סדרת שיעורים בנושא: undefined

20 - 25 June 2023

שיעור 4Jun 23, 2023

שיעור בנושא "לעשות הכנה לתפילה"

שיעור 4|Jun 23, 2023
תיוגים:
לכל השיעורים בסדרה: לעשות הכנה לתפילה
תיוגים:

שיעור צהריים 23.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

לעשות הכנה לתפילה – קטעים נבחרים מן המקורות

אנחנו כבר שמענו ולא פעם אחת שמכל סוגי הלימוד, סוגי העבודה וסוגי היחס שלנו לחיים שלנו ולכוח העליון, הכי חשובה זאת התפילה. כי רק על ידי התפילה לבורא, הבקשה לבורא, הפנייה לבורא, ככל שאנחנו מרגישים נבזים, נמוכים, ובהתאם לזה פותחים את הלב שלנו לבורא ורוצים שהוא יטפל בנו, שישנה אותנו, יתקן אותנו, יוציא אותנו מהרצון לקבל לרצון להשפיע.

קריין: קטע מספר 7 במסמך "לעשות הכנה לתפילה".

"כשהאדם לומד תורה, או שהוא עוסק במצות, או כשהוא עוסק בתפלה, הוא צריך לרכז את מחשבתו, שהוא רוצה שכר עבור כל המעשים טובים שלו, שהקב"ה יתן לו אמונה שלימה. וזהו כמו שכתוב בהתפלה של רבי אלימלך זצ"ל ("תפילה קודם התפלה") וזה לשונו, "ותקבע אמונתך בלבנו תמיד בלי הפסק, ותהא אמונתך קשורה בלבנו כיתד שלא תמוט"."

(הרב"ש. מאמר 13 "מהו רועה העם הוא כל העם, בעבודה" 1988)

שאלה: מהי האמונה השלמה שלה אני מצפה מתוך העסק בתורה או בתפילה?

זה כאשר יהיה לך אותו יחס כלפי כל הסובב אותך כמו לבורא.

תלמיד: יש רצון לבקש ולהבין שאתה מבקש, ויש דברים שאתה לא מבין, אבל באמת יש רצון לבקש מהלב.

איך אתה יכול לבקש על מה שהלב שלך לא מבקש?

תלמיד: על זה בדיוק השאלה.

אין מה לעשות, אתה צריך לבקש מהבורא שיפתח את לבך וייתן בו כזאת הרגשה, שרק זה מה שחסר לך.

תלמיד: מהי ההרגשה?

שחסר לך רק דבר אחד, יחס נכון לבורא. כיוון שמלבדו אין עוד בעולם, אין שום דבר אחר בעולם. כל מה שאתה מרגיש עכשיו, את העולם הזה עם אלה הממלאים אותו, גם זו הופעתו כלפיך. ומה שתתחיל להרגיש, אני מקווה בקרוב, את העולם העליון, כלומר באותו רצון של השפעה, אהבה שתקבל מהבורא, גם זה שלו.

שאלה: איך לקשור את האמונה שלנו בלבבות בעשירייה?

איך לקשור לבבות בעשירייה, זאת שאלה מאוד מאוד חשובה וקשה. זו העבודה שלנו מכאן ועד גמר התיקון. הכול נמצא בתוך האדם, ולכן אם אנחנו מתקשרים בינינו, אז אנחנו בזה מכסים את כל המציאות כי האדם כולל את כל הבריאה. למעלה נמצא הבורא, למטה האדם שכולל את כל הבריאה, את כל הנבראים. דומם, צומח, חי, מדבר, הכול כלול בתוך האדם. לכן עלינו להתקשר לכל בני האדם, אבל מספיקה לנו לזה עשירייה, כי בעשירייה אנחנו יכולים לבטא את כל מה שאנחנו צריכים לכל האנושות, כך זה מסודר.

תלמיד: איך לקשור את הלבבות שלנו באמונה בעשירייה, כמו שהוא כותב בסוף "ותהא אמונתך קשורה בלבנו כיתד שלא תמוט"?

אם אנחנו רוצים להשפיע זה אל זה בתוך העשירייה, אז דרך הנטייה הזאת אנחנו מגיעים לאמונה שלמה. אמונה משיגים בהשפעה.

שאלה: כשהאדם מתפלל להיות קרוב לבורא, האם הוא מתפלל באופן כללי או שהוא מבקש תכונות מסוימות שחסרות או מנוגדות למה שהוא?

