שיעור צהריים 19.07.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

מקום הבריאה – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "מקום הבריאה", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 8, כותב הרב"ש.

""וכשאין עושין רצון המקום", כלומר שלא הולכים בדרך להגיע להשיג את רצון המקום, שהוא הרצון להשפיע, אז נאמר עליהם "אשר לא ישא פנים", כלומר שלא יכול לתת להם עזרה שימלא את רצונם, מטעם שרצונם הוא ההיפך מהקדושה. ואיך יכול לתת להם דבר שהוא נגד רצונו של מקום, היות שכל מה שיש לאדם לעשות בעבודה הוא רק לתקן מעשיו שיהיו בעל מנת להשפיע. ואם ה' ישא להם פנים, היינו שיקבלו עזרה, שיהיה בידם לעבוד יותר עבור הרצון לקבל לעצמם, נמצא שהקב"ה כאלו מכשיל אותם. לכן זה שה' לא ישא פנים להם, בזה הוא עוזר להם, שלא ישארו באהבה עצמית. אלא על זה אמרו "הבא לטמא פותחין לו", אבל לא נותנים לו עזרה, מה שאין כן "הבא לטהר מסייעין אותו"."

(הרב"ש. מאמר 33 "מהו שהקב"ה נושא פנים, בעבודה" 1991)

זה ההבדל בין מי שמשתדל להתקרב לבורא, איזה סיוע הוא מקבל מהבורא, ובין מי שלא משתדל, מה הוא מקבל.

קריין: שוב קטע מספר 8, כותב הרב"ש.

""וכשאין עושין רצון המקום", כלומר שלא הולכים בדרך להגיע להשיג את רצון המקום, שהוא הרצון להשפיע, אז נאמר עליהם "אשר לא ישא פנים", כלומר שלא יכול לתת להם עזרה שימלא את רצונם, מטעם שרצונם הוא ההיפך מהקדושה. ואיך יכול לתת להם דבר שהוא נגד רצונו של מקום, היות שכל מה שיש לאדם לעשות בעבודה הוא רק לתקן מעשיו שיהיו בעל מנת להשפיע. ואם ה' ישא להם פנים, היינו שיקבלו עזרה, שיהיה בידם לעבוד יותר עבור הרצון לקבל לעצמם, נמצא שהקב"ה כאלו מכשיל אותם. לכן זה שה' לא ישא פנים להם, בזה הוא עוזר להם, שלא ישארו באהבה עצמית. אלא על זה אמרו "הבא לטמא פותחין לו", אבל לא נותנים לו עזרה, מה שאין כן "הבא לטהר מסייעין אותו"."

(הרב"ש. מאמר 33 "מהו שהקב"ה נושא פנים, בעבודה" 1991)

שאלה: במה היא עזרת ה'? אנחנו רוצים להגיע להשפעה, אנחנו מבקשים, עובדים, וכתוב כאן שהבורא לא פותח כי אחרת זה יסתום את הרצון האגואיסטי שלנו, אז במה העזרה שלו?

העזרה של הבורא היא בזה שנותן לאדם רצון להשפיע, ובעזרת הרצון הזה האדם יכול להשפיע לבורא ונמצא עימו בהשתוות הצורה מה שנקרא. השתוות הצורה, זאת אומרת השתוות הרצונות, גם לבורא יש רצון להשפיע, ועכשיו גם לנברא יהיה רצון להשפיע, ואז הם משפיעים זה אל זה, ולכן יש ביניהם השתוות הצורה, צורת השפעה הדדית. זה נקרא "אני לדודי ודודי לי", ואז האדם מרגיש שהוא נמצא קרוב לבורא, מרגיש אותו, מבין אותו, מקורב אליו.

תלמיד: מה זה הרצון להשפיע שהבורא נותן, אתה רוצה לאהוב אותו?

כן. זה כמו שבעולם שלנו אנחנו רוצים לתת לילדים, מה שהם רוצים אנחנו מוכנים לתת להם. כך אנחנו מתקרבים לבורא.

