שיעור בוקר 07.02.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "זוהר לעם", כרך א', עמ' 342, "הקדמת ספר הזוהר" מאמר "מצוות התורה, המצווה הראשונה", סעיפים 189-197

מצוות התורה, המצווה הראשונה

[פקודי אורייתא פקודא קדמאה]

.189" בראשית ברא אלקים. זו המצווה הראשונה לכולן, ומצווה זו נקראת יראת ה', הנקראת ראשית. כמ"ש, ראשית חכמה יראת ה'. וכתוב, יראת ה' ראשית דעת. משום שיראה נקרא ראשית. וזהו שער להיכנס אל האמונה. ועל מצווה זו מתקיים כל העולם.

למה כתוב שיראה היא ראשית אל החכמה, ושהיא ראשית אל הדעת? מפני שהיראה, היא ראשית לכל ספירה, שאי אפשר להשיג שום ספירה, זולת ע"י השגת היראה תחילה.

וע"כ אומר, שזהו שער להיכנס אל האמונה. כי אי אפשר להשיג אמונה שלמה, זולת מתוך יראת ה'. וכפי שיעור היראה, כן שיעור השראת האמונה. וע"כ, על מצווה זו מתקיים כל העולם. כי אין העולם מתקיים, אלא על תורה ומצוות, כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי.

וכיוון שהיראה היא ראשית, ושער לכל מצווה, להיותה השער לאמונה, נמצא שעל היראה מתקיים כל העולם. כמ"ש, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. שעם היראה, הנקראת ראשית, שכל המצוות כלולות בה, ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. ולולא היראה, לא היה בורא אלקים כלום."

שאלה: אם אהבה היא המצווה הסופית, איך לפתוח את הדרך לאהבה?

לא כתוב כאן על אהבה, כתוב על יראה. תן לזוהר להסביר לך מה הוא חושב ובאיזו צורה ובאיזו דרך הוא חושב. תקרא בסבלנות ותנסה להיכנס לתוך הספר.

.190" היראה מפורשת לשלוש בחינות. שתיים מהן, אין בהן שורש כראוי, ואחת היא שורש היראה.

יש אדם שירא מהקב"ה, בשביל שיחיו בניו ולא ימותו, או ירא מעונש גופו, או מעונש כספו, וע"כ הוא ירא אותו תמיד. נמצא, שהיראה, שהוא ירא מהקב"ה, לא שׂם אותה לשורש, כי תועלת עצמו היא השורש, והיראה היא תולדה ממנה. ויש אדם הירא מפני הקב"ה, משום שירא מעונש העולם ההוא ומעונש של הגיהינום.

שתי מיני יראות האלו, היראה מעונש עוה"ז והיראה מעונש עוה"ב, אינן עיקר היראה ושורשה."

שאלה: מה הכוונה שאם לא היראה, אז הבורא לא היה בורא שום דבר?

כי היראה היא האמצעי להגיע לתחילת התיקון.

שאלה: האירועים האלה, כמו שעכשיו קרה בטורקיה וכמו שקורים בכל העולם, האם הם בשביל להגביר את יראת ה' בנו?

נכון.

.191" היראה, שהיא עיקר, שאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא גדול ומושל בכל, העיקר והשורש של כל העולמות, והכול נחשב כאַין לפניו. כמ"ש, וכל דיירי הארץ כלא חשובים. וישים חפצו באותו המקום, שנקרא יראה.

יש ג' אופנים ביראת ה', שרק אחד מהם נחשב ליראה אמיתית:

א. שמתיירא מהקב"ה ושומר מצוותיו, כדי שיחיו בניו, ויהיה נשמר מעונש גופו או ממונו. יראה מעונשים שבעוה"ז.

ב. שמתיירא גם מעונשים של גיהינום.

ואלו השתיים אינן יראה אמיתית, כי אינו מקיים היראה מטעם מצוות ה', אלא מטעם תועלת עצמו. ונמצא שתועלת עצמו היא השורש, והיראה היא ענף ומסובבת מתועלת עצמו.

ג. יראה, שהיא עיקר, שאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא גדול ומושל בכל, העיקר והשורש של כל העולמות, והכול נחשב כאין לפניו. הוא גדול, משום שהוא השורש, שממנו מתפשטים כל העולמות, וגדלותו מתראה על מעשיו, והוא מושל בכל, משום שכל העולמות שברא, הן העליונים והן התחתונים, נחשבים לפניו כלא כלום, שאינם מוסיפים משהו על מהותו.

