בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 15.12.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*בכל יום יהיו בעיניך כחדשים*

1. אנחנו צריכים בכל יום ויום יותר ויותר להתקרב לבורא, לראות אותו כחדש, כיסוד העולם שבכל יום מתגלה לנו יותר דרך החברים. גם הם נראים לי חדשים, ואני מגלה בעצמי תכונות חדשות. כך אנחנו יכולים להתקיים לגילוי הבורא השלם.

2. ש: בשיעור יש הרגשה שמשהו חדש חשוב יוצא... ?
   ר: *הכל תלוי בכמה אנחנו מחפשים נקודות אחיזה חדשות, כמה אנחנו מחפשים חידושים בקשר בינינו, בהתחברות בינינו, ביחס מבינינו לבורא, אנחנו אליו והוא אלינו. אנחנו רואים בכל החיבורים האלה, בכל הנטיות שלנו לבורא, חידושים גדולים. החידושים האלה הם מה שמחיים אותנו, וזה מה שנותן לנו חיות, תיקון ושמחה*.

3. הרגשת גדלות הבורא היא שנותנת לאדם לעלות למעלה מכל ההפרעות, מכל הקושיות, מפני שהבורא הוא הגבוה מכולם, מכל מה שברא ודרך מה שהוא משפיע עלינו. הופעתו היא למעלה מהכל, ולכן כשהבורא מתגלה, הכוח היחיד אחד מיוחד, טוב ומטיב, שאין חוץ ממנו, כל מיני הבחנות כאלו מההשפעה העליונה, כשהם מתגלים אנחנו רואים שאין לנו מה לעשות, אנחנו פשוט צריכים להכניע את עצמנו, אפילו בלי שום שכל ודעת. כך אנחנו מגיעים למטרת הבריאה, מתחילים להבין מי הוא, מה הוא, איך הוא עובד, איך הוא פועל, על ידי אילו תכונות הוא משפיע עלינו, *ושאין לנו ברירה, אנחנו נכנעים וזהו. כך אנחנו מתקרבים אליו, נכנעים ונכללים בו*.

4. ש: כל גדלות בורא נובעת מהחברים.... ?
   ר: נכון. *אתה לא יכול לתפוס את גדלות הבורא אלא לפי כמה שהכנת את גדלות החברים בעיניך*.
   ש: הם נותנים גדלות בורא? זה לא בא ממני
   ר: נכון. זה נקרא *שאתה צריך לקבל מהם התרשמות מגדלות הבורא בהם, ורק לפי זה אתה מרכיב את ההתרשמות מגדלות הבורא בך*.
   ש: זה כך יישאר..?
   ר: לא. זה רק צריך לגדול.

5. *העיקר זה להתרשם מהחברים, מכמה הם משפיעים כל אחד על האחרים. אם אנחנו אוספים את כל ההתרשמויות שלנו מהחברים, אז מזה אנחנו מרכיבים את הבורא. אנחנו יכולים להתרשם מהחברים בצורה ארצית, כבוד כוח וכן הלאה, ויכולים להתרשם מהחברים בצורה רוחנית, כלומר מתחילים להעריך כמה כל חבר וחבר מביא לי התרשמות פנימית, הוא ממלא אותי דרכו והופך להיות בשבילי כצינור שקושר אותי עם הבורא*.
   
   כך אנחנו יכולים למלא זה את זה, נתקדם נבין בזה הרבה יותר. אין לי כאן מילים, אנחנו צריכים עוד להתקדם ולהבין מה יש לנו בזה? למה חיבור בין הכלים השבורים כל כך חשוב וכל כך נסתר מאיתנו? אנחנו בכל זאת *אנו לא נמשכים לחיבור פנימי בינינו, אנחנו לא יודעים עדיין מה אנחנו צריכים לחבר, וכך אנחנו מפספסים מהמושג של הבורא שצריך להתגלות*.

