שיעור בוקר 13.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 452, "הקדמה לספר הזהר",

אות ע"א

הגענו לסוף ה"הקדמה לספר הזהר", נקרא את הקטע האחרון.

אות ע"א

"וטעם דבריהם הוא, כמו שבארנו, שבהיות כל עוסקי התורה, מזלזלים בפנימיות שלהם, ובפנימיות התורה, ומניחים אותה, כמו דבר, שאין צורך בו בעולם, ויעסקו בה, רק בשעה שלא יום ולא לילה, והמה בה, כעורים מגששים קיר - שבזה, המה מגבירים את חיצוניותם עצמם, דהיינו תועלת גופם, וכן חיצוניות התורה, המה מחשיבים, על פנימיות התורה.

ואז המה גורמים, במעשיהם הללו, שכל בחינות החיצוניות, שישנן בעולם, מגבירות את עצמן, על כל חלקי הפנימיות שבעולם. כל אחת לפי מהותה:

א. כי החיצוניות שבכלל ישראל, דהיינו "עמי הארצות" שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבכלל ישראל, שהם גדולי התורה.

ב. וכן החיצוניות שבאומות העולם, שהם בעלי החורבן שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבהם, שהם חסידי אומות העולם.

ג. וכן חיצוניות כל העולם, שהם אוה"ע, מתגברת ומבטלת את בני ישראל, שהם פנימיות העולם.

ובדור כזה, כל בעלי החורבן שבאומות העולם, מרימים ראש, ורוצים בעיקר להשמיד ולהרג את בני ישראל, דהיינו כמ"ש ז"ל (יבמות ס"ג): "אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל". דהיינו, כמ"ש בתיקונים הנ"ל, שהם גורמים, עניות וחרב ושוד והריגות והשמדות, בעולם כולו.

ואחר שבעונותנו הרבים, נעשינו עדי ראיה, לכל האמור בתיקונים הנ"ל. ולא עוד, אלא שמדת הדין, פגעה דוקא בהטובים שבנו, כמ"ש ז"ל (ב"ק ס'): "ואינה מתחלת, אלא מן הצדיקים תחילה". ומכל הפאר, שהיה לכלל ישראל, בארצות פולין וליטא וכו', לא נשאר לנו, אלא השרידים שבארצנו הקדושה.

הנה מעתה, מוטל רק עלינו, שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה. וכל אחד ואחד מאתנו, שרידי הפליטה: יקבל על עצמו, בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך, את פנימיות התורה, וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה.

ואז יזכה, כל אחד ואחד מאתנו, להגביר מעלת פנימיותו עצמו, דהיינו בחינת "ישראל" שבו, שהיא צרכי הנפש, על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו, שהיא צרכי הגוף.

ויגיע כח הזה, גם על כלל ישראל כולו, עד ש"עמי הארצות" שבנו, יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם, ויצייתו להם.

וכן פנימיות אוה"ע, שהם חסידי אומות העולם, יתגברו ויכניעו את החיצוניות שלהם, שהם בעלי החורבן.

וכן פנימיות העולם, שהם ישראל, יתגברו בכל שבחם ומעלתם, על חיצוניות העולם, שהם האומות.

ואז, כל אוה"ע, יכירו ויודו, במעלת ישראל עליהם.

ויקיימו הכתוב (ישעיה, י"ד): "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'". וכן (ישעיה, מ"ט): "והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה". וז"ש בזוהר, נשא, דף קכד ע"ב, וז"ל: "בהאי חיבורא דילך, דאיהו ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא, ברחמי [בחיבור הזה שלך, שהוא ספר הזוהר, יצאו בו מן הגלות, ברחמים]". דהיינו, כמבואר. אכי"ר."

שאלה: למה כל האסונות והטרגדיות מגיעים לאנשים ששייכים לישר-אל? למה הוא לא פונה אלינו עם דברים טובים?

כי דווקא בהתנהגות האנשים שקרובים יותר לבורא תלויה מערכת התיקון של כל העולם. זה כמו שאתה צריך לתקן את המכונית שלך, אז בעיקר הם הדברים החשובים שבמנוע, ואחר כך אתה מתקן משהו נוסף שהוא לא כל כך חשוב, כי גם בלי זה המכונית עובדת, זה העניין. לכן ודאי שהמכות מתגלות ומורגשות בחלקים החשובים שבמערכת. זה כבר מתחילה, מהאדם הראשון, שייך לקבוצה שנקראת ישראל, ישר-אל, שמכוונת לבורא לפי טבעה.

