בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 9.3.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -מנצחים את המלחמה*

1. לפני שנרגיש את החושך, ואת המר בפירוד בינינו ומבינינו לבורא, לא נוכל להגיע לגילוי, כי לא יהיה לנו כלי. הכלי מתברר בכמה צער הוא מרגיש מזה שנפרד מכל חלקי הבריאה ומהבורא בכללות. ונעשה החושך לאור והמר נעשה למתוק, באופן ששיעור הזה שהיה להם קודם לכן, בשיעור שהיו קודם לכן, כל ההנהגות וההשגחה לכוחות הפירוד. ככל שמגלים את הפירוד, גם לפי הזמנים שנמשכים ומושכים אותם החוצה לכל מיני כיוונים, אז נתהפכו להם עתה כולם לכוחות האיחוד, זאת אומרת לא יכול להיות גילוי ללא הרגשת פירוד וניתוק. ונמצאים מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות, מבינים, מרגישים, ומצדיקים למה עברנו דרך כל כך ארוכה בחושך, בחוסר טעם, בדחייה, ובחולשה, הכל כדי לגלות את הכלים המתאימים לגילוי החיבור והאור. אין דרך אחרת.

2. בינתיים כשאנחנו נמצאים בזמן ההכנה, אנחנו מצפים לידיעה, להרגשה, זה לא אותו האור שאליו מתכוונים המקובלים. הם מתכוונים לאור שהוא כוח השפעה, כוח אהבה כוח החיבור שמתגלה באדם, ואנחנו בינתיים מדברים על ההרגשה יפה וטובה של השכל ורגש לפני שמגיעים לאיזושהי התקרבות אמיתית ונכונה לבורא.
   
   לכן עלינו לדבר יותר על מהי התקרבות אמיתית, מהו הצעד האמיתי לקראת הבורא. הוא צריך להיות למעלה מהרגש והשכל הגשמי, למעלה מהדעת. אנחנו יכולים לרכוש את המצבים הללו בקשר בינינו דווקא על פני הדחייה והריחוק שהבורא מעורר בינינו. נשתדל לגלות את ההתקשרות שאינה אגואיסטית, ושאני אשמח מכך שאין לי קשר לזה, שאני נמצא למעלה מהאני.

3. *ודאי שהאדם יכול לקבוע תמיד כמה יש לפניו ניתוק, חשכה, אבל כל זה קורה בהתאם לכמה הוא הכין לעצמו קבוצה, לימוד, זמנים לקבוצה וללימוד, ולהפצה וכן הלאה. כמה הוא לוקח כל מיני ההזדמנויות מהעולם הזה ומשתמש בהם. ככל שאנחנו מכינים את התומכים האלו, בהתאם לכך נתקדם*.

4. ש: איך אנחנו בעשירייה הופכים הבלבול לגילוי הבורא?
   ר: דווקא מתוך כך שאנחנו מתגברים על הבלבול ועל החוסר ההתמצאות, על חוסר הדרך. אנחנו לא יודעים לאן לברוח ואיך לעשות מהמצבים שלנו משהו מאורגן, משהו אחד, להשתדל בינינו לבנות מערכת קשר שמתאימה לבורא, להתגלות. מתוך זה אנחנו מתחילים להרגיש צורך בכל חבר וחבר, בחיבור במצבים הקשים ביותר, להבין שכל המצבים האלו באים מהבורא בלבד, שכך עוזר לנו למצוא את התנאים לגילוי שלו. כל החושך והפירוד, *כל המצבים שעוברים על כל אחד ועל כולם, על כל עשירייה, זה הבורא מארגן, עד פרט האחרון. ככל שאנחנו משתדלים להיות מחוברים בינינו יותר ודבוקים בינינו יותר, כך אנחנו משתדלים לגלות אותו, זה הכלי לגילוי שלו*.
   
   *רב"ש כותב במאמר במאמרי החברה, שאם כל אחד מבטל את עצמו כלפי האחרים, אם כל אחד דואג שכולם יהיו מחוברים, אם כל אחד רואה את העתיד שלו בחיבור פנימי, זאת אומרת בנקודות הלב ובכלים רוחניים שיש בכל אחד, אם כל אחד רוצה לחבר אותם, עושה מאמץ לחבר אותם לאחרים, אז ודאי שלא נראה בכך הצלחה עד שהבורא יחבר אותנו ויתגלה בכלי המשותף הזה. זה כבר יהיה פרצוף רוחני*. לכן אנחנו לומדים גם את כל הפעולות הרוחניות וצריכים להגיע למצב שנבצע פעולות של עביות, צמצום מסך אור חוזר, גילוי באור חוזר את הבורא כדי להשפיע נחת רוח לו. לכן זה נקרא אור חוזר וכך ניכנס כבר לקבלה מעשית.

