שיעור הקבלה היומי7. Aug. 2016
בעל הסולם. ירושת הארץ
7. Aug. 2016
שיעור בוקר 07.08.2016 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 505, מאמר: "ירושת הארץ"
ירושת הארץ
"ט. היוצא מדברינו שצריכים הכנה רבה לירושת הארץ משום שכל סגולת התורה והמצוות תלויים בה שעל ידיה זוכים לכל השפע והטוב שחשב השי"ת על כל נשמות ישראל בטרם שבראם אשר מטעם זה נתפלא אברהם אבינו כי לא הבין מֵאַיִן יקחו כלי קבלה כל כך גדולים לזכות לקדושת הארץ עד שהשי"ת אמר לו שהיגיעה בתורה ומצוות בגלות מצרים יכין אותם בכלים הגדולים הללו ויהיו ראויים להארץ הקדושה כמבואר."
אברהם ראה את הגובה הרוחני של הקבוצה שלו, שהוא ייסד אותה כעם ישראל, ישר א‑ל והיא צריכה להגיע לגובה של הא-לוהים. ולפי הרצון, לפי הקושיות, לפי הבעיות, לפי היכולת לתקן, כוחות לתקן ומה לתקן, הוא ראה שאין דבר כזה. זאת אומרת, נניח שהם יכולים להתחבר בקבוצה כמו שהיה כשהוא פתח אוהל וקרב אנשים והסביר להם עד כמה שטוב להיות בין כולם יחד והצליח בזה, וכולם התחברו ונעשתה קבוצה יפה, טובה, גדולה, היו אלפים שהיו מחוברים ביניהם, והוא שהשיג את זה איתם יחד. הוא דווקא השיג שיש לפניהם עוד לעשות את הקשר הזה פי מיליון פעם יותר גדול.
אז הוא לא ידע מה לעשות, איך יכול להיות שהם יגיעו לזה? אין להם שום דחף, הם נמצאים במצב רגוע, במצב טוב, כל אחד באגו הקטן שלו, והצליחו להתגבר זה על זה, נעשו חבורה כזאת כמו עשירייה אחת, והיה טוב, אז איך להגיע? זה מה שהוא שאל, איך אנחנו יכולים להגיע לגמר התיקון הכללי שהגובה הוא פי כמה מאיתנו? איך זה יפתח לנו?
אז הבורא אמר לו, אל תדאג, אני אדאג, זה עליי שיבואו אליכם רצונות גדולים, אכזריים, מבולבלים, שאתם תשנאו אחד את השני, שאתם תהיו במאבק כזה שיהיה ביניכם רע כזה, יצר רע, אגו כזה שנקרא "פרעה", שהוא ירחיק ביניכם זה מזה וזה מזה, ואז אתם תצטרכו תיקון ותעשו מאמצים גדולים. אבל כשתתגברו ותתחברו מעל כל המכשולים, אתם תגיעו לאותו הגובה שאנחנו מדברים עליו עכשיו איתך, שזה הגובה שלי. כמו שכתוב, "שובו בני ישראל עד ה' א-לוהיכם".1
"י. וקשה על זה הָתֵינָח העוסקים בתורה אבל העוסקים בְּמִילֵיּ דְּעָלְמָא [בהבלי העולם] שאינם מוכנים כלל לעסוק בתורה במה יזכו המה לכלים הללו?" אנחנו מבינים, כמה יכולים להיות בעלייה? אפילו אם נדבר על בבל, כמה אנשים אסף אברהם בבבל, אמנם רצה את כל בבל להכשיר ולהעלות לדרגה עליונה, אבל באו אליו כמה, עד שאחר כך התחילו לגרש אותו מבבל. כי באף מקום בהיסטוריה לא יכלו לסבול את המקובלים. אז לכן הוא שאל, איך יכול להיות שכולם מיתקנים וכולם מגיעים לגובה כזה גבוה. ואם לא, אז איך זה יכול להיות נכון, שאולי בני ישראל יבואו דרך מצרים והם יקבלו את העלייה. עכשיו הם נמצאים למשל בעביות דשורש, עם המסך, עם האור החוזר, עם העבודה, עם הקשר היפה, המתוקן ביניהם, אבל אחר כך?
נניח שהם אפילו יבואו ברצונות אגואיסטים גדולים ויתקנו את עצמם, מה עם כל יתר בני האדם? מה עם כל הבבלים שלנו שעזבנו אותם, הקרובים שלנו למיניהם? איך הם יתקנו את עצמם? אין להם שום חיסרון. התחלת החיסרון אין להם כדי להתחיל את התיקונים, להגיע להשפעה, למעלה מהאגו. זה מה שהוא אומר.