שאלה: כתוב כאן על החלק הפנימי והחיצוני של האומות ואיך זה תלוי בזה. איך לתאר מצב שבו האומות הפנימיות מסכימות עם ישראל? בדרך כלל אנחנו עולים מעל זה.

אני מסכים. לאט לאט חלק מאומות העולם יסכימו עם כך שצריך להיות בחברות, בשותפות, בהתקרבות בינינו, אחרת לא יכולה להיות אף קידמה אנושית בתנועה של האנושות קדימה, בתנועה ההיסטורית שלה קדימה. לכן אנחנו מתקרבים לכך שבסופו של דבר חלק מהאנושות יתחיל להבין שהתקרבות בין העמים היא לא רק כדי שלא יהיו מלחמות, אלא זו פשוט הכרחיות שנובעת מהטבע עצמו, מהמקור של הטבע, מהבורא. כך אני חושב שבסופו של דבר אנשים יתחילו לגלות הבנה לצורך של האיחוד ביניהם.

שאלה: הבנתי מבעל הסולם שכרגע כל מי שעוסק בתורה הוא עוסק בחיצוניות התורה ומגביר את חיצוניות התורה. בעולם הזה אני מכיר רק אותך שעוסק בפנימיות התורה. איך יוצאים מהמשוואה הזאת חוץ מרחמי שמים?

עלינו לפרסם במה תלוי תיקון העולם, ולהשתדל להסביר את זה בכל שפה מדוברת. זה דבר שצריך להתפרסם יותר ויותר, ונקווה שלאט לאט יותר אנשים יבינו, ירגישו ויתקרבו לקיים את התנאי הזה של איחוד העולם.

תלמידה: מי כרגע בעולם עוסק בפנימיות התורה חוץ ממך?

ישנם. יש בעולם אפילו צדיקים נסתרים שנמצאים ממש בגובה כזה של דבקות בבורא, רק אנחנו לא מכירים אותם. אל תחפש, זה לא יעזור לך.

תלמיד: חוץ מרחמי שמיים שיגדילו את פנימיות התורה בעולם הזה למי שעוסק בפנימיות התורה, מה יש עוד לעשות כדי שפנימיות התורה תתגבר בעולם הזה?

עלינו להשתדל לפרסם את שיטת התיקון הכללי על כל אדם וחווה, להראות לכולם איך אנחנו עושים זאת, ולארגן כאלה מצבים, קבוצות, חברות, כך שכולם יוכלו להתקרב ולהשתתף.

תלמיד: כל עוד לא הגעתי לעסוק בפנימיות התורה, איך אני לא מגביר את חיצוניות התורה בעולם?

אתה לא משפיע על כלום אם אתה לא מגיע לפנימיות התורה. הפעולות שלך נשארות במישור הגשמי ביותר, כמו אותם אלה שיוצאים להפגנות. הם לא מקלקלים ממש את העולם אלא רק במדרגה התחתונה ביותר.

שאלה: אם אנחנו מגבירים בנו את תכונת ישראל, את הפנימיות, האם זה יעזור לישראל לנצח את כל השונאים שלו?

כן.

שאלה: לפי מה שאני מבין מהמאמר בעל הסולם נותן תפקיד מאוד מיוחד לעם ישראל הגשמי, לא כמו שאנחנו מפרשים ישראל. גם שמעתי אותך אומר שפורענויות באות לאנשים חשובים, וכרגע אנחנו רואים שהפורענות הזאת לא באה על בני ברוך אלא על עם ישראל הגשמי. בעל הסולם גם מתאר תהליך סדור שקודם כל צריך להיות תיקון בעם ישראל הגשמי, בלומדי התורה, בפליטי החבל בפולין, ורק אחר כך הלאה בעולם. איך זה מתחבר עם כל מה שאנחנו עושים?

אנחנו צריכים להגיע לזה. מה אתה ממליץ לעשות?

