שיעור צהריים - _11.01.2023 הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

צדיקים ורשעים - קטעים נבחרים מתוך ספר "זוהר לעם"

ודאי שכל תכונותינו מהלידה הגיעו אלינו מהבורא, כי "אין עוד מלבדו", וכל התכונות שלנו, רעות, טובות, באות מלמעלה, הבורא נותן ומנהל לנו אותן כדי לחנך, ליישר ולכוון אותנו לדבקות השלמה. לכן יש לנו כאן בירורים איך עלינו להתייחס לכל התכונות המתגלות בנו, מהן הרעות ומהן הטובות לא לפי ההרגשה שלנו אלא לפי גודל ההתקרבות שלנו על ידן לתיקון. לכן בואו נקרא את הקטעים שהוכנו לנו ונתקדם בנושא.

קריין: צדיקים ורשעים, קטעים נבחרים מתוך זוהר לעם, קטע מספר 6.

"צדיק, שיָרֵא את ריבונו, כמה רעות הוא סובל בעוה"ז, כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם היצה"ר." צדיק סובל וסובל ממש הרבה, למה? כדי שיתרחק מהיצר הרע ויתקרב כנראה ליצר הטוב. "והקב"ה מציל אותו מכולם. כמ"ש, רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'." כלומר, גם בדברים הטובים וגם ברעים, הבורא מוביל את האדם באמצע כדי ללמד אותו גם על התכונות הטובות וגם על הרעות, שאדם יכבוש את כל התכונות ויידע איך להשתמש באלה ובאלה. לא מן הסתם כתוב "מכולם יצילנו ה'". "לא כתוב, רבות רעות לצדיק, אלא, רבות רעות צדיק. שהסובל רבות רעות הוא צדיק, משום שהקב"ה חפץ בו." כמה שאדם סובל לפי זה מודדים, שוקלים האם הוא צדיק ובאיזו מידה, או לא. "כי הרעות שסובל, מרחיקות אותו מיצה"ר. ומשום זה הקב"ה חפץ באדם ההוא, ומציל אותו מכולם, בעוה"ז ובעוה"ב. אשרי חלקו." של האדם העובר את כל השלבים ובסופו של דבר נכלל במצב הנכון, גם מהטוב וגם מהרע ויודע לחבר את הכול לטוב.

("זוהר לעם". ויישב. מאמר "ויישב יעקב", סעיף 11)

קריין: קטע 6 שוב.

"צדיק, שיָרֵא את ריבונו, כמה רעות הוא סובל בעוה"ז, כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם היצה"ר. והקב"ה מציל אותו מכולם. כמ"ש, רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'. לא כתוב, רבות רעות לצדיק, אלא, רבות רעות צדיק. שהסובל רבות רעות הוא צדיק, משום שהקב"ה חפץ בו. כי הרעות שסובל, מרחיקות אותו מיצה"ר. ומשום זה הקב"ה חפץ באדם ההוא, ומציל אותו מכולם, בעוה"ז ובעוה"ב. אשרי חלקו."

("זוהר לעם". ויישב. מאמר "ויישב יעקב", סעיף 11)

שאלה: למה כתוב "לא כתוב, רבות רעות לצדיק, אלא, רבות רעות צדיק."?

זה מפני שכך הוא מרגיש.

שאלה: איך הרעות, הצרות, מרחיקות, מצילות את הצדיק מיצר הרע?

מפני שכולנו בנויים על פני הרצון לקבל, הרצון לקבל הוא הטבע שלנו ולכן אם אנחנו מרגישים רע אז אנחנו בצורה טבעית עוזבים את הרע הזה ומתרחקים ממנו, או ההיפך, כשמרגישים את הטוב רוצים להתקרב אליו. זה הטבע שלנו.

תלמיד: אולי אפשר לתת דוגמה לרעות האלה?

לא, זה כלפי האדם.

שאלה: בדרך כלל אמרנו שהצרות והייסורים לא מקרבים את האדם לרוחניות, וכאן נאמר להיפך שכביכול אתה מתקרב להשפעה?

אדם שמרגיש כמה היצר הרע דוחף אותו מהמטרה, הוא כבר מתגבר עליו.

