שיעור בוקר 02.01.20 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 415, מאמר "החרות" , כותרת "חק הסבתיות"

"כתבי בעל הסולם". עמוד 415. מאמר "החרות". כותרת "חק הסיבתיות".

חק הסבתיות

"כדאי לקחת לנו זמן, להבין דבר חשוב כזה. דהיינו, איך אנחנו קיימים בעולם מבחינת ישות של "אנכיות", שכל אחד מאתנו מרגיש את עצמו כהויה מיוחדת, הפועלת על דעת עצמה, ובלתי תלוי בכחות חיצונים זרים, בלתי ידועים, ובמה מתגלה הישות הזה של אנכיות אלינו?

והן אמת שיש קשר כללי בכל פרטי המציאות שלפנינו, שהוא פוסע והולך על פי חק הסבתיות, בדרך גורם ונמשך קדימה, וכמו הכלל כולו, כן כל פרט ופרט לעצמו. זאת אומרת, כל בריה ובריה מבריות העולם, מארבעת הסוגים: דומם, צומח, חי, מדבר, נוהג בה חק הסבתיות, בדרך גורם ונמשך. ולא עוד, אלא אפילו כל צורה פרטית, מהנהגה פרטית, שהבריה אוחזת במשך רגעי קיומה בעולם, היא נדחפת על ידי גורמים קדומים, שהכריחוה לקבל את אותו השינוי שבאותה הנהגה, ולא אחרת, בשום פנים. וזה ברור וגלוי, לכל המסתכל בסדרי הטבע, מבחינת המדע הטהור, ובלי תערובת של פניות עצמיות. אכן אנחנו צריכים לנתח הדבר, כדי לאפשר לעצמנו, להסתכל עליו מכל צדדיו ונקודותיו."

יש כאן איזשהו נברא, כמו שבעל הסולם אומר, שמרגיש את עצמו כיחידה נפרדת, כה-ו-י-ה נפרדת ואנחנו עוברים כך כל מיני תהליכים. מאיפה הם? לאן הם? מה הצורה שאנחנו עוברים? בוא נברר. מה קודם כל הוא הולך להסביר? על ידי מה אנחנו משתלשלים, מקבלים צורות חדשות.

ארבעה גורמים

"דע שבכל התהוות הנפעלת בבריות העולם, צריך להבין אותה, שאינה נמשכת בבחינת יש מאין, אלא יש מיש. דהיינו על ידי מהות ממשית, שפשטה צורתה הקודמת, ולבשה הצורה המתהוית עתה.

לפיכך יש לנו להבין, אשר בכל התהוות שבעולם, משותפים ארבעה גורמים, שמארבעתם יחד יצאה ונקבעה אותה ההתהוות, ונקראים בשם:

א. המצע.

ב. דרכי הגורם ונמשך, המיוחס לתכונת המצע, מצד עצמו, שאינם משתנים.

ג. דרכי הגורם ונמשך הפנימים שלו, המשתנים מסבת מגע עם כחות זרים.

ד. דרכי הגורם ונמשך של דברים זרים הפועלים עליו מחוץ.

ואבארם אחת אחת."

תקרא שוב "חק הסבתיות" וההמשך.

קריין: שוב נקרא כותרת "חק הסבתיות"

"כדאי לקחת לנו זמן, להבין דבר חשוב כזה. דהיינו, איך אנחנו קיימים בעולם מבחינת ישות של "אנכיות"," ברורה השאלה? איך אנחנו קיימים בעולם מבחינה זו שכל אחד מאיתנו קיים. ישות. "שכל אחד מאתנו מרגיש את עצמו כהויה מיוחדת, הפועלת על דעת עצמה, ובלתי תלוי בכחות חיצונים זרים, בלתי ידועים, ובמה מתגלה הישות הזה של אנכיות אלינו?

והן אמת שיש קשר כללי בכל פרטי המציאות שלפנינו, שהוא פוסע והולך על פי חק הסבתיות, בדרך גורם ונמשך קדימה, וכמו הכלל כולו, כן כל פרט ופרט לעצמו. זאת אומרת, כל בריה ובריה מבריות העולם, מארבעת הסוגים: דומם, צומח, חי, מדבר, נוהג בה חק הסבתיות, בדרך גורם ונמשך. ולא עוד, אלא אפילו כל צורה פרטית, מהנהגה פרטית, שהבריה אוחזת במשך רגעי קיומה בעולם, היא נדחפת על ידי גורמים קדומים, שהכריחוה לקבל את אותו השינוי שבאותה הנהגה, ולא אחרת, בשום פנים. וזה ברור וגלוי, לכל המסתכל בסדרי הטבע, מבחינת המדע הטהור, ובלי תערובת של פניות עצמיות. אכן אנחנו צריכים לנתח הדבר, כדי לאפשר לעצמנו, להסתכל עליו מכל צדדיו ונקודותיו."

