בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 2.10.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*יום הכיפורים*

1. אנחנו צריכים בכל יום להרגיש שאנחנו נמצאים, במשהו, ביום הכיפורים, כי *זה יום של חשבונות, מי אני, מה אני, למי אני נמשך, מה קורה לי, מה קרה ומה אני רוצה שיקרה? כלומר זה יום דין, אני נמצא במשפט, לפי דעתי לאן אני פונה והולך? לכן משהו מיום הכיפורים יש לנו בכל יום ויום*. באמת זה כך, בכל יום ויום יש לנו משהו מכל המצבים, רק יש ימים בשנה שאנחנו בהם צריכים בכוונה ממש להיות שקועים בנושא אחד מכל המצבים שאנחנו נמצאים בהם במשך כל ימות השנה, ולהבליט אותו, להרגיש אותו, לדון בו.
   
   לכן זה היום המיוחד בשנה, הייתי אומר החשוב ביותר, יום דין, יום שבו אנחנו צריכים להרגיש כמה אנחנו דנים את עצמנו וכמה אנחנו מתאימים להגיע למטרת הבריאה, לדביקות בבורא, וכמה אנחנו מבקשים ממנו שיעזור לנו בכך שיקרב אותנו, פשוט שיפתח לנו את העיניים ובעיקר יפתח לנו את הלב, שנרגיש איפה אנחנו נמצאים..
   
   לכן *יום הכיפורים הוא יום מיוחד שנותן לנו להתעמק בתוך ההרגשות האלה. נקווה שאנחנו נתקדם להרגיש את מהותו של היום הזה וכתוצאה מכך נתקן עוד יותר את כיוון ההתפתחות שלנו ונגיע למטרה*.

2. לבקשה הזאת, לבדיקה, לתשוקה הזאת אין גבול, זה גמר התיקון, אבל חוסר הרגשת גדלות הבורא וכבוד שמים, יראה והכנעה, אלה דברים שאין להם שיעור, ממש עד בלי די. לכן *אנחנו כל הזמן יכולים להיות בבדיקה ובבקשה לקבל את שליטת הבורא עלינו ולהתחזק באמונה, כלומר להיות מסורים לכוח עליון בכל הכוחות שלנו, בכל לב ונפש*.
   
   אין לאדם קשר, אין לו הרגשה, אבל למעלה מכל זה הוא מבקש מהבורא שייתן לו, היינו שיהיה לו כוח התגברות להתחזק באמונת ה'. אמונת ה' זו הרגשת הבורא וזה מה שאנחנו מבקשים, שתהיה לנו הרגשת הכבוד והרגשת גדלות הבורא, שהכל יהיה לי. אז אני צריך רק את הרגשת האמונה.

3. ש: על מה האדם מבקש סליחה?
   ר: על כך שהוא לא שם לב שהבורא סובב לו את הכל ולכן רק לבורא הוא צריך לפנות, ולא לחפש עוד איזשהם מקורות של החיים שלו, הגורל שלו. *רק הבורא הוא העליון ממני, וממנו אני מקבל את הכל. על זה אנחנו מבקשים סליחה, שאנחנו לא מתייחסים אל הבורא כמו לעליון היחידי שמנהל אותנו, שאנחנו שוכחים, מזלזלים וכן הלאה. זה הכל נובע מחוסר הרגשה שנקרא חוסר אמונה*.

4. ש: האם מבקשים סליחה רק פעם אחת או אינסוף פעמים?
   ר: אנחנו תמיד צריכים להיות במשהו מורכבים מרגשת הסליחה, מיחס הסליחה לכולם, כי אני אחראי על היחס הטוב שלי לכולם.. אני בתוכי, בליבי, מבקש סליחה על כל העולם על כך שלא נתתי, יש לי חלק בכל העולם למה הוא שבור, ואני לא ממהר לתקן אותו.