6. ש: איך אנחנו יכולים לקבל כוח לחדש עצמנו בלימוד..?
   ר: רק על ידי התקרבות בינינו. *אני מציע יום יום, אפילו כמה פעמים ביום, לכתוב לעצמה כל אישה, כל גבר לעצמו, איזשהו משפט חדש, במה הוא רואה את החידוש שיש לו בהתחברות עם החברים*.

7. מה שחשוב בחיבור זה שכולנו שונים ודווקא החיבור בינינו מביא אותנו למערכת שכולה שלמה, בגלל שכל חלק וחלק אפילו שהוא שונה מאחרים, אבל הוא מתגבר על עצמו, על השוני, ומתאים את עצמו לאחרים. לכן יש בכלי שלנו עוצמה כל כך גדולה.

8. ודאי שיש לנו קושי להתקשר להבין, להשיג, להתאים את עצמנו לבורא. כמו תינוק שלפעמים לא מבין את האמא, הוא משתדל אבל לא תופס את זה. אבל לא שהבורא לא רוצה, לא מרשה לנו לעלות את המ"ן, אין דבר כזה. הוא עוזר לנו, הוא עושה לנו את זה, הוא בונה את המ"ן בעצמו, וכביכול מכניס לנו את זה בפה כך שנדבר. הוא מפעיל את כל הקורדינציה שלנו כדי שנתקשר.
   
   *ברגע שאפשר, ברגע שאנחנו מנסים משהו לעשות, הבורא מיד מאיר על זה, אפילו במצבים שאנחנו עוד לא ממש מחוברים*, עוד לא חוזרים לכלי המתוקן באיזשהו חלק מהכלי של אדם הראשון השבור, *בכל זאת הוא כבר מאיר במקצת ואנחנו כבר מרגישים שאנחנו מתקרבים, באים לצורות יותר מתוקנות. בואו ננסה*.

9. *הרגל, הכנה, המסקנות שאתן מסיקות מהעבודה הרוחנית, ההתרשמות שלכן מהחברות, כל אלה אלמנטים הכרחיים בתנועה שלנו קדימה. צריך להשתמש בכל זה, לאסוף את כל זה יחד. הרגל זו תכונה מאוד טובה באדם, הוא הכרחי כדי לעזור לנו להכיר את המרחב הרוחני. כל אלה הם מצבים מאוד מועילים. תאספו אותם, תבררו אותם, תנתחו אותם, ואז תראו כמה ולמה כל זה ניתן לנו בצורה הזו*.
   
   יש דברים שניתנו לנו על ידי הבורא בצורה אוטומטית, כמו אינסטינקטים. יש חצאי אינסטינקטים, שמתגלות בנו כתכונות נרכשות, ויש כאלה שאנחנו פשוט צריכים בעצמנו, בכל פעם מחדש, באמצעות איזשהו מאמץ שכלי, להוליד בתוכנו פעם אחר פעם, וכך אנחנו מתקדמים קדימה. *העיקר זה לא לחשוב על זה ולא לנסות לעשות להביא את הדברים לכדי שיטתיות, אלא פשוט לקיים אותם בקבוצה. אז הם יתייצבו בכם בצורה נכונה*.

10. ש: איך להרגיש פעולות?
    ר: *תתעמק יותר בתוך השיעור, במילים שבו, במהות הפנימית שלו, במשמעות הפנימית שלו. כך תרגיש שיש לך משהו שאתה יכול לעשות עם השיעור ולא שאתה סתם מקשיב לאיזשהם גלי אויר או תנודות באוויר. אתה צריך לספוג לתוכך אתה משמעות השיעור, מה הוא רוצה לומר לך, למה המחבר כתב מה שכתב? בדיוק באופן הזה הוא פונה אליך, איך אתה מגיב אליו*?
    
    *בדרך כלל אני קורא בערב מראש את החומר של למחרת*, ולאחר מכן אנחנו מתקדמים קדימה.

