שיעור הקבלה היומי5 יולי 2022(בוקר)

קטעים נבחרים

קטעים נבחרים

5 יולי 2022

בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 5.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*ללכת בהתגברות*

  1. מדובר רק כלפי העבודה שלנו בינינו ולבורא, כרגיל. אנחנו רק צריכים כל פעם לחדש את הדברים מפני שכל פעם זה לא שנשכח, *אין שכחה, אלא נכנסים מיום ליום הבחנות חדשות, תנאים חדשים לעבודה הרוחנית שלנו ולכן מה שהיה אתמול אינו מספיק היום*. אמנם שאנחנו חוזרים על אותו המאמר שכתוב באותו ספר או באותו קטע, באותו חלק בזיכרון של המחשב, אבל בשבילנו זו לא חזרה כי אנחנו כל הזמן מתחדשים יותר ויותר.

    לכן כתוב *ויהיו בעיניך כחדשים* ולכך צריכים להיות מוכנים, שעוד יום ועוד יום ועוד יום לא שאנחנו צריכים לחזור על אותו דבר, אנחנו צריכים לחדש, לתקן, לצרף את הרצונות החדשים שעולים בתוכנו. אנחנו צריכים שוב ושוב לפרמט אותם, לסדר אותם, ולצרף לאלו שהיו אתמול ושלשום. לכן *צריכים להרגיש שהיום אני עובד עם רצונות ומחשבות חדשים ושאני מצרף אותם לכל מה שהיה קודם*. על זה כתוב ואברהם זקן בא בשנים, כלומר שהוא בא בצירוף של כל אותם התיקונים שעשה במשך החיים, ולכן נקרא זקן.

  2. ש:מה ההבדל בין נשברי הלב לבין ייאוש?
    ר: *נשברי לב* הכוונה למצב שאדם יכול להרגיש בכל רגע ורגע שהלב שלו, הרצון שלו, לא בסדר והוא שבור. בזאת מגלה רק את אי יכולת שלו לרוחניות, שהוא לא מוכן לרוחניות, לא מסוגל לרוחניות, שהוא בא מכלי שבור. זה לא ייאוש, זו קביעת העובדה שזה אני ואין לי בכך שום פחיתות כי ככה הבורא עשה לי. מה שאין כן, בייאוש אני מרגיש את עצמי *מיואש*, בחוסר כוחות.

    כאן השאלה מה אני עושה עם זה? כמה אני מתעורר, בכל זאת אני מבין שאת כל הדברים האלה הבורא הכין לי ואני חייב לעבור אותם, חייב לקבוע שכל הרצון לקבל שלי לא מוכן להתקדמות הרוחנית ואני חייב להתעלות ממנו.

    לכן *אם אני מתייחס נכון, מצד אחד שמה שיש זה הבורא ברא ונתן לי לב שבור, ונתן לי גם הרגשה של לב מתוקן, טהור, אז בפער בין 2 הלבבות האלו, או ב-2 היצרים האלו, יצר הרע ויצר הטוב, בין 2 המצבים האלו, המתוקן והשבור, אני מתחיל להרגיש את עצמי, וצריך לייחס הכל לבורא ומתוך זה לדרוש ממנו שיעשה עליי תיקונים. שם אנחנו בעצמנו לא צריכים לעשות שום דבר חוץ מלפנות לבורא, כי ודאי שאין לנו כוחות לשנות את המצב, לשנות את הרצון שלנו. כלום, רק לבקש*.

  3. *אתה נמצא בכל רגע ורגע ברצון חדש, אחרת הרגע קודם לא היה מתחלף לרגע נוכחי*. לכן צריכים כל פעם לראות שאני חי את כל הרגעים האלה בזה אחר זה, בזה אחר זה. לא רק אני אלא כל האנושות. *אני רק מודע לכך ואני רוצה שכל רגע ורגע יתהפך לרגע מתוקן, וכך מתקדמים*.

    אין אף רגע מיותר שעברנו סתם, אלא אם לא יכולנו להשתמש בו ב-100% אל תדאגו, זה בכל זאת נכנס לתיקון.

    אין דבר חדש, אלא אני תמיד מתקן את הנשמה השבורה שלי, יום יום, יום יום.

