שיעור בוקר 05.11.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 01.09.2020

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/PrFZsNiC?activeTab=downloads&mediaType=video

העבודה באמונה למעלה מהדעת –

קטעים נבחרים מהמקורות

היום אני חושב שאנחנו צריכים יותר לדבר. אני כל יום מוסיף, טיפה טיפה, בכל זאת זאת כמות גדולה של אנשים וזה הדור האחרון, הרבה אנשים שומעים ומצטרפים, ואנחנו צריכים לעשות את הדרך הזאת כמה שיותר נוחה, קרובה ומתקבלת על כמה שיותר אנשים. ודאי שלא כולם ראויים לזה, להגיע לאמונה למעלה מהדעת בעצמם כמו שאנחנו משתדלים לעשות, אלא היתר ימשכו מתוך זה שהם יצטרפו בצורה יותר פאסיבית. אבל בכל זאת אנחנו מעוניינים שהכניסה לרוחניות תהיה כמה שיותר פתוחה ורחבה לכולם.

כשאנחנו לומדים "אמונה למעלה מהדעת" אנחנו לא כל כך מבינים את המילים האלה, הן מבולבלות בשבילנו, ככה מבלבלות אותנו, ריקות מתוכן, ואז אנחנו צריכים יותר ויותר לברר אותן. והבירור צריך להיות בצורה רגשית כי אין אחר, יש לנו רק כלי הרגשה, רצון, שבתוך הרצון מבררים. לכן מה שאנחנו צריכים לעשות זה עוד יותר לברר את זה.

"אמונה למעלה מהדעת" זה אותו מצב כמו שאנחנו לומדים שפועל הכלי הרוחני, שהוא עושה על עצמו החלטה שלא מקבל בתוך הרצון לקבל, זה נקרא "בתוך הדעת", אלא בונה את היחס שלו לבורא, הרגשת הקשר, הרגשת העולם העליון, הרגשת מה זאת רוחניות, מה זה שנמצא מחוצה לי ממש, שאני בונה את זה למעלה מדעתי.

זאת אומרת, אחרי ההחלטה אני עושה בפועל צמצום, שלא מקבל לעצמי, זאת אומרת בצורה ישירה כמו שהרצון לקבל, והרצון לקבל כלול ממוח ולב, אני לא רוצה לקבל את זה. זאת אומרת, אני לא רוצה להבין ואני לא רוצה להרגיש בצורה ישירה, אלא אני רוצה הכול לעשות בדחייה, בזה שאני יוצא מעצמי, בזה שאני פועל למעלה מדעתי.

ודווקא כשאדם משתדל לעשות את זה, הוא מתחיל להבין שזה גורם לו לזה שדעתו תהיה יותר גדולה, יותר רחבה. מי שרוצה ללכת למעלה מהדעת מקבל תוספת דעת, תוספת רצון לקבל, שבא לו עוד יותר להבין, עוד יותר להרגיש בתוך הכלים דקבלה שלו.

ואז הוא צריך לעשות עוד יותר התגברות, וזה דרך הקבוצה, דרך זה שכולל את עצמו בעשירייה, ועוד יותר יציאה מעצמו, מעל עצמו, בלהתקשר לבורא. וכשהוא מתקשר לקבוצה ומתקשר לכוח עליון הוא בונה אותם, זה נקרא "אתם עשיתם אותי". כי הוא לא מקבל ולא רוצה לקבל מה שיש, כאילו שיש משהו מחוצה לאדם. ומחוצה לאדם זה אור עליון מופשט, ומה שהוא בונה זה העולם שלו, העולם הרוחני. לכן הבורא אומר "אתם עשיתם אותי", "ניצחתם אותי", זאת אומרת שהכול אתם בונים למעלה מהרצון לקבל שלכם.

וכך אנחנו צריכים כל הזמן להיות בבירור, זה בתוך הדעת וזה למעלה מהדעת, זה בתוך רצון לקבל וזה למעלה מהרצון לקבל, זה בתוך ההרגשה שלי הרגילה וזה שאני בונה את ההרגשה שלי מתוך נתינה. וכך אנחנו צריכים לבנות את שתי הרמות האלו, "דעת" ו"אמונה למעלה מהדעת", זאת אומרת קבלה והשפעה למעלה מכוח הקבלה. ש"דעת" זה נקרא קבלה, ו"אמונה" זה נקרא למעלה מכוח הקבלה, השפעה. כך אנחנו צריכים כל הזמן להשתדל להיות במצבים האלו, לבנות אותם אחד אחד אחד אחד כל הזמן כמה שאפשר. עד שאנחנו מקבלים יותר ויותר הרגשות, יותר ויותר הבנות מה זה נקרא להיות בתוך הדעת ולמעלה מהדעת, בתוך הדעת ולמעלה מהדעת. וכל הזמן להשתדל כך לבנות את עצמנו, ומתוך זה כך מתקדמים.

יהיו הרבה שאלות, הרבה בירורים, על חלק אנחנו נענה על חלק אנחנו לא נענה, שאתם תצטרכו בכל זאת לברר במשך היום, כך עד מחר כל הזמן להיות בזה. להשתדל לעבור שוב על שיעורי בוקר, נגיד אנחנו עכשיו לומדים "העבודה באמונה למעלה מהדעת" לקט ציטוטים מבעל הסולם, מרב"ש, אני מקווה שבמשך היום אתם עוברים עליהם. אז אנחנו נשתדל לעבור במשך היום על הציטוטים האלו. אם לא תספיקו, אם תעברו רק על שניים שלושה, גם כן טוב. אפילו על אחד, אם תתעסקו בו כמה פעמים ביום עד שתבינו, יש כאלו שקוראים איזה ציטוט ואפילו חלק ממנו, הוא כל כך מושך, הוא כל כך תופס, שכבר לא נותן לך לברוח לעוד כל מיני קטעים, וגם זה טוב, זה טוב, תישארו בזה.

