בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 15.5.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 – מבוא לספר הזוהר*

1. ש: מה זה אומר שהתחתונים זוכים לקבל את השפעת האור?
   ר: אצילות נקרא כי אצלו נמצא כל האור האינסוף כלפינו, וכדי שאנחנו נוכל לקבל את האור אינסוף הזה אנחנו צריכים להיות באיזושהי מידת ההשתוות עם האור העליון, כמו שהוא רוצה להשפיע גם אנחנו צריכים אפילו בקבלה שלנו להיות משפיעים. אם אנחנו משפיעים אחד לשני, לבורא אין לנו מה להשפיע, אין לו חסרונות אלא החסרונות שלו הם רק דבר אחד, היכולת לתת לנו. *אם אנחנו מתקשרים בינינו כך שכל אחד מה שהוא מקבל מלמעלה יכול להעביר לאחרים ואז הוא לא יהיה כפקק בדרך האור, אז בצורה כזאת אנחנו הופכים לכלי שמוכן למילוי ואנחנו מקושרים לבורא שממלא אותנו. כל אחד מאיתנו הופך להיות לצינור קטן שמקבל מהבורא ומעביר לאחרים. כשאנחנו מתקשרים בצורה כזאת הדדית בינינו, זה כבר נקרא פרצוף עשירייה בפועל*.
   
   ש: אנחנו משתדלים .. אבל אנחנו לא מקבלים מאצילות. איך להגיע לזה?
   ר: אנחנו עדיין לא מקבלים מלמעלה כדי לתת לאחרים, אנחנו לא מסוגלים לכך. אני לא חושב שאני רוצה לקבל כדי לתת לשני, אחרת לא הייתי מקבל. *תשאל את עצמך האם אתה כבר מוכן לכך שאתה הולך לקבל מהבורא רק בתנאי שכל מה שאתה מקבל, אתה נשאר כמו שאתה עכשיו ומה שאתה מקבל מהבורא אתה נותן לחברים. יש לך כזאת הכנה? נכונות? כן או לא*? אם לא, אז לכך צריכים להגיע וברגע שאתה מגיע ומקושר לחברים כך שכל מה שאתה מקבל מהבורא אתה מעוניין, רוצה, משתוקק למסור להם, אז כבר לא תהיה צינור סתום אלא ההיפך, אתה הופך להיות לפתוח ואז שפע האור מגיע אליך וזורם דרכך לאחרים. *אם אתה לא פותח דרך של אור ממך לחברים, אז האור לא מתגלה בך*.

2. ש:שכל מה שנכנס בי אני מעביר. איך עושים זאת?
   ר: רצון, *תבקש שתהיה לך כוונה, שתתחבר עם האחרים בלבבות, בפעולות, בדיבור, בכל מה שאפשר. שתהיה לך כזאת נטייה פנימית שאתה נמצא איתם ברצון אחד*.
   
   *הרצון שלך הוא שהם ירגישו שאתה רוצה לתת להם כל מה שיש לך. זה נקרא לפתוח את הלב*.
   
   אין לך עדיין אור אלא רק רצון. עדיין אנחנו רק מצרפים, מחברים את הצינורות הריקים. אח"כ אם נשתדל להתחבר, אז הבורא כבר ימלא אותנו עם השפע שלו, במילים אחרות, יתגלה לנו.

3. ש: האם לעזור לחברים זה ביטוי של האגו שלנו?
   ר: אנחנו רוצים להתחבר עם החברים, להיות מקושרים בתן וקח כמו שאנחנו ממש נמצאים בלב אחד. מה שהחבר רוצה, אני נותן לו. מה שאני רוצה, החבר נותן לי. אי אפשר לתת בלי לקבל. כך אנחנו בונים את עצמנו, מרגישים את עצמנו שנמצאים ממש בפעולה אחת, לא עושים הבדל בין אחד לשני, כמו תאים בגוף אחד.