זאת אומרת, כל בריה היא קיימת בפני עצמה. כך בעל הסולם רוצה להסביר לנו כדי שאנחנו נתפוס יותר נכון, יותר לעומק. היא כה-ו-י-ה מיוחדת שמקבלת צורות, מקבלת צורה, פושטת צורה, מקבלת צורה, ושוב פושטת צורה. כך כל אחד ואחד בעולם. יש מיליארדים, אין ספור ממש מקרים כאלה, צורות שעוברים כולם. ואף פעם אין משהו שיוצא לפועל אלא מתוך המצב הקודם, כי המצב הקודם קובע מה שקורה עכשיו.

לכן אין לנו אפשרות להגיד שיש כאן איזו בחירה חופשית נניח, חרות. זה מאמר "החרות", איזו חרות? הוא אומר לך, אין לך חרות. יש לך רשימות, יש לך מצב קודם, הוא קובע מה שאתה עכשיו צריך לעשות, כי אם יש לך נקודה ראשונה ונקודה אחרונה שאתה צריך לנוע מהראשונה לאחרונה, כל הנקודות באמצע כולן כבר נכתבו לפניך, נקבעו לפניך. זה מה שהוא אומר, שכל מצב הבא נקבע על ידי מצבו הקודם.

שאלה: למה זה טוב שאנחנו לא מודעים לזה?

אני לא יודע, אנחנו מדברים על מה שהוא כותב. אתה שואל עכשיו על פילוסופיה, למה זה טוב, למה זה רע. אין לי עדיין כלים להגיד מה זה טוב ומה זה רע.

תלמיד: הוא מסביר בהמשך את המנגנון אז אני שואל לְמה המנגנון הזה?

אני לא יודע, בוא נראה. אם אתה חכם שאתה כבר יודע את הסוף, לא כדאי לך לשמוע. אני לא רואה שום דבר קדימה, לא יודע כלום.

.

שאלה: למה בעל הסולם מתכוון כשהוא כותב "לכל המסתכל בסדרי הטבע, מבחינת המדע הטהור, ובלי תערובת של פניות עצמיות.". מה זה "פניות עצמיות"?

מה שהחבר עכשיו שאל זו דוגמה של "פניות עצמיות". אני רוצה לדעת איך הטבע מתנהג בכל רגע ורגע ולא מה זה נותן לי או לא נותן לי. זה כאילו שהוא רוצה לסלק אותי מכל המחקר, להיות כך במחקר אובייקטיבי לגמרי. האם זה אפשרי? זאת כבר שאלה, אבל קודם כל כך. הוא אומר כל ה-ו-י-ה וה-ו-י-ה, זאת אומרת כל חלקיק שבבריאה מקבל צורה חדשה, אחר כך פושט אותה ומתלבש בצורה הבאה, פושט אותה וכן הלאה ועובר כאלו מצבים כך שהמצב הקודם קובע את המצב הבא.

נראה מה קורה שם בפנים, למה זה קורה כך וכן הלאה. עכשיו הוא הולך על זה, לכן הוא אומר ארבעה גורמים.

קריין: כותרת "ארבעה גורמים".

"דע שבכל התהוות הנפעלת בבריות העולם, צריך להבין אותה, שאינה נמשכת בבחינת יש מאין, אלא יש מיש. דהיינו על ידי מהות ממשית, שפשטה צורתה הקודמת, ולבשה הצורה המתהוית עתה.

לפיכך יש לנו להבין, אשר בכל התהוות שבעולם, משותפים ארבעה גורמים, שמארבעתם יחד יצאה ונקבעה אותה ההתהוות, ונקראים בשם:

א. המצע.

ב. דרכי הגורם ונמשך, המיוחס לתכונת המצע, מצד עצמו, שאינם משתנים.

ג. דרכי הגורם ונמשך הפנימים שלו, המשתנים מסבת מגע עם כחות זרים.

ד. דרכי הגורם ונמשך של דברים זרים הפועלים עליו מחוץ.

