שיעור ערב 31.07.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור נשים – שאלות ותשובות

קריין: השיעור היום יתרכז בעיקר בשאלות על התוכן שנלמד היום. הנושאים שנלמדו היו "הערבות" ו"העיבור".

חוץ מזה ראינו שצריכים קצת יותר לערב את הנשים במה שהגברים לומדים ולכן הפגישה הזאת, היא יותר לשאלות על מה ששמעתן שאנחנו לומדים יחד גברים ונשים. אנחנו רוצים לקרב יותר את נושא העיבור גם לנשים ולכן אם יש לכן על זה שאלות אני אשמח לענות וגם הגברים ישמחו לשמוע את השאלות האלו.

שאלה: יש עכשיו שיעורים לבניית הנשמה, על המבנה הפנימי של הנשמה. איך עשירייה נשית יכולה להיות מותאמת למבנה הנשמה?

עוד מעט נעבוד על המבנה של הנשמה. זה עניין של עשר הספירות שהנשמה מתחילה להיבנות, אבל אחרי שהיא מגיעה למצב שעשרה אנשים מבטלים עצמם כל אחד כלפי האחרים, וכולם מבטלים יחד את עצמם כלפי הכוח העליון, זה נקרא שהם נכנסים לעיבור. כי הכוח העליון זה כמו רחם, והאנשים שמבטלים את עצמם ומוכנים להתחבר במשהו, אפילו קצת ביניהם, אז יוצא שהם נכנסים לכוח העליון, לעיבור בעליון, וכך הם רוצים שזה יתקיים.

לכן אנחנו נלמד את זה. והכול תלוי בכמה שאנחנו נבצע את הביטול בינינו, החיבור בינינו, מתוך זה אנחנו נתעלה לחיבור עם הבורא וכך נגיע לדרגה של נשמה.

בינתיים אין לנו נשמה, אנחנו רוצים לחבר את הנשמה שלנו שהיא בנויה מעשרה חלקים. נגיד כל אחד מהעשרה מגיע למצב שאנחנו כולנו נמשכים להיות יחד. אז כל אחד מבטל את עצמו, את האישיות שלו, והעיקר בשבילנו זה להיות במרכז, בחיבור הדדי, ובזה אנחנו בונים את הנשמה. כול חלק הוא החלק האגואיסטי שלנו, האגו של כל אחד ואחד. אם אנחנו מתרחקים ממנו ומשתוקקים להיות כאחד, זה נקרא "כאיש אחד בלב אחד" ואז אנחנו בונים קשר בינינו, והקשר הזה הוא נקרא "נשמה" ומתוך זה אנחנו כבר מתחילים לטפל בנקודה האמצעית ומגלים בה את המבנה שלנו, עד כמה שהנשמה הזאת היא דומה לבורא, דבוקה בו וכן הלאה.

שאלה: אני מבינה שבנקודה הזאת אנחנו מגדלים את העובר?

כן. הנקודה האמצעית היא תחילת הנשמה שלנו, היא נקראת "עובר", "נשמה".

שאלה: אנחנו יודעות שחוק הערבות חשוב מאוד. כיצד לעשות כך, שידיעת חשיבות חוק הערבות יעבור להרגשה?

אתן צריכות לחשוב, איך אנחנו יחד בונים את התינוק שלנו המשותף, שזו הנשמה.

שאלה: לפני מצב העיבור זה רצון לחיבור. לכל אחד יש רצון אחר לחיבור, האם האור ישווה את זה, או שהעבודה הזאת בנויה בחיבור?

את צודקת. הבורא, האור, מחבר אותנו והוא מייחד אותנו ומתקן אותנו כך, שכל הנטיות שלנו הן יהיו דומות.

שאלה: איך העשירייה צריכה כולה להתבטל בפני הבורא, איך עושים זאת?

זה מאוד פשוט. אם אנחנו יודעים כל אחד איך לבטל את עצמו כלפי האחרים, אז סך הכול אנחנו מתוך זה מגיעים בצורה ישירה לביטול שלנו כלפי הבורא. ממש כך. לא צריכים להוסיף לזה עוד משהו. כי סך הכול סכום היגיעה שלנו, של היחס שלנו לביטול, של כל אחת את עצמה, הוא בסך הכול מביא אותנו לביטול הכללי, הכולל של הנשמה לבורא.