זאת אומרת, העיקר שאתם תרגישו שזה מושך אתכם, זה שואב אתכם בפנים. כי הבנייה הזאת שאנחנו עושים באמונה למעלה מהדעת זה באמת אותו כלי רוחני, אותו פרצוף, אותו יחס בינינו ועם הבורא, שאנחנו בזה נראה את עצמנו שנמצאים במצב אמיתי, "בעולם האמת" מה שנקרא, בעולם הרוחני, וכך נצליח. לכן העיקר אל תחפשו שאלות מיד, איך לשאול, אלא תנסו לרשום אותן אולי אם כן. אבל תדעו שהכול צריך להתברר במשך העבודה הפנימית שלכם, איך שאתם מבררים מה שאנחנו נקרא ונדבר.

קריין: מתוך קטעים נבחרים ב"עבודה באמונה למעלה מהדעת". ציטוט מספר 10 בעל הסולם "שמעתי" מאמר י"ג "עניין רימון".

"ענין ריקנות אינה שורה אלא על מקום שאין שם ישות" שאין שם אגו, שאין שם רצון לקבל, להבין, להרגיש, לראות. אלא ברור שיש לו, וכל פעם יותר ויותר האגו נפתח, אבל הוא משתדל להתעלות למעלה מזה. ודווקא על ידי שהאגו שלו גדל והוא משתדל כל פעם לבנות עבודה רוחנית, יחס לחברים ולבורא בצורה למעלה מהאגו שלו, אז על ידי זה הוא מתקדם, בונה כלי יותר גדול עד שלכלי הזה יהיה מספיק גם נפח וגם הבחנות שיוכל להתחיל להרגיש שם את העולם החדש, העולם העליון.

זה כמו תינוק שגדל, הוא עדיין לא מרגיש ולא מבין ודאי, ולא קולט, אין לו אפילו חוש ראיה. ובאוזניים הוא לא שומע כשנולד, וטעם הוא לא כל כך מרגיש, עד שזה מתעורר ונבנה נבנה נבנה. כך אנחנו, על ידי זה שאנחנו חוזרים גם מכאנית לעשירייה, גם בכל מיני דיבורים, חושים, שקורים הדברים האלה, אנחנו משתדלים משתדלים להחזיר את עצמנו למצב כמו שהיה פעם בנשמה אחת.

"עניין ריקנות אינה שורה אלא על מקום שאין שם ישות" שהיא האגו שלנו.

"נמצא, כמה הוא השיעור של המלוי של מקום הריקן?" שאני ארגיש שאני ריק קודם כל ואיך אני יכול את המקום הזה למלאות בראייה חדשה, בתפיסה חדשה, בהבנה חדשה, במוח ולב המתחדשים. "התשובה הוא: לפי מה שהוא רומם את עצמו למעלה מהדעת." זאת אומרת, שכמה שיש לי בתוך הדעת, ואני חי, אני נמצא בתוך הדעת אבל אני רוצה למלא את עצמי למעלה מזה, בהרגשה חדשה ובהבנה חדשה, שהם לא באותו סגנון שאני חי אלא בסגנון של השפעה, דרך האמונה. אני רוצה לקבל כאן איזו נטייה חדשה, חוש חדש שקודם לא היה, שתפתח בי יכולת לקלוט את המציאות בצורה חדשה, מחוץ לי.

"זאת אומרת, שהריקנית צריכים למלאות עם רוממות," יש לי איזה מקום ריק ואני רוצה למלאות אותו עם הרוממות, זאת אומרת עם גדלות ההשפעה. כי הבורא זה תכונת ההשפעה, מזה שאני יוצא, מתעלה מעצמי. "היינו עם בחינת למעלה מהדעת. ויבקש מה', שיתן לו את הכח הזה. ויהיה הפירוש, שכל הריקנית לא נברא, היינו שלא בא לאדם שירגיש כך שהוא ריקן, אלא בכדי למלאות זה עם רוממות ה', היינו שיקח הכל למעלה מהדעת." זאת אומרת שאני מלכתחילה מרגיש שכל התשוקות שלי, כל הרגשת הריקנות שלי ממשהו שנקרא רוחניות, אני עוד לא יודע מה זה רוחניות אבל אני רוצה במשהו לעורר את עצמי לזה. או שאני נמצא בין החברים ואני רואה שהם משתוקקים ורוצים, ואני אקבל מהם גם את החיסרון הזה לרוחניות, שלא יודע מה זה.

אז אני רוצה למלאות את התשוקה שלי לרוחניות לא בזה שאני עכשיו ארגיש את זה בצורה רגילה, אלא אני מבין שרוחניות אפשר לגלות רק בצורה רוחנית. זאת אומרת, רוחניות זאת השפעה? אז רק בהשפעה ממני, מחוצה לי, אני רוצה להרגיש את זה בזה שאני יוצא מעצמי, מהרצון לקבל שלי לרצון להשפיע לזולת, ואז בתוך הנטיה הזאת אני ארגיש את העולם החדש וזה יהיה "אמונה למעלה מהדעת".

"זהו מה שכתוב "והאלקים עשה שיראו מלפניו". כלומר, שזה שבא לאדם, אלו המחשבות של ריקות, הוא בכדי שהאדם יהא לו צורך לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת." זאת אומרת זה שאנחנו מרגישים ריקנות פנימית, מועקה פנימית, חיסרון פנימי למשהו שאנחנו לא יודעים מה, דווקא ההרגשה הזאת היא הרגשה טובה מאוד. היא הרגשת אותו מקום הריק שצריכים למלאות אותו עם השפעה, עם יציאה החוצה מעצמי, עם התעלות מעצמו. וככל שאהיה מוקף בחברים שכך משתוקקים, אז אותה רוח תיקח אותנו לשמים, זאת אומרת להשפעה.