"י"א. אמנם התירוץ הוא כי ע"כ אמרו במדרש הנ"ל שאין ישראל נגאלים עד שיהיו כולם באגודה אחת." כל ישראל כולם באגודה אחת. "כי הכלל ישראל המה גוף אחד ממש. שכל אבר ואבר יש לו תפקיד המיוחד לאותו האבר. למשל הראש מחשב שכל ודעת. והידים עובדות ומספיקות מזונות להראש. והראש פטור מלעבוד בעצמו, ואין לו צורך לזה כי הידים מספיקים לו. והידים אין להם צורך לחשוב שֵׂכֶל איך לעבוד, כי הראש מספיק בעדו לגמרי."
זאת אומרת, שכאן מבחינת הקבוצה שהיא מתקדמת לאיחוד, יש לנו התקשרות פנימית בתוך החברה כך שכל אחד צריך למצוא מה שהוא מסוגל לעשות בעל מנת להשפיע לטובת כל הארגון, ואז בצורה כזאת אנחנו עושים את הארגון לאגודה אחת. ובזה מדובר על בניית המושג הרוחני שנקרא "עם ישראל". ודאי שאין שום קשר בין המושגים הרוחניים האלו למושג הגשמי. לא מדובר על יהודים שבעולם הזה, אלא אנשים שיש להם דרישה פנימית להגיע לישר א-ל, ישראל.
"יב. אם ישראל יעשו לאגודה אחת, כמו גוף אחד, אשר בעלי עבודה שהם הידים של הגוף יספיקו להראש, אז היגיעה והצער של בעלי תורה ועבודה ישלימו בעד העובדים..." כולם משלימים את כולם, ידיים, רגליים, ראש ולב, בכל מקום, מפני שמדובר על ספירות פרטיות עם פרטי פרטיות ופרטי פרטיות עד אין סוף, אז ודאי שההתכללות בסופו של דבר מגיעה למצב של השלמות הסופית, שלכל אחד לא חסר שום דבר כי כל אחד נכלל מכולם.
"ומובן היטב המדרש [אין ישראל נגאלין עד שיהיו כולם] באגודה אחת וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל. ..." זאת אומרת, כל עוד לא מתקשרים יחד, לא יכולים להיגאל. כי גאולה והתחברות זה אותו מצב, רק ההתחברות זו הסיבה והפעולה, והגאולה זה כבר מה שמשיגים בתוך החיבור שמשיגים. וכך מתקדמים.
לכן עלינו, כמו שאנחנו לומדים בתחילת הלימוד שלנו, העיקר בשבילנו זה לארגן את החיבורים בינינו ואת כל הלימוד למשוך כדי שהמאור המחזיר למוטב יחבר בינינו נכון, ואז בזה אנחנו נגיע למצב שיבואו כולם, כל הנבראים, להיות כאגודה אחת, "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם",2 וזה באמת נקרא "ירושת הארץ". שכל אותו הרצון, "ארץ" זה רצון שהבורא ברא, כולו יהיה כבר בכוונה על מנת להשפיע, להשתמש בו.
שאלה: מה זאת אומרת נכללים מכולם? הדאגה של אברהם הייתה על החיסרון שיהיה, ויש כאלה שיש להם חיסרון ויש כאלה שאין להם את החיסרון, אחד משלים את השני או שצריך שיהיה לכולם חיסרון? לפני כמה ימים אמרת בקשר לחוברת "שמעתי", שהרב"ש אמר לך לא להראות כי אין להם קו שמאל.
כן.
שאלה: אז איך זה עובד, מספיק שלחלק יהיה וחלק לא?
כן, ודאי, כי כל אחד לפי התפקיד שלו. אני שייך למשל לאיזה רגל של המבנה הכללי, אז אני צריך לבצע את התיקון שלי במלואו. קודם כל אני לא מרגיש חיסרון כמו שאתה מרגיש, כי אתה שייך ליד או מישהו שייך אפילו לראש או ללב. אני שייך לרגל ואני מרגיש חיסרון בזה, זאת אומרת בגובה הזה, בעוצמה הזאת, באופן הזה, ואז אני צריך לבצע את זה. לא יותר מזה. לבצע את היחס שלי כלפי כל הכלי.