  4. אם אדם באמת לא מגלה שיש רגע חדש, זה סימן שהוא לא מוכן לעבוד, לא הכין את עצמו לעבודה. לכן כתוב *ויהיו בעיניך כחדשים*. כל הרגעים שהיו יהיו בך כחדשים, אתה כל פעם עובר עליהם ומתקדם. הכל תלוי בעבודה שלנו, כמה אנחנו מחוברים. מידת החיבור בינינו היא המדידה שעליה אנחנו יכולים לקבוע כמה אנחנו מתחברים, מתייצבים לעשר ספירות, לפרצוף אחד, לנשמה אחת.

  5. *אני יודע רק דבר אחד נכון, שעל בטוח אם אני מבקש מהבורא שיהפוך את היצר הרע ליצר הטוב, שיעזור לי, שייתן לי אפשרות להשפיע, להיות קשור לקבוצה ואליו, אז כך אני מתקדם*. לכן בכל המצבים שיש לי, הכי ריקניים ופשוטים, אני תמיד רק על זה צריך להיות מכוון. אין רגע שהוא ריק ושאין לי מה לעשות בו, אלא אני פשוט לא רואה כמה שאני יכול להשתמש בו.

  6. ש: איך אנחנו צריכים להעלות תפילה?
    ר: להתחבר בינינו. לכן תפילה יכולה להיות תפילת יחיד ותפילת רבים. אם אתה לא יכול, אין לך מילים, אתה לא יכול בכלל למי לפנות, עם מה לפנות, אז תתחבר לחברים ואז תגלו כמה יש לכם על מה לבקש.

  7. ש: למה אני לא רואה שפרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול?
    ר: *היית רוצה לראות את הקופה שלך ברוחניות כל הזמן מתמלאת מתמלאת, מתמלאת בכך שאתה מוסיף בקשות, יגיעות, מצבים חדשים. הכל נכנס לתוך התא שלך. זה נכון, אבל מפני שאנחנו מתקדמים לרצון להשפיע, כדי שאתה תתקדם להשפעה אתה צריך להתקדם למצבים שאתה פחות ופחות רואה שיש לך קופה, שיש לך ארנק שאתה בו אוסף את היגיעה שלך, את המצבים שלך היפים*.

    *אין לך מה לקבל בעולם הבא, כי בע"מ להשפיע אתה לא צריך לשאול על כך. בע"מ להשפיע אתה צריך להגיע לדבר הפוך, מאוד מוזר, אתה לא רוצה שום פעולה שום תוצאה מהחיים שלך חוץ מזה שעשית משהו לכולם ודרכם לבורא, ואתה נשאר באפס ממש מוחלט*. לכן יש לנו בינתיים ודאי שהסתכלות אגואיסטית על כל התהליכים שאנחנו עוברים. לאט לאט, ע"י מאור המחזיר למוטב זה יתתקן ואנחנו נגלה הסתכלות חדשה באור החסדים.

  8. ש: איך למסור לעשירייה את מה ששמעתי בשיעור?
    ר: תפילה. תבקש מהבורא שיעזור לך כך באמת לבצע את מה שיש לך בלב. יפה, תצליח.

  9. ש: למה תמיד הקופה והארנק גדלים ואני חייב לוותר עליהם?
    ר: כי זה רצון לקבל שגדל ואתה צריך לעשות חשבון בשביל מה אתה צריך לעבוד עימו? למען מי אתה צריך לעבוד עימו? ודאי שזה מהבורא, זה התהליך הכללי שהרצון לקבל כל הזמן גדל. הוא לא גדל אלא נפתח לנו יותר ויותר.

  10. אנחנו צריכים לעבור את המצבים של שבירת הלב, וכל מצב ומצב כזה הוא סימן שאנחנו עולים לדרגה יותר גבוהה, לכן הלב שבור. לב שבור זה מצב מאוד מכובד, כמו שכתוב, *אין שלם מלב שבור*. אבל אחרי זה אנחנו הולכים הלאה.

  11. ש: כמתגלים רצון ומחשבה זרה אבל אני משתדל להתחבר לחברים..?
    ר: יפה מאוד. יחד עם זה שעכשיו מתגלים לך כל מיני רצונות מצבים ומחשבות שכביכול לא שייכים לחיבור עם החברים, תנסה איתם יחד להיות מחובר עם החברים. *אם אתה לא יכול, תבקש מהבורא, שכמו שהוא שלח לך את המחשבה הזרה הזאת שכביכול מנתקת אותך מהחברה, שיעזור לך להיות למעלה ממנה להיות מחובר עם החברה*.