"ולזה צריכים את עזרת ה'." אחרי שאנחנו עושים כל מיני מאמצים ורוצים ורוצים ורוצים, לפעמים באה לי הבנה שאני חייב כאן עזרה מלמעלה לפנות אליו, וזו ההשגחה שכך היא פועלת עליי. לפעמים ההשגחה הזאת מגיעה בצורה שאני מרגיש שזה מהחברה, שהחברה נותנת לי פתאום רמז לזה, ותמיכה שאני צריך לפנות לבורא. לפעמים זה מגיע לנו מכל החברה יחד, שאנחנו נמצאים כולנו במצב כזה ומרגישים זה את זה, כולנו בריקנות מסוימת ושאנחנו צריכים לפנות לבורא, אין לנו ברירה.

אבל איכשהו בכל זאת יש כאן טיפול מלמעלה, או שהוא מעורר את האדם בצורה הפרטית שלו, או שמעורר דרך הקבוצה, אבל רצוי ודאי שאנחנו נתחבר זה אל זה ו"איש את רעהו יעזורו" בזה שנתמוך בלעלות את עצמנו לאמונה למעלה מהדעת, להשפעה הכללית, לבורא, למעלה מכל הריקנות הכללית שלנו. "היינו, שהאדם מוכרח אז לבקש מה', שיתן לו את הכח, שיוכל להאמין למעלה מהדעת. נמצא, שדוקא אז האדם נצרך להבורא, שיעזור לו. וזהו מטעם, היות השכל החיצוני נותן לו להבין את ההיפך." כלומר האדם מרגיש שאם הוא יישאר כך בלי כוחות נוספים, בלי תפיסה חדשה למעלה מהאגו שלו, בלי הבנה איך לעשות איזו פעולה על מנת להשפיע, הוא לא ייצא מזה והוא יפול עוד מעט שוב ושוב ושוב לתוך האגו שלו ולא יוכל לצאת מהבור הזה. לכן הוא מבין שיש כאן עזרה מהסביבה ופניה לבורא.

"לכן אין עצה אחרת להאדם אז, אלא לבקש מה', שיעזור לו. ועל זה אמרו "יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא אין הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו"."

(בעל הסולם. שמעתי, מאמר י"ג. "ענין רמון")

יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום יותר ויותר ויותר כל פעם ואדם מרגיש שלא יכול להתרומם למעלה מהרצון שלו. הרצון כאילו כל הזמן משיג אותו או מושך אותו בחזרה, יש בזה כמה אופנים, עוד נלמד. והעיקר התוצאה מזה שהוא מגיע למצב שהוא מבין שלבד הוא לא יכול לצאת. ולפנות לבורא זה נקרא שהוא פונה לקבוצה, לאו דווקא שהוא צריך לדבר איתם, אלא הוא מבין שבלי לשייך את עצמו לעשירייה הוא לא יכול להביא לבורא בקשה.

הבקשה צריכה להיות כזאת שהבורא לא מטפל בפחות מעשר, זה חייב להיות לפניו רצון ראוי להפוך להיות לפרצוף הרוחני, למבנה הרוחני. אם אדם לא מגלה את הנחיצות הזאת, אז לא הולך לו כלום. ואם מגלה, אז ברור שאם הוא לא פונה כך לבורא אז אינו יכול לו, לא מסוגל לעלות לאמונה למעלה מהדעת, לכוח בינה, להשפעה בתוך הקבוצה שלו, שזה יהיה למעלה מהאגו.

קריין: מתוך בעל הסולם, שמעתי, מאמר י"ג, "ענין רמון".

"ענין ריקנות אינה שורה אלא על מקום שאין שם ישות (בסוד "תולה ארץ על בלימה"). נמצא, כמה הוא השיעור של המלוי של מקום הריקן? התשובה הוא: לפי מה שהוא רומם את עצמו למעלה מהדעת. זאת אומרת, שהריקנית צריכים למלאות עם רוממות, היינו עם בחינת למעלה מהדעת. עד כמה שההשפעה יותר חשובה מהקבלה, עד כמה שהעשירייה יותר חשובה מהאני, זה נקרא "תולה ארץ על בלימה". זאת אומרת עכשיו אני רוצה לבנות את הרצון שלי לא על הקרקע, ממש על הרצון על מנת לקבל שלי, אלא על מנת להשפיע, להעלות מלכות לבינה, זה נקרא "בלימה". זאת אומרת שאני עכשיו רוצה לעבוד מבינה ומעלה ולא ממלכות. "ויבקש מה', שיתן לו את הכח הזה. ויהיה הפירוש, שכל הריקנית לא נברא, היינו שלא בא לאדם שירגיש כך שהוא ריקן, אלא בכדי למלאות זה עם רוממות ה', היינו שיקח הכל למעלה מהדעת. וזהו מה שכתוב "והאלקים עשה שיראו מלפניו". כלומר, שזה שבא לאדם, אלו המחשבות של ריקות, הוא בכדי שהאדם יהא לו צורך לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת. ולזה צריכים את עזרת ה'. היינו, שהאדם מוכרח אז לבקש מה', שיתן לו את הכח, שיוכל להאמין למעלה מהדעת. נמצא, שדוקא אז האדם נצרך להבורא, שיעזור לו. וזהו מטעם, היות השכל החיצוני נותן לו להבין את ההיפך. לכן אין עצה אחרת להאדם אז, אלא לבקש מה', שיעזור לו. ועל זה אמרו "יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא אין הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו"."