שאלה: כשמתמודדים עם הייסורים האלה, איך אפשר להתגבר על גאווה ולפנות לבורא? אני רוצה לפנות אליו אבל הגוף שלי מאוד מתנגד ואני לא רוצה להתחנן אליו. אולי אני צריך לעשות משהו במקום להתחנן לה'?

תתקרב לחברים ויחד איתם יהיה לך יותר קל לפנות לבורא.

שאלה: האם כשאנחנו מנמיכים, משפילים את עצמנו כלפי גדלות הבורא, הופכים ממש לבובות על חוטים, מרגישים לחלוטין חסרי כוח, במידה הזאת אנחנו מרגישים שאנחנו מתקרבים, הופכים לצדיקים? כשאנחנו ממש מרגישים את הנהגתו בהכול?

כן.

שאלה: מדובר פה על סבל, האם הכוונה לסבל גופני ונפשי שהצדיק יכול לעבור?

כן.

שאלה: אתמול הייתה שאלה בשיעור הבוקר ואמרת שאת כל העבודה עושים בעשירייה. שום בקשות על משהו מחוץ לעשירייה. אחרי הבירור של אתמול הורגשה מדרגה אחרת לגמרי של הכרה, שכל העבודה נמצאת רק בתוך העשירייה. איך מתרחש התהליך בו מתרחשת הבנה עמוקה יותר, בזכות מה? האם לשקוע יותר בתוך החומר כשאנחנו לומדים או לפתוח את הלב לחברה, מה עובד בדיוק?

אנחנו צריכות להתחבר לחברות מפני שאנחנו מבינות או שומעות או מקבלות על עצמנו שלבורא אפשר להגיע רק דרכן. רק אם נתחבר, אז דרך כל החברות אגיע לבורא. כך אנחנו מתקרבות אליו ואי אפשר אחרת. כמו שאנחנו לומדים ממבנה הפרצוף הרוחני, יש שם עשר ספירות ואי אפשר להגיע ממלכות לכתר, אלא אם נעבור על כל הספירות ממטה למעלה.

שאלה: הפעולות שהבורא שולח לצדיקים, האם הן תוצאות של מעשים קודמים או שהן פעולות חדשות בשביל לתקן אותן?

ודאי שהכול מעורב גם הפעולות הקודמות, גם הפעולות הבאות שעדיין לא ידועות לנו, הכול נחשב ומתקבל בתוך השאלה שאנחנו צריכים לפתור.

שאלה: אם אדם מגיע לערב האיחוד ומהעשירייה שלו מגיעים פיזית עוד אדם אחד או שניים, מי נכלל בעשירייה שאיתה הוא צריך לעבוד בערב האיחוד?

כל העשירייה. לא משנה כמה הגיעו וכמה לא הגיעו.

תלמיד: אבל בזמן הזה הוא יושב עם אנשים אחרים מעשיריות אחרות, מי עכשיו העשירייה שלו?

לא יודע.

שאלה: דרגת הקשר שלי עם החברים מצביעה על דרגת ההצדקה שלי את הבורא?

כן.

שאלה: כתוב, "כמה רעות הוא סובל בעוה"ז, כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם היצה"ר." מה זה "כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם היצה"ר."?

שיתנתק מהאגו שלו שסוחף אותו לכל מיני פעולות על מנת לקבל ויהיה מסור לעשירייה.

תלמיד: אז איך הרעות מקדמות אותי לזה?

הוא מרגיש בינתיים רעות מפני שהוא חייב לעבוד בתוך עשירייה, הוא לא מרגיש מזה טוב, אבל הוא פועל נגד ומעל הרצון שלו, מתחבר עם אחרים ומגיע דרכם להשפיע לבורא.

שאלה: אם אדם הוא צדיק אז ההנחה היא שהוא כבר בשמחה והצדקה ומקבל את הכול, אז למה בכל זאת הוא מרגיש שצרותיו רבות?

הוא לא צדיק גמור, בינתיים הוא אולי עשה איזה דבר טוב, איזו בחירה, החלטה טובה למעלה מהאגו שלו, מהדחייה לאחרים, והתחבר איתם, אבל זה לא אומר שהוא כבר מתוקן.