  12. ש: מה לעשות עם מחשבות זרות שמסיטות אותי....?
    ר: כל הזמן להיות מקושר עם החברים ועם הבורא, ותראה כמה זה לא יפריע לך גם לעבוד, גם לישון, גם לעשות את כל הדברים. תראה, תנסה. צריכים להיות יותר יחד עם החברים והבורא, יחד עם כל מה שקורה בעולם הזה. תחלק את כל המציאות שלך לשניים, העולם העליון והעולם התחתון. אז תחיה בעולם העליון ויחד הזה תשתדל להיות בעולם התחתון. שני העולמות האלה שיהיו יחד, מה הבעיה? בכל זאת תגלה אח"כ שזו מציאות אחת, רק אחד עובר דרך השני. זה יקרה לך.

  13. ש: איך להשתמש נכון בהפרעה?
    ר: תנסה ללכת עם ההפרעה הזאת עד הסוף, עד שאתה מחבר אותה לחברים ולבורא. זה נקרא להשתמש נכון.

  14. לא צריכים לבקש כוחות להיות נגד כוח הקבלה אלא צריכים לבקש כוחות להיות בעד כוח ההשפעה, בעד החיבור. זה שאלה מאוד טובה, *תרשמו את זה, צריכים לבקש על החיבור ולא להילחם נגד הפירוד. על זה כתוב שכל מי שנלחם נגד משהו, שובר משהו, מקבל פעמיים*. היה לפניי משהו שהפריע לי, כאילו שברתי אותו, אני עכשיו קיבלתי שניים במקום אחד. אלא אנחנו צריכים לעבוד דווקא לתיקון בכל מקום. לא לשים לב על כוחות הפירוד אלא מעליהם להשתדל להקים מערכת החיבור.

  15. זה באמת חשוב מאוד. אחרי כל התחבולות, כל המאמצים וכל מה שאנחנו עושים, אנחנו מגיעים למצב שרק הבורא יכול לעשות.. אנחנו צריכים להשיג שרק הבורא יכול לעשות והוא עושה לנו דווקא את כל המכשולים ומסדר לנו את כל המדרגות, נפילות ועליות, הכל הוא עושה אך ורק כדי שעל פניהם אנחנו נפרמט את עצמנו, שנסדר את עצמנו בצורה כזאת שנוכל להתאים את עצמנו לגילוי שלו בצורה השלמה.

  16. ש: אני לא מצליח להתחבר, אני יכול לבקש על עצמי?
    ר: אתה לא יכול, נכון, אבל מה אתה לא יכול? אתה לא יכול להתחבר עם החברים, אתה לא יכול לעשות נחת רוח לבורא, אתה לא יכול להגיע לע"מ להשפיע בשום פעולה, בשום מחשבה. *אתה לא יכול? תבקש שתוכל*. לא, אני לא רוצה את זה, זה לא אכפת לי, אני לא מרגיש לכך שום חיסרון. תבקש שיהיה לך חיסרון. זה נקרא חיסרון שאין חיסרון.

    ש: פשוט כתוב שאדם לא יכול לבקש על עצמו.. אז איך זה מתחבר?
    ר: *תבקש חיסרון להשפיע, תבקש חיסרון להשפיע, זה יתקבל, זה יתקבל. אם האדם משתדל להתחבר עם החברים ורואה שלא מסוגל, כלומר הבורא מראה לו כמה הוא לא מסוגל, זה מראה שהבורא מזמין אותו לתפילה, שיבקש כוח להשפיע כדי להיות מחובר עם החברים, כדי להגיע לדבקות לבורא*.