(בעל הסולם. שמעתי, מאמר י"ג. "ענין רמון")

שאלה: במנגנון גשמי שאדם מרגיש ריקנות, הנטייה שלו להתכנס להשתבלל כמו שבלול. המקובלים מסבירים שאת הריקנות פותרים דווקא בהשפעה.

שומרים על הריקנות קודם כל, לא ממלאים אותו רצון לקבל שמתגלה, אלא בונים עליו פנייה לקבוצה ולבורא, זה נקרא "תולה ארץ על בלימה" על הריקנות הזאת אתה בונה רמה חדשה של היחס שלך למציאות.

תלמיד: מה בולמים, מה זה בלימה?

בלימה זה שאתה רוצה לבלום את הרצון שלך למלאות את הריקנות. וממלא את הריקנות עם רוממות שדווקא אתה מכבד מאוד את הריקנות שהבורא מגלה בך את הכלי הריק, ואתה בונה על פני הכלי הריק הזה צמצום, מסך, אור חוזר ואתה לא ממלא אותו כמו שהוא, אתה בונה את היחס החדש ואיתו אתה פונה לבורא, כך שהיחסים ביניכם ישתוו.

מתרגם: האם הרצון להיות צודקים מגיע רק מתוך האגו?

רצון להיות צודקים, ודאי שהאגו דורש.

שאלה: למה כשהדעת שלי גדלה כל יום זה מצב טוב?

כדי לתת לך אפשרות כל יום להיות יותר למעלה מהדעת החדשה שמתגלה, וכל יום כך אתה בונה את עצמך יותר ויותר במדרגה רוחנית חדשה.

שאלה: מה המשמעות שהבורא עושה כך בכדי ''שיראו מלפניו''?

שאתה לא תרצה לעבוד עם הרצון לקבל שלך אלא שתחייב את עצמך לעבוד עם הרצון להשפיע, זה נקרא שאתה תירא מלפניו. כי הוא אומר לך, תעבוד עם רצון להשפיע ואתה צריך לפחד לא ליפול לתוך רצון לקבל ולעבוד לפי מה שהוא אומר לך. לקחת בכל פעם רצון לקבל ולבנות לפניו פעולת השפעה. בשביל זה הרצון לקבל בכל פעם מתגלה, מתגבר.

שאלה: איך מתבוננים דרך עשירייה, איך אני עושה את זה?

אני לא יודע איך אתה עושה את זה, אני לא נותן לזה יותר ממה שרב"ש כותב, כי פשוט אין, הוא כתב הכול.

אבל אנחנו צריכים "איש את רעהו יעזורו", לעזור ככל האפשר אחד לאחר. קודם כל להבין שאנחנו נמצאים כולנו ברצון לקבל, להבין שמה שמתגלה לנו, איזו תשוקה לרוחניות, זה הבורא מעורר לנו. התשוקה הזאת היא מאוד קטנה ובאה והולכת. אנחנו צריכים ''איש את רעהו יעזורו'', לאסוף את כל התשוקות האלה יחד ועל ידי קנאה, תאווה, כבוד, כל מיני דברים שעליהם כתוב שהם "מוציאים אדם מהעולם", זאת אומרת שהם מוציאים אותנו מהעולם שלנו לדרגה יותר רוחנית. כל מה שמדובר בחכמת הקבלה מדובר על העלאת המדרגה ולא שמוציאים אדם מהעולם כאילו ממיתים אותו, שילך וימות. תמיד דברי חכמים הם מדברים לשבח, לחיים רוחניים.

אנחנו צריכים לחבר את עצמנו ברצונות הקטנים, בתשוקות שיש לנו, להשתדל בלי לדבר אפילו, אלא זה יתכלל בנו, ולהיות עשרה כאחד כדי שכל אחד יתרשם מהאחרים. רק אז יהיה לו כוח להתעלות למעלה מהרצון הפרטי שלו כי הוא כלול מרצונות אחרים, ואז הוא יוכל לעבוד עם עצמו. הוא בעצמו זה ה''מלכות'' ויש לו ''ט' ראשונות'', ובט' ראשונות ודאי שיש כוח לעבוד עם המלכות, ועם פחות מזה, אין לו כוח.

לכן אנחנו צריכים להשתוקק שתהיה לנו ממש חברה חזקה שאני אתפעל מהם, שהם יהיו גדולים בעיניי, ואז יהיה לי כוח להתגבר נגד האגו שלי, לעת עתה מה שעכשיו נגלה. וכך אני כל פעם יכול לרומם את עצמי ממני, ממלכות לט' ראשונות, ממלכות לט' ראשונות. וכך אם אני עובד כל פעם בט' ראשונות זה נקרא שאני עובד בכלים דהשפעה.

שאלה: אמרת שאני רוצה לעבוד מעל לבינה ולא במלכות. מה זה אומר לעבוד מעל בינה?

אין יותר למעלה מבינה, כי כל מה שאנחנו עובדים, אנחנו עובדים עם כוח המלכות או זעיר אנפין ומלכות, שיהיה לכם יותר קל לתאר את זה, שאנחנו מצרפים את זה לכוח הבינה. וככל שאנחנו מצרפים את זה לכוח הבינה, כך אנחנו עובדים מבינה ומעלה עד הכתר.

תלמיד: מה זה נקרא ''לחבר לכוח הבינה''?

ככל שהרצון לקבל מתגלה יותר במלכות, בי, ככל שאני מרגיש יותר הפרעות, עם ההפרעות האלה אני דווקא יכול לשייך את עצמי לכוח השפעה. לכן "כל הגדול מחברו.." בהשפעה, למה? מפני ש"יצרו גדול ממנו".