11. ש: איך לרכך לבבות שלנו?
    ר: *על ידי דוגמאות שאנחנו נותנים אחד לאחרים. אני לא רוצה ולא צריך, אבל אני יודע רק דבר אחד: כדי שנהיה כאיש אחד בלב אחד אנחנו חייבים בקבוצה להתחבר. אני חייב לתת להם דוגמא איך להתחבר. כאן אני חייב לשחק, לשחק כמה אני מאמין להם, כמה אני קרוב אליהם, כמה אני מחובר אליהם, כמה אני סומך עליהם וכן הלאה. כאלו פעולות שאנחנו מציגים אחד כלפי השני, מאוד מאוד עוזרות, ואז אנחנו ממש משתנים, משתנים. נסו לעשות זאת ותראו*.

12. *קשה מאוד להעלות לעצמך את גדלות החברים או את גדלות הבורא. אבל אם תעלה את זה בהם, זה יעלה בך*.
    
    ש: מה אני צריך להגיד לעצמי ומה הם יגידו לי?
    ר: זה לא משנה, אבל הם יגידו לך. *זה שמישהו חוץ ממך יגיד את זה, דווקא זה ישפיע עליך. שים לב לזה*.

13. אתה חייב להצדיק את כל החברים. אתה חייב לתאר את עצמך במקומם, כמה קשה להם עכשיו להיות בשיעור כי זה אולי באמצע העבודה ועוד בעיות שיש להם. לכן אתה צריך להצדיק אותם ולהשתדל למלא גם את תפקידם בשיעור.

14. ש: אם אני רואה שחבר מתרחק, אז זה אני שמתרחק מהקבוצה?
    ר: כן, כך מראים לך את זה.
    ש: איך לבדוק אם זה החבר או אני?
    ר: לא צריך לבדוק האם זה אתה או החבר. מה אכפת לך? העיקר להתקרב כמה שיותר מהר.
    ש: ...?
    ר: זה אותו דבר. או שאתה מתרחק בעצמך או שאתה מתרחק ממנו. התפילה צריכה להיות מכוונת לבורא, לפנות לבורא כדי שלא תתרחקו אלא תתקרבו.
    ש: תפילה שלא שהחבר יתרחק...?
    ר: כן, ובכלל כל היתר זה בכלל נדמה לי שאני מתרחק או אני לא מתרחק, אני מתרחק ממנו או שהוא מתרחק ממני. העיקר ששנינו צריכים להיות קשורים בינינו.

15. ש: אחרי הרגע שמגיעים להודיה משותפת למצב, פה אנחנו צריכים להגיד: תן לנו עוד מקום עבודה?
    ר: זה בעצמו מקום העבודה, בשביל מה עוד? זה בעצמו מקום עבודה, ואתם רוצים שהוא ייגמר בשלימות.

16. ש: איזו תפילה לבקש כשאני לא נמצא איתם פיזית?
    ר: פשוט מאוד, *תיקח מתוך מה שאתם יוצרים עם החברים כל הזמן, תיקח משם את הרצון שלך למצב נעלה יותר עליון יותר, ותתפלל, תבקש בעצמך מהבורא. תפנה אליו ותגיד שאתה רוצה שהכל ישתנה ביחס לכל העשירייה, שאתה מבקש על כולם. אז התפילה שלך חזקה פי 10 מאשר אם היית מבקש על עצמך בלבד. תפנה אליו ותבקש*.
    ש: איך לבקש אם אני לא מרגיש?
    ר: אז אל תבקש. תודה זה אומר שזה זמן ההודיה. תפנה לבורא ותמיד תדבר איתו.
    ש: אם אני מרגיש שהפניות שלי זה טכנית, האם זה נורמלי?
    ר: בטח שזה נורמלי. תנסה שזה יהיה כמה שיותר קרוב ללב.
    ש: האם אפשר לקרוא לזה הכנה..?
    ר: בסדר, שתהיה הכנה. אני רואה שאתם מנסים לדחוף את עצמכם לכל מיני מסגרות. צריך פחות לשים לב לזה. *העיקר זה מהלב. תפילה היא עבודה שבלב*.