5. *כל הניתוקים מגיעים לנו דווקא כדי להעלות אותנו לדרגות גבוהות. אבל ניתוקים חייבים להיות, כי כל ניתוק וניתוק הוא גילוי של רצון חדש מקולקל שברגע הבא אנחנו כבר מתחילים לסדר אותו, לחבר אותו לכלי שלנו, ואז על כל הפשעים תכסה אהבה*. זאת אומרת על כל ניתוק, על כל רע שמגלים ואחר כך מצדיקים את הרע שבא כדי שנתחבר מעליו. כך אנחנו בונים את הכלי, צמצום מסך אור חוזר מבינינו לבורא, בהשפעה לחברים לעזור לכולם בעשיריה, ומחוצה לעשיריה לכל הכלי שלנו העולמי, ומתוך זה לבורא. למה אני אומר שכולנו צריכים לחשוב גם על כולם? כי יש גיבור בכמות ויש גיבור באיכות. אנחנו צריכים להשתדל ככל האפשר לחבר אלינו את החברים שלנו מכל העולם שיכולים להשתתף איתנו בחיבור למעלה מהפירוד, בהשפעה למעלה מקבלה.

6. ש: העשירייה שלי חזקה ואני לא צריך לדאוג לכלום.
   ר: זה שאתה מרגיש שלכולם טוב וכולם נמצאים ברוגע וטוב, תבדוק האם אחרי שכך הם נמצאים, מה יש להם מתיקון החיבור ביניהם, האם זה כבר כל מה שהם צריכים להגיע? *אין מה להוסיף? אז תבקש יחד איתם מהבורא שיגלה לכם מה אתם צריכים לעשות כדי שהוא יגלה לכם את החסרונות, שתראו כמה עוד נשאר לכם לעבוד על החיבור כדי לגלות אותו ביניכם*. זה עוד לא מספיק.
   
   בינתיים אתה מספר לי על מצב שאתם נמצאים כביכול בתרדמה, *הטוב שיש לכם, האם זה מספיק? צריכים להתכלל בחסרונות של החברים. אם אתם נמצאים במצב שאתם לא מגלים שום חיסרון, אתם לא יכולים להתקדם. כדאי אולי להתקשר לעשיריות אחרות, כדאי להשתדל לפתוח עוד קבוצות לידכם למתחילים, לעשות כל מיני פעולות כדי לעורר חסרונות, כי בלי חסרונות לא תתקדמו*. בינתיים אתם נמצאים כביכול בשינה, בתרדמה.

7. אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו, האם אנחנו רוצים לעשות נחת רוח לבורא דרך נחת רוח לעשירייה, או רוצים להשיג, להרגיש, לגלות כך משהו לעצמנו? זאת השאלה. למה אתה מתכוון? למה אתה מכוון? אתה רוצה להגיע לכך שתרגיש, תדע, תגלה? או להתקדם לא לגילוי אלא לעשיית נחת רוח, דרך החברים, לבורא? זו השאלה שהאדם צריף לבדוק כל פעם את עצמו איפה הוא עומד.

8. אנחנו משיגים חיסרון לחיבור על ידי כך שמדברים זה עם זה בקבוצה, קוראים חומר בהתאם לזה. כתוב קנאה תאווה וכבוד מוציאים את האדם מהמצב שלו, מהעולם שלו. *אנחנו צריכים להשתדל להסתכל על הקבוצות האחרות ולראות במה הם נמצאים, איך אנחנו יכולים ללמוד מהם, להרגיש שאנחנו מפגרים לעומתם, ולמה אנחנו לא מתקדמים כמו כולם. אמנם זה מביא לנו הרגשה לא כל כך נעימה, אבל זה מקדם. הרגשת החיסרון לא נעימה, אבל מקדמת*.
   