שאלה: בטקסט כתוב, הצדיק שסובל רעות, האם הצדיק יידע אי פעם מה יחס הבורא אליו ואיך הוא מטפל בו?

כן, הוא צריך להתעמק בזה ולחקור.

שאלה: יש חבר המפחד להגיע פיזית לערב איחוד מכיוון שהוא מפחד להתקרב יותר מדי לקדושה, מפחד שזה יגרום לו לירידה ולא לעלייה, מה לעשות במצב כזה?

אני לא מבין אדם כזה. אם יש אפשרות להגיע לחיבור פיזי ולהיות בתוך החברה, אז אין לזה שום תירוצים.

קריין: קטע מספר 7.

"כשהאדם מתקרב לתורה, הנקראת טוב, כמ"ש, טוב לי תורת פיךָ, אז מתקרב אל הקב"ה, הנקרא טוב. ואז מתקרב להיות צדיק, הנקרא טוב.

וכשהוא צדיק, שורה עליו השכינה, ומלמדת אותו סודות עליונים בתורה, משום שהשכינה אינה מזדווגת אלא בטוב, שהוא צדיק. וצדיק וצדק, שצדק הוא השכינה, הולכים יחד."

("זוהר לעם". ויישב, זוהר חדש. מאמר "מכירת יוסף", סעיף 9)

אדם שהוא צדיק הוא מצדיק את הבורא בכל הפעולות שהבורא עושה, ולכן הוא נקרא צדיק, ואז הוא רואה את כל העולם כצדק וכטוב.

שאלה: מה זה להצדיק את הבורא?

בכל מה שקורה לו, בכל מה שהוא ובמה שמסביבו, ובכלל במה שיכול להתגלות, הוא רוצה לראות רק טוב. ואם הוא רואה לא טוב במשהו, אז הוא מייחס זאת לעצמו. זאת אומרת אם הוא רואה כל מיני דברים שהם לא ישרים, שהם לא טובים, שהם לא בצדק, אז הוא מקבל את זה כך כי הוא כזה, "כל הפוסל במומו פוסל". לכן אין חוץ מהבורא בעולם והבורא הוא צדיק, ורק האדם שרואה את הפעולות שהן לא בצדק הוא רשע.

שאלה: מה זה אומר שהשכינה מזדווגת בצדיק?

השכינה היא הצדק העליון, זו השראת הבורא על כל הנבראים, והאדם מתכסה בשכינה.

תלמיד: מה ההכנה מצד האדם עצמו כדי שהשכינה תזדווג בו?

להיות צדיק, להצדיק את הבורא בכל מקרה.

שאלה: הצדיק מצדיק את כל מה שמגיע אליו, וכל הבעיות שלו הן מאותם הרשעים שהוא מגלה בתוך עצמו.

כן.

שאלה: איך השכינה מלמדת את חוקי התורה העליונים?

אנחנו צריכים לראות את זה בעצמנו. אם אנחנו מתקרבים לבורא, מתקרבים לשכינה, אז אנחנו מרגישים את כל הפעולות של השכינה עלינו ואיך היא מלמדת אותנו.

שאלה: אם הצדיק מצדיק את הבורא, אז איך זה שרע לו?

נראה. לצדיק לא צריך להיות רע, אתה צודק, בתנאי שהוא מצדיק את הבורא ומסכים עימו במאה אחוז. אבל כתוב "רבות רעות צדיק", כלומר הבורא שולח לו כל פעם בעיות חדשות והוא צריך להצדיק את הבורא, ולהעלות את עצמו עוד יותר לדרגה של דבקות עם הבורא.

תלמיד: אם אני מצדיק את הבורא, האם זו רעה, זה לא הופך כבר לטובה?

אתה לא מצדיק אותו כדי שיהיה לך טוב. האם זאת המטרה שלך ולכן אתה מצדיק את הבורא?

תלמיד: לא.

אז כאן כבר יש שאלה ומתחילים להיות בירורים חדשים, זה לא פשוט. כלומר הדרך, אם אתה צדיק או לא ועד כמה, ממשיכה.