תלמיד: בתור מי שעסק קצת בהפצה בישראל, אני ממליץ לכנס פורום של אנשים שיש להם גישה ודרך להפצה בישראל, לעשות דיונים ולהראות הבנה איך אנחנו עושים את ההפצה בישראל כדי שבאמת נעלה על המסלול כפי שבעל הסולם כותב שכך צריך להיות, וכרגע אנחנו פחות מצליחים בזה.

בבקשה, מה מפריע לך? תפתח דף פורום באינטרנט שלנו, תעשה שם דיונים ואולי תגיעו להסכמה הנכונה.

תלמיד: יש גוף שהוא אחראי על כל ההפצה בעברית בישראל, הגוף הזה הוא שמנהל את זה, הוא יודע איך לארגן את כל הדברים האלה, לכן אם זה יקרה מטעמו, רק אז אפשר יהיה לנסות לעשות משהו.

בסדר, תדחוף אותם לזה.

שאלה: כתוב "ואחר שבעונותנו הרבים, נעשינו עדי ראיה, לכל האמור בתיקונים הנ"ל. ולא עוד, אלא שמדת הדין, פגעה דוקא בהטובים שבנו, כמ"ש ז"ל (ב"ק ס'): "ואינה מתחלת, אלא מן הצדיקים תחילה"." מי אלה "עדי ראיה"?

דורנו.

תלמיד: ומי הם "הטובים שבנו"?

אלו שהיו ואולי עוד ישנם קצת מהם שנמצאים בדרך ללשמה ואולי כבר נמצאים בלשמה, וכך מתקרבים לתיקון.

תלמיד: למה התיקון מתחיל כמו שהוא כותב, "ואינה מתחלת, אלא מן הצדיקים תחילה""? מי אלו אותם צדיקים? ולמה כל הצרות מתחילות מאותם צדיקים דווקא?

אנחנו צריכים ללמוד, ואותם אנשים שמבינים יותר מכולנו מה צריכים לעשות, כלומר להתחבר בינינו ומבינינו לעוד ולעוד בני אדם, אותם אנשים צריכים להיות בראש הארגון, להוביל אותנו לחיבור כללי ורחב ככל האפשר, ולמשוך אנשים מכל העולם, מכל העדות והעמים שכואב להם שאנחנו לא מתקרבים להיות כאיש אחד בלב אחד, בנקודת קשר אחת עם כל באי עולם. כך נפזר את כוח חכמת הקבלה לחיבור העולם, ובזה נצליח.

תלמיד: למה הצדיקים תמיד בכל הדורות סבלו, לא האמינו להם, זרקו אותם מחוץ לעיר, את הרמח"ל זרקו עם המשפחה שלו ביום שבת מחוץ לעיר, מה הסיבה לכל זה, למה לא קבלו את חכמת הקבלה בכלל דווקא אותם המקובלים שהיו הגדולים בדורם?

כי "דעת תורה הפוכה מדעת בעלי בתים", ומפני שבעלי הבתים זה גוש פיזי גדול, חזק, ודעת תורה קיימת רק בכמה אנשים בלבד, אז ברמה שלנו הכוח הפיזי של בעלי הבתים הוא יותר גדול מהכוח הרוחני של בעלי התורה. ולכן ככה עשו.

שאלה: מה ההבדל בין פנימיות אומות העולם לפנימיות ישראל?

פנימיות אומות העולם זה רצון לקבל, ופנימיות ישראל זה רצון להשפיע.

שאלה: מה זאת אומרת שאם האדם מתקן את עצמו הוא גם מתקן את כל העולם?

כי "האדם הוא עולם קטן", מה זאת אומרת? הוא מחובר עם כל באי עולם, עם כל הנשמות, זה כמו כדור שכל חלק שבו מחובר לכל החלקים. ואז יוצא שככל שאדם מתקן את עצמו, הוא מתקן את העולם, וככל שחס ושלום מקלקל את עצמו, מקלקל את העולם. זה כל העניין. וככל שהוא מתקן את עצמו וגם מגדיל את עצמו, אז הוא נעשה מחובר עם עוד ועוד נשמות פרטיות ועוזר להן להתחיל לעלות ולהתקרב לפסגת העולם, לבורא.

שאלה: האם המצב בארץ יגרום לאנשים לחפש את חכמת הקבלה?