אדם שמתפלל לבורא הוא צריך לבקש רק דבר אחד, שיהיה לו קשר לכל הבריות ושתהיה לו אהבה לכל הבריות, זה מה שהוא רוצה.

שאלה: איך אני יכול להגיע לתפילה אם אין לי אפילו את התפילה הכי קטנה בלב, כלום?

תבקש על זה. תבקש שיהיה לך חיסרון, שיהיה לך רצון לפנות לבורא, ושהבורא ייתן לך תפילה בלב, חיסרון בלב, כדי שתוכל עם החיסרון הזה שקיבלת מהבורא לפנות אליו. כך הכי בטוח שהתפילה תהיה נכונה ותוכל לפנות לבורא הנכון.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לדרוש?

פשוט מאוד לדרוש מהבורא אם אנחנו צריכים משהו כדי לקיים רצונו.

שאלה: מהו הגבול של כוח החיבור בינינו בעשירייה? אם נתחבר וממש נרצה, האם נוכל להשפיע על המציאות? לדוגמה, האם נוכל להשפיע על הרצון של החבר לרוחניות?

אם אתם מחוברים יחד בעשירייה, אז אתם יכולים להשפיע דרך הבורא על כל המציאות.

שאלה: מצד אחד אתה אומר שהכול נמצא באדם, מצד אחר יש עשירייה שכביכול לא נמצאת בתוכי. איך לבנות את היחסים האלה כך שהעשירייה תיכנס לתוכי ואני אכנס לתוכה, נתערבב ונהפוך לאחד שלם?

בשביל זה אתה צריך להתחבר עימם כאחד שלם, שלא יהיה שום הבדל בינך לבין העשירייה. זאת עבודה לא פשוטה, היא לוקחת זמן, אבל לזה אנחנו צריכים להגיע.

תלמיד: נראה לי שבדיוק זאת הבעיה, שאתה תמיד או נתקע בקיר של האגו שלך או בקיר של החבר. איך שוברים את הקירות האלה? מה צריכים עוד לעשות? כאילו משהו חסר.

מה שחסר זו תפילה לבורא, שהוא יוכל לשבור את מה שמפריע לכם. אם אתם לא יכולים לעשות משהו, אז אתם מחויבים לפנות לבורא כיוון שאתם בעצמכם לא תוכלו לשנות שום דבר, רק דרך הבקשה לבורא.

שאלה: אמרת שהכול קורה בתוך האדם, ובשלב מסוים בתשובה שלך אמרת מעל הבורא.

הכול קורה בתוך האדם, והבורא נמצא למעלה מהאדם. לאט לאט זה יסתדר.

שאלה: בקטע מדובר על טוב ורע. מה זה טוב ורע אם אנחנו לא מבינים שאנחנו עושים משהו רע?

כך גם מתייחסים אליכם, שאתם עדיין לא יודעים כלום, כמו לילדים קטנים. אם ילד קטן עושה משהו לא נכון, אז האם אנחנו נעלבים ממנו? לא, הוא קטן, הוא עדיין לא מבין.

תלמידה: איך אפשר להבין שאני עושה לחברים משהו לא טוב?

ללמוד הרבה, לקרוא מאמרים, בעיקר של רב"ש, ותגלי מה צריך ומה לא.

שאלה: אם כל המציאות נמצאת בתוכנו וכל מה שיש זה הבורא, האם ניתן להגיד שהבורא מראה לנו את המרחק או את הקרבה ממנו דרך המציאות?

לא. אנחנו עוד נדבר על זה, זה לא נכון.

שאלה: איך אנחנו יכולות להרגיש את התשובה של הבורא לתפילה שלנו? האם הסימנים מגיעים רק דרך העשירייה או גם דרך העולם החיצון?

בעיקר דרך העשירייה.

שאלה: אמרת שהאדם צריך להרגיש או לבקש מהבורא להיות בקשר עם כל הנשמות שבעולם. איך האדם יכול לשתף פעולה עם זה? איך הוא יכול לפתוח את עצמו ולהרגיש באמת את כל העולם?

הוא צריך לפתוח את הלב שלו לעשירייה שלו ודרכה, אפילו שהוא לא מתכוון, הוא יתחיל להרגיש את כל הנשמות שבעולם, כי העשירייה שלו כוללת כלפיו את כולן.

