיד: כדי למסור את זה לחברים שלי, האם עלי לבקש שיהיו לנו את אותן הנסיבות, צמצום, מסך, אור חוזר?

אתה צריך לבקש עבור עצמך ועבורם.

שאלה: מה אומר המשפט "זו חכמה שיוצאת מבינה דראש דא"א"?

אור חכמה לא יכול לעבור מעליון לתחתון, אלא הוא מלובש באור הבינה, באור ההשפעה, בכוונה על מנת להשפיע, לכן אור חכמה תמיד יוצא ממדרגה למדרגה רק כשהוא מלובש באור הבינה. מלכתחילה היה עליו צמצום, כי אסור להשפיע אור חכמה לסתם רצון, אלא הרצון חייב לעבור תיקונים בהשתוות הצורה עם האור. כדי שאור החכמה ייכנס לאיזשהו כלי, הוא חייב למצוא את הכלי המשפיע, ואז לפי השתוות הצורה עם הכלי העליון שמשפיע לתחתון ועם הכלי התחתון שרוצה להשפיע לעליון, אור החכמה יכול להשפיע, לצאת מהעליון ולמלא את התחתון.

תלמיד: הוא כותב ששישה עולמות יוצאים מו' קצוות. מה הם ששת הקצוות האלה?

חג"ת נה"י אלו שישה קצוות של זעיר אנפין שמקבלים אור ו"ק מחכמה דרך בינה.

שאלה: מה זה אומר קבלת מוחין?

אור חכמה נקרא מוחין.

שאלה: כתוב, "כי תחתון העולה לעליון, נעשה כמוהו". איך בעזרת הזוהר אנחנו גדלים לא להיות פשוט גדולים ולרכוש את תכונת ההשפעה, אלא ממש רוכשים טבע חדש?

איך על ידי ספר הזוהר אתם מקבלים טבע חדש? זה מפני שאתם מקבלים השפעת הארת החכמה או אור חכמה, ואתם משתדלים לקבל אותו, לפתוח את עצמכם, כדי שאור החכמה ייכנס בכם וישפיע עליכם. אפשר לעשות זאת על ידי חיבור בינינו, כי ככל שאנחנו מתחברים בינינו, כך כל אחד פותח את עצמו לאור החסדים. וכשיש בינינו כבר חיבור, אור חסדים, ואנחנו בטוחים שבלי זה לא יכולים להתקדם, אז אנחנו פותחים את עצמנו לאור החכמה. אור החכמה נכנס לתוך אור החסדים ובצורה כזאת הוא ממלא אותנו, את הכלי המשותף שלנו.

אור חכמה לא יכול להיכנס לכלי אחד, אלא רק בתנאי שהכלי הזה מחובר עם עוד כלים ומשפיע להם, זה סימן שמקבלים אותו בעל מנת להשפיע. כך אנחנו מקבלים, מתמלאים ומרגישים באור החכמה שנמצא בנו את הבורא, וזאת החכמה שמתפשטת בנו.

שאלה: כתוב "שחכמה דא"א ואבא דאצילות נתקנו בעצמם כעין זכר ונוקבא, ע"י המלכות שעלתה להם במקום בינה". מה זה אומר שהם זכר ונקבה?

זכר הוא משפיע ונקבה מקבלת. לנקבה יש חיסרון לקבל ובזכר יש חיסרון להשפיע.

שאלה: מה ההבדל בין אריך אנפין לזעיר אנפין?

"אריך אנפין" פירושו חכמה גדולה, ו"זעיר אנפין" פירושו חכמה קטנה, הארת חכמה. לכן אריך אנפין יכול להשפיע אור חכמה לזעיר אנפין, הוא עושה את זה דרך הבינה שמתאימה בין אריך אנפין לזעיר אנפין.

"הרי שמשישה קצוות אלו, שנחקקו בבינה, יוצאים כל העולמות. ונקראים ו"ק גדולים עליונים, משום שהם מבינה, על דרך האותיות דבינה, הנקראות אותיות גדולות". כלים שיוצאים מבינה, אותיות, הם כלים גדולים, אותיות גדולות.