5. ש: מה זה בדיוק לבקש סליחה מהבורא..?
   ר: יש כוח מיוחד שזה נקרא בורא שמוכן לעשות הכל לפי כמה שנבקש ואיך שנבקש, כמה הבקשה שלנו תהיה בקשה נכונה, אמיתית, מטרתית. לכן אנחנו צריכים לבקש סליחה שלא קיבצנו את עצמנו, לא מצאנו בתוכנו את המשפטים הנכונים כדי לפנות לבורא, אפילו שהוא קורא בלב את מה שיש בנו בלב, ושבלב שלנו אנחנו מרגישים לא מספיק צער עבור כל העולם שלא מכין את עצמו לבורא. *הבורא לא דורש מאיתנו שום דבר, רק שנכין את הלבבות שלנו כדי לקבל ממנו כל טוב, מילוי. על כך אנחנו מבקשים סליחה*, שהבורא יסלח לנו על זה שלא הכנו את הלבבות שלנו כדי לקבל ממנו כל טוב.

6. ככל שאנחנו מרגישים את עצמנו עוד יותר רחוקים מהבורא, זה דווקא סימן של התקרבות, כי אני מרגיש כמה אני הפוך ממנו.

7. ש: האם לארגן תפילה על כל הרצון?
   ר: לא. אתה לא תוכל לארגן תפילה על כל הרצון. תנסה לעבוד על הפירורים, אבל כל הזמן. כמו איך שציפורים אוכלות, טיפ טיפ טיפ, ואתה רואה יש להם למלא את עצמן.

8. ש: מה זה שאנחנו בעשירייה יכולים לבקש..?
   ר: יש גם עניין של חיבור המחשבות, רצונות, תשוקות של האנשים. בימים מיוחדים או בזמנים מיוחדים הם מתחברים ורוצים משהו, והרצונות האלה פועלים בצורה הדדית זה על זה. לכן מורגשים בימים האלה מצב מיוחד. בכל זאת אם יש מיליוני אנשים שחושבים לפנות לבורא ולבקש ממנו סליחה, רוצים להרגיש במה הם חוטאים, איך לא לחטוא, ואיך אפילו שלא יודעים ורחוקים מהאמת, אבל בכל זאת יש איזושהי בקשה, תפילה, קשר מיוחד ביניהם ומהם לבורא. המצבים האלה, אפילו בצורה פשוטה, גם פועלים.
   
   ש: עלינו לכלול את שאר האנשים..?
   ר: כך אנחנו גם מדברים בתפילה, על הצדיקים ועל הרשעים ורק בסוף עלינו. אנחנו רוצים לכלול את כולם, לא חשוב מי ומה. כולנו רוצים להעלות בקשה עבור כולם.

9. ש: על מה אני צריך לבקש מהבורא סליחה?
   ר: שאתה עדיין לא דבוק בו בכל מה שהוא מעביר עליך. אתה מרגיש את העולם בפנים, בתוך הרצונות שלך, בתוך המחשבות שלך, זו הרגשת העולם. לכן שאתה מרגיש את העולם, אתה לא מסכים עימו, בכל מיני מצבים ואופנים. על זה אתה צריך לבקש סליחה, גם בצורה פרטית וגם בצורה כללית.

10. יש יצר הרע, מה החטא בזה?
    ר: יש בורא שמעורר אותנו בכל מיני כוחות, ואנחנו צריכים כל הזמן להיות מכוונים אליו, לסיבה, לכוח העליון בלבד, אין עוד מלבדו.
    ש: במה האדם צריך לדון את עצמו?
    ר: על כך שאתה משייך כל מיני פעולות, מצבים, אירועים לכל מיני כוחות הטבע ולא לבורא. *אם אתה משייך הכל לבורא בלבד, אין לך שום טעות, אתה נמצא דבוק בו*.
    ש: איך להיות בדבקות כזאת?
    ר: שכל החברים יתחברו יחד איתך, וכל העשירייה כך תחשוב, אז כולם יהיו בזה ולא לפני כן.
    ש: אם כך אני אתחבר בעשירייה עם החברים.. רק להיות בקשר?
    ר: כן, אני שמח לשמוע את זה ממך.
    ש: אני מדבר על משהו תיאורטי או פרקטי?
    ר: תמשיך כל הזמן לחשוב על זה, תדחוף לכך כמה חברים ותראה כמה אתם מתקרבים ליישום, שבאמת טוב ומיטיב ואין עוד מלבדו. *אין החטאים, אלא החטא הוא בזה שאתם מתנתקים מהבורא, לפי הכלל של אין עוד מלבדו. מתנתקים ממנו, זה נקרא החטא, שורש של כל החטאים. כל מה שנובע זה רק כתוצאה מכך* שהתנתקתם מאין עוד מלבדו, הפסקתם להחזיק אותו שהוא מחזיק אתכם.