אני מקווה מאוד שכן, ואם זה לא יעזור אז הבורא יצטרך לתת לנו עוד ועוד ייסורים כדי שאנחנו נחפש מתוכם ובכל זאת נמצא את מקום הרוגע, מקום הצדק, שזה מקום החיבור בינינו.

תלמידה: השאלה אם המסר של החיבור מספיק או שצריך להגיד שחכמת הקבלה זה הפיתרון כדי להגיע לחיבור?

לא, אנחנו לא יכולים להגיד סתם משפט שחכמת הקבלה זה החיבור, וחכמת הקבלה זה הפתרון, אנשים לא יבינו. לפי דעתם חכמת הקבלה זה משהו ששייך לסגולות ולתרופות ואולי לאיזה ריקודים אפילו, זה לא מה שאנחנו מבינים.

אנחנו צריכים להסביר לכולם שמדובר על המבנה של המציאות, שהמבנה הזה כולל את כל היקום, כל בני האדם, כולל הדומם, צומח, חי, מדבר, כל הטבע של היקום כולו, בלי למחוק ממנו משהו. אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים בעולם שהוא כולו זקוק לתיקון של איחוד, זה העיקר, ובזה יש לנו עבודה גדולה, לחייב את כול באי העולם לחשוב על זה, שאין לנו שום אפשרות להגיע לתיקון העולם, להגיע לשלום, לשלווה, לחיים טובים בינינו, בלי להתגלגל שוב עד העולם הזה, ליפול לנקודה הכי תחתונה של המציאות, אם אנחנו לא מתחברים כאיש אחד בלב אחד.

אנחנו צריכים ממש להסביר את זה חזק חזק לכולם, ושאדם במשך החיים שלו, אפילו שמבלבלים אותו מיליארדי אנשים שמחוץ לו יום יום, לא יבלבלו אותו עד כדי כך, שהוא שוב ושוב יתנתק ממטרת החיים ויפול לכסף, כבוד, מושכלות, אוכל, מין, משפחה, שזה מה שרק מושך אותו.

שאלה: שאלה קצת חריפה, אבל רציתי לשאול אם אתה חושב שיש איזשהו מסר מיוחד מהבורא עבורנו בזה שבמלחמה הפעם מעורבים כל כך הרבה ילדים קטנים?

לנו יש מסר פשוט, שהמלחמה הזאת היא סימן ברור שאנחנו נמצאים במצב לא טוב, ושבאמת אנחנו אשמים במה שקורה, רק אנחנו. ואין כאן מה להסתיר, רק זה צריך להיות מאוזן עם ההבנה שלנו והנכונות שלנו לתקן את עצמנו וכל העולם איתנו.

שאלה: הציטוט אומר, "הנה מעתה, מוטל רק עלינו, שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה. וכל אחד ואחד מאתנו, שרידי הפליטה: יקבל על עצמו, בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך, את פנימיות התורה.". מה זה נקרא להגביר את פנימיות התורה?

שהקשר שלנו בינינו, בתוך העשיריות, ואחר כך המאות והאלפים, הוא יהיה מועדף על פני כל יתר הקשרים. בקשר שלנו, מתוך החיבור שלנו לבורא, עם הבורא, זה יהיה הכי גבוה, ויהיה בפסגת התוכניות שלנו, ונקווה שאנחנו נלך לקראת זה קדימה קדימה, עד שנממש את זה.

שאלה: האם זה אומר שאומות העולם יביאו על כתפיהם, כפי שקראנו עכשיו, זה אומר שעלינו להתפלל על כך שיתאחדו? דווקא אומת ישראל תתאחד, כי ישראל הם הכי שבורים, איך לכוון את עצמי נכון?

לכוון את עצמם נכון זה אומר, לכוון את עצמנו לקראת חיבור. כזה חיבור, שכל כל האומות יבינו שהעתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור. ובחיבור בינינו, רק בצורה כזו אנחנו נקבל את כל מה שאנחנו רוצים, חוץ מדבר אחד, לשלוט על אחרים, להכתיב משהו לאחרים, אלא כל אחד צריך להבין במה טמונה הייחודיות שלו, העבודה שלו, מה הוא צריך לעשות כדי לעשות טוב לאחרים, וכך גם האחרים יפעלו כלפיו, ואז תהיה אהבה מוחלטת, הדדית, ודאגה הדדית של כולם על כולם. כך זה מוטמע בטבע וכך זה צריך להיות, וכך זה יהיה, כך שהיום כל זה תלוי בנו, בכמה אנחנו נצליח להתקרב לזה, אפילו בצעד אחד, בשביל זה מתרחשות המלחמות האלה.

