שיעור בוקר 05.11.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים מן המקורות,

ליקוטי מקובלים בנושא "התנאים ללימוד בין חברים"

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות, ליקוטי מקובלים בנושא "התנאים ללימוד בין חברים",

מקטע מספר 3.

קריין: קטע מספר 3 כותב "מאור ושמש".

"כל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה דבר לעבודת השי"ת והאיך למצוא את השי"ת ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו אליו וכן כולם יהיו כך, וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה אזי ממילא יותר מה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם ונפתח להם ממילא כל הישועות וכל הברכות וכל השפעות טובות ממקור הרחמים."

("מאור ושמש". פרשת ויחי)

שאלה: מה זה אומר "יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה דבר"?

שכל אחד ישתדל להתחבר לחבר, להתכלל בו, לשמוע ממנו את דברי ההשגה שלו.

תלמיד: "לקבץ עצמו" זו פעולה רגשית?

כן.

תלמיד: לקבץ עצמו זה כאילו לאסוף את כל מי שהוא?

כן.

תלמיד: איך לצאת מעצמך?

לצאת מעצמו ולהיכנס לחבר.

תלמיד: מה בין הרצון שלי לרצון של החבר? אלו שני מגנטים שמושכים פנימה.

אבל אתם כבר נמצאים באיזו דרך וכל אחד רוצה להתכלל בכולם כדי להתכלל מהבורא, כדי להרגיש איפה אתם נמצאים במדרגות.

תלמיד: האם זה תלוי בחבר אם אני אוכל לקבץ את עצמי ולהיכנס בו או שזה תלוי רק בי?

בשניכם.

תלמיד: הוא גם כותב פה "ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו אליו".

כן.

תלמיד: אני יכול להיות אחראי רק על עצמי, איך אני יכול להיות אחראי על החבר שיהיה אחראי לרוחניות שלי? יש פה תנאי קשה.

כך זה קורה.

שאלה: בסופו של הקטע יש מצב שהפרה מניקה יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, זאת אומרת הם מגיעים לדרגה מסוימת כמו שכתוב "ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם ונפתח להם ממילא כל הישועות כל הברכות וכל השפע הטוב ממקור הרחמים". המצב הזה הוא כבר גילוי?

כן. זה לא סתם גילוי של יחס יפה, נכון, אלא זו כבר ברכה.

תלמיד: יש הרבה מצבים שבהם כל אחד מהחברים מעודד ומתכלל וביחד יוצרים איזה מצב. האם זה כמו שומשומים שמצטברים, יש השפעה, לא בדיוק מרגישים את זה כרגע בתור גילוי פנים, אבל עוד טיפה ועוד טיפה עד שקורה הדבר, או שזה כמו שכתוב כאן, יש מצב וזה קורה.

יש מצב וזה קורה.

תלמיד: זאת אומרת זו לא הצטברות של מצבים דומים.

זו גם הצטברות.

שאלה: כתוב "ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם", האם זה פועל יוצא?

הם מחייבים אותו.

תלמיד: זאת אומרת, מידת החיבור בין החברים מחייבת את הבורא להתקרב אלינו או להתרחק מאתנו.

כן.

תלמיד: ולא צריכה להיות עוד פעולה חוץ מחיבור בינינו.

לא.

תלמיד: זה לא שיש חיבור בינינו ואז יש חיבור אליו, אלא החיבור בינינו כבר מזמין אותו.

כן.

שאלה: הוא כותב כאן על אסיפה, כאילו יש איזה אירוע, איזה כנס, איזו ישיבת חברים, אבל זה צריך להיות המצב הקבוע, אנחנו צריכים לתפוס את עצמנו באסיפה כל הזמן.

לא. יום יום צריכים אנחנו צריכים לראות את המצבים שלנו כחדשים וכך להתקדם יותר ויותר להזדהות עם הבורא.

תלמיד: כל יום אני צריך לאסוף את עצמי לתוך החברים ולראות אותנו עושים מאמצים בחיבור?

כן, ודאי.

תלמיד: הרבה שואלים אותך עכשיו בכל מיני צורות על העתיד, איך נהיה, איך נלמד. בשביל להבטיח שיהיה עתיד צריך לכרות איזו ברית, לעשות איזה חוזה עם העקרונות כדי שנדע שגם מחר או בעוד הרבה שנים נבוא להתאסף בתנאים האלה. כמו ששאלו קודם, איך אני יכול לדעת שהחבר גם מתבטל כמוני?