תלמידה: האם זה תהליך מודע, כלומר הוא מרגיש שהוא מרגיש דרך העשירייה את כל הנשמות שבעולם, או שהוא פשוט נכלל בעשירייה וזה כבר נמצא שם?

גם וגם, בהתחלה לא במודע ואחר כך במודע.

שאלה: איך להביע את הייאוש מכך שאנחנו לא מסוגלים להתחבר, כאשר החובה שלנו היא להעלות את העשירייה ולא להוריד אותה? איך להגיע לתפילה המאוחדת הזאת אם אנחנו צריכים להגיע אליה דרך הייאוש?

אנחנו לא צריכים להתכוון לייאוש, להימשך ולרצות להתקרב למצב של ייאוש. ההיפך, עלינו לא לשכוח וכל הזמן לזכור שהבורא הוא טוב ומיטיב, הוא רוצה לטובת כל הנבראים, ולא יעשה לאף אחד בעולם שום רע, וכך אנחנו צריכים להמשיך.

תלמידה: אנחנו רוצים להגיע לתפילה אחת, למצב אחד, שהעשירייה תגיע לזה יחד. האם אנחנו חווים את העומק של החיסרון שלנו באופן אישי או שאנחנו צריכים לבטא זאת בתוך העשירייה?

בתוך העשירייה.

שאלה: "ותקבע אמונתך בלבנו תמיד", האם זה לבנות קשר מתמיד עם הבורא?

כן.

שאלה: אם אני אשקיע בעשירייה, אז תפיסת המציאות שלי תשתנה. האם אני צריכה לדאוג שתפיסת המציאות תשתנה גם בעשירייה, או שבמקרה הזה אני צריכה לבקש שהבורא ישנה רק את תפיסת המציאות שלי?

את צריכה לבקש עבור כל העשירייה. אותה שאלה שעולה, או שאני שואל או הרב"ש, את השאלה הזאת אנחנו מפנים לעשירייה.

שאלה: מה אני יכול לעשות אם התשובה של הבורא לתפילה שלי מגיעה כעזר כנגדי?

להמשיך ותתחיל לקבל תשובות יותר קרובות ללבך.

שאלה: האם במפגשים בינינו ולקראת הכנס שמגיע אלינו לטובה יכולה להיות הפרעה מהחיבור בינינו? האם יכולה להיות כזאת הפרעה לאנשים בבני ברוך, בין אישה לאישה, בין גבר לגבר, ובמיוחד בין גברים לנשים שיש להם יחסים לא מבוררים זה עם זה, יחסים קשים שיושבים על הלב ולא נותנים להתרכז בהתקרבות שלנו, בחיבור המשותף שלנו? הרי החלק הנשי יכול לעזור מאוד לכל ההתקדמות, גם בתפילה, גם ברצון, בכול, כדי שתהיה הצלחה בכנס.

אני מבין אותך, אבל לצערנו זו דרך ארוכה ועלינו להתאזר בסבלנות ולהמשיך. מילים יפות לא יעזרו. עד שאדם יבין איך הוא צריך להיות בהשתוות עם הבורא, שום דבר לא ישתנה.

תלמידה: האם אנחנו צריכות פשוט לחלום על זה ולדרוש?

לא לחלום על זה, אלא להמשיך.

תלמידה: האם לבקש מהבורא שנוכל לשמח אותו בחיבור בינינו?

כן.

שאלה: האם פתיחת הלב היא משהו הדרגתי?

כן.

תלמידה: יש שלבים אגואיסטיים ויש כאלה שהם עמוקים יותר, של אהבה. השלב האגואיסטי הוא כנראה כל מיני תלונות על משהו שמפריע, פה רע, שם רע. האם ניתן לכתוב על השלב הראשון וכך לעבור אותו כדי לא להעמיס על העשירייה?

למי תכתבי?

תלמידה: לבורא.

לבורא, לא, תכתבי לתיבת הדואר שלו. אפשר גם לא לכתוב אלא אפשר פשוט לדבר או לחשוב על זה ובכל זאת זה יגיע לבורא. אבל בשבילך טוב יותר אם תכתבי.

שאלה: איך אפשר להבדיל בין ההכרה של מה שקורה לבין ההרגשה של זה? איך להבדיל אם אני באמת אוהבת את החברות בעשירייה ומכסה את הכול באהבה או שזה רק ברמת התודעה ולא בהרגשה?