ואבארם אחת אחת."

מה בעל הסולם רוצה להגיד? אם אנחנו רואים שכל ישות וישות, כל חלקיק בבריאה עובר מצבים שונים, הוא רוצה עכשיו לברר איך ארבעת הגורמים האלו, מאיפה הוא לוקח אותם זו שאלה שלו, אבל אנחנו צריכים להבין שמה שבעל הסולם מספר לנו זה כנראה אמת, והוא רוצה להסביר לנו איך על ידי ארבעת הגורמים האלה כל חלקיק שבבריאה עובר מצבים וכך הוא מתפתח. אז יש ארבעה גורמים להתפתחות כל נברא, כל ישות בעולם.

שאלה: זה נכון גם לדומם?

כנראה. אני לא יודע. לפי מה שאנחנו לומדים הכול יצא מהדומם. כל היקום זה הדומם נניח, ואחר כך בא הצומח, החי. אז יש בסך הכול דומם, צומח, חי. הכול בא מהדומם.

שאלה: מה זה גורם ונמשך?

סיבה ומסובב. רק סיבה ומסובב כגורם ונמשך. זה כדי להדגיש שיש כאן עוד סיבה, הגורם, ונמשך כתוצאה. אין יותר. כשאנחנו רואים את החיים, כשאנחנו רואים את היקום, כשאנחנו רואים את עצמנו, את כולם, אנחנו יכולים לחלק את צורת הקיום לפי הזמנים, כי אנחנו רואים שהכול משתנה. אין דבר כזה שלא משתנה ולכן כך אנחנו ניגשים למחקר שיש קודם ונמשך, סיבה ומסובב. תמיד יש מצב קודם ומצב הבא.

סבה א': המצע, חומר ראשון

"א. ה"מצע", פירושו, חומר הראשון המיוחס להתהוות הזאת כי "אין כל חדש תחת השמש". וכל התהוות אשר יקרה בעולמנו, אינה "יש מאין", זולת "יש מיש". אלא שאיזה ישות, פשטה צורתה הקודמת, ולבשה צורה אחרת, משונה מהקודמת. ואותה המהות, שפשטה צורתה הקודמת, היא מוגדרת בשם "מצע", שבו טמון הכח העתיד להתגלות, ולהקבע בגמר הצורה של אותה ההתהוות, ועל כן, ודאי הוא נחשב לבחינת הגורם העיקרי אליה."

זאת אומרת, תמיד יש לנו גורם ונמשך, שהסיבה הראשונה, הגורם, נקראת מצע, חומר ראשון, והשני הוא התוצאה. אין כאן יותר מה להוסיף.

שאלה: יש שמות נרדפים למצע? כי הוא לא משתמש בשם הזה במקומות אחרים.

זה הכול יחסי. אנחנו לא פילוסופים, אנחנו לא יודעים מה זה. המצע זה אותו הרצון שהתהווה מהאור העליון, יש מאין, וממנו הכול. אתה יכול להגיד, מצע זה רק החומר הראשון הזה, הוא נקרא חומר היולי מפני שהוא יכול לקבל על עצמו כל מיני צורות והוא בעצמו נמצא ככוח הזה ההפוך מהאור, ולכל היתר אל תקרא מצע אלא כבר סיבה. בדרך כלל כך אנחנו אומרים.

תלמיד: אותו מצע שאחר כך עובר תהליך של השתלשלות מאותו חומר היולי, מאותו יש מאין, הוא עדיין נקרא מצע? כל ההשתלשלות ממעלה למטה, כל המצבים שהרצון הזה עובר הם גם נקראים מצע?

לא. בדרך כלל "מצע" זה נקרא הצורה הראשונה. אבל הצורה הראשונה הזאת יכולה להיות מאמצע התהליך.

תלמיד: מה זאת אומרת מאמצע התהליך?

ככה זה. מה זה נקרא מצע? אז אמרתי, מצע זה החומר שהתהווה מהאור. רצון לקבל שיצא מהאור הוא נקרא מצע לכל אחד. אם שואלים אותך מה המצע שלך? מה תגיד?

תלמיד: אותו מצע כמו של כל הבריאה לפי מה שעכשיו הסברת כי יש מצע אחד שנברא יש מאין.

אז יכול להיות שאתה לוקח את עצמך מאמצע הדרך, מאיזשהו ענף של העץ. אין לזה הגדרה מדויקת. גם כל סיבה, כל מצב הראשון כלפי השני אתה יכול לקרוא לזה המצע שלו, ההתחלה שלו, המקור שלו.