שאלה: מה זה אומר שפותחים לו? יש אחד שעוזרים לו ואחד שלא עוזרים לו, אבל מה זה אומר פותחים?

לפתוח זה נקרא שנותנים לאדם אפשרות להתקרב, לשאול, להבין, להרגיש, לשוחח עם הבורא. זה נקרא לפתוח, לפתוח קו קשר.

שאלה: איזה מין חיסרון צריך כדי להשיג את הבורא ואיך אנחנו יכולים לקבל את החיסרון הזה כדי שנוכל לעלות מעל הרצון לקבל?

רצון להשפיע, אין יותר משני רצונות, רצון לקבל ורצון להשפיע. רצון לקבל יש לאדם מהלידה, מלכתחילה, עכשיו כשהוא שרוצה להתקרב לבורא, הוא מצפה לרצון להשפיע. אם הוא מקבל מהבורא רצון להשפיע, במידה שיש לו רצון להשפיע, הוא נמצא בהשתוות הרצונות, מה שנקרא בהשתוות הצורה עם הבורא, וכך הם מתקרבים זה אל זה.

שאלה: האם ההשפעה של האדם וההשפעה של הבורא הן אותו דבר?

כן, אז הם נמצאים בהשתוות הצורה ביניהם. רצון הבורא לתת ורצון הנברא לתת, ובמידה הזאת הם מתקשרים זה אל זה.

שאלה: מה המשמעות של הטקסט שבו כתוב "ואם ה' ישא להם פנים, היינו שיקבלו עזרה". מה זה "ישא להם פנים"?

פונה אליהם, מתקרב אליהם, נעשה יותר קרוב אליהם, זה נקרא "ישא להם פנים".

שאלה: איך אפשר להשוות את הרצון לקבל עם השפעה, הרבה פעמים הרצון לקבל הוא מאוד גדול, הוא ממש כובש אותנו?

זה נכון, אבל אנחנו לא רוצים שום דבר חוץ מלהיות כמו הבורא, זאת אומרת הוא משפיע אף אני משפיע, ואז אנחנו מגיעים לחיבור בינינו, להבנה הדדית. זה מה שיש לנו.

שאלה: יש לנו חברה בעשירייה שעוזבת את העולם הגשמי, הרופאים אמרו שנשארו מעט ימים. מה העשירייה צריכה לעשות, לבקש עלייה רוחנית, דבקות בבורא? תעזור בבקשה לברר.

אתן צריכות להתפלל עבורה. היא כנראה לא יכולה להתפלל, ואתן צריכות להתפלל עבורה, כלומר לבקש מהבורא שיקרב אותה אליו ככל האפשר. כל הזמן להיות במצב הזה, לא לעזוב את התפילה הזאת, כל הזמן לחשוב על זה שאנחנו מבקשים מהבורא שיקרב אותה אליו.

שאלה: יש רצון להתפלל כולנו יחד עבור החברה. אני לא יודעת מה זו השפעה, אבל אם אני מגיעה לידי זיכוך ומבקשת תיקון, זה גם נחשב?

פה את מבקשת שיתגלו בך כלים דהשפעה.

תלמידה: אז זה מתקן את הכלים דקבלה?

כן.

שאלה: איך להבין שהאדם משתדל מספיק להתקרב לבורא? מהי מידת היגיעה איך אפשר לדעת אם כן או לא?

הוא מבקש בכל הכוח מהבורא שהבורא יקרב אותו אליו.

שאלה: אבל זה רצון אגואיסטי?

לא, זה לא אגואיסטי, אני רוצה להיות דבוק בבורא, כלומר אני רוצה להיות באותן תכונות כמוהו, תכונות דהשפעה, תכונות של אהבה. אומנם אני כאילו מבקש עבור עצמי, אבל התפילה הזאת היא לא אגואיסטית.