11. ש: אני לא מרגיש אהבה לחברים למרות שאני מנסה.. ?
    ר: למה זה קורה? הבורא עשה בי כזה רצון לקבל. *יכול להיות שכל החברים נראים לי שהם כבר אוהבים זה את זה, וקשורים זה לזה ואני לא. מה אני יכול לעשות, יש לי לב האבן ואני לא יכול להתקרב לחברים שלי. אני יכול לבכות, אבל בינתיים לא עוזר שום דבר*. הם נמצאים קרובים זה לזה ואני מחוץ להם. זו בעיה, אבל בכל זאת אין דבר כזה שאני עוזב את הדרך. *אני רק מצפה בכל זאת, בכל יום ויום, שהבורא יתקן לי את הלב. הלב שלי נמצא בידו, והוא יעשה את זה לפי הבקשה שלי*.

12. ש: סליחה על זה שלא ייחסתי לבורא, שלא עשיתי מספיק בשביל החברים?
    ר: *תמשיך לחשוב במה אתה מרגיש שאתה חוטא? בכמה אתה רחוק מהבורא? מה עשית כדי להתקרב אליו, לקראתו? אז יהיה לך ברור מה לבקש*.
    
    *אבל עוד לפני זה רק תדע שאת אחיי אני מבקש. אתה צריך לבקש שהבורא יקרב אליך את כל החברים, שתתקרב אליהם, שתהיו כולכם דבוקים כאיש אחד בלב אחד. באותו לב אחד כשאתם תתחברו, אז יחד אתם יכולים להזמין את הבורא, לבקש קשר עימו, ככה זה עובד*. קודם מתחברים, מאהבת הבריות לאהבת ה', כלומר שקודם אנחנו מתחברים בינינו, ואז מהקשר בינינו, ממרכז הקשר בינינו אנחנו מכוונים את עצמנו לבורא.

13. ש: יום הכיפורים קורה בלב של האדם או בעשירייה?
    ר: בלי זה אי אפשר לגשת לבורא. *אי אפשר לקבל כפרה, סליחה מהבורא, ולהתקדם הלאה בצורה נכונה אם אני לא מסדר את היחסים שלי עם הנבראים, עם החברים, לפחות בתוך העשירייה. אני חייב להיות בתוך עשירייה מקושר עם כל החברים שלי מלב ללב, ללב אחד*. לא יכול להיות שיש בלב שלנו חלקים, פינות, שאותם אני מסתיר מחברים. זה חייב להיות ממש פתוח, הנשמה צריכה להיות פתוחה לכל החברים, אנחנו צריכים לחבר את כל הנשמות הפרטיות שלנו לנשמה אחת, ואז לפנות מהנשמה הכללית המחוברת הזאת לבורא.

14. ש: איך אפשר לבקש סליחה על העבר?
    ר: אני מבקש סליחה על העבר כמו שאני מבקש סליחה על ההווה. מה הבעיה? שאני כאילו אומר שהעבר זה הכל אין עוד מלבדו? אז אני מבקש סליחה על כך שלא הייתי באין עוד מלבדו, ולכן עכשיו אני מבקש סליחה. אנחנו מגיעים ביום הכיפורים, מתקרבים לראש השנה, לסוכות, לכל הדברים האלה כדי לקבוע את הבורא שמנהל את הכל. כאן *אנחנו מבקשים סליחה על כל המצבים, על כל הזמנים*. לא שאני מבקש על העבר, סליחה שהייתי בזה, כי זה ודאי ששייך לבורא שהיה מעביר אותי בכל המצבים האלו, אלא כשאני מבקש סליחה, זה התיקון להיום. *אם אני מבקש סליחה, אז אני מתקן את הכלי שלי. לא חשוב אם זה היה קודם, אח"כ, עכשיו יהיה אולי. אני צריך לבקש סליחה על היחס שלי לאין עוד מלבדו*.