ונאמר, וישים חפצו באותו המקום, שנקרא יראה. שישים ליבו ותאוותיו באותו מקום, הנקרא יראה, שיהיה דבוק ביראת ה' ברצון ובחשק, המותאם והראוי למצוות המלך."

שאלה: לתקן את המצבים בתוכנו, האם זה אומר שהם לא יופיעו כמציאות לפנינו של רעידות אדמה ומלחמות? האם זה ייתן לנו את האפשרות לראות שהכול מגיע מהבורא כטוב, וגם נראה שמלחמות ורעידות אדמה אלו דברים טובים שמגיעים מהבורא?

יכול להיות שאתה צודק ואומר נכון, אבל השאלה איך אדם מקבל את הדברים האלה. יכול להיות שיש אדם שמקבל את רעידות האדמה האלה ובשבילו זה סימן טוב מהבורא, ויש לידו אדם אחר שהוא רואה את רעידות האדמה ואת כל הדברים האלה כסימן רע. כאן אנחנו צריכים לראות כל אדם באשר הוא איך הוא מקבל את הדברים. עוד נדבר על זה, הכול לפנינו.

שאלה: היראה העיקרית היא יראה מפני שהוא גדול וכל יכול. איך אפשר לקשר או להסביר את היראה השלישית כלפי העשירייה?

בכך שאנחנו רואים את הבורא שהוא המסדר את כל המציאות והכול ממש נמצא בשליטה השלמה שלו, גם אנחנו, זה מה שיש, וזה מביא אותנו לאמונה שלמה, ליראה שלמה.

שאלה: מה זה אומר יראה מלפגוע בכבוד המקום, ובורא כבודו במקומו?

בורא כבודו במקומו זה שאנחנו לא בדיוק יודעים לאתר את הדברים הגדולים, הגבוהים האלה, אבל אנחנו נמשכים אליהם ורוצים לאתר אותם, להרגיש אותם, להרגיש עד כמה הם נמצאים בשליטה שלנו, ואנחנו יכולים להחזיר מה שנקרא "עטרה ליושנה", זאת אומרת, באמת להחזיר למלכות את הכתר.

שאלה: שתי היראות שהן לא אמיתיות הן די ברורות, האדם מפחד על עצמו. מה זו יראה אמיתית?

עוד לא סיימנו, זו בדיוק השאלה.

שאלה: האם להרגיש את יראת ה' זה אומר להרגיש את הבורא?

לא. קודם כל יראת ה' זו הרגשה בתוך האדם, גם להרגיש את הבורא זה בתוך האדם, האם זה אותו דבר? את זה אנחנו עוד צריכים ללמוד.

אתם רואים כמה הבחנות יש כאן וכולן שייכות לפסיכולוגיה של הקבלה.

שאלה: היראה מה' היא כי הוא גדול והוא הכול, אבל הוא גם משתק אותי ואני לא מצליח להגיב ואפילו לחשוב. האם זו יראת ה' או שזה משהו אחר?

יכול להיות שזו תוצאה מיראת ה'. חכה ותראה מה עוד יהיה לך.

שאלה: האם אפשר לראות שרעידת אדמה היא סוג של איזון שהבורא עושה בטבע? ואם זה נכון, אז האם היראה שלנו צריכה להיות כלפי זה שאנחנו לא עושים מספיק כדי למנוע את זה?

כתוב בחכמת הקבלה שכל מה שקורה אחרי חטא עץ הדעת הכול תיקונים, ושום דבר לא קורה אלא רק תיקונים על גבי תיקונים. אז נמשיך ונראה איך זה מתלבש בתוך החיים שלנו, בתוך הפסיכולוגיה שלנו, ואיך זה מביא אותנו לתיקון הכללי.

192. "בכה רבי שמעון ואמר, אוי אם אומר, אוי אם לא אומר. אם אומר, יידעו הרשעים, איך לעבוד לאדונם. ואם לא אומר, יאבדו החברים את הדבר הזה. כי במקום שהיראה הקדושה שורה, יש כנגדה למטה יראה רעה, שמכה והולמת ומשׂטינה. והיא רצועה, להכות את הרשעים, להענישם על עוונותיהם. וע"כ ירא מלגלות, כדי שלא יידעו הרשעים, איך להיפטר מהעונש. כי עונשם הוא טהרתם.