שאלה: כתוב פה שזה לא יש מאין אלא יש מיש. מה זה נקרא שזה נוצר יש מיש? הכול נוצר יש מאין.

לא. "יש מאין" הכול נוצר אבל אחר כך כשמתפתח אז "יש מיש".

תלמיד: אבל בעל הסולם כותב ""אין כל חדש תחת השמש". וכל התהוות אשר יקרה בעולמנו, אינה "יש מאין"," אלא "יש מיש"." הוא מדבר על ההתהוות. הרי ההתהוות היא יש מאין, לא יש מיש.

לא. למה אתה קובע שהתהוות זה דווקא מה שיוצא מהאין?

תלמיד: כי ההתהוות זה הדבר הראשוני שקיים.

לא, הוא אומר לך שלא. אלא מה שיוצא מהאין זה מאין, ואחר כך יש לך עוד ועוד התהוות.

תלמיד: יש מאין זה מהבורא?

זה לא מהבורא. מהבורא לא יוצא כלום. הבורא לא מוליד שום דבר. האור העליון שמוליד מעצמו דבר והיפוכו זה נקרא "בריאה", "בר ממדרגה".

תלמיד: האם למעשה הבורא הוא שברא את הנברא?

כן. אבל הפעולה הזאת נקראת ''בר'' ממדרגה. מחוצה לו.

תלמיד: מחוץ לבורא?

כן. ודאי. הבורא זה כוח השפעה, כוח אהבה. וגם אתה יכול להגיד שזה לא השפעה ולא אהבה זה משהו עוד למעלה ממנו, עצמותו, אלא שכלפינו רוצה להתגלות ככוח השפעה ואהבה לכן התחיל את הבריאה.

תלמיד: אז מי ברא את הנברא?

הבורא.

תלמיד: כרגע אמרת שלא הבורא ברא.

בסדר. רציתי לדייק. לא כדאי.

סבה ב': הגורם ונמשך מצד עצמו

"ב. הוא סדר של גורם ונמשך, המיוחס לתכונת המצע, מצדו עצמו, ואינו משתנה. למשל, חטה שנרקבה באדמה, ובאה לבחינת זריעה של חטים. הרי המצב הרקוב הזה, מכונה בשם "מצע". כלומר, שיש להבין כאן שמהות של חטה, פשטה צורתה הקודמת שהיתה לה, דהיינו, צורת החטה. וקבלה בחינה חדשה, בתמונת חטה רקובה, שהוא הזרע הנקרא "מצע", הערום מכל צורה. שעתה, אחר שנרקבה באדמה, נעשית ראויה ללבוש צורה אחרת, דהיינו, צורה של חטים, הראויים לצמוח, ולצאת מאותו המצע שהוא הזרע.

זה גלוי וידוע לכל, שהמצע הזה, אינו עתיד להתלבש, בצורות של דגן, ולא בשבולת שועל, אלא רק בהשואה, אל אותה הצורה הקודמת, שהסתלקה ממנה, שהיא, החטה היחידה, ואף על פי שמשתנית בשיעורים מסוימים, הן בכמות והן באיכות, כי בצורה הקודמת היתה חטה יחידה, ועתה עשר חטים, וכן בטעם ויופי. אולם עיקר הצורה, של החטה, אינה מקבלת שינוי.

הרי שיש כאן סדר של גורם ונמשך, המיוחס לתכונת המצע מצדו עצמו, ואינו משתנה לעולם, שמחטה לא יצא דגן כמבואר. וזהו המכונה סבה ב'."

.

שאלה: אם כל דבר פשוט ממשיך את מה שהיה לפניו אז איך יש התפתחות בכלל?

כנראה שיש גורמים לזה שהמצע יהיה מצע, אבל מה שיוצא ממנו זה כבר לא יהיה בדיוק מצע. בעל הסולם אומר שיש עוד ארבעה גורמים. אם לא היו ארבעה גורמים אלא רק דחף פנימי שיש מתוך המצע עצמו, אז היה יוצא אותו הדבר.

מה שאין כן כשפועלים על המצע עוד נתונים שמחייבים אותו להתפתח ולהשתנות והמצע עצמו אולי לא רוצה להתפתח ולהשתנות, אבל יש עוד כוחות שמחייבים אותו בזה, הכוחות האלה הם כבר משנים את המצע ובמקום מה שהיה קודם, נעשה ''מצב חדש''. כמו שהוא אומר, הייתה חיטה אחת, עכשיו זה עשר חיטים.

