007_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/QFWOzWTT?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. עמ' 324,

דף שכ"ד. אות מ'

והפנים ואחור דכלי הבינה, הוא ג"כ בהפכיות מכלי דחכמה, אלא לא בהפכיות גמור, מטעם שהבינה, היא משורשה עצם החכמה, אלא שמטבעה היא לחשוק תמיד אחר אור החסדים, כמ"ש הרב לפנינו בסו"ה כי חפץ חסד הוא.

שהבינה נקראת "הוא" וחפצה וחושקת בחסדים. ולפיכך בעת שיש לה חסדים בהפרצוף הוא חוזרת ונעשית לעצם [ה]חכמה, כמ"ש הרב לעיל בסוד או"א כחדא שריין וכחדא נפקין ע"ש.

אמנם כלי הבינה נבחנת בעיקר, הגם שיש עצם חכמה, מצד החשק אחר החסדים, וע"כ הפנים שלה הוא הארת החסדים, והאחור שלה הוא הארת החכמה, דהיינו בהיפך מן הכלי דחכמה.

עכשיו, הוא שואל מפרצוף ס"ג, הגם שלא למדנו עוד. מה כתוב בפרצוף ס"ג? שמטי בכתר, מה מאיר שם? חכמה חסדים. בשביל מטי כתר דס"ג, מאיר חכמה חסדים.

תלמיד: ...

רב"ש: מדוע? היות שאור החכמה שנסתלק מפרצוף ע"ב, אין לו עכשיו ג' דעביות, רק ג' דהתלבשות, אז כל זמן שיש ג' דהתלבשות בכלי דכתר, הוא בחסדים. אם כן, כלי דכתר, מהו? מה מאיר כלי דכתר דס"ג?

תלמיד: חסדים.

רב"ש: חסדים. בזמן שלא מטי בכתר, שהיא בכלי דחכמה, מה מאיר שם?

תלמיד: חכמה.

רב"ש: חכמה. אם כן זה בסתירה לכאן או לא?

תלמיד: כן.

רב"ש: מה?

תלמיד: ... מונע.

רב"ש: איזה כלי דחכמה יש לך כאן? שם מטי בכתר דס"ג, אתה לא מטי.

תלמיד: אבל מה מונע במטי דכתר …

רב"ש: מדוע לא מטי, סליחה. אני שואל, מדוע בע"ב אתה אומר, לא מאיר חכמה?

תלמיד: הד' דס"ג.

רב"ש: לא לא לא, רגע אחד. ו… ובס"ג גם כן הוא אומר אותו דבר. היינו, הוא אומר לנו, שלכל כלי, כלי דכתר וכלי דחכמה, אני לא מדבר עכשיו מעביות שלה, רק אני מדבר עכשיו מתכונת הכלי, הוא אומר לנו. יש כלי דכתר ויש כלי דחכמה, והוא אומר, הן בכלי דכתר והן בכ… הן בכלי דכתר דע"ב והן בכלי דכתר דס"ג, אין חכמה. והן בכלי דחכמה דע"ב והן בכלי דחכמה דס"ג, יש חכמה.

אז בא ואומר לך, הלא מדבר עכשיו מעביות, רק אמרתי אתמול, בכל בחינת עביות דעביות, אנו לומדים, יש חכמה ויש חסדים. רק אני מדבר מהכלים, לכן אותה סיבה שלא נותן להאיר בכלי דכתר דע"ב, מטעם שאין לו ד' דעביות, לכן מה הכתר יכול להאיר רק חסדים, כמו כן כלי דכתר דס"ג. שיהיה מה היה נש… מה היה בכלי דכתר דע"ב? ג' דעביות, עכשיו ג' דעביות אין, אז אור העב שעומד למעלה, גם כן שולט על הכלי, שגם כן יהיה רק חסדים. לא, מטעם מה?

תלמיד: אז אני מוכיח שזה לא ככה.

רב"ש: עוד, אותו כל… זה כלי דכתר, זה לא כלי, אתה אומר, אתה מערב עביות עם כתר.

תלמיד: אז אני שואל.

רב"ש: עביות אין לך אחר.

תלמיד: בטעמים דע"ב, כן מאיר חכמה או לא מאיר חכמה?

רב"ש: לא.

