בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 12.8.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*ט"ו באב: יום האהבה*

1. אנחנו צריכים להגיע למצב שכדי להרגיש ולהשיג דבר טוב, ברור לנו שצריכים כנגד זה דחייה, ריחוק, שנאה, וכך אנחנו מגיעים להרגשת המצבים הרוחניים. לא למדנו על זה לחוד וזה לחוד, אלא איך הם משתווים יחד, בסופו של דבר בא יום ומתלבש על הלילה וכך אנחנו הולכים קדימה.
   
   לכן העיקר בשבילנו להשתדל, עכשיו כשלמדנו גם על פירוד וגם על החיבור, זה להחזיק את שניהם יחד, שגם לזה וגם לזה יש מקום, לילה ויום, דחייה ולנטייה יחד..

2. *לא להיבהל מתקופות החושך, רק ללמוד איך אנחנו על פניהם יכולים לבנות את בחינת האור, בחינת היום. כאן הבעיה כי אנחנו לפי הטבע האגואיסטי שלנו לא מסוגלים כל כך מהר לגשת לחיבור ולתמיכה הדדית שיגרמו לנו הרגשת היום, הרגשת הבורא. לכן בזה אנחנו צריכים להשקיע כוחות*.
   
   מה שאין כן, ליפול זה כבר מוכן לנו מלכתחילה משבירת הכלי, ואם אנחנו עוזבים, אז אנחנו כבר מתדרדרים ונכנסים לחושך, לדחייה לריחוק. צריכים כל פעם לא לשכוח שרק ע"י החיבור בינינו, ככל שאנחנו איש את רעהו יעזורו, ככל שנזכיר זה לזה על הדברים האלה, ניתן דוגמה זה לזה, לפי הדברים האלו נתקדם. אם לא נעזור זה לזה לא תהיה לנו אפשרות להגיע לתיקון, כי התיקונים הם כולם בחיבור בינינו, וחיבור לא יכול להיות אלא בתמיכה הדדית.

3. *מתוך כך שהיינו בניתוק ועשינו איזשהו מאמץ ומתחברים בינינו יחד בצורה חדשה, אנחנו יכולים למדוד, לבדוק, לראות, להרגיש את מידת הקשר החדש, וכך אנחנו מתקדמים בידיעת הבורא. זה נקרא לדעת את הבורא*.. איש את רעהו יעזורו, כך אנחנו מגלים שהבורא ממלא את החיבורים האלה לפי עוצמת החיבור, לפי כמה אנחנו מתאמצים להתחבר למרות שיש בינינו כוח פירוד. איך הבורא משתתף איתנו ובאיזה עוצמה, באיזה אופן הוא ממלא את הקשר בינינו? זה נקרא נרנח"י אורות, וכן הלאה, *הכל תלוי בכמה אנחנו מתגברים על העצלות, הרחקה, דחייה שאנחנו מגלים בינינו כתוצאה מהשבירה*.

4. ש: איך סוגרים המעגל בין הספירות לרצונות?
   ר: שאלה טובה אבל אין לי עליה תשובה. אנחנו רק נותנים את המאמץ שלנו, את הרצון שלנו, נותנים את התפילה שלנו, ואז נסגרים יחד כל פעם יותר יותר, מעל דרגות הפירוד שהתגלו קודם. אנחנו לא יודעים מראש, אלא *אני צריך לתת מאמץ, ותמיד בכל המאמצים שלנו כתוב, ה' יגמור בעדי*..
   
   העיקר זו הסבלנות. הוא כותב, ורק הגיבורים אשר מידת הסבלנות עמדה להם, הגיעו לשער המלך ופתחו אותן והמלך קיבל אותם.

5. *העיקר לא לשכוח שכל פרט ופרט שאנחנו מגלים בפסוקים האלה שעכשיו נלמד, הכל מתגלה מתוך החושך. אך ורק מתוך החושך, פירוד, אכזבה, הרגשת הריחוק, עד כדי כך שאדם עובר מצבים שאין לו שום סיכוי וזה לא בשבילו בכלל מיהו, מה פתאום הוא מקבל את הדרך ומרגיש שהוא חייב ולא חייב? כך זה, אור חושך, חושך ואור*.

