שיעור ערב 24.04.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

רב"ש - ב', עמ' 1183, מאמר "סדר עבודה מבעל הסולם זצ"ל"

קריין: כתבי רב"ש, כרך ב', עמ' 1183, מאמר "סדר עבודה מבעל הסולם זצ"ל".

זה יש לנו סך הכול שעה ובטח יש לחברים עוד הרבה שאלות, ואולי עוד משהו, אז נעבור על המאמר הקצר הזה. הוא אמנם קצר אבל אפשר למשוך אותו לכל הכיוונים ולפתוח אותו עד אלפי שעות דיון ובירור מפני שזה שייך לכל סדר העבודה הרוחנית של האדם לפי שיטתו של בעל הסולם.

כדי שאדם יגיע למטרתו הרוחנית שהיא הזדהות עם הבורא, הזדהות שלמה עם הבורא, הוא צריך לעבור כמה שלבים, וכאן רב"ש מרכז אותם השלבים, לא להרבה, לתשע נקודות. ודאי שזה לא מספיק ולא נכון, זאת אומרת זה לא כולל את הכול, כל נקודה ונקודה אפשר לפתוח אותה לעוד אלפי מקרים, כיוונים, נקודות נוספות וכן הלאה, אבל דווקא לצורך הריכוז של האדם בעבודה הרוחנית כדאי שאנחנו נקרא את המאמר הזה ונראה מה העיקר בשבילנו, איך הרב"ש רואה את הנקודות האלה שהן החשובות ביותר. זה נקרא אצלו "סדר העבודה", שאדם מסדר את עצמו ללכת על אותם תשעה עקרונות.

סדר עבודה מבעל הסולם זצ"ל

העיקרון הראשון.

"א. להאמין שיש משגיח על העולם."

זה כבר עיקרון מאוד קשה, מאוד גדול, רחב, כולל בתוכו את כל דרגות האמונה של האדם בבורא. זאת אומרת, להיות מסוגל לקבל כוח השפעה לפי השתוות הצורה עם הבורא, כך שהאדם יכיר, יבין, אמונה זה נקרא דרגת ההשגה, "שיש משגיח על העולם". זאת אומרת, להשיג את דרגת החסדים, שהבורא מתגלה לאדם בדרגת הבינה ושכך אדם כבר נמצא בקשר עם הבורא.

אם רוצים לשאול או להוסיף אני לא מתנגד, רק לפי העניין, לא סתם לפזר אותנו למשהו.

נקודה שנייה.

"ב. לדעת שהאמונה היא בחינת למטה בחשיבות," בעיני האדם. זאת אומרת השפעה, אמונה זה השפעה, לדעת שהאמונה, היינו השפעה בעיניי האדם היא בחינת למטה בחשיבות, "והוא" למרות שכך נראה לו שהיא מטה בחשיבות "בוחר" לעצמו "ללכת בדרך זה." של אמונה.

זאת אומרת, הוא נמשך תמיד להשפעה, לחיבור, כמו שרב"ש כותב לנו בעניין ההתקשרות בחברה, שזה בשבילנו הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים. כך אנחנו נמשכים לכוח השפעה, לכוח אמונה, לכוח הדדי כללי שנכללים בו יחד ומגיעים לכוח האמונה המשותף, אם מדובר בעבודה בקבוצה.

"ג. שהאמונה שלו יהיה בדרך השפעה, ולא בעל מנת לקבל."

זאת אומרת, שהוא מוכן להגיע לכוח השפעה לחברים, אבל לא בזה שתצמח לו מזה תועלת כלשהי, אלא השפעה אך ורק כדי לגרום לחברים, דרך חברים לבורא, כוח השפעה, ואין אחרי זה שום מטרות, רצונות אחרים, אלא רק להיות בכוח השפעה בלבד, לכל הכיוונים, לכל העולם, לכל המציאות, כך הוא רוצה להיות.

זאת אומרת, ג' זה שהאמונה שלו תהיה בדרך השפעה, ולא בעל מנת לקבל. זאת אומרת לְמה שהוא מגיע, רוצה להגיע, לכוח השפעה, לכוח הבינה, לאור החסדים, להיות למעלה מכוח הקבלה, זאת אומרת להיות למעלה מהטבע שלנו, הוא רוצה את זה ללא שום תמורה לעצמו, לא בעל מנת לקבל.

"ד. וכשמיחסים את העבודה לה', להאמין שה' מקבל עבודתנו, ולא חשוב באיזו צורה נראה העבודה."

זאת אומרת, כשמייחס את העבודה שלו לבורא, הוא מאמין שהבורא מקבל את העבודה ממנו, ולא חשוב באיזו צורה נראית העבודה. אלא אם הוא משייך אותה לבורא, רוצה שהבורא יקבל את זה, אז הוא לא חושב יותר על כלום, העיקר שזה לשם ה'.