רומז בזה, שאינו יכול לגלות במקום הזה את דבריו במלואם, מפני שמתיירא, שלא להזיק את הרשעים. כי בא לגלות כאן, איך להתדבק בעה"ח, ולא לגעת לעולם בעץ המוות, שזה ראוי רק לאותם, שכבר תיקנו בחינת עצה"ד טו"ר. אבל הרשעים, שעוד לא תיקנו את החטא של עצה"ד טו"ר, אסור להם לדעת זה, כי הם צריכים לעמול מקודם בכל העבודות, עד שיתקנו את החטא דעצה"ד.

וכמ"ש, פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים, ואכל וחי לעולם. שאחר שחטא אדם בעצה"ד, גורש מגן עדן, מחשש שמא יתדבק בעה"ח ויחיה לעולם, והפגם שעשה בעצה"ד יישאר לעולם בלי תיקון. ולפיכך, כדי שלא יאבד מהצדיקים, הזכאים לדעת דבר זה, גילה הדבר בדרך רמז."

שאלה: אם חבר לא מצליח להצדיק את הבורא, אז הבקשה שלו עבור ההכרחיות של החברים היא פחות יעילה?

עדיין כן, כי הוא עדיין לא תיקן את היחס שלו לבורא. העיקר לתקן את היחס שלנו לבורא, היחס לחברים הוא אמצעי, מאהבת הבריות לאהבת ה'. לכן, העיקר שהיחס לבורא יהיה מתוקן.

תלמיד: אז איך חבר יכול להתקרב לכך שהוא יצדיק את הבורא?

על ידי "איש את רעהו יעזורו". תדברו על זה ביניכם ותראו עד כמה לא כל כך קשה לתקן את זה. אם אנחנו יכולים לגמור תיקונים בינינו, אז זה לא כל כך קשה.

שאלה: האם אנחנו משתמשים ביראה בשביל לתקן את הרצונות שלנו?

תנסה, תחשוב.

תלמיד: חשבתי על זה, איך אני משתמש ביראה כדי לתקן?

גם על זה תחשוב. אני לא יכול לענות על שאלות כאלה, אני רוצה שתתעמקו בהן.

שאלה: האם אנחנו בכלל צריכים להצדיק את הבורא? העבודה שלו הרי תמיד תראה לנו מבולבלת. האם העבודה שלנו היא רק לסגור עיניים ולעסוק בעבודה שלנו, בחיבור בנקודה שלנו הקטנה, במדבר שבו אפשר לעשות רק צעד אחד?

למה אנחנו צריכים להגיע?

תלמיד: בשלב הזה אנחנו צריכים להחזיק את החיבור, למרות כל החידושים שהבורא נותן לנו בכל מיני אמצעים מוזרים. כלומר, לא לפתוח עיניים ולא להסתכל.

חשוב לנו להצדיק את הבורא?

תלמיד: המילה הזאת להצדיק מבלבלת, כי אנחנו מסתכלים על מה שהוא עושה לנו.

ודאי שמסתכלים על זה.

תלמיד: האם לסגור עיניים ולהסתכל רק על המצב שלי?

אז אני לא שם לב אליו.

תלמיד: אבל אני מסתכל על תחום האחריות שלי, על החיבור עם החברים, על העבודה הזאת.

בשביל מה אני צריך את החיבור?

תלמיד: כדי שאחר כך נוכל כבר לצאת לשדה שהוא לא זרוע, ושם להתרחב.

אני לא יודע למה פתאום כך אתה אומר. אנחנו צריכים להגיע לזה שאנחנו לחלוטין מסכימים עם הבורא, זה נקרא "דבקות". אנחנו לא צריכים כלום חוץ מזה, בזה אנחנו מתקרבים אליו ולגמרי לגמרי נכנסים לתוכו.

תלמיד: אפשר להגיד שאנחנו מסכימים עם הפעולות שלו בזה שאנחנו לא נכנסים לעבודה שלו, למעשים שלו?