"ומהם נעשו שישה מקורות ונחלים, להביאם לתוך הים הגדול, המלכות. כי החקיקה של שישה קצוות, בעת היות הבינה מחוץ לראש דא"א, נקראות שישה מקורות, להיותן רק מקורות למוחין דז"א. ואח"כ, בעת חזרתה לראש דא"א, הן נעשות למוחין דג"ר, הנקראים נחלים לז"א. ואז הם נעשים לשישה נחלים, כמ"ש, מנחל בדרך ישתה, על כן ירים ראש. ואז ז"א משפיע אותם לים הגדול, לנוקבא שלו.

ומהם, מו"ק, משישה קצוות גדולים עליונים של בינה, נעשו שישה מקורות, ו"ק דז"א דקטנות. ונחלים הם המוחין דז"א. להביאם, פירושו, להשפיע, לתוך הים הגדול, לנוקבא. וזה שו"ק דקטנות דבינה נקרא מקורות למוחין, הוא משום, שלא יצאה הבינה מחוץ לבחינת ו"ק דקטנות, אלא כדי להיעשות למקור להשפיע מוחין לזו"ן. ולולא יצאה הבינה לחוץ, לא היו ראויים לשום מוחין."

בינה, חוץ מזה שהיא בעצמה קיימת, יש בה פעולה. כדי להשפיע לזו"ן, לזעיר אנפין ולנוקבא, היא צריכה לצאת ממקומה, להקטין את עצמה, להתאים את עצמה לזו"ן, ואז היא יכולה להשפיע להם.

שאלה: מה הם התנאים להשגת חכמה?

התנאי הוא שיהיה לך מספיק אור חסדים, אור בינה, שיוכל להלביש את החכמה בכוונה בעל מנת להשפיע.

"ונאמר, שברא שית. ברא, מורה על ו"ק בלי ראש. כי המילה ברא, פירושו, סתימה." "בר", חוץ. "ולפיכך, ב' עניינים מרומזים כאן במילה בראשית:

א. על חכמה, כי ראשית מורה חכמה,

ב. ברא שית, להורות כי מחכמה נבראו ונחקקו שישה קצוות בלי ראש, שהם המקורות למוחין לזו"ן. שהם נקראים עולם, והם שבעה ימי בראשית.

ומי ברא אותם? אותו שלא נזכר, אותו הסתום שאינו ידוע, שהוא א"א. כיוון שהמילה, ברא, היא בבראשית עצמו, א"כ מיהו שברא זה? על זה נאמר, שהוא אותו הסתום, שאינו ידוע, חו"ס דא"א. כי הוא הוציא הבינה מהראש שלו ועשה אותה לו"ק, שברא שישה קצוות גדולים עליונים אלו, הנרמזים בבראשית."

בזה הסתיים המאמר שלמדנו, "חכמה, שהעולם עומד עליה".

שאלה: מה זה המושג "בראשית"?

זאת המילה הראשונה שבתורה שנקראת התחלה. כמו שבכל שפה שהתורה כתובה כתוב בהתחלה "בתחילה", זה בראשית. ראשית היא מהמילה ראש, ו"בראשית" הפירוש בהתחלה, מראש.

תלמיד: כאן זה כמו סוג של מושג פנימי, מה יש בתוך התנאי "בראשית"?

עוד נלמד מה נמצא במילה "בראשית", יש הרבה מאוד פירושים. אבל בסך הכול הוא כותב שזה "בהתחלה".

תלמיד: האם זו תחילת הבריאה?

זו תחילת הבריאה. בריאה היא "בר", חוץ, שמגיעה מחוץ לבורא לנבראים. לכן הבורא הוא דרגת כתר וחכמה, ובינה כבר יוצאת לחוץ "אודות בנה" מה שנקרא, כדי להוליד וכדי לטפל בילדים שלה, בתחתונים, בבני אדם.

שאלה: איזה קשר אנחנו צריכים לבנות בעשירייה כדי שנוכל למשוך את אור החכמה לתוך הכלים שלנו? ומה הוא סוד ה"בראשית"?