שאלה: ראינו איך הפחד על הביטול השפיע על חלק מהחברות, אבל התעלינו מעליו, כי אנחנו יודעות שיראת ה' זה בדיוק הפחד שמפריד אותנו ממנו. אז הפחד או היראה, יכולים להיות מעבר ישיר למצב הביטול? וגם למצב החיבור?

כן.

שאלה: אם אני כל כך רוצה לקדוח חור בסירה, אבל מבינה שזה מזיק אפילו לי ולא רק לעשירייה, אבל אין לי שום כוח להתנגד לזה ויש לי פחד שהבורא ייקח לי את התענוג מלקדוח, ואפילו אין לי רצון לבקש, מה לעשות?

את צריכה לבקש מהחברות שיעזרו לך ויחזיקו אותך [מלעשות] פעולות כאלה רעות, שהן שוברות את החיבור ביניכן.

שאלה: אצלנו בעשירייה יש אימהות, בנות ואחיות ואמרת לפני שבוע שזה לא רצוי.

סליחה מכל הנשים, אם אתן לא תתחילו לשאול בצורה ישירה, אז אני לא אתן לכן בכלל אפשרות לשאול. אתן מבלבלות אותי עם שאלות הארוכות ושלא לעניין. תשאלו לעניין, ולא שיש לך משהו שם, וכאן, בקבוצה, עם איזו אישה. אני לא צריך לשמוע את זה, אני צריך לשמוע את הבעיה עצמה.

תלמידה: אז מה אתה ממליץ לנו, כי אנחנו לא רוצות לפרק את הכלי הזה שהוא כל כך חזק.

להמשיך. פשוט להמשיך ולא להסתכל על כל הדברים האלה. רק להסתכל עד כמה שכל אחת ואחת יכולה לתרום לחיבור. כל אחת מהמצב שלה, בכל התכונות שלה, אבל [תתכוון] רק לנקודת החיבור ורק עליה אנחנו רוצים לדבר ולא כל אחת ואחת, אין כל אחת ואחת. העיקר זה המרכז, איפה שאנחנו מבטלים את עצמנו ומבצעים פעולה אחת, בונים "עובר".

שאלה: בשיעור בוקר אמרת שאנחנו צריכים לקבל תנאים ולעצב תכונות כדי להיות בעולם הרוחני. קבענו בעשירייה שחסרים לנו עשרה תנאים. אנחנו מתאחדים, כל אחד בא עם הרצון שלו, אנחנו עובדים, האור משפיע. כל אחד מממש את התנאים, אנחנו מקבלים תכונות ומופיעות עשר ספירות ואנחנו מגלים את הבורא באחוז אחד, בשני אחוזים. האם זה צריך להיות, קיימתי ואז זה לטובת הקבוצה, או לא קיימתי, האם כאן חופש הבחירה? אם חברה מגיעה עם חוסר מצב רוח, היא צריכה לעשות מאמץ ולהיות בשמחה? במה זה תלוי האם זה תלוי רק בנו?

בכולכן, בכולכן ולא רק בך. אף אחד לא יכול לקיים את התנאי אם לא יקבל תמיכה, מה שנקרא ערבות מכולם, מהאחרים.

תלמידה: הבורא נהנה מכל השתתפות שלנו בחיבור, או שמהמאמצים יש תוצאה? איך להבין ממה הבורא נהנה?

אנחנו לא יכולים למדוד כמה הבורא נהנה מאיתנו. אנחנו צריכים לתת את החיבור מאיתנו כמה שיותר מעל כל הקושיות, מעל כל ההתנגדויות, ואז מתוך זה נתחיל לאט לאט להרגיש שבאמת עושים נחת רוח לבורא.

שאלה: אנחנו מאוד מעריכות את השיעור בשבת, איך אנחנו יכולות להפוך לכלה יפהפייה עבור הבורא כדי שנוכל לשמור את הבורא בתוך העשירייה? אנחנו פשוט רוצות שהוא יהיה איתנו כל הזמן ואנחנו רוצות לדעת מה עלינו לעשות?

רק להתבטל כל אחת כלפי מרכז העשירייה ובזה אתן בטוח עושות נחת רוח לבורא עד שתגלו שזה באמת כך.

