שיעור בוקר 10.01.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 661

מאמר רל"ז "כי לא יראני האדם וחי"

קריין: "כתבי בעל הסולם" עמ' 661 "שמעתי" מאמר רל"ז "כי לא יראני האדם וחי".

רלז. כי לא יראני האדם וחי

""כי לא יראני האדם וחי" (שמות לג, כ). היינו שאם האדם יראה התגלות אלוקות בשיעור יותר מכפי שהוא מוכן עבורו לראות, הוא יכול לבוא לידי קבלה, שהיא בחינת הפכיות מחיי החיים, אז הוא בא לידי מיתה. לכן עליו ללכת בדרכי האמונה".

זאת אומרת "שאם האדם יראה התגלות אלוקות בשיעור יותר מכפי שהוא מוכן עבורו לראות, הוא יכול לבוא לידי קבלה," זאת אומרת שירצה לקבל את התענוג הזה על מנת לקבל "שהיא בחינת הפכיות מחיי החיים," מרוחניות, ו"אז הוא בא לידי מיתה" הרוחנית. "לכן עליו ללכת בדרכי האמונה". קודם כל לרכוש את הכוח השפעה, ורק אחרי זה להגיע ללקבל על מנת להשפיע.

שאלה: האם יש הבדל בן חיסרון האמונה לבין יראה?

יראה זה שאני נמצא בהרגשה שמה שאני רוצה להשיג, אני לא יכול להשיג. פשוט מאוד, זו יראה. אני רוצה להגיע לחשיבות הבורא, להשפעה לבורא דרך השפעה לחברים וחשיבות החברים, ואני רואה שזה לא בא אלי, לא מגיע אליי, אני לא מרגיש שאני מתמלא עם ההרגשה הזאת, אז מה אני עושה? זה בעצם חיסרון.

תלמיד: והחיסרון לאמונה, זו לא אותה התחושה, זה לא אותו המצב?

שחסר לי כוח השפעה ואני מרגיש שהוא חסר. בהתחלה חסר לי כוח השפעה כדי להרגיש, לראות, לעלות, להבין, אני רוצה כוח השפעה בכל מיני ביטויים אגואיסטיים. אחר כך לאט לאט על ידי זה שאני עוסק בזה, מתוך זה אני מתחיל להשיג חשיבות של כוח ההשפעה בפני עצמו, איך כוח ההשפעה הוא גדול, הוא ממלא את כל המציאות, חוץ מהמציאות שלנו הקטנה שאומרים שהיא כמו גרגיר חול לעומת כל היקום.

ואז אני מקבל חשיבות לכוח ההשפעה ואני חושב איך אני יכול להשיג את זה ובאיזו צורה אני מגיע לזה, ויחד עם חברים שאני קצת מבטל את עצמי ביניהם, אני כבר נמצא במצב שאני משתדל כן להעלות את עצמי לכוח השפעה, וכך מתקדם. אין מה לעשות, רק על ידי עבודה.

שאלה: אם גילוי החיסרון מוביל לחוסר ודאות, וחוסר ודאות גורם לברוח, איך להתמודד בדרך רוחנית עם מצבים של חוסר ודאות, איך מפתחים כוח סבל לחוסר ודאות בדרך?

רק על ידי חיבור. אם אתה נמצא בחיבור עם החברים, שים לב אפילו בדרגות שלנו, אתה כבר לא צריך כל כך הוכחות, שום דבר, ההרגשה שאתה מקבל מהחברה ממלאה אותך בביטחון כך שאתה אפילו לא צריך הסברים, הוכחות, שום דבר.

תלמיד: גם לא צריך יותר כוח סבל?

אתה כבר לא מפחד כל כך מהסבל, כי אתה מתחיל אוטומטית בתוך עצמך לחלק אותו לכולם וזה לא נראה לך כסבל, עד כדי כך שאתה תתחיל להרגיש שמה שאתם סובלים יחד זה תענוג.

שאלה: אנחנו אומרים שלא יכול להיות שיהיה לנו כוח השפעה, האם מדובר על כוונה להשפיע שזה לא נכנס לעצמות, לרגשות שלנו?