שאלה: בקטע כתוב ""הבא לטמא פותחין לו", אבל לא נותנים לו עזרה, מה שאין כן "הבא לטהר מסייעין אותו"." האם אדם ש"פותחין לו" מסוגל להבדיל ולתת הגדרה שזה מצב ש"פותחין לו" ולא "מסייעין לו", יש לו כלים להבדיל בין מצב זה או אחר?

כן, "פותחים לו" זה נקרא שכבר מוכנים לקבל ממנו בקשות.

שאלה: כדי לקבל מהבורא רצון להשפיע אני חייבת לפנות אליו עם כוונה נכונה?

מהי כוונה נכונה? כוונה פירושה בשביל מה את רוצה רצון להשפיע.

תלמידה: אני רוצה להשפיע מכל מיני סיבות, או שנמאס לי מהרצון לקבל, נמאס לי מזה שאני מזהה שהוא כבר מזיק ושהוא לא טוב, או שאני רוצה בשביל החברים שלי, או שאני רוצה בשביל לשמח את הבורא.

את כל הדברים האלה את צריכה לגלות, להגדיל ולחבר לבקשה שלך.

תלמידה: לבקשה אחת?

לבקשה אחת או לכמה בקשות, לא חשוב.

שאלה: חברה שהבת שלה נפטרה והיא השמיעה לה בתקופה הזאת את הניגונים של המקובלים וזה עזר לה. היא רצתה לשאול מי בעצם אוסף אותם האנשים שעוזבים את העולם הזה, מי מגיע מהעולם העליון ואוסף אותם האנשים?

אני לא יכול להסביר לך את זה עכשיו, עוד מוקדם. רק אנחנו צריכים להבין שיש להם מקום טוב.

שאלה: יש את ההכרה של המצב הנמוך, השפל, במצב כזה איך להבין מה זה אומר להזדכך?

"לנקות" ברוחניות נקרא שאני מנקה את עצמי מכל המחשבות הזרות שהם רצונות לקבל. יש רצונות לקבל סתם רצונות לקבל, יש רצונות על חשבון אחרים זה עוד יותר גרוע, אז אני רוצה להתנקות, לנקות את עצמי מכל הרצונות האלו, זה נקרא "לנקות".

שאלה: אני מבין שאני תלוי בעשירייה ובלעדיהם אני לא אוכל להתקרב לרוחניות, זו מחשבה שפלה, מלוכלכת?

לא, זה שאני תלוי בעשירייה ולא יכול בלעדיהם להשיג את הרוחניות זו עוד לא מחשבה זרה, לא, השאלה עכשיו איך אני עובד כדי להתקרב אליהם.

שאלה: איך אני יכול לשאוף להשתוקק להיות כמו הבורא שנותן, שמשפיע כי הוא בעצם הכול, ואני סך הכול כלום?

על ידי זה שאתה מבקש מהבורא להתקרב אליו ולהיות כל הזמן לידו, זהו, אין יותר, רק תפילה.

שאלה: עוד לא למדתי להשפיע בכלל, ונראה שאני מקבלת ומקבלת, כל הזמן. וכאן כתוב שמפסיקים לתת לך אם אתה לא משפיע. רצון להשפיע יש, בטח, אבל לא יודעת איך. אז כל הזמן מקבלת מהבורא כך או אחרת. איך זה עובד?

תנסי לבקש מהבורא שייתן לך את ההזדמנות למלא את החברות שלך בקבוצה. כך שכל מה שאת מקבלת, כל מה שאת מרגישה שאת מקבלת, שאת מקבלת מהבורא ומעבירה לחברות בקבוצה, שאת ממלאה אותן. על זה תבקשי.

תלמידה: אז הוא ממשיך לתת ואני ממשיכה לקבל.

אני אמרתי לך מה לעשות. אחרי זה נדבר.

שאלה: אם המילים של החברה פוגעות בי, האם אני לחלוטין צריכה לקחת את האחריות על עצמי, שזה רק תיקון שלי? או שאני צריכה להגיד לה שהמילים שלה פוגעות בי?