שאלה: את כל הדברים הרעים שאני רואה אני מייחסת רק לעצמי, ואומרת לבורא "אתה טוב, אתה נפלא, אתה הכול". אבל צריך להיות פער בין השניים, זאת אומרת, אני מבקשת ממנו, "תתקן אותי בבקשה כדי שאני אוכל להמשיך להצדיק אותך". האם יש כזה פער שאני מבקשת ממנו לתקן אותי?

נניח שכן. אתם תלמדו. לאט לאט אדם מקבל ניסיון, ומתוך הניסיון הוא כבר מבין איך להתנהג, איך להתגבר ואיך להגיב.

שאלה: למה להצדיק את הבורא?

כי זה חוק הבריאה שהבורא הוא כוח עליון שיצר את הבריאה ויצר את כולם, ולכן הפעולות שלו מלכתחילה הן בצדק טוטאלי, שלם. ואם אני לא מצדיק אותו, אז זה אומר שאני לא מבין את הבריאה ולא משתדל להיות עם הבורא.

שאלה: תלמיד שהוא נאמן ללימוד, לרב שלו ומסור לדרך, מה הוא אמור להרגיש כשאנחנו קוראים את הקטעים האלה במסמך הזה?

הוא צריך להרגיש שהוא מתקדם למטרת הבריאה, לזה שהוא יסכים עם הבורא בכול בכל לב ונפש, שלקראת זה הוא הולך.

שאלה: בעיות וסבל מרחיקים אותנו מהיצר הרע. האם זה בגלל שאנחנו רואים שהאגו לא יכול לעשות כלום כי אין בו אהבה ורק הבורא יכול לעזור כי הוא אוהב אותנו מאוד?

בינתיים נגיד שזה נכון, אומנם זה לא כל כך נכון, אבל בדרך זה טוב.

שאלה: האם אפשר לומר שהחוטא מגלה בעצמו את הרע, ואם הוא חוזר בתשובה כשהוא מגלה את הרע בעצמו, אז הוא גם בשקט מתקן את הרע הזה?

כן, יכול להיות.

שאלה: שמעתי משפט שצריך להצדיק את כל מה שמסביב. איך אפשר להצדיק אם אני לא תמיד מזהה את הקשר בעשירייה למה שמסביב?

אלו שאלות שאין עליהן תשובות. צריכים להתקדם עוד, ואז נהיה מסוגלים לחלק בדיוק בין פנימיות וחיצוניות, בורא ונבראים. את השאלה הזאת בינתיים אי אפשר לפתור, זה רק יבלבל אותך.

שאלה: האם כדי להצדיק את הבורא אנחנו צריכים להיות בהשפעה?

כן.

תלמידה: איך אנחנו יכולים להגיע להשפעה?

בזה שאנחנו מצדיקים את הבורא.

תלמידה: האם אנחנו פשוט צריכים להשתדל ולהתאמץ לעבוד?

אנחנו צריכים להשתדל להיות יחד ולהצדיק את הבורא בכל מה שאנחנו רואים בעולם. ואף על פי שזה יראה לנו כבלתי אפשרי לחלוטין, עם זאת זה יביא אותנו לזה שאנחנו ניתקן ונראה את העולם כטוב ומיטיב שבו נמצא ואותו ממלא הבורא עצמו.

תלמידה: כלומר, ללכת באמונה למעלה מהדעת.

כן.

שאלה: בזכות מה קורה ההיפוך שבו האדם מתחיל להצדיק את הבורא? האם זו מידה של יגיעה מצידו, תפילה מתמדת, חיבור, או משהו נוסף?

הכול עובד יחד לאותה מטרה.

שאלה: מה זה בדיוק להצדיק את הבורא?

להצדיק את הבורא זה לקבל אותו כגדול ושולט על כל מה שקורה. גם מצד הרע, וגם מצד הטוב.

תלמיד: למשל התפילה, שייכת להצדקה, איזה קשר לבורא זה גם להצדיק?

תפילה אתה עושה, אתה לא משייך אותה לבורא.

תלמיד: אני מצדיק.

אין כאן מה להצדיק. כי זה לא מגיע מהבורא אליך.

