שיעור הקבלה היומי19 יוני 2020(בוקר)
שיעור בוקר 19.06.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה
קטעים נבחרים מתוך מאמרו של בעל הסולם – "מתן תורה"
קריין: קטע מספר 1.
""ואהבת לרעך כמוך". (ויקרא, י"ט י"ח).
"רבי עקיבא אומר: "זה כלל גדול בתורה". (ב"ר, פכ"ד).
א) מאמר חז"ל הזה אומר לנו: בארוני! כי מלת "כלל" יורה על סכום של פרטים, שמבין השתתפותם יחד הועמד אותו הכלל. נמצא, כשהוא אומר על המצוה של "ואהבת לרעך כמוך", שהוא "כלל גדול בתורה", הנה עלינו להבין, ששאר תרי"ב המצוות שבתורה, עם כל המקראות שבתוכה, אינם לא פחות ולא יותר, רק סכום הפרטים, המוכנסים ומותנים בהמצוה האחת הזאת של "ואהבת לרעך כמוך".
שאין אלו אלא דברים מתמיהים. כי זהו יצדק בהמצות שבין אדם לחבירו. אולם איך יכול אותה המצוה האחת להכיל ולכלכל בתוכה את כל המצות שבין אדם למקום, שהם הן עקרי התורה ורוב מנין ובנין שלה?"
(בעל הסולם, "מתן תורה")
קריין: קטע מספר 2.
"הנה ערוך לעינינו מאמר שני, עוד יותר בולט. באותו הגר שבא לפני הלל (שבת, לא ע"א) ואמר לו: "למדני כל התורה כולה, כשאני עומד על רגל אחת". ואמר לו: "כל מה דעלך סני לחברך לא תעביד [כל מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך] (התרגום של "ואהבת לרעך כמוך"). ואידך, פירושא הוא, זיל גמור [והיתר, פירוש הוא, לך ולמד]".
הרי לפנינו הלכה ברורה, אשר אין לנו שום העדפה בכל התרי"ב מצות ובכל המקראות שבתורה על המצוה האחת של "ואהבת לרעך כמוך", כיון שאינם באים לנו רק לפרש ולאפשר לנו לקיים מצות אהבת זולתו על היכנה. שהרי אומר בפירוש: "ואידך פירושא היא זיל גמור". דהיינו, שכל שאר התורה הם פירוש של המצוה האחת הזאת, שאי אפשר לגמור מצות "ואהבת לרעך כמוך" זולתם."
(בעל הסולם, "מתן תורה")
שאלה: אני לא מבין למה רק כשמתקנים את היחסים בין בני האדם, אנחנו מביאים את כל העולם למצב מאוזן?
כי האדם כולל הכול. האדם כולל הכול ואין חוץ מאדם שום דבר. אם אתה מתקן את האדם, אוטומטית אתה כולל בתוך האדם דומם, צומח, וחי. כל המציאות כוללת י-ה-ו-ה, דומם, צומח, חי, מדבר. אם אתה מתקן את המדבר על ידי הכוונה, אתה מתקן על ידי הכוונה של המדבר, גם את הצורות חי, צומח ודומם. בהם אין כוונות, הם חיים לפי הטבע, זה הכול. לכן מספיק לנו לתקן את האדם כדי לתקן את כל המציאות. כל המציאות נכללת בתוך האדם ממש מאליה.
תלמיד: אז גם כשנכחדים המינים, כל מה שקורה תלוי באדם?
ודאי, זה בגלל האדם. וזה לא בגלל שאנחנו חותכים עצים שם, או שורפים איזה דלק ואז מזהמים בזה את האויר ואת האדמה. לא בזה העניין, אלא רק בתוך הכוונות שלנו. שם העבירה, ושם הפתרון.
שאלה: מה זה גֶר ומה זה שהוא עומד על רגל אחת?
זה הכול קיים בכל אדם ואדם. לך ותספר לתכונות שהן לא משתוקקות לבורא, זה נקרא "שהן ברגל אחת רק מתקיימות", האגואיסטית. תסביר להן כך שהם ידעו בכל זאת במה צריכה להיות העבודה שלהן.
