שיעור צהריים 28.11.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1776,

מאמר 358, "ויהי יצחק בן ארבעים שנה"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1776, מאמר 358, "ויהי יצחק בן ארבעים שנה".

אלו דברים ידועים, יש כמה מאמרים וכמה מקובלים שכתבו את זה. בואו נראה מה כותב הרב"ש.

ויהי יצחק בן ארבעים שנה

תולדות תשל"ט

""ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל".

ומפרש הזהר הקדוש "בתואל - בת בתו של אל". ויש לפרש שכוונתו שבהיות האדם בן ארבעים, היינו שזכה לבינה, הנקרא בן ארבעים לבינה, קיבל עליו לקיים התורה ומצוות.

"ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא", היינו שלא ראה שום הבנה בתורה ומצוות, היינו באותה הבנה שהיה לו בעת קבלת עליו עול תורה ומצוות לא ניתוסף אצלו שום הבנה, והיה משתוקק לבנים, להבנה.

שחשב שלא יכול להיות שקיים התורה ומצוות באותו שכל שהיה בזמן הקבלה כשלא היה לו שום דעת והשגה בתורה ומצוות. אלא לקח בדרך הפשוט ביותר מה שמתאים לקטן כשיגדל ומתמיד בתורה ומצוות, שישאר התורה ומצוות באותה הרמה, ולא רמה יותר גבוהה שמתאימה לגדלות התורה ומצוות.

אין לו בנים, זה נבחן "כי עקרה היא", היינו שלא קיבל שום השגה שיבין ושירגיש את גדלותן וחשיבותן של התורה ומצוות. "ותהר רבקה אשתו", היינו בחינת עיבור הריון, שהוא בחינת רעיונות והרהורים, שכבר התחיל לרקום מחשבות בקשר לגדלות וחשיבות של התורה ומצוות, ואז היתה בשמחה שכבר יולד איזה בן מהרהורים אלו.

אבל "ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותאמר אם כן למה זה אנכי... ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך". ויש לשאול במה קיבלה סיפוק בזה שאמר לה "שני גוים" וכו'.

ויש להבין בזמן שראתה ש"ויתרוצצו הבנים", היינו ההבנה שקיבלו היה בסתירה אחד להשני, וכמו שפירש רש"י, רבותינו דרשוהו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת.

שפירשו, כי בזמן שהיתה עקרה, אז הקיום תורה ומצוות היה בשלמות, ולא היתה מרגשת שום חסרון במעשים. ובזמן שלא היה לו זמן לקיים את סדריהן של תורה ומצוות, היה יכול תמיד לתרץ את עצמו והיה צדיק במעשיו, והיה יכול לדקדק כל הדקדוקים מה שרק אפשר להתקיים, ולא היה לו שום דבר של דבר קיום של תורה ומצוות.

מה שאין כן כשהתפלל על בנים, אז הוא ראה אחרת, שנעשה מצבו יותר גרוע מזמן שהיתה עקרה. כי עכשיו שעוברת על פתחי תורה של שם ועבר, היא מסכימה לעבוד בתורה ומצוות על מנת להשפיע, וכשהיא עוברת על פתחי עבודה זרה, היינו שרואה שאנשים עובדים לתועלת עצמו, הנקרא על מנת לקבל, מתעורר הרצון לילך אחריהם.

היינו שתמיד יש לה התרוצצות בין ב' בנים האלו. אם כן הוא רואה עכשיו שלעשות לשם שמים אין לו שום אפשרות, כי ברגע שרואה הפתח של תורה, שהוא דעת תורה, הנקרא "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה", הוא מסכים ללכת בדרך זו.

אבל תיכף הוא עובר על פתח של אנשים שעובדים עבודה זרה, היינו לתועלת עצמם, אזי הוא רואה שאינו מסוגל לעבוד לשם שמים.

אם כן המצב של עכשיו הוא יותר גרוע מזמן היותה עקרה. אם כן "למה זה אנכי", בשביל מה ביקשתי על בנים. רציתי בנים כדי שתהיה לי הבנה בעבדות ה', שאני אעלה בדרגה. ועכשיו אני רואה שאני יותר גרוע מאשר קודם.

