שיעור הקבלה היומי12 січ 2026 р.(בוקר)

חלק 2 הקלטות רב״ש. בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. לוח התשובות לענינים, אות פ"ז

הקלטות רב״ש. בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. לוח התשובות לענינים, אות פ"ז

12 січ 2026 р.

030_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/CJz6scR9?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ד'. עמ' 287, דף רפ"ז. "לוח התשובות לענינים". פ"ז. דה: מין י"ב הוא, הניצוצין הנ"ל אחר שנכבו

צריכים לומר ככה, שיש הבדל אם אור חוזר היורד היה בא לכלי הריקני בלי שום ביטוש, או שאני אומר, לא, שהוא לא רוצה לקבל אותו והוא מתגבר עליו. מדוע הוא מתגבר עליו? היות שבא אור חדש, אור בא מאצילות, הוא הש... רק כל מה שנשאר, לכן מתגבר עליו. לכן כבר אין לו כבר נכ... כבר נפרשו ניצוצין כבר, לא מקבל את הכול. איזה חלק? לא כתוב. מקום לאור, רק מה כן כתוב? שנפרשו חלקים. כמה ומה? הוא לא נותן את הסכום הזה.

מין י"ב דאור חוזר הוא, הניצוצין הנ"ל אחר שנכבו, כבר לא מאירים. איך הם נכבים? אלו ניצוצין, למדנו, שזה אור הבא מאור חוזר היורד. מדוע אנו אומרים שהם נכבו? אז הוא מפרש, אחר שנסתלקה הארת הזווג מהבחינה העליונה, כי אז מתגברת הרשימה עליהם. כי אז מתגברת הרשימה עליהם.

מה כתוב כאן? אנחנו למדנו, מהו הבטישה? שהם שני כוחות מנוגדים, בכל אחד ואחד יש מעלה מה שאין בשני. וכל הכוח שהתגברה, שהיה ניצוצין נופלים, מחמת שיש להם הארת הזיווג שמאיר בחינה ג' למשל, ובחינה ד' הוא רק רשימה. אחר כך... ולכן, הרשימה שהיה בפנים, הוא אומר, יוצא לחוץ בסוד תגין על האותיות, אומר הרב, והניצוצין יורדים בתוך הכלי הריקנית, מחמת שהארת הזיווג עליהם.

אחר כך למדנו שמלכות עלתה לבחינת בינה, היינו שגם ג' נזדככה. לפי זה יוצא, שכל המעלה שהיה ג'/ד', הג' בא מהארת הזיווג, אבל לאחר שהזיווג הזה נסתלק, אם כן, מה יש כאן מבחינת הניצוצין האלו? רק רשימות, היינו רשימה דבחינה ג'. אז שוב חוזר רשימה דבחינה ד' בתוך הכלי, והרשימה דבחינה ג' יוצאים לחוץ.

נמצא לפי זה, הניצוצין שהיו מאירים מקודם בפנימיות הכלים, הוא רוצה לומר, עכשיו נתכבו, היינו שהזיווג נסתלק. נמצא, ניצוצין כבר לא מ... כבר לא מאירים בתוך הכלים, את זה הוא מכנה בלשון שהניצוצין נתכבו. וגם נמצא, כי זה נקרא אור חוזר היוצא לחוץ. והרשימות מה שהיה מקודם בסוד תגין על האותיות, נכנסו שוב בפנים, וזה מכנה מין י"ב.

עכשיו תסתכלו בפנים. מין י"ב של אור חוזר הוא, לפעמים הרב הוא מכנה, הניצוצין הנ"ל אחר שנכבו, מתי נכבו? דהיינו, אחר שנסתלקה הארת הזווג מהבחינה העליונה, כי אז מתגברת הרשימה הקודמת עליהם. היות שהרשימה הזו ממדרגה יותר גבוהה מהרשימו שנשאר עכשיו.