את אור החכמה אפשר למשוך רק אחרי שיש בינינו קשר ואנחנו רוצים בקשר הזה לקבל את אור החכמה, לקבל את גילוי הבורא בינינו. כי אור החכמה הוא גילוי הבורא לנברא. לכן אם אנחנו מתחברים בקבוצה ורוצים שיהיה בינינו קשר הדדי, אם כל אחד רוצה טוב לאחר, וטוב זה להשפיע, לגלות את הבורא לאחרים, אז אנחנו נמצאים בקשר בינינו שנקרא "ערבות". בקשר הזה אנחנו דואגים זה לזה, שלכל אחד יהיה את גילוי הבורא.

אם אנחנו מתחברים כך, אז נעשה בינינו שטח שכולו בהשפעה הדדית זה אל זה, הוא נקרא "מקום אשר ברכו ה'", "שדה אשר ברכו ה'". כך אנחנו מתחברים בינינו ובונים מקום לגילוי הבורא כדי לעשות לו בזה נחת רוח.

שאלה: מהו השורש לכל התהליכים שקראנו עכשיו?

רצון הבורא להשפיע לנבראים.

תלמיד: האם זה עוד לפני שהיו נבראים?

למה לפני? עכשיו הוא מסדר אותם, אפשר להגיד שבורא אותם, מחנך אותם וממלא אותם. הכול נעשה מלמעלה, מהבורא.

תלמיד: איך הם יודעים לפעול? לפי מה?

הם לא יודעים לפעול, הוא מפעיל אותם. עכשיו בינתיים רק הבורא מפעיל אותם, והתחתונים אחרי שיקבלו ממנו אורות חכמה, אורות חסדים, הם יוכלו להבדיל ביניהם ולהבין מה קורה, מהי התכלית, מה נדרש מהם. כך הם יתקדמו ויבינו איך הם צריכים לפעול כלפי כל אחד מהם וכלפי הבורא יחד.

תלמיד: למי אנחנו צריכים לקרוא "בורא"?

לעליון, מאיפה שאנחנו מקבלים, הוא נקרא "בורא".

תלמיד: זה לא זעיר אנפין או אריך אנפין.

אתה לא יודע מה זה זעיר אנפין, מה זה יותר למעלה. אתה קורא "בורא" לאותו עליון שממנו אתה מטופל, שממנו אתה מקבל.

שאלה: לגבי השתוות הצורה. העליון מוריד את עצמו כדי לאפשר לתחתון לקבל ולעלות, כמו אימא שמורידה את עצמה כלפי הילד כדי שהוא יבין את מה שהיא מסבירה. האם התהליך הוא הדרגתי, כל פעם אנחנו מקבלים רק חלק קטן?

ודאי. אנחנו תמיד נמצאים תחת ההשפעה של העליון שמחלק לנו מנות בלקבל בעל מנת להשפיע, כדי שלא נטעה ולא ניכשל.

תלמיד: כמו ילד שרוצה להמשיך את הקשר עם אימא אבל הוא עוד לא הספיק לעכל את מה שהיא אומרת לו, איך אני שומר על אותו קשר?

ברוחניות תצטרך לקבל בעל מנת להשפיע אפילו את אותה מנה קטנה שקיבלת, ואז תראה עד כמה זה קשה, עד כמה זה לא פשוט, עד כמה זה דורש ממך מאמץ, ואז לאט לאט כך תתאים את עצמך לאימא.

תלמיד: כשאני משתמש בזה, אז כל הזמן אני צריך לחשוב על האימא.

כן, ודאי. זה נקרא בעל מנת להשפיע.

שאלה: מדובר על שש הנקודות של ו"ק בלי ראש, על שישה קצוות ועל אותו "הסתום" שאינו ידוע. מה זה אותו הסתום? איך אנחנו משתמשים בזה בעשירייה?