"ותלך לדרוש ה'", היינו מה לעשות עכשיו: לחזור לדרך הקודם ולהשאר עקרה בלי שום הבנה, או ללכת קדימה על דרך הזה. "ויאמר לה שני גוים בבטנך", היינו עכשיו קיבלת גם היצר טוב.

כי מקודם היה לך רק יצר הרע, הנקרא תועלת עצמו. לכן על תועלת עצמו לא היה שום התרוצצות, כי בעת שקיים התורה ומצוות לא היה לו שום מחשבות אחרות, והיה מרגיש שלימות בעת עשייתן.

מה שאין כן עכשיו, כשכבר יש לך יצר טוב, היינו שכבר אתה הולך לפי הקו שנקרא על מנת להשפיע, וממילא הגוף שלך מתנגד, מזה באה ההתרוצצות.

אם כן אל תאמר שעכשיו אתה יותר גרוע, אלא מקודם שהתורה ומצוות היה על מנת לקבל, ולא היה במחשבתך לעשות על מנת להשפיע, אם כן בעת הקיום התורה ומצוות לא היה לך שום התנגדות והרגשה שאתה צדיק.

מה שאין כן כשאתה רוצה ללכת על מנת להשפיע, אם כן הגוף מתנגד, ואם כן עכשיו עלית בדרגה, שאתה כבר יודע מה זה יצר טוב. אבל עליך להמשיך בדרך הזה, "ורב יעבוד צעיר", שבסופו של דבר היצר הטוב יצליח, הנקרא צעיר."

תלמידה: כשיש שני כיוונים הם מתנגשים, אבל למה אם אני עושה את זה עבור רווח עצמי אז זה לא קורה?

מפני שכך בנוי העולם, האדם בוחר עם מי הוא יכול להיות.

תלמידה: האם התנגדות הגוף היא דבר הכרחי להתפתחות רוחנית?

כן, היא נחשבת להכרחית כי אחרת האדם לא יכול לברר עם מי הוא צריך להיות.

תלמידה: מהו הניסיון הנדרש או מהו המצב הפנימי שמאפשר לאדם לגלות מהו היצר הטוב שלו, איך נתחיל לגלות זאת?

לברר, לגלות מהו יצר הטוב, אנחנו יכולים רק אם אנחנו עולים עד לדרגת להשפיע.

תלמיד: מהו היצר הטוב שצריך לנצח בסופו של דבר, הצעיר שעליו כתוב, הצעיר ישרת לבוגר, מה זה הצעיר?

זה אומר שהאדם צריך לבחור מתוך מי שכאילו מופיע אחרון, כמו שהיה אצל האבות שלנו.

תלמיד: כלומר היצר הטוב מופיע בסוף כאחרון. איך נבחר אותו כל פעם מחדש נכון?

זה מה שצריך לעשות, בשביל זה כורתים את הברית, כדי להיות בכוח תמיד לבחור ביצר הטוב.

תלמידה: איך להפוך להיות אדם שמסוגל לעשות את הבחירה הנכונה ומהי בדיוק הבחירה הזאת?

על ידי כך שאנחנו מתחברים יחד ופונים לבורא ומבקשים ממנו לעשות בשבילנו את הבחירה הנכונה.

תלמיד: באותה מידה שאני מעלה לרום המעלות את חשיבות הבורא, באותה מידה אני מכיר את הרוע שלי אם אני לא נמצא בהודיה לבורא. כלומר ככל שאני מעלה את הבורא בעיניי כך אני מנמיך את עצמי ומכיר בהכרת הרע שלי. האם זו הדרך להכרת הרע וגדלות הבורא?

כן, לצערנו זה כך.

תלמידה: האם נכון לומר שהתכללות של כולם בעשירייה היא הכרחית כדי לעלות לבורא?

התכללות נכונה היא כשאנחנו מתאספים כולם יחד ובמרכז החיבור שלנו אנחנו מרגישים את הבורא, זו עדות לכך שאנחנו מתחברים בצורה נכונה.

תלמידה: איך להשלים נכון זו את זה על מנת שהרצון הכללי הזה, הרצון האגואיסטי כבר יתוקן?

כשאנחנו נסלק מתוכנו את הרצונות האגואיסטים המשותפים ונרצה רק להעלות זה את זה, אז הכול יצליח לטובה.