ואם זה יהיה כתוב, זה יהיה טוב? זה מספיק?

תלמיד: לא, הברית היא בלב, אבל צריכה להיות מין הכרעה שזה המצב הקבוע, צריך איכשהו לקבע את העקרונות האלה. מה יהיה אנחנו לא יודעים, אבל לגבי ההתחייבות להתחבר, להתבטל, להתכלל ולפנות ביחד לבורא ושזו המטרה שלנו, צריך לנעוץ כמה יסודות כאלה בקביעות בלי שום קשר למה שיקרה. איך אפשר לאסוף את כל החברים שיכריעו בזה?

שכל אחד ואחד ישתדל, ותראו עד כמה זה מגיע ליישום.

שאלה: גם רב"ש אומר במאמר הראשון שלו, אנחנו התאספנו כאן לתת יסוד לבניין חברה. הוא לא אומר התאספנו לבנות חברה, אלא לתת יסוד. מה זה באמת היסוד?

איך אנחנו מתחילים את הדרך ולאיזה כיוון אנחנו הולכים.

תלמיד: יש גם מאמר של בעל הסולם שאומר, שאדם יכול לבלות את חייו בלבנות איזה צריף רעוע ומגיעה הרוח ומעיפה אותו, או שהוא יכול לבנות בניין ממש.

כן.

תלמיד: מה הפעולה שצריך לעשות כדי שאחרי זה לא תגיע הרוח, או זרמי החיים, או מה שלא יהיה והם יעיפו אותך?

צריכים להיות חזקים, לעמוד נגד הרוח.

תלמיד: מה זה להיות חזק? אני רואה כל יום שכאילו שכחתי את כל מה שהבטחתי עד היום, אז מה זה להיות חזק?

יופי. סימן שכל יום אתה יכול להתחיל מחדש.

תלמיד: אם כל יום מתחילים מחדש, אז מהו היסוד שלנו שלא אמור להתחלף כל יום? שאמור להיות קבוע?

היסוד שלנו הוא שאנחנו יום יום מחפשים קשר חדש יותר גבוה עם הבורא וכך מתקדמים.

תלמיד: אז יש חלק קבוע שנטוע באדמה כמו יסוד?

יש. אם אנחנו רוצים שכך נתקדם, אז אנחנו מכניסים לאדמה את החלק שלנו וממנו והלאה בונים.

תלמיד: מה זה אומר במקרה שלנו "להכניס לאדמה את החלק שלנו"?

יסוד.

תלמיד: אבל מה זה אצלנו?

שכולנו יחד נרצה להתקשר לאדמה, ויחד נרצה לבנות ממנה בית.

תלמיד: איך מגיעים לעומק הדרוש כדי שזה יחזיק את הבניין?

את זה אנחנו לומדים יום יום במאמרים האלה.

שאלה: מה הכוונה ש"נפתח להם כל הישועות וכל הברכות"?

אם הם רוצים להגיע למטרת הבריאה, שזו מטרת החיים עבורם, אז נפתחת לפניהם דרך ותומכים שונים, וכך הם מתקדמים.

תלמידה: מה זה "לשמוע מהחבר איזה דבר לעבודת ה' ית'" ואיך למצוא את ה' ית'? האם צריך לקבל בזה עצות מהחברים?

כן, זה מאוד חשוב. זה בונה את הקשר.

שאלה: איך בונים כוונה נכונה ומשותפת לכל החברים בזמן האסיפה?

בונים כוונה בזמן האספה, שרוצים להיות קשורים איש לחברו, ומכוונים את עצמם לבורא.

שאלה: מה יכול אדם לעשות כדי להראות לעצמו ולחברים שהוא מתבטל בפניהם? איך אנחנו יכולים להרגיש את הביטול הזה?

אנחנו יכולים להרגיש את זה לפי מעשיו של החבר, שכך הוא מקיים את עצמו - הוא מתבטל לפני כולם ורוצה להיות קשור לכולם.

תלמידה: במידה והחבר לא מסוגל להתבטל ולהכניע את עצמו בגלל גאווה או מכל סיבה אחרת, איך צריך להתייחס אליו נכון?

לעזור לו.

שאלה: מה זה אומר "להתכלל בבורא"?