תלמיד: אמרת עוד נוסחה, שאני מצמצם את עצמי, אחרי זה נכלל בחברים ואז משתוקק להשפעה. ואני שמתי לב שסתם לצמצם את עצמי, זה קשה. קל יותר להשתוקק ישר אל החברים והקשר איתם.

תעשה גם כך. אחר כך תראה הבדל, כן או לא. יכול להיות שאתה רוצה להתכלל עם החברים בנטייה שלך לקבל, ואחר כך אתה תתחיל להבדיל שיש כאן נטייה להשפיע, להכין את עצמי לכניסה לחברים. תראה.

אנחנו מגיעים עכשיו לאותו כלי שבו אנחנו נחיה כל הזמן. העולם הרוחני הוא נמצא כאן, בסגנון העבודה הזה. ומה שיהיה אחר כך זה למעלה מגמר תיקון. מה יש שם? אנחנו לא יודעים. בינתיים אנחנו צריכים לרכוש את כל מה שלמעלה מהדעת, זאת אומרת, את כל דרגות ההשפעה עד 125 מדרגות ולהתכלל בבורא בקומה שלימה.

קריין: קטע מספר 11, מתוך בעל הסולם. "שמעתי", מאמר י"ד, "מהו רוממות ה'".

"רוממות ה' פירושו, שהוא צריך לבקש מה', שיתן לו הכח ללכת למעלה מהדעת. זאת אומרת, שרוממות ה' יש ב' פירושים:

א. שלא ימלא עם בחינת דעת, שהוא שכל, מה שהאדם יכול לתרץ את שאלותיו. אלא שהוא רוצה, שה' ימלא לו את שאלותיו. נמצא שזה נקרא רוממות, משום שכל השכל בא מלמעלה, ולא מצד האדם, היינו שהאדם יכול להשיב את שאלותיו. וכל מה שהאדם יכול לתרץ, נקרא שהאדם מתרץ הכל עם שכל החיצון. כלומר, שהרצון לקבל מבין, שכדאי לקיים תו"מ. מה שאין כן למעלה מהדעת, הוא המחייב את האדם ללכת בעבודה, זה נקרא נגד הדעת של הרצון לקבל.

ב. שרוממות ה' נקרא, שהוא נעשה זקוק, שה' ימלא משאלותיו.

לכן:

א. שהאדם צריך ללכת למעלה מהדעת, אז האדם רואה שהוא ריקן, ואז הוא נעשה נצרך לה'.

ב. שרק ה' יכול לתת לו הכח הזה, שיהא בידו ללכת למעלה מהדעת. היינו, זה שה' נותן, זה נקרא רוממות ה'.".

(בעל הסולם. שמעתי, מאמר י"ד. "מהו רוממות ה'")

אני רוצה להגיד משהו. חברים, יש לכם בטח את הטקסט, כן?

קריין: כן. יש לכולם את הטקסט באייקון של הספר בחומר לימוד בגלקסי.

יופי. חוץ מזה, יכול להיות שאתם יכולים להדפיס את זה, כי החומר הזה הוא חומר מאוד מאוד יסודי וחשוב. זה לא דעות כלליות שאנחנו למדנו, וגם עכשיו לומדים לפעמים בחכמת הקבלה, בתפיסת המציאות, בכל מיני דברים, איך נבנה הכלי הכללי, אלא זה ממש הוראות להתקדמות היום יומית שלנו. ולכן רצוי שזה יהיה אפילו מודפס אצלכם על דף נייר, ואתם יכולים [לקרוא] בכל מקום, או שהיום זה בטלפון ואתם כך מסתכלים וזה נמצא לפניכם.

תנסו. תנסו כל הזמן לחזור על הפסוקים האלו עד שהם יהיו קרובים אליכם. כי בהתחלה אנחנו לא מבינים מה שכתוב. אחר כך זה נשמע חלק כן וחלק לא. וכמו שכתוב, "ונהפוך הוא.". אתם רוצים לשנות אותם ולסדר אותם.

אני זוכר את עצמי עד כמה ניסיתי לכתוב אחרת ולהדגיש את זה ולא את זה. עד שהבנתי את הקטעים האלה בצורה שלימה. אז, בבקשה, תנסו לעבוד איתם, שיהיו תמיד לפניכם.

קריין: שוב. קטע מספר 11, מתוך בעל הסולם "שמעתי", מאמר י"ד, מהו רוממות ה'.

"רוממות ה' פירושו, שהוא צריך לבקש מה', שיתן לו הכח ללכת למעלה מהדעת. זאת אומרת, שרוממות ה' יש ב' פירושים:

א. שלא ימלא עם בחינת דעת, שהוא שכל, מה שהאדם יכול לתרץ את שאלותיו. אלא שהוא רוצה, שה' ימלא לו את שאלותיו.". זאת אומרת, עם כוח ההשפעה, זה נקרא ש"ה' ימלא לו שאלותיו". לא ידיעה שהבורא עכשיו יאיר לי ואני אראה מסוף העולם ועד סופו ומקצה אל קצה, לא, אלא שה' ממלא משאלותיו, שה' זה כוח ההשפעה, שהוא ימלא את המקום הריקני שלי, שבו אני רוצה לקבל, להבין, להרגיש, ממש כמו שהרצון לקבל שלי דורש, אני רוצה שזה יתמלא עם כוח ההשפעה, עם כוח הבינה. "נמצא שזה נקרא רוממות, משום שכל השכל בא מלמעלה, ולא מצד האדם, היינו שהאדם יכול להשיב את שאלותיו. וכל מה שהאדם יכול לתרץ, נקרא שהאדם מתרץ הכל עם שכל החיצון. כלומר, שהרצון לקבל מבין, שכדאי לקיים תו"מ. מה שאין כן למעלה מהדעת, הוא המחייב את האדם ללכת בעבודה, זה נקרא נגד הדעת של הרצון לקבל.