תלמיד: כן, או אפילו נניח שהחיטה יכולה להשתפר, או להיות יותר טובה אבל מאיפה כל הגיוון הזה? כי אנחנו רואים שהבריאה היא כל כך מגוונת, אז מה קורה אם כל דבר פשוט מוליד אותו דבר אחרי זה?

כי יש גורמים נוספים.

תלמיד: שיכולים לשנות חיטה מלהיות חיטה?

כן. תראה את זה אפילו בחיות. אתה לוקח חיות, אתה מאלף אותן, כבר נולדים מהן צאצאים שהם יותר ראויים לחיות יחד עם האדם, וכך מדור לדור. אתה רואה איזה כלבים יש לך היום, כאלו וכאלו, תראה מה שנעשה, כאלו אין בטבע, רק האדם המציא אותם מפני שרצה. תראה עד כמה האדם הוא גורם חזק, תראה איך הוא מכופף את הבריאה.

זאת אומרת, הכלב נשאר כלב אבל באות כאלה צורות כלבים שבטבע אין. יש לך חכמה שלמה בזה. זאת אומרת, הגורמים החיצוניים הם קובעים לך את כל העתיד. בקיצור סביבה.

תלמיד: על הגורם הראשון אפשר לדבר כי זה סוג של התפתחות.

על הגורם הראשון. לא על המצע.

תלמיד: לא המצע. אני לא מבין איך אפשר לומר על המצע שזה סוג של התפתחות, אם הוא פשט צורה ועדין לא לבש צורה חדשה, איך אפשר לתאר אותו בכלל?

לא, אבל הוא אומר לך שמחיטה יכולה לצאת רק חיטה.

תלמיד: את זה מגלים כבר כשהיא מתפתחת.

כן.

שאלה: בעל הסולם אומר שאסור לדבר על צורה שלא מלובשת בחומר בכלל, כי זה מבלבל, אז איך אפשר לדבר על מצע אם הוא עדין לא בהתפתחות או באיזו מגמה?

לא. אני לוקח חיטה, אני מתחיל לחקור אותה מהי, מי היא, ובסופו של דבר יש לי עליה מלא ידע. זה ידע על חיטה במקרה שלנו, לפני שהיא מתפתחת, לפני שהיא מתחילה להיות תחת הגורמים הזרים, היא נקראת ''מצע''.

תלמיד: אבל הוא כותב שהחיטה שנרקבה היא המצע.

זה כלפי זה שיבוא אחריה. אבל בעצם החיטה בעצמה, כשאני לוקח גרעיני חיטה ואני חוקר אותם, בשבילי הם החומר שממנו יצאו כל מיני צורות. איזה צורות? שיצאו על ידי הגורמים השונים.

תלמיד: כשאני לוקח גרעין חיטה זה כבר סוף ההתפתחות הקודמת.

אני לא יודע. אני קובע מכאן. אף פעם אתה לא יכול לקחת משהו, כמו רשימו מהאור, הניצוץ הראשון השחור. למה אתה מתכוון? הרצון לקבל שנתהווה באור העליון?

תלמיד: אני הבנתי שמצע זה כשהחיטה כבר נרקבה והיא כבר לא לבושה בצורתה הקודמת.

כלפי ההתפתחות הבאה שלה זה נקרא ''מצע''. נכון. אז מה? אז איך אתה תקרא לחיטה שלא נרקבה?

תלמיד: סוף ההתפתחות הקודמת.

אין התפתחות קודמת. לא יודע מה זה.

שאלה: מה זה אותו ''חומר היולי'' שזה מצע ממש התחלתי?

"חומר היולי" בדרך כלל בחכמת הקבלה זה כשמתכוונים לרצון לקבל הגולמי לפני שהוא מקבל צורה.

תלמיד: זאת אומרת שהמצע של החומר היולי הוא בעצמו, ואין שום דבר?

אנחנו לא יודעים איך הוא נולד. זה ניצוץ שחור שהתהווה באור אין סוף. זה ממחשבה, מדרגה יותר עליונה ממנו אבל איך, את זה אנחנו לא יכולים לתאר. זה משהו שונה, הפוך מהאור העליון ולכן זה נקרא ''בריאה'', ''בר מהאור'', הפוך, בר, כי האור זה תכונת ההשפעה, האהבה. וגם איך, איזו השפעה ואהבה יש לאור לפני שיש משהו? כלפי מה אפשר לבטא את ההשפעה והאהבה? אבל כך אומרים.