להתכלל במטרה שהבורא רוצה להביא אותנו אליה, בינינו ועמו יחד.

שאלה: איך להיות כמו הפרה שרוצה יותר להניק מאשר העגל רוצה לינוק?

צריכים להיות מוכנים כך כלפי החברים.

שאלה: עבודה רוחנית, האם היא תמיד הייתה עבודה בין חברים? חכמת הקבלה תמיד הייתה עבודה בין חברים?

כן.

תלמיד: מה משתנה בעבודה בין חברים, למשל בזמן של רבי שמעון לעומת היום?

אין שינוי בעקרונות. באמצעים ללימוד, לקריאה, יש שינויים, אבל ככה, לא.

תלמיד: אבל היחס של האדם הפרטי כלפי החברים כל הזמן משתנה.

אז מה?

תלמיד: אין קשר בין זה לזה. והעקרונות הם אותם עקרונות גם כלפי האדם.

כן.

שאלה: שמענו מקודם שאנחנו צריכים יום יום לראות את מצבינו כחדשים, וכך להתקדם יותר ויותר להזדהות עם הבורא.

כן.

תלמיד: אני לא רק רוצה לראות את מצבינו כחדשים, אני רוצה לעשות את מצבינו חדשים. מה צריך לעשות?

להיכנס בין החברים, ולהשתדל לבצע שם את עבודת החיבור בעיקר.

שאלה: מה זה אומר לקבל עצות מחברים?

יכול להיות שלכל אחד יש עצה איך אנחנו יכולים להיות יותר מחוברים ויותר מכוונים למטרה.

תלמיד: בכל התאספות שלנו, כשאנחנו מדברים בינינו, האם כל חבר יכול להציע משהו לחברים והם יכולים לבצע את זה?

כן. אם יש לו.

שאלה: מה הכוונה "לשמוע מהחבר איזה דבר לעבודת ה'"?

לכל אחד יש דעה על מה אנחנו יכולים לעשות במצב הנוכחי כדי להתקדם למצב הבא.

תלמיד: למה הבורא לא מדבר ישירות אלי? למה הוא צריך לדבר דרך החבר?

כי דרך החבר יכול להיות שאתה תקבל יותר טוב. בדרך כלל זה ככה.

תלמיד: כי אתה אומר הרבה פעמים, "תפנו אליו, תשאל אותו". אתה אומר "לך דבר עם הבורא, תהיה איתו כל הזמן בשיח". ופה הוא אומר, "לך תקבל עצה מהחבר, תשמע דרך החבר".

כן.

תלמיד: למה צריך את החבר באמצע?

כי אין לך דרך אחרת להתקשר עם הבורא ולהיות קשור עם החברה שאתה נמצא בה, אלא רק כשאתה מתקשר לחברך.

תלמיד: חוץ מחברים, האם אין דרך אחרת שהבורא יכול לתקשר עם האדם?

לא.

תלמיד: כל המציאות, כל מה שמסביב, רק דרך החברים שלי?

כן.

שאלה: כשאנחנו מדברים ואני רוצה לקבל מחבר, להתבטל, איך אפשר להבדיל אם עשיתי פעולה פסיכולוגית, השתדלתי לשמוע אותו, או עשיתי פעולה רוחנית ובאמת הצלחתי לקבל משהו ממנו?

תלוי באיזה רצון השתמשת, בכמה התקרבת.

תלמיד: מה זה אומר באיזה רצון השתמשתי?

באיזה רצון השתמשת, האם ברצון לקבל, ברצון להשפיע, ברצון להתחבר, וכמה בשימוש באותו רצון, באותה כוונה, באותה נטייה, אתה באמת התקרבת לחבר.

תלמיד: יש איזה סימן שבאמת עבר אליי משהו מהחבר ולא סתם הקשבתי למילים?

אתה צריך להרגיש שקיבלת משהו מהחבר והשתמשת בו, ומהביצוע הזה אתה מתקרב לבורא.

שאלה: אפשר להגיד שהבורא מדבר איתי דרך תופעות של כל העולם אבל אני מתקשר איתו רק דרך העשירייה?

כן וכן, גם זה וגם זה.

תלמיד: זה פשוט יותר מדויק דרך העשירייה.

כן.

שאלה: האם נכון לתאר שאם מקבלים הכוונה מהבורא זה מגיע בצורת ידע, אבל אם מקבלים את העצה דרך החבר אז מקבלים גם כוח לביצוע?