ב. שרוממות ה' נקרא, שהוא נעשה זקוק, שה' ימלא משאלותיו.

לכן:

א. שהאדם צריך ללכת למעלה מהדעת, אז האדם רואה שהוא ריקן, ואז הוא נעשה נצרך לה'.

ב. שרק ה' יכול לתת לו הכח הזה, שיהא בידו ללכת למעלה מהדעת. היינו, זה שה' נותן, זה נקרא רוממות ה'.".

(בעל הסולם. שמעתי, מאמר י"ד. "מהו רוממות ה'")

אולי אפשר להגיד כך, שאני פונה לאדם גדול ואני לא מבקש ממנו שייתן לי איזה ידיעה, אלא אני מבקש ממנו שייתן לי כאלה תכונות שאני אוכל להגיע לאותו מצב. זה נקרא שאני מבקש מהבורא "רוממות ה'", זאת אומרת, כוח הבינה, כוח השפעה, כוח יציאה מעל עצמי. את זה אני מבקש ודווקא עושה מסך, וצמצום כי אני לא רוצה לקבל ממנו דבר מוכן. לא. "תן לי אפשרות בעצמי להגיע, בעצמי להשיג, בעצמי, לגדול, להיות גדול כמוך, להגיע לדבקות, להגיע להשתוות הצורה", אני צריך את התכונות האלה ולא את הידיעה שמקבלים מהתכונות.

אני רוצה ליהנות מזה שאני דומה לך ולא שאני כבר מקבל מזה שאני דומה, כל מיני ידיעות. זה מה אנחנו צריכים להשתדל לבקש, לרצות. אני רוצה להיות בתכונות כמו הבורא. זה נקרא לשוב לדרגת הבורא. "שובו עד ה' א-לוהיכם", ולא שאני מקבל ידיעה מה זה. זה בלתי אפשרי קודם כל, אבל גם הנטייה לזה מגיעה לנו כדי שאנחנו נתעלה מעליה.

קריין: יש אפשרות לשאול שאלות עכשיו.

אני מבקש, לא להתבייש. תשאלו כל מיני שאלות. אנחנו נמצאים במצב כמו שמגיעים לבית ספר לכיתה א', ומתחילים להתרגל. לשבת. ולשמוע. ולשאול. ולכתוב. אתם יודעים איך שזה קורה. כי יש כאן סגנון חדש של הלימוד, של היחס, ולאט לאט אנחנו צריכים לרכוש אותו.

שאלה: מה זה ריקנות?

ריקנות, זה כשאני מרגיש שחסר לי ידיעת הבורא, ידיעת החיים, ידיעת העולם. שאני רוצה למלאות את הרצון לקבל שלי. הרגשה ישירה בתוך הרצון לקבל שלי נקראת "ריקנות", שאני לא יכול למלאות אותה בידיעות, הבורא לא ברא את הכלי וצמצם אותו כדי שאנחנו נחזיר אליו את מה שהיה בו, אלא אנחנו צריכים בריקנות הזאת להשתמש כדי להידמות לבורא. שאני רוצה קודם כל לרכוש את התכונה שלו, תכונת ההשפעה. אז אני משתמש בריקנות שלי כמנוף, ככוח עזר ולבקש, לא למלאות את הריקנות אלא להיות למעלה מהריקנות, לשמור עליה שלא תיעלם. אני מכבד את הריקנות שלי, שזה הבורא מביא לי כדי לבנות מעליה כוח האמונה למעלה מהדעת, כוח ההשפעה.

ולכן אני אף פעם לא ממלא את עצמי עם מה שאני רוצה, אלא אני מעלה את גדלות הבורא ורוצה להיות דומה לו, למעלה מהמקום הריק. אז זה נקרא שאני יושב אצל בעל הבית ורוצה להשפיע לבעל הבית. אמנם אני מאוד רוצה לקבל את הכיבוד שלו, אבל אני לא ממלא את הבטן שלי עם הכיבוד שלו, אלא אני רוצה למלא את עצמי רק עם הנטייה לבעל הבית, שההשפעה שלי לבעל הבית תהיה כמו המילוי שלי.

ואז יוצא שאני עושה הכאה נגד הרצון שלי למלא את עצמי ועושה זיווג, חיבור עם בעל הבית, כדי למלא אותו, ואז כשאני מרגיש שאני אמלא אותו רק בתנאי שאני אמלא את עצמי, אז במידות האלו אני מוכן למלא את עצמי ואני ארגיש את עצמי שאני ממלא את בעל הבית. דיברנו על זה הרבה פעמים.

שאלה: נניח שלאדם אין שום ספקות בכך שהבורא משגיח ושולט בכל העולם, כלומר שהוא הכוח הכללי של הטבע, הכוח המקיף של כל הטבע. האם צריך גם להבין שללכת באמונה למעלה מהדעת זה פשוט כלי להשגת הבורא?

ודאי שפעולת ההשפעה למעלה מהדעת, אמונה למעלה מהדעת, השפעה למעלה מהרצון לקבל, זאת הפעולה שעל ידה אנחנו מדמים את עצמנו לבורא, מחזירים את עצמנו למושג "אדם", להיות דומים לו. וכך אנחנו בונים את הכלי שלנו, שכולנו מתחברים בסופו של דבר וכולנו דומים לבורא, ואז מרגישים בורא כאחד ואנחנו כאחד וזה גמר התיקון שלנו.