לא צריך להגיד שום דבר. את צריכה להתייחס אליה כרגיל, ברגש טוב. ואחרי זה, אט אט, תחשבו על איך בכל זאת ליישב, ליישר את המצבים ביניכן.

שאלה: כשאנחנו מבקשים עם כל הכוח שלנו לדעת איך לפתוח אפשרות של יציאה מהאגו, לעלות למעלה מהדעת ולהיות במגע עם הרוחניות, אז איך לקבל באותו הרגע?

אם אני חושב על הבורא ומכוון אליו את כל הרצונות שלי, באותו רגע שאני מבקש ממנו, אני מקבל ממנו.

שאלה: מדוע אם תפילת רבים נענית, למה אנחנו לא מודעים לחשיבות הכל כך רבה שיש לה?

כי זה תפילת רבים. זה לא יוצא מהאגו שלנו. אנחנו צריכים כאן לעלות לדרגה יותר גבוהה מהאגו שלנו ואז אנחנו נוכל לבקש עבור הרבים. תחשבו על זה.

קריין: קטע מס' 9, כותב הרב"ש.

""לא מקומו של אדם מכבדו". פירוש, לא בשביל זה אם האדם זכה לאיזו התעוררות, נמצא שהמקום ברוך הוא כיבד אותו, בזה נעשה האדם מכובד. כי אתערותא שבאה מלמעלה סופה להסתלק ממנו, משום שחסר עדיין לאדם את ההכשרה, שיהא ראוי לקבל לשם שמים ולא לשם תענוג עצמו.

"אלא האדם מכבד את מקומו", שדוקא על ידי זה, בזמן שהאדם נותן יגיעה בזמן הבחירה, ורוצה לכבד את מקומו, היינו המקום ברוך הוא, רק אז נעשה האדם מכובד. שענינו הוא, שהאדם נעשה על ידי עבודתו מרכבה לכסא הכבוד. אבל לא בזמן שבא לו אתערותא דלעילא, שנבחן שהמקום מכבד את האדם."

(הרב"ש. 32. "גדלותו של האדם היא לפי עבודתו")

שאלה: מתוארת כאן איזו הכנה שאנחנו צריכים לעשות כדי לקבל התעוררות מלמעלה בעל מנת להשפיע ואז שזה יישאר בנו, איך לייצר כזאת הכנה בעשירייה?

רק על ידי התקרבות זה אל זה אנחנו מייצבים את הכלים, הרצונות, המחשבות, הכוונות שיכולים לפנות איתם לבורא.

שאלה: הבורא קרוב לאדם בכל הצורות שהבורא נמצא בהן, אבל האם זה אפשרי שהאדם עצמו יתקרב לבורא, לדבר איתו דרך הלימוד של חכמת הקבלה?

ודאי, בתפילה. בבקשה. שתיפנה לבורא.

שאלה: אם יהיה לנו רצון אחד לרוחניות מה יקרה לרצונות הגשמיים? כבר לא יהיה בהם צורך או שהם יישארו רק בכיוון אחר?

גם הם ייקחו איזה שהוא מצב מסוים שלהם, אבל העיקר שיהיה לנו זה רצון לעולם הרוחני.

שאלה: כתוב "ראוי לקבל לשם שמים ולא לשם תענוג עצמו", צריכה להיות הכנה? מה זאת ההכנה הזאת כדי להיות רואים?

להיות ראוי לשם שמים, כלומר למורה, בראש ובראשונה מדובר על הבורא, כלומר אנחנו צריכים לתת חשיבות לבורא וללימוד כדי לעלות לדרגתו ואז אנחנו כבר נראה איך זה עובד. כבר תופיע בנו ההרגשה של איפה אנחנו נמצאים וכיצד עלינו להתקדם.

שאלה: האם העשירייה יכולה לקבל שכר של התעוררות, ואם כן מהי ההתעוררות?