תלמידה: אז אנחנו, כ"בני ברוך", כל החברים שלנו, אנחנו לא מבליטים את עם ישראל בשטח ישראל, או שמבחינה פנימית בכל זאת, בתפילה, אנחנו מנסות לעזור להם?

כן, הכרחי לעבוד ולהתאחד גם ברמה הזאת, להתאחד ולהגן על עצמנו, ולהיתקן גם ברמה הזאת, למרות שבשבילנו העיקר זה להפיץ את הרעיון הזה לכל האנושות.

שאלה: כתוב שכל אומות העולם יכירו במעלת ישראל. באיזו מעלת ישראל הם יכירו, במה הם יכירו?

שהעיקר זה החיבור, ובחיבור מגלים את הבורא, ואין יותר חוץ מזה.

תלמידה: אמרת שאנחנו אשמים במה שקורה, רק אנחנו. בעצם אני שואלת את עצמי איפה מקום העבודה שלנו, "בני ברוך", אמרת שמההתנהגות של אנשים שקרובים יותר לבורא תלויה מערכת התיקון של כל העולם. אז השאלה שלי היא, איפה למקם את המאמצים שלנו, איפה ההשפעה האמיתית שלנו על העולם?

תראי מה שהוא כותב, "הנה מעתה, מוטל רק עלינו, שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה. וכל אחד ואחד מאתנו, שרידי הפליטה: יקבל על עצמו, בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך, את פנימיות התורה, וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה."

תלמידה: איך להגביר את פנימיות התורה בינינו בעשיריות ולהבין שרק שם זה מקום העבודה שלנו, שרק זה מה שישפיע על העולם, ולא לברוח לפעולות, אחרות?

תדברו ביניכן, עד שכל אחת תשכנע את האחרות, אבל אין לנו ברירה, בלי זה אנחנו נעבור עוד ועוד אסונות, ולא רק אנחנו, אלא כל העולם איתנו, ועד שאנחנו בכל זאת נגיע לקיים את זה.

שאלה: זאת אומרת, שיוצא שבעצם העשיריות של "בני ברוך" זה החזית של כל מה שקורה בעולם, והמלחמה היא על הקשר בינינו בתוך עשירייה?

כן.

תלמידה: ואך ורק שם אני יכולה משהו לתקן ולא בשום מקום ולא בשום פעולה אחרת.

כן. ואני חושב שנשים בזה יכולות לעשות הרבה יותר מגברים, כמו שאנחנו ראינו לא פעם בהיסטוריה.

תלמידה: מה אנחנו יכולות לעשות רב?

לדרוש להתחבר, גם מנשים וגם מגברים.

שאלה: אנחנו לומדים שיתרון האור מן החושך, איזה אור אתה רואה בוקע מתוך החושך הזה שישראל נמצאת בו עכשיו?

אור שמביא לכל לב ולב של אדם מישראל את ההבנה שהחיבור הוא למעלה מכל תר החשבונות, כמו, מי יעמוד בראש הממשלה ומי יצא לכיכרות להפגין וכולי.

תלמיד: אתה מרגיש שהמכה הזאת מצליחה לעורר משהו בעם בכיוון הזה?

היא כבר עוברת, עכשיו היא תהפוך להאשמה הדדית, לחשבונות הדדיים, בתי משפט וכל מיני סכסוכים, והעיקר זה יהיה לטובת העיתונות וכן הלאה.

תלמיד: ואחרי כל ההרס, האובדן, האשמות הדדיות, בתי המשפט, כל מה שעכשיו צפוי לפנינו, איזה ישראל אתה רואה שצומחת מחדש?

ישראל שלא רוצה לחזור למה שהיה. אנחנו ראינו את מה שהיה ואת מה שיש לפנינו, ואנחנו לא רוצים שזה יהיה, אנחנו רוצים להיכנס לעולם חדש. עולם חדש זה יחסים חדשים, ויחסים חדשים זה כמו שכתוב בתורה, "ואהבת לרעך כמוך".