אחרי שנתקן את עצמנו נגיע לגמר התיקון, אז ייפתח לפנינו משהו שעכשיו אנחנו לא יכולים לדבר עליו, כי זה כלי שאנחנו לא בנויים להבין מה זה, אבל צריכים רק להבין שגמר התיקון זה רק גמר התיקון של השבירה, שאנחנו נרכוש את כל התכונות המיוחדות שעל ידן נמשיך. בגלל שאנחנו עכשיו נמצאים בנטייה ישירה לגמר התיקון, אז אני אוכל קצת להגיד שזה לא [הדבר] הסופי, שאחרי זה יש לנו משהו מיוחד. אבל צריכים קודם לתקן את עצמנו, אחרת איך אנחנו נרגיש, נבין, נתקשר לדרגה כזאת?

שאלה: בוא נניח שאני רואה פגם בעשירייה שלי, וזה יוצר בי חיסרון להשלים אותו, לתקן אותו בדרך כלשהי. איך אני עושה את זה? מה זה אומר לעשות את זה מדרגת בינה, מעלה, ולא מדרגת מלכות?

לא, אני לא הייתי אומר כך. אתה צריך מראש להשתדל לקבל את העשירייה כדבר שלם. לא לתקן את עצמך ולא לתקן את העשירייה, תקבל את הדבר הזה כדבר שלם שיש לך עבודה מעליו. אל תתחיל לחטט מה כן לתקן, מה לא לתקן, איך לתקן את עצמך, תשתדל פשוט להתכלל בעשירייה. ובשביל זה אתה לא צריך לעשות ביקורת עליהם. פשוט, הם שלמים למרות שאני לא רואה את זה ככה, אבל אני מתבטל כלפיהם ונכלל בהם כי בצורה כזאת אני נכנס למגע עם הבורא, עם העשירייה, כמו שכותב רב"ש, ואז אני יכול לזכות לכוח התיקון. תקרא שוב מה שרב"ש אומר.

שאלה: האם הצמצום שאנחנו עושים קשור לאותו מקום ריק?

וודאי שאנחנו רוצים לעשות צמצום על כל אותו מקום הריק שמתגלה בנו, אבל לא שאנחנו לא נרגיש את המקום הריק אלא שאנחנו נתעלה ממנו, כי אנחנו לא רוצים לעבוד עם המקום הריק הזה בצורה שאנחנו ממלאים אותו עם מה שהוא רוצה. אני לא ממלא את המקום הריק במה שהייתי רוצה למלא אותו, אלא אני מתעלה מעל המקום הריק כדי מעליו לעבוד עם כוח השפעה לבורא.

שאלה: מה צריך להיות הבסיס לבירור הלימוד שלנו הרצון לקבל או הכוונה להשפיע?

הבסיס לבירור שלנו, לעבודה שלנו, להתקדמות שלנו, צריך להיות בנוי על המקום הריק שמתגלה, שאני רוצה באגו שלי, להבין, להרגיש, להתקדם, להיות גדול, אני מקנא בכל מיני מקובלים גדולים, בכל מיני שליטים גדולים, בכל דבר, האגו שלי מתעלה, זה קודם כל. זה דבר אחד.

דבר שני, מה אני עושה עם הכוח הזה שבורא מעורר בי? אני צריך להכין את הכוח הזה לעבודה הכי גדולה, הכי טובה, הכי מועילה שיכולה להיות בחיים שלנו, והיא להידמות לבורא. כי הבורא מעורר בי את הריקנות הזאת כדי שאני אדמה לו, ולהידמות לו זה נקרא להשפיע כמוהו. זה שאני רוצה לקבל, חבל לבזבז על זה את החיים, בכל זאת לא ייצא מזה כלום. להידמות לבורא במשך החיים שלנו, זה מה שכדאי. ואז אני מחפש על ידי איזו פעולה אני יכול להידמות לו, רק על ידי פעולת השפעה. ואז אני משתדל להבין, איך אני מגיע ללהשפיע. אני לא רוצה, אז זה נקרא למעלה מדעתי.

מה זה נקרא להשפיע? יש לי חברים, אני יכול איתם להגיע למשהו, על ידי כך שאני מצמצם את עצמי כדי להתקשר איתם, שאני מקטין את עצמי כדי להיות בתוכם, וכן הלאה. בצורה כזאת פרקטית אם תעשו כל מיני פעולות כאלה כמו שרב"ש כותב, אתם תראו שהוא נתן לו ממש שיטה פרקטית איך לממש אמונה למעלה מהדעת. יותר מזה אין בחכמת הקבלה. בינתיים, עד שמתקנים את כל הריקנות, כל הכלי המצומצם בצמצום א'.

שאלה: אמרת שאדם צריך לפתח כל הזמן הבנה בתפיסות חדשות בלימוד. האם האדם צריך להתפתח כל הזמן בדרגות חדשות כדי להתאים למצבים האלה?

אם אדם כל הזמן משתדל להיות למעלה מכוח הקבלה שלו בנטייה לקבוצה ולבורא, זה נקרא שהוא בונה כל פעם את עצמו בדרגה חדשה.

שאלה: במאמר י"ד ב"שמעתי" בעל הסולם כותב על כך שגדלות הבורא היא שהבורא הופך לנצרך והכרחי לאדם. איך אפשר לבטא את ההכרחיות ולהגדיל אותה?

שאני מבין וגם מבין מהקבוצה שלי, שאם הבורא לא יעזור לי, ולא יעזור לי להתכלל בקבוצה ולא יעזור לכולנו יחד להגיע לתיקון אנחנו אבודים. אז אני נולדתי בהמה ואמות כבהמה בלי להשפיע לאחרים ולעצמי ולבורא.

