שיעור צהריים 13.12.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 573,

מאמר נ"ז, "יקריב אותו לרצונו"

זה מאמר קצר יחסית, אבל בכל זאת הוא עונה על הרבה שאלות. אנחנו נקרא אותו, נשאל כל מיני שאלות, נחפש בו תשובות ושוב נקרא אותו, כי אנחנו נמצאים באותן השאלות כל הזמן.

נז. יקריב אותו לרצונו

שמעתי א' יתרו תש"ד

"על פסוק "יקריב אותו לרצונו" דרשו חז"ל: "הכיצד? כופין אותו, עד שיאמר, רוצה אני"." איך מתייחסים מלמעלה לאדם כדי לחייב אותו במשהו? לוחצים עליו, מרביצים לו, נותנים לו כל מיני סוגי עונשים עד שהוא מסכים, עד שאומר "רוצה אני". כך כתוב. "וכן יש להבין, מה שאנו מתפללים "יהי רצון". הלא "יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק". אם כן, בשביל מה אנו צריכים להתפלל "יהי רצון למעלה"?" אם הבורא רוצה לתת לנו כל טוב, והוא ברא את כל המציאות, את כל העולם כדי להיטיב לנבראיו כמו שכתוב, אז למה אנחנו צריכים לבקש ממנו שייתן לנו משהו טוב, הרי הוא גם ככה נותן. וכמו שכתוב ""יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק", את זה אנחנו רואים בחיים שלנו.

"הנה ידוע, בכדי להמשיך שפע מלמעלה, צריכים להקדים אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]. יש לשאול: בשביל מה צריכים אתערותא דלתתא?" אם יש רצון מלמעלה, אז בשביל אנחנו צריכים לבקש מלמטה שהבורא ייתן לנו? "ומשום זה אנו מתפללים "יהי רצון למעלה"", יש כזאת תפילה שיהיה רצון לבורא, ש"יהיה רצון למעלה", "זאת אומרת, שאנחנו צריכים לעורר, שיהיה רצון למעלה, בכדי להשפיע למטה." כאילו שלבורא בעצמו אין רצון כזה, אומנם יש, אבל למה אנחנו גם צריכים לבקש? "שעוד לא מספיק בזה, שיש לנו רצון, אלא שצריך להיות רצון טוב גם מצד המשפיע.

ואף על גב שיש למעלה רצון כללי להטיב לנבראיו, מכל מקום הוא מחכה לרצון שלנו, שיעורר את הרצון שלו." אנחנו צריכים להיות ברצון כזה שהוא מכוון לבורא, והוא דורש, מבקש מהבורא שימלא אותנו. "היינו, שאם אין ביכולתנו לעורר את הרצון שלו, זהו סימן, שהרצון מצד המקבל אינו עדיין בשלימות." אם אנחנו מבקשים ולא מקבלים, אז סימן שאנחנו עדיין לא מבקשים מספיק נכון. "לכן, דוקא על ידי זה שאנו מתפללים "יהי רצון למעלה", מתרקם הרצון שלנו," לא שאנחנו עושים בזה שינויים בבורא, אלא אנחנו עושים שינויים בנו על ידי זה שמבקשים, הרצון שלנו נעשה רצון גמור, נכון. "שיהיה רצון אמיתי, שיהיה כלי ראוי ומוכשר לקבלת השפע." כשאנחנו מתפללים "תן לנו, תעזור לנו, תמלא אותנו", זה כדי שאנחנו נתפתח ובאמת נרצה לקבל מהבורא את מה שהוא רוצה לתת. והוא רוצה לתת מלכתחילה, רק הרצון שלנו עדיין לא מוכן לפי הכמות, לפי האיכות, לפי היכולת, לקבל את מה שהבורא כבר מראש רוצה לתת.