שאלה: כתוב שהמצווה "ואהבת לרעך כמוך"1 לא יכולה להתקיים במלואה ללא המצוות האחרות. והשאר, "צא ולמד". למה היא לא יכולה להתקיים לבד בפני עצמה?
"ואהבת לרעך כמוך", כן, אבל אתה צריך לדעת איך לממש אותה, כי אין לך גישה ישירה לאהוב את הזולת. אתה חתוך מזה, זה לא יכול להיות. אלא על ידי כל מיני אמצעים, מאמצים בתוך הקבוצה והקבוצה עליך, השפעת הסביבה על האדם, כל הדברים האלה, אתה כן יכול להתחיל להגיע לתיקון, אחרת לא.
שאלה: למה בתשובה של הילל, "אל תעשה" מתורגם ל"ואהבת", כי למדנו שזה להשפיע על מנת להשפיע וזה ואהבת.
כתוב "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה"2 אמר רבי עקיבא. הילל אמר, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך"3. כי "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" זה חצי מאהבה. זה אל תעשה רע לזולת. מפני שאני מלכתחילה רע, אם אני לא עושה רע לזולת, אני כבר צריך לתקן את עצמי. זה נקרא "מצוות לא תעשה". אני רוצה לגרום רע לזולת, אני מרגיש טוב אם אני גורם לאחרים רע.
אתה לא מבין אותי? אז אתה לא מכיר אותי. אז אני אומר לך שככה זה. אני נהנה מזה שאני מוריד את האחרים, עושה להם משהו. על ידי זה אני מרגיש את עצמי יותר גדול.
אז אומרים, "קודם כל את הרצונות האלו שאתה בהם רוצה להזיק לזולת, אתה צריך לתקן", זה חצי הדרך. בזה כבר אתה יוצא מחזקת "גוי", זאת אומרת מהרצון על מנת לקבל. עכשיו יש לך את השלב הבא, על מנת להשפיע. יכול לעשות את זה, או לא? תשתדל אחד, אחד, אחד, אחד, וכך תגיע לתיקונים.
שאלה: להמשיך את העניין של "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", האם יש קשר בין המשפט הזה לבין הצמצום שאנחנו צריכים לעשות מצידנו בתחילת העבודה?
ודאי, כי בצמצום אתה מקבל על עצמך הגבלה לא להשתמש ברצון לקבל שלך להנאתך. זה נקרא "שאתה כבר לא תזיק לשני אף פעם".
תלמיד: עניין הצמצום, אם אנחנו בעשירייה מרגישים שאנחנו הגענו ממש הבוקר לאהבה ביננו, וזה אמיתי, ממש דברנו על זה. האם גם על זה יש לעשות צמצום כדי שלא יכנס לכלים דקבלה, ומה העבודה הנכונה בשלב הזה?
לא. בינתיים תמשיכו כך. אחר כך תתחילו לעשות בזה הבדלים. בינתיים "על כל פשעים תכסה אהבה"4. קודם כל שתכסה, אחר כך תתחילו להבחין בכל מיני הגבלות, תנאים.
שאלה: כשמדברים על "אהבת לרעך כמוך", מדברים רק על אהבת "ישר א-ל" או על אהבת כל העמים?
"אהבת לרעך כמוך" צריכה להיות בכל העולם, בין כל בני האדם ולכולם. זה צריך ממש להיות כך, אבל אנחנו צריכים להתחיל וללמד את כולם. ללמוד קודם כל את עצמנו, וללמד את כולם. כך זה צריך להיות. אז נגיע לזה.
שאלה: אם אני מניח שהחברים בעשירייה שלי הם אותיות במילה?
לא כדאי, בשביל מה לך להתבלבל? נגיד, אותיות במילה, אז מה הלאה?
תלמיד: אז הקשר בינינו, האהבה שאני בונה בינינו, זה נקודות וטעמים?
לא. לבלבולים האלה אני לא נכנס. אתה יכול להיכנס, זה עניינך. על זה אני לא עונה, ולזה אני לא מושך את הקהל שלנו.
קריין: קטע מספר 3.
