שיעור הקבלה היומי١٩ أغسطس ٢٠١٨(בוקר)
שיעור בוקר 19.08.2018- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 446, "הקדמה לספר הזוהר",
אותיות נ"א – נ"ה
אות נ"א
"ודע, שהתשובה והטהרה, אינה מקובלת, זולת שתהיה בקביעות מוחלטת "שלא ישוב לכסלו עוד". וז"ש: "היכי דמי תשובה, עד שיעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לכסלו עוד".
ונמצא, שמה שאמרנו, שאם אדם מטהר, את חלק הדומם, מהרצון לקבל שבו, שהוא זוכה לפרצוף נפש דעשיה, ועולה ומלביש את ספירת המלכות דעשיה. היינו ודאי, שיזכה בטהרת חלק הדומם, בקביעות מוחלטת, באופן "שלא ישוב לכסלו עוד". ואז יכול לעלות לעולם העשיה הרוחני. כי יש לו טהרה, והשואת הצורה, בהחלט, לעולם ההוא.
אמנם שאר המדרגות, שאמרנו, שהן, רוח נשמה חיה יחידה דעשיה, שצריך לטהר כנגדן, את חלק הצומח והחי והמדבר מהרצון לקבל שלו, שילבישו ויקבלו האורות ההם, - אין הטהרה צריכה להיות בקביעות מוחלטת "עד שיעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לכסלו עוד".
והוא מטעם, שכל עולם העשיה, בכל ה' ספירות כח"ב תו"מ שבו, אינם אלא בחינת מלכות לבד, שיחסה רק לטהרת הדומם בלבד. וה' הספירות, הן רק ה' חלקי המלכות. וע"כ, כיון שכבר זכה, על כל פנים, בטהרת חלק הדומם שברצון לקבל, כבר יש לו, השואת הצורה, לכל עולם העשיה.
אלא, כיון שכל ספירה וספירה מעולם העשיה, מקבלת מהבחינה שכנגדה, בעולמות העליונים ממנה. למשל:
ספירת הת"ת דעשיה - מקבלת מעולם היצירה, שכולו בחי' ת"ת, ואור הרוח.
וספירת בינה דעשיה - מקבלת מעולם הבריאה, שכולו בחינת נשמה.
וספירת חכמה דעשיה - מקבלת מעולם האצילות, שכולו חכמה, ואור החיה.
ולפיכך, אע"פ שלא טיהר, אלא חלק הדומם בקביעות, מ"מ, אם טיהר שאר ג' חלקי הרצון לקבל שלו, עכ"פ שלא בקביעות, הוא יכול לקבל גם רוח נשמה חיה, מת"ת ובינה וחכמה דעשיה. אלא, רק שלא בקביעות. כי בשעה, שנתעורר שוב, אחד מג' חלקי הרצון לקבל שלו, נמצא תכף מאבד את האורות ההם."
אני חושב שזה ברור בצורה שטחית. נמשיך, הוא חוזר כמה פעמים על כל עולם, אז יהיה לנו עוד יותר ברור.
אות נ"ב
"ואחר שמטהר, גם חלק הצומח שברצון לקבל שלו, בבחינת קביעות, הוא עולה לעולם היצירה, בקביעות. ומשיג שם, עד מדרגת הרוח בקביעות. ויכול להשיג שם, גם האורות נשמה וחיה, מספירות בינה וחכמה, אשר שם, הנבחנות לנשמה דרוח, וחיה דרוח. אפילו מטרם שזכה, לטהרת חלק החי והמדבר, בבחינת קביעות מוחלטת. ע"ד שנתבאר בעולם העשיה.
אבל רק שלא בקביעות. כי אחר שהשיג, טהרת הצומח מרצון לקבל שבו, בבחינת הקביעות, כבר הוא בהשואת הצורה, לעולם היצירה כולו, עד רום המעלות, כנ"ל בעולם העשיה."
צריכים לחשוב איך זה קורה שאדם מגיע לדומם דעשיה, נפש דעשיה, משיג אותה בקביעות, אבל את הרוח, נשמה, חיה, יחידה משיג לא בקביעות. למה הוא משיג את זה? תחשבו. איך זה קורה שהוא משיג חוץ מנפש, את כל היתר, רוח, נשמה חיה, יחידה, אפילו שנמצא בעולם העשיה, לא בקביעות. מאיפה באה התוספת הזאת? הוא כביכול לא עבד על זה, או כן עבד על זה.
אות נ"ג
"ואחר שמטהר, גם חלק החי מהרצון לקבל, והופכו לרצון להשפיע "עד שיודע תעלומות, יעיד עליו, שלא ישוב לכסלו עוד", כבר הוא בהשואת הצורה לעולם הבריאה. ועולה ומקבל שם, עד אור הנשמה בקביעות.