"וכשמייחסים את העבודה לה'", כך הוא חושב, שלא חשוב לו יותר כלום, רק כך לכוון את העבודה שלו, המאמצים שלו.

"ה. באמונה למעלה מהדעת, יש להבחין ב' הבחנות: א' שהוא הולך למעלה מהדעת, מטעם שאין לו ברירה." זאת אומרת, הבחינה הראשונה באמונה למעלה מהדעת, שמקבל את זה מטעם שאין לו ברירה, חייב לקבל. והשנייה, "ב' הוא, אפילו יתנו לו דעת, וכבר אין הוא צריך להאמין וללכת למעלה מהדעת," אבל "מכל מקום הוא בוחר ללכת בדרך של למעלה מהדעת."

זאת אומרת, הוא לא רוצה הוכחות, הוא לא רוצה שום מצבים שמתחיל לראות את הדברים, אלא הוא רוצה ללכת בעיניים עצומות רק בהשפעה כלפי הבורא, וחשוב לו דווקא שהוא לא יראה שום דבר שיכול להקל עליו את העבודה, אלא כמה שיותר ויותר הוא יכול להגביר את כוח האמונה, כוח ההשפעה, וכמה שיותר יהיה בחושך, אז תיראה לו העבודה הזאת יותר חשובה ואותה העבודה הוא רוצה.

זה נקרא ש"אפילו יתנו לו דעת, וכבר אין הוא צריך להאמין וללכת למעלה מהדעת, מכל מקום הוא בוחר ללכת בדרך של למעלה מהדעת." זאת אומרת, הוא רוצה להשפיע לבורא, הכול לשייך לבורא למעלה מכל האפשרויות שיש לפניו, שיכול לפתוח את העיניים ויכול לראות ולהבין ולהרגיש, קודם כל בשבילו זה להשפיע לבורא. ואם יכול להשפיע לבורא ביתר חושך הוא בוחר את החושך, ואם יכול לעשות מאמץ בלהשפיע לבורא בעוד כל מיני בחינות לא ברורות, לא נעימות כל כך, הוא בוחר בהן, העיקר זה כוח ההשפעה לבורא, זה אצלו העיקר.

שאלה: שאלה כללית על הסעיפים האלה, האם יש כאן סדר פעולות של העבודה או ניתן להבחין בכל אחד בנפרד?

אפשר לחבר אותם, ואפשר לבדוק וללמוד כל אחד ואחד לעצמו. אבל בעצם הם כולם קשורים זה לזה.

תלמיד: שאלה לגבי אחד הסעיפים, מה זה אומר לראות שהבורא מקבל את העבודה שלי?

להשתדל להתנהג בחיים שלך כך, שמה שאתה עושה בפעולות רוחניות, לפחות בפעולות רוחניות עם עצמך, עם הקבוצה ושאתה מכוון את זה לבורא, אז בטוח הבורא מקבל את זה ואז יכול להיות שאתה תראה את התגובה.

שאלה: שאלה לגבי סעיף 5, נאמר "שהוא הולך למעלה מהדעת, מטעם שאין לו ברירה". למה זה נקרא אמונה למעלה מהדעת אם זה חשבון אגואיסטי שמכתיב לו שזה מה שהוא צריך לעשות?

עדיין לא פותחים לו אפשרות ללכת בכל הכיוונים, אלא עדיין הוא נמצא רק לפני הזדמנות אחת, "ללכת למעלה מהדעת מטעם שאין לו ברירה". אם אתה רוצה להתקדם, אתה יכול להתקדם רק במידה שאתה סוגר עיניים והולך באמונה למעלה מהדעת. זה שלב בעבודה שאחרת אתה לא מתקדם.

תלמיד: איך אתה יכול להיות בטוח שזה לא חשבון אגואיסטי שאתה רוצה לברוח מהייסורים?

אתה מקבל כל מיני הבחנות אגואיסטיות שאתה צריך להתעלות מעליהן ואז אתה מגיע לדרגת האמונה, לכוח השפעה, לכוח הרוחני.

שאלה: אני לא רואה כיצד זה אפשרי באמת להשיג את תכונת ההשפעה לפי הסעיפים האלה, ואיזה נס יכול לקרות כדי שלאדם יהיו חשבונות כאלה?

אנחנו לומדים את מה שכותב לנו רב"ש, ואנחנו צריכים ללמוד את זה. זה שאתה לא רואה, אתה לא רואה כאן בכלל כלום, אני מאמין לך, וזה באמת ככה. אלא אתה צריך ללמוד, ולהשתדל אפילו בצורה שכלית כמה שניתן לך להבין איך אתה יכול להיות קשור לזה. בוודאי שעדיין אין לך בזה שום יד ורגל, שום השגה והבנה, והרגשה מכל שכן.