15. ש: מה עיקר החטא של האדם?
    ר: *עיקר החטא של האדם הוא שלא רוצה לראות כמה הוא רחוק מהחברים. זה כל היסוד של חוסר התיקון*.
    ש: איך מתקנים את זה בעשירייה?
    ר: שמים לב על זה ככל האפשר יותר. האם עשיתי היום? האם אני הולך לעשות? האם אני יוצא מהבית, האם אני מגיע לשיעור? *בכל מיני פינות והבחנות שלי, אני תמיד בודק כמה אני נמצא בלהתקרב לחברים. יכול להיות שלא רואים את זה מבחוץ, יכול להיות שלא תמיד גם מרגישים שזה כך*. כמו תלמידי רבי שמעון שהיו בשנאה גדולה, אבל כך צריך להיות. כל התיקונים הם בזה. תראה מה שקורה היום בעולם, זה הכל גם לפני תיקון גדול.

16. ש: בבקשת הסליחה אני מזהה את המוטיבציה של הרצון לקבל..?
    ר: זה בסדר, על זה אתה צריך לבקש תיקון. כלומר *אתה נמשך לחברים, נמשך לפעולות כלשהן ובתוך זה אתה מרגיש, מגלה שאתה עושה את זה מטעם תועלת עצמית. בדיוק על זה אתה צריך לבקש תיקון*, שאותו דבר אתה רוצה לעשות אבל לא בכוונה ע"מ לקבל.
    ש: אני לא מצליח לבקש על זה...
    ר: גם על זה תבקש. מה הבעיה?
    ש: אולי להעביר את הפוקוס לחבר לא על היחס שלי?
    ר: לא, אל תברח, אל תברח. *אם אתה מרגיש את שורש החטא שלך, את הדחייה מהחברים, אז אל תברח, תבקש על זה תיקון. הבורא הכל יכול*.

17. ש: איך לבקש נכון אמונה מעל הדעת?
    ר: *אני רוצה שכוח ההשפעה בי יהיה יותר חזק, שולט, עליון, מכוח הקבלה שבי*.
    ש: איפה כאן החברים?
    ר: אתה יכול לחבר באותו המשפט גם את החברים, גם את הקבוצה, הכל בבקשה.
    ש: איך זה עובד.. ?
    ר: *קח דף נייר ותרשום את כל התפילה. שיהיו כמה משפטים מחוברים ביניהם, מתחילה ועד הסוף, ואתה תראה איך שזה עובד. אין בעיה*.

18. ש: האם עליי לבקש סליחה עבור עצמי או עבור חבריי?
    ר: עבור החברים. *אני רוצה להיות דבוקה בחברים, ורק בכך אני רואה את העתיד הרוחני שלי*.

19. ש: האם יועיל לעשירייה שכל החברים יבקשו סליחה מהעשירייה?
    ר: בבקשה, ודאי שכן. שיש לכם זמן אתם יכולים, זה טוב מאוד. *תתחברו ביניכם, גברים בקבוצה, נשים בקבוצה שלהם ותפנו לבורא, תבקשו ממנו, דברו עימו. תאמינו לי שהוא שומע מה שאתם תדברו. אם תגיעו פחות או יותר לאיזושהי הסכמה ביניכם, לאיזושהי בקשה משותפת ביניכם, אז בטוח שזה משפיע על הבורא. הוא שומע ובטוח שיענה. אולי אתם לא תרגישו את זה מיד, אולי אתם לא יודעים איך לזהות את תגובת הבורא, אבל זה יהיה*.

20. ש: האם לבקש סליחה או שגם להתאמץ לסלוח?
    ר: אנחנו צריכים לסלוח כל אחד לכל הבני אדם בכל העולם, ולהבין שמה שמגיע לנו, לכולנו, בכל אחד ואחד, לעמים, למשפחות, לחברים, לא חשוב, הכל בא מהבורא. ע"י זה הוא מכוון אותנו לתיקון. לכן אנחנו צריכים להיות מאוד רגישים, מאוד רגישים להיות בתיקונים הדדיים, בהשפעה הדדית.

21. ש: איך אני אסלח לחבר, במה?
    ר: *אני רוצה לסלוח לכולם, לכל העולם. אני גם רוצה לבקש סליחה מכל העולם על מה שגרמתי להם*, כל מיני צרות, עוול, שבטוח גרמתי. אני מבין את זה, מרגיש את זה, ורוצה עם זה לחיות אחרי יום הכיפורים. שכל היחס שלי לעולם יהיה רק לתיקון העולם. את זה בעצם אני גרמתי. אדם צריך להגיד שבשבילי נברא העולם, וביחס שלי לעולם אני יכול להביא אותו לרע או לטוב.