תלמידה: מהו התיקון המזורז של רצונות העשירייה ואיך להגיע לזה?

התיקון המזורז של הרצונות בעשירייה יכול להיות רק אם אנחנו כל הזמן חושבים על זה ופועלים למען זה.

תלמידה: איך אפשר להרגיש את ההתנגשות הפנימית בין החברות ואיך לכוון אותה לתיקון?

את זה אתן צריכות להרגיש בעצמכן, כל אחת בתוך עצמה וכל אחת בתוך הקבוצה.

תלמידה: מה הכוונה "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית את עצמו עליה"?

התורה יכולה להתקיים רק במי שממית את עצמו. "ממית את עצמו" זה נקרא ממית את הרצון לקבל, כי האדם נולד רק ברצון לקבל וכשהוא מעורר על עצמו כל מיני כוחות שבבריאה, אז הוא רואה עד כמה הוא לא לטובת עצמו, אלא להיפך, לרעת עצמו, ואז הוא מקבל מהבורא כוחות שיכולים לעזור לו להמית את עצמו.

תלמידה: מתוך המאמר עולה הבחנה שהבורא מוביל אותנו בעשירייה והמכשולים שלנו וההתמודדות איתם מובילים לתיקון אינדיבידואלי. יוצא שבתוך העשירייה אנחנו מקבלות חינוך מהבורא עצמו, האם זה כך?

כן, זה נאמר בצורה מאוד נכונה.

תלמידה: במה תלויה ההצלחה של יצר הטוב?

ההצלחה של יצר הטוב תלויה רק בך, עד כמה את תרצי שכולם יצליחו. ולא רק בך, גם בחברות שלך, כולנו באמת תלויים רק בכן.

תלמידה: כשאנחנו נמצאות כולנו יחד מחוברות בעשירייה, אנחנו רוצות להתחבר איתך עוד יותר מאשר כשאנחנו לבד, יש לנו כוח הרבה יותר גדול של רצון לחיבור איתך. מה עומד מאחורי זה, איך בדיוק עובד המנגנון הזה?

כשאנחנו רוצים להתחבר כולנו יחד בינינו, אז בטוח אנחנו נגיע להצלחה כדי להיפטר מהיצר הרע ולהתקרב ליצר הטוב.

תלמידה: מהו ההבדל בין גילוי האגואיזם לבין השגה?

גילוי האגו יוצר בשבילנו את התנאים להשגה. כל מה שאנחנו משיגים אנחנו משיגים באגו המתגלה.

תלמידה: ככל שהירידה גדולה, ארוכה יותר, כך האגו מתגלה יותר?

לא בהכרח.

תלמידה: איך אפשר לשלב בין שתי פעולות מנוגדות של פיתוח חיסרון גדול ברוחניות, ויחד עם זאת להיות בביטול עצמי?

אני לא רוצה שום דבר שיעשה את הרצונות שלי לכלי שבהם יורגש הבורא.

תלמיד: האם ניתן להגיד שאדם הוא חלק ממערכת, והמעבר של מ'לא לשמה' ל'שמה' קורה דווקא בקבוצת חברים שמשתוקקים למטרה אחת עם כוונה אחת?

כן.

תלמידה: עלתה שאלה בנוגע לדרך של להשלים נכון אחת את השנייה, וענית שזה יקרה כאשר אנחנו נסלק מתוכנו את הרצונות האגואיסטיים המשותפים ונרצה רק להעלות זו את זו.

אם אנחנו רוצים להתחבר בינינו אז בטוח שאנחנו נבטל בדרך את כל הרצונות האגואיסטיים שלנו.

תלמידה: איך לזהות את אותם הרצונות, מהם בדיוק הרצונות האגואיסטיים שמפריעים?

את לא יודעת?

תלמידה: אני חושבת שאני יודעת. אני יכולה לתת דוגמה, למשל כאשר אנחנו מתחברות ודנות ומבררות נושא מסוים, אז אני מרגישה את הפער בתפיסה ובהרגשה של כל אחת כלפי הנושא, וזה יכול לעורר סוג של 'משיכות בחוטים' ואני מרגישה שכל אחת מנסה למשוך את כולן לתפיסה שלה, או להרגשה שלה את הנושא שאנחנו מבררות. וכאן אני מרגישה שיש באמת רצונות אגואיסטיים, אז איך לנהוג בנקודה הזאת?