4. בדרך כלל זה בולט יותר בין העמים, כמה כל אחד רוצה לשלוט על השני. עכשיו *מפני שאנחנו נכנסים לתקופת דור האחרון נראה כמה שההיפך, מי שרוצה להיות מחובר עם האחרים, להתקרב לאחרים ובמשהו לתמוך באחרים, דווקא הוא הולך יחד עם הטבע, מתקרב לאלוקות ומרוויח*. אבל מי שעוסק דווקא בלחצים בלהשפיל את העמים האחרים, ללחוץ עליהם בצורה גסה, הם לא יצליחו אלו יפלו כי התקופה הזאת שנקראת *דור האחרון* היא תקופה מאוד מאוד מיוחדת ויכולה להתגלות לטובה או חס ושלום להתגלות כרעה. יצליחו אלו שלא לוחצים על אף אחד, שדואגים רק איך להתפתח בכמה שאפשר בצורה חופשית בין כולם.

5. באצילות עצמו לא נעשה שום שינוי, אבל ככל שדורשים מאצילות, מעלים לאצילות מ"ן, חסרונות, בהתאם לכך אצילות מעלה את זה עוד יותר לעולם אינסוף, מקבל מעולם אינסוף אור אינסוף ומעביר, מחלק אותו אח"כ בין כל עולמות בי"ע. באצילות ודאי שלא נעשה שום שינוי, אין בו חסרונות, הוא פשוט מאגר של האור העליון.

6. אתה נמצא בקבוצה, אתה לומד מה שהמקובלים אומרים, אתה מבין שאתה חייב כך לעשות כדי להתקדם, אחרת לא יהיה לך מקום לאור העליון. אם לא תפתח את הצינור ממך כלפי הזולת, כי אתה נמצא בסתימה, לכן *קודם כל צריכים לפתוח יציאה ממך כלפי כל העולם, כלפי החברים, העשירייה. רק במידה שאתה פותח את זה אז האור העליון נכנס בך. זה החוק*, הוא דווקא מובן ממה שיש לנו בטכניקה.. אם יש לך סתימה בצינור זה מורגש כבר בכניסה. האור העליון לא מורגש בצורה סטטית כשהוא נמצא, אין דבר כזה, הוא נמצא כל הזמן במנוחה מוחלטת, בשבילו זה נקרא תנועה. מנוחה מוחלטת בשבילו היא שכל הזמן נותן, ממלא, מספק, זו המנוחה לאור העליון, שנמצא בכל הזמן בנתינה. אם אתה לא נותן לו מקום לעבור דרכך לאחרים, אז אתה סותם, אתה פקק בדרך, ולא יעזור לך עד שאתה לא פותח את הפקק. *הפקק נמצא בתוך הלב שלך*. עד שאתה לא פותח דרך ממך החוצה, האור לא נכנס בך.

7. ש: מהי הפעולה של לפתוח את הפקק שנמצא בלב?
   ר: *שאני אוכל להתחיל להרגיש את החברים שמשפיעים על הלב שלי, שאני לא נמצא בדרך, לא מבקר אלא אני ממש מרגיש שהחברים משפיעים לי על הלב. רוצים או לא, רוצה אני או לא, הם נמצאים בליבי*.
   
   כמו שהילדים משפיעים עלינו, אנחנו לא יכולים להגיד שאני לא נותן להם אפשרות להשפיע עליי, אלא מפני שהם נמצאים איתי בדרגת חי, אני מוליד אותם ומטפל בהם, אז אני רוצה או לא רוצה, מה שיש בהם משפיע עליי.
   
   ש: אז מה הפעולה להכניס חברים ללב שלך...?
   ר: *יותר ויותר אני משכנע את עצמי שהם כמו הילדים שלי, הם תלויים בי, אני תלוי בהם, אנחנו נמצאים בלב אחד*.

8. איך אתה משנה את עצמך? ע"י החברים, ע"י המאור המחזיר למוטב...
   ש: יש לי יכולת לשנות את עצמי?
   ר: *יש לך יכולת לבקש שינוי*.

9. אתה מדבר על החלטה, אתה רוצה שהרצון לקבל יעבוד ע"מ להשפיע. אז אתה מביא אותו לקבוצה, ללימוד, לכוונות שלך שהוא ישתנה. אתה רוצה שע"י כל מיני כאלה פעולות, לימוד, חיבור בקבוצה, גם יכול להיות הפצה, שהרצון לקבל שלך ישתנה, שתשתנה הכוונה עליו מע"מ לקבל לע"מ להשפיע. ש: ולהיות בתהליך כזה בסבלנות עד שזה יקרה?
   ר: אלא בשביל מה אתה חי?
   ש: בינתיים כל החיים זה רק להתמלא...
   ר: אז *תשנה את עצמך שלא רק לשם זה אתה חי כדי כל הזמן לברוח מהייסורים הקטנים ולהשתדל להגיע לתענוגים קטנטנים כלשהם. אלא אתה רוצה להגיע לאיזושהי פעולה אפקטיבית, מועילה רוחנית, נצחית, וזה בהישג ידך. יש לך הכל כדי לעשות זאת*.

