בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 13.6.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*רב"ש ג', סייג לחכמה שתיקה א*'

1. *הכל מגיע מלמעלה, מהבורא, ואין עוד מלבדו קובע את כל המצבים. אני צריך לקבל שהם באים מהבורא ולסדר את עצמי כך שמה שבורא עושה עליי יהיה מקובל עליי ב-100%, ואז בכלים המתוקנים האלו שלי, ברצונות שלי המתוקנים, אתחיל לגלות את ההשגחה שלו עליי*.

2. ש: מה להשתיק?
   ר: את זה שאתה לא מרוצה, שאתה רוצה לשנות משהו במה שאתה מקבל מהבורא.
   
   ש: במצב שתיקה אין לו תלונות?
   ר: לא. שתיקה נקראת שאין תנועות, אין טענות.
   
   ש: אז כשגוברות אי הסכמות, איך מביא עצמי לשתיקה?
   ר: אתה צריך לסדר כך את עצמך שכל התכונות שלך, הרצונות, מחשבות פנימיות, יהיו בהסכמה עם מה שאתה עכשיו מקבל מהבורא, כי בטוח שמקבל מהבורא.
   
   ש: אז איך עובר מרעש פנימי בתוכי לשתיקה?
   ר: קודם כל מפני שזה מגיע מהבורא. אתה נזכר, כי ברגע שאתה מרגיש תרעומת, זה מוציא אותך מקשר עם הבורא, אתה נמצא כאילו כנגדו, ואז אתה נזכר שהכל בא מהבורא, אין עוד מלבדו והוא טוב ומיטיב, וכנראה שאתה לפי התכונות שלך הפנימיות לא נמצא באותו קו כמו הבורא. כלומר שאתה חייב לתקן את עצמך. כך עכשיו אתה מחפש ע"י מה אני יכול להרגיע את עצמי.
   
   יש כאן הרבה אפשרויות כביכול. אתה צריך מיד לחלק את זה ל-2 שע"י אמצעים של העולם הזה אני עושה את זה או ע"י אמצעים רוחניים? ע"י אמצעים של העולם הזה, כמו כל בן אדם שמרגיש את עצמו קצת יותר רע יכול לקבל כדור, יכול משהו לאכול, לשתות, לשמוע מוזיקה וכן הלאה, אני רוצה לתקן את המצב שלי. וע"י מעשה רוחני זה ע"י השפעה לחברים או השפעה מהחברים וכך אני מגיע למצב שאני מרגיע את רוחי. כלומר רצון לקבל אגואיסטי שהתעורר מביא אותו שוב להסכמה עם הבורא.
   
   ש: איך השפעה לחברים או מהחברים מביא אותי להשתוות עם הבורא?
   ר: זה משפיע עליי, אני מקבל דרכם כוח מהבורא. מה שמוציא אותי מהאיזון תמיד זה שמתגלה כמה אני לא מחובר אליהם. אני לא זוכר את זה ברגע הראשון שמתעוררת בי ביקורת על המצב שלי והתרעומת על הבורא, אלא שאני בכל זאת מסדר את עצמי ואז הכל נרגע? לא הכל נרגע, אבל לפחות בצורה תיאורטית אני יודע מה עליי לעשות.

3. ש: אני מנסה לתקן המצב, זה נקרא שתיקה?
   ר: לא. ודאי שאנחנו צריכים לפעול, זה לא נקרא שאנחנו שותקים או לא. *שתוק כלומר שאני מקבל את מה שמגיע אליי בכל רגע כדברים הכרחיים שמקבלים מהבורא לפי תוכנית הבריאה. לכן אני לא מתרעם, אני לא רוצה למחוק את כל השינויים שמגיעים אליי, פנימיים, חיצוניים, אלא אני מקבל אותם כהכוונה לתיקון, כדי להגיע לדבקות, למטרת הבריאה, למטרת החיים. מה אני יכול לעשות? עליי רק להתקדם לדבקות השלמה*.
   
   ש: מה כתוצאה מהשתיקה?
   ר: *שתיקה נקראת שאני לא הולך להגיד שהדברים האלו לא טובים ולמה הם באים עליי, אלא כל מה שמגיע אלי מגיע מתוך הקלקולים בכלים שלי. אני צריך לתקן אותם ע"י זה שאני מזמין מאור המחזיר למוטב, ואותו אני יכול להזמין דרך חיבור שלי בעשירייה ודרך תפילה לבורא*.