להתנתק מהם ולהתחבר לרצונות אחרים.

תלמידה: אז אני צריכה לוותר, למחוק לגמרי את התפיסה ואת ההרגשה שלי כלפי הנושא שאנחנו מבררות?

כן.

תלמידה: או שדווקא את זה אני שומרת ורק מתנתקת מהרצון שלי למשוך את כולן לדרך שאני תופסת?

תנסי את שתי האפשרויות ותראי, אבל כל הזמן לרצות להחליף רצונות, מחשבות, כוונות. כמה שיותר מהר לעבור את כל המצבים האלה.

תלמידה: מה צריכה להיות ההסתכלות הנכונה שלנו כדי שתמיד נהיה מכוונים לבורא?

שאנחנו רוצים להתחבר בינינו כדי ליצור כלי לתועלת שלו.

תלמידה: כשצריך לעשות פעולה כלשהי ואני מרגישה שאני לא מסוגלת כי יש בי איזה פחד פנימי, אז ברור שהתפילה עוזרת תמיד, אבל לעתים קורה שאני הולכת בדרך לא נכונה והתפילה שלי לא נכונה. האם עדיף כבר לא לעשות שום פעולה במצב כזה?

כן, נכון.

תלמידה: האם אפשר להחשיב את "עשו" ככוח כמותי ואת "יעקוב" ככוח איכותי? והאם נקודת המאמץ שלנו, היא דווקא באיכות הקשרים בינינו כדי להתאים לחשבונות הבורא, כי הרי הבורא עושה את כל המידות הנכונות?

כן.

תלמידה: למה התהליך של מעבר מ'לא לשמה' 'לשמה' כל כך איטי?

לא, הוא לא איטי. הכל תלוי בנו. אנחנו יכולים להכפיל את הקצב שלו יותר ויותר.

תלמידה: איך להכפיל את הקצב?

על ידי שמתחברים ומתרכזים בפעולות הדדיות של השפעה ורוצים רק לחיות ולהישאר בזה.

תלמידה: מהו הצער, הכרת הרע של העשירייה שמוציאה אותנו מהאגו?

אם החברים בעשירייה מרגישים שהם נפלו לתוך האגו שלהם ולא מרגישים בתוכם, בעצמם, כוחות לצאת מתוכו באופן עצמאי, אז לא נותר להם שום מוצא אחר מלבד פשוט לפנות לבורא, לבכות. לפנות בכל הכוחות, להוציא את עצמם ממצב כזה.

תלמידה: עד כמה חשוב לצפות לישועה בכל יום. ומה זה בדיוק מוסיף לעשירייה?

זה מוסיף חדות בזה שעם כל שאלה, כל פנייה, אתם כל הזמן רוצים שהבורא לא יעלם מההרגשה שלכם.

תלמיד: אמרת שהשפעה צריכה להיות בהדדיות. מה קורה אם יש חבר שדורש שישפיעו לו כל הזמן?

תנסו לעבוד עימו בצורה אחרת. אם יש לכם עשרה חברים, ויכולים להיות גם פחות, ואתם מבינים מה דורשים מכם ורוצים להיות מחוברים באופן שהבורא יתגלה בתוך החיבור, אז אין שום בעיה. צריכים ממש למצוא את הדרך באותו מקום.

תלמידה: כאשר היצר הטוב והצעיר הזה מתחיל להיוולד, ובפני האדם מופיעה הבחירה והוא רואה את מידת השקר שהיתה לו במצבו הקודם העקר, אז הוא לא יכול להחזיק את עצמו ברמה של טוב והוא כל הזמן נופל אל הרע. אם כך היכן נמצאת כאן הבחירה החופשית שלו, האם היא קיימת?

יש, כן. כל הזמן לשאוף כנגד האגו שלך, להשתוקק לקשר עם החברים ומעלה, לבורא.

תלמידה: כתוב שהאדם נותן את הבטחתו להמשיך בדרך הזאת. מה זה לתת הבטחה, להבטיח את זה, שבועה?