תלמיד: טעמים דע"ב, אמרנו אתמול שכן.

רב"ש: אתה מדבר משהו, אני לא מבין מה אתה אומר. אני מבין רק מילה אחת. אל תתערב, מה שאני אומר כ... לא מטי בכתר, מה שאני אומר מטי בכתר, הכוונה לעצמו או לאחרים?

תלמיד: לאחרים.

רב"ש: בסדר. מטי בכתר זה גם כן לאחרים, מה ההבדל בין זה לזה, תסביר לי?

תלמיד: זה אני שואל, בטעמים.

רב"ש: אני יכול לומר, מי נותן לו תכונת הכלים האלו, ותכונת שאני נותן כך, תוצאה, הסיבות משהו כך, נלמד אחר כך. קודם נלמד מהתוצאה.

היות שהיכר כלים נעשה לנו על הסתלקות האור דהתפשטות א'. הכלים שהיו שלהם נשארו כלי דכתר, וחכמה בינה. והכלים שנשארו, אנחנו מדברים מהרשימות שנשארו להם. היות שנשארו שם רשימות ד' ג' ב' א', ד' דהתלבשות ג' דעביות, ובחכמה נשאר ג' דעביות, נשאר ג' דהתלבשות, בס… ובבינה דגלגלתא היה ב' דעביות, נשאר א' דעביות.

יוצא לנו כך, שתכונת הכלים יהיה בצורה שכזו. איזה צורה? שכתר אין לה חכמה, מסיבה שיש לה רק ד' דהתלבשות. הוא אומר, כן התוצאה, אני לומד אותה כלים גם כן בס"ג. ומה נשאר הכלים אלה, התכונות שלהם? מגלגלתא. ומה נשאר שם? ברשימות.

אם אני אומר, שאין לו שם ד' דעביות, רק ד' דהתלבשות, יוצא לנו סדר הזה, שכתר תהיה פנים ואחוריים, הפנים של החכמה, חסדים. לא, אני טועה, הפנים של ה… אה, היא משמשת עם אחוריים חסדים. שאני אומר פנים שמשפיע, רק חסדים משפעת. וחכמה להפך, היא משפעת חכמה, וחסדים נקרא אצלה אחוריים. ובינה להפך, הפנים שלה חסדים, ואחוריים שלה חכמה. איפה זה נעשה? בכלים הראשונים, שנשארו בלי רשימות דעביות.

ועתה נבאר בקיצור את הכלים של ז"ס התחתונות. מה כאן קשה? הם, אתה רואה, כאן עביות אחת, איך עושים הבדלים? תראה.

וצריך שתזכור דברי הרב לעיל, שאין יותר בהז"א "רק ה' קצוות שהם ה' חסדים מחסד עד הוד. כמו שבאופן כללי אין לנו יותר מחמש בחינות, קוצו של י' והוי"ה, ד' אותיות הוי"ה, שזה נמשך מהשורש בד' בחינות דאור ישר, אין יותר. עד שמזעיר אנפין, גם כן יש לו חמש בחינות. ופי' הדבר[ים] ע"ש באו"פ.

והתמצית הוא, כי יש ב' אורות כללים בכל המדרגות, כאן נותן יסוד. שהם אור החכמה ואור החסדים, לזה אין שייכות לעביות ד' ג' ב', אין שום שייכות. למה? באופן כללי יש שני אורות, שאלה אורות, למדנו, באים בב' כלים. כלי דהשפעה נקרא חסדים, וכלים דקבלה נקרא חכמה. אבל באופן כללי יש בכל דבר שני, עשר ספירות, יש כל הבחינות.

גם יש ה' בחינות עביות בהמסך. חוץ מזה שלמדנו שיש שני אורות כוללים, אנחנו לומדים פרטים. גם יש ה' בחינות עביות במסך, על פי ה' בחינות דאו"י, הנקראים כח"ב ת"ת נקרא זעיר אנפין, ומלכות. הוא אומר, מתקן, אם נותנים, היה בחינה שנקרא כח"ב תו"מ ומלכות נקרא תמיד.

נקרא עוד הפעם.