נראה יותר שזה כך.

תלמיד: כי יש משהו בקשר בין האדם לבורא שנראה כמו תיאוריה כזאת, אבל ברגע שעובדים עם החבר יש פה גם כוחות שנכנסים לתוך הפעולה.

כן.

תלמיד: איך לקבל את הכוחות עצמם?

רק לבקש, רק להכין את עצמו לקבלת הכוחות.

תלמיד: זה יחס מסוים שאנחנו צריכים לפתח כלפי העשירייה, החברים, שבסופו של דבר צריך לתת לנו כוח, כך שממש נרגיש שאנחנו מסוגלים לבצע את מה שאנחנו אמורים לעשות.

כן.

תלמיד: חוסר היכולת לבצע מתסכל מאוד, אני מנסה להבין איך לגשת לעשירייה, לעבודה עם החבר כך שאני אקבל כוחות לביצוע? האם יש יחס מסוים, איך משיגים את הכוח לביצוע?

זה שוב מאותה הקבוצה שאתה נמצא בה. תנסו לדבר, לפני מה אתם נמצאים, איזה כוחות אתם צריכים להשיג כדי להגיע למטרה, ואיך אתם צריכים להיות מחוברים כדי לייצב אותו הכוח.

תלמיד: למה הבורא נותן כוחות מתישהו, אבל בהתחלה הוא לא נותן?

הוא רוצה שאנחנו נלמד איך מתחברים ואיך מתכוונים דווקא אליו.

שאלה: האם יהיה נכון להתייחס לעצת החבר כחיסרון שלו?

אני לא יודע, גישה כזאת אני לא שמעתי.

תלמיד: אנחנו הרי מתכללים מחסרונות של חברים, ואנחנו אמורים לבקש עבורם למילוי מהבורא, חיסרון להשפעה.

כן.

תלמיד: העצה של החבר באה מתוך זה שהוא ניסה את זה או שהוא רוצה את זה, אני לא יודע איך להתייחס לעצה שלו, כי בסוף המימוש שלנו הוא עבודה פנימית.

כן.

תלמיד: אז צריך להיות איזה יחס למימוש של העצה שלו באיזו צורה מול הבורא, כי אין לי קשר ישיר לבורא אלא רק דרך ההתכללות שלי בחברים. האם כל דבר שחבר מביא לעשירייה הוא לא חיסרון שקיים אצלו, האם גם העצה עצמה היא לא חיסרון?

כן.

שאלה: העשירייה היא כמו ראי של עצמי, גם של הדברים הטובים וגם של הדברים הרעים שלי.

כן.

תלמיד: מה זה נקרא לקבל מהחבר, מהחברים?

להתכלל איתם.

תלמיד: מכל היחסים האלה שאני מגלה בינינו מה אני צריך לעבד? מה הסיכום של כל היחסים האלה?

הסיכום הוא עד כמה על ידם אני משנה את הגישה שלי לבורא.

שאלה: בעולם הגשמי הרצון לקבל מאוד מעוניין לשמוע עצות ממומחים, פרופסורים ידועים בתחום מסוים, זה מרשים, אתה יודע שהאדם עשה עבודה מסוימת ויש לו מה לומר. במה החבר שלי מומחה, איך לראות אותו מומחה בתחום, עד כדי כך שאני כל כך ארצה לשמוע את מה שיש לו לומר?

הבורא סידר אותו באמצע ביניכם, בינך לבורא.

תלמיד: ומה יש לו לומר לי?

איך לבצע את הקשר עם הבורא, זה מה שאתה צריך לשמוע מהחבר.

תלמיד: יכול להיות חבר שמומחה יותר וחבר שמומחה פחות?

יכול להיות, אבל זה לא חשוב. אני צריך לקבל כל חבר וחבר שהוא אומר לי משהו שאני צריך בדרך.

תלמיד: הוא אומר לי משהו, משהו שאני צריך?

כן.

תלמיד: איך אני מצליח להוציא מתוך הדברים שהחבר אומר לי בדיוק את מה שהבורא רוצה שאני אקח? לפעמים יש הרבה מלל, הרבה מילים, איך לזהות, להצליח לשמוע את המסר המדויק של הבורא אליי?

זה תלוי עד כמה תרצה להיכנס למילים שלו ולהידבק אליו ולרצות ללכת בדרכיו.