  17. *ככל שאתה יכול להתבטל כלפי המורה, הבורא, החברים והקבוצה, תפילה, כל הדברים האלה, כמה שאתה יכול להתבטל, תתבטל. זה יביא אותך לתיקון. בזמננו אנחנו נמצאים כבר בעולם שזה לא כל כך קשה*. לפני 30 40 50 שנה לאנשים היו מטרות בחיים, אפשר היה להשיג, להרוויח, להצליח, להתעשר, לעשות משהו. היום, מיום ליום העולם יורד, העולם כבר מתחיל לאבד את היכולות לתת לרצון לקבל שלנו הבהמי מילויים, ולכן יותר קל כביכול. אבל יחד עם זה אנחנו צריכים להשתדל להימשך לדברים יותר גבוהים. עוד מעט תראו כמה האנושות תתחיל לפנות לאותו הכיוון, כי ממש מחוסר מילוי, מחוסר התמצאות, מחוסר ידיעה, מכל הדברים האלה שיש לנו בעולם הזה, אנשים יבואו לחיפוש חדש, יתקרבו לחיפוש הרוחני. בהתחלה זה יהיה כמונו מלכתחילה, בצורה אגואיסטית, אני רוצה להשיג, להבין, להרגיש, לשלוט וכן הלאה. זה נקרא שלא לשמה, ואח"כ כן מלא לשמה נגיע ללשמה.

  18. צריכים לספר על דברים האלה זה לזה. אסור לאדם להסתיר דברים טובים שהוא עושה, כי בזאת הוא מרבה שלום. לכן על דברים טובים אנחנו צריכים להסביר, לספר, לגלות.

  19. ש: איפה אנחנו פה נמצאים?
    ר: אנחנו בכל הפירמידה הזאת נמצאים למעלה עם הרצון לקבל שלנו, אנחנו נמצאים למעלה, לפניהם. *ככל שאנחנו מתפתחים, אנחנו מאירים עליהם והם מתפתחים*.

    ש: אנחנו עובדים איתם או שזה בצורה אחרת?
    ר: אני לא חושב שזה יהיה תלוי באיזושהי התקשרות, דרך החומר, דרך ספרים. יכול להיות שכן, במשהו, אבל לא הרבה. בעיקר זה ברוח.

    ש: מה זה ברוח, באוויר?
    ר: *נצטרך לעבוד. נצטרך לעבוד, יש לך אינטרנט, תצטרך לעבוד הרבה בהפצה, בהסברה, אבל העיקר זה יהיה בכל זאת ברוח. מה שאנחנו מרגישים בינינו, במקצת גם מטפטף אליהם, והם מתחילים להתרגש מזה שכך מתגלה בעולם ידיעת הבורא*.

  20. *עלינו להבין שיחד עם הילדים, המשפחה, העבודה, יש עוד משהו. אדם עוזב את כל המצבים הללו ואח"כ הולך למשהו יותר גבוה ונצחי. חבל לסגור את החיים שלנו רק במסגרת של העולם הזה, הוא נגמר, נגמר מהר. כדאי לדבר על זה*.

  21. לפעמים אתם נמצאים במרחקים גדולים מאוד ולא יכולים להיפגש פיזית. מה לעשות, *תעשו ביניכם בית קפה וירטואלי. תשבו כל אחד במקום שלה עם כוס קפה, ושיהיה אפשר לדבר ולשתות כוס קפה. כאילו אנחנו נמצאות במקום אחד. מה מפריע לנו? כך צריכים לעשות משהו בחיים, שהחיבור שלנו יהיה יותר ויותר מתוק*.

*בעה"ס, מאמר מצווה אחת*

  1. בכל מקרה כדאי לאדם להתחבר לקבוצה, לעשות כל מיני פעולות השפעה. כך הוא מגיע לאותה השפעה לבורא בסופו של דבר. אמנם שזה רחוק ולא מייד, הוא עושה זאת, אבל זו הדרך מתוך שלא לשמה. הוא נמצא ברצונו האגואיסטי ולא יכול לחשוב על שום דבר חוץ מעל תועלת עצמו, בכל זאת שבצורה כזאת יקיים משהו, חיבור בקבוצה, לימוד, התאספות ע"מ להשפיע, בכל זאת למטרה. כאילו שאין לו רצון בלב להגיע לאותה המטרה, כי המטרה להגיע להשפעה לגמרי אין לו לזה הכנות, רצונות, שום דבר. אבל אם תעשה מה שכתוב לעשות, אז מתוך שלא לשמה תגיע ללשמה.