כן. נכון.

שאלה: כתוב במאמר "היינו שאם האדם יראה התגלות אלוקות בשיעור יותר מכפי שהוא מוכן עבורו לראות, הוא יכול לבוא לידי קבלה," אבל אם זה קורה, אז הבורא מסדר שהוא יראה התגלות מעבר למה שהוא יכול, יש דרך למנוע את זה?

ודאי שהבורא מסדר את הכול, אבל הכול תלוי בכמה האדם על פני זה פונה לבורא ומבקש שינוי. זה העיקר, העיקר לא מה שיש לנו אלא מה שאנחנו מבקשים. הבורא נהנה מבקשות, אנחנו נהנים מהמצב, אז איך אנחנו נעלה את עצמנו לרצון של הבורא? צריכים להיות כל הזמן בבקשה.

תלמיד: האם הבקשה הזאת גורמת באמת לגילוי אלוהות יותר ממה שהוא יכול לקבל?

אין דבר כזה, אל תדאג.

תלמיד: אני לא דואג, אני אומר כי זה מה שהוא רושם במאמר, שזה יכול להגיע למצב שלידי קבלה.

לא, אבל הוא צריך כל פעם להתאים את עצמו למה שמסוגל, שזאת תהיה קבלה על מנת להשפיע, בשביל מה הוא צריך לגלות את הבורא? כתוב כי ""כי לא יראני האדם וחי" (שמות לג, כ). היינו שאם האדם יראה התגלות אלוקות בשיעור יותר מכפי שהוא מוכן עבורו לראות, הוא יכול לבוא לידי קבלה," קבלת התענוג הזה, על מנת לקבל "שהיא בחינת הפכיות מחיי החיים, אז הוא בא לידי מיתה." הרוחנית "לכן עליו ללכת בדרכי האמונה"., זאת אומרת קודם רוכשים את כוח האמונה, כוח הבינה ומעלים אליה את כוח הקבלה, כוח המלכות. זה נקרא שעובדים בצמצום ב'.

רק בצורה כזאת אנחנו יכולים לעבוד, באח"פ דעלייה.

שאלה: לגבי מה שאמרת עכשיו, איך אפשר לשלב את התענוג מהמצב ויחד עם זה לתת נחת רוח, תענוג לבורא?

אם אני נהנה מזה שאני מקבל מהבורא את המצבים שלי, כל מצב ומצב שאני מקבל אני מקבל מהבורא ממש, ומהמצב הזה והלאה אני צריך לבנות את הדבקות שלי בבורא, במה שאני עונה לו, בתגובה שלי, זה מה שאני צריך. וכך אני מסדר איתו את הקשר.

שאלה: מה זה אומר לראות את התגלות האלוהות?

לראות התגלות האלוהות זה לסדר בתוך האדם, בתוכנו כאלה כלים דהשפעה שיכולים לגלות אפילו את אור החכמה.

שאלה: אם אני מרגיש שיש לי חסרונות שנראה לי שמפריעים לי גם בגשמיות וגם ברוחניות, ואני רוצה למחוק אותם, איך להתייחס לזה נכון?

אתה לא בעל הבית על החסרונות, אתה בעל הבית רק על התגובה עליהם וכדי להגיב עליהם אתה צריך למיין אותם, באילו חסרונות אתה יכול לעבוד עכשיו כרגע בעל מנת להשפיע דרך חברים לבורא, ובאילו חסרונות אתה לא יכול לעת עתה להשפיע דרך חברים לבורא, זו בעצם העבודה שלך, בינתיים. וככל שתתקדם יותר תוכל לעבוד עם יותר ויותר רצונות בעל מנת להשפיע.

שאלה: אם יש לי מעט אמונה, זה אומר שהכלי שלי גדול, אז למה אני צריך להצטער?

אם יש לך מעט אמונה זה נקרא שחסר לך כוח השפעה ולכן אין לך כלי אלא הכלי באפס. יש רק רצון גדול אבל הוא לא נפתח, כי אין לך כוח השפעה, אין לך אור חוזר.