אני צריך להוסיף לכלי הכללי, למלכות דאין סוף, את התפקוד המלא, השלם שלי. מה אני מקבל מזה? אני מקבל מזה את כל הכוחות לתפקוד שלי, כדי להשלים אותם, ואחרי שאנחנו מגיעים להתקשרות הכללית, יוצא שאנחנו מתחילים להרגיש כל אחד את כל המערכת, אפילו נקודה קטנטנה, מתוך ההתכללות, של אלו באלו ובאלו שנכללים, נכללים, נכללים, אז יוצא שיש לך ראש ותוך וסוף וגוף בכל מקום. זה נעשה כמו כדור אחד שבכל פרט שלו, נמצא כל הכלל. ממש. אני לא יודע איך לקרוא לתופעה כזאת, היא נקראת אצלנו "שלמות". שאין לך לא קטן ולא גדול ולא צדדי, באיזו צורה, אלא הכול נעשה שלמות אחת.
אני לא מבין בזה, אני לא יכול להסביר מה קורה כאן, משתנים חוקים רוחניים. בכלל, אנחנו פועלים לפי החוקים הגשמיים, ומעלינו זה המצב הרוחני או העולם הרוחני אם תרצה, וגמר התיקון הוא עוד למעלה מזה ושם החוקים שפועלים. אני לא יכול בכלל לתאר לעצמי, אני רק אומר כמה משפטים ששייכים למצב הזה. וזו ההתכללות השלמה של כולם בכולם ואז בכל אחד יש חלקים של כולם, ואז כל אחד הוא כאילו נעלם מהרגשת עצמו או ההיפך, אני לא יודע, אבל זה גמר התיקון, שהבורא מתגלה בכל פרט ובכלל, בשווה.
תלמיד: חזון לגמר תיקון, אנחנו עכשיו בעבודה שלנו. אז למי הייתה מכוונת הדאגה של אברהם, למי הוא כיוון את זה?
הדאגה של אברהם הייתה מכוונת לקבוצה שלו. איך הם עכשיו ממצב שהוא הביא אותם נניח לדרגת א', שהם נמצאים עכשיו מחוברים ביניהם בחיבור יפה וטוב ואין בהם יותר שום בעיות, הם השיגו בתוך הכלים שלהם את השלמות, ומה אחר כך? והוא רואה את גובה השלמות שזה לגמרי אי שם, מה לעשות?
נניח שיש במשפחה ילד והוא התפתח עד כיתה א' ויותר מזה אין סיכוי. ואתה יודע שהוא צריך להתפתח עד עשר כיתות או שתיים עשרה או אפילו אוניברסיטה ומעלה, והוא נעצר. אז הוא בצרה, הוא אומר "איך יכול להיות? מה קורה עם הבן האהוב שלי? עם הקבוצה שעשיתי?" כאילו הבורא מחייב שאנחנו נגיע לזה, את הבריאה כולה לשם, ואיך יכול להיות שאנחנו כאן? אז על ידי מה אנחנו נשיג? אין לנו לזה לא רצונות, לא האגו בינינו, אנחנו תיקנו את מה שהיה, אין יותר מה לתקן שעל ידי זה אפשר עוד לעלות. עם זה הוא פנה לבורא. זה כל העניין? אבל מה שהכנת לנו זה פי כמה.
תביא לאנשים שנמצאים בחיים פרימיטיביים בטבע, כל מיני משחקים בטלפונים כמו "פוקימון" ועוד כל מיני דברים כאלה, ותראה, מה יש להם לזה?
אז הוא שואל איך יכול להיות שנגיע לזה? זאת השאלה. וזה רק על ידי הגברת הרצון האגואיסטי שיגדל ויגדל. ולא שרק יגדל בצורה כמו שבבל, אלא הוא יגדל גם בכל מיני צורות של חורבן. בקיצור זה לא מספיק, כי הפרעה מוסיף רצון לקבל והם מתקנים אותו. כשמגיעים לתיקון שלו זה לא מספיק, כי הרצון לקבל שקיבלו והתגברו עליו, זה לא רצון לקבל כמו שאצלנו, הוא לא היה שבור, זה לא היה מספיק.
לכן הם צריכים לעשות עליו תיקונים, חיבור. נכון שישנה דחייה מסוימת בכמה דרגות זה מזה, ואנחנו יכולים להתגבר על זה, אנחנו רוצים לצאת מזה ואנחנו מסוגלים אפילו לברוח ממצרים. ומכל זה שבורחים ממצרים קופצים לים סוף, ומעלים את משה שלנו למעלה על ההר, רוצים לקבל את התורה, מוכנים להיות בערבות. בזמן הערבות עושים גם את עגל הזהב, מגיעים לשבירת הלוחות. תראה כמה הבחנות חסרות להתגלות.