שאלה: איך לשכנע את עצמי שאחרים דואגים להתקדמות הרוחנית שלי כדי להתמקד בדאגה להתקדמות החברים?

לדבר על זה ביניכן ויותר ויותר לעשות פעולות. יפה מאוד אמרת.

שאלה: האם זה מספיק להשתוקק לביטול בפני החברות בעשירייה ולבקש מהבורא, או שיש פעולות שעלינו לעשות, פעולות ספציפיות, פרקטיות?

רק מה שאנחנו מדברים, את זה לבצע. ותצליחו.

שאלה: מצד אחד אני מתקשרת לבורא דרך הקבוצה, אני מתבטלת. ומצד שני אני צריכה להעביר לחברים ולחברות, אני לא מצליחה לחבר ביניהם. אתה יכול להראות את זה בציור?

את צריכה להיות מעבר לקבל מהבורא השפעה, ודרככם לקבוצה. (ראו שרטוט) ככה זה עובד, מהבורא אלייך.

תלמידה: אני לא מבינה איך הציור הראשון מתחבר לשני? אני לא מצליחה לחבר את שניהם יחד.

כל אחד ואחד במידה שהוא מבטל את עצמו מהאגו, מתחיל לקבל הזנה מהבורא. כי אנחנו נמצאים באור העליון. (ראו שרטוט) האור העליון סביבנו, ואז אנחנו מקבלים כל אחד ממנו, כמה שאנחנו מבטלים את עצמנו, אז יש לנו קשר עם האור העליון, וכמה שאנחנו מתחברים לכלי שלנו, כך כל אחד הופך להיות המעבר מהבורא לכלי הכללי. ואז כולם, כולם נמצאים במגע עם הבורא ועם הכלי הכללי.

שרטוט

שאלה: האם ערבות זו עבודה יותר חיצונית שקשורה לקשר או פנימית? אני שואלת כי בכל העשיריות נבנה שיתוף פעולה סביב לימוד וסדנאות, ואין שום דבר אחר. יוצא שדווקא במסגרת הזאת אנו צריכים להביע דאגה וערבות, או שצריך לבנות משהו נוסף?

לא, אני לא חושב שצריך לעשות עוד כל מיני פעולות אחרות בעשיריות ובכל מיני חיבורים בתוכן. אם שם תבנו את הערבות ביניכן, זה יהיה מספיק. תנסו ותצליחו, אני מרגיש שתצליחו.

תלמידה: כלומר לבנות את זה בפנים, לעשות עבודה פנימית?

כן.

שאלה: בעבר דיברת על העיבור הזה כמה פעמים. היו כנסים שאמרת שאנחנו נכנסים לעיבור, ואני קצת לא מבינה, אנו כל פעם נכנסים במדרגה אחרת לעיבור?

בכל מדרגה ומדרגה שאנחנו עולים, יש עיבור יניקה מוחין, עיבור יניקה מוחין. כל מדרגה ומדרגה נכללת מחב"ד חג"ת נה"י וזה נקרא עיבור, יניקה, מוחין.

תלמידה: אז בעצם בעבר כשהיו לנו כנסים ואמרת שאנחנו נכנסים לעיבור, זה היה במדרגה אחרת ועכשיו זה במדרגה חדשה?

כן, עברנו כאלו מצבים, אבל הם עדיין לא היו מצבים רוחניים. לא עלינו לדרגות שהן למעלה מהדעת.

תלמידה: אז מה שונה העיבור שעליו אתה מדבר עכשיו, מהעיבור שדיברת עליו פעם?

עכשיו אנחנו רוצים לעלות בדיוק לחיבור בינינו שיהיה נגד האגו שלנו, למעלה מהאגו שלנו, שהוא יהיה עיבור אמיתי רוחני.

תלמידה: אני חווה לאחרונה דווקא בחברה שלנו קנאה, שנאה, תחרות. אני מרגישה את זה במיוחד מצד נשים. יכול להיות שזה רק בכלים שלי, אבל אני רוצה לדעת איך זה קשור לעיבור, לדרגה הזאת שאנחנו מדברים על עיבור, על ערבות. למה מתגלות כל התכונות האלה דווקא עכשיו בעוצמה?