6. הוא לא תמיד מדבר על זה שצריך להיות זה כנגד זה, אבל אנחנו כבר צריכים להבין, עברנו הרבה שלבים בחושך, באכזבה. אפילו היו לנו חברים שהתאכזבו ולא המשיכו. צריכים להבין שהחוקים לא משתנים, אלא מי שעוזב, מה לעשות, הוא יצטרך לחזור אח"כ. אנחנו בינתיים ממשיכים ואפילו שומרים להם מקום, הם יכולים לבוא כל פעם ולהצטרף אלינו.
   
   *על כל אחד ואחד יש תוכנית משלו, לפי שורש הנשמה, כמה הוא צריך לעבור מצבי חושך כדי לגלות אח"כ בין מצבי החושך את מצבי האור. כך בסופו של דבר אנחנו מתקרבים לחיבור, לאהבה, לאור*.

7. ט"ו באב, יום האהבה מגיע אחרי תשעה באב, כמו שלמדנו ועברנו. זה לא יום השנאה, יום האכזבה, יום הניתוק, אלא רק סימנים למה שצריך להיות אח"כ. אנחנו צריכים לממש את 2 המצבים האלו בחיים הרוחניים שלנו. העיקר זה ע"י החיבור שלנו שצריך להיות אך ורק בקבוצות חברים כמו שמקובלים מייעצים לנו לעשות. כך זה היה מתלמידי רבי שמעון שעיצבו לנו את המערכת הזאת וכתבו על כך בספר הזוהר. זה ספר קבלה הראשון שמדבר רק על איך מתחברים לקבוצה.

8. *זה לא כל כך מובן לאנשים שגדלו ונמצאים במסגרת העולם הזה, כי אצלנו אהבה נקרא שאני אוהב משהו שטוב לאגו שלי. אבל באמת אני צריך להגיע לאהבה לא שטובה לאגו שלי, אלא שאני אוהב, פשוט אוהב את הזולת מפני שדרך הזולת אני מגיע גם לאהבת הבורא*, אהבה ללא גבול. כך אני מפתח את עצמי להיות איש רוחני*, רוכש תכונה רוחנית, את תכונת ההשפעה, תכונת אהבה.
   
   *אין לי בזה שום עניין על עצמי, האדם כביכול שוכח על עצמו, הוא רואה בעצמו רק אמצעי איך הוא יכול להשפיע לזולת ודרכו לבורא*.

9. *כל העבודה שלנו בכך שאנחנו שומרים את הדחייה, ריחוק, שנאה, חוסר הבנה, חוסר התקשרות זה עם זה, וכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. אנחנו מחזיקים את זה בפנים ולא מוחקים, זה הנכס שלנו*, ולמעלה מכך אנחנו בונים צורה של חיבור, התקרבות, חיבוק. כך מתאזנים בנו שני אלו המנוגדים ביניהם. הצמצום, ביניהם ההסכמה להשתמש בשניהם למטרה אחת משותפת, זה התיקון.

10. אל תדאג, ברגע שאתה מפתח אהבה לאחרים, אתה לא דואג כמה הם יאהבו אותך. בתחילת הדרך, בשלבים הראשונים אנחנו צריכים לדאוג גם לזה וגם לזה, כי כולנו נמצאים ברצונות אגואיסטיים, אבל *ככל שמתקדמים יותר אנחנו מבינים, וגם המדרגות בעצמן מכוונים ומלווים אותנו, למצב שאנחנו רואים שבכך שאני דואג לחבר, אני בזאת מכסה את כל העבודה שלי. אני לא צריך לדאוג איך שהוא יאהב אותי. צריך להיות רק גילוי האהבה אליו*.

11. ש: מהם הסימנים שמציינים שהאהבה שלנו גדלה?
    ר: *מספיק לי להתגבר כל פעם על ההפרעות שמתגלות בי כדי להיות בטוח שאני מתקדם במידת האהבה, כי אם אני חושב כל פעם על התקדמות באהבת חברים, אז אני מגלה כמה עבודה עוד יש לי*.

12. ש: אבל הריחוק הזה גורם לי רע..?
    ר: *אתה מלכתחילה לא מסדר את עצמך בקשר עם החברים כדי להיות מכוון להתקפה, לחיבור הבא. לכן אתה מקבל את ההבחנות החדשות בצורה גרועה*. אבל אם אתה יודע שאתה הולך לקראת גילוי אהבה יותר גדולה, אז היית שמח מזה.
    