תלמיד: ההצדקה זו פעולה שלי, מחשבה שלי?

זו פעולה שלך. את מי אתה רוצה להצדיק, את עצמך?

תלמיד: את הפעולה, זה הכוח שלי. אני לא פונה לבורא קודם, אני מצדיק עכשיו את הבורא וזהו, זו הצדקה. או למשל, אם יש קשר עם הבורא כמו תפילה, זה גם שייך להצדקה.

אבל אתה עושה את זה. אתה מבין את זה? לא הבורא עושה את זה, אלא אתה עושה.

שאלה: איך להצדיק את הבורא כשהוא יכול להעלים לך את הילד או האחות? איך אפשר להצדיק את הבורא בתוך העשירייה?

להתפלל יחד עם העשירייה.

שאלה: האם הסבל הנכון הוא בעשירייה, רק אם אנו סובלים עבור הזולת ומתפללים בשבילו?

כן.

שאלה: הבורא מראה לי הפרעה, ואני צריך לבקש שהוא יתקן את זה. מה זו אשמתו של הבורא? ואם כך על מה אני צריך להצדיק את הבורא?

כן. כי הבורא הראה לך איפה אתה נמצא בחטא, ועכשיו אתה צריך לבקש את הבורא שיתקן את החטא.

תלמיד: אבל על מה להצדיק אותו?

אתה מודה לבורא על כך שהוא הראה לך איפה החטא שלך.

שאלה: אחרי שמצדיקים את הבורא האם יש פעולה של חזרה בתשובה?

יכול להיות שכן, ויכול להיות שלא. אם הגעתי למצב שאני מצדיק את הבורא, זה כבר כולל את כל יתר הבחינות.

שאלה: ההצדקה היא על ידי הייחוס לבורא שכל מה שהוא עושה מדויק ואני לא רואה את זה בצורה נכונה, שהתיקון נעשה בצורה כזאת?

יכול להיות.

שאלה: אני נמצא בשיעורים, לא שנה ראשונה, וכמו אז גם עכשיו אני רחוק מהכרה שהרוחניות שלי תלויה בחיבור. מה צריך לעשות? מה צריך לקרות כדי שזה ייכנס לי לתוך הלב?

תיכנס לזה בכוח. תאמין שמה שהמורה אומר לך, להתחבר לחברים, זה נכון.

תלמיד: אני מאמין שזה נכון.

אז תעשה את זה. תעשה את זה בלי שכל. תעשה כמו ילד קטן ששומע את מה שהגדול אומר לו, כי לפי הטבע הוא נכנע כלפי הגדול. ולכן הוא גדל ולומד.

שאלה: האם התחלת העבודה הזאת היא להצדיק באופן אישי, ורק אחר כך זה עובר לעבודה בעשירייה?

כן. יכול להיות שכך. אבל בכל זאת, ההחלטה היא קודם כל באדם, ואחר כך יכול להיות שהוא מעביר את זה לעשירייה.

שאלה: לפעמים שמעתי אותך אומר אפילו, "תתעצבן על הבורא, תקלל, תוציא את הכול". למה, כדי להתגבר על איזה פחד?

יש מקרים בהם האדם מרשה לעצמו לדבר אמת כלפי הבורא, לא חשוב איזו אמת, נעימה, לא נעימה, טובה, לא טובה, אבל זה מביא אותו להתקרבות, להתקדמות, ליושר.

שאלה: מה מבדיל בין השגה פנימית להשגה חיצונית?

השגה חיצונית זו השגה בעולם הזה, על ידי החושים שלנו, ראיה, שמיעה וכולי. אבל השגה פנימית היא על ידי התפתחות הרגשות הפנימיים שלנו, שהם כולם לא על פני הרצון לקבל, אלא על פני הרצון להשפיע.

שאלה: אני שואלת את עצמי, למה זה כל כך קשה להצדיק את הבורא, אפילו לחשוב על להצדיק?

כי הוא נמצא מחוצה לכלי הקליטה שלנו. אני לא מרגיש אותו, אני לא תופס אותו בשום חוש. לא בראייה, לא בשמיעה, לא בטעם, בריח או במישוש, בשום דבר. אני לא מזהה אותו, איפה הוא נמצא? תגידי לי. לא על ידי שום חוש שלי או מכשירים שמגדילים לי את החושים, אני לא תופס את הבורא. לכן אין לי מה לעשות, זה הקושי.

