שיעור בוקר 22.11.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמ' 57, דף נ"ז, הסתכלות פנימית, "עגולים ויושר, כולל עשרה פרקים", פרק ב׳, אותיות ט' – י"ג

קריין: "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמוד 57, דף נ"ז, "הסתכלות פנימית", אות ט'.

אות ט'

עיקר ההבחן בין ה' עולמות א"ק ואבי"ע,

הוא ע"פ העביות שבמסך שבהם. שבא"ק

הוא בחי"ד.

אני שוב מזכיר, אנחנו לומדים "תלמוד עשר הספירות", כמו את כל חכמת הקבלה, לא כדי לדעת, כי מה אנחנו מבינים? כשאנחנו נגיע למדרגת הרוחנית אנחנו נראה שכל התיאור שלנו שהיינו מציירים לפנינו שזה העולם הרוחני, שום דבר לא יהיה מתאים. אלא אנחנו לומדים דווקא כדי למשוך מאור המחזיר למוטב, שהוא יתקן אותנו וייתן לנו כניסה להרגשה הזאת הרוחנית. ואז "ממעשיך הכרנוך", כך אנו נכיר את העולם הרוחני ואז נוכל ללמוד אותו.

בגשמיות, שיספרו לי אלף שנה מה זה נקרא מכונית, אם אני לא אראה משהו שזה עגלה על ארבעה גלגלים, עם מנוע, עם כל מיני דברים, אני לא אוכל לתאר את זה לעצמי, לא אוכל. כל התיאור שלנו הוא מתוך זה שאנחנו ראינו משהו דומה ומזה יכולים לבנות מודל חדש. אותו דבר כך בגשמיות, עוד יותר גרוע.

לכן אנחנו צריכים רק לקוות למאור המחזיר למוטב, זו כל התועלת מהלימוד. לכן כתוב "לא החכם לומד", מי שרוצה חכמה הוא לומד חכמה אבל לא תורה. תורה זה נקרא המאור המחזיר למוטב, ואת זה אנחנו צריכים.

קריין: אות ט'.

אות ט'

"ותדע שה' העולמות א"ק ואבי"ע דיושר, הנה עיקר ההבחנה שבין העולמות הללו, הוא בשיעור עביות, שנמצא במסך של כלים שלהם, כי מסך שבכלים שבעולם אדם קדמון הוא עב מאד, דהיינו עביות דבחי"ד, שאין עביות יתרה ממנה בכל העולמות, ולפיכך עשר הספירות שלו שלימות דהיינו שכל אחת מהן בקומת כתר הסמוך לא"ס ב"ה, והוא העולם הראשון החשוב מכולם, המבריח מהקצה אל הקצה, מא"ס ב"ה עד לעולם הזה. ועל כן נבחן שעומד בפנימיות כל העולמות, כי כבר ידעת, שפנימיות ועביות היינו הך הם, וכיון שמסך שבכלים דאדם קדמון זה הוא בחי"ד, דהיינו עב מכולם, הרי הוא משום זה הפנימי מכולם."

שאלה: אם הבנתי נכון, אנחנו לא לומדים כדי לדעת אלא כדי להשתנות. זה נכון לומר?

כן.

תלמיד: תוכל לתאר לנו בפשטות מה השינוי הזה, איך אנחנו משיגים את זה ומה זה?

אני רוצה תוצאה מהלימוד, שאני לא אהיה חכם ללמוד מה שכתוב בספר, אלא אני רוצה להיות חכם להרגיש ממה אני קיים ועד כמה אני יכול להתקרב להידמות לבורא, זה ההבדל. ולכן כל דף ודף שאני לומד, לא אכפת לי מה כתוב בספר, אני מוכן ללמוד כי מקובלים כך אמרו לי לעשות, אבל אני לומד כדי להתקרב לבורא, להיות יותר בהשפעה, יותר בחיבור, וזה מה שאני מצפה שיהיה לי כתוצאה מהלימוד. לא למלאות את השכל, אלא לשנות את הלב, את הרגש שלי. ואז על ידי שינוי ברגש אני אוכל להרגיש באיזה עולם באמת אני נמצא, ולא בעולם הקטן הזה כמו שאנחנו מתארים אותו לעצמנו, שאותו אפשר לתאר רק בכוח הקבלה. בכוח השפעה נפתח לפנינו ממש עולם אין סוף, כי הוא למעלה מההגבלות שלנו, השפעה היא למעלה מהגבלה.