עדיין מוקדם, תמשיכו וההכרה הזאת תגיע אליכם.

תלמידה: מה נכון יותר לעבודה, האם לשאול אותך שאלה ולקבל תשובה בתקווה שהיא תהיה אקטואלית בשביל יתר החברים בכלי העולמי, או לעבוד בעצמי בעשירייה ולקבל את התשובות האלה בעצמי?

איך שיוצא, גם כך וגם כך זה חשוב.

שאלה: כשהאדם פותח את הלב בעשירייה הוא מרגיש בסופו של דבר את כל הנשמות בעולם. מה הוא מרגיש כשהוא מרגיש את כל הנשמות שבעולם?

אני לא אגיד לך את זה, את צריכה להרגיש בעצמך. אבל זה משהו מאוד מאוד נעים וחם וקרוב, ומאוד מרגיע.

תלמידה: כדי להשיג את זה צריך לפתוח את הלב בעשירייה?

בטח.

תלמידה: אתה פתחת את השיעור בזה שלפתוח את הלב זה להגיע דווקא למקום שאנחנו נבזים ונמוכים, ואז עלינו לפתוח את הלב לבורא שיטפל בנו, שישנה אותנו.

אם אנחנו מרגישים כך, נבזים נמוכים, אז זה מצב שממנו קל לפתוח את הלב.

שאלה: אתמול אמרת שלהיות בתפילה עבור הזולת זה לא אותו הדבר כמו להיות בתפילה עבור עצמך. אם אתה בתפילה עבור הזולת אתה כאילו בורח מתפילה עבור עצמך. איך לעשות את הבירורים האלה בצורה נכונה? כי אם אני באמת מתפללת רק עבור העשירייה, אז אני כאילו חושבת שהם כאלה מרושעים ואני כזאת מתוקנת. איך לעשות בצורה נכונה את הבירורים האלה? איך לכלול את העשירייה, לבקש משהו משותף? האם צריך כל פעם לחדש את זה בעשירייה, לדבר על זה, או שזאת העבודה שלי עם הבורא?

זאת העבודה שלך עם העשירייה. תפני אליהן, לא בהכרח במילים, תפני אליהן במחשבה ותנסי להשתנות בצורה כזאת שתתכללי בהן, ואז תתחילי להרגיש שמאחוריהן עומד הבורא.

שאלה: בקטע 7 כתוב, "הוא צריך לרכז את מחשבתו, שהוא רוצה שכר עבור כל המעשים טובים שלו, שהקב"ה יתן לו אמונה שלימה". אם אני אומר את זה בעשירייה זה מרגיש שזו בקשה אגואיסטית. איך אפשר לשכנע את העשירייה שאני מבקש טוב על ידי הבקשה הזאת, שאני רוצה לקבל שכר כזה עבור מעשיי?

איך לשכנע את החברים שלך אני לא יודע, אבל אתה יכול. אם אתה מרגיש כזה לחץ בלב אז אתה מסוגל. יש לך לב טוב.

שאלה: לפני עשיית מעשה בעשירייה, בדרך כלל חושבים שהוא עם כוונה להשפיע, ואחר כך מתגלה הרע, כוונה לקבל, ויש תחושה של ירידה. האם אפשר להתעקש עם הבורא שהוא יתייחס למעשה עם הכוונה הראשונה שיצאתי איתה לדרך או רק לבקש שבפעם הבאה נצליח לכוון יותר נכון?

תנסי כך וכך.

שאלה: יש הרגשה שהולכת ומתגברת שכל אחד מחזיק חלק מהתפילה. יש חברים שיש להם חיסרון גדול ולא יודעים מה לעשות איתו, ויש חברים שבכלל אין להם חיסרון, הם לא יודעים איפה לחפש. אנחנו אומרים, "לך לבקש מהבורא שייתן לך חיסרון", אבל אני שואלת, למה? הרי יש את החיסרון לחברים. אז איך להשתמש בחסרונות של החברים?

תנסו.

תלמיד: איך עושים את זה? אני כולי רק חיסרון, אני יכולה לחלק לכולם.

אני מאמין לך.

תלמידה: ויש חברות בעשירייה שמחזיקות אצלן חלק מאוד יקר וחשוב שהוא שונה משלי, הודיה, גדלות.