   כשאנחנו נמצאים בירידה זה מצב טוב בשבילנו כדי להגיע מכאן לעלייה חדשה. לכן אם אנחנו מחזיקים בחיבור, אנחנו צריכים בחיבור הזה להבדיל בין הרגשה לא נעימה לבין קביעת המצב שאנחנו לא מחוברים. לכן יש מצבים כאלו שאנחנו נמצאים בניתוק זה מזה, בניתוק מהבורא, בחוסר קשר בינינו, ובמידה הזאת בחוסר קשר עם הבורא. כשאנחנו קובעים שזה מצבנו, מה עלינו לעשות? יחד כל הזמן להחזיק. *העיקר יחד, לא להתנתק. אם אנחנו מתחילים עכשיו לחזק זה את זה יותר ויותר, ממש לתפוס כך אחד את השני עוד ועוד, יותר להתחבר בינינו כדי מאיתנו לפנות לבורא ולבקש ממנו שיחבר אותנו באמת בצורה פנימית יותר ככלי רוחני, אז אנחנו יכולים להגיע כבר לגילוי הבורא לנברא*.

9. בלי מחיצה לא מגלים את האור, הוא לא יכול להתגלות. אנחנו נמצאים גם עכשיו באור, הבורא נמצא בכל מקום, אבל איך לגלות אותו? אם אנחנו רוצים להתגלות בתוך האור שלו, אז עלינו יתגלה האור, הבורא יתגלה עלינו באותו פרצוף האדם שאנחנו נגלה את עצמנו. תחשבו על כך, אנחנו גם עכשיו נמצאים באור העליון, אבל איפה המחיצה שאנחנו יכולים לראות לגלות אותו, לגלות השפעת הבורא עלינו? בורא אור ויוצר את החושך עושה את הכל.

10. *ההתקדמות האמיתית היא בכך שאני מתקרב לחברים ודרכם לבורא. כי הבורא נסתר בינינו, לא לשכוח על זה*. לכן אנחנו צריכים כך ללכת, ואם אנחנו לא רוצים, סימן שהאגו שלנו מנהל אותנו ולא נצליח, לא נצליח. אנחנו הולכים לפי הזמן, אולי הזמן יעשה את שלו, אולי אנחנו יכולים לחכות וחוקי הטבע אולי ישתנו לפי האגו שלנו. זה לא יעזור. *יש רק דבר אחד שיכול לעזור לנו, שנקבל את המציאות כמו שהיא, ושאנחנו חייבים למעלה מההרגשה שלנו, מהטבע שלנו, בכל זאת להתחבר ולהתפלל עבור כל הקבוצה. שכולנו נתחבר ובחיבור הזה נגלה את הבורא. סך הכל יש לנו 2 פעולות, אפילו פעולה אחת, חיבור בינינו. בחיבור הזה כבר מתגלה הבורא*.

11. ש: מה גורם לזה שאתה לא זז מהמקום למרות הדחיות?
    ר: *כשאתה משקיע מתי שאפשר, אתה משקיע את עצמך ככל האפשר יותר ויותר בחיבור בבניית הכלי הכללי, בכל מה שאתה יכול. במיוחד בזמננו, בדור האחרון, ככל שאתה מפזר את הידיעות על חכמת הקבלה, על העתיד העולם, במה זה תלוי, בין כולם לכולם, ולא מתעייף מזה, לא עוצר בדרך, כל זה פועל, וגם אתה נסחף אחרי זה. יוצא שמלמעלה, מהבורא נותנים לאדם כוחות ורצונות להפיץ את שיטת האיחוד, גילוי הבורא בעולם. ככל שהאדם מבצע זאת, זה בעצמו סוחב אותו קדימה*.
    
    ש: הכלי של אדם זה הדחיות שנותנים לו?
    ר: כן. אנחנו עושים את זה למרות הדחיות, אז סה״כ המצבים האלה הופכים להיות לחיבוק, לדבקות, להתקשרות עם הבורא. *ככל שהאדם דוחה את כוחות הפירוד הוא מגלה שהם באו כדי שיותר ויותר יאחז בבורא*.
    
    ש: איך למנף את בדחיות לחיבור ולתפילה?
    ר: גילוי הוא היחס האמיתי של הבורא שרוצה שאנחנו נתקרב אליו. הוא לא יכול למשוך אותנו אליו, אלא אנחנו צריכים לעשות זאת. לכן הבורא עושה זאת בצורה הפוכה, כל המניעות, יש מאמר קטן כזה, *כל המניעות שאנחנו מגלים הם לא מניעות, אלא הם דווקא אותם כוחות שעל ידם הבורא מושך אותנו אליו*.

12. ש: מתי יגיע שינוי?
    ר: *מתי שתבין שמצבים שאתה לא יכול להתגבר עליהם, הבעיה היא שאתה לא מממש אותם נכון. אתה חייב לממש אותם רק בחיבור, ובחיבור תגלה את הבורא. ואתה רוצה לקפוץ לגילוי הבורא ללא הכנת הכלי. זו כל הבעיה*. צריכים ללמד אותך איך אתה מכין את עצמך נכון לגילוי הבורא. זו בעצם כל מטרתו של הבורא בבריאה, לגלות את עצמו לנבראים. הבעיה של הנבראים היא שהם צריכים למעלה מהאגו שלהם להתחבר ביניהם.
    