    לכן תתאמץ בכל מיני דברים. תלך לטייל, משהו לעשות ואחרי זה תבוא לסעודה. כך זה אצלנו. *כדי להגיע לגילוי הגדול של הבורא אנחנו צריכים להיות בכלים גדולים מאוד. הבורא זה פסגת החיבור בין כל החלקים המנוגדים יחד*. איך לעשות גם מנוגדים ויחד? זה דבר שאי אפשר לתאר, זה כמו פיצוץ של פצצה אטומית נגיד, אבל שמתחברת יחד בחלקים שלה בצורה נכונה וטובה.

13. אם אתה משתדל לכוון את עצמך נכון, אז מזה אח"כ תוכל גם להמשיך. אבל אם תתחיל בכל העולם לחפש איפה אתה קושר שנאה ואהבה, עליות וירידות, לא תמצא שום מקור ושום פתרון, אלא אך ורק מתוך החברה, העשירייה. אח"כ עוד נמשיך את זה לעולם.
    
    *מפני שהעשירייה הופכת להיות לאחד ויכולה לפעול כאחד, יש לה כוח פנימי רוחני*, מתוך זה שהם קיבצו את עצמם, סידרו את עצמם לכוח אחד. אז הם מתוך החיבור הזה יכולים לפעול כלפי חיצוניים. חיצוניים כלומר עשירייה אחרת. כך ללמוד בין העשיריות איך אנחנו נמצאים בתיקון ההדדי בינינו, ואח"כ מגיעים להבנה של כל המערכת. *זה יבוא בקרוב*.

14. אם מישהו נפל מהעשירייה, העשירייה לא יכולה להתקדם עד שהיא מרימה אותו ולוקחת אותו יחד איתה.

15. מה תפקידה של העצלות? *העצלות עוזרת לנו לסדר את הכוחות שלנו נכון, לכוון אותם בצורה נכונה למטרה*. כמו שכתוב, שב ואל תעשה עדיף. הפזיזות מגיעה לנו בצורה שאנחנו לא מתגברים על הרצון לקבל שלנו אלא הולכים מיד איתו ובזה טועים. לכן הפזיזות הזאת, שאנחנו מהר מהר רוצים לעשות משהו, היא לא טובה. אנחנו צריכים קודם להתחבר בינינו, לבדוק את עצמנו, ואח"כ להבין שההתקדמות היא לא באותו קו כמו שהיה לנו נראה קודם אלא למרכז החיבור בינינו..

*בעה"ס, תורת הקבלה ומהותה*

16. כל השפות מתארות את אותה מערכת. שפה נקראת מה שמקשר אותנו עם המערכת הרוחנית, עם הבורא. זה נקרא שפה, כל היתר, אנגלית או צרפתית הן לא שפות אלא ביטוי של בני האדם לפי מה שהם מרגישים בעולם הזה. *שפה היא מה שמקשר אותנו לבורא, לרוחניות*.

17. אנחנו לומדים את שפת הקבלה, אנחנו לא לומדים שום דבר חוץ ממנה. אנחנו לומדים את שפת הקבלה, כלומר איך אנחנו מקבלים התגלות האלוקות בצורה הדרגתית, בהתאם לכמה אנחנו יכולים לחבר לזה את התכונות שלנו. התכונות שלנו הן החיבורים בינינו, כמה אנחנו מתחברים ומשתדלים לעשות חיבור כזה בינינו שבו אנחנו מגלים את הבורא.

18. *תפילה זו באמת תקשורת מלטה למעלה*. היו זמנים שהיו פונים לבורא כל אחד בפנייה שלו, בתפילה שלו, במילים שלו..
    
    *התפילה נקראת עבודה שבלב. אדם יודע או לא יודע מה הלב שלו רוצה ואיך הלב שלו פונה לבורא. זו בעצם התפילה, בקשת האדם והקשר שלו עם הבורא. אם אנחנו רוצים לכוון את הלב שלנו לבורא ולהתקשר מתוך הלב, אז ניקרא חכמי לב, ואז באמת יהיה לנו קשר נכון עם הבורא*.

19. ש: בהפצה של היום, האם לפשט את השפה או לפתח שפה..?
    ר: אנחנו צריכים להעלות את האנושות עד גובה השפה ולא להוריד שפה לדרגת האנושות. אי אפשר להעלות את האנושות לגובה השפה, כי שפה היא הקשר בינינו לבורא. אז נדע איך לרפא את הכל.

*תע"ס חלק ד' פרק ב*'

20. ש: למה נישאר רשימו, מה התועלת בו?
    ר: האור עשה את הכלי, היה בתוך הכלי והתחבר בתוך הכלי עם הכלי עצמו. גם מהכלי וגם מהאור היה משהו משותף. החלק המשותף הזה ממש נשאר וקיים ביניהם. הקשר הזה נשאר לעולם ועד. זה נקרא רושם ממה שהיו יחד.