חסרונות יותר יפים.

תלמידה: כן. יותר שלמים, יותר חיוביים.

מה הלאה?

תלמידה: מה אני עושה? אני רואה שהרבה חברים אומרים, "אין לי בכלל חיסרון".

את צריכה קצת להשתיק את עצמך, לשמוע את האחרים וללמוד מהם, ותראי עד כמה תקבלי הרבה עצות טובות.

תלמידה: אני גם לומדת מהחברות, אבל איך מחברים את הכול?

זה יבוא. זה יתחבר. וגם כדאי לך להירגע קצת, "דברי חכמים בנחת נשמעים".

שאלה: האם תפיסת המציאות משתנה כשהלב נפתח?

ודאי. כל המציאות שאנחנו מרגישים עכשיו, איפה שאנחנו נמצאים, הכול בתפיסת המציאות שלנו. אם אנחנו נשתנה אז המציאות תיראה לנו אחרת.

תלמידה: ואם נפתח את הלב לעשירייה, האם תהיה הרגשה משותפת שתעזור לחברות?

ודאי שכן.

שאלה: מה תהיה התפילה הכי טובה שנוכל להגיע אליה בכנס, תפילה לאנושות, תפילה לחיבור הכלי העולמי, או תפילה אחרת?

תפילה לקשר בלב אחד עם העשירייה שלי, זה העיקר. הקשר עם העשירייה קודם לקשר עם הבורא.

תלמידה: העשירייה שלי או העשירייה העולמית?

העשירייה שלך, איפה שיש לך עשירייה. את נמצאת באיזו עשירייה? אז עם העשירייה הזאת את צריכה לבקש מהבורא שיחבר אתכן בלב אחד.

שאלה: מה אני אמורה לתאר לעצמי כשאני אומרת שמאחורי החברות נמצא הבורא? איך להבין את המצבים השונים הרגשיים בעשירייה, יום אחד כולן נמצאות, יום אחד לא נמצאת אף אחת. אתמול עבדנו יפה, ביום הבא לא עובדים יפה. מה קורה כאן?

אם אני מתחבר עם כל החברים שלי בעשירייה אחת, בקבוצה אחת, יכול להיות שזו לא עשירייה, אם אני מתחבר עם הקבוצה שלי יחד, דרך זה אני מתחיל לגלות את הבורא, אבל רק אחרי שאני מחבר את כל החברים שלי לעשירייה אחת בליבי.

שאלה: מהקטע רואים שהעיקר בתפילה שהבורא ייתן לנו אמונה. מקטעים אחרים אנחנו מבינים שהעיקר זה התיקון, אנחנו מתפללים על התיקון, על החיבור, על בניית הכלי, וכל יום יוצא משהו אחר. אלה הם שלבי הבנייה?

ככה זה טוב, אט אט מתארגנת בכם ההרגשה הנכונה ואתם תתחילו להתארגן בצורה שונה, לקבוע, להכיר דברים אחרים.

שאלה: אמונה שלמה זה מצב שעדיין לא ניתן להסביר, לתאר, אנחנו כנראה לא יכולים להבין אותו במלואו. האם אנחנו יכולים לסמוך על זה שעכשיו אנחנו נכנסים לכנס ויש לנו הרבה מאוד תקוות בכנס הזה, האם אנחנו יכולים לסמוך על כך שבעשירייה תתעורר אותה הרגשה של האמונה השלמה או שצריך עוד לעשות משהו?

אנחנו לא צריכים כלום, יש לנו הכול. ואמונה שלמה משמע כשאני מרגיש את כל החברים בלב שלי.

שאלה: אתה תמיד אומר עשירייה. אז עשירייה זה גם החברות שלי בעשירייה וגם החברות שאני עושה איתן הפצה, וכל מי שנמצא בשיעור כל יום. אני לא יכולה להבין לפעמים מי זה כולם ביחד, הכול ביחד, או שזה קשור לעשירייה הפרטית שלי?

הכול עובר דרך העשירייה שלך.

שאלה: האם כדי להגיע לפתיחת הלב, נכון לדבר לפני שאנחנו מתחילות מפגש, על זה שהמטרה שלנו היא בעצם להגיע לנקודה הזאת, שאנו נבזים ונמוכים ואז נוכל להגיע לפתיחת הלב?