וגם ע"י טהרת חלק "המדבר שבגופו", יכול לעלות עד ספירת החכמה. ומקבל גם אור החיה, אשר שם, אע"פ שעוד לא טיהר אותו בקביעות, כנ"ל ביצירה ועשיה. אבל, גם האור מאיר לו, שלא בקביעות, כנ"ל."
אות נ"ד
"וכשזוכה לטהר בקביעות, גם חלק המדבר, מהרצון לקבל שבו, אז זוכה להשואת הצורה לעולם האצילות, ועולה ומקבל שם אור החיה בקביעות.
וכשזוכה יותר, זוכה לאור א"ס, ואור היחידה, המתלבש באור החיה. ואכמ"ל."
אות נ"ה
"והנה נתבאר היטב, מה שעמדנו לעיל באות מא, ששאלנו: למה לו לאדם, כל אלו העולמות העליונים, שברא השי"ת בשבילו? ואיזה צורך, יש לו לאדם, בהם?
כי עתה תראה, שאי אפשר כלל לאדם, להגיע לעשית נ"ר ליוצרו, זולת על ידי סיועם, של כל העולמות האלו. כי בשיעור הטהרה, של הרצון לקבל שבו, משיג האורות והמדרגות, של נשמתו, הנקראים נרנח"י. וכל מדרגה שמשיג, הרי האורות של אותו מדרגה, מסייעים לו בטהרתו. וכן עולה במדרגותיו, עד שזוכה להגיע, אל השעשועים, של תכלית הכונה שבמחשבת הבריאה, כנ"ל באות לג.
וזה שאמרו בזוהר, נח, אות ס"ג, על המאמר "הבא לטהר מסייעין אותו". ושואל: "במה מסייעין אותו? ואומר, שמסייעין אותו בנשמתא קדישא". כי אי אפשר לבא, לטהרה הרצויה, למחשבת הבריאה, זולת ע"י סיוע כל המדרגות נרנח"י של הנשמה, כמבואר."
שאלה: מה זה נקרא להשיג אור בקביעות?
אני מבין אותך, כי יכול להיות שיפילו אותך ברגע הבא. מה זה נקרא בקביעות? שאתה תיקנת לפי הכלים שלך את הכלים בקביעות, זאת אומרת לא בעולה ויורד. כל עולם ועולם יש לו קצבה משלו ואם אדם מגיע לתיקון של אותה הקצבה, זה נקרא שהוא משיג את האור בקביעות.
נניח אור הנפש שאני משיג בעולם העשיה, אני משיג אותו בקביעות, את כל היתר לא, כי אני עוד לא השגתי את יתר העולמות. אבל השאלה היא כך, כשאני עולה מעולם העשיה לעולם היצירה, אני גם משיג שם קודם את אור הנפש דיצירה, אז מה הקשר בין אור הנפש שבעשיה שהשגתי בקביעות, לאור הנפש ביצירה? מה קורה שם? איזה אור הנפש יש שם? נפש דרוח. זאת אומרת זה לא שייך לאור נפש דנפש שהשגתי ביצירה, ולכן האור המקורי, הבסיסי שאני משיג בכל עולם, זה נקרא שאני משיג אותו בקביעות. כי כל היתר שאני משיג, הם יהיו אצלי שייכים לאורות יותר עליונים. אני אשיג עוד אורות הנפש, אבל אורות הנפש שלא שייכים לאור הנפש הבסיסי, המקורי. כי שם אור הנפש יהיה לא אור הנפש, אלא רוח בדרגת הנפש, נניח בעולם היצירה.
תלמיד: אחר כך כשאני מתחיל את המדרגה הבאה, הכול נמחק וגם אותו אור הנפש שהיה קודם כבר אחר לגמרי, לא?
לא, זה לא נמחק. למה זה נמחק כשאני עולה מעולם לעולם?
תלמיד: כי אני תמיד מגיע למצב שבו אין כלום ואז מתחיל הכול מחדש.
כן.
תלמיד: אז אותו אור הנפש שהיה קודם, הוא כבר נראה אחרת לגמרי, זה כבר לא אותו דבר. לכן השאלה מה זה קביעות?
קביעות זה נקרא שאני לא צריך לתקן יותר את ההבחנות שהייתי בתיקון שלהן. מה שאין כן, את ההבחנות שאני עוד לא השגתי בקביעות, נניח את אור הרוח, אני כל הזמן צריך להשיג יותר ויותר, נרנח"י דרוח.