"ויחד עם זה אנו צריכים לומר, שכל המעשים שלנו, בין הרעים ובין הטובים, נמשכים הכל מלמעלה (שזה ענין השגחה פרטית), שהכל עושה הקב"ה. ויחד עם זה יש להצטער על מעשים הרעים, אף על פי שגם זה נמשך מלמעלה. והשכל מחייב, שאסור להצטער, אלא להצדיק את הדין, שמגיעים לנו את המעשים רעים. מכל מקום להיפוך, אנו מוכרחים להצטער, מטעם שלא נותן לנו לעשות מעשים טובים." וודאי שגם המעשים הרעים נמשכים מלמעלה, חוץ מהמעשים הטובים, ואנחנו צריכים לקבל שזה מגיע מלמעלה. ומה אנחנו עושים? איך אנחנו מגיבים על זה? "ובטח שזהו מטעם עונש, היינו שאין אנו ראויים לשמש את המלך. אם הכל בהשגחה, מה שייך לומר, שאין אנו ראויים, כיון שאין שום מעשה למטה. ובשביל זה נותנים לנו מחשבות ורצונות רעים, שזה מרחק אותנו מעבודת השי"ת, שאין אנו כדאים לשרת אותו. לכן בא על זה תפילה, שזה מקום תיקון, שנהיה ראויים ומוכשרים לקבל את עבודת המלך."

שאלה: איך אנחנו יכולים להיכנס אל תוך העשירייה ברצון שלם?

על ידי תפילה.

שאלה: מדברים במאמר על להשיג רצון, "שיהיה רצון אמיתי, שיהיה כלי ראוי ומוכשר לקבלת השפע." איך אנחנו יכולים להשיג לעשירייה רצון כזה, שיהיה רצון אמיתי, שיהיה כלי ראוי ומוכשר לקבלת השפע?

כל מה שאנחנו משיגים אנחנו משיגים רק על ידי התפילה. אבל עבור מה התפילה? התפילה לבורא צריכה להיות שיחבר אותנו וייתן לנו רצון אחד להתפלל, שייתן לנו שֶׂכֶל אחד להתפלל, שייתן לנו אפשרות להתפלל אליו, לבורא. אם בצורה כזאת נפנה אליו ונבקש, אז בטח שנקבל ממנו בחזרה תגובה.

שאלה: איך נדע שהרצון שלנו חזר לבורא? איך נוכל כתוצאה להתגבר על הרצון שלנו לקבל?

אנחנו נדע מזה שנתחיל לפנות לבורא עם התפילות שלנו ונשתדל לקבל ממנו תגובות, זה נקרא "אני לדודי", לבורא, "ודודי לי". על ידי כאלו מעשים שאני מתפלל אליו ורוצה לשמוע ממנו תגובה, לאט לאט אני מגיע למצב שאני מתחיל כאילו לדבר עם הבורא, אני מתחיל להרגיש את התגובות שלו, אני מתחיל להרגיש מה אני אומר לו. הכול תלוי רק במאמצים, בזה שאנחנו לא רוצים לעזוב את הקשר עם הבורא.

שאלה: האם אני מבינה נכון שהבורא סובל כתוצאה מזה שאינו יכול להנות אותנו?

כן.

שאלה: איך להתייחס לבורא אם אתה מרגיש שהוא טוב ומטיב ושמגיע ממנו רק טוב, מה עוד אפשר להגיד לו?

קודם כל הודיה. זה דבר ראשון. דבר שני, אתה רוצה ליהנות את הנבראים כיוון שזה רצונו, ושהנבראים ירצו לקבל מהבורא את כל אותו הטוב שהוא רוצה להעביר להם.

תלמיד: מה עוד אפשר להוסיף?

מה שאתה רוצה מהלב שלך.

תלמיד: אני רוצה להוסיף את הכול.

טוב מאוד, תפתח את הלב ושהכול יישפך ממנו לבורא.

שאלה: איך נכון להצטער על כך שהוא לא נותן לנו לעשות מעשים טובים?

הבורא לא נותן לעשות מעשים טובים? זה רק כדי שתבקשו ממנו. כמו אימא והילד שלה, אם היא לא נותנת לו משהו זה מפני שהיא רוצה שהוא דווקא יפנה אליה ויבקש ממנה בצורה נכונה וכן הלאה.

תלמידה: כלומר, אנחנו לא מצטערים אלא מבקשים תן לנו השפעה?

כן.

שאלה: כתוב כאן שמחייבים אותו עד שיאמר, "רוצה אני". אז יוצא שכופין את כל האנושות עד שיגידו "רוצה אני"?

כן.

תלמידה: יוצא שאני לא יודעת להעביר לאנושות את היכולת, את הידע, בנוגע לביטול העצמי עליו אנחנו עובדים בעשיריות. איך להסביר מה זה ביטול עצמי?

ביטול עצמי משמעו לא להשתמש ברצון לקבל שלך.

