שיעור צהריים 24.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, אגרות, עמ' 729, אגרת ל"ג

זו איגרת מאוד מיוחדת ויש כמה כאלה של בעל הסולם. חכמת הקבלה כמו שאתם כבר רואים היא מאוד רחבה, עמוקה, ובליבו ומוחו של כל מי שלומד אותה מצטיירים כל מיני ציורים ואז הוא חושב שזה מה שקורה. כדי שאדם באמת יהיה בטוח שהוא מבין וקורא נכון הוא צריך להיות בעל מדרגה, זאת אומרת, הוא באמת מגלה בפועל את האור העליון המצטייר בו, שמצייר על רצון האדם המוכן להיות דבוק לאור העליון, כל מיני צורות.

ולכן יש כאן שאלה גדולה, מי הוא מקובל ומי לא? מקובל אמיתי הוא מי שנמצא בתפיסת המציאות האמיתית ואף אחד לא יכול להגיד שזה כן או לא, לכן אנחנו רואים בכמה מאיגרות בעל הסולם שהוא מגלה שיש ספרים שלמים שנכתבו ומאז ממשיכים לכתוב גם אנשים מודרניים הלומדים את חכמת הקבלה ולא סתם וכותבים את ההתרשמויות שלהם, אלא ממש רוצים ללמד מהספרים שלהם את חכמת הקבלה עם העולמות והפרצופים והספירות, ונותנים פירושים וכן הלאה. לכן אנחנו צריכים בכל זאת לראות איך בעל הסולם מדבר על כך ואיך הוא מזהיר אותנו לא ללכת אחרי כל מיני כביכול "מקובלים".

אגרת ל"ג

שנת תרפ"ז (1927)

"ב"ה יו"ד למסב"י תרפ"ז לאנדאן יע"א

כבוד התלמידים ה' עליהם יחיו

שלשום בלילה קרה לי מקרה נפלא: איש אחד ביקש ממני לבוא לביתו, כדי לראות את אוצר הספרים שלו. שביניהם גם ספרי קבלה..."

קודם כל באיגרת הזאת הוא פונה ל"כבוד התלמידים" זאת אומרת הוא כותב אותה לתלמידים, לא לתלמיד מיוחד אלא לכולם. יש הבדל גדול בין מה שהוא כותב ליחיד לבין מה שהוא כותב לכולם.

"ראיתי שם, ספר גדול, כמאה שמונים דפים, ב' לבויגען - בשם "עמק המלך" לחד מבני עליה הפלא ופלא הרב נפתלי אשכנזי זלה"ה, נדפס באמסטרדם שנת ת"ח.

המחבר עשה סדר שלם לחכמת האמת, ע"ד ספר עץ החיים, מתחיל מהצמצום, ומסיים בעולמות בי"ע התחתונים. ובנוי על יסודות האריז"ל בביאורים של עצמו. גם מסתייע מקבלת הגאונים והראשונים, ע"ד הר' יעקב קאפיל זצלה"ה.

כשפתחתי את הספר, ראיתי בו הרבה ענינים ויסודות שאינם מובאים בשום ספרי האריז"ל והראשונים, זולת בספר לימודי האצילות לבד שמובאים בספרו אות באות - והיה לי לפלא. עברתי על הספר בעיון רב, עד שנתברר לי, שכל ספר לימודי האצילות, המיוחס להאריז"ל, הוא בדוי ומזויף, אלא מעתיק אחד קיצר את ספר עמק המלך הנ"ל, ועשה ממנו חבור קטן, שהוא ספר לימודי האצילות המצוי אצלנו."

"ולא עוד, אלא שהמעתיק הזה היה בור גדול ולא הבין בקבלה כלום. ועל כן בלבל את דפי הספר באופן מבהיל, כי לקח מכל עשרה דפים חצי דף ושליש דף, והעתיקם אות באות, ואחר כך חברם יחד לענין אחד, ויצא שענין אחד בספר לימודי אצילות מלוקט ומחובר מעשרה שלישי דפים מעשרה ענינים מיוחדים, שבספר עמק המלך. ועל כן הוא מוזר ומתמיה. גודל כעסי על הרשע השוטה הזה אין להעלות על הכתב. היות ולקח אצלי זמן רב לסדר לעצמי את הענינים."

"אולם חביבים היו עלי מחמת רום קדושתם של הענינים המובאים שם, על כן ביליתי זמן רב מאד - למעלה מהמשוער, על ספר זה. ואני מבין שלכל הגדולים קרה אותו הדבר. ומכיון שכן ברצוני לפרסם ברבים: א. שהוא לא מכתבי האר"י ז"ל. ב. שהוא משובש ומבולבל עד שאסור להסתכל בו ויש לגנזו כדי להסיר מכשול מדורות הבאים. והרוצה לעמוד על קדושתם של הדברים, ימציא לו את הספר הקדוש עמק המלך הנ"ל ששם מובאים הענינים בשלימותם ותפארתם הרמה. ואני חושב לפרש הדבר בהקדמה שאסדר.