שאלה פח) מה הם עשרה מיני כלים שיש בעקודים. עשרה מיני כלים שיש בעקודים, הוא שואל.

תשובה, א', הוא, עצם בחי"ד, מה זה בעצם בחינה ד'? מקבל על מנת לקבל, שעליה נעשה צמצום א', שעצם בחינה ד' נקראת מלכות.

ב' הם כלים דראש, שהם רק בחינות שורשי כלים.

ג' הם כלים שמפה למטה, שמעורבים עם האורות. שלמדנו שפרצוף הטעמים שבאו, שאור היה מעו... מהכלים, היינו, הוא קיבל בעל מנת להשפיע, האור גם בחינת להשפיע, אז יש להם יחס שווה מזה, לכן לא נקרא כלי בתור חיסרון.

ד' הם הכלים, שמפה למטה אחר הסתלקות אורות. מדוע נסתלקו אורות? שכבר לא יכולים להשפיע, לקבל על מנת להשפיע, אז הם מקבלים, אז זה... אז נקרא עביות של המלכות, שמה נקרא מקבל? לא משפיע. נמצא, מה זה ד'? הכלים שמפה למטה אחר הסתלקות, הניכרים לאור העב, שמכנה אותם כלים.

ה'.

תלמיד: ...

רב"ש: ה' הם כלים ריקנים מאורותיהם ויש בהם רשימות. אז לומדים שבחינה ד' ניכר היכר כלי. לאחר הסתלקות האור נקרא זה היכר כלי. עכשיו הוא אומר, מה זה ה'? מדבר עכשיו מהכלים ריקנים מאורותיהם ויש בהם רשימות.

ו' הם כלים ריקנים מאורותיהם ואין בהם רשימות.

למדנו שמלכות אינה מנחת רשימה. וכל מה שיש למלכות, היא מקבלת מה שמאיר לה, מה שאתה שואל, אור היסוד מאיר לכלי המלכות, כך הוא אומר. נמצא, רשימה לא שלה. כבר יש הבחן בין כלי שיש בו רשימה לכלי המלכות שאין בו רשימה מעצמה, וכל מה שהוא רק מ...

למדנו. בח... זה, זה לא... עוד הפעם. הוא רוצה כאן לבאר דברי הרב, שאומר לנו, שמלכות אינה מנחת רשימה, וכל הכלים לא מניחים רשימה. אז הוא אומר, מדוע צריך להיות רשימה ... אותם? מחמת שצריך להאיר לכלי שמתחתיהם. כתר מאיר לתחתון, חכמה לתחתון, כך דיבר הרב. מה שאם כן המלכות, אין לה למי להאיר, אין בחינה שתחתון נותן להאיר, לכן אור היסוד דשל הרשימה כדי להאיר למלכות. זה ש... זה למדנו בפנים, אתמול אפילו. השאלה הוא, מה פירוש הדבר? זה עניין אחר.

מה, מה הפירוש שאין לו רשימה מעצמה? זה לא, רק מה? של רשימה רק בשביל תחתיה. ... הראש שלה בפנים, כך לא, אתה לא תבין את זה. זה על פי הרב, מדוע? יש הרבה עניינים.

למשל, הוא אומר כך. שנסתלק בחינת הכתר, ומאיר אור החכמה, נמצא שחסר אור הכתר. אז הוא אומר, הרשימה של הכתר מאיר בתוך קומת החכמה. שנזדכך הבחינה ג' ומאיר רק בחינה ב', נמצא שחסר ב' אורות, הרשימות משלימות לעשר ספירות. שנזדכך בחינה א', חסר כבר בינה גם כן, הרשימה נשאר מבינה, מאיר לכלי דזעיר אנפין. שנזדכך לזעיר אנפין מאיר המלכות, היינו עביות דשורש, אז אומרים, אור היסוד, אור דבחי... מאיר אור דבחינה א' בקומת מלכות.