אתן צריכות לדבר על זה ולא להסתיר. לגלות בצורה גלויה אחת כלפי השנייה, לשבת יחד ולדבר, שיהיה ברור לכולן, לא להסתיר את היחסים האלו של קנאה, שנאה, דחייה, לא לדבר אחרי הגב אלא ישירות, ואז אתן תתקדמו. אבל ודאי ש"כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" ואז כאלו דברים שמנוגדים לחיבור, לאיחוד יהיו עוד יותר.

תלמידה: ויש דרך מסוימת לעשות את זה, כי אתה יכול עכשיו לפוצץ את הכול.

רק על ידי זה שאתן יושבות ומדברות בצורה גלויה, ומבינות שזה מגיע מהבורא. וזה כדי שאתן תתחברו מעל זה בהידברות, בהתחברות ביניכן.

שאלה: האם אפשר בשלב הזה לבצע תיקון משותף דרך העשירייה, שיהיו כבר במערכת בערבות הדדית?

אתן יכולות לעשות את זה כבר עכשיו, כן, כולן מוכנות. רק האם תרצו לבצע, זאת השאלה.

שאלה: האם העיבור הוא מצב של ריקנות ותלות בחברות, כמו העדר הרגשת האני ולא נוכחות של משהו?

"עיבור" זה נקרא שאני מגיעה במגע חי עם החברות ועם הבורא, ומנקודת החיבור בינינו ועם הבורא אני מקבלת הזנה. כמו טיפת זרע שנדבקת לדופן הרחם. כמו שטיפת זרע מגיעה לרחם ונדבקת למקום ואז היא מתחילה להתפתח, כך אני מרגיש, שאני עם כל העשירייה שלי, ואנחנו רוצים להידבק בבורא, ומוכנים לבטל כל דבר ודבר חוץ מזה. ואז מתחילים להתפתח.

שאלה: לפעמים החברות בעשירייה מרגישות חוסר כוח חיות, כשאנחנו בדרך, האם זה חוסר כוח רוחני שמשפיע על הכוח הפיזי? איך בעזרת הערבות העשירייה יכולה לעזור בזה?

כן, את צודקת, כך צריך לעשות. אין כאן שאלה, מה שאת אמרת הכול נכון, רק צריך לבצע.

שאלה: הבורא סידר לנו עשיריות. יש שתי חברות שהתנתקו אבל הן שומרות על קשר, כמו שאתה אומר במקצת. מה אנחנו אמורות לעשות? אנחנו בחיים לא ניכנס לעיבור.

אתן תכנסו לעיבור גם בלעדיהן. תמשיכו כמה שאפשר בקשר ביניכן, ואפילו שהן לפעמים מצטרפות ולפעמים לא, לאט לאט הן יראו לאן הן צריכות להגיע, או אליכן או החוצה. אבל אתן תמשיכו לחיבור ביניכן ועם הבורא.

שאלה: אנחנו קבוצה צעירה של נקודה שבלב. ויש לי שאלה שמטרידה אותי כבר כמה שבועות, איך אנחנו צריכות להתייחס לשיעור הבוקר כנשים שהתחילו לא מזמן ללמוד?

אני חושב שאתן צריכות לשמוע שיעור בוקר יום יום, אם לא באותו זמן בבוקר כמו שהגברים לומדים, אז בשעות אחרות. ויכול להיות שלא ביחד, אבל זה רצוי, ואם לא אז כל אחת מתי שהיא יכולה. אבל שיעור יום יום זה חובה להתפתחות הנשמה.

תלמידה: ואם יש חברות שלא נותנות חשיבות לשיעור בוקר?

את זה אני לא יודע, אני לא נכנס לבירורים ביניכן. כל אחת ואחת שתעשה חשבון לעצמה, יש כאלה ויש כאלה, אני לא אלך עכשיו לסדר את היחס בין הנשים.

שאלה: האם אפשר במקום הפצה, אם אין מספיק זמן, לשלוח כסף לבני ברוך בנוסף למעשר. האם זה שווה להפצה?

בזה את צריכה לפנות להנהלת בני ברוך. כעיקרון זה מותר, כי אחר כך בני ברוך ידעו שמהכסף הזה הם יכולים לעשות הפצה, כן. אם את לא יכולה באזור שלך או מאיזו סיבה אחרת לעשות הפצה, הם יעשו את זה במקומך. יש לנו הרבה אזורים בעולם שלא יכולים לקנות ספרים, שלא יכולים לשלם על אינטרנט אז אנחנו נעשה את זה מכאן.