והנה אותם ה' הבחינות נק' כח"ב תו"מ, תנאי, רק בשעה שהג"ר בכלים דכתר חכמה בינה מאיר אור ה… מאיר אור החכמה. אמנם במקום שכל ה' בחי' הללו אין בהם אלא אור דחסדים לבד, אני מוסיף, עם הארת חכמה, שנקרא זעיר אנפין, זה נקרא קטן פנים, יש רק חלק קטן מאור החכמה, המכונה זעיר אנפין, המה מכונים חג"ת נה"י.

מפרש, שג' בחינות הראשונות כח"ב נשתנו שמותם לחג"ת וב' בחינות אחרונות ת"ת ומלכות, זעיר אנפין מלכות, נשתנו שמותם לנצח והוד.

ברור.

וזה אמרו, "שהם ה' חסדים מחסד עד הוד" כלומר שאפילו ג' הבחי' הראשונות הם ג"כ אור דחסדים ולא כלל אור החכמה. והבן וזכור זה, והנה היסוד והמלכות, מה זה? לפי הכלל הזה שאנו לומדים כך, המה רק ב' כוללים של ה' הקצוות הנ"ל. זה קשה מאוד. דהיינו כולל אחד, מצד היותם ה' חסדים ממותקים במדת הרחמים. זה אנחנו לומדים דווקא בעולם אצילות. וכולל אחד מצד היותם במדת הדין, שהם נקראים ה' גבורות או שה"ח וה"ג נכללים יחד. כאן חסר ביאור, מה כוונתו בזה, הוא לא מפרש.

קצת, אחרי כמה דפים, הוא מפרש כך. בעצם, הוד נקרא מלכות, ויש לו שני מיעוטים. מיעוט אחד, שמלכות ירדה ליסוד, חסר שם חסדים, וזה היה ביסוד דע"ב. נמצא, שהביאור הזה מה שנותן כאן, הוא נמשך רק בפרצוף ע"ב, לא בפרצוף גלגלתא. ופרצוף גלגלתא, משמע שעדיין לא היה היכר כלים. מיעוט השני, בכלי דמלכות של פרצוף ע"ב, ששם כבר אין חכמה גם כן. נמצא שהוד יסוד מלכות, הוא חושב לבחינת מלכות אחת. אבל זה מורכב מכמה בחינות, לא אור ישר. זה חסר ביאור על זה באמת.

מה קשה? אנו למדנו, מופשט ד' בחינות דאור ישר, מלכות ממשיך את האור. מי זה מלכות? מה ממשכת? כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מה ממשכת? וכאן יש הרבה שינויים שקשה לבאר אותם. מדוע? שאנחנו מתחילים ללמוד, לפי סדר התלבשות של אור חוזר, הוא נות… הוא נותן לנו ההבחנות. אם כן, נקרא לו עוד הבחנות הקודמים.

מקודם ד' בחינות דאור ישר, למדנו פשוט, שבזעיר אנפין לא היה אור, רק אור דחסדים בהארת חכמה. וזעיר אנפין בסופה, כאילו ראה שיש דחף פנימי, שיש הסתלקות להמשיך עצם החכמה, שזה בא, התחיל מצד המאציל, לכן מלכות רוצה להמשיך, מה? את אור החכמה.

מכאן שאנחנו מתחילים לדבר בפרטים, איזה אור מלכות ממשכת? יכולים לומר שממשכת כל הבחינות, אבל חסר הסבר כבר. אתה מבין אותי? כאן כאילו שהוא מפרש נגיד, שאנחנו לומדים כאן, על המקום הזה. מה זה המקום הזה? אנו לומדים עכשיו את הצורה של זעיר אנפין, איך שהיא מקבלת בפרצוף ע"ב. לא בפרצוף גלגלתא, רק בפרצוף ע"ב. בפרצוף גלגלתא אני לא יכול לומר כך. מדוע?

תלמיד: למה?

רב"ש: בד' בחינות דאור ישר אין לנו הבחנה כזאת, חסדים גבורות. מה זה חסדים? מה זה גבורות?

תלמיד: גבורות ...

תלמיד: הוא אומר גם.

רב"ש: אני לא יכול דבר שלא שמעתי. חוזר, יש כולל. ל… באליבא דאמת, לפי מה שנותן לנו סדר בחלק ד', הוא אומר לנו, שכל השמות נלקחים בעולם האצילות, זה רק העתק. האמת, הלשון הזה נלקח מעולם אצילות. היסוד וכל אלה, הכול שם. רק הוא אומר, הם מבהירים לשכך את האוזן, הם מבהירים, לכן חסר כאן.