לא, זה לגמרי לא נכון. למה אתה בורח? לא מתערבים בעבודה שלו? אם אני לא שם לב למה שהוא עושה אז אין לי שום קשר איתו.

תלמיד: זה דורש מאמצים לא לשים לב ורק להיות בקשר עם החברים.

אני לא יודע מה אתה אומר, אתה מבולבל. תכתוב לך עד דף בצורה מסודרת מה אתה צריך לעשות, את סדר הדברים, ולמה אתה צריך להגיע.

שאלה: כתוב שללא היראה הבורא לא היה יוצר כלום, תוכל להסביר?

הבורא ברא הכול רק בשבילנו, כדי שכולנו נבין את הפעולות שלו ונצדיק אותן. בשביל זה אנחנו צריכים להשתנות בצורה קרדינאלית, גדולה מאוד, ממקבלים למשפיעים, מאגואיסטים לאלטרואיסטים.

שאלה: האם אני צריך להיות בפחד שלא אוכל להשפיע, בלי קשר לתועלת הפרטית שלי, האם לזה אנחנו קוראים "יראת ה'"?

לא, זה פחד אגואיסטי, האם אני לא אוכל להשפיע לי, זה הפוך.

שאלה: אנחנו מפחדות שמשהו יקרה לחברים שלנו, אנחנו נמצאות ממש בחרדה מאוד גדולה, מה לעשות עם הפחד הזה, איך להשתמש בו?

לבקש מהבורא שיעזור להם.

שאלה: האם כדאי היום לכל הכלי העולמי לתמוך בחברים שלנו מטורקיה?

כן, ודאי שבמשך היום אנחנו צריכים שוב ושוב להתחבר בינינו, כדי לתמוך בקבוצת טורקיה.

שאלה: אז בעצם כל היום המטרה שלנו היא להעלות אותם ממש מעל העולם הזה, שתהיה להם רק יראת ה'?

כן.

שאלה: למה לפעמים אנחנו אומרים שהדבר הכי חשוב זה היחס לחבר ולא היחס לבורא?

מפני שהיחס לחברים זה העיקר, זאת התחלת התיקון, והיחס לבורא הוא כבר תוצאה ממנו.

תלמיד: האם זה משתנה?

מספיק מה שאמרתי, על היתר תחשוב.

שאלה: איך ייתכן שאחרי שבירת הכלים ניתן עדיין להשתמש ביראת ה' כדי לברוח מעונש?

אנחנו לא משתמשים ביראת ה' כדי לברוח מעונש, אנחנו משתמשים ביראת ה' כדי להבין איפה אנחנו צריכים להיות יותר קרובים, דבוקים לבורא.

תלמיד: הוא כותב שרבי שמעון לא רוצה לגלות מהי היראה האמיתית כדי שהרשעים לא ייפטרו מהעונש, "כי עונשם הוא טהרתם".

כן.

תלמיד: אבל אחרי שבירת הכלים אין פחד כזה, כי יש שלוש יראות, יש חלוקה.

נכון.

תלמיד: אז למה הוא מפחד לגלות מהי יראה אמיתית?

בכל זאת שלא יישארו בשבירה ללא תיקון.

שאלה: איך אני יכולה לפחד ממשהו שאף פעם לא טעמתי, לא הרגשתי?

יבוא אור מלמעלה, הארה מיוחדת, ואת תרגישי עד כמה פתאום את מקבלת הרגשה, יחס, להבחנות שאף פעם לא היית קשורה אליהן. כך זה יהיה.

שאלה: כתוב "שעוד לא תיקנו את החטא של עצה"ד טו"ר, אסור להם לדעת זה, כי הם צריכים לעמול מקודם בכל העבודות, עד שיתקנו את החטא דעצה"ד." זה פרדוקס, כי כתוב שקודם צריך לתקן את חטא עץ הדעת ורק לאחר מכן הוא ייתן את הסודות. איך אפשר לעבוד כשאני לא יודע כלום ואני צריך לעשות תיקון? למה זה הפוך?

זה לא הפוך, איך תתקן אם לא השגת את הדברים האלה? אם לא השגת, אז איך תתקן אותם? יוצא שאתה "קרח מכאן וקרח מכאן".

תלמיד: למה רק מזמן האר"י היה מותר ללמוד קבלה, וכל השנים חכמת הקבלה הוסתרה?