תלמיד: הרבה פעמים עברנו פוגרומים, מצבים מאוד קשים שהאומה שלנו ידעה, במה המקרה הזה שונה מכולם, למה עכשיו אנחנו נחזיק את עצמנו עם הפנים קדימה?

מה שיכול לשנות את העניין, זה רק פרסומת, רק הסברה, אנחנו צריכים מערכת הסברה רחבה מכל אדם ואדם ששייך לבני ברוך וגם מכל אישה ואישה ששייכת לבני ברוך - הסברה רחבה לכל עם ישראל, זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

אנחנו צריכים לכתוב, לדבר, לצלם, לשיר, אלפי דפים, שעות כדי לשכנע את העם כל אחד בסגנון הקרוב לו. להשתדל על ידי הכתבות בכל מיני צורות להגיע למצב שאנחנו מגיעים ללב של כל אחד ואחד, זו בעיה גדולה, אבל זו העבודה שלנו, ואסור לנו להתייאש ולהרים ידיים.

לכן אני ממש מבקש לא לעזוב את זה, אלא "ויהיו בעיניך יום יום כחדשים", ששוב ושוב מתחילים ומתחילים הפצה, עלינו לשטוף את העם בכל מיני דברים ככל שניתן. תנסו להגיע ללב של כל אחד, אני בטוח שאנחנו מסוגלים לכף והבורא יעזור. אבל קודם אנחנו צריכים לעשות מצידנו את כל המוטל עלינו לעשות ולדרוש ממנו לעשות את מה שהוא לבד מסוגל לעשות.

תלמיד: מצד אחד, אנחנו לומדים שאנחנו צריכים להתכלל בצער הציבור, מצד אחר אנחנו יודעים שאנחנו את הכוח של השפעת הסביבה מקבלים מהתכללות עם הציבור, אבל אנחנו לא נשקע בתוך החדשות ולא נצא לפעולות סולידריות כדי להרגיש את הדופק בעם. איך בכל זאת מתכללים בצער הציבור מבלי להיות מעורב בקרביים של העם עצמו?

אנחנו צריכים להסביר לעם שכל אותם הקורבנות ששוב ושוב ההיסטוריה דורשת מאיתנו, אנחנו דורשים שהם יהיו עבור חיבור ותיקון של כל העולם. לא סתם אדם חי ומת - ילדים, תינוקות, נשים, בנות וזקנים, אנחנו רוצים שכל העם יבין שהכול תלוי בלב שלו - כלֵי הנשק שלנו זה הלב שלנו. אם הלב שלנו מתחבר לליבם של החברים ואנחנו מכוונים את הלב הכללי המשותף שלנו לבורא ונותנים לו מקום להיכנס לליבנו, בזה אנחנו מפנים את כול העולם וסובבים אותו לכיוון החיבור השלם בין כולנו.

תלמיד: איך לוקחים את אותם הקורבנות לאורך כל ההיסטוריה, כולל המקרה המזעזע האחרון, ודורשים עבור זה חיבור ותיקון העולם?

אנחנו צריכים להתחיל, וכרגיל כמו שכתוב, "הבורא יגמור בעדי"¹. אנחנו לא מבינים איך המערכת עובדת אבל העיקר הוא שאנחנו מתחילים "וה' יגמור בעדי".

שאלה: איך להפיץ קשר עם דוגמה? אנחנו יודעים מהי פנימיות התורה ומתקדמים אל גילוי הבורא דרך חיבור בעשירייה, אבל אלה שרק עכשיו מגיעים ושומעים על חכמת הקבלה מסתכלים על החלק הגשמי ועבורם כל מדינת ישראל אמורה להוות דוגמה.

בשום פנים ואופן לא צריך לפרסם את ישראל לאנשים רחוקים מישראל, אתם רק דוחים אותם בזה. אתם חייבים להסביר להם בלי להזכיר את ישראל ובלי תורה ובלי כל מיני כאלה חכמות שרחוקות מכל אדם רגיל.