בעולם האצילות אני מבין. מדוע? ששם נעשה שינויים גדולים בעולם האצילות, שם יש יסוד דאבא ויסוד דאמא, היות שמלכות אינה משמשת שם. לכן יש שם את כולל הזה, כולל זה. וזה התחיל מכאן להתחכם.

על מלכות אותו דבר, ד' בחינות דאור ישר, הפירוט הזה שנותן ה' בחינות, עוד יכולים להבין. מדוע באמת צריך להיות כולל? מלכות יכול לקבל, מלכות נקרא ממלא כל המציאות, בשביל מה אני צריך כולל?

ומה צריכים אחר כך? הוא מסביר, בעולם האצילות ישנם דברים כאלו. מה יש ב… בעולם אצילות? גם כן הוא אומר, בחינה שכנגדה מיסוד דע"ב. וכאן נותן האבן הפינה, ומכאן הוא מושך. לכן אומר הרב, תמיד יסוד דע"ב.

תלמיד: צר ואריך.

רב"ש: צר ואריך. ואיפה נמשך זה דווקא יסוד דע"ב. מדוע הוא לא אומר יסוד דגלגלתא? שם אין מה לדבר. רק אנחנו לומדים, יסוד דע"ב, איך שקיבל מילוי, הכלים שנשארו מפרצוף גלגלתא, יסוד דע"ב האיר בהם. כלל מורכב משני דברים. הכלי שנשאר בגלגלתא, ואור שבא מע"ב. יוצא לנו תוצאה אחת. איזה תוצאה? שביסוד דע"ב יש חכמה, ואין חסדים. גם על זה יש קושיות הרבה.

תלמיד: …

רב"ש: אז צריכים להתחיל דף שכ"ו, טור א', דברי המתחיל, אמנם כדי להבין.

הוא אומר כאן, יש שלושה דברים, שיש שני כוללים. כולל אחד, מצד היותם ה' חסדים ממותקים במדת הרחמים. איך אנחנו לומדים כאן ו"ק אם יש מתוקן במידת הרחמים. תסתכלו הלאה. וכולל אחד מצד היותם במדת דין, שזה נקרא מלכות.

ג', הוא אומר, שאז נקראים ה' גבורות. מי? מידת הדין או שה"ח וה"ג נכללים יחד.

מה? במידת הדין. אין שם ביאור. באמת, כאלה הביאורים נלקחים מעולם האצילות. ויש הרבה פעמים שהוא נותן להקיש שכאן עשה מפתח ... דבר שלא שמעתי, אני לא אגיד.

נתחיל דף שכ"ו, טור א', דבר המתחיל אמנם.

אמנם כדי להבין תכונות ה' קצוות הללו, הנקראים חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, צריכים אנו לדברי הרב שבכאן בענין מטי ולא מטי, כי לא נתבארו בשום מקום אחר בכל כתבי הרב. וע"כ, דבריו אלו צריכים לתשומת לב מרובה.

ונחזור לבאר את לידת החסד הא' דה"ח הללו המובא בדברי הרב בדף שכ"א אות ל"ז. מה כתוב שם? שאחר שנסתלק הזו"ן דחכמה להכתר, היינו שהיה הזדככות מכלי דחכמה, כי העביות דבחי"ב, שהיתה בכלי דחכמה נזדכך לבחי"א, שאין זווגו מעלה אלא אור דו"ק הכלולים עתה בחסד הראשון. מה זה חסד הראשון? חסד הראשון של זעיר אנפין, הנקרא חסד. אז הכלי דחכמה הפך פניו למטה, כי ביטל את בחינת הפנים שלו, שנקרא חכמה, והפך את אחוריו למעלה.

דהיינו שהאחור שלו הקודם, שפירושו הארת חסדים, לגבי חכמה, הפנים מחכמה, חסדים נקרא אחוריים. הנה נעשה עתה למקום השפעה, שבזה השוה את עצמו עם הפנים של הבינה. מה הפנים של בינה? חסדים. בסו"ה כי חפץ חסד הוא. ואז נתן לה את הז' האורות הכלולים עתה באור החסד הא'. ונמצא אור החסד בכלי דבינה.