הספר הנ"ל הוא יקר המציאות." הוא מדבר על הספר "עמק המלך". "כנראה שלא נדפס יותר מפעם אחת. קרוב לשלוש מאות שנה. וזו לי הפעם הראשונה שאני רואה אותו. והשגחה עליונה היתה בדבר. היות שלקחתי עמי לדרך את ספר לימודי האצילות, וכשרציתי לעיין בו, לא מצאתי אותו. התענינתי אולי אוכל לשאול אותו. אך לא מצאתיו באף מקום. ובסוף מצאתיו בתרמילי והיה לי לפלא.

אודות השאלות הפרטיות. אשא תפלתי: שבכל אשר יפנה יצליח, כי א"א לי להתיישב בענינים פרטיים בימים אלו. כי טרדותי מקיפים אותי, וע"כ באורו נראה אור.

יהודה ליב"

זה בעצם כל המכתב. מה אנחנו לומדים ממנו? שיש אנשים שלמדו את חכמת הקבלה ויש להם הרבה ידיעות ומי יודע מה הם קיבלו מתוך הלימוד. האדם הזה שחיבר את הספר למד, אי אפשר להגיד שהוא לא יודע כלום, והוא ידע לכתוב כך שבעל הסולם אחרי יגיעה רבה גילה שכל מה שהוא כתב בא מבלבול גדול ולא כדאי בכלל לנגוע בספר הזה.

הספר הזה כבר לא נמצא ויש לנו ספרים אחרים שגם מהם עלינו להיזהר. אבל המכתב הזה מלמד אותנו, שאנחנו בכל זאת צריכים להשתדל להחזיק רק בכמה ספרים אמיתיים שיש לנו מחכמת הקבלה ובאחרים לא לנגוע כי אחרת באמת יהיה לנו בלבול גדול ולא נגיע למטרה הנשגבה.

שאלה: איך יודעים באמת מי זה מקובל?

הוא נותן על כך תשובה במקום כלשהו, אבל לנו זה לא חשוב. יש ספרים שהשאיר לנו המקובל האמיתי בעל הסולם שכתב על כל חכמת הקבלה ספרים עמוקים ואמיתיים, אנחנו לומדים אותו בנוסף לכתבי רב"ש, מאמרים שכתב לנו הבן הבכור שלו, הרב שלי וזה מספיק לנו. יש עוד את "עץ חיים" מהאר"י ז"ל, יש לנו את ה"זוהר" אמנם עם "פירוש הסולם" וכן הלאה, לא חסר, מקורות יש לנו בשפע.

שאלה: האם אפשר להגיד שבעל הסולם ורב"ש סיכמו את כל מה שהמקובלים הקודמים עשו?

כן, אבל אפילו לאחר מכן קמו עוד אנשים וכתבו הרבה. אם תיכנס לחנות תראה שאפילו בשנים האחרונות יצאו כל מיני ספרים ממקובלים מודרניים בוא נגיד, בני זמננו.

תלמיד: יכול להיות שמקובל יגיע להשגה וייפול מהמקום שלו ויתחיל לבלבל?

לא. אם מקובל באמת מגיע לרמה שהוא נמצא בהשגת האצילות הוא כבר לא יכול להתבלבל. אפשר להגיד כך "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" כי תלוי לאן הוא מגיע, זאת אומרת מה הוא הולך לפרש, אבל בעצם מי שלומד בצורה מסודרת כבר לא מתבלבל.

שאלה: איך להימנע מלבלבל את הקהל הרחב?

ללמוד וגם ללמד רק מכתבי בעל הסולם ורב"ש.

תלמיד: יש היום הרבה אנשים שמלמדים מכתבי בעל הסולם ומפרשנות כזאת או אחרת שעושים לו.

כל אחד ודאי מוסיף משהו, אבל אין כאן מה לעשות, אתה לא יכול להגיד שרק אתה מלמד את בעל הסולם ורב"ש בצורה נכונה. אבל לפחות את המקורות האלה ולא את האחרים.

שאלה: מדוע פה הוא אומר שצריך להוריד ובמקום אחר הוא אומר לתקן. למה כאן מתייחסים כך ושם מתייחסים אחרת?

אני לא חושב שאני יכול להסביר לך את זה עכשיו. יש דברים שקשה מאוד להסביר בלי שאדם משיג רוחניות ומבין על מה מדובר, זו בעיה גדולה, אני לא יכול לפתוח את הדברים האלו יותר, מפני שצריכים להיות בעלי השגה כדי להבין מי נמצא בזה ומי לא.

לסיכום, אני מזהיר מאוד מכל מיני מקורות של חכמת הקבלה שאנחנו לא לומדים, הם עלולים להטעות ולבלבל אותנו מהר מאוד. עכשיו זה לא כל כך חשוב לנו כי מה אנחנו בסך הכול מבינים ובמה אפשר להתבלבל, אבל בכל זאת לעתיד שיהיה ברור.