תלמיד: אנחנו מדברים כל הזמן על כך שאנחנו חייבים להגדיל את רוממות ה' בינינו, ואילו בעל הסולם כותב כאן שגדלות ה' ניתנת על ידי ה' בעצמו.

להתפלל ולבקש. אבל כדי להתפלל ולבקש שהבורא ייתן את רוממות ה', אתה צריך לקבל התרשמות שנחוצה לך רוממות ה' מהחברה. זה נקרא "איש את רעהו יעזורו". אנחנו בחברה מעוררים זה את זה וזה את זה ויחד כולנו מתחברים וצועקים לבורא ואז הוא שומע.

שאלה: זה נשמע שאני צריך לדאוג כשאני חושב שאני בתוך הדעת או שיש לי דעת. האם יש אבחון של דעת, כלומר יש דעת שהוא כְּדָאִי ודעת שגורם נזק?

לא, כל הדעת שלי לא גורם לי נזק אלא גורם לי מצב שממנו והלאה אני צריך להתעלות.

שאלה: לצערנו אין לנו רצון להידמות לבורא. הוא מקדם אותנו על ידי מצבים שאנחנו פשוט מבינים שזו האמת וזה כך על ידי הקבוצה. איך לרכוש רצון כזה להידמות אליו, אם אפשר בכלל?

רצון להידמות לבורא זה יבוא אחר כך, בינתיים אתה בכל זאת צריך להבין שכל ההתקדמות באה ממנו ואתם צריכים דרך הקבוצה כל הזמן לפנות אליו. ותעשו חשבון, במשך היום כמה אתם פונים לבורא, כמה משתדלים, ולפי זה תדאגו שתהיו בקשר עימו כמה שיותר. בינתיים ככה.

שאלה: שאלה על הקטע הזה. כתוב כאן שאדם צריך ללכת באמונה למעלה מהדעת, ואז הוא רואה שהוא ריקן, ואז הוא נעשה נצרך לה'. אחרי זה הוא כותב שרק ה' יכול לתת לו הכוח הזה שיהיה בידו ללכת מעל הדעת. אני לא מבין, איך אפשר להיות באמונה למעלה מהדעת אם אתה לא ריקן, ואז אתה בעצם לא זקוק לבורא. ואילו הוא כותב פה שרק הבורא יכול לתת את הכוח הזה. אז אני צריך להיות קודם כל באמונה מעל הדעת כדי להיות ריקן או להיפך, שריקנות מביאה לבקשה הזאת לבורא כדי להגיע לאמונה למעלה מהדעת?

אתה לא מבין ואני לא הולך לענות לך. כולכם רוצים לקבל תשובות בתוך השכל, ובתוך השכל אתם לא תקבלו תשובות. בתוך השכל אתם רק צריכים להבין מה עליכם לעשות. זהו, זה מה שכתוב, "אשר ברא א-לוהים לעשות". ולהבין מה שאתה שואל זה לגמרי לא נכון, גישה לא נכונה, ואני לא עונה לך. ובכלל, אני אומר לכל קבוצת בלטיה באותה הזדמנות, תפסיקו להיות רק שקועים בתוך השכל. תפעילו קצת יותר רגש, ואז תתחילו דרך הרגש להבין יותר.

שאלה: האם נכון לחפש תשובות לשאלות שלנו בזוהר?

לא. אנחנו לא מחפשים תשובות על השאלות שלנו בספרים, במיוחד בזוהר. אמרתי לא פעם אחת, הזוהר ניתן לנו רק כדי לקבל כוח, התרשמות, אבל לא הבנה. אנחנו עדיין רחוקים מזה כדי לפתוח את ספר הזוהר.

שאלה: איזה סוג רצון או כוונה אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיעביר אותנו למעלה מהדעת?

רצון להשפיע. לא יותר מזה. רצון להשפיע לחברים, לקבוצה ולבורא עצמו. הבורא בעצם זה הכולל של כל הקבוצה. אם אני מגיע להתחבר עם הקבוצה בצורה השלמה, אז אני מגלה ששם בפנים נמצא הבורא. הבורא זה המושג של הכול, "הכולל".

שאלה: האם "אמונה למעלה מהדעת", זה קשור לתפילה כלשהי?

ודאי שזה על ידי התפילה, תפילה זה נקרא פנייה לבורא. בכלל, כל פנייה לקבל כוח רוחני, כוח השפעה, זה נקרא תפילה.

שאלה: האם יש בושה בכל התהליך הזה?

לא, אין שום בושה בכלל בכל התהליך הרוחני. בושה כבר מתגלה בדרגות יותר נעלות, יותר רוחניות. תינוק מרגיש בושה? ילד קטן מרגיש בושה? עד כמה שאדם גדל ויש לו כבר דמות שלו הדומה לבורא והוא מרגיש עד כמה הוא דומה ולא דומה, עד כמה שמפספס הזדמנויות להגיע להשתוות עם הבורא, אז מתחילה להיות בושה. ולפני זה? לפני זה אין בושה, "לך אומן שעשאני". הוא עשה אותי כזה. אלא מהדרגות שאני עושה את עצמי, בפנייה לבורא ודאי, בקבלת הכוח ממנו, אבל בהשתתפות, שם כבר מתחילה להיות בושה. לכן כתוב שהבושה מוכנה לנשמות גבוהות.

שאלה: באיזה שלב נכנסת הבקשה לבורא שימלא את הריקנות?

את הריקנות הזאת אנחנו לא ממלאים כמו שהיא כריקנות, אנחנו דווקא בזכותה בונים דרגה רוחנית. הריקנות אף פעם לא נעלמת, לא מתמלאת, אנחנו שומרים עליה כי דווקא על פניה אנחנו בונים את הנשמה שלנו.