ואחר כך, כשעושים את כל ההכנות האלה לבית המקדש, מגיעים לגובה שלו וחייבים להישבר, גם ראשון, גם גלות ובית המקדש השני ושוב גלות, למה? כי חייבים יצר הרע שיהיה אכזרי, "שפני הדור כפני הכלב", מה שמתחיל להתגלות בזמננו. זה עוד מתחיל להתגלות. אנחנו נראה בזמנים הקרובים את האגו שיחגוג ממש. ואז, מרצונות כאלו שמתגלים אפשר רק להקים את הכלי להשגת הבורא, להשגת השלמות.
תלמיד: אנחנו לומדים פה שמי שמוליד שאת החיסרון האגואיסטי בעצם זה ההשתוקקות לחיבור ולקו הימין הזה. אפשר להיות אגואיסט בלי להשתוקק לחיבור?
לא, אי אפשר, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". אתה חייב להשתוקק לחיבור ואז אתה תגלה עד כמה שאתה לא נמצא בזה. כל יום יותר ויותר. זה סימן להתקדמות. עד כמה שאני מגלה את עצמי רע סימן שאני התקדמתי לטוב. אחרת לא היה מתגלה לי רע ולא הייתי יכול לתקן אותו.
שאלה: אני לא מצליח להבין מה כתוב באות י"ב. אולי אפשר לקרוא?
"אם ישראל יעשו לאגודה אחת, כמו גוף אחד, אשר בעלי עבודה שהם הידים של הגוף יספיקו להראש, אז היגיעה והצער של בעלי תורה ועבודה ישלימו בעד העובדים..." זאת אומרת, הראש הצליח להגיע לידיים כמו שהידיים עוזרים לראש "ומובן היטב המדרש [אין ישראל נגאלין עד שיהיו כולם] באגודה אחת". זאת אומרת שחייבים להגיע לחיבור ביניהם כל כך יפה וטוב שהם נקראים "אגודה אחת". כי רק אז הם יכולים בהשלמה ההדדית הזאת לגלות את הבורא, לקבל את המילוי השלם. ואם לא היו השלמות של הרגליים עם הראש והלב עם הכתפיים וכל הגוף הזה, אם לא תהייה השלמה אחת, אז לא יתלבש אור אין סופי בתוך הגוף הזה.
תלמיד: מה זה "אז היגיעה והצער של בעלי תורה ועבודה ישלימו בעד העובדים"?
כי לעובדים אין יגיעה וצער שלהם. מי מרגיש יגיעה וצער במיוחד? דווקא בעלי ההשגה, בעלי העבודה, מי שהולך עם חכמת הקבלה ומגלה כל פעם חסרונות וצריך לתקנם. ומה עושים יתר האנשים שבעולם? נניח שהם עושים חיים, אומנם לא כל כך, אבל נניח שכן עושים חיים, איך הם יקבלו את הדברים האלה? הם עוזרים לנו בכל מיני צורות, אפילו ששונאים אותנו או אוהבים או עוזרים, לא חשוב, ואנחנו נצטרך לתת להם את כל מה שיש לנו.
תלמיד: אבל הוא כותב שהם עובדים.
אז מה? זו העבודה שלהם. תראה את כל החיות, זה נקרא אצלם "עבודת ה'" מה שהן עושות.
היה לנו סוס כזה יפה במקום שלמדתי אצל רב"ש. שם הכול היה שדה פסטורלי, לא היו בניינים והבית הזה היה נטוש, הוא עמד אחרון. מול הבית היה פרדס ואחרי הבית היה פרדס עד בית הקברות. והיה סוס אחד שם מאיזו חוות סוסים, שהיה תמיד מגיע אלינו לאכול. היה לנו פח זבל כזה שאתה לוחץ עם הרגל והמכסה נפתח. הוא היה לוחץ עם הרגל שלו והפח נפתח, והוא היה מכניס לשם את הפרצוף שלו ואוכל.
כשאנחנו היינו מגיעים אחרי הטיול בדרך כלל, והוא היה מקבל שם את ארוחת הבוקר שלו כנראה, אז הרב"ש היה נהנה לראות אותו כך. הוא היה אומר "תראה, זה מלאך". מה זה מלאך? הוא מלאך, הוא לא חוטא ולא עושה מצוות, הוא מקיים את כל מה שהבורא עשה בו, אין לו שום דבר רע, ממש, מלאך. לא כמוך.
שאלה: אז מי יודע עכשיו איפה הראש ואיפה היד ואיפה הרגל, איך לחבר אותם?
מה זה חשוב? אם תדע שאתה שייך לשוק אז זה יעזור לך במשהו?
תלמיד: אז איך להפוך לאגודה אחת?
תשלים את האחרים בתוך העשירייה, אחר כך תתחילו לגלות לאיזו ספירה כל אחד ואחד שייך. כמו תלמידי רבי שמעון. אתם תראו.