אתם חייבים להסביר להם במה טמון העתיד הטוב של האנושות בעולם, שהוא תלוי רק בחיבור בין בני אדם. ועליכם לכתוב את זה בכל השפות, בלי שום קשר לישראל או ליהודים. אלא להסביר כך, רק אם אנחנו נתחבר, יהיה לנו טוב, כך בנוי העולם. זה מה שצריך לפרסם ולא שום דבר אחר ובלי קשר לאף אחד.

תלמיד: אבל אנחנו עדיין אנחנו קשורים לישראל, יש לנו מרכז בפתח תקווה.

לא חובה לציין זאת., אתם חייבים לכתוב בכל האתרים הפופולריים, בכל העמודים הנצפים ביותר של האינטרנט כאלה דברים, אבל בלי קשר אלינו או לפתח תקווה.

שאלה: האינטרנט עכשיו מלא בקריאות של חיבור - כשאנחנו ביחד אנחנו חזקים, ביחד ננצח - כדאי להוסיף את הבורא לתמונה או מספיק לעם כך?

אני לא חושב שאפשר להסביר לעם את כול העניין, אבל כן כדאי קצת יותר להתקדם לכיוון החיבור - למהותו, מה זה בדיוק, מה זה נותנן לנו, להבין את כול הטבע, לשייך את הכול למקור אחד, זה כדאי.

תלמיד: כרגע נראה שזה הולך לכיוון גאווה - אנחנו התחברנו, אנחנו חזקים ואנחנו ננצח את כולם, זה כיוון טוב?

אל תכתוב בצורה כזאת.

תלמיד: לא אני, כל העם כותב עכשיו כך.

ואתה תכתוב אחרת.

שאלה: הסברת שעוד מעט העניין יסתיים ואז יהיה פילוג יותר גדול, העיתונות תהנה מזה וכולם יאשימו זה את זה, מה יהיה לאנשים חוץ מייאוש?

על זה אנחנו כבר עכשיו צריכים לכתוב, ואז, כשהם ייכנסו לייאוש, הם יבינו שזה פסול.

תלמיד: שמה פסול?

הפסול הוא, שאסור לנו להאשים זה את זה ואסור לנו להתרחק זה מזה, אלא אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו שייכים לאיש אחד, ללב אחד, לעם אחד, לקבוצה אחת, כולנו נמצאים יחד בממ"ד ויכולים לצאת ממנו רק בתנאי שיש לנו את הנשק הנכון. והנשק הנכון הוא החיבור בינינו, כך אנחנו נרחיב את גבולות הממ"ד לכל כדור הארץ וכולנו נגיע למצב "כאיש אחד בלב אחד".

תלמיד: כדי שיהיו מוכנים לשמוע דבר כזה צריך להיות נס. כי אנחנו רואים איך המכות רק מתגברות יותר ויותר וככל שהמכה גדולה יותר הפילוג גדול יותר וההאשמות גדולות יותר.

כי אנחנו לא מצליחים לחבר ולכן כל מכה ומכה מפזרת אותנו יותר.

תלמיד: מהו חיבור יותר פנימי בינינו?

חיבור יותר פנימי, זאת אומרת שאנחנו לא מדברים על כך שאנחנו נמצאים בשטח אחד, במדינה אחת, אלא שאנחנו נמצאים בלב אחד, ובאותו לב, ככל שהוא נעשה אחד נכנס בו הבורא.

שאלה: היום עם ישראל, גם במדינת ישראל וגם בכל העולם עם לב שבור ולב פתוח. איך אנחנו תומכים בלב הזה? מה אנחנו יכולים להכניס ללב הזה?

עלינו לבנות להם כזאת חברה שתקבל אותם בצורה חמה. למשל אתם בטורונטו, תראו לכולם שיש להם לאן לבוא, מה לעשות, איך להתארגן, איך להרגיש ביטחון יחד, איך להרגיש שהם חברה שיכולה לעזור זה לזה. זה מה שאתם בטורונטו צריכים לעשות, וגם בכל קנדה ואפילו באמריקה.

שאלה: מה לא מאפשר לנו להתחבר בצורה נכונה? מה מפריע לנו?

הלב שלנו. הלב של כל אחד נמצא בתוך קרום, בתוך שק, ולא נותן להרגיש את הלב של האחר. זה מה שאנחנו צריכים לשבור, את הגבולות בין הלבבות, כדי שיתחברו ללב אחד.