תלמיד: האם צריכה להיות תפילה כזו, להיות זכאי להרגשות האלה?

בדרך ודאי שבלי תפילה לא תוכל להשיג שום דבר. אתה צריך לרכוש בהתפתחות הרוחנית שלך תכונות רוחניות, שבך אין שום דבר מהן. כאן מדובר איך אתה יכול בכל זאת להתקרב אליהן, ואפילו לעשות כאלה פעולות, שהתכונות האלה יתחילו להיות מתוארות בך, להתעבר בך, להתגלות בך. וזה לא דרך השכל, ולא דרך הרגש, עכשיו אין לך לזה שום נטייה, נגיעה, וגישה.

לכן אנחנו שומעים, לומדים, ולאט לאט משתדלים להבין מזה במה אנחנו יכולים להתקרב לכאלו מצבים. כשנעשה מאמצים מסוימים, אנחנו נתחיל לקבל את המאור המחזיר למוטב, והוא, אותו המאור המחזיר למוטב יעשה עלינו כל מיני פעולות, ומהן אנחנו נתקרב.

אין כניסה אחרת לרוחניות, אתה מבין שזה עולם שסגור מאיתנו, שנמצא באטימה מוחלטת, כי אלה שני כוחות שפועלים. בעולם הזה שולט כוח הקבלה, פרעה, ובעולם הרוחני שולט כוח השפעה, הבורא. ואנחנו צריכים להשתדל להיכנס לכאלו מעברים שיביאו אותנו מהעולם הזה, לעולם ההוא, זאת אומרת לתכונות הפוכות.

לכן זה לא עובד בדיוק לפי השכל, לפי הרציונאלי, ולפי הלוגיקה שלנו. אבל אם אנחנו שומעים את זה יותר ויותר, פה ושם משתדלים לקבוע כאלה פעולות, אנחנו מזמינים את המאור המחזיר למוטב, איזו הארה מרחוק, מהעולם העליון למצבנו, לעולם התחתון, ואז כן נגיע לזה.

שאלה: בסעיף ה', תת סעיף ב, כתוב שהאמונה היא כבר בדעת, איך אפשר לבחור להאמין למעלה מהדעת כשכבר האמונה היא בדעת? יש לך הוכחה כבר?

איפה יש לך אמונה בתוך הדעת? כשכוח השפעה בתוך הדעת, זו לגמרי גשמיות.

שאלה: בכל הסעיפים שקראנו עד עכשיו, ענין האמונה, "להאמין שיש משגיח על העולם, האמונה היא בחינת למטה", תמיד מוזכר ענין האמונה, מה היא העבודה של האמונה?

השפעה, להגיע לכוח השפעה.

תלמיד: אבל אם אני מבין נכון, זו כבר התוצאה, ופה אנחנו לומדים על סדר העבודה. אז מה העבודה?

עבודה להגיע לכוח ההשפעה

תלמיד: נשמע כאילו זו כבר התוצאה. כמו שהוא כותב פה "להאמין שיש משגיח על העולם" מה זה אומר?

אז אני אומר לך שצריכים לעשות פעולות, ועל ידן אתה מגיע לכוח האמונה במשגיח שפועל בכל העולם.

תלמיד: אז כשהוא כותב "סדר עבודה מבעל הסולם, א. להאמין שיש משגיח על העולם". אז מה הפעולה שאני צריך לעשות בסעיף א'?

הוא לא מסביר לך כאן את כל רצף הפעולות שאתה צריך לעשות. הוא אומר לך כאן כמה נקודות שאתה צריך לשים אליהן לב, לקבל אותן בחשבון, ולסדר את החיים שלך כך שתטפל בנקודות הללו. ואתה שואל "אז מה אני עושה עכשיו מהבוקר עד צהרים, ובערב, ועם קבוצה, ועם עבודה, וכולי וכולי?". לא, על זה לא כתוב כאן. כאן כתובות הנקודות העיקריות שהאדם צריך לדעת, שלהן הוא צריך לדאוג, ולעבור אותן כדי להגיע להיות אדם שלם.

רק תבינו, לאט לאט, תבינו שאנחנו צריכים להבין את הדברים האלה בצורה נכונה, לסדר אותם לעצמנו בצורה נכונה. לראות איך אנחנו נכללים באיזו נקודה, ובעוד נקודה. ומהנקודה שרוכשים חוזרים לנקודה הקודמת, ואז רואים אותה אחרת. וכל פעם נמצאים בכל הנקודות האלה מהתחלה ועד הסוף. זה לא כבית ספר שאתה עובר כאן ב-9 נקודות, זאת אומרת 9 כיתות. לא, אתה חייב ממש פחות או יותר להבין מאיזה תנאים אתה צריך להיות כלול, אתה צריך לרכוש אותם, להתכלל בהם כדי להיות אדם רוחני. אדם רוחני זה נקרא שהוא דומה לבורא בעבודתו, במאמצים שלו, ועל ידי זה הוא דבוק בבורא.