זו כנראה מדרגה יותר עליונה שאנחנו מקבלים ממנה, רוצים לקבל ממנה בצורת הגלוי, בחיבוק, בייחוד, אבל בינתיים נמצאים במצב שאין בינינו קשר פתוח, לכן זה נקרא עליון שהוא סתום. אבל אם אנחנו מעלים אליו את מה שנקרא מי נוקבין, אור חסדים, אז אנחנו פותחים אותו והוא מתחיל להשפיע לנו. אנחנו נותנים לו לבוש, אור חוזר, והוא בתוך האור חוזר הזה יכול להשפיע אור חכמה.

שאלה: מהי אותה החכמה שעליה עומד העולם? האם זה אומר שהעולם הוא חומרי בגלל החכמה?

לא מדובר על העולם החומרי שלנו, זה בכלל לא קשור לעולם שלנו, זה החלק הרוחני שבאדם. בכל אדם יש חלק רוחני והחלק הרוחני הזה יכול לקבל מילוי, עליו אנחנו מדברים. את אותו חלק רוחני שבכל אדם אנחנו רוצים לפתח כדי להתחיל על ידי אותו חלק להתקשר לבורא, למשוך אותו, לפתוח אותו, ולהכיר את הקשרים בינינו ועם הבורא. ככל שאנחנו מתחברים יותר, כך יש לנו יותר חיבור עם הבורא, וכך נתקדם.

שאלה: כשבינה נחתמת בו"ק כדי להתערבב עם זו"ן, האם באותו רגע ניתן להשתמש בראש של זעיר אנפין ובתכונות שלו?

כן. זה כמו שאימא מדברת עם התינוק לא במילים אלא עושה כל מיני קולות, מעוררת אותו על ידי כאלה צלילים, מדברת כמו ילדה קטנה, ואז התינוק כאילו מבין, זה יותר קרוב אליו. כך מתקשרים העליון והתחתון, אבל אחר כך זה כבר משתנה, משתפר.

תלמיד: האם הדיאלוג הזה הוא באמצעות המ"ן של התחתון והמ"ד של העליון, והמ"ן הוא מה שמניע את הדיאלוג?

כן, בדיוק. אתם תראו את זה ממש גם בחיים שלנו.

שאלה: האם מטרת הבריאה היא ליצור ערבות בין כל האנשים?

כן, בדיוק, המטרה שנתחבר יחד כמו איש אחד, ואז ניקרא "אדם".

שאלה: אמרת שאם נשיג חיבור ברמה של ערבות, אז נקבל כלי ראוי לקבל את האור הראשון הזה. אם נשיג את זה, האם זה להיכנס ללשמה?

כן.

שאלה: האם זה אומר שהתיקון הוא בחיבור?

התיקון הוא בחיבור, ודאי. את זה אנחנו לומדים בהתחלה, כשמתחילים ללמוד את חכמת הקבלה. כל הקלקול הוא בזה שכל המערכת שהייתה כאיש אחד, "אדם", נשברה והתרסקה להרבה חלקים, וכל התיקון הוא בזה שאנחנו אוספים את כול החלקים האלה יחד.

תלמיד: כלומר כשאנחנו מתחברים בינינו אנחנו יוצרים תיקון.

ודאי. אפילו כשאנחנו מתקרבים עכשיו בינינו, כשזו עדיין התקרבות לא רוחנית, היא בכל זאת כבר לקראת התיקון.

שאלה: אם שני חברים הגיעו לחיבור, האם גם האחרים יכולים למשוך את אור החכמה אם הם עדיין לא מוכנים? ואם לא, אז איך השניים שהגיעו לחיבור יכולים להעביר את אור החכמה לשאר?

אם למשל שניים מהקבוצה מגיעים לחיבור ויש ביניהם איזו הארה עליונה, אור עליון, אז מפני שהם מחוברים הם יכולים להשפיע על אחרים גם להיכנס לחיבור, ובכך נעשה קל יותר לאחרים להיות בחיבור, מפני שאלו שכבר נמצאים בחיבור יכולים לתת להם דוגמא, יכולים להשפיע אליהם ולמשוך אותם, כמו שאנחנו בעולם הזה. חוקי החיבור הם אותם החוקים בעולם העליון וגם בעולמנו. לכן נעזור זה לזה וכולנו נצליח.