תלמידה: אבל כל עוד אנחנו לא מתוקנים, אז הרוח השורה בינינו כמו נניח עוינות שקורית לפעמים בעשירייה, אומרת שגם הבורא נוכח בצורה כזאת בינינו?

ככה אתם יכולים להרגיש אותו.

תלמידה: ואם זו רוח של אהבה אז זה הבורא שאוהב ששורה בינינו?

כן.

שאלה: הרצון שלו מגיע מלמעלה וצריכה להיות התעוררות שלנו מלמטה לרצון הטוב מלמעלה, איפה נפגשים שני הכוחות האלה?

שני הכוחות האלה נפגשים בבורא, הכול נמשך אליו והכול בא ממנו.

תלמידה: זאת אומרת, הרצון שלנו ישתנה?

גם הרצון שלנו ישתנה.

תלמידה: איך אנחנו יכולים להרגיש את הכוחות שלו בנו?

הרצון שלנו ישתנה תחת השפעת הבורא, זה מה שיקרה.

שאלה: מה הוא הרצון מלמעלה שיהפוך את הרצון שלנו לאמיתי? כי מלמעלה יש תמיד רצון טוב להיטיב לנבראיו.

נכון, רצון טוב להיטיב לנבראיו מגיע מלמעלה, אבל לא תמיד אנחנו מקבלים אותו בצורה כזאת, זה כמו שהורים מטילים לפעמים על ילדיהם עונשים קטנים מפני שהם רוצים שהם ישתפרו לטובה. לכן רצון טוב מלמעלה לא תמיד מורגש בנו כרצון טוב, נצטרך עוד לתקן את הכלי שלנו כך שהוא תמיד ירגיש שמהבורא יוצאים רק דברים טובים. אחרת את כל החיים שלנו היינו מרגישים בנו רק כטוב. למה הם לא מורגשים אצלנו רק כטוב? כי אנחנו נמצאים בצורות הפוכות מהבורא. מה שנראה טוב לו נראה לפעמים לא טוב בנו.

שאלה: איך אנחנו יודעים שאנחנו ראויים לשרת את המלך? למה דווקא אנחנו ראויים ולא מישהו אחר?

זה לפי הרצון שלך. אם יש לך רצון לבורא סימן שאת הרצון הזה את מקבלת ממנו, כמו שאת כל הרצונות את מקבלת ממנו. אז אם את מקבלת רצון לפנות אליו זה נקרא שהוא נתן לך את הרצון הזה, אז תפני אליו.

שאלה: כתוב בטקסט "כופין אותו, עד שיאמר, רוצה אני", אבל אנחנו לומדים גם שאין כפייה ברוחניות. איך זה מתיישב?

"כופין אותו, עד שיאמר, רוצה אני". כלומר, קודם לא רצה ועכשיו הוא רוצה. הבורא חייב אותו לאט, לאט להבין את מטרת הבריאה וכך מכופף אותו אליה. אתה יכול להגיד שאין כפייה ברוחניות, אבל זו לא רוחניות, זו עדיין גשמיות. לכן כופים אותו עד שיאמר רוצה אני, רוצה אני להכיר רוחניות.

שאלה: בשיעורים אתה תמיד אומר שאת האור אנחנו מקבלים מלמעלה, אבל הוא עובר דרכך ואנחנו סופגים משהו. לאן חוזר האור הזה, האם הוא עובר חזרה דרכך שוב?

לא. אתם מקבלים את האור בצורה ישירה מהבורא ובצורה ישירה פונים לבורא.

תלמידה: זה מובן, אנחנו עושים זאת דרך העשירייה. אבל היום אמרת שכואב לבורא שאנחנו לא מקבלים. אתה הרי מוליך האור ואני מבינה שאנחנו צריכים דרכך איכשהו להתכלל בך?

אני עוזר לכם לפנות לבורא, אבל האור מהבורא מגיע ישירות אליכם.

שאלה: אם תוכל לתת לנו עצה, כי יוצא שמישהו מקבל את האור הזה בצורה טובה יותר, ומישהו אחר לא. אתה רוצה לקדם את העשירייה ולא שומעים אותך, ואתה לא יודע מה לעשות באותו הרגע, לחכות או להתפלל נכון. איך הכי טוב להגיע לאיזון? מה לעשות?