תלמיד: אני עדיין לא מבין מה אומר הסעיף הראשון, אבל בסדר.

אז יופי, רק הסעיף הראשון?

תלמיד: כי הוא מאוד קצר, אבל אין איך לאחוז בו, "להאמין שיש משגיח על העולם", מאיפה אני מתחיל?

לא ברור מה זה להאמין?

תלמיד: בדיוק, לא.

איך להגיע לאמונה, זה לא מובן לכל אחד? תשאל כל ילד ברחוב, "אתה מאמין בבורא עולם?", "ודאי שכן, מי לא?". אתה מבין שאתה שואל שאלה ילדותית? להאמין בבורא עולם, זה נקרא להיות בכוח השפעה, בעוצמה, בכוח, בכל הנתונים שבכוח הזה להיות כמו הבורא. אז ודאי, מה זה הסעיף הראשון? הסעיף הראשון כולל את הכול, כי אין לך יותר מאשר להשיג את האמונה בבורא עולם, זאת אומרת להיות בדרגת השפעה כמו הבורא. ככה זה.

שאלה: האם זה נכון לומר שבעצם העבודה שלנו עכשיו היא לשבת לשמוע את הקטעים, לשמוע את ההסברים ולעבוד על הרצון שהדברים האלה יתבררו לחברים בעשירייה?

קודם כל שיתבררו בשבילך, בך, ולא לחברים בעשירייה. זה שמחייבים אותך ללמוד ולהתכלל מכל התנאים האלו, אז תייחס אותם לעצמך ולא לחברים. קודם אתה

תלמיד: אבל זה לא ברצון לקבל ככה?

אני לא מבין מה אתה אומר.

תלמיד: כשאני רוצה שזה יהיה לעצמי, זה לא על מנת לקבל?

גם את זה אני לא מבין, מה זה לעצמי ולא על מנת לקבל? לעצמי זה כבר על מנת לקבל. אבל אנחנו מדברים כאן על איזה נקודות אנחנו צריכים לעבור בשיפור הפנימי של כל אחד ואחד כדי להגיע לעבודת הבורא, כדי להשפיע לו. אז מה אתה חושב על החברים? ודאי שאם אתה צריך לקיים את זה כלפי החברים, אז אתה צריך לעשות. אבל אתה לא צריך לדאוג שהחברים יהיו בדרגות האמונה, אתה צריך להיות בדרגת האמונה. מה, אתה בורח עכשיו מהעבודה הזאת, וזורק אותה על החברים שהם יהיו?

שאלה: בסעיף 5 "גם אם יתנו לו דעת והוא לא צריך להאמין הוא בכל זאת הולך למעלה מהדעת", באיזה אופן אם הכול גלוי ברור בצורה בהירה איך אפשר ללכת למעלה מהדעת?

קודם כל אדם צריך לרכוש דרגת הבינה, כוח השפעה, שהוא רוצה להיות בכוח השפעה, אפילו שאין לו שום ידיעה, הוא רוצה להיות בכוח המשפיע. ואחר כך שאפילו מגיע אליו כל מיני כוחות הקבלה, זאת אומרת ידיעות, אז גם בידיעות האלה הוא לא רוצה להשתמש כדי לדעת אלא כדי רק להעלות את כוח ההשפעה, כוח הבינה, עוד יותר למעלה מכוח הקבלה. זאת אומרת, שידיעה אם מתחיל לעבור אחר כך עם הידיעה זה כדי עוד יותר לעלות בכוח ההשפעה.

לכן סעיף 5, אות ה' יש בו שני תתי סעיפים "שהולך למעלה מהדעת, מטעם שאין לו ברירה." זה נקרא ו"ק דבינה. "וב' זה, אפילו יתנו לו דעת, וכבר אין הוא צריך להאמין וללכת למעלה מהדעת, מכל מקום הוא בוחר ללכת בדרך של למעלה מהדעת.", זאת אומרת לא רוצה לקבל הוכחות משום ידיעה אלא רוצה עוד יותר לעלות את עצמו למעלה מכל ההוכחות, רוצה להיות בהשפעה בעיניים עצומות.

אנחנו עוד נלמד מה זה נקרא בפועל, אני בטוח, אני מבין שאתם לא מבינים מה זה. אבל מתחילים אנחנו כאלו שלבים שצריכים אותם לרכוש, זה כבר צעדים בעולם הרוחני.

שאלה: הוא אומר שההוכחות מספקות איזו ראיה מסוימת על המציאות, ואם כוח ההשפעה רוצה להשיג יותר, כאילו שההשפעה תשרה על חלק יותר גדול מהמציאות, זה נכון להגיד ככה?