  2. ש: לדאוג להכרחיות? לרוחניות?...
    ר: האדם צריך לחלק. בכל דבר שאתה עושה בחיים אתה צריך לזה זמן, כוח וכסף, אז אתה עוסק במשהו.. אתה רוצה להגיע ללשמה? שהחיים שלך יהיו רוחניים, שתרגיש בהם את העולם העליון, את הבורא שמנהל אותך כבר בקשר עימו ועם כל האנושות בצורה אחרת? אז אתה צריך להקדיש לזה זמן וכוחות. מה לעשות. לכן הוא אומר *שאתה צריך לעסוק בדברים שלך ולצמצם את הדאגה עליך בכמה שאפשר. לא מדי, אלא לאט לאט. במה שאתה כבר לא עובד לעצמך, במשהו, 5% נגיד מהכוחות שלך, מהזמן שלך, אז אתה מקדיש את זה לפרסום חכמת הקבלה בעולם, לא חכמת הקבלה אלא חכמת החיבור בעולם וכן הלאה. זה מה שהוא אומר, ובצורה כזאת תתקדם*.

    אני מבין שזה דבר מאוד דוחה ולא מקובל, אף אחד בעולם לא רוצה אותו, אבל אם אנחנו רוצים להגיע לעולם הרוחני, לקיום הנצחי, ללשמה, אז אין לנו ברירה, רק כך אנחנו יכולים לעשות זאת. אצלנו כל הנטייה הזאת מתבטאת בכך שצריכים לתת לכולם, לעולם, בהפצה. אנחנו צריכים לכולם להפיץ את ההכרחיות בהתעסקות בחיבור בין בני אדם. כי העולם מתקדם לזה..

  3. ש: מה זה להיות בכוח השפעה? בפעולת השפעה?
    ר: מה שאתה עושה, הפעולות שלך כולן להשפיע דרך הזולת לבורא. אתה לפי הדרגה שלך משתמש ברצון לקבל שלך רק כדי לעשות פעולות השפעה למען הזולת והבורא. אם אתה לא יכול לעשות זאת אז אתה לא עושה, חוץ מדברים שהכרחיים לקיום הגוף שלך.

    ש: אם אני עושה לטובת הבורא, אני מרגיש את התגובה שלו?
    ר: לא. לפני שאתה עושה את זה למען הבורא אתה לא יכול להרגיש אותו. איך יכול להיות, באיזה כלים תרגיש אותו? אין לכם כלים משותפים. אם אתה נמצא בפעולת השפעה, אפילו קטנטנה, אז אתה כבר יכול במשהו להרגיש את נוכחות הבורא בעולם. רק כך.

  4. ש: יום אחד אני מוכן לוותר על הכל למען החברים, ויום אחר לא. לפי מה נקבע ההכרחיות?
    ר: *זה הכל כדי שתראה כמה אתה אגואיסט. מאירה עליך הארה קטנה מלמעלה ואתה מוכן לוותר על הכל. לא מאיר עליך מלמעלה, שום דבר אתה לא מוכן לתת, שום דבר, כלום, לא במחשבה ולא במעשה. כלומר זה מראים לך כמה אתה נמצא בשליטת הכוח העליון*.

    ש: לפי מה נקבעת ההכרחיות..?
    ר: כמה אני צריך כדי כל היתר להשפיע? את זה אתה קובע כל פעם בצורה חדשה, כל פעם בצורה חדשה. *תשתדל לעשות לחלק את הכוחות שלך, את הזמנים שלך בצורה כזאת שתשאיר משהו לפחות להפצה, משהו לקבוצה, משהו ללימוד. בצורה כזאת תתקדם, תהיה ריאלי*.

  5. ש: באילו פעולות ומחשבות להתמקד במהלך היום?
    ר: כל אחד ואחד, גברים ונשים בקבוצות, צריכים להשתדל לחשוב על כל החברים, כמה אנחנו רוצים להיות מחוברים, קרובים, שסוף סוף נתקשר בצורה כזאת שהבורא יכול להתגלות. זה *הכל תלוי במידת הקירבה בינינו, קירבה לבבית. כמה שיותר נדבר על כך, אפילו שלא רוצים, אבל נחשוב על כך, לאט לאט הדברים האלה מזמינים מאור המחזיר למוטב ואנחנו בונים מזה את הכלי שלנו לגילוי הבורא. אין דבר יותר חשוב וטוב*. בואו נשתדל בכל זאת להתקרב בינינו כדי שהבורא יופיע בינינו.

    *תודה לכולכם ושיהיה לכם יום טוב. עברנו היום על הרבה דברים. בואו לא נשכח אותם במשך היום ונשתדל להגיע מחר מוכנים להמשך השיעור. שיהיה להם כל טוב, תזכו לחיבור ולאור הבורא שיתגלה ביניכם*. שלום לכם.