שאלה: אם אני בתוך העשירייה שלי מגיע לחיבור השלם, אז האם זה ישפיע באופן חיובי על כל העולם?

כמובן, בכלל בלי שום ספק.

שאלה: כשנשות בנות ברוך מתחברות ביניהן, איך זה בא לידי ביטוי באנושות כולה?

כמו גברים כך נשים. כמה ארגוני נשים יש באנושות? המון. בכל מקום שהייתי בחו"ל, בצפון אמריקה ובדרום אמריקה, בדרך כלל נשים מנהלות את הארגונים הלאומיים והבינלאומיים. אני לא מבין למה אתן לא יכולות לעשות אותו דבר. תתחילו להתרחב, תתחילו למשוך, להזמין.

תלמידה: כשאנחנו מצליחות להתחבר בינינו, מה התוצאות בעם, בעולם?

אז הנשים מבינות שהחיבור יכול להיות תרופה למצב. כשהן חושבות לכיוון זה, אז בזה העולם מתרפא.

שאלה: העם עכשיו נמצא במצב מאוד מאוד שביר ורגיש, ותיארת מצב שאוטוטו נכנסים שוב למלחמות פנימיות. מה אנחנו יכולים להוסיף במסר מלבד זה שהאיחוד מעורר כוח חיובי מהטבע ששומר עלינו, כדי לא לפספס את ההזדמנות לכוון את העם לכיוון חיובי? כי יש עכשיו ממש הרגשת אחריות ופחד שלא נעשה את זה כמו שצריך.

אין לנו פחד לעשות משהו לא נכון אם אנחנו משתדלים מכל הלב וככל האפשר לעשות פעולות נכונות. ה' יגמור בעדי, כמו שכתוב, העיקר להתחיל, ולהיות בטוחים שיחד עם הבורא נצליח.

תלמידה: מה הדבר הכי חשוב כרגע להגיד כל היום?

שחייבים להיות יחד ואף פעם לא נגד מישהו.

תלמידה: איך להכין אותם לשלב שבו כולם יאשימו את כולם והעיתונות תסחוב אותנו שוב למלחמות?

לכתוב על כך שאסור לעשות זאת, שזה מביא לנו אסון.

שאלה: ענית שצריכים לדרוש את החיבור גם מנשים וגם מגברים. חוץ מדוגמה בחיבור והפצה בעשירייה מה עוד אפשר לדרוש?

אין יותר. חיבור הלבבות.

שאלה: כתוב "אוי להם, לאותם אנשים, הגורמים, שרוחו של משיח, יסתלק וילך לו מהעולם, ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה, הם העושים את התורה ליבשה, כלומר, בלי משהו לחלוחית של שכל ודעת. כי מצטמצמים, רק בחלק המעשי של התורה, ואינם רוצים להשתדל ולהבין, בחכמת הקבלה, לידע ולהשכיל בסודות התורה וטעמי מצוה.".

התורה קימת המון שנים, עוד לפני שהיא ניתנה, לפני שהיה ביקוש, והעולם התנהל כמו שהתנהל. פה בעל הסולם כותב שלא מספיק שתמלאו את חוקי התורה שזה הטבע ותמשכו את האור לתיקון הרצון לקבל, אלא אתם צריכים לתת לזה פן נוסף, משהו שלא כתוב בתורה, איך למלא את העולם באהבה, איך להעביר את כל מה שכתוב בתורה למישור של רגשות, של חיבור, של קרבה. כלומר מעבר לתורה זו חכמת הקבלה. פה אנחנו נכנסים לפן רגשי, והתורה היא יבשה, היא חוקי טבע.

איך אתה מדבר כך? איך אתה מעז כך לדבר? מאיפה אתה מכיר את התורה שהיא יבשה? זה בדיוק כמו שכותב בעל הסולם, שהם עושים את התורה ליבשה בזה שמדברים כך.

תבקרו את מה ששמעתם עכשיו ומחר נמשיך.

(סוף השיעור)

---

1. "י-ה-ו-ה, יגמר בעדי: י-ה-ו-ה, חסדך לעולם; מעשי ידיך אל-תרף." (תהילים, קל”ח, ח’)↩