תלמיד: ולשכל אין שום תפקיד פה?

לשכל יהיה תפקיד, לשכל שיתפתח על ידי ההשפעה. לכוח קבלה יש שכל ושניהם שולטים בעולם הזה, ולכוח ההשפעה יש שכל ושניהם שולטים בעולם העליון.

שאלה: כתוב "ועל כן נבחן שעומד בפנימיות כל העולמות, כי כבר ידעת, שפנימיות ועביות היינו הך הם". מה זה אומר שעביות ופנימיות זה אותו הדבר?

שעד כמה שיש לנו עביות שהיא קשורה לכוונה על מנת להשפיע, לרוחניות, אז אנחנו יכולים להשיג יותר. לכן "כל הגדול מחברו" שיש לו עביות יותר גדולה, "הוא גדול ממנו" הוא יכול להשיג עולם רוחני יותר גדול.

תלמיד: אם אין לי מספיק עביות, אני לא יכול להשיג רוחניות? במה זה תלוי?

העביות תגדל בהתאם למה שאתה יכול להשיג.

תלמיד: רק אז משיג רוחניות כשאני אשיג עביות כזאת?

ודאי. אז במה תשיג? אני שואל אותך במה תוכל להשיג? יש לפעמים כאלו דברים בעולם שאני שומע אבל אני לא מבין. כמו תינוק שמסתכל, פותח פה ולא מבין מה רוצים ממנו, פותח עיניים והוא לא יודע מה רוצים ממנו, כי אין לו שכל לעכל מה אלה שפונים אליו רוצים.

תלמיד: תוכל לתת דוגמא מה זה נקרא עביות?

אגו, אגואיזם יותר גדול, הרבה יותר גדול ממה שאתה רוצה עכשיו. מה אתה רוצה עכשיו מסכן, להרוויח בלוטו, בטוטו, משהו, איזו וילה באיזה אי באוקיינוס, יאכטה? מה אתה רוצה? רוחניות זה כשיש לך רצונות לקבל גדולים והם כולם יכולים להיות על מנת להשפיע, על מנת לקבל לא יכול להיות יותר מהעולם הזה. על מנת להשפיע שאתה תרצה להשיג, אז תצטרך עביות גדולה יותר, הרבה יותר גדולה.

תלמיד: אבל איך אני מקבל את זה, דרך מי אני יכול לקבל כזו עביות?

אתה מקבל עביות יותר גדולה בתנאי שאתה תסכים להפוך אותה בעל מנת להשפיע.

תלמיד: ממי אני מקבל את זה, לבד עם עצמי?

מהטבע.

תלמיד: מהטבע.

כן, מהטבע. תגדל בך עביות יותר גדולה. אבל זה בתנאי שאתה תלך עם כוח השפעה ואז כל פעם יגדל בך כוח קבלה יותר גדול.

תלמיד: עביות זה נשמע שבן אדם יותר גרוע ויותר גרוע ואז אני צריך להתעלות מעל זה. זה נכון, משהו כזה?

לא. אז אדם מבין שזה מה שהוא צריך. זה נקרא "כל הגדול מחברו", שאם אדם מתקדם בהשפעה זה נקרא "גדול מחברו", חברו זה נקרא המצב הקודם שלי, אז "כל הגדול מחברו" שהוא גדל בהשפעה, "יצרו גדול ממנו", מקבל גם אגו יותר גדול.

תלמיד: האם בעשירייה כשאני עושה עבודה אני יכול לגלות עביות?

כן, אם אתה באמת נכלל בעשירייה ומרגיש את עצמך קטן מכולם.

שאלה: כתוב, שיש לבחינה ד' את העביות הגדולה ביותר ולכן היא הפנימית ביותר. מה זה אומר שהיא הפנימית ביותר?

כן, כי בעביות, כמה שיותר גדול יותר פנימי. וברוחניות, בהשפעה, כמה שיותר גדול יותר חיצון. כך אנחנו מציירים, זה הכול ציורים, זה לא שיש דבר כזה גיאומטרי בפנים ובחוץ.

תלמיד: זה כמו לחשוב על עצמי?

כן, בטח.

קריין: אות י'.

אות י'

עולם האצילות הוא ממסך דבחי"ג, וע"כ

הוא חיצוני לא"ק, שהוא בחי"ד.