אתם צריכים כל הזמן לפנות לבורא, כאילו לדבר אתו, אין כתובת טובה יותר למי לפנות מלבד הבורא.

שאלה: נאמר שצריך להיות רצון למעלה גם מצד הנותן. איך זה קשור לזה שאם החברים לא יבקשו עבורך אז אתה לא תתקדם?

אם החברים לא יבקשו עבורך אז זה אומר שזה עסק ביש, לא טוב, כיוון שהדבר הבטוח ביותר הוא כאשר האחרים מבקשים עבורך.

שאלה: כשאנחנו פונים לבורא בבקשה אנחנו יכולים לבקש רק את אור התיקון ועל זה אין איסור לקבל, ועם אור המילוי אנחנו מתחילים לעבוד רק שיש מסך?

כן, כל הכבוד.

שאלה: איך אנחנו יכולים להתחבר עם המסך שלך?

זה עדיין לא עכשיו, קודם הבורא. צריך להתפלל לבורא, להתחבר לבורא, אליו לדבר וממנו לקבל, ואחר כך להתחבר איתי.

שאלה: האם אנחנו יכולים להגדיל את הרצון שלנו למלא את רצון הבורא, דרך ביטול עצמנו או שאין עוד מלבדו?

כמובן.

תלמידה: כך אנחנו יכולים להגדיל או צריך להוסיף משהו לזה?

הטוב ביותר זה לבקש יחד, אז הבורא בטוח יקבל את הפניות שלכם אליו. אם את פונה אליו לבד אז הבקשה מאוד חלושה, ואילו הבקשה המשותפת לחלוטין חודרת את כל העננים, את כל הרמות, ומשיגה את הבורא.

שאלה: בפסקה השלישית שורה ראשונה הוא מחכה לרצון שלנו שיעורר את הרצון שלו, מה עושים אם החברים לא רוצים?

הם לא רוצים לפנות לבורא?

תלמיד: אם הם לא רוצים לפנות לבורא האם זה רצון הבורא?

לא, זה הרצון שלהם.

תלמיד: אז מה עושים?

מה עושים? לא עושים כלום. אם אין רצון לפנות לבורא אז לא תקבלו שום דבר.

שאלה: איך מתרגמים את כל הנושא של השגחה פרטית בתוך העשירייה? הרי מה שהוא נותן לי להרגיש זו ההשגחה הפרטית שלי, איך אני מתרגם את זה לעבודה בעשירייה?

תרשום את מה שאתה חושב שצריכים להגיד לבורא, ותחלק את זה בין החברים ואז תשתדלו לבקש את הבקשה הזאת יחד.

תלמיד: אז את הטוב והרע שאני מרגיש שהבורא נותן לי דרך ההשגחה הפרטית אני יכול לתרגם לתוך העשירייה?

ודאי. אתם יכולים לבקש על הכול "כאיש אחד בלב אחד", אין שום בעיה.

תלמיד: זאת אומרת שכל אחד מאיתנו מביא את ההשגחה הפרטית שלו למרכז העשירייה?

כן.

שאלה: מה זה אומר לשמוע את תשובת הבורא?

על התשובה נדבר אחר כך. עכשיו אנחנו מדברים איך לפנות לבורא, איך לקבל מהבורא תגובה. האם התגובה הזאת מגיעה לכל אחד או שהיא מגיעה לכולם יחד, זה לא פשוט, אנחנו נדבר על זה עוד קצת.

שאלה: אם אנחנו מביאים בחשבון שהכול מגיע מלמעלה, גם הטוב וגם הרע, מה זה נקרא לעשות "מעשים לא טובים" בתוך העשירייה?

כשאני לא מבקש עבור כולם זה נקרא "מעשה לא טוב". אפילו אם אני מבקש עבורי שאני רוצה להשפיע ולתת והכול, זה לא טוב. יותר טוב אם אני מבקש עבור כל העשירייה, עבור כולם.

שאלה: איך העשירייה יכולה לפעול בצורה רעה?

זה מקרה מאוד נדיר שהעשירייה יכולה לפעול בצורה רעה. זה כמו שכולם קמים נגד הבורא, בדרך כלל אין דבר כזה. בדרך כלל אנחנו פשוט מתוך רשלנות לא מטפלים במצב שלנו כדי לקרב אותו להשפעה או לחיבור.