אומרים שהיקום שלנו קיים מיליארדי שנה, אז תראה מהו היחס בין מיליארדי שנה של קיום היקום ובין אלפיים שנה של גילוי ספר הזוהר.

תלמיד: מה זה לתקן את חטא עץ הדעת?

חטא עץ הדעת זה הגילוי שעל מנת לקבל זה חטא וניתוק מהבורא. לפני זה לא היה מורגש שזה חטא.

תלמיד: מהו התיקון של החטא?

חיבור.

תלמיד: רק חיבור?

כנגד שבירה אין כלום חוץ מחיבור.

תלמיד: אנחנו מדברים הרבה על חיבור, איך סוף כל סוף עושים את החיבור?

מתחברים.

שאלה: האם היראה מהסוג השלישי היא עץ החיים?

לא כתוב, אז למה שאני אגיד.

שאלה: האם יש הכוונה אחרת כלפי החלק הזה של המצוות? הגענו עכשיו לחלק של י"ד מצוות, האם זה שונה משאר החלקים שקראנו?

מאיזה חלקים?

תלמיד: למדנו עד עכשיו את המאמרים בהקדמה כמו יציאת רבי שמעון מהמערה, שתי נקודות, מי ברא אל"ה, והם היו יותר על מבנה העולמות, על תהליכים, ופה כמו שהוא פותח את החלק הזה זה נשמע יותר קרוב לעבודה הפנימית שלנו.

כן.

תלמיד האם בחלק הזה יש יחס שונה?

קודם נקרא. איפה קראת על מצווה ראשונה, שנייה?

תלמיד: כתוב "מצוות התורה, מצווה הראשונה". הוא מתאר שלוש מצוות ואני איכשהו יכול לקשר את עצמי לדברים הלאה, זה מרגיש לי קרוב.

תתקשר לזה ואחר כך תראה.

שאלה: עם כל השאלות של החברים ועם כל התשובות שלך אני פשוט התבלבלתי, ואני לא יודע איך להתייחס נכון למציאות. מצד אחד אנחנו אומרים שאנחנו צריכים להצדיק את הבורא, ולהצדיק זה אומר שהוא עושה הכול נכון, ומצד אחר אנחנו צריכים לבקש עבור החברים גם מאותו בורא שעושה הכול נכון. אם אנחנו מבקשים עבור החברים, אז אנחנו בזה לא מצדיקים כי הבורא כביכול עשה משהו לא נכון.

התבלבלת, לא נורא.

.193" ומי שירא מפני עונש הכאה ושׂיטנה, אינה שורה עליו אותה יראת ה', הנקראת יראת ה' לחיים. אלא שורה עליו אותה היראה הרעה, אותה הרצועה, ולא יראת ה'."

.194" ומשום זה, המקום שנקרא יראת ה', נקרא ראשית דעת. וע"כ נכללה כאן מצווה זו. וזוהי השורש והיסוד לכל שאר מצוות התורה. מי ששומר את היראה, הוא שומר הכול. ומי שאינו שומר את היראה, אינו שומר מצוות התורה, כי היראה השער לכל." יפה.

"הזוהר סובב על מה שפעם כתוב, ראשית חכמה יראת ה', ופעם כתוב, יראת ה' ראשית דעת. וביאר, שבסיום היראה הקדושה, הנקראת יראת ה' לחיים, יש שם למטה יראה רעה, שמכה והולמת ומשׂטינה, והיא רצועה להכות את הרשעים, ורגליה יורדות מוות. אשר המקיים מצוות היראה, מטעם שהוא גדול ומושל בכל, נמצא מתדבק ביראת ה' לחיים.

ואותם המתייראים מטעם עונש המכות ולא מטעם מצווה, עליהם כתוב, מְגוֹרַת רָשע היא תְבוֹאֶנוּ. כי היראה של הסיום שולטת עליו ומכה אותו. ומבחינה זו, שהסיום של היראה שוכנת ברצועה רעה להכות הרשעים, נקראת גם היראה העליונה הקדושה, בשם, ראשית דעת יראת ה'. להורות, שיש להידבק רק בבחינת הראשית שלה, שהיא יראת ה' לחיים. ולהישמר מהיראה הראשונה, שהיא הרצועה הרעה. וע"י זה מיתקן החטא דעצה"ד."