"ומסך שבכלים שבעולם האצילות, אינו עב כל כך כמו מסך שבעולם א"ק, כי עביות שבמסך דאצילות היא רק בחי"ג, ולפיכך עשר הספירות דיושר דאצילות, אין קומת כל אחת יותר מקומת חכמה, והן חסרי כתר, ונבחנות ע"כ לשפלות בערך עשר הספירות בקומת כתר שבעולם אדם קדמון. ונבחנים לחיצונים בערך ע"ס שבא"ק, כי עביות דבחי"ג היא חיצונית לעביות דבחי"ד, וזכות וחיצוניות היינו הך הם כנ"ל. וע"כ נעשה עולם האצילות לבוש, שפירושו חיצוניות המלביש לעולם הא"ק הפנימי ממנו."

שאלה: כתוב בסעיף ט', שכל עשר הספירות הן למעשה ברמת כתר, אז מה ההבדל בין הספירות אם כולן ברמת כתר?

מה ההבדל? נגיד שאתם עשרה אנשים ונמצאים בכיתה אחת, מה ההבדל ביניכם? שאתם מרכיבים כיתה אחת, כל אחד לפי התכונות הפרטיות שלו, אבל בסך הכול אתם מרכיבים את הכלי האחד. יש לנו כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, יש עשר תכונות, בלי שהן יתחברו יחד לא יהיה כלי, לא יהיה פרצוף. חייבות להיות בו עשר הבחנות ורק אז יהיה פרצוף אחד. ובתוך הפרצוף הזה יש עשר ספירות לגמרי לגמרי שונות זו מזו.

שאלה: למה עולם האצילות נשאר חיצוני לאדם קדמון? אדם קדמון הוא כולל את כל הפרצופים בפנים בתוכו.

אדם קדמון כולל בתוכו את חמשת הפרצופים שלו, גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. עולם האצילות נברא ממלכות דאדם קדמון שעברה שבירה וכל מיני עיבודים ב"עולם הנקודים" וממנו נברא עולם האצילות, ולכן אצילות הוא חיצון כלפי עולם קדמון, חיצון ומתלבש עליו. מאיפה מתלבש? מטבור ולמטה כי שם נעשה כבר הכנה לעולם האצילות, שם הכלים שכבר נמצאים בהתערבות עם בחינה ד' ובחינה ב', ומהתכללות ד' וב' נעשו כל העולמות אבי"ע, וכל התפקיד שלהם והמטרה שלהם זה לתקן את מלכות דא"ק, לצרף אליה אתתכונות הבינה כדי שהיא תוכל להיתקן ולעבוד בעל מנת להשפיע.

אות י"א

המסך דבריאה הוא מבחי"ב וע"כ הוא

חיצוני לאצילות.

"ומסך שבכלים דע"ס עולם הבריאה הוא עוד זך יותר מבעולם האצילות, ואין בו אלא עביות דבחי"ב, וע"כ אין קומתן של ע"ס הללו יתרה מקומת בינה, ועל כן נחשב עולם הבריאה חיצון יותר, מעולם האצילות, ששם יש עביות דבחי"ג ועל כן הוא פנימי יותר מעולם הבריאה, שאינו אלא עביות דבחי"ב. וע"כ עולם הבריאה נבחן, לחיצון ולבוש על עולם האצילות."

אות י"ב

המסך דיצירה הוא מבחי"א, וע"כ הוא חיצוני

לעולם הבריאה.

"ומסך שבעולם היצירה, אין בו אלא עביות של בחי"א הקלושה ביותר, ולפיכך עשר הספירות שבעולם היצירה קומתן קצרה, ואינן מגיעות אלא לקומת זעיר אנפין, וחסרות ג' ספירות ראשונות, שהן כתר חכמה בינה. ועל כן עולם היצירה, הוא עוד יותר חיצוני מעולם הבריאה, כי שם ישנה עביות של בחי"ב, שהיא פנימית לעביות דבחי"א שבעולם היצירה כנ"ל, וע"כ נבחן עולם היצירה, לחיצון ולמלבוש על עולם הבריאה."

שאלה: מה זה חיצון ומה זה לבוש?

לבוש זה שמתלבש על הפרצוף הקודם, על הבחינה הקודמת, הוא יותר גס, פחות בעוצמתו הרוחנית, לכן נקרא "חיצון" כלפי הקודם. וגם נקרא "לבוש", מפני שעל ידו אפשר להגיע אחר כך לפרצוף היותר פנימי.

אות י"ג

המסך דעשיה הוא רק משורש העביות, וע"כ

הוא חיצוני מכולם.