שאלה: הסוס רצה ארוחת בוקר, הוא לחץ על הפח ואכל. במהלך היום גם אני רואה משהו, מרגיש שאני רוצה שהוא ימלא אותי ולוקח אותו, רצון לקבל פשוט. למה הוא מלאך ואני לא, אני יצר רע ואני צריך לתקן אותי?
כי אתה בנוי עם כלים נוספים.
תלמיד: איזה כלים נוספים?
יש לך דחף ללכת לפח הזבל לאכול וזהו?
תלמיד: לא, אני הולך למסעדה, אבל זה אותו דבר.
אבל זהו, או שיש משהו יותר? יש לך חיסרון לתקן את הנשמה?
תלמיד: יש משהו שמציק לי שהביא אותי ללמוד חכמת הקבלה.
זה נקרא חיסרון לתיקון הנשמה.
תלמיד: אבל ביום יום, 99% אחוז מהזמן לצערי, אני כמו אותו סוס.
כי אתה עדיין סוס ויש לך קצת משהו מהנשמה. אתה רוצה להיות כל היום בתיקון הנשמה?
תלמיד: נראה לי שזה יהיה יותר טוב.
בוא אני אושיב אותך כאן 24 שעות, נראה אותך. יותר טוב קצת סוס בכל זאת, טיפה. איך תוכלו להחזיק דבר כזה? כי תיקון הנשמה שלכם, מה שיש בינתיים, לא דורש יותר לחץ ותשומת לב.
תלמיד: אז רוב היום אני מלאך?
לא, אתה לא מלאך, אתה לא סוס, תראו מה הוא חושב על עצמו. לא, מה פתאום, אתה לגמרי לגמרי לא מלאך, אתה בן אדם מקולקל שנמצא באיזה תהליך. אבל איפה [ההשוואה למלאך], אתה כל הזמן עושה רע לאחרים וגם לעצמך, אני מצטער להגיד, אתה גילית בעצמך משהו טוב, שאתה מקיים את פקודות הבורא?
תלמיד: אני מתחיל להיות רעב, עוד מעט אוכל ארוחת בוקר, אני מזיק בזה למישהו?
לא יודע, צריכים לראות. סוס בטוח לא מזיק. הוא עושה בדיוק מה שהבורא ציווה. הוא לא גונב, הוא לא לוקח שום דבר זר, אפילו שבא ולוקח ממך, אבל הוא לא מתכוון לגנוב ולקחת ממך, אין לו את זה. זה כמו תינוק שמגיע ולוקח. לכן הוא לא עושה שום עבירה, הוא משתמש ברצון לקבל שלו כמו שהבורא נתן לו, וזה נקרא שהוא מקיים את פקודות הבורא, וחוץ מזה לא. אין לו יצר יותר ממה שהבורא נתן לו. וביצר הזה הוא לא מתכוון, אין לו כוונות להזיק לזולת, גם לא להיטיב לזולת, אין. תחשוב למה אתה לא סוס.
שאלה: איך אפשר להשלים את החסרונות של החברים בצורה נכונה?
רק בקבוצה. חסרונות של החברים, אם אלה חברים, הם לגמר התיקון. ואז אנחנו צריכים לדחוף את כל החברה לכיוון הזה ולהשלים ולדבר על זה ולעורר אותם ולהביא להם כל טוב כדי לחמם את לבם לחיבור. העשירייה היא אותה התבנית שבה אנחנו מבצעים את כל התיקונים שלנו.
תלמיד: ואם פתאום אני מרגיש סוס, מרגיש שכן אני רוצה לקחת משהו ויש בי איזו מחשבה שזה לא טוב, מיד זה לא נכון, פעולה לא נכונה כלפי החברים?
אם אני מרגיש שאני לא בסדר זה סימן לתיקון, שאני יכול לתקן את עצמי. אז דווקא אני צריך לשמוח בזה. אני צריך להיות בשמחה אם אני מרגיש שאני רע. כי אז יש לי מה לתקן, אחרת אני בהמה.
תלמיד: איך אני מתקן את עצמי?
בתוך החברה, אין יותר מקום לתיקון. כל הקלקולים הם בזה שהתנתקנו זה מזה. זה מה שאנחנו לומדים. כל הקלקולים הם רק מניתוק אדם מאדם, לכן כל התיקון הוא רק בחיבור בין אדם לאדם. וכל השיטה איך להתחבר נקראת חכמת הקבלה. ולכן בחיבור בינינו, כשאנחנו מגלים את החיבור הנכון, הוא נקרא בורא.
תלמיד: אז זו ההודיה והבקשה מהחברים?
יחד הודיות ובקשות עם כל החברים בעשירייה. זה מה שמביא כל אחד וכולם יחד לתיקון.