10. *אותו יחס כלפי הילדים, תרגיש כלפי החברים, ועוד יותר כי הם חלקי הנשמה שלך*. הילדים הם סה"כ חלקי הבשר שלך, הגוף שלך, לא הגוף רוחני אלא הגוף הגשמי. לכן *אתה תרגיש את החברים הרבה הרבה יותר מאשר את הילדים*.

11. תלוי ממה אתה רוצה להיות שמח. אם אתה מצליח לעצור את עצמך מליהנות לבד, ומעביר את התענוג הזה לאחרים, לקבוצה, וליהנות כולם, אז דווקא אתה מתחיל להרגיש את התענוג פי 10 יותר גדול ומקבל אותו בכלי חדש.

12. ש: מה האור שעובר דרכי לאחרים עושה להם?
    ר: האור שעובר דרכי לחברות מתקן את הצינורות שלנו, הכלים שלנו. כשאנחנו מתקשרים אנחנו נותנים לבורא יכולת לעבוד, לקשור בינינו.

13. ש: מה ההבדל בין האור שזורם ממני לאחרים לבין המאור המחיר למוטב?
    ר: מאור המחזיר למוטב מגיע לי מהבורא. האור זורם לאחרים דרכי לאחרים ככל שאני מקושר לבורא ולאחרים, אני הופך את עצמי לצינור.. המאור המחזור למוטב עדיין בא לתיקון שלך, מה שאין כן כשאתה כבר מחובר עם האחרים והאור זורם, זה כבר אור אחר לגמרי, זה אור שממלא את הכלים.

14. ש: מה לעשות בשיעור כדי להעביר לחברים את הרצון שלי?
    ר: להרגיש את כולם ככלי אחד. אם הכלי הזה לא שלם, נגיד במקום אחד מהחברים יש חור בדופן הכלי, אז הכלי הזה כבר פגום והאור מלכתחילה רגיש שהכלי מנוקב, פגום והאור לא נכנס. זה נקרא סוף מעשה במחשבה תחילה. אם בסוף הדרך יש איזשהו פגם, כבר בהתחלה מרגישים אותו כי הכל עובר באור חוזר מהסוף להתחלה. אם אין אור חוזר שמגיע מדופן הכלי אז כבר אין גישה, אין דרך לאור להיכנס לתוך הכלי.
    
    ש: אז מה העבודה שלי בלמלא את....?
    ר: לעזור לחברים להיות כמוך ויותר ממך בכך שכולנו דואגים להיות מקושרים זה אל זה ולהיות בערבות. שנחזיק זה את זה, שאנחנו פונים לבורא עם רצון שלם שייתקן את הקשר בינינו. בתוך הקשר בינינו כשנהיה בהדדיות בינינו, שיימלא את הקשר הזה בנוכחות שלו וישמח.. כל אחד שיהיה מוכן להיות ערב לחבר.

15. *לעולם חסר רק דבר אחד, חסרה לו הערבות הדדית. שנבין שכולנו נמצאים סה"כ בצלחת אחת, כל האנושות, ואנחנו אחראים זה על זה. אין לנו לאן לברוח. כל המכות שאנחנו עוברים הן כדי לפתוח לנו העיניים כמה אנחנו תלויים זה בזה*.
    
    מתקרבים למצב שיותר ויותר אנשים נכנסים לערבות הדדית, ולא יהיה מנוס אלא להרגיש כמה אנחנו תלויים זה בזה. יהיה מצב נורא כדי לחייב את האנושות להגיע למחשבה כל אחד על כולם.
    
    ש: מה העבודה של חבר שיוצא מהשיעור, כלפי העולם?
    ר: *קודם כל להפיץ* את הדעה הזאת כמה שאפשר יותר, לדאוג לחיזוק העשירייה שלו, דרך עשירייה לדאוג לחיזוק של הכלי שלנו, לפרסם את שיטת תיקון העולם בצורה שתהיה מקובלת על האנושות. תלוי איפה אתה מפרסם, באיזה גובה וכן הלאה, זה כל מה שאנחנו צריכים, כלומר לממש מה שדור האחרון צריך להיות.
    