שאלה: האם לצדיק יש רצונות, או שמפני שיש לו מסך הרצון שלו ריק?

הרצונות שלו לא ריקים. הוא מתמלא, אבל הוא מתמלא ומברר במה הוא מתמלא, ובמה לא.

קריין: קטע מספר 8.

"8. את הכול עשה יפה בעיתו, גם את העולם נתן בליבם. שכל העולם וכל מעשי העולם, אינם נקשרים בקדושה, אלא ברצון הלב, כשעולה ברצון האדם. כמ"ש, וידעת היום והשֵבותָ אל לבבך. אשריהם הצדיקים, שממשיכים ברצון ליבם מע"ט, להטיב לעצמם ולכל העולם. והם יודעים להתדבק בעת שלום, בעת שיש זיווג העליון, שנקרא שלום. ובכוח הצדקה שעושים למטה, הם מעלים מ"ן, והם ממשיכים לאותה המדרגה שנקראת כל, יסוד, להאיר בעיתו, בנוקבא."

("זוהר לעם". מקץ. מאמר "ויריצוהו מן הבור", סעיף 53)

שאלה: דיברנו על זה שהצדיק לא חווה אותם הייסורים שחווה הרשע, אז בזה שהצדיק נמצא בדבקות, מצדיק את הבורא, אם הוא לא חווה ייסורים של הרשעים, אז הוא חווה את הייסורים של השכינה, ואז יוצא שהצדיק נקרא אדם שחווה את הייסורים של השכינה במידה שבה הוא דבוק בשכינה.

אנחנו לומדים שגם צדיק וגם רשע קיימים בתוך אדם אחד, אז לפי זה, מה את שואלת?

תלמידה: מה זה ייסורי השכינה ומה ההבדל בין אותו הצדיק והרשע שבי, שמצד אחד חווים את ייסורי הרשע והחצי האחר שחווה את ייסורי הצדיק, כמו שאני מבינה שזה ייסורי השכינה, האם זה נכון?

אדם שסובל מזה שהוא לא יכול להיות יסוד, משענת לגילוי הבורא, נקרא רשע, והוא עצמו כך קורא לעצמו רשע. הוא יודע מה זה נקרא צדיק, ויודע שהוא לא מגיע לאיזה מצב של צדיק, ולכן במצב הזה הוא נקרא רשע.

תלמידה: מה זה צער השכינה?

ייסורי השכינה זה כשאדם נמשך להתחבר עם גילוי הבורא הטוב לכל הנבראים אבל רק נמשך לזה ועדיין לא השיג את זה. זה נקרא "ייסורי השכינה", "צער השכינה", זה כשאדם מרגיש כך ולא שאיזו שכינה שם סובלת.

שאלה: בקטע בסוף היה כתוב שבכוח ההצדקה מעלים מ"ן. אז מה הקשר בין להיות צדיק לבין להעלות מ"ן?

להיות צדיק ולהעלות מ"ן, זה אותו דבר. בהעלאת מ"ן אנחנו רוצים להגיע להצדקת הבורא, לעליית הכוח העליון מעלינו.

שאלה: למה הוא אומר כאן שהיסוד נקרא "כל"?

יסוד נקרא "כל". כמו שכתוב, לך ה' החסד, הגבורה, התפארת הנצח וההוד כי כל. "כל" זה נקרא יסוד כי הוא כולל בתוכו את כל ההשפעות למעלה מזעיר אנפין ומעביר אותו למלכות.

שאלה: יש לאדם כאלה תקופות שבעקרון הוא מסכים עם הכול, אפשר להגיד שהוא מצדיק את הבורא כיוון שהוא לא רואה שום בעיות. האם זהו המצב של הצדיק או התקרבות למצב זה?

כן, יכול להיות שזה במשהו שייך לדרגת הצדיק.

שאלה: אם הכול מגיע מהבורא לטובתנו כולל הרע, האם יש משהו שהוא באמת רע?