שאלה: כתוב שהבורא שומע לתפילת הצדיקים. מה הצדיק יכול לבקש, היות וכל עבודתו היא להצדיק את מה שהבורא עושה?

הצדיק מבקש עבור כולם, עבור כל העולם. לא לעצמו, אלא עבור כל העולם לכן הוא נקרא "צדיק".

שאלה: איך אנחנו יכולים להתגבר על הדינים כדי להגיע לתפילה?

אנחנו צריכים להבין שהבורא רוצה רק טוב בשבילנו, ואם הוא עושה לנו איזה דינים, זה רק כדי לתקן את ההתקדמות שלנו כדי לעשות תיקון בדרך. ולכן אנחנו צריכים להתייחס לכל התיקונים שהוא עושה בנו, אפילו אם תיקונים לא כל כך נעימים, באהבה.

שאלה: הרי התפילה עבור האחרים מתקנת אותי, איך ניתקן אותו המקום שבו יש סבל של אחרים, מה הקשר בין התיקון שלי לבין אותו המקום שעליו אני מתפללת שיתוקן?

מה זה אומר המקום?

תלמיד: אני רואה שיש מקום מסוים, שבו נאמר סובלת חברה שלי או אפילו הרבה אנשים. ואני מתפללת עבור התיקון?

מקום גיאוגרפי?

תלמיד: גיאוגרפי או באדם בכללות, אני אומרת שאני רואה ייסורים באחרים ואני מתפללת כדי שזה יתוקן, ואני מבינה שקודם כל זה מתקן אותי, כאשר אני מתפללת עבור האחרים, אבל איך זה קשור לתיקון של אותם הייסורים שעבורם אני מתפללת?

אם את מתפללת עבור הייסורים של האחרים, אז את מתקנת אותן הסיבות שבגללן הם סובלים. זה יכול להיות למשל סיבות ענקיות, גלובליות, שאת לא רוצה שאנשים ימותו במלחמה, אבל בעיקרון הכול נכלל בתפילה המשותפת. אני מייעץ לך, אם את רוצה להתפלל, את צריכה בכל זאת לאסוף את כל החברות ככל שתוכלי, לא פחות מעשר וביחד איתן לבנות תפילה.

לכתוב על דף לתת את הדף הזה לכולם, כדי שכולם יתקנו, ואט אט תגיעו לצורה אחת משותפת של פניה לבורא. וזאת תהיה התפילה שלכן ואותה יחד, אתם תקריאו בזמן מסוים. הכי טוב נאמר בערב שמונה, תשע, עשר בלילה, כשיותר נוח לכם ואתם תראו עד כמה זה ישפיע.

תלמידה: כלומר חשוב דווקא התיקון של הקשרים שלנו זאת אומרת, אנחנו צריכים בהכרח להתחבר לתפילה ואז יהיה תיקון?

זה תנאי הכרחי. בהצלחה לכן.

שאלה: לגבי מה שאמרת על כך שאין כפייה ברוחניות, אנחנו אומרים שאין כפיה ברוחניות, אבל אנחנו רואים שיש כפיה בגשמיות, אז הכפייה הזאת היא רק ביחס של הבורא אל האדם, או זה משהו שגם יכול להיות גם בתוך העשירייה, בין חברים?

ודאי שיכולה להיות בין החברים אבל תנסו להתעלות למעלה מהכפייה ולהבין את החברים ולהיכנס איתם יחד בבקשה אחידה לבורא. ואז בטוח שאתם תצליחו. כי מה שהבורא עושה זה סך הכול כדי שאנחנו נגיע לתפילה כללית משותפת, על הדברים שהם באמת חשובים לנו. הוא מחכה לכאלה תפילות.

שאלה: איך אנחנו יכולים להכין את עצמנו, בשביל לבקש ביחד תפילה שבאמת תישמע על ידי הבורא?

קחו דף נייר, או דף במחשב ותתחילו לכתוב לא יותר מ-15, 20 משפטים. וכל אחד יכול להוסיף, לתקן שם, עד שאתם מגיעים לטקסט כזה, שהוא מקובל על כולכם. נניח שיש עשירייה של גברים לחוד ועשירייה של נשים לחוד, אתם כך מחברים תפילה.