ואז התהווה באור העליון רצון הפוך ממנו והוא נקרא ''שחור'', והוא נקרא ''חומר היולי''. למה חומר היולי? כי הוא הראשון לפני כל הצורות, שהתקבל. כמו שאנחנו לומדים כאן שיש לך מיליארדי צורות כמו דומם, צומח, חי, מדבר, ולכל אחת מהן בכל העולמות בכל האפשרויות שיהיו, יש לו חומר היולי שזה רצון לקבל בלבד.

איזו צורה? לא יודעים. אין צורה. מה הוא רוצה? לא יודעים. לא רוצה. כי ''רוצה'' זה כבר משהו מסוים שזה כן וזה לא. אבל החומר הזה הוא מה שבעצם הבורא ברא. רצון לקבל בלבד. אי אפשר לדבר עליו מפני שהוא כל כך מופשט.

קריין: אז אנחנו בעמוד 416. טור א'. כותרת

סבה ג': גורם ונמשך הפנימיים

"ג. הוא סדר דרכי "הגורם ונמשך", הפנימיים של המצע, שמשתנים, מסבת המגע ופגישה עם כחות הזרים שבסביבתו, שעמהם בא במגע. פירוש, כי אנו מוצאים שמחטה אחת הנרקבת באדמה, יוצאות ונולדות הרבה חטים, ולפעמים עוד גדולות ומשובחות, ממה שהיתה החטה בטרם שנזרעה.

הרי בהכרח, שיש כאן תוספת של גורמים, שהשתתפו והתחברו עם הכח הטמון מהסביבה, דהיינו "המצע", שמשום זה נגלו ויצאו כל אותם ההוספות בכמות ואיכות, שלא היו כלל בצורת החטה הקודמת. שהם, החומרים והמלחים שבאדמה, והגשם, והשמש, אשר כל אלה פעלו עליה, מתוך שהפרישו מכחותיהם והתחברו אל הכח הטמון במצע עצמו, אשר בדרך קודם ונמשך, והוציאו את הרבוי של כמות ואיכות, להתהוות ההיא.

ויש להבין שהגורם הג' הזה, מתחבר עם המצע בפנימיותו, מכיון שהכח הטמון במצע שולט עליהם, שסוף סוף השינויים הללו שייכים כולם למין החטים, ולא למין אחר. ולפיכך אנו מגדירים אותם לגורמים פנימיים, אלא שנבדלים מגורם הב' הבלתי משתנה, משום בחינה שהיא. מה שאין כן גורם הג' המשתנה בכמות ואיכות."

ברור? לא יכול להיות משהו אחר, אלא בדיוק אותו מין חייב להיות, אבל את הכמות והאיכות קובעים השפעות חיצוניות, וגורמים זרים.

שאלה: כל החוקיות הזו של ההתפתחות פה, אלה לא דברים שהמדע כבר כאילו יודע עליהם?

ודאי שכן.

תלמיד: אז מה בעל הסולם מנסה בעצם להגיד, זה בחירה חופשית אנחנו מדברים פה על מאמר החרות?

חכו, הוא רוצה להביא אותך למצב של האדם, איך אדם מתפתח, ומה בהתפתחות האדם, שאנחנו נגלה את הגורם שאיתו אנחנו יכולים, על ידי אותו הגורם לגרום לעצמנו את ההתפתחות שבוחרים, ומכוונים את עצמנו במיוחד למשהו.

תאר לעצמך שאתה חיטה, ואתה קובע עכשיו שאני רוצה עכשיו להתפתח לעשרה חיטים, כאלו וכאלו, אתה יכול לעשות את זה? אבל אנחנו כן יכולים. אמנם שאנחנו נמצאים באותו מצב. אלא יש אפשרות לפנות לגורם מיוחד שהוא יפתח אותנו, וזה נקרא חרות. זאת אומרת שאין לך שום חרות אחרת, אתה חיטה וזהו. לא, יש אפשרות על ידי גורם זר להיות אדם.