    *כאן החשבון, מה יותר חשוב, לדרוך על האגו שלי? מה יותר גדול בעיניי, גדלות הבורא, לעשות נחת רוח לו, או האגו שלי, לעשות נחת רוח לעצמי? מי ימלוך? זה מה שמפריע לנו*.

*חלק 2 - כתבי הדור האחרון*

13. בעל הסולם רוצה להגיד לנו מה תפקידנו, אם אנחנו רוצים לזכות, בכל דור ודור יש מי שחי באותו דור ורוצה להשיג את מטרת החיים. יש לו לפניו שאלה, איך אנחנו עושים זאת? איך אני עושה את זה? איך הדור שלי מיוחד בהשגת המטרת החיים, כי בכך כל דור ודור הפוך, אחר מהדורות האחרים.
    
    *אם אנחנו שואלים במה אנחנו מיוחדים? אנחנו מיוחדים בכך שהגיע מקובל מיוחד מאוד מכל דורות המקובלים, בעל הסולם, ופתח לנו את הדרך, הסביר לנו במה באמת הדור שלנו מיוחד ולמה אנחנו צריכים להשתוקק כדי להגיע למטרתנו*.
    
    הוא אומר שכל הדורות הקודמים שכביכול היו נמצאים בדרך, טועים, מבולבלים ונמצאים בכל מיני צורות לא נכונות להליכה, אבל זה הכל כדי לייצב את הכלי נכון. אנחנו כבר נמצאים במצב שאנחנו שואלים לפי אותם הדורות הקודמים שכולם נכללים בנו, לאן פנינו, מה אנחנו צריכים לעשות ומה להשיג? האנושות נמצאת באמת לפני שאלות הנצח, בשביל מה חיים, למה חיים, מה התועלת מחיינו? לכן אנחנו צריכים לראות את הכתבים שלו, שהוא כתב אותם בשבילנו, ממש לדורנו.

14. צריכה להיות התגלות של מצב האנושות, שהיא טועה בדרך ולא יודעת איך לגשת הלאה. אבל היא כבר עברה איזושהי דרך והיסטוריה כדי לראות שכל הדרך שלה היא מלחמות, בעיות, וייסורים למיניהם, ללא שום סדר וללא מוצא. מתוך זה כבר אפשר איכשהו להחליט לפחות על כך: בואו נעצור בדרך הזאת ואולי לא נתקדם קדימה, כי ככל שאנחנו מתקדמים, יש לנו כאלה כלי מלחמה ויכולות שלא היו בדורות הקודמים, אז לא כדאי לנו יותר להתקדם. אולי שב ואל תעשה עדיף, נתקיים במה שנתקיים. בכל זאת אנחנו חושבים על קיום בעולם הזה, בחיים שלנו. אין לנו דברים גדולים. הוא מדבר על האנושות, אולי לא לעשות כלום, להשאיר את עצמנו בצורה כזאת, כי כל התפתחות שלנו, איך שאנחנו מתקדמים, אפילו במדע, ברפואה, בטכניקה, במה לא, אנחנו בכל זאת רואים שזה לרעתנו, לרעתנו, שכל השנים שאנחנו עוברים בחיים שלנו עולים לנו יותר ויותר בכוח, ביוקר.

15. כתבי הקבלה ממתינים, ועד שהם מתגלים עוברים עלינו הרבה מצבים ושינויים. אבל מה שלא יהיה, אנחנו חיים בדור שנקרא הדור האחרון. הגענו במשך ההיסטוריה, בהתפתחות בהמית, זאת אומרת בלתי מודעת, ועכשיו צריך להתגלות קטע טוב, האחרון בהתפתחות שלנו. אנחנו יכולים להתקדם בדעה, בהבנה, בהרגשה, בעצמנו להגיע למטרתנו, שנעלה לדרגת הכוח העליון שבטבע. הוא ברא אותנו ומנהל אותנו, שנבין את ההנהגה וההשגחה שלו ואת כל מה שקורה לנו, מסוף העולם ועד סופו, למעלה מהעולם הזה.