אף על פי שנזדכך המלכות, למי צריך להאיר רשימה שישלים לעשר ספירות? אין כבר, היינו שנזדכך לעביות דשורש, עביות דכתר, כבר אין מי להאיר. לכן הוא אומר שם, שאין ממי מאיר, לכן היא מנחת רשימה. ויש עוד פירושים בזה, וכמה צריך, תלמד ככה, כבר יהיה בסדר.

ז' הם כלים שהוכנו לצורך בחינות זכרים דהתפ"ב. זה הרשימות שנשאר בכלים שלהם.

ח' הם כלים שהוכנו לצורך בחינות נקבות דהתפ"ב. שבאו מהניצוצות. שניצוצין דבחינה ג' נפלו לבחינה ד', נמצא, קומת חכמה לקומת כתר. כמו כן להפך, נמצאו מהניצוצין מהם שגרמו לכלים נקבות להתפשט בהם לצורכם.

ט' הם כלים שממטה לטבור, שאינם ראוים לקבל או"י. עד כאן זה הוא דיבר עד הטבור, עכשיו הוא מדבר למטה מטבור.

י' הם כלים חיצונים, לקבלת אורות מקיפים. מזה לא מד... לא, לא מדבר הרבה. כלים חיצונים, לקבלת אורות מקיפים (ובהסת"פ אות נ"ו).

אות ע"ז. דף ר"ע, אות עז) המין הי' הם הכלים החיצונים לאור מקיף. כי אין אור מקיף מקובל למדרגה, אלא אם כן שיקבל אותה, מהבחינה שלמעלה מהבחינה שכנגדה בראש, ולפיכך, הרי היא צריכה ג"כ לקבל לכלי מותאם לאור הזה, דהיינו שהכלי יהיה ג"כ מהבחינה שלמעלה מהבחינה שכנגדה בראש, דוגמה, ואם המדרגה היא מבחי"ד, הרי היא צריכה לכלי שיהיה מבחי"ג.

מה הוא אומר לנו כאן? הוא רוצה לפרש, כלים החיצונים לאור מקיף. אז הוא אומר כלל, כי אין אור מקיף מקובל למדרגה, אלא אם כן שיקבל אותה, מהבחינה שלמעלה מהבחינה שכנגדה בראש, כלי ד', אם הזיווג נעשה בראש על בחינה ד', הכלי הזה נקרא כלי פנימי. ומה זה למעלה מבחינה שכנגדה? ולפיכך, הרי היא צריכה ג"כ לכלי מותאם לאור הזה, דהיינו שהכלי יהיה ג"כ מהבחינה שלמעלה מהבחינה שכנגדה בראש, ואם המדרגה היא מבחי"ד, מה בחינת, מה בחינת הפנימיות של הד'? היה צריך כלי חיצון, הרי היא צריכה לכלי שיהיה מבחי"ג.

ואם היא מבחינה ג', אז היא צריכה לקבל מבחינה... מבחינה ש... צריכה לקבל למעלה מבחינה שכנגדה, מבחי"ב. וכו' עד"ז. ועל כן הכלים דאו"מ, נקראו כלים חיצונים, כי בערך הכלים, נבחן תמיד, שכל הזך מחבירו הוא יותר חיצון.

עח) והנה הכלים החיצונים הללו הם מושגים למדרגה, רק בדרך עליה למדרגה שלמעלה ממנה, שזה נעשה בשעת עלית האורות אל המאציל.

אני אגיד לכם מה שקשה כאן. אנו למדנו, בזמן שנעשה כלי ריקנית מבחינה ד', שהזיווג נעשה על בחינה ג', שהיא כלי של מעלה ממנה, נבחן זה לכלי מקיף.

עוד הפעם. אנחנו למדנו שבעולם העקודים, בעת הסתלקות האורות נעשה כלים. אז הרב אומר כלל, שכלי, היכר כלי נקרא, שהתרחק ממנו האור שלוש מדרגות. פחות מג', כאילו לא דומה, כאילו לא נסתלק האור ממנה.