כן. גם לרוחב, גם לעומק, צריך ללכת בהשפעה עד כדי כך שאור החסדים ממלא את כול המציאות בכל דרגות העביות שלה.

שאלה: לפי סעיף א' זה "שהוא הולך למעלה מהדעת מטעם שאין לו ברירה", האם אפשר להגיד שאם הבן אדם רואה את עצמו רחוק מהבורא בתכונות וללכת למעלה מהדעת, זאת אומרת שהוא רואה את עצמו בהשפעה קרוב בבחינות לבורא?

כן, כך אפשר להגיד.

שאלה: אמרת לפני כן שבן אדם תופס איזה חוט ומגיע לאיזה קשר, דווקא אז מגיע מצב שהוא עוד פעם נופל לרצון להיכנס להשגחה, לגאווה. כאילו עשה פעולה טובה ואז נופל אחורנית עוד פעם והכל כאילו מה שהיה צריך להיכנס נאבד שוב. מה עושים בכזה מצב?

ממשיכים בעיניים עצומות בכוח השפעה.

תלמיד: זאת אומרת, להחזיק בחברים ולהחזיק בקבוצה, באמצעים, מה לעשות? בן אדם בורח בצורה פנימית מהמערכה הוא בורח, לא חיצונית, בפנים הוא כבר התנתק, הוא כבר לא באמונה, לא בקשר?

אז צריכים ללכת באמונה למעלה מהדעת, שאין לו שום הוכחות, אלא מחזיק בחברים ומתבטל בהם כעובר בתוך אימו, ומתחיל מזה שוב לפתח דרגת הבינה.

תלמיד: וכמה זמן זה ייקח ככה בכל המדרגות, לאורך כל הדרך?

כמה שזה ייקח אני לא יודע ולא אכפת לי כי אנחנו מדברים על השפעה מצד האדם, ולכן השאלה הזאת לא רלוונטית.

שאלה: אנחנו עכשיו מגיעים למצב שבכל דבר אנחנו יכולים להצדיק את הבורא מכך ש"אין עוד מלבדו", האם זוהי עבודה למעלה מהדעת?

כן זה גם שייך לעבודה למעלה מהדעת.

שאלה: הבורא מנהל אותנו דרך מערכת מורכבת, מצד שני יש הרגשה שהקשר עם הבורא הוא ישיר, מידי, אישי. עד כמה באמת הבורא רחוק מהאדם?

עד כמה שהאדם רוצה להרגיש את הבורא קרוב.

שאלה: כל הסעיפים האלה מורגשים כאחד שלם, כעבודה מתמדת בבחירה, שמוסיפים לך עביות ואתה מעל זה משתדל להתמוסס בחברים ובבורא ככוח כללי של השפעה שבזה אתה כל פעם יותר ויותר מתחזק בדרך, האם נכון?

כן. בדיוק, יפה אמרת

שאלה: בטקסט כתוב בנקודה השנייה, "הוא צריך לדעת שאמונה היא בחינה למטה בחשיבות", ואיך אפשר להגיד שאמונה היא למטה בחשיבות כשאמונה זה השפעה?

כן, אבל אנחנו צריכים להעלות אותה למעלה מהחשיבות. מלכתחילה לפי הטבע הגשמי אז אמונה היא דבר הכי גרוע, הכי נמוך, אנחנו צריכים הוכחות בתוך המלכות, ובעבודה הרוחנית אנחנו צריכים להביא את עצמנו לדרגה שאנחנו כלולים בבינה.

שאלה: זה בחושך, אז איזו עבודה יש לנו באור?

כשאתה מגיע לפעולות, שפעולות ההשפעה הן מספקות אותך, אז אתה נכנס לאור החסדים שהוא ממלא את כל המציאות וכבר בו אתה קיים. זה נגיד כמו שאתה נמצא בתוך הרחם ואפילו בתוך הקטנות, שאתה כבר נכלל בתוך העליון.

שאלה: אתה אומר שבמהלך הלימוד אנחנו מזמינים על עצמינו את האור העליון, איזו מנה של אותו אור עליון פועלת בזה שאנחנו מתקדמים עד שאנחנו מתעמקים במקורות, רושמים, מקשקשים בספרים, בתוך כל התהליך?

כל ההתקדמות שלנו היא תלויה ביגיעה, היגיעה היא כוללת הרבה פעולות מצד האדם, לכן קשה לי לפרט אותם, לכל אחד ואחד יגיעה משלו תלויה במצב רוח, במצב הבריאות, בכל מיני מצבים סביבתיים שלו, לכן אנחנו לא יכולים לספור, גם אדם לא יודע בדיוק איך לשקול את עוצמת היגיעה שלו, רק הבורא עושה.

תלמיד: אם האדם עוסק בספורט הכול תלוי כמה השקעה, מאמץ הוא נתן, כמה שהוא פיתח את השרירים, אין שם שום עניין של אור עליון ואצלנו בשיטה שלנו יש עוד תוספת של השפעה שיכולה להגביר גם מאמצים קטנים.