16. צריכים להתחיל להסביר לאדם שהתקדמות יכולה להיות רק ע״י חיבור בין בני אדם, וחיבור ברצון שהוא רצון אגואיסטי, ולמעלה מרצון האגואיסטי.. העיקר זה שצריכים לעבוד למעלה מהרצון לקבל שלו. לכן אנו צריכים עוד ועוד להכין את עצמנו בהסבר, והעולם בינתיים צריך להתקדם לחוסר אונים, כך שהוא יראה שלהתקדם הלאה אין לו לאן, אלא כל צעד וצעד שעכשיו יעשה, רק יהיה לצרה יותר גדולה. זה מה שיגרום לנו להיפגש באיזושהי נקודה.

17. מתוך הייסורים, כמו שהוא כותב בסוף ההקדמה לספר הזוהר, מתוך הייסורים, אומות העולם, כל העולם יסכימו ללכת אחריך, כי אין ברירה. אתה צריך לדעת איך לארגן אותם בקבוצות, בחיבורים, והם יסכימו לכך כי *כל מה שיש לאדם, הוא ייתן בעד נפשו*.

18. *דור האחרון זה לא שמכינים לך את השטח ואתה בא כמלך ומקבלים אותך במחיאות כפיים*.
    
    ש: מה צריך להוסיף כדי שישמעו אותנו?
    ר: *הסברה. בכל השפות, בכל הכוחות*. אפילו שבקצה אחד של העולם לומדים ומדברים על כך באיזושהי שפה, לא חשוב, למשל במלזיה או באפריקה או באיזשהו מקום, זה מורגש גם בכל הכלי העולמי, בכל האנושות, כי כולם קשורים זה לזה.

19. קודם כל אנחנו צריכים להתחבר בינינו לסדר את עצמנו, לארגן את המערכת שלנו, שיהיה בה מקום לכל באי עולם, לכל בני האדם. כמו שבעל הסולם כותב, כשחור, לבן, אדום, צהוב, ושכל המינים האלו, 4 מינים האלו יתחברו יחד לכלי אחד, ואז הבורא יוכל להתגלות בתוך הכלי הזה בצורה שלמה.

20. ש: איך להעצים את ההרגשה של הנשים..?
    ר: שמחתי לראות את הנטיה הזאת, במיוחד ביום האישה הבינלאומי. אם נשים היו יותר ויותר עובדות על התקרבות ביניהן, שהן צריכות לחייב את כל העולם להפסיק את המלחמה, לשלמות, אז באמת היינו מתקרבים לזה יותר.
    
    *אני מאמין בכוח האישה. כך כתוב, בזכות נשים צדקניות יוצאים בני ישראל ממצרים, זאת אומרת אנחנו יוצאים מהאגו, מהרע, משליטות פרעה, משליטת האגו, רק על ידי חיבור בין נשים. הרצון לקבל באישה הוא חזק מאוד, הוא יכול באמת להוציא את כולנו לאור*.

21. ש: יש הרבה סבל בעולם. למה לא מגיעים לחכמת הקבלה?
    ר: *אנחנו לא מוכנים, והם לא מוכנים. מלמעלה לא נותנים עדיין לזה אור ירוק*.
    
    ש: למה אנחנו לא מוכנים?
    ר: *הלב שלך לא פתוח. הלב שלנו עדיין לא פתוח לקבל אותם בתוך ליבנו. אנחנו עדיין לא מחוברים סביב כדור הארץ בצורה מספקת כדי להיות מקום, לקלוט אותם. אחרת היו באים, אחרת גם אנחנו היינו עולים לדרגת החיבור וההצלה*.
    
    *נקווה שנגיע לזה. צריכים יותר ויותר להתחבר, בכל יום ויום שנרגיש את עצמנו הולכים ומתקרבים, ומביאים בכך מקום מקלט לכל אלו שנמצאים בעולם וסובלים, אפילו בצורה גשמית, מכל שכן לאלו שמרגישים את הסבל. נקווה שנגיע לכך*.

22. כדאי שכל אחד יקרא את כתבי הדור האחרון. יש שם עוד כמה דברים שתגלו ותראו. זה טוב, זה מעורר אותנו.
    
    *עכשיו ניפרד פיזית אבל לא ניפרד פנימית. נשתדל לפעול להשלמה, לתיקון, לכך שהמלחמה תיפסק, הייסורים הגשמיים ייפסקו, ושיהיו לנו ייסורים רוחניים*. ייסורים רוחניים זה למה אין לנו אהבת הבורא, ככל שאנחנו מפתחים את האהבה מצידנו, נתחיל לגלות אהבה מצידו אלינו. בהצלחה לכם, כל טוב.