האדם נותן הבטחה כל הזמן להתקדם לבורא.

תלמידה: בסוף כתוב שאז האדם נותן הבטחה שימשיך בדרך הזאת. איך זה קורה בפעולה, בתוך האדם?

בפעולה בתוך האדם.

תלמידה: כלומר דרך העשירייה אל הבורא, והוא מוכיח בפעולותיו את אותה הבטחה שנתן בפנימיות לבורא?

כן.

תלמידה: איך להפוך לכך שהצעיר ישרת את הגדול, ומה זה אומר?

כך נאמר בתורה, שרב ישרת צעיר. זאת אומרת, לא בהכרח הוא יותר מבוגר במילים או בסטטוס שלו, אלא פשוט כך קוראים לזה.

תלמידה: והקטן, הצעיר איך לגדל אותו יותר, להתחלה הזאת?

תפתחי אותו, תאכילי אותו.

תלמידה: על יד מה?

מעשים טובים.

תלמידה: בעשירייה?

בעשירייה, בקשר עם החברות בעשירייה.

תלמידה: למה זה חשוב שהוא מציין שיצחק לא הגביר את ההבנה שלו, מאז שלקח על עצמו עול תורה ומצוות. האם זה שהוא לא הוסיף הבנה מצביע על חוסר ההתקדמות הרוחנית של זמננו. ואיך אפשר להגביר את ההתקדמות בצורה כללית ופרטית?

אנחנו צריכים לברר את הדברים האלו. מאיפה אנחנו יכולים להגדיל את הכמות בתהליך שלנו, בהתפתחות שלנו. ועל ידי מה אנחנו יכולים אפילו לעבור, לקפוץ ממדרגה למדרגה, כך שלכולם יהיה ברור שאנחנו עולים.

תלמידה: האדם מתקדם מנפילות לעליות. איך מתקדמת העשירייה, מה התהליכים שהעשירייה צריכה לעבור, האם גם היא מחויבת באותן העליות וירידות. מה מקדם אותנו טוב יותר, ועד כמה אנחנו חייבים ליפול כדי לעלות?

לא, לא צריך ליפול. צריך רק לעלות, לזה אנחנו צריכים לשאוף.

תלמידה: כשאנחנו מתאספות בעשירייה, עד כמה חשוב שכל הזמן נדבר על הדרך שבה אנחנו רוצות לעלות. הרצון הזה, ההשתוקקות הזאת היא שמעלה אותנו?

בטח.

תלמידה: ככל שאני יותר רוצה להרגיש את הבורא, כך אני פחות ופחות מצליחה להרגיש. איך אני יכולה להגביר את הרגשת החברים והבורא בתוכי?

דברי עם החברים, החברות, תעשו מה שאתן מחליטות. וזה יהיה נכון.

תלמידה: איך להרגיש האם העשירייה שלי נמצאת בעלייה או בירידה. כי בדרך כלל את מרגישה רק את מצבן של חברות בודדות, נפרדות, אבל לרוב אנחנו נמצאות במצבים שונים. אז איך להרגיש את העשירייה בכללותה?

את העשירייה בכללות את לא יכולה להרגיש, רק בתנאי קיצון, גבוליים מאוד. אבל את יכולה להשתדל לנסות לתאר לעצמך שהעשירייה נמצאת למעלה מהכול, או שכולכן נמצאות יחד, ממש בנקודה אחת. את יכולה לתאר לעצמך את החברים שלך, שמחבקים אותך ואת אותם. ושהחיבוק הזה הוא בלתי גבולי, את צריכה להרגיש את זה, להרגיש.

תלמידה: אני פונה לבורא אפילו שהגוף שלי לא רוצה. ואז אני מרגישה את חוסר הרצון שלו עוד יותר חזק. יש בי רצון מאוד גדול להצליח להשתמש בכוח הקבלה שלי על מנת להשפיע. איך אוכל להשתמש ברצון שלי, מבלי להיות אגואיסטית?