התעוררות להתקדם כדי להתפלל לבורא שייתן לנו אפשרות להשפיע לו.

תלמיד: האם זאת העשירייה שיכולה לקבל את הזכות הזאת להתעוררות וזה יהיה שכרה?

כן.

שאלה: בעשירייה אנחנו מבקשים מהבורא רצון להשפיע, מה הקריטריונים לזה שכבר בנינו כלים לרצון הזה? איך אפשר להרגיש את זה?

אם יש לכם רצון אמיתי זה אומר שכבר יש לכם לזה כלים.

שאלה: מהי ההכנה?

לא צריך כלום, רק חיבור הלבבות. רק זה.

שאלה: התפילה הפכה לחלק מהעבודה העיקרית שלנו בבקשה מהבורא להתחבר לעשות לו נחת רוח ובכל זאת אנחנו לא מצליחות בעשירייה אפילו לנהל בירור, כל פעם שיש לנו בירור יש פירוד, פיצוצים בעשירייה, מה אנחנו מפספסות בדרך?

את זה אני לא יכול להגיד, אתן יכולות לגלות את זה. אנחנו רוצים רק דבר אחד, שיהיה בינינו חיבור ומנקודת החיבור שאנחנו נתעלה בבקשתנו לבורא. הבקשה שלנו היא שהבורא יתקן אותנו, יחבר אותנו וייתן לנו להרגיש את הכוח המשותף שלנו. מתוך הכוח המשותף הזה אנחנו נוכל להידבק בבורא, לפנות אליו, להתפרץ כלפיו בבקשה.

שאלה: כשאנחנו קוראים את המאמרים של הרב"ש, האם זה כדי למשוך את המאור המחזיר למוטב או כדי שנבין מה מחכה לנו בדרך?

גם כדי שנבין מה מחכה לנו בדרך, גם כדי שנמשוך מאור המחזיר למוטב, גם כדי שנדע את המבנה שלנו, גם כדי שנגלה את הבורא. הכול נפתח.

תלמיד: אז למה כשיש ירידות אנחנו כאילו שוכחים את כל מה שלמדנו? אפילו הלימוד לא עוזר.

זה מפני שאין לך מספיק קשר עם החברים. לכן כשאתה נופל אתה לא מרגיש שאתה קשור אליהם.

שאלה: האם אנחנו מבינות נכון שבעשירייה אנחנו בונות מקום לבורא ובקטע מדובר על לכבד, לשבח את המקום. זה בעצם היחס שלי לחברות?

לחברות ודרך החברות לבורא.

תלמידה: כלומר, אם אני קושרת את היחס שלי לחברות ואת היחס שלי לבורא, בזה אחר זה, ואני מנסה להעלות את זה, אז אני בונה את אותו הכלי, המקום, הבורא?

כן. וכתוצאה תגלי אותו בקשר בינך לבין החברות.

תלמידה: אז בזה כל התיקון?

בטח. אין כאן שום דבר מורכב. צריך רק למצוא את הנוסחה הזאת של היחסים וכל הזמן להיות בזה.

שאלה: שאלה לגבי התפילה בעשירייה. אנחנו פונים לבורא ממקומות שונים, אנחנו נמצאים במקומות שונים. איך אפשר להגיע לבקשה אחת, לתפילה אחת?

מקום נקרא "חיסרון", "מקום חיסרון". אם אני רוצה להשפיע לחברות שלי וכל החברות רוצות להשפיע מתוך כל אחת לאחרים, אנחנו צריכים לחבר יחד את כל הרצונות האלה, את הכוונות שלנו, ואז נקבל רצון גדול אחד בכלי אחד. הבורא בטוח מיד יתגלה לנו.

שאלה: למה הכוונה כאן ב"זמן הבחירה"?

"זמן הבחירה" הוא מתי שאנחנו מסוגלים לבחור במצב, לקבוע מצב, הזמן נקבע על ידי מצב, שבו אנחנו מחוברים ומבקשים "כאיש אחד בלב אחד".