.195" ומשום זה כתוב, בראשית, ביראה, ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. כי מי שעובר על זו, עובר על כל מצוות התורה. ועונשו של מי שעובר על זו, הוא, שהרצועה הרעה הזו, היראה הרעה, מכה אותו. וזהו כמ"ש, והארץ הייתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום, ורוח אלקים. הרי אלו ארבעה עונשים, להעניש בהם את הרשעים."

.196" תוהו זה חנק, כמ"ש, קו תוהו. וכתוב, חבל מידה.

בוהו זו סקילה, אבנים המשוקעות בתוך תהום הגדול, בשביל עונש הרשעים.

וחושך זו שריפה, כמ"ש, ויהי כשומעכם את הקול מתוך החושך, וההר בוער באש, עד לב השמיים חושך ענן וערפל. וזוהי אש חזקה, שעל ראש רשעים יחול לשרוף אותם.

אותם, שאינם מקיימים יראת ה' מטעם מצוות המלך, אלא מטעם יראת עונש, נלכדים בקליפות תוהו, שתמהים למה אינם מבינים מחשבותיו ודברי ה'. וקליפה זו נבחנת לחבל מחנק על צווארו של האדם, המפסיק לו אוויר דקדושה לנשימת חייו.

וכתוב בפסוק ראשון, קו תוהו. ובפסוק שני כתוב, חבל מידה. ובא זה ולימד על זה. אשר פירושו של קו תוהו הוא חבל מידה. כי כמו שהקו והשיעור של תמיהתו, כך מידת החבל, שהס"א משליך על צווארו וחונק אותו. כמ"ש, מושכי העוון בחבלי השווא.

ולכן, בוהו זו סקילה. אחרי שכבר ניצוד ע"י הס"א בחבל על צווארו, כבר יש להן כוח לעשות בו כחפצן: או לסקלו, או לשורפו, או להורגו בסיף. סקילה פירושו, שמרוצצים את גולגולתו ע"י תאוות רעות ומחשבות רעות, ומושכים אותו לתהום הגדול להענישו.

חושך זו שריפה, שעל ראש רשעים יחול לשרוף אותם, שס"א מסובב אותו באש חזק, ההולך ושורף החיוּת דקדושה מהם."

שאלה: מדובר כאן בזוהר על שתי יראות, יראת הקודש ויראה רעה. אנחנו רואים שכשעובדים באהבת חברים, אז באמת מתעוררת שמחה ויש איזו יראת קודש למצב, אבל במקום שתתפתח מפה אהבה, מתחילים הרהורים, מתחילות שאלות, כל מיני בעיות, ואז אתה מרגיש שאתה נופל ליראה הרעה הזאת והכול פתאום חרב.

איך לשמור על יראת הקודש? איך לא ליפול לתוך ההרהורים האלה כל הזמן שמושכים את האדם להגיע לרמה שהוא ממש שונא את הבורא, כמו שאלת ילד, "למה אתה עושה את זה? אם אני עכשיו אוהב, אז למה אתה מביא אותי אל השנאה הזאת"?

כדי שאתה תרגיש מה באמת היחס שלך לבורא.

תלמיד: אבל אני עובד, אני מרגיש את האהבה עכשיו, יש בי שמחה.

הרגשת אהבה, אחר כך התעמקת קצת יותר באהבה וראית שאם הבורא נותן לך את מה שאתה רוצה, אז אתה אוהב אותו, ואם הוא לא נותן את מה שאתה רוצה, אז אתה לא אוהב אותו אלא ההיפך.

תלמיד: אבל הבורא עושה לי הכול, אז איך אני מגיע לאהבה החלוטה הזאת?

בטח, כך הוא מלמד אותך.

תלמיד: אבל הוא מביא לי את השנאה הזאת של לשנוא אותו אפילו, כי יש משהו לא מסודר במוח שלי שלא קיבלתי נכון מהקבלה.

אתה קיבלת הכול נכון, רק עכשיו אתה צריך להמשיך לקבל עוד הבחנות, ואז יהיה לך ברור איפה אתה נמצא, מי אתה, איך אתה שופט את הבורא. הכול בהדרגה כך יתגלה.

תלמיד: מה זה שהיראה הרעה הזאת מתגלה ויש פתאום איזו שנאה?