אין רע. באמת אין שום דבר רע אלא אנחנו מגלים את הרע כחיסרון של הטוב ובאמת אין שום דבר רע, הבורא ממלא את כל המציאות ובמקום שחסר לו מהמציאות שלו, הנוכחות שלו, שם מתגלה לנו רע. אבל רע בעצמו אין בעולם.

שאלה: יש משהו גדול וגבוה יותר מלהצדיק את הבורא?

יש. דבקות עם הבורא.

שאלה: לפעמים כשאנחנו מגלים שאנחנו במחלוקת עם הבורא, אנחנו מרגישים צער אבל לא ברורה הכוונה שמאחורי זה. זאת אומרת, אנחנו רוצים ולא מצליח לנו. אבל מה הסיבה, מה הכוונה שלנו, למה אנחנו רוצים להצדיק את הבורא? זה כאילו חסר, כך אני מרגיש. מה העצה?

העצה פשוטה, אני רוצה להצדיק את הבורא מפני שזה הכוח היחיד הטוב, שמגולה בכל המציאות ואני רוצה להידבק אליו. זה נקרא שאני מתקן את עצמי לגמרי.

שאלה: כאשר נפטר המורה שלך, שהיה דוגמה עבורי כשסיפרת על הסיטואציה הזאת וזה גם היה דוגמה לעשירייה שלנו, זה חיזק אותנו ביכולת להצדיק. אין לי שאלה אלא הודיה גדולה למורה שלי, שאתה נותן לנו את הכוח הזה, את החיזוק הזה. תודה רבה, רב.

כן.

קריין: קטע הבא, מספר 9.

"9. כשהאדם רואה את הצדיקים או הכשרים שבדור, ופוגש בהם, ודאי הם פני השכינה. ונקראים פני השכינה, משום שהשכינה מסתתרת בתוכם. השכינה בהם בסתר, והם בגלוי. משום שהקרבים אל השכינה נקראים פנים שלה. ומי הם הקרבים אליה? הם אלו שהיא מיתקנת עימהם, להיראות אל מלך העליון, ז"א. הם המעלים מ"ן לייחד הקב"ה ושכינתו."

("זוהר לעם". תרומה. מאמר "הצדיקים הם פני השכינה", סעיף 680)

שאלה: אם אני עושה איזה מעשה ולא מצליח, אני זונח את מה שעשיתי ומצדיק את הבורא כיוון שהבורא הראה לי לא ללכת בכיוון הזה, האם זה נכון לפעול כך?

תלוי מהו הכיוון, תלוי עם מי אתה הולך, מה המטרה שלפניך. אולי אתה פשוט הרגשת התנגדות וזה לא נכון שאתה תזנח את הדרך.

תלמיד: אם זה לשם הבורא איך אפשר להמשיך את זה, לקבל את זה כהתנגדות שצריך להתגבר עליה?

אנחנו צריכים להתקדם, לא יכולות להיות כאן שום ספקות, מי שהולך, מתגבר בדרך. יש לנו רק שתי אפשרויות, או לא לעשות כלום, כלומר לזכות לפי איך שמוביל אותנו האגו, לזרום עם זה או בכל זאת אט אט להתקרב לבורא.

שאלה: ואם החברים מאשרים את כל זה ואומרים שזה בסדר, אפשר למדוד את זה ככה?

אם החברים מעודדים את זה אז יש לך כוחות להשיג את המטרה.

שאלה: האם יש מקרה שהבורא מצפה מאיתנו דווקא שאנחנו לא נצדיק אותו, שאנחנו נילחם איתו?

לא, הבורא נותן לנו תמיד כל מיני בעיות, הפרעות, ואנחנו על פניהן צריכים להתקרב אליו. ואז יכול להיות שאנחנו מרגישים ייסורי אהבה, שרוצים לאהוב אבל לא יכולים, אבל בסופו של דבר הם הופכים להיות חיבוק, נישוק, זיווג, דבקות.

שאלה: כשאנחנו מתחברים בעשירייה, האם אנחנו בונים את השכינה או השכינה זאת מדרגה אחרת?

כשאנחנו מתחברים בינינו אנחנו בונים את השכינה.

(סוף השיעור)