הכול תלוי ברצון, עד כמה אתה משתמש ברצון שלך כדי להשיג את הרצוי, כמו בספורט, כמו בעבודה שלנו. העבודה כולה היא ברצון, בכל דבר שאנחנו נעשה אנחנו בכל זאת עובדים עם הרצון ובמידת ההתנגדות לרצון אנחנו כך מפעילים את הכוח העליון שישפיע עלינו והוא מאיר עלינו ומקדם אותנו למטרה.

תלמיד: כלומר, הכוח העליון יכול להגדיל את הרצון שלנו.

ודאי. מאיפה אנחנו מקבלים בדרך כלל התעוררות?

שאלה: כתוב שהאדם הולך למעלה מהדעת כי אין לו ברירה. האם זה אומר שהאדם מגלה שהוא נמצא בבית הכלא של הדעת שלו, ואיך מגיעים למצב הזה?

אם אדם רוצה להידבק לחברה ולהשתדל ללכת בדרך אמונה, זאת אומרת בכוח השפעה, אז הוא לאט לאט מתחיל לגלות עד כמה העבודה שלו היא צריכה להיות נגד הרצון. נגד הרצון שלו, זאת אומרת נגד הדעת. ואז הוא מתחיל להבין שברוחניות כך זה עובד, שהוא צריך לעלות למעלה מהרצון שלו ולפעול נגד הרצון שלו. אלא במה אם כן? ברצון של החברה, ברצון של הבורא, שזה נקרא רצון של השפעה, שהוא רוצה להשפיע להם. הרצון להשפיע זה לא סתם משהו, האוויר כך סביבנו, אלא זו נטייה מאיתנו החוצה לאותם הרצונות שאנחנו רוצים אחר כך להתחבר איתם ולגלות בהם את הבורא. כך אנחנו עובדים.

שאלה: מה זה הכוח, המהות שנקרא בורא?

זה כוח השפעה, טוב ומטיב, שאוחז בתוכו את כל המציאות.

שאלה: אמרת קודם שלא אכפת לי כמה זמן זה ייקח כי מדברים על השפעה. האם לא אכפת לי בהשפעה גם מהתוצאה?

כן, לא אכפת לך. אכפת לך רק דבר אחד, אני רוצה להשפיע נחת רוח דרך הקבוצה ודרך כל האנושות לבורא. את הכיוון הזה אני רוצה, שייצא ממני איזשהו כוח שהוא יכול להיטיב להם, לעשירייה, לאנושות ולבורא, זה נקרא כוח השפעה. מה אני אקבל תמורת זה? שום דבר אני לא רוצה לקבל, כלום, וגם לא רוצה אפילו לדעת ולראות שאני משפיע, אלא אני רק לומד עוד יותר ויותר מה זה נקרא להשפיע, ולהשתדל להשפיע בפועל ולא לראות תוצאות.

תלמיד: איך אני לומד, איך אני משתפר בתכונת ההשפעה? מה משפר אותי? איך אני מודד?

שאתה רוצה להביא את ההשפעה החיובית שלך דרך העשירייה לכל הבריאה. אם אתה רוצה לראות את התוצאות, בינתיים, יכול להיות שמותר לך, זה רק כדי להיוודע שאתה לא טועה בפעולת ההשפעה.

שאלה: איך בן אדם יכול לעשות חשבון נכון, על ידי אילו פעולות הוא יכול להשפיע לבורא במידה מקסימלית?

הרב"ש כותב לנו בכל המאמרים, במיוחד במאמרי החברה, איך אנחנו יכולים להשפיע זה אל זה. אם אני מרגיש שאני אחראי על העשירייה שלי, דרכה לכל קבוצת בני ברוך, דרכם לכל העולם ודרכם לבורא, לכל המציאות, אז יש לפניי כבר שדה עבודה אין סופי.

אות ו':

"ו. שהאדם צריך לדעת, כשהעבודה שלו הוא באהבה עצמית, אחרי כל הצלחות שהאדם מצייר לעצמו, שהוא יכול להשיג, יהיה בידו להטיב רק בחינת פרטיותו עצמו," רק לעצמו מבחינת הפרטיות שלו בלבד, "מה שאין כן באהבת ה' הוא מטיב להכלל."

קריין: אות ו.

"ו. שהאדם צריך לדעת, כשהעבודה שלו הוא באהבה עצמית, אחרי כל הצלחות שהאדם מצייר לעצמו, שהוא יכול להשיג, יהיה בידו להטיב רק בחינת פרטיותו עצמו, מה שאין כן באהבת ה' הוא מטיב להכלל."