"נצטוינו "ואהבת לרעך כמוך", אשר מלת "כמוך" אומר לנו, שתאהב את חבירך באותה השיעור שאתה אוהב את עצמך, לא פחות בשום פנים שבעולם. זאת אומרת, שאני מחויב לעמוד תמיד על המשמר, ולמלאות צרכי כל איש ואיש, לכל הפחות מכל האומה הישראלית, לא פחות כמו שאני עומד תמיד על המשמר למלאות את צרכי עצמי. אשר זה הוא לגמרי מן הנמנעות, כי לא רבים המה שיוכלו ביום העבודה שלהם למלאות די צרכי עצמו. ואיך אתה מטיל עליו עוד לעבוד ולספק את משאלות כל האומה? וזאת לא יתכן כלל לחשוב, שהתורה מדברת על דרך הגזמה. כי ע"כ מזהיר לנו התורה: "לא תוסיף ולא תגרע וכו'", לומר לך שהדברים והחוקים נאמרו בדיוק הנמרץ."
(בעל הסולם. "מתן תורה")
זה מייאש אותי מאוד שאני צריך להיות ממש כמוך באהבה לזולת, לכל אחד ואחד, האם זה אפשרי? ממש כך. קשה או אי אפשר? מה עושים?
שאלה: האם המצווה "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", זה בקו שמאל, בתוך הרצון לקבל, ו"אהבת לרעך כמוך" זה בקו ימין, מעל הדעת?
למה אתם מכניסים את זה לתוך המבנה של הפרצוף? זה מקום להסתבך. אני הייתי סתם מקבל את זה וזהו. זה מותר, זה אסור. יש לנו כל כך הרבה פעולות בתוך הפרצוף, שאני עכשיו לא רוצה להסביר את זה, זה יבלבל את כולם. כשאני אומר אני חושב על כך שזה יהיה מובן לכולם. על מה שלא דיברנו אל תשאלו.
שאלה: לגבי הקטע האחרון, איך אני יכול לספק את הרצונות של כל האומה אם אני בקושי מצליח לספק את הרצונות של העשיריה שלי? יש לנו אגו כל כך גדול שבקושי נותן לנו לעשות משהו.
אתה צריך לספק לא רק לעשיריה ולא רק לאומה אלא לכל העולם. לכל העולם אתה חייב להיות אחראי להעביר להם כל טוב. איך יכול להיות? לכל אחד ואחד מאיתנו יש "נקודה שבלב" מה שנקרא, נקודה. בנקודה הזאת הוא קשור עם הבורא בלבד. הוא לבד קשור עם הבורא ללא שום קשר דרך מישהו, ישירות לבורא. אז אתה מחויב להתקשר לבורא ולהעביר לכל העשיריה, לכל עם ישראל, זאת אומרת לכל הקבוצה הגדולה העולמית שלנו ואחר כך לכל האנושות, אתה חייב להעביר את כל האור העליון. זה הכול. למה? איך אתה מסוגל? אתה דווקא מסוגל וכל אחד מסוגל דרך הנקודה המיוחדת שיש בו [להיות] בקשר עם הבורא, שאתה יכול להתקשר לבורא, וזה נובע מהשבירה. לכן כולם חייבים את זה. לכן כתוב שכל אחד אחראי על כולם.
שאלה: מקובל בדרגה הרוחנית אוהב את כולם בשווה, או את מישהו יותר ומישהו אחר פחות? במה כל דרגה רוחנית מתבטאת, באיכות של האהבה או בצירוף יותר נשמות לאהבה בתוכה?
עד כמה שאדם עולה בסולם המדרגות, הוא יותר ויותר כולל בתוכו את הכלים של הזולת. הכלים האלה מאוד מגוונים, בדרגות של דומם, צומח, חי, מדבר שבכל אחד, ותלוי באיזו דרגה נמצא אותו אדם שכולל את כולם, וזה מה שקובע. זה לא פשוט, כי לכל נשמה ונשמה יש גם דירוג משלה.
שאלה: כדי להגיע לכל מה שאנחנו לומדים בסופו של דבר צריך הפצה. האם זה נכון?