4. אנחנו לא מסופקים מפני שאנחנו לא מקבלים אחד מהשני תמיכה. אם היינו מקבלים תמיכה הדדית בתוך הקבוצה, היינו כבר במצב אחר לגמרי. היינו כבר מתארגנים מפעם לפעם יותר ויותר, כמו קבוצה, קומנדו, בצורה נחרצת כזאת שברגע שמרגישים איזה שינוי לרעה, מה זה שינוי לרעה? מתגלה רצון לקבל יותר גדול כדי לקרב אותנו לגמר התיקון, אז היינו מיד מתקנים אותו, מתחברים סביבו עוד יותר חזק. כך היינו מקבלים כל פעם הפרעות, ולכן סייג לחכמה שתיקה. כלומר ע"י כך שאנחנו שותקים ויותר ויותר מתחברים בינינו, אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מגלים בינינו אור חכמה. לכן סייג לחכמה שתיקה.

5. אין לך מה לפתור, אתה לא יכול לפתור שום דבר בחיים שלך. לכן כתוב *סייג לחכמה שתיקה, כלומר אל תעשה כלום חוץ מלצפות לכך שיבוא עכשיו תיקון. אין לנו עבודה. העבודה שלנו נקראת עבודת ה*'. למה היא נקרא עבודת ה' ולא עבודה על שמי או שלך או של מישהו? מפני שאת הכל עושה הבורא. אנחנו רק צריכים למשוך אותו לכך.

6. ש: צריך גם להשתיק טענות שלי כלפי עצמי על העבר?
   ר: כן, *תמחק את העבר. תגיד שכל מה שהיה, היה מהבורא. תפסיק לאכול את עצמך*. לא שתהיה לך קלות ראש לכל מיני מצבים שאתה צריך לעבור בעתיד, אבל על העבר זה לא טוב. זה נקרא כסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל את בשרו.

7. ש: שתיקה היא כשאני מודה לבורא על המצב שלי?
   ר: לא. אתה מקבל נכון את היחס של הבורא אליך, לא שהוא מגיע נגדך חס ושלום, אלא שאתה מבין שכך הבורא מתקן אותך ואתה מקבל את הפעולות שלו עליך בצורה נכונה, מרכין את הראש.

8. ש: שתיקה היא מילולית וגם במחשבה?
   ר: שתיקה היא במחשבה, בלב. אני מוכן לקבל את הכל אם זה מגיע מהבורא.

9. ש: במחשבה זרה, מה סדר העבודה?
   ר: *העיקר לא לברוח. לפעמים לוקח לך הרבה שעות עד שאתה מעמיד את עצמך בצורה נכונה. לא לברוח מהמערכה אלא לייצב את עצמך נכון, ולכוון את עצמך נכון למטרה ולחזור לפעילות הנכונה עם הקבוצה ועם הבורא*. זה לא פשוט, לא מייד.

10. ש: איך להתייחס למחשבות זרות?
    ר: לדרוש שהבורא ייתן שכל ורגש, לב חדש מה שנקרא, שאוכל לקבל את היחס שלו בצורה נכונה.

11. לא חשוב אם אני לא יכול להסכים עם הבורא, לא יכול לשתוק ולבקש ממנו. הכי נכון זה להיכנס לקריאה, ללימוד, למשהו שממש תיכנס, תקפוץ לתוך התורה. זה ישפיע עליך. יכול להיות שיותר ישפיעו עליך שירים.. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, העיקר חוץ מצא, לעשות פעולות שבסופו של דבר יביאו אותך לבקשה.

*מאמר החרות*

12. אני שמח שאנחנו נמצאים בלימוד המאמר הזה כי הוא מאמר מאוד בסיסי. הוא מדעי ולא כל כך קל, בכל זאת כדאי לנו לעבור עליו. על כל המאמרים של בעל הסולם אנחנו חייבים לעבור, כי אפילו שלא מבינים אותם הם נשארים בנו, נקלטים בנו, בתוך המחשב שלנו רגשי ושכלי, והנשמה מיתקנת.

13. יש בתוך כל מצע יסוד, התחלה לצורה הבאה שיוצאת ממנו. הצורה הבאה צריכה להיות אותה צורה כמו שהייתה קודם, מחיטה חיטים, אבל כבר 10 חיטים, 20 ולא 1. כלומר יש כאן שינוי ממה שהיה קודם. זה אותו סוג, אבל כבר התרבות.