17. ש: איך אתה ממליץ לחדש את ההשתוקקות לשמוע דברי רב..?
    ר: *להתחבר יותר קרוב עם חברים, שם תרגישו ותגלו את כל החידושים*.
    ש: איך אתה מגיע כל יום לשיעור?
    ר: כי אני מקבל מכל שיעור ושיעור איזשהו מילוי.
    ש: מה העצה שלך?
    ר: לצפות לזה. או מילוי בכלי, חיסרון יותר גדול, או מילוי באור, ידע, הרגשת חיבור יותר גדולה.

18. הבורא לא נותן לנו כוח לחיבור כדי שנתפלל, נבקש ממנו אותו. הוא רוצה להיות אותו כוח החיבור בעצמו.

*תע"ס חלק ו', הסתכלות פנימית*

19. ש: מהו הכיבוד שנותן לנו בעל הבית בעשירייה?
    ר: האור העליון בעצמו מביא נעימות ומילוי לפרצוף. יש כאן עוד הרבה שאנחנו לא יכולים עדיין לדבר כי אנו לא יכולים לשקול את זה. זו ההתעלות שמקבל הכלי שמזדהה עם הבורא. כשהאורח עושה טובה לבעל הבית, הוא מתחיל להרגיש כמה הוא מתעלה מעל עצמו לדרגת בעל הבית. כמה שהוא בזה שווה לבעל הבית ויכול להשיג את הדרגה שלו, זה מה שממלא אותו, זה נקרא דביקות הנברא בבורא.
    ש: אפשר להגיד שהחיבור שלנו בעשירייה זה הכיבוד של הבורא?
    ר: אם אתם מתכוונים אליו ורוצים על ידי הפעולות שלכם לעשות לו טובה, ובטוח אתם עושים את זה למעלה מהרצון לקבל שלכם אלא ברצון להשפיע לו, אז ודאי שאתם עושים פעולה שמביאה לו תענוג.

20. מגיע האור מבעל הבית שרוצה למלא את האורח. האורח עושה על עצמו צמצום ואומר: "אני לא רוצה לקבל". לא שהוא לא רוצה ליהנות, אלא הוא לא רוצה לקבל מפני שזה ירחיק אותו מבעל הבית. אחרי שהוא עשה צמצום על עצמו, דחייה, סירוב, הוא מקבל עכשיו מבעל הבית על מנת להשפיע, זאת אומרת הוא כבר שוקל, לא סתם מקבל אלא שוקל כמה הוא יכול לקבל מהכיבוד כדי שזה יהיה לטובת בעל הבית ולא לטובת עצמו. בעל הבית רוצה שהוא יקבל הכל, ללא שום חשבון, אבל הוא לא יכול להרשות את זה לעצמו כי זה ירחיק אותו מבעל הבית מקצה לקצה, הוא יהיה המקבל ובעל הבית יהיה המשפיע.

21. ש: הזדככות המסך מרחיקה אותי או מקרבת אותי לבורא?
    ר: *הזדככות המסך* מקרבת את האדם לבורא, אפילו שהיא מרחיקה אותו מפעולת הקבלה על מנת להשפיע. אבל היא מקרבת אותו לאיחוד עם הבורא, כי הוא מסרב לקבל.
    ש: אבל הזדככות מסך זה לא אומר פחות מסך?
    ר: פחות מסך ופחות מקבל. לכן הוא מתקרב לבורא.
    ש: אבל אנחנו לא רוצים שיהיה לנו מסך יותר גדול וחזק?
    ר: נכון, אבל כאן הזדככות המסך פועלת מתוך זה שאין לו יותר מה לעשות עם המסך שהיה לו, ועכשיו הוא מאין ברירה מתקרב לבורא על ידי הזדככות המסך.