זה האגו שמתגלה.

תלמיד: איך לשבור את זה ולהיכנס יותר באהבה?

אחרי שאתה מרגיש איזה רצונות ומחשבות מפעילים אותך עכשיו, אז אתה צריך לעבוד כנגדם, להתחבר עם החברים, לקבל דרכם כוחות חדשים, כדי לעלות על ההבחנה החדשה הרעה הזאת שגילית.

תלמיד: האם להתעלם מההבחנה החדשה?

לעלות מעליה, לא להתעלם.

תלמיד: מה ההבדל בין להתעלות מעליה ולהתעלם ממנה?

זהו הבדל גדול, או שאני עובד עם זה בצורה כזאת שאני דורך עליה, או שאני לא מביא אותה בחשבון.

תלמיד: האם העבודה היא להגיע לעשירייה ולומר להם, "עכשיו רע לי, יש לי הרגשה לא טובה, בואו תעזרו לי"?

זה לא כל כך שייך למצב, אבל זה יכול להיות.

שאלה: אני רוצה לגעת בדיוק במצב, איך אני עולה ואיך אני משתמש בעבודה הזאת נכון ולא פשוט מתעלם או משתיק?

דבקות בבורא דרך חברים, זה כול מה שאתה יכול לעשות. על שום דבר שהיה לך קודם אתה לא יכול לסמוך.

תלמיד: הדבקות דרך החברים היא רק בדרישה.

כן.

שאלה: הרגשת העונש יוצרת הרגשת בושה, האם זה מצב שהוא נכון בעבודה?

כן, יכול להיות, למה לא? זו כבר התגובה שלי על מה שאני מרגיש כעונש אבל תגובה יפה.

"197. ורוח, זהו הרג בחרב. כי רוח סערה היא חרב שנונה, הלוהטת בו. כמ"ש, ואת להט החרב המתהפכת. ונקראת רוח. זהו עונש למי שעובר על מצוות התורה, שכתובות אחר יראה, ראשית, שהיא כלל הכול. כי אחר בראשית, יראה, נאמר תוהו ובוהו וחושך ורוח, שהם עונש של ארבע מיתות. מכאן והלאה שאר מצוות התורה.

כי הס"א שולח בו רוח סערה, שהוא כמו חרב שנונה, המפרידה ראשו מגופו ומסיימת את חייו. וזה עונש למי שעובר על מצוות התורה, שכתובות אחר יראה, ראשית, שהיא כלל הכול. שכל המצוות שבתורה כלולות בב' הפסוקים הראשונים, מבראשית, עד, ויאמר אלקים יהי אור.

והעונש הנזכר, למי שעובר על מצוות התורה, שהוא ארבע מיתות המרומזות בתוהו, בבוהו, בחושך, וברוח, הן כתובות אחר יראה, הנקראת ראשית, המרומז בכתוב, בראשית ברא אלקים.

ונמצא, שהפסוק הראשון הוא יראה, ראשית, עיקר היראה לחיים. והפסוק השני הוא העונש, למי שאינו דבוק ביראה, ראשית. והם כלל הכול, להיותם השער לאמונת ה'. ונמצא, שכל המצוות שבתורה כלולות בה. מכאן והלאה שאר מצוות התורה, מהפסוק, ויאמר אלקים יהי אור, ואילך. כלומר, כל המצוות שבתורה, הן פרטים כולן של מצוות היראה."

שאלה: בעקבות השינוי שנעשה לגבי הכנס, לעשות אותו במרכז שלנו בפתח תקווה, שואלים חברים מחו"ל שארגנו כנס בנפרד גברים ונשים, האם עליהם גם לשנות ולעשות כנס ביחד עם הנשים, או שיישאר מה שהם תכננו במקור?

שיעשו איך שהם רוצים, הם יכולים גם לשנות וגם לא לשנות, זה לגמרי לא תלוי בי. אני לא החלטתי במקומם על צורת הכנס הקודמת וגם עכשיו אני לא מחליט.

תלמיד: מה הכי נכון להם בשביל ההתקדמות הרוחנית שלהם? כי בהתחלה הלכנו לכיוון אחד ועכשיו אנחנו עושים זאת בצורה אחרת.

תסבירו להם למה החלטתם לשנות את העניין.

(סוף השיעור)