למרות שיש לנו עוד כמה תאריכים בדרך, אנחנו נמצאים איתכם, בהתקדמות והכנה לכנס פראג שיהיה ב- 10.09.16. זה כנס מאוד חשוב, אני שמח לראות עכשיו חברים שלנו מהרבה קבוצות באירופה וגם בודדים. הכנס מאוד חשוב, מפני שאנחנו מבינים שאירופה היא באמת בעיה של כל העולם, ככה זה היה תמיד. הם אמנם חשבו שהם מביאים מאור לכל העולם, אבל גם מלחמת העולם הראשונה וגם השנייה וכל הבעיות והצרות, ישירות או בעקיפין נובעות מאירופה, מפני שדווקא אירופה היא החלק הכי מפותח בעולם. לכן בעולם שלנו המקולקל מי שיותר מפותח הוא יותר מקולקל, זה דווקא נכון וטבעי ואין בזה שום דבר פגום. אלא ההיפך, זה מקום לתיקון, כמו שאנחנו אומרים.
ולכן בזמננו כשמתגלות כאלו הבחנות מנוגדות וניסו לעשות קשר ביניהן, וודאי שבצורה אגואיסטית לא הצליחו, וודאי שעכשיו יש כל מיני מגמות למיניהן לפרק או לחבר בצורה אחרת ולא יודעים מה לעשות וכן הלאה, כל אלה הם דברים נכונים שאנחנו צריכים לראות וללמוד מהם איך זה מתרחש. וודאי שאם נשתתף בזה בצורה נכונה, אנחנו יכולים להטיב למערכת הזאת, האירופאית, אנחנו יכולים במשהו להמתיק את ההתפתחות שלהם, ולהגיע מבעתו לאחישנה. שהם באמת יתקדמו לתיקון על ידי הכוח הטוב שימשוך אותם קדימה ולא על ידי הכוח הרע שידחוף אותם באכזריות רבה מאחורה, כולל כל מיני אירועים של רצח, הפגנות ועוד כל מיני בעיות, זה יכול להתפתח עד מלחמת עולם שלישית ואפילו רביעית, כמו שכותב לנו בעל הסולם.
לכן אנחנו צריכים לראות בעבודה ובתוצאה שהכנס הזה הקרוב באירופה, צריך להיות הכי חשוב, הכי חזק והכי עוצמתי. זה לא ברוסיה ששם אנשים בוערים ומוכנים להכול ויש ארגונים ועבודה גדולה יומיום. זה גם לא באמריקה ששם כולם בתרדמה כזאת, שלא ידוע מה יהיה איתם, עד שעוד שנה הם יגלו איפה הם נמצאים ואז זה יהיה כאילו שפכו עליהם מים קרים, על כל האמריקאים, במיוחד על היהודים. זה נושא נפרד, עד כמה ממשלת אובמה בכוונה, במיוחד ניתקה את היהודים האמריקאים מישראל, שעכשיו הם בכלל לא דואגים לנו ולמדינה שלהם, לא מתחשבים בזה שיש להם את מדינת ישראל, אז בהתאם לזה ודאי שיקבלו בעתו.
אבל יש לנו באמת כנס גדול, מיוחד וחשוב ביותר בספטמבר, בואו נשמע את השאלות מהחברים שלנו.
תלמיד: אתמול הייתה ישיבה מאוד מיוחדת, היו הרבה אנשים וחברים שנתנו התפעלויות. בהרגשה קשה לחברים באירופה, לעומת זאת הם בוערים.
אני שמח לשמוע את זה. אבל אני רוצה לראות את זה במספרים, אני איש ביצוע. כמה חברים יש לנו באירופה כולה?
תלמיד: אולי ארבע מאות.
כארבע מאות בסך הכול בכל אירופה?
תלמיד: אני מדבר על חברים.
אני מדבר על כמה יבואו לכנס, פיזית? איפה הבוערים, אם הם לא באים לכנס, במה הם בוערים?
תלמיד: כולם יבואו לכנס.
כולם? בסדר. האם הם יכולים לגייס גם את אלה שמוכנים להתחמם לידם?
תלמיד: אוקי. אולי זו באמת שאלה. כל מי שהיה בקשר עם החברים באירופה בכל מהלך השנים, עכשיו יוזמן לכנס. איך אתה ממליץ להביא אותו האדם. האדם יקבל אימייל או משהו כזה, מה יגרום לקום מהכיסא ולהרגיש שייכות?