תלמיד: רב"ש אומר בקטע שקראנו שהעיקר זה ההתעוררות של האדם, העבודה מצידו ולא התעוררות מלמעלה. אם כך בשביל מה נותנים לאדם את ההתעוררות מלמעלה? לצורך מה?

כדי שידע עם איזו תכונה של הבורא הוא צריך להשתלב.

שאלה: איך אני יכולה לברך את החברה שלי מתוך ידיעה שהבורא עומד מאחוריה וכך לבנות את הקשר שלי עם אותה חברה?

פשוט לבקש. לבקש דרך הבורא לפנות לחברה, ולפנות לבורא. רק בקשה, בקשה זאת תפילה.

שאלה: כשאני נוכחת בשיעור הבוקר יש לי כוונה לשם החברות. בשביל זה אני נוכחת בשיעור. זה אגואיסטי או לא אגואיסטי?

זה עדיין לא ידוע. מה את רוצה מהשיעור הזה?

תלמידה: אני רוצה שהחברות שלא יכולות להיות נוכחות בשיעור הבוקר יקבלו לפחות קצת מהאור. אני רוצה להשפיע לחברות, לתת להן התפעלות.

כוונה מצוינת, כל הכבוד.

שאלה: אני מרגישה שהבורא מקרב אותי בכל פעם לחברה אחרת בעשירייה. כאילו כל פעם צעד פנימה לתוך המקום הזה שהבורא יכול לשכון בתוכו בינינו, אבל כאילו כל צעד כזה זה עוד מקום שחברה תופסת בלב שלי עוד יותר קרוב. האם ההרגשה הזאת, הדרך הזאת נכונה?

בדרך זה בסדר.

שאלה: כתוב "אדרבא, האדם הוא זה שמכבד את מקומו". מתי האדם הופך להיות מסוגל לזה?

מתי שיודע להעריך את הבורא על זה שנתן לו אפשרות להתקרב.

שאלה: איך אפשר לעזור לבורא לחבר אליו את חסרונות החברות בעשירייה ובכלי הכללי?

את זה אפשר לעשות יפה מאוד על ידי תפילה, על ידי בקשה, על ידי התעוררות כלפי כל החברות שלנו בכל העולם, שהבורא יחבר את החסרונות שלהן ויעלה את החיסרון שלהן אליו כחיסרון קרוב לליבו.

שאלה: מה זה אומר "לחבר את החסרונות"? החיסרון משנה את האופי שלו ומתמזג עם חיסרון אחר? מה זה אומר?

לכל אדם יש חיסרון. הבורא יודע לחבר את החסרונות האלה לחיסרון אחד, ועל חיסרון אחד הוא מוכן לענות יותר מהר. זה נקרא "תפילת רבים".

תלמידה: אנחנו יכולים להרגיש שהבורא חיבר את החסרונות שלנו?

כשהוא יחבר אז אנחנו נרגיש.

תלמידה: אמרת בשיעור בוקר שכשאנחנו באים לשיעור בוקר אז אנחנו בעצם מקבלים מתנה, ושאנחנו קובעים את היחס שנקבל מהבורא בזה שאנחנו מגיעים לשיעור. איך אנחנו יכולים לקבוע את היחס עם הבורא? איך אנחנו יכולים להעמיק את הקשר שלנו אתו בזמן השיעור? מה עלינו לעשות?

עליי לשמוע יותר את מה שקורה בקבוצה, עד כמה אני קשור אליה ועד כמה אני מרגיש את הקבוצה בליבי. אני מרוצה מההתקדמות שלך, במיוחד איך שאת משתנה יפה. את מרגישה זאת על עצמך?

תלמידה: אני לא יודעת אם זה יפה אבל אני משתנה.

יופי, את משתנה, אני אפילו מתחיל לאהוב אותך.

שאלה: איך אנחנו יכולות להרגיש את החיסרון המשותף שלנו כאשר למישהו יש צער, איזשהן בעיות, דברים שאנחנו אפילו לא יודעים עליהם?