אז צריכים להבין מיהו הגורם הזר, מה הוא יכול לעשות, איך אני יכול לעורר אותו, עד כמה כדאי לי. זה כנגד הרצונות שלי, כנגד כל הטבע שלי, אז עד כמה אני חייב לשכנע את עצמי, ואני צריך סביבה שתעזור לי להתגבר על זה, לראות את הכדאיות. חרות, זה קשה לקנות חרות.

סבה ד': גורם ונמשך מדברים זרים

"ד. הוא סדר גורם ונמשך מדברים זרים, הפועלים עליו מבחוץ. פירוש, שאין להם יחס ישר אל החטה, כמו המלחים והגשם והשמש. אלא מדברים זרים אליה, כמו השכנים הנמצאים בשכנותה, ומקרים חיצונים כמו הברד והרוח וכד'.

והנך מוצא, אשר ארבעה גורמים מתחברים בחטה בכל משך זמן גדולה. אשר כל מצב ומצב הפרטי שהחטה מקבלת במשך הזמן ההוא, נעשה מותנה מארבעתם. שהכמות והאיכות שבמצב, נקבע על ידיהם. וכמו שציירנו בחטה, כן החק בכל מיני התהוות שבעולם. ואפילו במחשבות ומושכלות. למשל, אם נצייר איזה מצב במושכלות מאיזה אדם שהוא, דהיינו, מצב אדם דתי, או לא דתי, אם חרדי קיצוני, או לא דתי קיצוני, או בינוני - נבין גם כן שאותו המצב התהווה ונקבע באדם, על ידי ארבעת הגורמים האמורים."

ובמיוחד על ידי הגורם האחרון הזה, הגורם הזר. אנחנו פועלים כאן במציאות הזאת, בוא נגיד לא דרך העולם העליון והכוחות העליונים, אנחנו פועלים כך שהאנשים האחרים בעולם מתחילים לקבל את המחשבות, את הרצונות, את הכיוונים, המטרות, הערכים שלנו וגם אנחנו את שלהם. וכך כל האנושות מתקדמת. זאת אומרת, יש השפעה מאוד מאוד חזקה של החברות בעולם זו על זו. זה נקרא גורמים זרים, במיוחד תראו עד כמה כלי התקשורת הורסים את הכול בעוצמה שלהם.

ויש לנו עוד גורם זר שלא פועל בצורה ישירה כי הוא לא יכול להגיע בצורה ישירה. בצורה ישירה אני לא בנוי להתפעל ממנו, אבל בעקיפין הוא פועל ופועל די חזק.

שאלה: אתמול התפרסמו בטוויטר שלך כמה טוויטים מאוד מטלטלים. לא דברים חדשים, אבל מורגש כמה שפצצת הזמן בעולם מתקתקת, לפי איך שאתה מרגיש את הדברים. כמה שזה ממש על הסף של ללכת לכיוון של לא פחות ממלחמה כוללת, ואיך שהאנטישמיות והתקיפות האנטישמיות שאנחנו רואים אלה בדיוק סימנים לפני שהמתג מתחלף. בהקשר הזה של בחירה חופשית כמו שאתה רואה יש לנו עוד זמן לעשות שיפט, להפוך את המגמה הזאת? יכול בכלל להיות מהפך של המגמה הזאת, שזה לא יעבור לצורה כזאת קשה והרסנית?

אני חושב שכן, אני חושב שזה תלוי בנו. הבעיה היא שאנחנו מחכים שיקרה משהו, במקום שאנחנו נקבע מה יקרה. זאת הבעיה. אם היינו מבינים שאנחנו קובעים ואף אחד בעולם לא יקבע אלא אנחנו קובעים, אז באמת היינו בעלי השפעה טובה לעולם. אבל מה אני אעשה? אני שומע שיש אפילו כאן, בקרב התלמידים שלי, כאילו שלי, כאלו שמתנגדים למה שאני כותב, ולמה שאני אומר. כאן, באמריקה, בעוד מקומות, אז מה לעשות, אני לא יודע.

בינתיים לפי מה שאני שומע, על מה שקורה בקרב בני ברוך, עד כמה שמקבלים את הידיעה, את הספר האחרון או כל מיני כאלה דברים, אני לא יודע, אני די פסימי. אני די פסימי. פתאום מתגלים אנשים שלא רוצים ללכת אחרי המורה. גם קודם היו, רק לא היה בירור כזה. עכשיו ישנו כזה בירור.