שאלה: קודם היה כתוב שהבורא שומע כל תפילה. הבורא באמת שומע?

שומע.

שאלה: כשחבר מקנא בקשר שיש בין חברים אחרים, האם על בסיס קנאה שכזו אפשר להתחבר?

אפשר להתחבר על פני כל קנאה, רק שאנחנו נשתדל לעבוד עליה בצורה מטרתית.

וזה שהבורא שומע כל תפילה, עלינו להבין שאנחנו נמצאים בתוך הכוח הזה העליון שנקרא בורא, בתוכו אנחנו נמצאים, ועלינו רק לחדור אליו כדי להרגיש אותו דרך האגו שלנו, ואז נתחיל לגלות אותו.

שאלה: במה תלויה הרגשת החיבור עם החברים, האם ביכולת להתמסר לחברים ולהתאמץ להיכנס ללב שלהם, או ביכולת לתת להם להשפיע עלינו?

צריכים לראות גם את זה וגם את זה.

שאלה: איך בכלל יכול להיות שאדם יראה את התגלות אלוהות במידה יותר ממה שהוא מוכן לראות, הרי התגלות מתרחשת רק בהתאם להשתוות הצורה?

לא יכול להיות שאדם יראה את האלוהות למעלה מהכלי שלו. אם הוא לא מוכן, הוא לא יראה את זה.

שאלה: אפשר להסביר את הכתוב "שאם האדם יראה התגלות אלוקות בשיעור יותר מכפי שהוא מוכן עבורו לראות"?

זה לא טוב שהוא רוצה לראות, אבל ודאי שלא יראו לו את זה כי אין לו כלי, יש לו כוח השפעה קטן.

שאלה: האם במידה שבה יש לנו כוח אמונה, יש פרופורצייה לדמות הבורא שאנחנו בונים בעשירייה בינינו?

זה אותו דבר, כוח האמונה, כוח ההשפעה או דמות הבורא שאנחנו הולכים לגלות, זה אותו דבר.

שאלה: על איזה סוג של מוות אנחנו מדברים, מוות רוחני או גשמי?

ודאי שכל פעם מדברים רק על מוות רוחני, כי מוות גשמי נמצא בדרגת חי, ועל דרגת חי, על הגופים שלנו אנחנו לא מדברים, אנחנו מדברים רק על דרגת המדבר. וזה כבר הרוח והנשמה שלנו ואותה אנחנו מפתחים.

שאלה: לפני הכנס אתה התייחסת בצורה כזאת כמו שאנחנו אף פעם לא שמענו אותך, עד כמה הכנס חשוב לך, מבחינת ההתקדמות האישית ואפילו ההשגה שלך. רצינו לשאול אם הכנס הזה ענה על הציפיות שלך?

ענה ובכל זאת אני רוצה עוד. אני מקבל תועלת מהכנס כשאתם מתחברים, ואני יכול להיכנס לתוך החיבור שלכם, ומהחיבור שלכם לקבל את תמצית החיבור וזה הופך להיות לכלי שלי. אז ודאי שהייתה בכנס כזו הזדמנות, אבל בכל זאת רוצים יותר, אני כבר מצפה לכנס הבא.

תלמיד: למה אתה אומר, אני לא עשיתי את הכנס בכלל, זה אתם?

אני לא מגלה אף פעם רצון לכנס או לערב, או לעוד משהו, אלא אם כן אני מקבל קודם כל רצון מהקבוצה, מהתלמידים מהכלי העולמי, ואני בעצמי אולי יכול להגיד שאני כן חושב שכדאי, אבל בכל זאת הרצון צריך להיות מכם.

אני מבין שכבר עכשיו חושבים על הכנס הבא, צריכים לחשוב באיזו צורה, באיזה סגנון, לעשות בירור על כל דבר ודבר, לא חשוב אם זה היה טוב, אלא פעם הבאה זה צריך להיות אחרת ועוד יותר טוב.

(סוף השיעור)