    ש: ובצורה של מחשבה יש עבודה?
    ר: ודאי שאם עושים זאת אז גם במחשבה, אבל לעולם צריכים גם בפועל לעשות משהו. ודאי שהמחשבה שלנו פועלת וזה העיקר, אבל כמה שאפשר להשתדל לפרסם בכל הרשתות..

16. במהלך 99% מהשיעור אני שותק , מקשיב, רק מתפלל. מה אני עושה אז?
    ר: *התפעלות, תפילה, הרגשה. מה שאתה מרגיש זה מה שפועל, זה כוח הרוחני שפועל. בינתיים הוא מאוד קטן אצלנו אבל בכל זאת זה מה שעובד. זה כוח כלפי האנושות, זה הכוח הכי גדול, הכי גבוה שיש*. אז נמשיך, רק צריכים להמשיך את זה.

*חלק 2 – תע"ס א', חלק ב', פרק ב*'

17. ש: איך להרגיש כל הדברים שעוברים בינינו?
    ר: אני לא יודע. יש לך למי לפנות, זה לבורא. אני סה״כ קיים כדי להזכיר לך למי לפנות.

18. גם יושר וגם עיגולים הם כלים, רצונות, אבל תלוי באיזו דרגה נמצא הרצון. יש לו רצון חזק, יש לו כוח צמצום ומסך, הוא יכול לפנות לאור, להתקשר לבורא, להשפיע לו בחזרה או לא? ע"י *חלון* הוא רק יכול להאיר בצורה מקומית בלבד לעצמו. אם הוא מתקשר לאחרים, אם יש לו רצון לקבל יותר חזק או המסך יותר, אז הוא כבר יכול להשפיע. זו צורת ההתקשרות בין הרצונות בתוך הכלים, יש כאן חלון, נקב, נקב צר, יש דלתות. חכה, יש עוד הרבה דברים. מה שאנחנו רואים בעולם הזה בהתקשרות בין חלקי הטבע זו התוצאה ממה שאנחנו עכשיו לומדים בעולם הרוחני. אתם תתחילו להבחין בדברים האלה ותראו כמה זה משפיע עלינו, כמה אנחנו מושפעים מזה וכמה אנחנו משפיעים על ידם בחזרה.

19. החלונות הם כדי להאיר את האור בתוך העיגולים. יושר זו השפעה אחרת, יושר זו השפעה מבוררת עם מסכים, עם התקשרות ע"י העביות, ואילו חלונות זה כמו שחסר משהו.

20. *כלים דעיגולים* אינם בשליטתנו. אנחנו רק לומדים אותם מתוך כמה שהם שייכים ליושר ודרך היושר יכולים במקצת לברר, להבין אותם. עיגולים הם כלים שלמעלה מהצמצום ולכן אנחנו שנולדים כתוצאה מיושר לא יכולים לחקור אותם, אלא מקבלים מהם, מרגישים אותם כמו שאנחנו נמצאים בקשר איתם. אבל לא שאנחנו יכולים להשפיע עליהם אלא הם עלינו. לכן לחקור אותם אנחנו לא מסוגלים. עיגולים יותר גבוהים מאיתנו. הכלי עצמו הוא עגול יותר, מושלם מהכלים דאדם.

21. *אנחנו עכשיו גמרנו את חלק ב' מתלמוד עשר ספירות. קודם כל זה טוב, עברנו אותו ,איכשהו קיבלנו התרשמות. זה נרשם בכלים שלנו ובנשמות, ברצונות, בקשר בינינו. כלומר אנחנו התפסנו את זה על הנשמה שלנו, ולאט לאט אנחנו בהתקשרות בינינו נעורר את האורות מקיפים ואפילו פנימיים שיעוררו את הכלים האלו ויסדרו לנו את זה. אנחנו נרגיש שבפנים משהו גדל, מסתדר ומתייצב*.

22. נסיים את השיעור. בהצלחה נשים, אתן חכמות, אתן מוכנות לרוחניות. תצליחו, תמשיכו. בהצלחה, כל טוב.