אז הוא אומר שם כך, שהייתה זיווג על קומת הטעמים, אז מלכות קיבלה מבחינה שכנגדה בראש, מלכות דגוף, אור הנפש. ובכלי דז... אבל היות שעברה חמישה כלים, כלים מאותו בחינת נפש. לכן אנחנו אומרים, יש יחידה דנפש בכלי דמלכות.

בכלי דבחינת זעיר אנפין יש אור הרוח. והיות שאור הרוח הוא רק בארבע כלים, יש לו רק חיה דרוח. הנשמה הוא בג' כלים, יש רק נשמה דנשמה. אור החיה רק בב' כלים, כתר, חכמה, יש לו רוח דחיה. ואור היחידה, שהיא ירדה לכלי דכתר היה רק כלי אחד, יש באור הזה רק נפש דיחידה.

אחר כך נעשה הזדככות. ולמדנו, הזדככות, נעשה זיווג על בחינה ג'. בא והוא אומר, בחינה ג' זה למעלה מבחינתה. אם זה למעלה מבחינתה, נקרא אור הזך, בחינת חיצון, אז היא מקבלת בחינת מקיף בכלי הזו. אבל זעיר אנפין, היות שנעשה זיווג לבחינה שנגדה בראש על בחינה ג', הזעיר אנפין מקבל עכשיו יחידה דרוח, ומה שהיה מקודם יחידה דנפש, מקבלת עכשיו מקיף אחד, מכונה מקיף חיה מבחינה ג'.

ואז, זעיר אנפין, הוא מקבל מבחינה שכנגדה, מבחינת יחידה, בינה, שהיא למעלה מבחינת יחידה, מלמעלה ממקום הזיווג, חסר לו אור אחד. נמצא, בבינה יש עכשיו חיה דנשמה. ובחכמה, הם שלוש הבחינות גבוה ממנה, גם כן השיגה. מה השיגה? נשמה דחיה.

מקודם היה לאור החיה רק כלי אחד, אה, שתי כלים בשלב א'. דהיינו, חיה דנש... נפש רוח דחיה, אז יש לה כבר נשמה דחיה. ואחר כך נזדככה בחינה ג', ומעכשיו בחינה ב' בזיווג בראש. לכן בינה מקבלת בחינה שכנגדה, יחידה דנשמה. והיות הזיווג על בחינה ב', ומדרגה אחת יותר חיצון מזעיר אנפין, זעיר אנפין מקבל מקיף אחד. היא ג' וזה ב', נקרא יותר זך. ויותר זך, היא מקבלת רק מקיף. ומלכות, היות שהיא גבוהה ממנה שתי בחינות, ג' וב', מקבלת מקיף שני.

מי, נמצא, שהמלכות, היה לה מקודם נרנח"י פנימיים, ויש לה עכשיו שתי מקיפים. אז המלכות עדיין לא נפרדת לכלי, הוא אומר. אחר כך שנעשה זיווג על בחינה א' שנקרא הסתכלות דק, על מלכות מקבלת כלום דאור מקיף, אז נבחנת מלכות לכלי. כך הוא אומר שם.

נמצא לפי זה, מלכות נשארה בשני מקיפים, מנרנח"י הפנימי שני מקיפים שהיה לה, ונסתלקה. מה שאין כן, זעיר אנפין, מלכות עלתה בכלי דחכמה, נמצא שזעיר אנפין נמצא בכלי דכתר סמוך לראש. הזעיר אנפין מקבל מדרגה יותר גבוהה מזעיר אנפין, א'/ב', הזעיר אנפין גם כן מקבל מקיף. אז בסדר, אנחנו מבינים שמקבלת מכלי שלמעלה מבחינתה עצמה בחינת מקיף. ומה קשה לי? אנחנו למדנו, מבחינה ג' היא מקבלת אור חוזר היורד, והבטישה והניצוצין. מאיזה בחינה הוא מדבר עכשיו? זה חסר לנו לפרש.