זה הבדל גדול מאוד בין דרגה של תא אחד, אבל לפחות קיימת בתכונה הרוחנית, לבין מה שהוא מתחיל להיות הדומה לבורא בכל העוצמה, בעוצמה גם בגודל וגם בכוח מהכול.

קריין: סעיף ז'.

"ז. צריכים לתת שבח והודיה על העבר, כי בזה תלוי העתיד, כלומר בשיעור שנותנים תודה, בשיעור זה האדם מחשיב כל מה שמקבל מלמעלה, ויודע לשמור את העזרה שמקבל מלמעלה, שלא יאבד את זה."

זאת אומרת, חשוב לנו מאוד להעריך מה שהבורא עושה, לפי זה אנחנו יכולים להודות לו. והיחס שלנו להודות לבורא, להחשיב מה שהוא נותן לנו, הופך להיות לכלי שאנחנו מקבלים את ההשפעה שלו מלמעלה, וההשפעה הזאת הופכת להיות העיקר, המילוי של הכלי שלנו.

שאלה: איך אנחנו יכולים להגיע להודיה והערכה של מה שבאמת הבורא נותן לעשירייה?

קודם כל להתחיל מזה שאנחנו מדברים על זה, שאנחנו קובעים כל מיני פעולות שלנו כלפינו וכלפי הבורא. ולאט לאט כך אנחנו מתחילים לקבל בהתאם לפעולות שלנו הארה מלמעלה, מאור המחזיר למוטב, כוח השפעה, ומתוך זה יהיו לנו יותר הארות פנימיות בתוך הרצון שלנו, ונתחיל להרגיש יותר ויותר חשיבות של השפעה, חשיבות של החיבור, חשיבות של הבורא, וכך נתקרב אליו על ידי הארות קטנות.

זה מה שמשנה את הכלים שלנו, ומביא אותם למצב שהם יכולים באמת להתחיל להרגיש את הבורא, כוח השפעה בתוכנו. כוח ההשפעה הוא מושג בנו לפי התנאי של השתוות הצורה. ככל שאנחנו נהיה בהשפעה הדדית זה לזה, אנחנו נבנה כלי של השפעה הדדית זה לזה בעשירייה, שהבורא יכול שם להתגלות. זה פשוט, דיברנו על זה הרבה פעמים. אנחנו עוד לא מבינים את זה אולי, עוד לא קולטים את זה עד כמה זה חשוב, אבל בזה תלוי כל העתיד שלנו.

שאלה: איך אני יכול להשתלב עם בינה כדי לקבל את כוח האמונה?

תשתדל להיות קשור עם הבורא, עם העשירייה, כדי לתת להם את כל התנאים להשגת הבורא. בפשטות זה כך.

אנחנו נקרא הלאה, ושם הוא מתאר דווקא את הדברים האלה שאתה שואל.

קריין: סעיף ח'.

"ח. עיקר העבודה הוא ללכת בקו ימין, היינו שלימות, כלומר עד כמה שיש לו קצת אחיזה ברוחניות, הוא צריך להיות שמח בזה שזכה שה' נתן לו מחשבה ורצון לעשות משהו ברוחניות."

הייתי קורא את זה כך:

"ח. עיקר העבודה היא ללכת בקו ימין, היינו שלמות, כלומר עד כמה שיש לו קצת אחיזה ברוחניות" וקצת יש לנו איזושהי הבנה, כמה מילים פה ושם, כמה רגשות, "הוא צריך להיות שמח בזה שזכה שהבורא נותן לו מחשבה ורצון לעשות משהו ברוחניות" לפי כמה שיש לו. אבל יש משהו, תנסה לעבוד עם זה כמו ילד שמשחק עם הצעצועים, תתחיל לבנות מזה משהו, ואז תראה כמה חסר לך וכמה עוד אתה יכול להוסיף.

שאלה: לימוד חכמת הקבלה בעשירייה, זה הכלי לאימון כוח ההשפעה?

כן, ודאי. כוח השפעה, וללמוד אותו על עצמו.

קריין: אות ט'.

"ט. וגם ללכת בקו שמאל. וזה מספיק חצי שעה ביום" זאת אומרת "וגם", הכוונה היא שאנחנו צריכים ללכת כל הזמן בקו ימין, ואם הולכים בקו ימין כל הזמן אז בכוח אנחנו חותכים מהשעות שלנו, 24 שעות, חותכים חצי שעה ואז אנחנו הולכים בשמאל. אבל בתנאי שאנחנו כל הזמן נמצאים בימין. "היינו שיעשה חשבון לעצמו כמה הוא מעדיף אהבת ה' על אהבה עצמית. ובשיעור שיראה את החסרונות יתן על זה תפלה שה' יקרב אותו באמת, שדוקא על ב' קוים האדם יכול להתקדם."

שוב, בבקשה.

קריין: שוב סעיף ט'.