שאלה: האם נשמת האדם יודעת מאיזה ספרים למשוך מאור מחזיר למוטב?

אם לאדם יש כבר נשמה מפותחת, מיוצבת נכון, אז יכול להיות שהוא יידע להבדיל בין מקור נכון למקור בלתי נכון. אבל פה כבר מדובר על אנשים שפיתחו את הנשמה שלהם כך שהם כן יכולים להבדיל.

שאלה: יש משמעות לקרוא קריאה עצמאית את בעל הסולם ורב"ש מבלי לדון על כך בעשירייה? כי לפעמים זה מושך ולפעמים הפתיחה אפילו נראית מעניינת לקריאה.

אפשר לקרוא את ספרי בעל הסולם ורב"ש גם לבד, בלי לדבר עם אף אחד. אבל כדי להתקדם רצוי יותר ללמוד אותם יחד. על זה כתוב לפחות שניים, או חברותא, חברותא הם שניים, או מיתותא או מיתה. אדם צריך ללמוד עם עוד מישהו, לפחות עם עוד אחד. רצוי בכלל שהעשירייה שלו תהיה מחוברת מזה וכולם ילמדו, ואז את כל כתבי בעל הסולם ורב"ש תוכלו לפתוח, לקרוא, ללמוד ולהשתדל להבין.

שאלה: באותן אגרות בעל הסולם מעביר הרגשה מיוחדת שלא ניתן להשוות אותה למשהו אחר. כשקראנו עכשיו את האיגרת לא יכולתי אפילו לנשום נשימה מיותרת, מה הוא מנסה למסור לנו באגרת?

בעל הסולם רוצה למסור לכם באגרת הזאת שהוא מצא איזה ספר שנראה לו, אפילו לבעל הסולם, כספר מאוד מיוחד, ומושך ונכון, וגם שם הספר הוא יפה, "לימודי אצילות". וכשהוא התחיל לקרוא הוא ראה שיש כאן איזו בעיה, כי פתאום יש קפיצות ממקום למקום, מדובר על זה ועל זה, והוא לא הבין בהתחלה מאיפה זה נובע. אחר כך הוא מצא שהמחבר לקח מכמה ספרים כמה חלקים, וגם את החלקים האלה הוא קיצץ וחיבר בכל מיני צורות, ומזה חיבר את הספר הזה.

יוצא שאין בספר שום דבר שאפשר ללמוד בצורה סדירה, נכונה, אלא הכול מבלבל את הקורא. זה מה שהוא מספר לנו.

תלמיד: רציתי לשאול איך בטקסט הזה שהעתיקו אות אות, אדם שהיה בהשגה יכל להגדיר את הרמה הרוחנית של מי שכתב, אבל ברור ממה שאמרת שהכול היה מבולבל שם.

טוב.

שאלה: אמרת שעדיף ללמוד ביחד מאשר לבד. איך לומדים ביחד, האם אחד קורא ואז האחר ממשיך?

כולם משתדלים להתחבר וקוראים יחד, זאת אומרת, אחד קורא והאחרים שומעים, או קוראים לפי הסדר בכיוון השעון, מאותו הספר של בעל הסולם או רב"ש, לא חשוב באיזו שפה.

תלמיד: אנחנו קוראים יחד מאמרים בעשירייה, מה עוד עלינו לעשות?

אנחנו רוצים להיות קרובים זה אל זה, לחשוב בראש אחד, להרגיש בלב אחד, ולקרוא מספר אחד, מהמורה שלנו רב"ש או בעל הסולם, וזה נקרא יחד. כולנו יחד רוצים להשיג בורא אחד שיתגלה בינינו, זה מה שאנחנו צריכים.

שאלה: מדוע הבורא מתיר לייצר ספרים כאלה שעלולים לבלבל אפילו את בעל הסולם?

קשה לענות על זה. הבורא נותן לכולנו, כמו שבצורה פרטית, להתבלבל ולטעות וליפול, כי מזה אנחנו גם לומדים. ולכן יש כאלו דברים בעולם שנופלים, עולים, נכנסים לכל מיני מלחמות, לכל מיני בירורים ושוב עולים ונופלים. הכול כדי לאפשר בירור ליצר הטוב וליצר הרע שלנו, שבסופו של דבר יתחברו יחד כדי לגלות את הבורא. אלו החיים, אין מה לעשות.

שאלה: קראתי לפני יומיים אצל רב"ש שאיש אמת, צדיק, הוא זה שתופס את הנחש בזנב ולא בראש. מה המסר של מקובל אמיתי לעומת מקובל שהוא לא אמיתי?

המסר של המקובל האמיתי הוא שצריכים ללכת למעלה מהדעת לחיבור עם הבורא יותר ויותר בכל רגע ורגע. זה המסר.

תלמיד: וכל מסר אחר?

כל מסר אחר הוא לא מסר, זה שקר.

(סוף השיעור)