21. אפילו דרך הרצון לקבל המקולקל, אם אנחנו לומדים, אנחנו מעבירים כאילו את האור העליון, במשהו, מלמעלה. הוא מרפא אותנו ומכין אותנו למצב שנרגיש בתוכנו את התופעות שאנחנו קוראים עליהן.

22. ש: הערב ישיבת חברים אירופאית. מתכנסים חברים פיזית בגרמניה. מה העצה?
    ר: העצה פשוטה: חיסרון בלב שלי להרגיש את כולם. שהלב הריק שלי יהיה מקום שכולם יכנסו בו, כך *אני רוצה להרגיש שהלב שלי ריק ורוצה להתמלא מכל החברים שבכל העולם. אם זה יקרה אני אהיה הכי מוצלח, עשיר ושמח מזה ואוכל גם מהלב שלי לחלק לכולם. כך כולנו נתחבר בצורה הדדית זה אל זה. אז נעשה את זה היום*.

23. ש: איך לעשות ההתכללות שתיקח את כולם צעד קדימה?
    ר: חסרון בלפתוח לבבות ולהגיע לרצון אחד. כמו ששאלתי את רב"ש מה עוד צריכים לעשות שאנחנו כל כך רוצים? הוא אמר רק דבר אחד, התקפה. *התקפה, זה מה שאנחנו צריכים. כך תנצחו את היצרים שלכם, את העצלות שלכם, וכך תתקדמו*.

24. אנחנו באמת נמצאים בשלבי התקדמות מאוד טובים ומיוחדים. כאן אנחנו צריכים לשים לב שמתוך ההתקדמות הזאת שעכשיו עברנו כמה צעדים גם בתשעה באב ובט"ו באב, ועכשיו מדברים על עוד חיבורים מתקדמים, אנחנו צריכים גם לשים לב על החברים שלנו. אנחנו רואים שהם מרגישים את עצמם לא כל כך בפעולה אחת איתנו, וזה באמת מדאיג אותי מאוד מה קורה שם עם כל מיני קבוצות שהיו פעם מאוד אקטיביות ועכשיו נופלות. זה בסדר שנופלות אני לא אני לא כל כך נרגש מזה, אבל אם זה קורה יותר מדי זמן, זה כבר מעורר בי דאגה. לכן קשה לי כך להבין את הדברים האלה. *אתם צריכים יותר ויותר לדאוג לכל הקבוצות שלנו, שנהיה צמודים בקבוצות שלנו, וגם כלפי הנשים שיהיו מחוברות לידנו נכון וטוב*.

25. ש: בנוגע לקבוצות שנופלות, איך להרגיש ולחזק אותן?
    ר: לתת דוגמא, לחבק, לעשות יחד את כל הפעולות. זה מה שאנחנו לומדים, אין כאן יותר מה לעשות.
    
    ש: לכאורה יש שיעורים סעודות ישיבות חברים הדוגמה נמצאת. מה חסר שזה ייכנס ללב?
    ר: חסר שזה ייכנס ללב. כלומר *ההתקפה צריכה להיות פנימית, לתוך הלב, כדי לפתוח אותו. זה קורה אבל זה לאט לאט, עוד טיפה ועוד טיפה, כי כואב לפתוח את הלב. האגו לא נותן, וכמה שתסובב אותו לוקח הרבה זמן עד שהוא יסכים עוד קצת להיפתח ועוד קצת, בתנאי שהוא רואה שאין לו ברירה והוא חייב את זה לעשות, אחרת הוא מפסיד את החיים*.

*סעודת שישי בוקר*

26. ש: איך אנחנו עושים התקפה?
    ר: *איך לפתוח את הלב בצורה הכי טובה? צריכים פשוט להתבטל כלפי החברים, לתת להם מקום, אפשרות לנהל את הלב שלך. אז הלב יפתח, ייפתח ויתבטל כלפי השפעת החברים וכך תמשיך. כך תמשיך, לא אתה מנהל את הלב שלך אלא שהם ינהלו אותו. תנסו כך להרגיש. בהצלחה*.

27. *בואו נפתח את הלב ונשתדל שבאמת הוא ינוהל ע"י החברים. אני לא צריך להיות בניהול הזה, אני רק פותח אותו לחברים*. לחיים.