22. איך אני מוצא את הגבול שמכאן ואילך זה יהיה קבלה?
    ר: רק לפי הדוגמה עם החברים. לבד לא תוכל לקבוע ולהגדיר את זה.
    ש: איך עם החברים?
    ר: כשתוכל לקבוע מה בשבילי ומה לטובת האחרים, אז מופיעה בך הרגשה איך לחלק את הרגש למקבל ולמשפיע.
    ש: איך בצורה ריגשית זה צריך להיות?
    ר: בוודאי שרגשי, רק רגשי.
    ש: הגבול זה ביני לבין החברים?
    ר: כן.
    ש: הגבול הזה צריך להיות בלב?
    ר: כן, בלב המשותף.
    ש: אני לא מבין?
    ר: זה לא שאתה לא מבין, אתה עוד לא מרגיש את זה. *אל תדאג, לא אתה אחראי על הכל. חוץ ממך יש בורא*. אתה צריך כל הזמן להידבק אליו, להידבק אליו, על זה מדובר.
    ש: אני כל הזמן מנסה להידבק לחיסרון החבר....
    ר: תעבוד פחות עם הראש. אל תחשוב שתוכל באמצעות כל החשבונות שלך לפתור איזשהו עניין רוחני.
    ש: יש הרגשה שהאדם שולט בצורה הכרתית בתהליכים..
    ר: לא, דרך הרגש, דרך הרגש.

*מאמר החירות*

23. ודאי שאנחנו רוצים לחבר רוחניות וגשמיות, ודאי שהעולם רוצה לדעת איך לנהל את כל הטבע, את כל הגורל שלו, את כל היקום, איך שזה מסתובב ועל ידי מה הוא נפעל. אבל אין לנו את הקשר בין גשמיות לרוחניות, וזה העיקר, איך הכוח הרוחני פועל באטום הגשמי. לכן אנחנו נמצאים כאן ממש אבודים, זאת אומרת כאן הסוף שלנו, זאת אומרת סוף ההבנה. אנחנו לא נוכל להבין איך אנחנו נפעלים.

24. *החירות של היחיד היא בכך שהוא נדבק לבורא. במידה הזאת תהיה חופשי. החופש, החירות זו החירות מהאגו*.
    ש: איך להסביר לאדם פשוט מהי חירות?
    ר: לאדם פשוט תוכל להסביר אחרי שתלמד איתו חצי שנה-שנה. אז הוא לאט לאט, בהדרגה ישנה, יבנה מחדש את התחושות שלו, יתאים אותם אליך. אין דרך אחרת, אי אפשר אחרת. אחרת, שיחיה כמו שחיה בהמה. אל תפריע לו.

25. ש: לילד שלי מה לעשות לא לעשות את זה....?
    ר: אנחנו צריכים ככל האפשר לקרב את הילדים שלנו לאמת, ואחר כך כמה שהם רוצים את האמת, שייקחו אותה בעצמם. אין כפיה ברוחניות. ראיתי את זה על הרב"ש, על הבנים והנכדים שלו, בנים ונכדים של בעל הסולם. הכרתי את כל המשפחה הזאת היטב. הם לא היו לוחצים על אף אחד שילמדו, שיתעסקו בחכמת הקבלה. רוצים? כן. לא רוצים? לא. זה היה לידם, הם ידעו שכמה אנשים מהמשפחה עוסקים בכך, והאחרים בכמה שרוצים או לא. כך אנחנו צריכים להתייחס גם לקרובים שלנו, לילדים שלנו. כמו שכתוב, חנך נער על פי דרכו.

26. אני מאוד שמח להרגיש שהשאלה איפה הקשר בין הגשמיות לרוחניות נוגעת בכם. יש לנו קשר עם הרוחניות? ודאי שצריך להיות. איפה הקשר? אני מרגיש שנכנסת בי רוחניות, שאני פועל על הרוחניות בחזרה? איפה אני מרגיש את הקשר בין רוחניות וגשמיות? הדבר הזה לא נראה לנו לא מורגש בנו, אנחנו צריכים לגלות אותו, לרכוש אותו ולעבוד עימו.