תלמיד: זאת אומרת כמו קודם, התנאי הוא שיהיה לי יחס לחבר ואז אני אוכל לשמוע אותו?

כן.

שאלה: שמעתי שהבורא מתקשר עם האדם דרך החברים ולא דרך המציאות, אבל גם שמעתי שהבורא מתקשר עם האדם דרך מאורעות החיים, והאדם מתקשר עם הבורא דרך החברים.

יש ויש.

תלמיד: אני יודע על עצמי שלפני שהגעתי לחכמת הקבלה ניסיתי להבין איך הבורא מתקשר איתי דרך המציאות, אבל חוץ מבלבול ותסכול זה לא הביא לי כלום.

כי אין שיטה.

תלמיד: מה העצה לתלמיד קבלה לנסות להבין את הבורא בצורה שתבטיח שהוא לא יטעה?

המטרה שלנו בלימוד ובקשר בינינו היא להביא את עצמנו לקשר עם הבורא, עם הכוח העליון. ובזה שאנחנו לומדים את הקשר שלנו ומשלנו לבורא, אנחנו מתקרבים אליו יום יום.

תלמיד: אפשר להגיד שבתהליך הזה הבורא מתקשר איתנו דרך מאורעות החיים, דרך היחסים בינינו בעשירייה?

דרך כל דבר ודבר.

תלמיד: האדם בכלל צריך לנסות להבין מה הבורא אומר לו?

כן. לפתוח את הלב, לפתוח את הרגש ולהשתדל לראות איך הבורא מתייחס אליו בכל רגע.

תלמיד: איך זה לא יביא אותו לבלבול? הוא הרי שופט לפי הרצון לקבל, נעים לי אז הבורא אוהב אותי, לא נעים לי אז הוא כועס.

כן.

תלמיד: מה הוא יכול להבין ממאורעות החיים שעוברים עליו? אפילו בתוך העשירייה, איך הוא יכול להבין באיזה אופן הבורא פועל כלפיו?

מה אתה מציע לאדם המסכן?

תלמיד: לקחת כקבוע שכל מה שהבורא עושה זה רק לקרב אותו לקשר אליו דרך החברים.

כן.

תלמיד: אז כל מה שאדם יכול לעשות זה להתאמץ בשדה המאוד מסוים הזה שהוגדר לו, ושם לנסות לראות שבאמת הבורא כמו שהמקובלים כותבים הוא טוב ומיטיב בכל המאורעות על אף שכרגע הוא לא מרגיש כך.

בסדר. החברים מסכימים לזה או לא?

שאלה: אני דווקא חשבתי על גישה קצת שונה, יש עשירייה ויש אדם.

כן.

תלמיד: כמו שהחבר אמר על העשירייה כמראה, אדם יכול להרגיש בכל רגע נתון אם הוא אוהב אותם או לא, מה הרגש שלו כלפיהם. אם הרגש הוא אהבה אז אדם יכול לקבוע שהשתוות הצורה עם הבורא, כמו שהוא משפיע גם אני משפיע, היא קרובה, היא דומה, ואז הקרבה לבורא היא יותר גדולה, אבל אדם גם יכול לשפוט הפוך.

בסדר, ברור.

תלמיד: כן, אז אולי זה תפקידי, אולי זה הפונקציה העיקרית של העשירייה?

טוב, בוא נשמע, כולם נמצאים בעשיריות, כולם נמצאים בעבודה כזאת אז מה הם חושבים?

תלמיד: כרגע זה זמן שיעור, כולנו ממוגנטים אליך, אבל בין חברי העשירייה לדוגמה, חוץ מחבר אחד שהוא הקריין והקשבתי לו, שאר החברים מאחור, לא הייתי איתם באיזה קשר כל השעה וחצי שהיינו יושבים ביחד אבל אני לא מרגיש כלפיהם איזה משהו. לעומת זה לפני כמה ימים ישבנו ביחד בסעודה בלימוד, בישיבה בינינו ואז ממש הרגשתי חמימות כלפי כולם, אז זה שני מצבים שונים לגמרי, בסעודה אתה כן מרגיש איזו קרבה לחבר ובשיעור אני לא מרגיש את זה. אז איך זה עובד?

אז כנראה שחסר לך רבע עוף.