14. אנחנו עוד נצטרך לברר במה תלויה ההתפתחות הנכונה של המצע הראשון, הסיבה הראשונה שממנה הכל יוצא. סה"כ בשביל מה אנחנו לומדים את זה? איך אנחנו יכולים לכוון את עצמנו נכון לכיוון הנכון בדרך האופטימלית להתפתחות שלנו. שלא נתבלבל בדרך ונלך בדרך הנכונה והקצרה ביותר.

*תע"ס חלק ג' פרק א*'

15. הכל זה כלפי המלכות. בלי מלכות אין לנו על מה לדבר. מאיפה אתה יודע שיש אור בט' ספירות הראשונות שבפרצוף? רק מפני שדרכם האור מגיע למלכות, ומלכות דוחה אותם ושוקלת איך לקבל באור חוזר שלה. זה אורח שיושב מול הבעל הבית, אם האורח לא דוחה ולא מגלה את היחס שלו לפעולות של בעל הבית, שבעל הבית רוצה לכבד אותו, לתת לו, אז אתה לא רואה שקורה כלום. הכל זה אך ורק לפי פעולת המלכות. בזאת שמלכות דוחה, היא פשוט מראה לנו כמה היא רוצה להיות עם האור בסגנון חדש של התקשרות. בכך שהאורח דוחה את בעל הבית, לא רוצה לקבל ממנו, הוא רוצה פשוט לגרום לבעל הבית יחס חדש אליו, ששניהם ייכנסו לקשר הדדי, האורח לבעל הבית ובעל הבית לאורח. כך הם יתחברו ביניהם.

16. ש: למה מתעבה?
    ר: האור שעובר דרך הכלים, מתלבש בתוך הכלים, וע"י זה הוא קונה לבוש שלו בתוך הכלים. זה נקרא שמתעבה. כמו בעולם שלנו, האור שעובר דרך כל מיני כלים מקבל מהם לבוש נעשה אור אחר, בצבע, בעוצמה וכן הלאה. זה נקרא שמתהווה, הוא לא נשאר כמו שהיה, אפילו שביסודו זה אותו האור, אבל מראה את עצמו בצורה אחרת.

17. האור שמשפיע על הרצון לקבל מחייב את הרצון לקבל להשתנות. זה נקרא שהוא בונה את הכלי לעצמו.. האור מתגלה בזה שהוא בונה את הכלי המתאים לגילוי שלו. אז הוא מתגלה בתוך הכלי.

18. האור דרך כל העיגולים האלו יורד דרך כל עולם אדם קדמון ומגיע לעולם האצילות. בעה"ס מסביר לך מה קורה באצילות בצורה כללית מאוד, פשוטה. אח"כ ניכנס, אתה תראה כמה יש שם פרטים, אבל בינתיים כך הוא מסביר סה"כ את עקרונות האורח ובעל הבית, אותו אור העליון, צמצום מסך אור חוזר, איך מסתדרים כל הדברים האלו יחד.

19. העולם הרוחני מתחיל מצמצום. אם אני יכול לעשות צמצום על הרצון לקבל שלי ולא לקבל ע"מ לקבל לעצמי, אז מנקודה זאת, מהמצב הזה והלאה אני יכול כבר להיות בעולם הרוחני.

20. ש: איך אני בצורה פרקטית יכול לצמצם את עצמי?
    ר: *תנסה לחשוב שאתה מקבל כל מה שיש לך מהבורא, ושאתה רוצה לקבל את הדברים האלה ולהשתמש בהם אבל לא ליהנות בהם. לא ליהנות בהם. תנסה מעכשיו עד מחר בבוקר ותספר לנו. אנחנו אז נדון מה השגת*.
    
    ש: בתרגיל, מה זה אומר לקבל וליהנות..?
    ר: *אתה יכול ליהנות, אבל לא מזה שאתה מקבל ונהנה, אלא מכך שאתה בזה נותן לבורא ונהנה*.
    
    ש: אז צריך להיות בפוקוס על הבורא?
    ר: ודאי. *עד מחר עושים את כל התרגילים האלו ומחר נדון על כך. זה ממש יכול להיות מצב טוב מאוד*.