כמו שאנחנו לומדים, אין לי אפילו משהו להוסיף. אתן מתחברות, פונות לבורא ומבקשות ממנו להעלות אותך. ולהתפלל שכולכן רוצות להישאר באותו מקום גבוה, שאתן עולות לבורא. שהבורא יעשה לכן כזה תרגיל, שיעלה אתכן ממש כמו שמעלים תינוק על הכתפיים, וכך תשיגו את כל סולם המדרגות, ואת הבורא, ותישארו כך. בהצלחה. בואו תעשו.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להגיע לכזה חיבור בתוך העשירייה, כך שההתקפה שלנו כלפי המטרה תהיה למען כבוד שמו יתברך?

אם אתם רוצים שכתוצאה מהמאמץ שלכם, הבורא יעלה עוד ועוד יותר גבוה בעיניכם, ככה זה יקרה.

תלמידה: הבנים הם ההשגות. ויוצא מהמאמר שהבנים יכולים להיוולד רק מתוך שבירה, וההתערבבות בין היצר הטוב לרע. האם זה נכון?

לא בהכרח. אבל הרבה פעמים קורה גם כך.

תלמידה: בתחילת השיעור נשאלת איך לעשות בחירה נכונה, וענית שצריך לבקש את הבורא כל הזמן, שיעשה את הבחירה הנכונה. האם תוכל לפרט יותר מה זה אומר באופן מעשי, לדרוש ממנו שהוא יבחר בשבילי את הצורה הנכונה?

לבקש. העיקר לבקש, לצעוק, לשיר, לא חשוב, העיקר לפנות אליו ולבקש. ואז הוא בהכרח יעשה, וגם יעשה את זה מהר.

תלמידה: אנחנו מאוד שונות, איך לעבוד בצורה כזאת שכל אחת תתרום מעצמה למרכז העשירייה?

שכל אחת רוצה עם הרצון שלה להתכלל במרכז העשירייה, וככה אתן מתחברות.

תלמידה: מתוך עבודה כזאת אפשר להגיע לשלמות העשירייה?

בטח.

תלמיד: המילה "השפעה" קשורה להעברה, כאילו שאי אפשר להשפיע בלי להעביר הלאה. האם זה נכון?

אפשר להגיד ככה, אבל למה?

תלמיד: למשל אני, אין לי שום דבר מעצמי, הכול מגיע מהבורא. וכל מה שהוא נותן לנו צריך להעביר הלאה, בזה מסתכם מצב לשמה, ולא לשמה. אם אני מעביר את זה באופן שלם אז זה לשמה, אם לא באופן שלם, אז זה לא לשמה. וכך בכל שאר המושגים.

בעיקרון כן.

תלמידה: כשאדם רוצה לתקן את הכלי שלו כדי שהכלי הזה יהיה משפיע, זה נקרא "אישה". אם כך איך לעשות שהאישה הזאת תוליד בנים?

זה לא עניינך. גבירותיי, נא לא להמציא לעצמכן עבודות חדשות. יש לכן עבודה מאוד פשוטה, כל הזמן להתפלל לבורא.

תלמיד: בעשירייה שלנו במפגש המסכם בערב, כל חבר משתף את החברים בעשירייה בהודיה ושבח לבורא על היום שעבר. מה עדיף לעשות, לתת לכל חבר לספר על ההודיה שלו או לקרוא פסוק הודיה ושבח מהסידור, ונקרא ביחד?

לא, לא, בעצמכם.

תלמיד: כל אחד במילים שלו?

במילים שלכם, כן.

תלמיד: האם ניתן להגיד, שקודם יצחק אהב את עשיו יותר, ונתן לו את זכות הבחירה הראשונה?

במשהו אפשר להגיד שכן, כי השתמש ברצונות שלו לקבל.

תלמידה: מה זה כשהתורה מתממשת רק עבור מי שמכליל את עצמו בתוכה? כתוב בטקסט, שבאותו רגע שהוא רואה את התורה, התורה מתממשת רק עבור מי שמממש אותה, מכליל את עצמו בתוכה. מה הפעולה הזאת, ואיך עושים את זה?

כלומר הכלי שלנו, מה שלא נעשה איתו, הוא תמיד נשאר אך ורק במילוי למען הבורא.

תלמיד: יצחק התפלל ועבד בקו שמאל?

כן.