כשאנחנו מתקרבים לבורא, אז אנחנו נכללים בו ונכנסים כמו לאיזה מרק שבו כולנו מתבשלים, ואז נעשה אצלנו רצון אחד, מטרה אחת, כוונה אחת, הרגשה אחת ולב אחד. זה נעשה כך לאט לאט, וזה דבר נפלא שאנחנו יכולים להרגיש שאנחנו יכולים להגיע למצב שנקרא "שכינה", שהרצונות השונים והרחוקים מאוד שלנו הופכים להיות לרצון אחד, "כאיש אחד בלב אחד".

שאלה: הבורא מכבד את האדם רק אם האדם עובד עבורו. האם זו העבודה שלנו שמביאה לנו את הכבוד?

כן, בדיוק.

קריין: קטע 10 כותב הרב"ש.

"בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי אחרים. מלאכה, היינו עבודת המידות (ברכות ל"ה ע"ב), שבזמן שעושה רצונו של מקום, לא רואה שום מקום, שיהיה לו לתקן. אבל אז הקדוש ברוך הוא עושה לו את הכנפיים, שהוא בחינת כיסוי, ממילא כבר יש לו מקום שצריך לעבוד, בכדי לגלות את המקום וגילוי חסרון. היינו מלאכה זו הקדוש ברוך הוא עושה לו, היינו שמגלה לו החסרון."

(הרב"ש. 700. "כיסוי וגילוי")

שאלה: מה זה שהקדוש ברוך הוא עושה לו את הכנפיים שהוא בחינת כיסוי?

שהבורא נותן לו את כל הכלים כדי שהוא יוכל לעבוד עם החיסרון שעכשיו מתגלה בו ולהביא אותו לקדושה, לעל מנת להשפיע.

שאלה: מה הם כנפי הבורא, האם אלו הרחמים, החסדים שלו?

הם מסתירים את כול החסרונות, ומגלים לאדם איך הוא יכול לעלות בעזרת הכנפיים האלה יותר למעלה.

שאלה: מדוע על אף שאנחנו מתפללים, הבורא משאיר מצבים מסוימים בהשעיה? מה אנחנו עושים לא טוב?

אנחנו עושים הרבה דברים לא טוב, לא מספיק טוב, והבורא בכל זאת מקרב אותנו יום יום, כל הזמן. לכן אין לנו על מה להתלונן. אנחנו רק יכולים לבקש ממנו שירחם עלינו ושיקדם אותנו הלאה.

שאלה: האם אפשר לכלול בתפילה של העשירייה שלנו חסרונות של חברים או של עשיריות ספציפיות בכלי העולמי כשהן פונות אלינו לעזרה, או שעדיף בתפילה של העשירייה שלנו להשאיר את הדברים בצורה כללית עבור כל הכלי העולמי?

גם זה טוב וגם זה טוב, ואתם צריכים גם להתפלל עבור העשירייה שלכם. בסופו של דבר עלינו להתפלל רק עבור אלו שנמצאים בכלי העולמי של "בני ברוך", ואחרי זה עלינו בכל זאת להתפלל גם עבור כל העולם. וכך לאט לאט נרגיש יותר ויותר את הסדר של התפילה, מי יותר חשוב ומי פחות חשוב, את מי אנחנו יכולים למשוך יותר מהר, או עדיין לא.

תלמידה: האם כשאתה אומר מי חשוב יותר ומי חשוב פחות, מדובר על אנשים או על כלים?

על אנשים.

תלמידה: האם אפשר לעשות רשימה ארוכה של אנשים בתפילה שלנו?

לא צריך, לא הרבה.

שאלה: מה אנחנו מכסים עם המסכים, עם הכנפיים האלה, או מה הבורא מכסה עם זה?

הבורא מכסה את כל הכלים השבורים שלנו עם המסכים האלה.