תלמיד: השאלה היא איך הקשר עם הבורא אז התשובה היא, בגלל שהבורא הוא אור אינסוף ואי אפשר לתפוס אותו צריך איזשהו כלי, והכלי זה אהבת חברים, הכלי זה הקשר בינינו, ברגע שאנחנו מתחברים זאת הברכה, זה האור, אז אנחנו יכולים להרגיש אותו, אז בכל הפעולות של חיבור שאנחנו עושים בינינו, יכולים לגלות את הבורא.

כן.

שאלה: אם אתה לפעמים שומע מה אתה צריך לעשות, מקבל כזאת התרשמות, חיסרון ישירות, זה פסול בעיניך, לא טוב?

לא, שום דבר לא פסול בעיניי רק ללמוד מכל מצב ומצב.

תלמיד: אמרת הוא מתקשר אליך רק דרכם ולי יש קצת חוויות שונות אז אני שואל אם זה בסדר לא בסדר?

הכול יכול להיות בסדר, העניין איך זה מקדם אותך.

שאלה: אם אנחנו קובעים שאנחנו התאספנו כדי לעשות נחת רוח לבורא, אז כל היחסים של כל אחד עם החברים מביאים לו את כל ההתרשמויות שהוא מקבל, טובות או רעות. לפעמים יוצא, ככה אני מרגיש, שדווקא מהתרשמויות שהן יותר קשות הן כמו קשת, אם אנחנו מכוונים למטרה, דווקא התרשמויות במקום שיש עבודה הן מותחות יותר את הקשת ואז החץ יכול להגיע יותר רחוק, יותר לכיוון הבורא. וככל שאנחנו אוספים את העבודה, את המאמצים של כולם, יש לנו איזה כוח כזה גדול לעשות איזושהי פעולה לכיוון נחת רוח לבורא. ולאט לאט מסדרים את הכוחות, הבקשות האלה, כל העבודה היא בינינו.

טוב.

שאלה: מתוך כוונה לחשוב ולבקש חיבור של כלל החברים,

כיצד הלימוד עוד יכול לשנות את תפיסת המציאות שלי ולהשפיע על חיי היומיום שלי?

בצורה ישירה. כי אתה רוצה על ידי הלימוד לשנות את תפיסת המציאות שלך, את זה אתה משנה.

תלמיד: כיצד ניתן ליישם באופן מעשי את העיקרון "ואהבת לרעך כמוך" בתוך קבוצה, במיוחד כשמתעוררים חילוקי דעות?

חילוקי דעות מתעוררים, זה לא שייך לחיבור יותר קרוב או יותר רחוק. אנחנו יכולים לקרוא בספרים העתיקים עד כמה דווקא האנשים המשיגים, המקובלים הגדולים היו במחלוקת. אז זה לא אומר כלום. לכן צריכים פשוט להתקדם להיות בכל השיעור ולאסוף את כל הידע.

תלמיד: אז אני רציתי לבקש ממך להמליץ על איזה תרגיל שאפשר ליישם היום בקבוצה כדי ללמוד לקבל באמונה את מה שמתרחש סביבנו.

רק להיות יותר קשורים, צמודים בין החברים. תצליח.

שאלה: אחד העקרונות של רב"ש זה שאם החבר חושב שהוא יותר גבוה מאחרים, הוא כבר לא יכול להתחבר עימהם. איך לעבוד עם אותו מצב שהאגו רק גדל וגדל?

האגו גדל בהתאם לכמה אתה יכול להתגבר עליו. לא לשכוח. הבורא לא זורק אותנו ככה, למים עמוקים וזהו.

תלמיד: אנחנו עושים את ההכנה בעשירייה, בסוף ההכנה יש לנו את ההזדמנות להתכלל ואז להגיע לשיעור בצורה אחרת, ואז מה שנכנס, נכנס לא רק אליך, נכנס גם לחברים. אחרי סוף השיעור אנחנו עושים את הסיכום או התפילה. זאת אומרת העבודה בעשירייה זה סוג של בסיס בעצם לעבודה. ומה שקורה איתך, מה שאתה מביא, זה כדי שאנחנו נעבוד על זה בתוך הבסיס.

כן.

תלמיד: רק דבר אחד כן חשוב, כששניים מעבירים, אז היחס ביניהם קובע מה עובר. רק להגיד לכל זוג שמעביר, היחס בין המרצים ביניהם, זה מה שעובר הכי חזק לחברים.

כן. יפה.

(סוף השיעור)