נכון. אם תעסוק רק בזה, בטוח לא תטעה, בטוח. תשקיע את עצמך רק בהפצה, ובזה אתה תשיג את אהבת הזולת כי אתה עושה את זה להם. בזה אתה תשיג את אהבת הבורא, כי הוא דרכך מתלבש בזולת. אתה תשיג בזה להיות כתר לכולם, כי אתה קשור לבורא כדי להעביר את האור העליון שלו לאחרים, לכולם. בהפצה אתה מבצע את כל התיקונים שצריכים להיות בכל הכלי העולמי. אין יותר מזה.
תלמיד: אז החשיבות הכי גדולה בכל הלימודים האלה זו ההפצה, אין מה לעשות.
נכון.
שאלה: שמעתי שאנחנו תמיד צריכים להגיע למצב שהבורא יגמור בעדי. עלתה לי מחשבה רעה כלפי החבר ואני מזהה אותה, את הטבע הרע שעלה בי. איך באותו רגע שזיהיתי את המחשבה הזו ואני קוטע אותה, אני בעצם מביא את הבורא שיתקן את הטבע שהביא אותי לאותה מחשבה?
אבל מה אתה קוטע? אתה לא צריך לקטוע שום דבר, אתה צריך רק להביא את הבורא ושהבורא יתקן. על פני המחשבה הרעה אתה מתקשר לבורא ורוצה שהוא יטפל בזה. אתה כמו ילד קטן, תופס אותו וסוחב אותו לבעיה שלך.
תלמיד: אמרנו אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך. עלתה בי מחשבה להרע לחבר אז אני ממשיך עם קו המחשבה הזה? אני מרגיש שעולה לי מחשבה שלילית כלפי החבר, השאלה האם לא לקטוע אותה?
אתה תמשוך את הבורא ואז תבין מה עליך לעשות. כי "באורך נראה אור".
שאלה: כתוב "לא תוסיף ולא תגרע". מה הכוונה?
צריכים לעשות בדיוק כמה שנדרש לפי הרצון לקבל שלי לתקן אותו.
שאלה: זה ברור שאני צריך להתפלל לבורא שיעזור לי לאהוב את החבר כמו את עצמי. מהי התפילה לבורא עבור החבר בהקשר הזה?
תתחילו לחבר יחד בעשיריה תפילה על חבר פלוני, שאתם מתפללים עבורו, שיהיה לו כל טוב, שהבורא לא ישכח אותו, שיקדם אותו, שירחם עליו ועל המשפחה שלו, שייתן לכם אהבה אליו, וכולי. בבקשה, תחברו כזאת תפילה.
שאלה: אמרת שכל אחד מסוגל. מה קורה אם חברים מרגישים שהחיים שלהם עכשיו מורכבים והם לא מסוגלים. זה לא הזמן שלהם להפיץ, זה לא הזמן שלהם לדחוף את העשיריה והם נמצאים כבר הרבה זמן בתקופה פסיבית. איך יוצאים ממצב כזה?
רק על ידי חיבור לעשיריה. עוד ועוד כל הזמן כמה שאפשר להיות יותר בעשיריה. רק על ידי זה אתה מוצא בתוך העשיריה את הכוח העליון, את כוח הבורא, כי "בתוך עמי אנוכי יושבת", וכך אתה מתקדם. אין שום סיכוי אחר. אל תחפש באף מקום רק כאן.
תלמיד: עוברים ממצב שאני מצפה שהעשירה תעזור לי, למצב שאני רוצה לעזור לעשיריה?
מצוין. ששניהם יהיו ככה כל הזמן. "אני לדודי ודודי לי". שכך יהיה.
שאלה: איך 99% מהעם יכולים להבין 1%? איך הם יוכלו לעקוב אחרינו? איך הם יאמינו לנו? מה אנחנו צריכים לעשות כדי שנהיה דוגמה להם והם ילכו אחרינו?
זו עבודה שאנחנו צריכים לעשות. אני לא יכול עכשיו לפרט אותה, אני גם לא יודע. צריכים להתפזר בשטח, בעיקר הכתבים, צילומים למיניהם שאתם מפזרים בפעולות ההפצה. ואחר כך אנחנו גם צריכים להתחיל לארגן יותר ויותר קבוצות לימוד. ויבוא עוד וירוס קורונה ונוכל להסביר יותר לכולם מה התפקיד ומה המטרה וכך נתקדם.
(סוף השיעור)