קביעות זה נקרא שזהו, אני לא צריך יותר לעבוד עם ההבחנות הללו כבר בכלים דקבלה שלי, אני אעבוד איתם, אבל בדרגות יותר גבוהות. נניח נפש דרוח, נפש דנשמה, נפש דחיה, נפש דיחידה, אני אצטרך לעבוד על זה, אבל זה לא אור הנפש, זו רק מדידה של האורות ההם.
"בקביעות" נקרא שהכלים שלי כבר תוקנו. זה שאני אחר כך נופל ומרגיש את עצמי כשמעון מהשוק, זה כדי לעלות עוד יותר, זה לא שייך לקביעות. קביעות זה נקרא שתיקנתי, אני כבר יצאתי מהאוצר עם קופסה של זהובים והעברתי אותם למקום הנכון, שפכתי ועכשיו אני שוב נכנס. אבל אותם כבר הבאתי לתיקון הכללי.
תלמיד: בהמשך הוא אומר, "כי עתה תראה, שאי אפשר כלל לאדם, להגיע לעשית נ"ר ליוצרו, זולת על ידי סיועם, של כל העולמות האלו."1 אפשר להסביר את זה?
חייב להיות נרנח"י, זה נקרא ש"אין מקצת ברוחניות". מה זה כל העולמות? מה שיש בנשמת האדם להשיג, כל אחד משלו, במידה שלו. אבל בכל זאת, אפילו במידה הקטנה הוא צריך להשיג את כל העולמות.
תלמיד: מה זה לעשות נחת רוח ליוצרו בסיוע העולמות?
שאתה מקבל מהבורא את כל מה שהוא רוצה לתת, כמו באותה הדוגמה עם בעל הבית. זה נקרא לעשות נחת רוח. שיש לך כלים לקבל ממנו את כל הסעודה, שרק לשם זה אתה עובד. אבל בשביל זה צריכים להיות כלים דהשפעה גדולים מאוד.
שאלה: האם השגה בקביעות והשגה שלא בקביעות היא על ידי התכללות הספירות כתוצאה מהשבירה? האם אנחנו משיגים זאת על ידי התכללות עם החברים בעשירייה שהם ט' ראשונות שלנו ואנחנו מלכות?
תמיד כל ההשגה היא על ידי התכללות, כי התכללות בעשירייה זו לא התכללות שאנחנו מדברים עליה כאן, התכללות בעשירייה זו התכללות הכרחית כדי שיהיה לנו פרצוף, כי פחות מזה לא יכול להיות ברוחניות. לפני שאנחנו נכללים, אנחנו לא קיימים ברוחניות. אבל אחרי זה, כשיש לנו כבר פרצוף, אנחנו מתחילים רק לרכוש את דרגות העביות וההשגה. לכן ההתכללות בינינו היא הכרחית. אתה שואל אילו מידות התכללות יהיו בינינו עד גמר התיקון. אלה מידות התכללות בינינו בעביות שונה, מתגברת, וגם התכללות לא רק בינינו אלא גם עם פרצופים שונים שאנחנו מגלים אותם כעליונים, כתחתונים, כמתלבשים עלינו, שאנחנו מתלבשים עליהם, זו מערכת שלמה.
חכמת הקבלה מספרת לנו על האלמנטים של המערכת, ספירה, פרצוף, עולם, ואיך שזה עובד בפנים בצורה נקודתית. אבל בצורה הכללית, איך שזה באמת במציאות, אי אפשר להסביר את זה, אי אפשר לספר על זה. זה כמו שתתחיל להסביר על העולם הזה, כמה שתכתוב, זה יחסר. ולכן, אנחנו לומדים רק את היסודות.
קריין: טור ב', אות נ"ו למטה.
"ויש לדעת, שכל אלו נרנח"י, שדברנו עד הנה, הרי הם ה' חלקים, שכל המציאות נחלקת עליהם. אכן כל שיש בכלל כולו, נוהג אפילו בפרט היותר קטן שבמציאות, כנ"ל.
ולמשל, אפילו בבחינת דומם דעשיה הרוחני בלבדו, יש שם להשיג ה' בחינות נרנח"י, שיש להם יחס, לה' בחינות נרנח"י הכוללים. באופן, שאי אפשר להשיג, אפילו אור הדומם דעשיה, זולת ע"י ד' חלקי העבודה, הנ"ל.
באופן, שאין לך אדם מישראל, שיפטור עצמו, מלעסוק בכולן, לפי ערכו:
א. והוא צריך לעסוק בתורה ומצות בכונה - בכדי לקבל בחינת רוח בערכו.
ב. והוא צריך לעסוק בסודות התורה לפי ערכו - כדי שיקבל בחינת נשמה, לפי ערכו.
ג. וכן בטעמי מצות. כי אי אפשר, לאור היותר קטן שבמציאות הקדושה, שיהיה נשלם זולתם."