תלמידה: מה אנחנו יכולים ללמוד מהסבלנות והתפילות של הצדיקים, ואיך אנחנו יכולים להתרכז על הדרך הרוחנית והמאמצים שלנו בתפילה, במיוחד כשאנחנו לא מקבלים תשובה בצורה מידית? איך אפשר לרכוש אותה סבלנות שהייתה להם?

להמשיך. להמשיך באותה הדרך, ואז נצליח.

תלמידה: אם יש עשירייה שכבר מתוקנת בבחינה אחת, אנחנו יכולים להיות בדו שיח איתה?

בטח.

תלמידה: איך ליצור את הקשר הזה?

אתן צריכות להתייעץ ביניכם, לפנות לבורא, ואחר כך שוב לחזור לעשירייה, ולאסוף אותה ככה בהדרגה.

תלמידה: השיח, הקשר עם אותה העשירייה מתוקנת יהיה שונה מהשיח עם הבורא?

שתגיעו, אתם תגלו.

תלמידה: הרצון הופך ליראה והיראה עוברת דרכי ומה שאני מוציאה מזה זו רק ההשתוקקות, ואז אני רוצה שההשתוקקות הזאת לא תתלבש בשום דבר. אבל אני מרגישה שאני מסתובבת סביב עצמי, כמו במעגל סגור, כי אין לי במה להלביש את ההשתוקקות הזאת ובפעולה הזאת אני בעצם עוברת לעביות זכה יותר, ואז יוצא שבפעולה, בצעד הבא שלי אני מנסה לגלות את העומק החדש של הרצון?

נניח.

תלמידה: ואז אני כל הזמן מנסה להגדיל את אותה המידה שאני צריכה להקדיש להתלבשות, או שזה רק נדמה לי שאני מחויבת לעשות את זה כדי להתקדם?

לא, אצלך העיקר הוא להיות כמה שיותר קרובה לכיוון הבורא.

תלמידה: כלומר אני כל הזמן צריכה להחזיק את עצמי בהשתוקקות הזאת ולא לחפש איך להגדיל את רמת האמונה?

נכון מאוד.

תלמידה : כתוב, בזמן ששרה הייתה עקרה, קיום התורה והמצוות היה בשלמות. מה זה אומר? מה הקשר בין הכרה לתורה ומצוות?

הייתה עקרה, זאת אומרת שהיא לא יכלה להשתמש נכון בכלים שלה, ולכן כך זה קרה.

תלמידה: מה המשמעות של עקרה במובן הרוחני?

שהיא לא יכלה להוליד.

תלמידה: מה הוא המצב הזה?

זה מצב יותר שלם, כי בעשירייה יש כמה רמות, גבולות, ואחד מהם זה הבן ארבעים בעשירייה.

תלמידה: אפשר לעשות עם זה משהו?

בינתיים לא צריך כלום, רק תלכו איתנו וזה כבר יתבהר מאליו בקרוב.

תלמיד: כתוב, שהצעיר ייתן לעליון, יתבטל לעליון, זה קו ימין וקו שמאל שיצחק דרכם צריך להגיע לאמצע?

כן.

תלמידה: רבקה פונה לבורא והוא עונה לה יש שני דברים אצלך, יצר טוב ויצר רע, ואילו יצחק כבר בבינה, הוא כבר בשלמות. איך יוצא שהוא בשלמות ואישתו עדין רק ביצר הרע?

לא את הכול אנחנו יכולים להבין מתוך זה, יבוא זמן שאת תביני את זה גם ממאמרים אחרים.

תלמידה: אני פשוט מנסה להבין מה הרגיע אותה? היא ראתה שאם צריך להתקדם קדימה תמיד יהיו התנגשויות, כי הדרך לא רגועה, אבל הבורא עונה לה תשובה שמרגיעה אותה. הרוגע שהיא קיבלה כלפי הרצון שלה, מאיפה הוא בא? איך זה קורה? למה היא הרגישה שעכשיו הכול הופך לנכון? גם אנחנו בעשירייה עוברות הרבה פעמים התנגשויות, קונפליקטים, מנסות לברוח מהם לעיתים, מחפשות את הרוגע. איך אנחנו יכולות לקבל תשובה והבנה שבאמת זו הדרך הנכונה וצריך להתקדם קדימה?

צריך להתקדם, אין לנו מצב אחר.

(סוף השיעור)