"ט. וגם ללכת בקו שמאל. וזה מספיק חצי שעה ביום, היינו שיעשה חשבון לעצמו כמה הוא מעדיף אהבת ה' על אהבה עצמית. ובשיעור שיראה את החסרונות יתן על זה תפלה שה' יקרב אותו באמת, שדוקא על ב' קוים האדם יכול להתקדם."

איך להגיע לתפילה? הוא צריך לגלות את קו שמאל, לבדוק ולבקר מה קורה עימו ואיך הוא מתקדם בדרך, ואז מזה הוא ירכיב את התפילה שלו, יראה את החסרונות וייתן עליהם תפילה. ולפי זה, אם הוא עושה את הדברים האלה נכון, 23 שעות יהיה בקו ימין וחצי שעה בקו שמאל, ודאי שכך מדובר כביכול, אבל היחס צריך להיות ממש כזה, אז הבורא אם כך מקרב אותו נכון למטרה.

שאלה: מה זה קו שמאל?

קו שמאל זה ביקורת. קו שמאל זה בדרך כלל עבודה עם הרצון לקבל שבלי זה אי אפשר להתקדם.

תלמיד: הרצון לקבל שמפריע לחיבור זה נקרא קו שמאל?

הוא מפריע לחיבור, אבל יחד עם זה הוא מאתר לך איפה יש לך עוד מקומות שאתה יכול לעבוד עליהם, לתקן ולהתחבר.

שאלה: כשאני משווה בין שני הסעיפים ח' וט', עיקר העבודה הוא ללכת בקו ימין, זה נהיה פתאום לא ברור מה זה אומר בכלל לעבוד בקו ימין.

אני מאמין לך שאתה לא מבין במה שכתוב כאן בכלל. אנחנו לא קראנו את זה על מנת להבין ולסגור את המסמך. זה בסך הכול תשע נקודות, שאנחנו צריכים איכשהו להשתדל כל פעם להבין אותן יותר ויותר. ושהן יהיו, כמו שאתה מדביק משהו על הקיר, שיהיו לפניך כתוכנית עבודה כללית.

שאלה: הכוונה זו תוצאה של עבודה בהשפעה?

כן.

שאלה: לגבי אות ז', מה עושה אדם שלא מצליח לתת שבח והודאה על העבר?

גם על העבר, גם על ההווה וגם על העתיד, האדם צריך להיות בהודיה, מפני שזה בעצם היחס שלו הנכון לנוכחות הבורא בעולמו.

תלמיד: וכשהוא לא מצליח להודות על העבר?

הוא צריך לעבוד על זה. על זה רב"ש כותב במאמרי החברה.

שאלה: בדרך כלל אנחנו אומרים שהלוואי שיתפלל כל היום ואנחנו צריכים להתפלל כל היום, שואפים לזה. אבל בט' הוא אומר שאנחנו מתחילים את התפילה רק בשלושים דקות של קו שמאל, איך נכון לסדר את זה?

אני לא יכול לסדר את זה, עוד נסדר. אתה צודק. יש בכלל הרבה דברים שהם לא מתקשרים נכון לפי כל מיני מאמרים שאנחנו קראנו ומבינים אותם בינתיים כך או כך. בסדר, אתה צודק, אני מסכים איתך.

"בסדר העבודה יש להבחין ג' בחינות (פרי חכם חלק ב', דף ס"ד):"

"א. להשתוקק להשלים נשמתו, להשיבה לשורשה, שזה נקרא בחינת ישראל." כמו שכתוב "שובו בני ישראל עד ה' אלוהיך". כל אחד שיש לו נטייה להגיע לרוחניות, להגיע לשורש נשמתו, זה להגיע ממש לבורא, להתכלל בו בשורשו. כל אחד צריך להגיע לשורש נשמתו. לכן כל אלו שמשתוקקים לזה שנקראים "ישר אל", "ישראל", לזה הם צריכים להגיע.

"ב. להבין דרכי ה' יתברך ורזין דאורייתא, "דמאן דלא ידע ציוויא דמארי איך יעביד ליה", שזהו בחינת אורייתא", שזה בחינת תורה.

"ג. להשתוקק להשגת קודשא בריך הוא, כלומר להדבק בו בהכרה שלימה, שזהו בחינת קודשא בריך הוא.

ומוטב שישתוקק לציוויא דמארי שזהו קו האמצעי."

את כל הדברים האלה אנחנו עוד נעבור ולא פעם, כי הם כמו התכנית הכללית, הקו הכללי של העבודה שלנו. זה כמו שאנחנו יוצאים מעיר אחת ונוסעים דרך הרבה קילומטרים לעיר הרחוקה, אז יש לנו כיוון, אבל בדרך אנחנו צריכים עוד לברר את הדרך וכך נתקדם. אז נמשיך בזה, אבל בכללות קיבלנו מנה ראשונה מהעבודה שלנו.

(סוף השיעור)