אם אנחנו לא עוסקים בא', ב', ג', "בתורה ומצות בכונה - בכדי לקבל בחינת רוח בערכו.", ו"צריך לעסוק בסודות התורה", "וכן בטעמי מצות", זאת אומרת, אם לא עוסק בלהשיג את כל הנרנח"י שבגוף הנשמה אז בכלל לא מטפל בנשמה.
שאלה: האם המצב הקבוע מבוסס מעל הדעת?
מעל הדעת, כל המדרגות הרוחניות מהמדרגה הקטנה ביותר הן כולן למעלה מהדעת. מה שאנחנו עכשיו מגששים, רוצים לנגוע בלמעלה מהדעת, באמונה למעלה מהדעת, בכל מיני פעולות כך וכך, כי אנחנו רוצים בינינו, וכל אחד בפני עצמו לבצע, בכל זה אנחנו כביכול דופקים בשערי העולם הרוחני. אבל פעולה רוחנית היא רק למעלה מהדעת.
נשמע איזה דיווח?
תלמיד: כן, יש עדכון. הערב מתחלפות שוב העשיריות, וממחר כבר תהיה בטבלה לכל עשירייה אקראית בין שלוש לארבע עשיריות או קבוצות מהכלי העולמי שיתחברו איתה במהלך היום בזום, קבוצות גם מישראל וגם מהכלי העולמי. זה יפורסם היום גם בווטסאפ, גם בסביבה טובה בשש שפות. בעצם ממחר לכל עשירייה יהיו קבוצות מהכלי העולמי שהיא תוכל להתכלל איתן במהלך היום.
ראינו עד כמה זה מועיל שמתקשרים עם העשיריות בחו"ל וכולם כך "ממרחקים תביא לחמה". כך זה עובד. נקווה שגם בסוצ'י נעבור את כל המצבים הקשים, ושתהיו בריאים.
תלמיד: גם נוציא לינק של הזום של ה24/7 כפי שביקשת, כך שמי שירצה במהלך היום להתחבר יהיה לו לאן להתחבר.
כן, זו "קבוצת חיזוק". בכלל, יש לי זמן, פתאום הפסקה בעבודה או משהו, אני יכול להרשות לעצמי להתחבר אז יש תמיד זום שאני יכול להתחבר לזה. בסדר גמור. זה מאוד חשוב. עכשיו מסדרים לי את הלו"ז כך שאוכל להיכנס לפגישה הראשונה ב-11:30 אבל זה טוב שיש משהו קבוע שאפשר בכל מקרה להיכנס.
גם בואו נחשוב על "צוות או ועדת מצב רוח", לגדלות המטרה, גדלות החברה. זה מאוד חשוב, כמה שיותר מהר מוציאים את עצמנו מכל נפילה, אפילו הקטנה ביותר, זה רווח. כל רגע שנמצאים בזה ואוכלים את בשרנו, זה מכביד מאוד עלינו ומאריך את הזמן לכולם. אז כדאי לנו לטפל בזה ולהיות בזה.
תלמיד: בעצם להעלות מצב רוח לקבוצה זה תפקיד של כל העשירייה.
להגיד שזה תפקיד של כל עשירייה זה לא להגיד כלום. כאן זה לא עשירייה, זה משהו אחר. דיברנו שיכולים להיות 9 אנשים וכל אחד שמצטרף לזה הוא יכול להתכלל בעשירייה שנמצאת בהתרוממות רוח. זה משהו אחר. וחוץ מזה, לעשות כזה דף שאני נכנס לשם, ואני יכול לשמוע שם כל מיני דברים שמעלים את מצב הרוח.
נניח אני נמצא במצב שפתאום נפל עלי משהו, אז אני נכנס לאיזה מקום אצלנו, לוחץ, שומע שיר, רואה איזה קטע קצר, אבל קצר מאוד ומאוד מדליק, דברים שמוציאים אותנו. ודאי שחברים זה עוד יותר, אבל צריכים לראות.
תחשבו על זה, נצטרך את זה. גם בצורה כזאת של חברים וגם בצורה כזאת של חומרים שלנו שמעוררים. תחשבו איך אתם יכולים להשתמש בחברים כדי לצאת מהירידה. זה מאוד חשוב, תפקיד מאוד חשוב ומכובד מאוד, אין יותר. הם ממש עובדים בשילוב עם הבורא.
תלמיד: המשימה היומית, איך להרים את כולם מירידה ולהעלות את מצב הרוח בכלי העולמי.
(סוף השיעור)
mlt_o_rav_2018-08-19_lesson_bs-akdama-zohar_n1_p3_n4AFIH9M
-
הקדמת ספר הזוהר, אות נ"ה.↩