לא. אנחנו לא צריכים דווקא בכוונה להוריד את עצמנו לכזה מצב, לא. רק להשתוקק להתחבר יותר עם כולם ולהיות יותר למעלה, לקראת הבורא.

תלמידה: כי פתיחת הלב זה יכול להתפרש כמו לדבר על כמה אנחנו אוהבים, מעריכים ומגדילים זה את זה. ואני תופסת ממך שפתיחת הלב זה לגלות את המצב שלא יכולים, לא אוהבים, נמוכים, נבזים?

לא. זה הבורא שנותן, כך אנחנו נמשיך.

שאלה: מה אנחנו רוצים שתהיה התוצאה מהכנס?

שאני אגיד לך? לא יודע. אתם עושים כנס, אתם הזמנתם את הכנס, אתם משתתפים בכנס והזמנתם אותי בתור מרצה, ולא שאני עושה את הכנס. לכן אני לא יכול להגיד מה אתם רוצים, אתם צריכים להגיד מה אתם רוצים ממנו.

שאלה: יש לי רצון גדול לכנס, אני רוצה שנגיע לנקודה שבה אנחנו אוהבים את כל החברים, כאילו שאנחנו משפחה גדולה. ואחר כך שהעולם ירגיש את האהבה כל כך, שהם יבואו ידפקו על דלתנו בדרישה, שהם ירצו לדעת ולהבין מה אנחנו לומדים, אני רוצה שנגיע לזה עם התפילות שלנו. זה לא מילה יפה, יש אנשים בחוץ שממתינים לנו, שמחכים לנו, אנחנו צריכים להרגיש את תחושת הדחיפות של הכנס הזה. זה לא עוד כנס. בכנס הזה אנחנו רוצים להביא את האנושות יותר קרוב לבורא, ואם יש אנשיםם מאיתנו שעדיין לא מוכנים לכנס הזה, שהבורא ידפוק להם בלב כל כך חזק, שהם יצטרכו למצוא את דרכם לכנס.

אני מנשק אותך מכל הלב. תודה רבה עבור המילים האלו. תודה.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים ללמוד לראות את העולם כמו הבורא. כידוע הבורא ברא את האדם בצלמו ובדמותו. האם האדם יכול להשתוות עם הבורא?

האדם נוצר כמו חומר, חמר כפי שכתוב בתורה. ואחר כך הוא עבר את כל העיוותים האפשריים ואנחנו צריכים לתקן את האדם הזה בנו. בכל אחד מאיתנו נמצא חלקיק מאותו אדם, לכן אנחנו נקראים "בני אדם". אז זה מה שאנחנו צריכים להשיג, כל אחד צריך לתקן את עצמו, בצורה שבה מתגלה השתוות הצורה שלו עם הבורא.

שאלה: בקטע מספר 8 כתוב על דוד שהוא מעורר את השחר, ואין השחר מעורר אותו. שהפירוש שדוד המלך לא חיכה עד שהשחר יעורר אותו?

זה לא חושך, זה אור. "אני מעורר את השחר"1.

תלמידה: בדיוק כאן התבלבלנו, כי האם אנחנו מחפשים את האור או האם אנחנו מחפשים את החסרונות והחושך שבנו?

לא, הכוונה לאור השחר. כתוב שדוד המלך בדרך כלל היה קם בחצות הליל, ועד הבוקר היה לומד ומתפלל. לכן נאמר שאני מעורר את השחר ולא השחר מעורר אותי.

שאלה: הבורא קורא לנו או שולח לנו את התפילות והעבודה שלנו היא לברר במדויק מה הוא רוצה מאיתנו, ומה התיקון שלנו, ואחר כך אנחנו מגישים את זה לבורא בחזרה, האם יש לנו בכלל בעלות על התפילות שלנו?

אף אחד לא שואל על זה. ודאי שהכול שייך לבורא.

שאלה: הרעיון של להשפיע על המציאות עדיין קצת מבלבל אותי.

אנחנו כן יכולים להשפיע על המציאות, בזה שאנחנו מבקשים מהבורא וכל המציאות נמצאת תחת השליטה שלו. ובצורה כזאת אנחנו יכולים להשפיע על כול המציאות.

שאלה: האם זה תלוי בחיבור שלנו בעשירייה, האם יותר אנשים טורקים יבואו ללימוד אם אנחנו נתחבר, או שהכול בידי ה'?