אחרי שזה סוכם בין עשרה אנשים, שזו התפילה שאיתה אתם רוצים לפנות לבורא, אתם סוגרים את הטקסט וקוראים אותו יחד. רצוי לעשות את זה בערב לפני השינה, וכביכול אתם שולחים לו את התפילה הזאת, את המכתב הזה, ואז תראו עד כמה זה משנה לכם את היחסים ביניכם ואת היחס לחיים.

בעוד שבוע שוב תעשו אותו הדבר, עם תפילה אחרת אבל לא יום יום, שיהיה קצת יותר רציני. וכך תעשו פעם בשבוע תפילה לבורא, אתם כותבים ושולחים לו. פשוט כולכם יחד מדברים אליו.

שאלה: אנחנו לומדים שאנחנו צריכים להתפלל עבור הקרוב, עבור האנושות. האם הבורא שומע כשאני מתפללת על עצמי, ואלו תפילות הוא שומע?

הבורא שומע את כל התפילות של כל בני אדם, כל הציפורים והג'וקים והדגים, כל אחד ואחד. במי שיש רצון קטן ביותר באיזו בריאה, הבורא מרגיש את כל הרצונות האלה, הוא מחייה את כל הרצונות האלה, הוא סופג אותם וממלא אותם.

לכן ודאי שאנחנו נמצאים קרובים אליו וחשובים אליו. אז תנסו ככל ]היותר להתחבר ביניכם ולפנות אליו. זה בטוח יעבוד. רק קודם חיבור ואחר כך פניה.

שאלה: רציתי לשאול על הנקודה הזאת של "רוצה אני". בעבר שמעתי לא פעם שהאדם רוצה, הרבה פעמים הוא רוצה, יש לו כל מיני הצדקות וסיבות. ואז הוא מגיע לנקודה שהוא אומר "רוצה אני" וללא טעם וסברה, הוא לא יודע להצדיק אפילו למה הוא רוצה. לאור המאמר שאנחנו קוראים עכשיו, כשמסתיימת הכפייה הזאת והוא אומר "רוצה אני", זאת נקודה של בחירה, שהעשירייה או האדם הבודד בוחרים?

כן. השאלה מי בוחר כאן, הבורא או האדם? אבל רצוי שאדם יבין שזה הוא בחר.

תלמיד: אני צריך לעכל את זה.

בסדר.

שאלה: איך אנחנו מקבלים את הרצון להקריב את הרצון שלנו? האם זה משהו שאנחנו מקבלים מתוך ניסיון? מה ההבדל בין לקבל לעצמנו לבין להשפיע על מנת להשפיע?

זה הבדל בין שני עולמות. לקבל לעצמנו זה העולם שלנו, לקבל כדי להשפיע זה כבר העולם העליון, זה כבר השפעה. זה ההבדל בין שני העולמות. אם אנחנו משפיעים אנחנו עושים אותה פעולה כמו הבורא, שמשפיע לנו, ובמידה הזאת אנחנו מרגישים אותו, אנחנו מגלים אותו.

שאלה: לגבי התפילה, כבר די הרבה זמן אנחנו עושים את מה שאמרת, בעבר נתת משימה לעשיריות לחבר ביחד תפילה. כל ערב אנחנו מחברות תפילה חדשה באופן כזה שכל אחת מוסיפה משפט. תמיד אנחנו עושות זאת אחרי שאנחנו קוראות מאמרים, ויוצא שהתפילה מתייחסת למשהו מתוך המאמר וזה מאוד חזק. עכשיו אמרת לחבר תפילה רק פעם בשבוע, האם אתה לא חושב שזה טוב לחבר כל ערב בקשה מתוך החומר?

זה טוב מאוד. אם התקדמתם עד כדי כך, אז תמשיכו בבקשה, אבל לא יותר מפעם ביום.

שאלה: כתוב שצריך לעשות מקום לתפילה. האם זה אומר שאני מתפללת מתוך פחד? מה זה אומר שצריך להיות עונש?

לא, העניין הוא לא בזה שהבורא יעניש אותך או לא. העניין הוא שאת מעדיפה שבמקום עונש הוא ישנה את המצב שלך ויתייחס אליך טוב. את רוצה להיות טובה בעיניו ולא בגלל שזה טוב יותר לך באופן פרטי, לאגו שלך.

תלמידה: אני מעדיפה את זה עכשיו, אבל אני מרגישה איך אני מקבלת דחיה, הכבדה, לא יכולה להתפלל.

כיוון שאת כזאת עקשנית, בטח יש לך אופי לא משהו.