"ועולם העשיה, הנה המסך שבעשר ספירות דיושר שבו, זך לגמרי בלי שום עביות כלל, ועל כן אין בו ענין הזווג עם האור העליון, המעלה אור חוזר. ומתוך שאין בהם אור חוזר, אין בהם גם האור העליון, כי אין האור העליון נתפס בפרצוף בלי או"ח. ולפיכך אין בעשר הספירות הללו, אלא קומת מלכות בלבד, וחסרות מט' ספירות ראשונות, שהן: כתר, חכמה, בינה, וזעיר אנפין (כולל שש ספירות חג"ת נה"י). ומתוך, שמסך שבהן זך יותר מבכל העולמות הקודמים, ממילא נבחנים עם זה, שהמה חיצוניים מכולם. כי כבר ידעת שהזכות והחיצוניות היינו הך הם. כנ"ל. וע"כ עולם היצירה, שבכלים שלו יש מסך דבחי"א על כל פנים, נחשב לעולם הפנימי כלפי עולם העשיה. ועולם העשיה, נבחן לחיצון וללבוש של עולם היצירה, ושל כל העולמות כולם, להיותו הזך יותר מכולם."

שאלה: מה זה אומר שיש לעולם מסך?

עולם זה כלי. יש כלים קטנים שזה ספירות בתוך הפרצוף, ועשר ספירות בפרצוף הן נקראות "פרצוף". ישנם אוסף של פרצופים, שחמישה פרצופים, אתה יכול להגיד עשרה פרצופים, לא חשוב, סך הכול הם בונים לך את המושג הרוחני שנקרא "עולם", זה פשוט כלי יותר גדול.

אז יש גם מסך לעולם, נגיד עולם "אדם קדמון", "אצילות", "בריאה", "יצירה", "עשייה", חמישה עולמות יש בכל אחד מהם מסך, באדם קדמון זה מסך דבחינה ד', באצילות דבחינה ג', בבריאה זה מסך ב', ביצירה זה מסך א', ועשייה זה מסך שורש.

ככה יש בכל עולם ועולם חמישה פרצופים שבהם גם יש עביות ומסך, וכך גם בכל פרצוף יש בחינות או ספירות כתר, חכמה, זעיר אנפין, מלכות, שבכל אחת מהן יש גם עביות ומסך. וכך על כל פרט ופרט הקטן ביותר ברוחניות יש לו עביות ומסך, אחרת לא יכול להתקיים ברוחניות. ומסך ועביות חייבים להיות שקולים יחד כדי להתמצא ברוחניות.

שאלה: צריך לבנות את המסך הזך ביותר, כלומר, להשקיע הכי פחות מאמצים כדי להגיע לרוחניות. למה אנחנו עוד לא שם?

אין לך מסך. אתה עוד לא נמצא בעולם הרוחני כי אין לך מסך על מידה הקטנה ביותר, הרצון לקבל הקטן ביותר שבו אתה יכול להיות ברוחניות. רוחניות מתחילה מאפס. דרגה ראשונה שברוחניות, אתה צריך לקפוץ עליה, זאת אומרת, לקבל את העביות הזאת ולרכוש עליה מסך ואז אתה תהיה ברוחניות. הבחינה הזאת נקראת "תחילת העיבור" ברוחניות. זאת אומרת, שיהיה לך רצון ועל הרצון הזה אתה תוכל להיות באמונה למעלה מהדעת.

ולכן אנחנו עכשיו בעולם שלנו בגשמיות בעל מנת לקבל, עושים כאלה תרגילים שהם יהיו כמו בעל מנת להשפיע. אלה התרגילים בינתיים, עד שאנחנו נעשה מספר מספיק של תרגילים ונוכל באמת לעשות פעולה בעל מנת להשפיע הראשונה שהיא תיתן לנו כניסה לרוחניות. כך עובדים. זה סך הכול העניין של סולם המדרגות.

שאלה: מה זה אומר שהוא כותב שמסך דעשייה אין לו עביות והוא לא עושה זיווג? איך זה מסך שלא עושה זיווג? אז מה הוא עושה?

הוא רק דוחה.

תלמיד: אבל הדחייה היא לא גם בזיווג?

לא. יש זיווג ודחייה. יש דחייה וזיווג אין. זאת אומרת, שהרצון לקבל לא מסוגל להידמות להשפעה אלא רק לדחות את הקבלה ולכן הוא נקרא שנמצא בדחייה ללא זיווג.

תלמיד: אבל הוא כותב שגם אין לו אור חוזר, אז מה בדיוק הוא דוחה?