לכן אני עושה את שלי, אצלי זה לא יותר ולא פחות, זה גורם לי לבדוק, עוד פעם לבדוק האם אני מדבר נכון, האם אני מנהל נכון את העסק, במה שאני מסוגל לנהל. אבל לא יותר מזה. אני לא מתחשב באף אחד, באף אחד. ושיספרו לי מאמריקה או מכל מיני מקומות מה שהם חושבים, זה רוח, ממש כך. אני מזלזל בהם עד שלא יסכימו לדעתי.

כזה אני, גאוותן ושתלטן. ואף פילוסוף ומדען, אף אחד לא ישכנע אותי. יכול להיות שכן יבואו אנשים מומחים ויגידו, חכה, צריכים לארגן את זה בצורה יפה, אחרת. תביאו אמצעים, מומחים, כסף, יכולת להפיץ את המצב בצורה אחרת, איך להמתיק אותו, איך לתקן אותו, ודאי שאפשר, אולי על ידי סרטי הוליווד, על ידי ספרים, על ידי מערכות עיתונים למיניהם. בבקשה, כן, אני מאמין שהיה אפשר. אבל לפי מה שהבורא נותן לי בארגון שלי, בידיים, זה מה שאנחנו עושים, ואני צריך לפי זה לפעול.

תלמיד: ואנחנו מצידנו, איך להרגיש שאנחנו קובעים את המציאות, כמו שאמרת?

אנחנו לא קובעים את המציאות, אנחנו פשוט יודעים את המציאות. דיברתי על זה באמריקה לפני עשר שנים, אתה יודע מה היה באמריקה, כשדיברתי על השואה, על האנטישמיות ועל כל הדברים האלה, איך הם צחקו, איך הם רצו ממש להרביץ לי, ממש בפועל וכן הלאה. נו ומה, זה השתנה? זה לא שינה את המצב. עברו שנים, ועכשיו זה כן.

אפילו באייפאק, IAC כשדיברתי על אנטישמיות הם אמרו, לא, זה לא יכול להיות. אפילו כתבים ידועים מישראל, אמרו שזה לא יכול להיות, אין כאן אנטישמיות וכלום. מה זה אין? כמה שנים עברו? חמש שנים, ומה קורה היום? אותו עיתונאי ישראלי בכיר שכך דיבר איתי שם יחד בנאום מה קרה? שיראה, יש לנו צילום, מה שהוא אמר ואיך שהוא היה נגד, שיראה מה קורה היום.

איך יכול להיות שהוא לא יודע ואני כן, מי אני? ככה זה. עברו חמש שנים. שילבש על עצמו כיפה ויטייל שם באותו מקום, בוא נראה אותו. לכן אני לא יכול לקחת בחשבון מה שמדברים. לא יכול. אני מבין אותם, אם הייתי אמריקאי בעצמי, במצב שלהם, גם אני הייתי כך, ללא ספק.

לכן אנחנו חייבים להמשיך ובכל הכיוונים. לראות ממש ככה, פשוט אש. ומה שיקרה, אל תדאג ואל תיקח בחשבון. "לא, אבל אם אתה תדבר בצורה אחרת הם ישמעו אחרת" הם לא ישמעו. גם כך אולי לא ישמעו, אבל אנחנו נעשה את שלנו. לא לקחת בחשבון שום עצות שלהם. כבר עברנו את זה במשך אלפי שנים.

שאלה: אז מי שרוצה לשנות את המציאות, יש לו הזדמנות נפלאה כי אתמול, ב-1.1 קרה משהו נפלא, גדול מאוד, בזכות המחלקה הטכנולוגית, מחלקת אירועים ומחלקת תוכן, בשילוב בין הרבה כוחות, עלה לאוויר אתר הכנס שלנו. אתר הכנס הגדול, שבוע הכנס הגדול, ויש בו אפשרות להירשם בארבע שפות שונות. יש בו המון פרטים, גם על האירוח, גם על כל מה שרוצים. כתובת אתר הכנס נמצאת אצלנו באתרים, וגם באי-מייל convection@cab.co.il. אם יש למישהו שאלות, בירורים, משהו שלא ברור, יש את האי-מייל שאנחנו רואים עכשיו.

באמת מומלץ לכולם להכנס ולהרשם, כי אנחנו יודעים שכל מי שצופה בנו עכשיו מאוד רוצה לבוא לכנס. מומלץ להרשם ולא לחכות כי אנחנו יודעים שאחרי שהאדם נרשם, הוא כבר יכול להביא גם את החברים.

(סוף השיעור)