לא. הבורא הולך לפי הבקשות שלנו. ככל שאנחנו מבקשים ממנו, ככל שאנחנו יותר מתקשרים בינינו ומתקרבים אליו, במידה הזאת אנחנו יכולים להשפיע עליו יותר ובמידה הזאת הוא ישנה את המציאות לפי הבקשות שלנו. ובזה אין הבדל מי הוא האדם, גבר, אישה, מוסלמי, יהודי, נוצרי, לא חשוב שום דבר, רק עד כמה הבקשה תעלה מהלב של האדם לבורא. כלפי הבורא כולם שווים.

שאלה: מה צריך להיות החיסרון האמיתי בליבנו שיביא אותנו לתפילה האמיתית?

החיסרון האמיתי הוא שאני רוצה להגיש לבורא את הלב שלי, שיהיה לי כזה חיסרון, יותר מזה אני לא רוצה.

שאלה: אם חמש חברות בעשירייה מתחברות חיצונית ויש כאלה שמתחברות פנימית, מה נכון?

אני לא יודע, קודם כל תתייעצו ביניכן.

שאלה: אמרת ש"דברי חכמים בנחת ישמעו". הנחת הזו מגיעה מתוך אמונה?

לא, זו פשוט נחת, כלומר במצב שקול, רגוע, מחושב, הם מסדרים את כל המצבים ביניהם ויחד פונים לבורא.

שאלה: אני אוהבת את החברות שלי בעשירייה מאוד, אבל לפעמים אני מרגישה שנאה. איך לעשות שהאהבה תמיד תהיה זאת ששולטת?

תבקשי עזרה מהחברות. אם תחשבו יחד על אהבה שתהיה ביניכן, אז תצליחו, ובתוך האהבה שתהיה ביניכן תגלו את הבורא.

תלמידה: איך לעשות שאהבה תמיד תשלוט כשמרגישים שנאה?

אם אני ממלא את הרצון שלנו שבעשירייה בקשר בינינו, ודואג שהקשר בינינו יהיה קשר אהבה, אז בתוך זה אני אגלה את הבורא, בתוך האהבה שלנו. הבורא אומר "אתם עשיתם אותי", מה זאת אומרת? שבחיבור שלנו, בקשר בינינו, אנחנו מגיעים למצב שאנחנו בונים את המקום שבו אנחנו מולידים את הבורא, כך זה קורה. צריכים לחשוב על זה, זה לא פשוט, אבל רק תבינו שהכול מגיע דרך חיבור בינינו בלב אחד.

שאלה: אם אנחנו ממלאות את הכלי שלנו באמונה, אז האם תגיע אמונה?

לא, תבוא אהבה. אם אתן ממלאות את הכלי, כלומר את הרצון, בתכונת האמונה, אז באמונה הזאת אתן תגלו אהבה.

שאלה: אמרת לבקש עזרה מהחברות. איך ללמוד לבקש נכון את העזרה הזאת?

זה לא משנה איך, מהלב. כאן מילים לא יעזרו.

שאלה: מצב כזה שבו אנחנו מנסים להתחבר, מנסים להפיץ, לפעמים זה מגיע מלב נקי ולפעמים זה עובר בצורה מכנית, כאילו לחצת על כפתור, עשית איזו פעולה, זהו, זה נספר. איך לעשות כך שזה תמיד יגיע מהלב?

זה תרגול גדול יומיומי. אל תמהר, תעשה ותצליח.

שאלה: היחסים שלנו עם ההורים בילדות ולאחר מכן עם בין הזוג ועם הילדים, האם אלו היחסים שלנו עם הבורא?

לא, אל תינעלו על זה. אתם צריכים לבנות את היחסים שלכם עם הבורא מאפס.

שאלה: אנחנו צריכים להיות בפתיחת הלב עם העשירייה כל הזמן, לעומת זאת אנחנו כל הזמן רואים שינויים בעשירייה, רגע אחד אנחנו בהתפעלות ורגע אחד אין לנו בכלל התפעלות. מהי הטכניקה להיות כל היום בחיבור של העשירייה בתוך הלב?

כמו שאת עם הילדים שלך.

(סוף השיעור)


  1. "אעירה שחר. אני מעורר את השחר ואין השחר מעוררני" (תהילים נ”ז, ט’ – רש”י)