שאלה: מאוד כואב לי לשמוע כל ביקורת ביחס לחברות, אני מאוד סובלת מזה. האם צריך לעשות משהו עם ההרגשה הזאת, ואם כן, איך להשתמש בה בצורה נכונה להתקדמות הרוחנית של הקבוצה?

אני חושב שאת לא צריכה לעשות את זה בגלל שאת סובלת, כי זה האגו שלך רוצה לא לסבול. אלא את צריכה להשתדל לחבר בין כל החברות, מפני שבצורה כזאת אתן מתקרבות לבורא.

שאלה: איך אנחנו יכולות לעזור לחברה בעשירייה שנמצאת בירידה, שתתקרב לבקש עזרה, איך לעזור לה להיכנס למצב העיבור?

רק על ידי זה שאתן תקרבו אותה בחום, ושהיא תהיה ביניכן. אני לא יכול עוד לדבר על זה, זה ברור לכולם מה לעשות.

שאלה: ענית עכשיו לחברה על שנאה שמתגלה בינינו, קנאה, מסרים שליליים. זה לא אומר שאנחנו לוקחים את הסיטואציה ומתחילים לברר, יש כאלה שחוששים שזה יהיה חוג פסיכולוגי.

אנחנו צריכים להיכנס לבירור ענייני, וגם לא לבירור אלא לתיקון, ובדיוק לראות מה אנחנו צריכים להשיג לעומת המצב שקיים, זה הכול. ואם יש שנאה, אז איך במקום זה להעביר אותה לאהבה, פשוט מאוד, בלי שום קשר אחד לשני. מתחילים לעסוק באהבה במקום שנאה, זה הכול. לא איך אנחנו עוברים מזה לזה, מדברים בין זה לזה, אין את הבירורים האלה במילים, אנחנו פשוט צריכים לבצע פעולות של השפעה ואהבה נקודה, בלי שום קשר למה שהיה. אם תעשו את זה, תצליחו, אם לא תעשו, לא תצליחו.

שאלה: האם העיבור זה רגש חדש אחרי הביטול שניתן על ידי הבורא כדי לבנות את הנשמה של העשירייה? ואם כן, איך זה קורה?

כן, כך זה. איך זה קורה? כשתבטלו את עצמכן אחת כלפי השנייה תרגישו מה זה עיבור.

שאלה: חיכינו להיריון הזה הרבה זמן. ועד שאנחנו נמצאים במצב של ציפייה, שאנחנו בונים תפילה בעשירייה, במה להתרכז, בהודיה לבורא, או בבקשה, בצעקה רק להיכנס להיריון?

רק בבקשה שהבורא יעזור לנו להתחבר ולהגיע לרצון אחד.

שאלה: האם אתה יכול לתת לנו סיכום על הנושא?

השאלות היו לעניין, קצת יותר ארוכות ולא מחוברות נכון, אבל מילא. אני מאוד מרוצה מנשים שהן יודעות איך לטפל בצורה נקודתית. ואני מאוד מקווה שנשים שומעות את השיעורים שלנו. עכשיו אנחנו נמצאים בעיבור ואנחנו רוצים להגיע לעיבור בפועל, ואנחנו מאוד מקווים שאנחנו נגיע לזה, וכאן יהיו עליות ירידות, כל מיני דברים. אבל העיקר שאנחנו הולכים לקראת זה, וחייבים להשיג את העיבור, זו האחיזה הראשונה ברוחניות. זה כמו שטיפת זרע, זרעון, נתפס בדופן הרחם ומתחיל שם להתפתח, ומזה מתחיל להיות עובר. אז בואו נעשה את כל התנאים, ניתן כל התנאים לכך שזה יקרה.

אתן יודעות את זה, אתן מבינות את זה, אתן מרגישות את זה מבפנים, אתן לא כמו גברים, יש לכן דווקא הרגשה יותר ברורה ופנימית בזה, בואו נעשה אותנו לעובר. נחבר את הלבבות שלנו, תביאו את הלבבות שלכן לכאן, ומתוך כול הלבבות האלה ניתן אותם לבורא והוא יטפל בהם. כל טוב, עד פעם הבאה. תודה ושלום.

(סוף השיעור)