שאלה: למה הבורא מסתיר לנו את החסרונות, האם הם לא התפילות שמקרבות אותנו אליו?

כדי שנבקש, כי על ידי הבקשה שלנו אליו, על ידי התפילה שלנו אליו, אנחנו מתקרבים אליו וזוהי מטרת התיקון.

שאלה: דיברנו על זה כמה פעמים בעבר ששיעור הוא למעשה תפילה אחת גדולה. אנחנו שומעים את החסרונות של החברים ושומעים את התשובות שלך, את מה שאתה מעביר לנו, מגלים את הפער, ואפשר ממש באותו רגע לבקש את זה גם עבור כולם. איך אנחנו ממשיכים מסוף השיעור עד המפגש הבא שלנו, כל אחד בעשירייה שלו, לשמור את הדחיסות הזאת, על התפילה הזאת שיוצאת במהלך השיעור שתמשיך גם עד המפגש הבא בלי להתנתק?

אפשר לשמוע עוד פעם את השיעור, אפשר לקרוא קטעים ולדבר עם החברות, לעשות סדנה. יש הרבה אפשרויות להיות באותו הנושא, להמשיך אותו.

שאלה: זכיתי שבועיים להיות בקבוצת אלמטה, ואני לא מבין איזו עבודה אני יכול לעשות עם קבוצת אלמטה בשיעור הבוקר כדי להיות מועיל בצורה מקסימלית, ממה להתחיל?

איך להתכלל בקבוצת אלמטה? אתה יכול לבקש מהחברים שישלפו חומרים מהארכיון שלנו, יש לנו ארכיון מאוד גדול ושם יש הכול. צריך פשוט לחפור בו קצת, החברים יודעים איך לעשות זאת, והם ישלחו ברוסית, באיזו שפה שאתם רוצים, חומרים בנושא שאתה מבקש.

תלמיד: כלומר לא להתבייש, לפנות לחברים, לשאול במה אני יכול להועיל.

בטח, אין שאלה. בשבילם זו זכות, תענוג לעזור לך. זה מקדם אותם ומקדם אותך.

תלמיד: וגם לכלול את העשירייה שלי בזה.

כן.

שאלה: יש שאלות בהן אני לא מרגיש קשר בין השאלה של החברים לתשובתו של הרב, או שהשאלה עוברת לידי בכלל, האם כדאי לחזור ולשמוע את זה? או אם הזמן מוגבל אחרי השיעור, אז מה שקלטתי זה מה שנכנס ללב וזהו?

כאן אני לא יכול לייעץ. תראה מה קרוב יותר אליך, בעיקרון צריך גם וגם.

שאלה: בקבוצה אנחנו עובדים על לאסוף את כל החסרונות של החברים ולחבר אותם לאחד. האם אפשר להפוך את זה לאמצעי העיקרי לחיבור שבו כדאי לכולנו להתמקד בזמן הקרוב?

כנראה שכן, רק אני לא יודע מאיפה תיקחו את השאלות האלה. אם תיקחו אותם מהבורא וסביב השאלות האלה שהבורא מציב בפניכם תתחברו, אז זה יהיה טוב. ואם תשימו את השאלות של עצמכם, אז אתם תשברו את העשירייה שלכם.

תלמיד: איך להרגיש שזאת שאלה מהבורא, ולא משהו שאנחנו בעצמנו ממציאים? כלומר, הכול זה כלפי רוחניות לא משהו שאנחנו עושים בגשמיות.

אני מבין, תנסו ואחרי זה נדבר. רק אל תקדישו את כל הזמן לזה, אלא קצת. יתר הזמן תעבדו על החיבור והתפילה.

שאלה: למה כאשר האדם מקיים את רצון הבורא הוא לא רואה שום מקום שאותו הוא צריך לתקן? למה זה כך עובד?

הרצון של הבורא צריך להיות לפניו, הוא צריך להרגיש אותו. אל תדאגו, הכול יצליח.

(סוף השיעור)