22. ש: מה השורש של מנהג כפרות, 18 ₪ לכל בן משפחה?
    ר: זה קנה מידה, אנחנו נותנים 18, זה כמו 9 דאור ישר ו-9 דאור חוזר, אנחנו נותנים 18 שקל *כפרה* ביום כיפור.
    ש: זה רק סימן או שזה מכסה על משהו?
    ר: זה לא מכסה על כלום, בכסף אתה לא מכסה על כלום. כסף זה מהמילה כיסופא, מכסה.. כפרה אתה מביא פעם אחת בשנה 18 ₪, אתה יכול להביא 18 כפול 100, כפול 1,000, זה לא חשוב, אבל זה 18 ש"ח שאתה מביא לכפרה. מה עושים מזה? בדרך כלל עושים מזה סעודה.

*חלק 2 - רב"ש א', עמ' 23, לעולם ימכור אדם קורות ביתו*

23. ש: איך להצדיק חבר שלא עושה את העבודה....
    ר: תמשיך, למרות שהוא עושה ההיפך. תמשיך, לא כתוב שאתה צריך להסתכל על החבר וללמוד ממנו דברים רעים, אלא אתה צריך להתייחס אליו בלב פתוח.

24. ש: למרות שאני רואה דברים לא טובים?
    ר: ודאי, למרות שהוא רואה דברים רעים.
    ש: מאיפה לוקחים כוחות?
    ר: *האדם מבקש שיהיו לו. אפילו שלא רוצה כל כך, אבל מבקש*.
    ש: ואז אני אראה חברים יותר טוב?
    ר: אפילו שלא, אבל תבקש כוחות טובים ותתייחס לחברים בצורה טובה, למרות שאתה מקבל מהם בחזרה כל מיני סטירות.
    ש: להביא חברו לקו זכות. מה הכוונה?
    ר: אפילו שהם מתייחסים אליך רע, אתה אומר שעיניים להם ולא יראו. שאתה מתייחס אליהם כאילו שהם עושים לך דברים טובים.
    ש: אם לא מצליח לעשות?
    ר: חבל, כי אתה כאן ממש עובד כדי לקבל כוח השפעה, על כל פשעים תכסה האהבה.
    ש: איפה לוקחים כוחות התגברות?
    ר: מבקשים, למה לא ביקשת?

25. *צריכים להראות בצורה עדינה לכל חבר וחבר וגם לתת להם דוגמה כמה אתה מתגבר על המרגל שבך. אתה מראה לכולם כמה אתה בזה רוצה להצליח. מצליח או לא, זה כבר דבר אחר, אבל קודם כל שאתה רוצה להתגבר על המרגל שלך ולהצליח*. אתה רוצה להתייחס לכל החברים בצורה טובה, אפילו שמאוד קשה לך. יש לי טבע קשה, יש לך אופי קשה, ואתה כל פעם מקבל הפרעות מלמעלה. אין ברירה, אתה ממש נלחם עם עצמך, ובכל זאת פעם כן, פעם לא מצליח, כי *כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. אל תתבייש מזה, ההפך, תתגאה. יש לך תמיד עבודה בזה*.

26. ש: אם לב שלי לא בחר בחברים, איך להתקדם?
    ר: לכן אנחנו צריכים להאמין שכל החיבור שלנו בקבוצה נעשה מלמעלה, מיד ה', וכשאנחנו מגיעים לקבוצה עלינו רק להשקיע כוחות יותר ויותר בחיבור בינינו.
    ש: זאת פעולה שאני צריך לבצע בזמן שמרגלים מנקרים את ראשי וליבי?
    ר: אני לא חושב שעד כדי כך אתה נמצא כבר במאבק כזה עם המרגלים, אבל נגיד שכן, אז אתה כבר יודע שאתה נמצא כבר בהתקדמות וצריך ללכת על זה. לכן רב"ש כותב במאמרים הראשונים שלו שהחיבור בשבילנו זה העיקר, הכנעה וכן הלאה. בהצלחה לך.