שאלה: הבנתי מדבריך שיש משמעות רבה למילה "בראשית". האם זה קשור לאותיות? האם יש משמעות מיוחדת לאותיות במילה "בראשית"?

כן, אבל לא אפרט עכשיו. בהמשך נלמד למה כל אות מצוירת בדיוק כך, לָמה היא יכולה להיות בקשר עם אותיות אחרות, ובמיוחד עם אלה ולא עם אחרות. אלה חוקי החיבור של מערכות הבריאה, אלו לא סתם אותיות שאני יכול לכתוב כל אות לפני או אחרי אות אחרת, או איך שבא לי. מפני שכל אות היא כוח שפועל במציאות, לכן אם אני רוצה לבטא את הכוחות האלה, אז אני חייב לדעת מה כל אות עושה בטבע, עד כמה הכוח שלה פועל בטבע, וכמה הוא יכול להיות מחובר עם כוחות אחרים, עם אותיות אחרות, ואז איך האותיות האלה יכולות להיות אחת ליד האחרת, לפניה או אחריה. יש לנו כאן ממש קומבינטוריקה של האותיות, שבהן אנחנו ממש יכולים לבנות מערכות חדשות.

תלמידה: האם המילה "בראשית" זאת הנקודה הראשונה בחיבור הכוחות האלה?

כן. נלמד בהדרגה איך לבנות את מערכות הטבע מעל הטבע שלנו, איך נוכל לארגן אותו, איך נוכל לתקן את העולם הזה, להפעיל אותו בצורה יותר נכונה, יותר טובה, ממש מחדש, ונראה מה הבורא רוצה מאיתנו.

שאלה: במה החכמה שונה מדעת, מידע?

אנחנו צריכים לדעת כמה דברים עקרוניים, התחלתיים - שכל מה שאנחנו בסופו של דבר צריכים זה חיבור בינינו כדי לתקן את השבירה, ובזה אנחנו מתקנים את הכול. רק נדרש מאיתנו, לא כמו מאנשים רגילים בעולם, שנדע מה אנחנו עושים, שנבקש מהבורא, שנפעיל אותו ונתפלל עימו יחד. ואנשים רגילים בפעולות הרגילות שלהם, אפילו בלי לדעת בדיוק מה הם עושים, הם גם יתחברו לתיקון העולם. כמו שאנחנו רואים בעולם שלנו, יש כאלו שמנהלים, יש כאלו שמבצעים, וגם ביניהם יש הרבה מדרגות.

שאלה: האם בכל נברא יש חלק רוחני כך שהחכמה יכולה להגיע אליו?

כן, ודאי. אנחנו מדברים על נברא בדרגת המדבר, בדרגת האדם, שצריך להידמות לבורא, אז ודאי שיש לו אותו חלק, אותו חלל, שהוא צריך למלא עם הרגשת הבורא.

שאלה: האם העובדה שאנחנו לא מבינים את המילים מקרבת אותנו להיות יותר יחד? כיוון שהאגו נמצא כביכול בחשכה ואין לו גישה למילים.

כן, הכול תלוי עד כמה אתם מסורים לעבודה הזאת.

תלמידה: אם כך, זה לא משנה אם אנחנו מבינים את המילים או לא מבינים אותן, כיוון שכשאנחנו מחברים אותן נוצרת כביכול שפה אחרת לגמרי, ואז לאגו אין שום כוח להילחם.

אנחנו נתקדם ואז תראי יותר, אל תחליטי עכשיו.

שאלה: עכשיו אנחנו לומדים על חוקים ויסודות הבריאה. איפה יש כאן מקום למציאות דמיונית שאתה לפעמים מזכיר?

זה מה שאנחנו מתארים לעצמנו נכון להיום.

תלמיד: האם אתה מדבר על דמיון?

מה שהאדם מדמיין לעצמו, מתאר לעצמו נכון להיום, שהוא נמצא בחלל, בממד כלשהו.

תלמידה: זה לא מובן.

אני לא יכול להסביר יותר מזה, תחשבי על המילים האלה. אם אין לך מספיק דמיון להבין את המילים האלה, אז אין לי אפשרות להמשיך.

(סוף השיעור)