נכון. דוחה את הרצון לקבל של עצמו אבל לא הופך את הרצון לקבל לעל מנת להשפיע. זה נקרא "עביות דבחינת שורש".

תלמיד: ואנחנו אומרים שאנחנו יכולים רק להרגיש את כל הדברים הרוחניים בתוך האור חוזר, אז זאת אומרת שגם במסך הזה אי אפשר להרגיש בעצם עדיין.

הוא מרגיש כאילו שהוא נמצא במשהו, אבל במה, לא יכול להבחין. למשל כמו תינוק שנולד והוא לא מבין שום דבר, לא מרגיש כמעט שום דבר. מרגיש שטוב לו, רע לו במקצת וזהו. עדיין לא רואה, עדיין לא שומע. תופעות כאלה.

שאלה: האם יש קשר או השפעה הדדית בין מסך של העולם למסכים של הפרצופים בתוכו או על משהו בפרצופים?

המסך של העולם זה המסך הכללי של העולם, שכל הפרצופים עם המסכים שבתוכו הם כוללים אותו. הוא נכלל מהם.

תלמיד: אז כשנגיד מסך של העולם מזדכך זה משפיע על מסכים של פרצופים או ההפך? איך זה עובד?

גם. זה נלמד. אל תקפוץ למעלה מזה. זה לא פשוט.

שאלה: בכוח מה משיגים מסך?

משיגים מסך על ידי חיבור בעשירייה ותפילה.

שאלה: אמונה למעלה מהדעת זה עדיין אפילו לא עביות של מסך דבחינת שורש?

אמונה למעלה מהדעת זה אפילו לא המסך. זה רק התנאי.

שאלה: מהו העולם העב ביותר ומדוע?

העולם העב ביותר זה עולם אדם קדמון.

שאלה: כל דרגות העביות התממשו בעולמות א"ק, אז איך ייתכן שאצילות היא עביות ג'?

אצילות מפני שיצאה מעולם אדם קדמון כתוצאה, היא יצאה בעביות ג' הכללית. עולם אדם קדמון הוא עביות ד' הכללית, והמסך שלו הזדכך בכל חמישה הפרצופים שלו, ולכן נשארה העביות דבחינה ג' הכללית. אנחנו צריכים ללמוד את זה. זה לא פשוט. כי עולם האצילות, איך שהוא נברא מהשבירה בעביות דשורש, צמצום ב', זה לא נראה לנו שזה זוכה לבחינה ג' העביות ומסך דבחינה ג'. אנחנו עוד נלמד את זה. הוא אומר בכללות שככה מסתדרים העולמות. יש בזה הרבה שאלות.

אני צריך כל הזמן לעשות איזה משחק לא לענות לכם על כמה שאלות, כי זה קשה לנו להבין כאן את זה וכלפי עולם האצילות זה במיוחד. איך יכול להיות שעולם האצילות שקם משרידי שבירת עולם הנקודים הוא עביות ג' דעביות ויש לו מסך כזה גדול? איך יכול להיות? איך יכול להיות שלהגיע למימוש של עולם האצילות זה גמר תיקון? יש בזה הרבה שאלות. צריכים עוד ללמוד את כל המרכיבים האלו.

שאלה: כמה מסכים קיימים?

ברוחניות, על כל רצון ורצון יש צמצום ומסך. אחרת זה לא קיים ברוחניות. אפשר להגיד אין סוף.

שאלה: המסך הקרוב ביותר אלינו זה גם מסך של עביות שורש?

כן. נכון.

תלמיד: מה צריך לעשות כדי להיות מסוגלים לדחות את כל התענוגים שיש?

את כל התענוגים שמתעוררים בנו אנחנו צריכים לכוון לעל מנת להשפיע. זה נקרא שאנחנו מקיימים את הצמצום שרוצים לקיים את התנאי של העולם הרוחני שאנחנו בעל מנת להשפיע. כמו שאנחנו אוטומטית מתקיימים ברצון על מנת לקבל ולכן מרגישים בתוך רצון על מנת לקבל מציאות שנקראת "העולם הזה", כך אנחנו צריכים לרכוש רצון בעל מנת להשפיע כדי להרגיש בו את העולם העליון.

שאלה: מה זה עביות המסך?

זה עביות שמצטרפת למסך שעליו המסך עובד. על איזו עביות שהמסך יכול לעבוד, זה נקרא עביות שבמסך.

(סוף השיעור)