תתחילו להתכתב עמו, להסביר לו עד כמה שזה חשוב בשבילו עצמו בצורה הפרטית, ולכל המדינה שלו, ולכל אירופה בצורה הכללית. תתחילו לעורר אותו ולהסביר לו, כי מה שאתם עושים זה ממש כדי להציל את המצב.
תלמיד: איך להביא לו את ההרגשה שהכנס הזה באמת תלוי מצב אירופה?
הוא גם מיועד לכך. השם שלו ותכנית העבודה וכל מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים את זה ממש רק לאירופה. זה לא לרוסיה, לישראל, לאמריקה ולכל העולם. זה רק בהתאם לאירופה, הבעיות של אירופה. הוא מיועד לבעיה שעכשיו אירופה חיה מזה וסובלת מזה. ולכן אנחנו צריכים שיהיו שם כל האנשים שאכפת להם מהעתיד שלהם, גם הגשמי וגם הרוחני בצורה יומיומית. ולכן אנחנו מבקשים כן להשתתף, כולם, מי שרוצה. לא חשוב מתי הוא היה אצלנו ועזב פעם, ולא כל כך מבין כבר את הדברים האלה, התנתק מאתנו ונמצא באילו בעיות שלו הפרטיות.
לחדש את העניין ולהבין שאין לו שיטה אחרת. הוא רואה ממה שקורה באירופה, שאין שום שיטה כדי לתקן את המצב. אין. רק חיבור. ואין שום שיטת חיבור שנמצאת אצל מישהו, חוץ מהשיטה שלנו. ואין מי שיכול להעביר את השיטה הזאת לאחרים וללמד אותם איך להתחבר, אלא רק אנחנו. כי זה עובד בצורה כזאת שצריכים להעביר להם ממש צינור. שדרך הצינור הזה מגיע למי שמשתתף תחתינו, כוח החיבור.
כי כוח החיבור כך בעצמו לא שייך, לא קיים בעולם שלנו. העולם שלנו הוא כולו רק יצר הרע, רק כוח הריחוק והדחייה זה מזה. וכוח החיבור, לפחות התקרבות וחיבור הוא לא קיים בעולם הזה, זה כוח שנסתר. ורק חכמת הקבלה, אם משתמשים בה, ואנחנו יודעים איך להשתמש בה לנכון, היא מסוגלת להביא את כוח החיבור הזה לבני אדם. ובלי זה האנושות מידרדרת למלחמת העולם השלישית, או לפחות לכאלו אסונות שאירופה רק מתחילה להרגיש מה זה יכול להיות. אבל הם יהיו יומיומיות, פי אלף ממה שהיה.
לכן אנחנו מבקשים מהחברים שלנו בואו אנחנו נעשה כנס, מפגש. אנחנו בזה נשפיע המון הכוח הטוב, החיבור מאתנו לחברים שלנו באירופה. ודרכיהם, דרך כל הקרובים שלהם והמכירים שלהם זה יתפשט בכל אירופה. אם אנחנו אומרים שהיום אדם קשור עם כל אדם דרך שלושה אנשים, ארבעה אנשים, אנחנו יכולים את זה לבצע. כך הכוח עובר.
לכן אני ממש מתחנן לפניהם, אני מבקש מהם, פשוט תפסיקו להיות ילדים קטנים. מדובר על יומיים סך הכול מהחיים שלכם. מי יודע מתי אנחנו עוד נוכל לעשות כנס שם או לא. כי עוד מעט עלול להגיע בלגן גדול, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה מדינית בכל מדינה, ובכל אירופה יחד, עם מהומות גדולות ועם טרור ממש.
זה לא עניין של אנשים בודדים או ארגונים רעים. זה עניין שעכשיו מתגלים לעולם רצונות שהם חייבים להיות בחיבור, ואתה לא מחבר אותם, אז העולם מתפורר. הוא גודל ברצונות שמתגלים עכשיו וצריכים להיכנס לחיבור, ואין מי שמחבר אותם. אז אפילו אותה רקמה שהייתה קודם ואיכשהו הייתה מחזיקה את האנושות, היא כבר מתפוררת.
ואנחנו רואים את זה בחיים שלנו היומיומיים, איך שזה כך נעשה. אז המצב מגיע עוד מעט למאוד מסוכן. כרגיל הכול יתחיל מהכלכלה וממעשי הטרור. אבל אחר כך זה יהיה גם לכל החיים הפרטיים של כל אחד.
תלמיד: כשאתה מתאר את זה, כל חבר באירופה פשוט לא יכול לחשוב שלא להגיע לכנס הזה. מי שקשור איתנו, ברור שהוא חייב להיות שם פיזית. אני חי באירופה ויש לי קרובים, מה לעשות עם מישהו שהיה איתנו פעם. איך להביא לו, להעביר לו את החשיבות הזו בקצרה. הרי לאנשים היום אין זמן לקבל הרצאות. איך להעביר לו את הנחיצות הזאת, שהוא גם חייב להיות שם, שזה כמו שתיארת, אולי זו הפעם האחרונה בחיים, אולי הצ'אנס האחרון?