תלמידה: איכשהו כזה.

לא איכשהו, זו גם לא תשובה נכונה. את צריכה להיות מוכנה לכל דבר כדי להשתנות לטובה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להגיע לתפילה אמיתית בעשירייה?

לדבר על זה יחד, לברר על מה בדיוק מבקשים, את מי מבקשים, את הבורא. ומי זה הבורא, איך פונים אליו, מה רוצים לקבל ממנו. ואז אנחנו מפעילים את עצמנו וחושבים על זה הרבה, עד שברור לנו שאנחנו מבקשים, וברור לנו שיכול להיות שנקבל ממנו תגובה.

שאלה: מה יותר חשוב, לכתוב תפילה כל יום גם אם לא כולם נמצאים יחד, או להתפלל פחות אבל כשכולם יחד?

טוב יותר כשכולם יחד.

שאלה: למה בערב התפילות נשמעות יותר?

כי זה סוף היום, אדם כבר יכול לעשות סיכום על כל מה שהוא עבר. לכן תפילה בערב היא תפילה נכונה לכולם.

שאלה: איך מורגשת התשובה של הבורא?

את צריכה להרגיש את זה, אז יהיה לך מובן איך את מקבלת אותה.

שאלה: מה אני יכולה לעשות אם גם כשאני לא רוצה לבקש על עצמי, אז איכשהו תמיד האגו שלי מבקש עבור עצמי, גם אם הבקשה היא שיהיה לי כוח להשפיע, שאוכל לעזור לחברות? מה אני יכולה לעשות עם זה שאני כל הזמן מבקשת על עצמי אפילו בתת מודע שלי?

לא נורא, תמשיכי לבקש ותזכי לתגובות טובות מלמעלה, אני מבטיח לך. רק לא להפסיק.

שאלה: שאלה לגבי "כופה אותו עד שאומר רוצה אני". האם כשהוא יפסיק לכפות לא נרצה יותר כלום? מה יקרה אז לרצון?

אם הבורא לא ירצה לעורר אותך, אז את בעצמך לא תתעוררי. כל מה שקיים בנו הבורא מעורר.

שאלה: לגבי התפילה, אם לא כל העשירייה מצליחה להיפגש, האם זה בסדר שמי שכן הצליחו להיפגש יחברו תפילה עבור כלל העשירייה?

גם אפשר. אבל לא שאחד מתפלל עבור כל העשירייה אלא כמה, אלו שיכלו להתחבר.

שאלה: אחרי שיעור בוקר אנחנו מרכיבים את התפילה שמלווה אותנו במשך היום, ומסיימים את היום לפני השינה בהודיה על היום שהיה. האם זה נכון?

מצוין.

תלמיד: התפילה שכל חבר מתפלל במשך היום בזמן הפנוי והנוח לו, עד כמה זה חשוב שנתפלל בזמן אחד כולנו יחד?

זה לא חשוב, אל תעשו מאמצים כאלה כי זה מפריע לכולם וזו בעיה עם כולם. כל אחד שיפתח איזשהו פרק מתהילים וכך תקראו וזה יהיה בסדר.

שאלה: אני לא יכולה למצוא את האיזון, כי כאשר הלב פתוח יש רגישות מאוד גדולה כלפי העולם, כלפי אנשים, וזה מצב שהרבה פעמים הוא מכאיב. איך למצוא את הגבול הנכון בין פתיחות הלב ותמיכה באחר ולא להכאיב לעצמי?

נראה לי שהטוב ביותר יהיה אם תדברו ביניכן יותר ותמצאו את הנקודה המשותפת.

שאלה: אמרת לי לרשום את מה שאני רוצה להגיד לבורא ולחלק את זה בעשירייה. יש דברים שהם מאוד אישיים שאפשר להגיד רק לבורא. איפה הגבול של הפתיחות שאפשר לחלוק עם העשירייה?

את זה אתן קובעות בעצמכן, אני לא יכול להגיד. לכל אדם יש משהו שהוא לא יכול להגיד לאף אחד ולבורא הוא כן יכול, הוא צריך להגיד לבורא. לכן כאן אתן צריכות לראות האם אתן מחביאות משהו מהבורא או לא. אם אתן לא מחביאות שום דבר מהבורא, אז אתן כבר נמצאות בדרך לתיקון.

(סוף השיעור)