את זה אתם צריכים לנסות. אני לא מכיר את האירופאים עד כדי כך, גם לפי השפות וגם לפי המנטליות. זה אתה שאתה משם ממש, ממרכז אירופה, ויש לנו עוד אנשים שנמצאים שם, וגם כאן שהם משם. תנסו, תנסו עד כמה שאפשר.
אני בכל זאת מהגובה שלי, כמה שאני מבין ורואה, אני אומר שוב, אם לא נעשה חיבור טוב ונכון, אנחנו עלולים להגיע למצבים מאוד קשים. ומשם זה יתפשט בכל העולם. כמו מלחמת העולם שהתחילה שם והתפשטה לכולם. כך יהיה.
תלמיד: עכשיו, אנחנו בתקווה שיגיעו מעגלים חיצוניים יותר לכנס. זו השאיפה שלנו. כנס פיטר היה כנס יותר אינטנסיבי עם חברים שמכירים אותם משנים ועובדים איתנו שנים. חשבו אולי לשלב משחקים אינטגרליים, סדנאות בצורות שונות קצת, מה דעתך?
אני מוכן לכל דבר. תביאו לי קודם כל את תכנית הכנס, שיעורים, הפסקות, ישיבות חברים, ערבי תרבות וכולי, מה שהם רוצים. אולי הם רוצים משהו אחר לגמרי, לא חשוב לי. בינתיים אני עדיין לא רואה מסמך. כשיהיה מסמך, או יהיו כמה וריאציות של המסמכים, אז אנחנו נתחיל לדבר אם יש לזה מקום או לא. אז אנחנו מחכים מהם למשהו כתוב בצורה ברורה, ואז נדון יחד. אני מוכן להשקיע בזה כמה זמן שצריך.
שאלה: למי שאחראים על קרן הלפ חבר. מה שמיוחד בכנס הזה שהוא נמצא במרכז אירופה, ואפשר להגיע באוטובוסים וברכבים ולא רק בטיסות, ולחסוך כך כספים. אז החברים ביקשו, אם תוכל להגיד על החשיבות של הקרן הזאת, על החשיבות של לפנות אליה, גם לקבוצות וגם לפרטים שלא נעים להם. ועל חברים שלא יכולים להגיע לכנס, אבל רוצים לתרום, ואולי יכולים כך לסייע לאירופה. רק כמה מילים, אם תוכל להגיד על החשיבות של זה?
אתם יודעים ש"קרן הלפ חבר" כבר פועל מזמן, ואני שמח מאוד שהוא בתוקף ועוזר להרבה אנשים. אני חושב שאנחנו באמת כאן צריכים לשים לב לכל אחד שאפשר לעזור לו, ודחוף וחייבים לעזור לו. יש בזה וודאי סדר עדיפויות מסוים, אבל אנחנו רוצים שיהיה בכנס כל אחד ואחד שרוצה, ולא מסוגל מבחינת האמצעים.
חוץ מזה, מפני שאנחנו עושים הרבה כנסים, אז יש כאן בעיה מבחינת האנשים שטסים מישראל. אני דווקא מבקש לשים לב שאנחנו צריכים לקיום הכנס כמה אנשים מכאן, נניח עשרה אנשים או אפילו חמישה עשר אנשים מכאן, שאנחנו חייבים שהם יהיו שם, כדי שכנס הזה יתקיים כמו שצריך מבחינת כל הדברים האלה. לא יודע בדיוק כמה. אז את האנשים האלו אנחנו גם צריכים לשלוח על חשבון הלפ חבר. כי אי אפשר לדרוש מחברים שבגלל שהוא יודע משהו לעשות והאחרים לא, שהוא ממש ייסע על חשבון המשפחה.
זה מה שאני רוצה לבקש מהלפ חבר. כבר שלחתי מכתב בקשר לזה, כי אי אפשר כך לדרוש מחברים להשתתף. אבל גם חברים שקשה להם, והם קודם כל מאירופה. כל האירופאים שקשה להם, אבל באמת קשה, כי החשבון הוא חשבון פנימי, חשבון רוחני. אז אם באמת אתם לא מסוגלים להגיע, ורק בעזרת זה אתם יכולים להגיע, אז בבקשה תיפנו, תבקשו עזרה ותגיעו. ונשמח יחד לעמוד על התיקון שלנו.
(סוף השיעור)